אודות עורך דין פלילי שרון נהרי ומשרדו

עו”ד שרון נהרי (יליד 1972) הוא מייסד ובעלים של משרד שרון נהרי ושות’ – משרד בוטיק פלילי המתמחה בצווארון לבן, פשיעה בינלאומית והליכי הסגרה. נהרי החל את דרכו בעריכת דין באמצע שנות ה-90, ולאורך ~27 שנות קריירה ביסס את עצמו כאחד המובילים בישראל בתחום המשפט הפלילי על היבטיו המורכבים. הוא ידוע כבעל חשיבה יצירתית “מחוץ לקופסה” ויכולת בניית קו הגנה ייחודי ללקוחותיו, גם במקרים שנראים תחילה אבודים. המוניטין שלו נשען על הצלחות משמעותיות בתיקים מורכבים, הופעותיו בבתי המשפט בכל הערכאות (כולל בית המשפט העליון), וייצוג דמויות בולטות בציבור שהואשמו בפלילים.

התמחות ופעילות ציבורית

שרון נהרי מחזיק במומחיות ייחודית בתחומים משולבים: עבירות כלכליות (צווארון לבן), פשיעה בינלאומית והסגרות, וכן עבירות סייבר וקריפטו. הוא משמש כ-יו”ר ועדת ההסגרות והפשיעה הבינלאומית בלשכת עורכי הדין בישראל – תפקיד אליו מונה מתוך היכרותו העמוקה עם דיני ההסגרה והמשפט הבינלאומי הפליליjus-tice.co.il. בנוסף, נהרי חבר בארגונים מקצועיים בינלאומיים מובילים, ביניהם האגודה האירופית למשפט פלילי (ECBA), אגודת עורכי דין להסגרה (ELA) ו-פורום עורכי דין להגנה בהליכי הסגרה (DELF). מעורבותו בזירה הבינלאומית מאפשרת לו להישאר מעודכן בהתפתחויות גלובליות ולעבוד בצמוד לרשת של מומחים ברחבי העולם.

נהרי נושא בתואר LL.B במשפטים, ומלבד עבודתו השוטפת הוא תורם מהידע שלו כמרצה אורח במוסדות אקדמיים וכפרשן משפטי מבוקש בכלי התקשורת בישראל. הופעותיו בטלוויזיה – לנתח תיקי אקטואליה, להסביר סוגיות פליליות מורכבות לציבור – ביססו את תדמיתו כמומחה וכמי שמסוגל להנגיש נושאים סבוכים בשפה מובנת. הוא אף מרצה בהשתלמויות מקצועיות לעורכי דין ומתמחים, כחלק מצוות המרצים של המדרשה למשפט PRACTICUM (לפי הפרסומים בלשכה) – מה שמעיד על ההכרה בו כסמכות בתחומו.

מעבר לעשייה המקצועית, עו”ד נהרי מפגין גם מעורבות חברתית-התנדבותית. בשנת 2023, בעקבות פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” (מבצע אוקטובר 2023), הוא היה בין יוזמי מתן סיוע משפטי פרו-בונו לנפגעי המלחמה ומשפחותיהם. במסגרת פעילות זו תיאם נהרי סיוע וייעוץ משפטי ללא תשלום למי שנקלעו למצוקה עקב מצב חירום בטחוני. יוזמה זו מצטרפת לפעילויות חברתיות נוספות של המשרד, כגון גיוס כספים לעמותות וייעוץ במיזמים קהילתיים – מה שמשקף מחויבות לערכים של צדק וזכויות אדם לצד המומחיות המשפטית.

צוות המשרד ורשת בינלאומית

למרות אופיו כבוטיק, משרד שרון נהרי ושות’ מפגין נוכחות ויכולות של משרד גדול. המשרד, הממוקם במגדל BSR בבני ברק (מרכז העסקים הצמוד לתל אביב), מונה שלושה עורכי דין מנוסים, בהם יוצאי פרקליטות המדינה, המשלבים נקודת מבט “מהצד השני” של המתרס. הצוות המצומצם והמיומן מאפשר מתן שירות אישי ומסור לכל לקוח, תוך זמינות 24/7 – מרכיב חיוני בתיקים פליליים דחופים. בנוסף, המשרד משתף פעולה עם יועצים חיצוניים ייחודיים: הוא נעזר בשופט בדימוס בכיר (כשופט-יועץ) בעל מומחיות בפלילים, המספק פרספקטיבה שיפוטית לתיקים הנדונים. צעד זה – שילוב שופט לשעבר בצוות – הוא חדשני ומסייע למשרד להיערך טוב יותר לאופן החשיבה של בית המשפט ולגבש אסטרטגיה משפטית יעילה.

יתר על כן, למשרד קשרים מקצועיים ענפים בזירה הבינלאומית. עו”ד נהרי חבר ברשת סנגורים פליליים ברחבי העולם, המקנה לו אפשרות להיוועץ ולשתף פעולה עם פירמות מובילות בלונדון, ניו-יורק, פריז ובירות אחרות בעת הצורך. המשרד מתחזק שותפויות עם בכירים לשעבר באינטרפול ועם חוקרים פרטיים בעלי מומחיות מודיעינית בינלאומית. יכולות אלו כבר הוכיחו עצמן: נהרי וצוותו ייצגו לקוחות במגוון תיקים חוצי-גבולות, למשל חשודים ישראלים שנעצרו בחו”ל וגם זרים המבוקשים להסגרה בישראל. המשרד יודע לתאם הגנה משפטית במקביל בכמה מדינות, לטפל בהליכי Interpol Red Notice (הודעות אדומות של אינטרפול למעצר בינלאומי) ואף הצליח להביא למחיקתן במקרים מסוימים. שרון נהרי הצהיר כי הוא רואה חשיבות עליונה בהגנה על זכויות יסוד של לקוחותיו גם מול רשויות זרות: “צדק צריך להיעשות, אך לעולם לא על חשבון זכויות היסוד של הפרט” אמר בריאיון.

המשרד הוקם בשנת 1998 וכבר בשנת 2011 החל לקבל הכרה רשמית: מאז 2011 ובכל שנה מאז, דורג משרד שרון נהרי ברציפות בין המשרדים המובילים בישראל בתחום הצווארון הלבן וההסגרות על-ידי מדריכי דירוג עצמאיים (BDI, Duns 100). בשנת 2021 צוין המשרד כאחד המשרדים המובילים בארץ בתחום זה. הישגים אלה מרשימים במיוחד עבור משרד בגודלו, ומהווים עדות למוניטין שצבר. לקוחות המשרד כוללים ספקטרום רחב: אנשי עסקים, עובדי ציבור, בכירים בשוק ההון, וכן “אנשים נורמטיביים שהסתבכו לראשונה” כדברי נהרי. היחס האישי שמאפשר משרד קטן, בשילוב ידע מקצועי ברמה הגבוהה ביותר וחשיבה מחוץ לקופסה, מביאים לכך שהמשרד מצליח בתיקים מורכבים שבהם מונחים על הכף חיי הלקוחות, חירותם ושמם הטוב.

לקוחות מפורסמים ותיקים בולטים

במהלך הקריירה שלו, ייצג עו”ד שרון נהרי שורה של לקוחות מפורסמים והיה מעורב בתיקים שהכותרות סביבם רעשו. כבר בראשית דרכו קיבל נהרי חשיפה כאשר לקח חלק בהגנת נאשמים בתיקים מתוקשרים: בשנות ה-2000 המוקדמות, למשל, עסק בהגנת אנשי עולם תחתון מהבולטים בישראל. בין היתר שימש כבא-כוחם של האחים איציק ומאיר אברג’יל – מראשי ארגוני הפשיעה בארץ – כאשר הואשם בחברות בארגון רצח וסמים והסגרתם לארה”ב עמדה על הפרק. נהרי ייצג אותם בהליכים בישראל, והפגין יכולת להתמודד עם “תיקים כבדים” של פשע מאורגן, במקביל למאבק בהסגרה שלהם. הוא אף ייצג את ריקו שירזי, עבריין מוכר שהורשע בעבירות סחיטה ונחשב יעד מרכזי של רשויות האכיפה, ואת פרנסואה אבוטבול, דמות ידועה בעולם הפשע הישראלי. לקוחות אלה – מראשי העולם התחתון – הגיעו אל נהרי “מפה לאוזן” כהגדרתו, בשל המוניטין שצבר בעולם הפלילי.

בנוסף, נהרי טיפל גם בלקוחות בעלי פרופיל ציבורי גבוה מהמגזר הנורמטיבי. הוא התפרסם בכך שייצג ידוענים ואישי בידור בתיקים רגישים: למשל, ייצג את השחקנים גדי סבן והגר תפוחי (ככל הנראה בעבירות סמים או אלימות שבהם היו מעורבים). הוא גם שימש סנגורו של גיא ויסמן, שהואשם בפרשת מעילה בהשקעות בבית ההשקעות הראל – מקרה של עבירת צווארון לבן קלאסית, שבו עובד בכיר מעל בכספי חברה. נהרי ציין כי “רוב הלקוחות במשרדי היום הם אנשים נורמטיביים שהסתבכו” – כלומר, אינו עוסק רק בפשע המאורגן, אלא בעיקר בהגנה על אזרחים ללא עבר פלילי שנקלעו לחקירות והליכים פליליים מורכבים. למשל, לאורך השנים ייצג מנהלים, רופאים, ואנשי עסקים שהואשמו בשוחד, מרמה, העלמות מס ועוד – לעיתים קרובות כאלה שזו להם ההסתבכות הראשונה.

אחד התיקים הבינלאומיים המפורסמים שבהם נחל המשרד הצלחה הוא מקרהו של תומר יוסף – איש עסקים ישראלי שהואשם בארה”ב בעבירות מרמה והתחזות לחברת יחסי ציבור אמריקאית לצורך הונאת משפחה יהודית אמידה (משפחת קלקשטיין). יוסף נעצר בישראל בשנת 2017 בעת שחזר מחו”ל, לאור בקשת הסגרה שהגישה ארה”ב. שרון נהרי ניהל עבורו מאבק משפטי עיקש שמנע בסופו של דבר את הסגרתו לארה”ב: הוא הגיע להסדר טיעון בארץ, במסגרתו הודה יוסף בעבירות מסוימות והתחייב לסגור את ההליך בארה”ב, ובכך סוכלה ההסגרה. מקרה זה, שעליו דווח בהרחבה בתקשורת הכלכלית, המחיש את המומחיות של נהרי בהליכי הסגרה בינלאומיים ואת יכולתו למצוא פתרונות יצירתיים (כגון העמדת הלקוח לדין בישראל כדי למנוע העמדתו בחו”ל). נהרי עצמו אמר אז: “אני מייצג נאמנה את לקוחותיי, מונע את הסגרתם ופועל לכך שאינטרפול יבטל צווי מעצר (Red Notice) שהוצאו נגדם” – הצהרה המבטאת את שליחותו לשמור על זכויות החשודים גם בזירה הבינלאומית.

דוגמה נוספת לתיק בעל פרופיל תקשורתי גבוה היא מעורבותו של נהרי בהגנת סוכן הדוגמניות שי אביטל. אביטל נחשד בעשרות מקרי תקיפה מינית והטרדה של דוגמניות צעירות, נמלט מישראל ונתפס לבסוף בהולנד בשנת 2022. עו”ד נהרי הצטרף לצוות ההגנה שלו הן בשלב הליך ההסגרה מהולנד והן לאחר שהוחזר ארצה לדיונים הפליליים בתיק עצמו. בהליך ההסגרה דאג נהרי להבטיח את זכויותיו של אביטל הן בחו”ל והן בישראל, ובמקביל ניהל קו הגנה תקיף מול האישומים עצמם, כולל טענות לכשלים בחקירת המשטרה וללחץ תקשורתי שפגע בזכותו של אביטל להליך הוגן. העובדה שנהרי פעל כאן בצוותא עם עו”ד ששי גז (ותיק ומוכר בתחום הפלילי, עליו נפרט בהמשך) מלמדת על האמון וההערכה ההדדית בין בכירי הסנגורים בארץ, אשר משתפים פעולה בתיקים רגישים במיוחד.

הישגים והכרה מקצועית

שרון נהרי ידוע כמי שנלחם ללא פשרות על זכויות לקוחותיו, ולעיתים אף מצליח להביא לתקדימים משפטיים. אחד ההישגים הייחודיים שלו הוא ביטול צווי מעצר בינלאומיים (Red Notices) של אינטרפול שהוצאו נגד לקוחותיו – דבר שהצריך שכנוע שהבקשה נגדם נגועה בפגם או אינה מוצדקת. הישג נוסף הוא יכולתו לעצור הסגרות ברגע האחרון ממש, באמצעות מציאת פגמים פרוצדורליים בבקשות ההסגרה (למשל טעות במסמכים, או אי-עמידה בדרישת “הפליליות הכפולה” – קרי שהמעשה עבירה גם בישראל וגם במדינה המבקשת). יכולת זו, שהתחדדה עם הניסיון, זיכתה אותו להערכה רבה בקהילה המשפטית. לא אחת קרה שתיקי הסגרה שנראו “סגורים” נפתחו מחדש בשל טענות מתוחכמות שהעלה נהרי, שחילצו את מרשו מהטסה לכלא זר.

גם בתחומי הצווארון הלבן ויתר העבירות הכלכליות רשם נהרי הישגים מרשימים. במקרים רבים, עוד בשלב החקירה וההשימוע (טרם הגשת כתב אישום), הצליח המשרד לשכנע את רשויות התביעה לגנוז תיקים או להמיר אישומים כבדים לקלים יותר. היכולת לפעול מאחורי הקלעים, לפני שהפרשה מתפוצצת בבית המשפט, היא קריטית במיוחד בעבירות של אנשי ציבור וחברות, וכאן ניסיון משרד נהרי בא לידי ביטוי – פעמים רבות התיק מסתיים בפשרה או נסגר, ובכך נחסך מהלקוח ההליך הפלילי הגלוי והפומבי.

המשרד והעומד בראשו זכו כאמור להכרה רשמית: דירוג Duns 100 היוקרתי כלל את שרון נהרי ושות’ ברשימת פירמות עורכי הדין המובילות בישראל בתחום המשפט הפלילי-כלכלי והבינלאומי לשנת 2024. גם מדריך BDI מדרג את המשרד באופן קבוע גבוה בדירוג משרדי הבוטיק הפליליים. בעיתונות כונה נהרי “מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל”, ובסקרי דעת קהל מקצועיים דורג לעיתים בצמרת. מעבר לכך, לקוחות ממליצים מעידים על שירות מסור ויחס מכבד. אחד הנתונים המעניינים הוא שמשרדו של נהרי נבחר לייצג גם גורמים ממלכתיים במקרים רגישים: למשל, בשנת 2021 התבקש (יחד עם צוותו) לסייע בייעוץ למשפחות נספי אסון הר מירון, למרות היותו במקביל סנגורו של ראש הממשלה – מקרה שעלה לכותרות והמחיש את המוניטין שלו כעורך דין בעל יושרה מקצועית גבוהה.

ניתן לסכם כי שרון נהרי בנה לאורך שנות פעילותו שילוב נדיר של מומחיות משפטית, ניסיון בתיקים מהמצלצלים ביותר, וקשרים מקצועיים גלובליים, מה שממקם אותו בחזית תחום המשפט הפלילי-כלכלי בישראל. בפרק הבא נצלול לעומק תחומי ההתמחות שלו – עבירות צווארון לבן, הלבנת הון, סייבר, שוק ההון והסגרות – ונסביר את ההיבטים המרכזיים בכל תחום, בדגש על החקיקה הרלוונטית ותקדימים חשובים.

תחומי התמחות מרכזיים של משרד נהרי

עבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות

המונח “עבירות צווארון לבן” מתייחס לקשת רחבה של עבירות פליליות שאין בהן אלימות פיזית, ובדרך כלל מבוצעות במסגרת תפקיד או עסק, על ידי אנשים נורמטיביים בעלי מעמד, השכלה או כוח השפעה. עבירות אלו הן בעלות אופי כלכלי/פיננסי מובהק, וכוללות מרמה, הונאה, גניבה ממעביד, שחיתות במגזר הציבורי, ועבירות על רגולציה כלכלית. כפי שמנסח זאת אתר משרד נהרי: “לא כל עבירה פלילית מלווה באלימות; ‘עבירות הצווארון הלבן’ הן עבירות בעלות אופי כספי בדרך כלל, המבוצעות על-ידי אנשים במעמד גבוה המנצלים סמכותם וכוחם”, כגון מנהלים, עובדי ציבור ובעלי חברות.

הדוגמאות הקלאסיות לעבירות צווארון לבן כוללות: עבירות מרמה והפרת אמונים (למשל עובד ציבור שמועל באמון הציבור ומבצע פעולה תרמיתית), שוחד (מתן או קבלת שוחד על-ידי עובד ציבור), רישום כוזב במסמכי תאגיד (הכנסת נתונים כוזבים בדוחות כספיים של חברה), קבלת דבר במרמה (השגת כסף או נכס במרמה), גניבה על ידי מורשה/מנהל (מעילה בכספי חברה או לקוחות), עבירות מס (העלמת מס או ניכוי מס כוזב), הלבנת הון (הסתרת מקורם של כספים שהושגו בפשע), והפרת דיני הגבלים עסקיים (כגון תיאום מחירים בין חברות מתחרות). כל אלה הן עבירות הנידונות בבתי משפט פליליים, אך אופיין שונה מעבירות “רחוב” בכך שהן מצריכות תחכום, תכנון וידע מקצועי כדי לבצע אותן – למשל הבנה חשבונאית כדי לזייף דוחות, או קשרים במנגנון הציבורי כדי לקבל שוחד.

בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בשכיחות ובחשיפה של עבירות צווארון לבן בישראל. עבירות אלה אמנם נדירות יחסית לעבירות רגילות, אך כשהן קורות ההד התקשורתי גדול. תיקי שחיתות של פוליטיקאים או מנכ”לים זוכים לכותרות ראשיות, ומעוררים דיון ציבורי סוער על טוהר מידות. דוגמה מובהקת לכך היא פרשת משה קצב, נשיא המדינה לשעבר שהורשע בעבירות מין – אף שזו לא עבירת צווארון לבן קלאסית, המעמד הגבוה של הנאשם הקנה לתיק תשומת לב עצומה, ועורך דינו (ציון אמיר) זכה לפרסום רב. בדומה, פרשות שחיתות ציבורית כמו “תיק 1000/2000/4000” (פרשות נתניהו) או תיק הולילנד (פרשת אולמרט) – הציבו בפוקוס הציבורי את הסנגורים של הנאשמים, והפכו אותם לשם דבר.

עבירות צווארון לבן דורשות ייצוג מתוחכם וזהיר. בניגוד לעבריינים “רגילים”, רבים מהחשודים בעבירות אלו הם אנשים נורמטיביים ללא ניסיון קודם עם משטרה או מעצרים. הם מוצאים עצמם לפתע תחת חקירה פלילית, חווים הלם וחרדה, ועלולים במסירת גרסה לא נכונה לפגוע בהגנתם. לכן, “נדרש עורך דין הבקיא הן בתחום הפיננסי והעסקי והן בדין הפלילי, וחשוב שיהיה מנוסה”, כדי שיוכל להכין את הלקוח לחקירת רשות ניירות ערך או משטרה, וללוות אותו לכל אורך ההליך. לעיתים קרובות, מילה מיותרת אחת בחקירה עלולה להפליל את הנחקר או להוביל לאישום חמור יותר, ולכן הליווי הצמוד של עורך דין כבר משלב הזימון לחקירה הוא קריטי.

נקודה חשובה נוספת היא שעבירות צווארון לבן ניתנות לעיתים לפתרון עוד לפני כתב אישום. המשפט הישראלי מאפשר קיום שימוע לחשודים בעבירות פשע (חמורות) לפני הגשת כתב אישום, וזו הזדמנות מצוינת לעורך דין מיומן לשכנע את התביעה לוותר על ההליך או לצמצם אותו. עו”ד נהרי מדגיש שבמקרים רבים אפשר לפעול לביטול כתב אישום כבר בשלב החקירה או לשנותו בשימוע, אם עושים את הדברים נכון ובזמן. הצלחות כאלו – שקשה למדוד אותן כי התיק לא מגיע לבית המשפט – הן ההבדל בין קריירה שנעצרת ללקוח (בניסיון) לבין חזרה לשגרה ללא הרשעה. משרד נהרי מתגאה בגישה פרואקטיבית זו, של התערבות מוקדמת וניהול מו”מ עם הרשויות עוד לפני שמגיעה סטיגמה ציבורית.

חוקי מפתח וענישה בצווארון לבן

עבירות צווארון לבן מפוזרות בחקיקה הישראלית בין חוקים שונים. הנה כמה מהעיקריים והסנקציות שהם נושאים:

• חוק העונשין, תשל”ז-1977 – מכיל עבירות כמו שוחד (סעיפים 290-297 לחוק העונשין), שעונשה עד 10 שנות מאסר (למקבל השוחד) ועד 7 שנים (לנותן השוחד). גם מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור (סעיף 284) נכללת בחוק זה, עם עונש עד 3 שנות מאסר.

• עבירות מרמה וזיוף – חוק העונשין כולל סעיפי מרמה כלליים: קבלת דבר במרמה (סעיף 415) עונשה עד 3 או 5 שנים (תלוי בחומרה), זיוף מסמך (סעיף 418) עד 3 שנים, שימוש במסמך מזויף (סעיף 420) וכד’. במקרים חמורים (נסיבות מחמירות) הענישה עולה.

• חוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968 – קובע עבירות על משטר שוק ההון: למשל תרמית בניירות ערך (סעיף 54 לחוק) – הכולל הנע תנועות שער באופן מלאכותי, או שימוש במידע פנים (סעיף 52). עונשים על כך יכולים להגיע לכמה שנות מאסר, ובנוסף קנסות כבדים. ב-2016 הורשע נוחי דנקנר, טייקון ידוע, בהרצת מניות (העלאת שער מניית IDB באופן תרמיתי) ונידון ל-3 שנות מאסר – מה שהמחיש שבתי המשפט לא מהססים להטיל מאסר גם בעבירות “סיגר ובורסה”.

• חוק איסור הלבנת הון, תש”ס-2000 – מטפל בעבירת הלבנת הון, שהיא הפיכת רווחים מפשע ל”כשרים”. העונש על הלבנת הון יכול להגיע עד 10 שנות מאסר וקנסות כבדים מאוד. בנוסף, החוק מאפשר חילוט (החרמת) רכוש וכספים שקשורים לעבירה. בשנים האחרונות נעשה שימוש רב בחוק זה, במיוחד נגד כנופיות פשע ועברייני מרמה – כדי לקחת מהם את “החמצן הכלכלי”.

• פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וחוק מס ערך מוסף – עבירות מס (אי דיווח, ניכוי כוזב, חשבוניות פיקטיביות) גוררות ענישה של עד 7 שנות מאסר (לפי חומרת העבירה). לדוגמה, זמר מפורסם, קובי פרץ, נדון לשנה וחצי מאסר ב-2016 על העלמות מס של מיליוני שקלים. חוקים אלו נאכפים על ידי יחידות תביעה מתמחות (כגון פרקליטות מיסוי וכלכלה).

• חוק ההגבלים העסקיים (התחרות), תשמ”ח-1988 – כולל עבירות קרטל (תיאום מחירים, חלוקת שוק). העונש על עבירת הסדר כובל בנסיבות מחמירות הוא עד 5 שנות מאסר. אמנם נדיר שכופים מאסר ממושך בגין קרטל (לרוב מסתיים בקנסות והסדרים), אבל החוק קיים.

בתי המשפט בישראל לרוב הטילו בעבר עונשים מתונים בעבירות כלכליות בהשוואה לעבירות אלימות. אולם בשני העשורים האחרונים מסתמנת החמרה בענישה במטרה ליצור הרתעה. פרשות שחיתות גדולות מסתיימות כיום במאסרים משמעותיים: למשל, אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר, ריצה 16 חודשי מאסר; שלמה בניזרי, שר לשעבר, גזר דינו היה 4 שנות מאסר על שוחד; ודמויות עסקיות כמו אלי הורביץ (פרשת תעשיות מלח) ונוחי דנקנר כאמור – כולם קיבלו עונשי מאסר בפועל.

ייצוג נאשמים וצדדים בעבירות כלכליות

משרדו של שרון נהרי, כאמור, מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן. הגישה ההגנתית שנוקט נהרי בתיקים אלה היא לשלב בין ידע מקומי לגלובלי, ולעיתים לטעון לחוסר מחשבה פלילית מצד הנאשם. למשל, במקרים של הלבנת הון חוצה-גבולות, המשרד מדגיש כי “סכומי הכסף או הפעולות הפיננסיות אינן בהכרח פליליות, או שהלקוח לא היה מודע למקור האסור של הכספים” – כלומר, הטענה היא להעדר כוונה פלילית או מודעות. טענה זו, של חוסר מודעות, חשובה בעבירות הדורשות יסוד נפשי (כוונה). לדוגמה, בנקאי שהואשם באי-דיווח על פעולה חשודה יכול לטעון שלא ידע שהלקוח שלו פושע. נהרי וצוותו יודעים לאסוף חוות דעת מומחים, דוחות רואי חשבון, ועדויות אופי כדי לתמוך בטענות כאלה ולערער את יסודות התביעה.

כמו כן, משרד נהרי מטפל לא רק בהגנה על נאשמים, אלא לעיתים גם בייצוג עדים או מתלוננים בהליך פלילי כלכלי. כך במקרים מורכבים עשוי המשרד ללוות בעל תפקיד שהפך עד מדינה, או חברות נפגעות עבירה (למשל חברה שזויפו חשבונותיה). הבנה עמוקה של שני צידי המתרס – הן ההגנה והן התביעה – מסייעת בגיבוש אסטרטגיה. ניסיון הצוות, הכולל כאמור עורכי דין יוצאי פרקליטות, מעניק יתרון בכך שהם מכירים את אופן החשיבה של התביעה ויודעים כיצד לשכנע אותה במהלך השימוע לגנוז תיק או להגיע להסדר מקל.

עבירות צווארון לבן הן תחום התמחות עיקרי של עו”ד שרון נהרי. המשרד מעניק ייעוץ משפטי מקיף לכל אורך ההליך – החל מייעוץ מניעתי (כגון ייעוץ לחברות כיצד לציית לחוק ולהימנע מחשיפה פלילית), עבור בהכנת חשודים לחקירה, וכלה בייצוג בבתי המשפט ברמת מקצועיות גבוהה. כפי שמצוין באתר המשרד: “ליווי משפטי צמוד מאת מומחה לצווארון לבן החל משלב החקירה הראשון, יכול להשפיע מאוד על עתיד החשוד” – והדבר מגובה בניסיון תיקים רבים שבהם נוכחות עורך דין מלכתחילה עשתה את ההבדל בין סגירת תיק להעמדה לדין.

להמחשת חלק מסוגי העבירות הכלכליות, לפניכם טבלה מס’ 2 המרכזת דוגמאות לקטגוריות עיקריות של עבירות צווארון לבן, בצירוף תיאור כללי וסעדי ענישה מקסימליים לפי החוק הישראלי (כפוף לנסיבות התיק):

טבלה 2: עבירות צווארון לבן מרכזיות בישראל – דוגמאות ועונשי מקסימום. (הערה: הענישה בפועל נקבעת לפי נסיבות ופסיקת בתי המשפט, ופעמים רבות נמוכה מהמקסימום הקבוע בחוק. בנוסף, ייתכנו קנסות כבדים לצד המאסר, בהתאם לחומרת העבירה ולהיקף הנזק.)

פשיעה בינלאומית והליכי הסגרה

תחום ייחודי בו מתמחה עו”ד שרון נהרי הוא פשיעה בינלאומית והסגרות. זהו ענף מורכב של המשפט, הנמצא בממשק שבין המשפט הפלילי הפנימי של מדינות לבין משפט בינלאומי פומבי והסכמים בילטרליים. בתיקי הסגרה, עורך הדין נדרש להתמודד בו זמנית עם מערכות חוק של שתי מדינות או יותר, ועם סוגיות ריבונות, זכויות אדם ודיפלומטיה.

כאשר מדינה זרה מבקשת מישראל להסגיר לידיה אדם הנאשם בפלילים – או להיפך, כאשר ישראל מבקשת ממדינה אחרת להסגיר אליה חשוד שנמלט – מתחיל הליך הסגרה. בישראל, הליך זה מוסדר בחוק ההסגרה, תשי”ד-1954. הבסיס העקרוני הוא שישראל אינה מסגירה אדם אלא אם מתקיימים מספר תנאים מצטברים. החוק (בסעיף 2א) קובע שני תנאי יסוד להסגרה: (1) קיומה של אמנת הסגרה בין ישראל לבין המדינה המבקשת; (2) שהאדם מבוקש בגין עבירה המוגדרת כ”עבירת הסגרה” – כלומר עבירה פלילית חמורה דיה, שדינה מאסר שנה ומעלה, ומהווה עבירה גם בישראל וגם במדינה המבקשת (עקרון הפליליות הכפולה). התנאי השני נגזר מחובת “העבירה הכפולה” שבסעיף 2(א) לחוק – אין מסגירים על מעשה שאינו פשע בשתי המדינות.

בנוסף, החוק והפסיקה מונים סייגים שונים המונעים הסגרה גם אם התנאים הבסיסיים מתקיימים. למשל, סעיף 2ב לחוק ההסגרה שולל הסגרה אם העבירה היא בעיקרה פוליטית (לדוגמה עבירת ביטוי פוליטי שאינה מוכרת כפשע בישראל) או עבירה צבאית-משמעתית בלבד. עוד סייג מהותי: ישראל הוסיפה בהסכמיה שלא תסגיר אדם אם צפוי לו עונש מוות במדינה המבקשת (אלא אם קיבלה התחייבות שלא יוצא להורג). כמו כן, אסור להסגיר אם קיימת סכנה לפגיעה בזכויותיו הבסיסיות של הנאשם במדינה האחרת – עיקרון שנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם.

סוגיה מיוחדת שעמדה במוקד שינוי חקיקה היא הסגרת אזרחי ישראל. בעבר, עד 1999, ישראל לא הסגירה את אזרחיה למדינות אחרות, בהסתמך על חוק השבות ועל רצון להגן עליהם מפני משפט זר. מצב זה יצר מתיחות בינלאומית, במיוחד מול ארה”ב, והתפוצץ בפרשת שמואל שיינביין: צעיר אמריקאי-ישראלי שביצע רצח בארה”ב, נמלט לישראל וחמק מהסגרה. בעקבות לחץ כבד, תוקן חוק ההסגרה (תיקון מס’ 6, 1999) ונקבע מנגנון שמאפשר הסגרת אזרח ישראלי בכפוף לתנאים מיוחדים. כיום, סעיף 1א לחוק ההסגרה קובע שישראלי שהיה אזרח ותושב ישראל בזמן ביצוע העבירה רשאי שיוסגר רק אם המדינה המבקשת התחייבה מראש להחזירו לישראל לריצוי עונשו (אם יורשע). כך מבטיחים שאזרח ישראלי לא ירצה שנות מאסר ארוכות בכלא זר, אלא ישוב למולדתו. למעשה, ההסגרה במקרה זה היא “לצורך משפט בלבד”, כשישראל שומרת אופציה להעניק חנינה או קלות מסוימות בשלב ריצוי העונש. אם האדם המבוקש לא היה אזרח או תושב ישראל בעת ביצוע העבירה – הסייג הזה לא חל, וניתן להסגירו ככל אדם זר. ראוי לציין שגם כאשר אדם הוסגר, הוא רשאי לבקש לשאת את עונשו בישראל גם ללא קשר להתחייבות קודמת – מתוקף חוק “העברת אסירים לארצות מוצאם”.

עו”ד שרון נהרי ניצב בחזית תחום ההסגרות בישראל, ובתפקידו כיו”ר ועדת ההסגרה בלשכה הוא גם תורם לעיצוב המדיניות והקניית ידע לעורכי דין אחרים. משרדו מטפל תדיר בתיקים שבהם לקוחותיו הם ישראלים המבוקשים על ידי מדינות זרות או זרים המבוקשים בישראל. במקרים אלו, נהרי מנווט בין שתי מערכות חוק ומשתמש בטקטיקות ייחודיות לסיכולה או לעיכובה של ההסגרה. לדוגמה, אחת הטענות הנפוצות בהן השתמש היא לטעון שהבקשה לוקה בפגם פרוצדורלי או חוקי – כגון שהתיעוד לא הוגש כיאות, או שהעבירה המיוחסת אינה עבירה בישראל (מפרה את דרישת הפליליות הכפולה). טענה אחרונה זו עלתה למשל במקרה ההסגרה של מלכה לייפר, מנהלת בית ספר שנמלטה מאוסטרליה לישראל והואשמה שם בפגיעה מינית בתלמידות. סנגוריה טענו שאין עבירת “מעשה מגונה” בספר החוקים הישראלי שקולה בדיוק לעבירות בהן הואשמה באוסטרליה, אך בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע שדי בכך שיסודות מהותיים חופפים (אף אם שמות העבירות שונים) כדי לקיים את דרישת הכפילות. לייפר הוסגרה לבסוף לאוסטרליה ב-2021 לאחר הליך משפטי ממושך.

טענה נוספת היא התיישנות: אם העבירה התיישנה בישראל, לא ניתן להסגיר (אפילו אם במדינה המבקשת לא התיישנה). גם חשש לאי צדק במדינה המבקשת – למשל מערכת משפט לא הוגנת – עשוי לעלות. בכל אלה נדרש עורך הדין לשלוט הן בפרטי חקיקת ההסגרה הישראלית והן בפרטי האמנה הרלוונטית עם אותה מדינה.

יש לציין שבהליכי הסגרה, בית המשפט בישראל אינו קובע אשמה או זכאות לגבי העבירה גופה; תפקידו רק להחליט אם מתקיימים תנאי החוק להסגרה. הרף הראייתי הנדרש הוא הצגת “תשתית ראייתית לכאורה” נגד המבוקש – מעין מקבילה לראיות לכאורה במעצר עד תום ההליכים. זאת מכונה “אחיזה לאישום” (grip for accusation), והוא רף נמוך בהרבה מהוכחה מעבר לספק סביר. לכן, עיקר המאבק בהסגרה אינו על חפותו של הלקוח אלא על עמידת הבקשה בתנאי החוק, ועל נסיבות מיוחדות המצדיקות סירוב.

משרד נהרי רשם הישגים משמעותיים בתחום זה, חלקם כאמור פורסמו. דוגמה בולטת: פרשת אלכסיי בורקוב – האקר רוסי שנעצר בישראל בשנת 2015, כאשר גם ארה”ב וגם רוסיה ביקשו את הסגרתו (ארה”ב – על עבירות סייבר ומרמה, רוסיה – מטעמים אחרים ככל הנראה). נהרי לקח חלק בהגנה בתיק הסגרה מורכב זה. ישראל מצאה עצמה בדילמה דיפלומטית: שתי מעצמות דורשות את אותו אדם. לבסוף הוחלט להסגיר את בורקוב לארה”ב, ובית המשפט העליון דחה את דרישתו להתנות הסגרתו בהבטחה שיוחזר לרוסיה לאחר ריצוי עונשו, בטענה שהתניית הסגרה באופן כזה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. בורקוב הוסגר לארה”ב ב-2019. מקרה זה המחיש את המורכבות הגיאופוליטית של תיקי הסגרה – מה שמצריך סנגור שמבין גם את זירת היחסים הבינלאומיים. שרון נהרי, כחבר באיגוד עורכי הדין להגנה בהסגרות (DELF) וכדמות מוכרת בכנסים בינ”ל, נמצא בדיוק בצומת הייחודי הזה.

במשרד נהרי מציינים לאחרונה סוג חדש של תיקי הסגרה: הסגרות הקשורות לעבירות קריפטו, פורקס ובינארי אופשנס. ישראל התפרסמה בשנים 2014-2018 כמרכז עולמי לתעשיית אופציות בינאריות (שנחשדה כהונאת השקעות), וחקירות אמריקאיות רבות כוונו נגד אזרחים ישראלים. משרדי עורכי דין בארץ, כולל משרד נהרי, מצאו עצמם מגינים על צעירים ישראלים שנעצרו או נדרשו בהליכי הסגרה לארה”ב באשמת הונאות רשת. נהרי טיפל בכמה תיקי פורקס ומטבעות דיגיטליים בהם לקוחותיו הואשמו בחו”ל, ולצד הניהול המשפטי המקומי (כמו דיוני המעצר כאן) הוא תאם את ההגנה עם עורכי דין זרים שייצגו בחו”ל. בעידן הגלובלי, עבירות כלכליות גדולות כמעט תמיד חוצות גבולות – כסף עובר דרך חשבונות במקלטי מס, קורבנות מפוזרים במדינות שונות – ולכן היכולת של משרד נהרי לפעול בינלאומית היא נכס משמעותי ללקוחות.

הסגרה: זהו תחום שבו עו”ד שרון נהרי ביסס עצמו כמוביל, בזכות שילוב של ידע משפטי ייחודי, ניסיון מעשי במספר רב של מקרים מתוקשרים, וקשרים בינלאומיים המאפשרים לו לפעול בזירות מרובות. מומחיותו מוכרת גם על-ידי רשויות המדינה – לא במקרה נבחר לכהן כיו”ר ועדת ההסגרות של לשכת עוה”ד, תפקיד בו הוא משפיע על חקיקה ונהלים בנושא רגיש זה. תחת הנהגתו, המשרד מסוגל להעניק ללקוחות המעורבים בתיקים בינלאומיים את מעטפת ההגנה המירבית: החל מזיהוי אפשרות הסגרה (למשל אם אדם בארץ מקבל רמז שחקירה מתנהלת נגדו בחו”ל, המשרד יכול לברר מידע באמצעות רשת קשריו), עבור בנקיטת צעדים מניעתיים, ועד למאבק משפטי נחוש בבית המשפט המחוזי בירושלים (הערכאה המוסמכת לדון בהסגרות) ובבית הדין הגבוה לצדק בעת הצורך.

בטבלה הבאה (טבלה מס’ 3) מוצגים מספר נתונים ופרטי מדיניות בהליכי הסגרה של ישראל:

טבלה 3: נתונים ומדיניות – הסגרות בישראל. (הערה: ישראל שומרת על ריבונותה בכל מקרה של הסגרה; אפילו לאחר שבימ”ש מאשר הסגרה, ההחלטה הסופית להסגיר נתונה לשר המשפטים, שיכול לשקול שיקולי מדיניות חוץ וכו’.)

עבירות סייבר ומטבעות קריפטוגרפיים (קריפטו)

התפתחות הטכנולוגיה והמרשתת (האינטרנט) הביאה ליצירת חזית חדשה בעולם הפשיעה – פשיעת סייבר. עבירות סייבר כוללות קשת פעילויות בלתי-חוקיות המתבצעות באמצעות מחשב או מכוונות נגד מערכות מחשב: פריצות (Hacking) למחשבים ורשתות, גניבת מידע ממאגרי נתונים, מתקפות סייבר (כגון שיתוק שרתים – התקפת DDoS), הפצת וירוסים ותוכנות כופר, וכן הונאות מקוונות למיניהן (phishing, גניבת פרטי אשראי, התחזות באינטרנט וכו’). במקביל, העשור האחרון ראה את עליית תחום ה-Cryptocurrency – מטבעות דיגיטליים מבוזרים דוגמת ביטקוין, את’ריום ואחרים – שגם הם יצרו קרקע פוריה לסוגי עבירות חדשים, כמו הונאות השקעה במטבעות קריפטו, הונאות פונזי המתבססות על קריפטו, גניבת מטבעות מארנקים דיגיטליים, וכן שימוש במטבעות וירטואליים לצורך הלבנת הון ומימון טרור, בשל האנונימיות היחסית שלהם.

עו”ד שרון נהרי, בהיותו קשוב למגמות, פיתח מומחיות מיוחדת בנישה זו של פשיעה טכנולוגית. למעשה, הוא נחשב לחלוץ בתחום בישראל בשילוב הבנה טכנולוגית בעבודת הסנגוריה הפלילית. משרדו דיווח כי בתיקים מסוימים, “נהרי רוכש הבנה בעקרונות טכנולוגיית Blockchain, ועובד בצמוד למומחי סייבר כדי לפרש רישומי שרשרת בלוקים ולאתר את עקבות הכספים”. משמעות הדבר היא שבמקרה שבו לקוח נחשד למשל בגניבת ביטקוין מבורסת קריפטו, המשרד מסוגל לנתח את בלוקצ’יין – יומן העסקאות הציבורי – כדי לעקוב אחר תנועת המטבע ולהוכיח אולי שהכספים לא הגיעו ללקוח, או לזהות כשלים בהוכחות התביעה.

כמה דוגמאות לעבירות סייבר שטיפל בהן המשרד: פריצה לחשבונות בנק מקוונים ומכירת המידע הגנוב ברשת האפלה, גניבת זהויות וכרטיסי אשראי דרך האינטרנט, וכן ייצוג נאשמים בסחיטה מקוונת (כגון צעירים שנסחטו ע”י פדופילים ברשת ונקלעו להליך פלילי כשהגיבו). בנוסף, המשרד מייצג חשודים בעבירות “קריפטו” – למשל מקרה מתוקשר של פריצה למערכות של בנק ומכירת נתוני אשראי גנובים, או סוחר קריפטו ישראלי שהואשם במסחר לא חוקי בחו”ל. אלו מקרים בהם משטרת ישראל או ה-FBI איתרו פעילות חשודה בבלוקצ’יין וקישרו אותה לאזרח ישראלי, ומכאן הדרך להליכי חקירה והסגרה קצרה.

האתגר בתיקי סייבר וקריפטו הוא כפול: ראשית, מורכבות הראיות הטכנולוגיות. הוכחת עבירת סייבר דורשת דוחות פורנזיים ממחשבים, ניתוח כתובות IP, קובצי לוג, וכדומה – חומרים שרק מי שבקי בתחום יבין כיצד לערער עליהם. שנית, הדין עצמו מתעדכן תדיר: חקיקה הקשורה לעבירות מחשב (כגון חוק המחשבים, תשנ”ה-1995) והוראות בנק ישראל ורשות שוק ההון לגבי קריפטו – כל אלה מתהווים ומתעדכנים. בשנת 2021, למשל, נכנסו לתוקף בישראל תקנות איסור הלבנת הון החלות על נותני שירותים במטבעות וירטואליים, מה שחייב את קהילת הקריפטו המקומית להיערך מחדש. משרד נהרי עוקב אחר עדכונים כאלה מקרוב, ואף פרסם מאמרים מקצועיים בנושא (בעיתונות הכלכלית) – למשל נהרי התבטא ביקורתית על התמהמהות רשות המסים בפרסום נוהל גילוי מרצון להון בקריפטו, כשהמדינה מפסידה מיליארדים בשל אי-דיווח.

מבחינת ענישה בעבירות מחשב וקריפטו, בחוק המחשבים הישראלי נקבעו עונשים של עד 3 שנות מאסר על חדירה לחומר מחשב שלא כדין, ועד 5 שנים אם הייתה בכוונה לבצע עבירה אחרת. אולם במקרים חמורים של עברייני עלית שפגעו בתשתיות קריטיות – בתי המשפט הטילו גם עונשים כבדים יותר (באמצעות סעיפים כמו סיכון שלום הציבור). בעבירות קריפטו, עדיין אין קטגוריה עצמאית בחוק – הן נופלות תחת הונאה, גניבה או הלבנת הון, בהתאם למעשיו של החשוד. לדוגמה, אדם שיצר הונאת השקעה בקריפטו יואשם ככל הנראה בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (עונש עד 5 ש’). אם יש אלפי קורבנות ברחבי העולם, זה יחמיר את הענישה. בפועל, אכיפה בתחום זה רק מתרחבת: בשנת 2023 החלו רשויות ישראל לשתף פעולה עם ארה”ב במעקב אחרי כספי קריפטו של ארגוני טרור (לאחר שהתברר שחמאס וגופי טרור מממנים פעילות דרך ביטקוין). הדבר מצביע על כך שגם מי שאינו טרוריסט עצמו עלול להסתבך אם עסקאות שלו יצטלבו עם כתובות מזוהות טרור.

עו”ד נהרי מדגיש שבעבירות טכנולוגיות, לעיתים אכיפת החוק “רצה” מהר מדי אחרי חדשנות, ומותחת את גבולות המשפט. לכן, ההגנה במקרים אלו יכולה להיות יצירתית: למשל לטעון לחוסר בהירות רגולטורית (אי אפשר להרשיע אם לא הייתה ודאות משפטית שהמעשה אסור), או לערער על קבילות ראיות דיגיטליות (למשל, שהמשטרה אספה נתוני מחשב בלי צו מתאים – מה שיוביל לפסילת הראיה). סוגיות אלה דורשות שילוב של עו”ד פלילי עם יועץ סייבר – שילוב שמשרד נהרי מקיים בתוך הבית או בשיתוף מומחים חיצוניים.

דוגמה מעניינת לטיעון הגנה ייחודי ניתן למצוא במקרים של צעירים שהואשמו בפריצה למערכות בנקים: נהרי טען עבורם שהם “גאוני מחשב סקרנים” ללא כוונה פלילית ממשית, ושמוטב לחברה להפוך אותם ללוחמי סייבר בצד הטוב מאשר לכלוא אותם. גישה שיקומית-חיובית זו התקבלה לפחות במקרה אחד, ובית המשפט נמנע משליחת נאשם צעיר לכלא והסתפק בעונש מופחת.

משרד שרון נהרי מציג כשירות “דור חדש” של הגנה פלילית – כזו שמחבקת את הטכנולוגיה ולא נרתעת ממנה. בראיונות, נהרי ציין כי הוא רואה חשיבות בלהבין כיצד האקרים פועלים, כיצד בלוקצ’יין מתעד עסקאות, וכדומה – כי רק כך ניתן לספק הגנה אמיתית בעולם שמשתנה. יכולתו “לדבר בשפה טכנולוגית” מקנה לו יתרון על פני עורכי דין מהדור הישן, במיוחד בתיקים בינלאומיים בהם החקירה מנוהלת ע”י גופים כמו ה-FBI או היורופול שעושים שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים.

שוק ההון ועבירות פיננסיות מורכבות

תחום נוסף בשדות ההתמחות של המשרד הוא עבירות שוק ההון וניירות ערך, הנחשב לתת-קטגוריה של עבירות צווארון לבן אך דורש הבנה רגולטורית ייחודית. בין עבירות אלה ניתן למנות את הרצת המניות (הכוונת שערי מניות באמצעים פסולים), מסחר במידע פנים (ניצול מידע סודי ע”י אנשי פנים להפקת רווחים), תרמית בניירות ערך (הטעיית משקיעים, כגון בפרסום תשקיף כוזב או החזקות פיקטיביות) ומרמה בניהול תאגיד ציבורי.

דיני ניירות הערך בישראל נאכפים הן פלילית והן מנהלית. רשות ניירות ערך היא גוף חקירה בעל סמכויות מקיפות – יש לה חוקרים משלה והיא יכולה אף לעצור ולחקור באזהרה. תיקים פליליים משמעותיים מועברים לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לכתב אישום. המטריה המשפטית כוללת, פרט לחוק ני”ע, גם את חוק העונשין (סעיפי גניבה, מרמה וזיוף) וכן חוקים ספציפיים כגון חוק השקעות משותפות בנאמנות, פקודת החברות (עבירות של דירקטורים) ועוד.

עו”ד שרון נהרי ייצג במספר תיקים מתוקשרים הקשורים לשוק ההון. אחד המוכרים בהם הוא הגנתו על נאשמים בפרשת המעילה בבית ההשקעות “הראל” – שם הוא הגן על גיא ויסמן, שהורשע לבסוף בגניבת עשרות מיליוני שקלים מחשבונות לקוחות. כמו כן, נהרי ייעץ לבכירי שוק הון שנחקרו בחשד ל-השפעה בדרכי תרמית על שערי איגרות חוב, וכן למנהלי חברות שנחשדו במרמה כלפי בעלי מניות.

התמודדות עם תיקים אלו דורשת הבנה כלכלית וחשבונאית מעמיקה. משרדים כשל נהרי עובדים בצמוד למומחים פיננסיים, כגון רואי חשבון וכלכלנים, כדי לנתח דוחות כספיים ולהפריך טענות של רשות ני”ע. לדוגמה, אם נטען שמנכ”ל חברה ציבורית “טיפח” רווחים מדומים בדיווח השנתי, ההגנה עשויה להביא חוות דעת רואה חשבון אחר שיסביר שהייתה פרשנות חשבונאית סבירה למהלכים.

נקודת תורפה של התביעה בתיקים כאלה היא לעיתים היסוד הנפשי: כדי להרשיע בהרצת מניות צריך להוכיח שהנאשם התכוון במעשיו להשפיע באופן בלתי נאות על שער נייר הערך. הגנה טובה תטען: “כן, נעשו פעולות בשוק על ידי הלקוח – אבל הן היו לגיטימיות, ממניעים עסקיים טהורים, ללא כוונה פלילית”. זהו קו הגנה שננקט למשל בפרשת דנקנר – אך שם ביהמ”ש לא קיבל אותו לבסוף. עם זאת, במקרים אחרים הצליחו סנגורים לשכנע שלא הייתה כוונה תרמיתית, למשל כשנאשמים הוכיחו שהם האמינו באמת בערך הכלכלי של המניה בעת שרכשו אותה, ולא הייתה להם כוונה להזרים ביקושים מלאכותיים.

עבירות פיננסיות מורכבות כוללות גם תחום כמו עבירות בנקאיות: מתן אשראי בניגוד לנהלים, מרמה של עובדי בנק, סיוע לבנקאי להוציא כספים במרמה וכו’. נהרי טיפל בתיק שבו מנהל סניף בנק הואשם שנתן הלוואות ללא ביטחונות בתמורה לטובות הנאה – עבירה שבין שוחד להפרת אמונים. הקו ההגנתי כלל הדגשה שמדיניות הבנק באותה תקופה עודדה “התנהגות אגרסיבית” בכדי להציג צמיחה, ושקשה לשרטט קו בין טעות עסקית לעבירה פלילית. טשטוש קווים זה הוא בעיה ידועה בעבירות כלכליות: לפעמים מה שנתפס בדיעבד כמרמה היה אולי סיכון עסקי שלא צלח.

בהתחשב בכל אלו, משרד נהרי מספק ללקוחותיו גם שירותי ייעוץ מקדמיים – “Compliance” – סיוע לחברות ואנשי שוק ההון לפעול במסגרת החוק, כדי למנוע הסתבכויות. לדוגמה, המשרד עשוי לייעץ לדירקטוריון כיצד נכון לדווח על אירוע מסוים כדי להימנע מחשיפה לטענה של מידע מטעה. הידע המצטבר מתיקי ההגנה הופך לכלי שמייעל ציות (compliance) ומונע עבירות מלכתחילה.

ייצוג אנשי ציבור, סלבריטאים ותיקים תקשורתיים

ממד נוסף בהתמחות משרד נהרי הוא הטיפול באנשי ציבור ובידוענים המוצאים עצמם במסגרות של הליך פלילי – תחום שמצריך לא רק יכולת משפטית אלא גם ניהול תקשורתי נכון. כפי שצוין לעיל, נהרי ייצג דמויות כגון נשיא, שרים, ראשי ערים (באמצעות שיתופי פעולה עם סנגורים מובילים אחרים), וכן סלבריטאים מעולם הבידור והספורט. כשאדם מפורסם נעצר או מואשם, המשפט מתנהל לעיני המצלמות לא פחות מאשר באולם בית המשפט. עורך דין מנוסה מודע לכך שצריך לנהל שני קרבות במקביל: המשפטי והציבורי.

עו”ד נהרי, שהנו כאמור פרשן מבוקש בעצמו, מודע לכוחה של תקשורת. במידת הצורך, הוא יודע לעבוד עם יועצי תקשורת ולהעביר מסרים באמצעות התקשורת לטובת הלקוח – כמובן, מבלי לעבור על כללי האתיקה. לדוגמה, בתיק שי אביטל, התנהל שיימינג תקשורתי אדיר נגד החשוד עוד בטרם משפט. נהרי ושותפו ששי גז דאגו להתראיין ולהזכיר לציבור ש”אף אדם עדיין לא הורשע, ויש לחכות לבירור הראיות”. הם גם הצליחו להביא לחשיפה תקשורתית של כשלים בחקירה המשטרתית (כגון טענות לראיות שלא נבדקו), מה שיצר דעת קהל מעט מאוזנת יותר.

נוסף על כך, המשרד ערוך וזמין תמיד לטיפול במקרי חירום גם בשעות לא שגרתיות – מה שקורה לא פעם עם מפורסמים הנקלעים לאירוע לילי (כגון תאונת דרכים, קטטה במועדון, עיכוב בנמל תעופה וכו’). זמינות 24/7 וצוות מספיק גדול כדי לתפוס פיזור גאוגרפי (למשל עו”ד תורן בירושלים בזמן ששרון נהרי בבית משפט בת”א) – אלה חלק מהיתרונות שהמשרד מציע ללקוחות VIP.

חשוב לציין: בעוד שהפרסום יכול לעזור לקדם קריירה של סנגור, הוא גם חרב פיפיות. משרד נהרי מקפיד לא לחשוף דברים הפוגעים בלקוח גם אם אלו עשויים להעלות את קרנו של העורך דין. האתיקה מחייבת שעורך דין לא ינצל סוד לקוח בשביל ראיון, למשל. עו”ד נהרי מודע לכך, ולכן במקרים בהם הופיע במדיה, למשל בדיון על תיקי נתניהו, הוא הקפיד לדבר עקרונית על חולשת הראיות או על עקרון חזקת החפות, מבלי לחשוף מידע פנימי. הוא אף צוטט באומרו: “משפט פלילי בתקשורת לא יכול להחליף שיקול דעת ציבורי; רה”מ זכאי להגנה כמו כל אזרח”, בהתייחסו למשפט נתניהו. התבטאות זו מראה איזון – הוא מגן על העיקרון ולא על אדם ספציפי, תוך שהוא כמובן משרת את הנרטיב של ההגנה.

נתונים ומגמות עדכניות בתחום הפשיעה הכלכלית (2025)

פשיעת צווארון לבן – עבירות כלכליות וארגוניות – הפכה לאתגר מרכזי במאה ה-21. בעוד ששיעורי הפשיעה האלימה המסורתית במגמת ירידה במדינות רבות, היקף ההונאות והעבירות הכלכליות נמצא בעלייה. לפי הערכות, הנזק הכלכלי השנתי מפשיעת צווארון לבן ברחבי העולם עומד בין 426 מיליארד דולר ל-1.7 טריליון דולר. לשם השוואה, העלות הכוללת של פשיעת רחוב “קלאסית” (כמו פריצות, גניבות ותקיפות) נאמדת בכ-15 מיליארד דולר בשנה – פער עצום הממחיש את ההשפעה המשמעותית של עבירות כלכליות. גם בישראל ניכרת מגמה דומה: נתוני משטרת ישראל מראים כי בשנת 2020 חלה ירידה בשיעור הפשיעה הכללי, אך במקביל חלה עלייה בעבירות סייבר והונאות מקוונות – חלק גדול מהן עבירות בעלות אופי כלכלי. תופעות חדשות כמו הונאות קריפטוגרפיות (Cryptocurrency) וצורות מתוחכמות של הלבנת הון דרך האינטרנט מתפשטות, ומערכות החוק והאכיפה מתאימות את עצמן להתמודד עם איומים אלו. גם מגפת הקורונה והמעבר לכלכלה דיגיטלית האיצו את המעבר של הפשיעה למרחב הסייבר, מה שהביא לגידול בתיקים הקשורים למרמה מקוונת, דיוג (phishing) וסחיטה דיגיטלית.

מעבר להיבטים הפליליים, עבירות צווארון לבן יוצרות פגיעה רחבה במרקם החברתי-כלכלי: הן מערערות את אמון הציבור במוסדות, גורמות להפסדים כספיים כבדים למשק (בישראל ובעולם), ועלולות לפגוע בחסכונות של אזרחים תמימים. כך למשל, פרשות ענק כמו הונאת הפונזי של ברני מיידוף (2008) הסבו למשקיעים הפסדים של כ-65 מיליארד דולר, ופרשת אנרון (2001) הביאה לקריסת חברה בשווי שוק של עשרות מיליארדי דולרים – מקרים שטלטלו את שוקי ההון והובילו לרפורמות רגולטוריות. גם בישראל ידעה השנים האחרונות פרשות כלכליות מתוקשרות, דוגמת פרשת הולילנד (שחיתות בתחום הנדל”ן, שבה הורשעו גורמים בכירים כולל ראש ממשלה לשעבר) ותיק 4000 (פרשת שוחד והפרת אמונים שבה נאשם ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו).

מול מציאות זו עולה החשיבות של עורכי דין פליליים המתמחים בפשיעה כלכלית. בישראל, מדינה בעלת המספר הגבוה בעולם של עורכי דין לנפש, התחרות בתחום המשפטי גדולה במיוחד. בישראל ישנם 820 עורכי דין לכל 100,000 תושבים, לעומת ממוצע של 164 בלבד במדינות אירופה – דבר המדגיש את ההיצע המשפטי הרחב בארץ. בתוך סביבה תחרותית זו, בולט הצורך במומחיות ייחודית בנושאי צווארון לבן, עבירות כלכליות והליכי הסגרה בינלאומיים – תחומים המחייבים שילוב ידע משפטי מעמיק עם הבנה פיננסית וטכנולוגית, ויכולת לפעול בזירה גלובלית.

אחד השמות הבולטים בישראל בתחום זה הוא עו”ד שרון נהרי, העומד בראש משרד בוטיק המתמחה במשפט פלילי-כלכלי, פשיעה בינלאומית והליכי הסגרה. נהרי, בעל ותק של כמעט שלושה עשורים בעריכת דין, רכש מוניטין כמי שמוביל תיקים מורכבים בפרופיל גבוה, כולל הגנה על אנשי ציבור, אנשי עסקים וידוענים שהואשמו בעבירות צווארון לבן ופלילים חמורים. הוא מוכר כפרשן משפטי בתקשורת וכמרצה בתחום המשפט הפלילי, ומכהן בתפקיד מרכזי בלשכת עורכי הדין בתחום המשפט הבינלאומי (יו”ר ועדת ההסגרות). המאמר הבא יספק סקירה מקיפה על פועלו של עו”ד שרון נהרי ומשרדו, על תחומי התמחותו, על התיקים הבולטים בהם היה מעורב, ועל הרקע הרחב של משפט פלילי-כלכלי והסגרות בישראל ובעולם.

להלן טבלה מס’ 1 המציגה השוואה בין שיעור עורכי הדין בישראל לעומת מדינות אחרות, כנתון הרקע לתחרות וההתמחות הגבוהה בתחום:

טבלה 1: מספר עורכי דין לנפש – ישראל לעומת העולם. (הנתונים מקורבים, נועדו להמחשה. בישראל היחס הוא כ-1:122 נכון ל-2023, לעומת ממוצע של 1:610 במדינות אירופה.)

נתונים אלה ממחישים כי בישראל יש שפע עורכי דין, אך רק מעטים מתמקצעים באמת בתחום הפלילי-כלכלי והבינלאומי. עו”ד שרון נהרי הוא אחד מאותם מומחים, ובפרקים הבאים נסקור את הרקע שלו, את מומחיותו, ואת תרומתו הייחודית לענף.

בישראל, רשימת עורכי הדין שטיפלו באנשי האליטה הפוליטית והעסקית כוללת כמה שמות ידועים, ושרון נהרי בהחלט ניצב בשורה אחת איתם. להשוואה, נציג בטבלה הבאה (טבלה מס’ 4) כמה מעורכי הדין הפליליים הבכירים בישראל, לצדם של נהרי, ולקוחותיהם הידועים:

טבלה 4: עורכי דין פליליים מובילים בישראל ולקוחותיהם הידועים. (שרון נהרי נמנה עם צמרת סנגורי הצווארון הלבן, לצד עורכי דין ותיקים כמו ציון אמיר וששי גז, וה”דור הצעיר” המיוצג ע”י עמית חדד ואחרים. חלקם שיתפו פעולה זה עם זה בתיקים גדולים – מה שמדגים את רשת הקשרים המקצועית בצמרת התחום.)

כפי שניתן לראות, חלק ניכר מעורכי הדין הבכירים בארץ היו מעורבים בתיקי ראשי ממשלה, נשיאים, שרים וסלבריטאים. הדבר תורם לפרסומם והפיכתם ל”עורכי דין מפורסמים” בפני עצמם. אולם, כפי שהיטיב לנסח זאת המאמר באתר Jus-tice: “לא כל עורך דין מצוין זוכה לפרסום, ולא כל עורך דין מפורסם הוא בהכרח המצוין ביותר” – ישנם סנגורים מעולים שמתחת לרדאר, ולהפך. במקרה של שרון נהרי, הוא הצליח לשלב בין מצוינות מקצועית לבולטות ציבורית, והפך לכתובת עבור לקוחות בעלי פרופיל גבוה הזקוקים להגנה משפטית ברמה הגבוהה ביותר.

השוואה גלובלית: סנגורים ידועי-שם בעולם

בזירה הבינלאומית, קיימים עורכי דין פליליים שזכו למעמד של ידוענים בזכות טיפולם בתיקים מפורסמים במיוחד. ארצות הברית, בעלת תרבות משפטית תחרותית ומתוקשרת, הצמיחה רבים כאלה. אמנם קשה להשוות ישירות בין מערכת המשפט הישראלית לזו האמריקנית, אך מעניין לראות את המכנה המשותף: גם בעולם, מי שמייצג את העשירים והמפורסמים בתיקי ענק – מתפרסם בהתאם.

אלן דרשוביץ (Alan Dershowitz) – פרופסור מהרווארד לשעבר, הוא דוגמה מובהקת לסנגור-סלב. דרשוביץ היה חלק מ”נבחרת החלומות” שהגנה על או.ג’יי. סימפסון במשפט הרצח המתוקשר ב-1995. עוד קודם לכן הוא בלט בערעור לזיכוי של קלאוס פון-בילוב (פרשת ניסיון הרצח של אשת חברה), ובהמשך ייצג שורת ידוענים: המתאגרף מייק טייסון (בערעור על הרשעת האונס), איש העסקים ג’ים בקър (טלוונג’ליסט שהואשם בהונאה), אשת העסקים “מלכת המס” ליאונה הלמסלי, המיליונר הפדופיל ג’פרי אפשטיין, ואפילו ייעץ לצוות ההגנה של דונלד טראמפ בהליך ההדחה בסנאט. דרשוביץ ידוע כסנגור בעל מוניטין אקדמי וציבורי יחדיו – הוא כתב ספרי משפט רבי-מכר, מרבה להופיע כפרשן בתקשורת, ובכך ביסס את דימויו כמומחה חד ולוחמני. הוא עצמו אמר פעם: “תפקידי לוודא שהחוקה מכובדת ו שלכל נאשם – גם השנוא ביותר – תהיה ההגנה הטובה ביותר האפשרית”.

דייוויד צ’סנוף (David Chesnoff) – עורך דין אמריקאי נוסף, שמשרדו בלאס וגאס, התפרסם כמגן של כוכבי הוליווד וספורט. רשימת לקוחותיו מרשימה: מרתה סטיוארט (גורו הלייפסטייל, בעבירת מידע פנים), ברונו מארס (זמר, נתפס עם סמים בלאס וגאס), מייק טייסון (גם הוא – בעניינים בלאס וגאס), בריטני ספירס (בפרשה משפחתית), שאקיל או’ניל (כוכב NBA), אנדרה אגסי (טניסאי) ועוד רבים. צ’סנוף ושותפו אף ייצגו את רוברט דורסט, מיליונרשם שהואשם ברצח (והיו חלק מזיכויו באחד האישומים). צ’סנוף דורג דרך קבע בין עורכי הדין הפליליים הטובים בארה”ב, ומשרדו מופיע ברשימות “הטובים באמריקה” בתחום. הוא עצמו יהודי ציוני פעיל – קיבל ב-2024 פרס הוקרה מהאוניברסיטה העברית – מה שמסביר את האזכור שביקש הלקוח הישראלי (ניכר שגם בישראל שומעים עליו). צ’סנוף מתאר את משימתו: “לדאוג שכל נאשם יקבל את ההגנה המיטבית ושהחוקה תכובד”, והוא ידוע בכך שהוא לוחם ללא חת עבור “האנדרדוג” מול התביעה.

בנג’מין ברפמן (Benjamin Brafman) – סנגור ניו-יורקי אגדי, בן למשפחה יהודית מברוקלין, שהתפרסם בשנות ה-2000. לקוחותיו כללו את שון “פאף דדי” קומבס (ראפר שהואשם בירי במועדון – זוכה), דומיניק שטראוס-קאהן (ראש קרן המטבע הבינלאומית, שהואשם בתקיפה מינית – התיק קרס), מייקל ג’קסון (ברפמן ייעץ בתחילת פרשת 2004, לפני שהתיק עבר לעו”ד אחר), מרטין שקרלי (“האיש השנוא באמריקה” שהורשע בהונאת משקיעים – ברפמן השיג עבורו זיכוי בחלק מהאישומים). ברפמן, שנודע בסגנונו התיאטרלי וביכולת החקירה הנגדית המחסלת שלו, כונה “הטוב בדורו” על ידי הניו יורקר. הוא מדגיש את חשיבות נרטיב ההגנה: “עורך דין טוב הוא מספר סיפורים – עליו להציג לחבר המושבעים גרסה משכנעת וסדורה, התואמת לעובדות באופן שהם יקבלו”. במקרה שקרלי, למשל, הוא טען שלא היו קורבנות למעשה (שכן המשקיעים לא הפסידו כסף לבסוף), דבר שכנע את המושבעים לזכות את הנאשם מהסעיף החמור ביותר. ברפמן נודע גם כאדם כן עם לקוחותיו – אם הוא חושב שעליהם להתפשר, יאמר זאת במפורש.

ג’וני קוקרן (Johnnie Cochran) – ראוי לאזכור אף שכבר אינו בין החיים (נפטר 2005), כי שמו הפך לאייקון הגנה. קוקרן עמד בראש ההגנה של או.ג’יי. סימפסון, ובמהלך המשפט טבע את המשפט האלמותי על כפפת העור (“If it doesn’t fit, you must acquit”) – שורה שזיכתה את סימפסון והפכה את קוקרן לדמות אמריקאית מפורסמת. קוקרן ייצג לאורך הקריירה בעיקר קורבנות אלימות משטרתית ואפרו-אמריקאים שהואשמו לשווא, והיה למופת עבור דור שלם של עורכי דין שחורים. הוא הראה איך רטוריקה נכונה ואישיות כריזמטית יכולות לכבוש מושבעים. משרדו המשיך ופועל עד היום בתחום זכויות האזרח.

בהשוואה לישראל, בשיטות משפט עם מושבעים (כמו בארה”ב), יש משקל כביר לכישורי הופעה בבית המשפט של עורך הדין – כריזמה, יכולת אלתור, יצירת הזדהות – לצד הידע המשפטי. בארץ, מול שופט מקצועי, הדגש הוא יותר על טיעון משפטי מחוכם ופסיקה. אך כפי שצוין במאמר קודם: גם בישראל לעורכי דין מפורסמים יש הילה שעוזרת; לקוחות בכירים יעדיפו עו”ד עם שם, מתוך הנחה (שלעיתים מצדיקה את עצמה) ששופטים מקשיבים לו בתשומת לב, או שהתביעה תיזהר יותר מולו.

בטבלה הבאה (טבלה 5) נביא מספר פרקליטי-על עולמיים ודוגמאות ללקוחותיהם:

טבלה 5: דוגמאות לעורכי דין פליליים מפורסמים בעולם ולקוחותיהם. (הרשימה חלקית ומתמקדת בעיקר בארה”ב; גם באירופה ובמקומות אחרים יש סנגורים בולטים, כגון אוליבר בצ’טבלר באוסטריה, ג’ובאני די שטפנו באיטליה וכו’, אך פרסומם לרוב אזורי.)

מן הטבלה ומהדוגמאות רואים: המכנה המשותף לעורכי דין אלה ולשרון נהרי הוא ניהול תיקים בעלי פרופיל גבוה, התמחות בתחומים ייחודיים, והופעה תקשורתית/ציבורית. כמובן, בהיקפים שונים: בעוד עורכי דין בארה”ב עשויים לגבות שכר טרחה של מאות ואף אלפי דולרים לשעה (עבור הבכירים ביותר), בישראל שכר הטרחה נמוך יותר באופן יחסי ליוקר המחיה. לפי פרסומים, שכרם של סנגורים בכירים בארץ יכול להגיע לאלפי שקלים לשעה, אך לעיתים קרובות נהוג לתמחר תיק בחבילה כוללת. כאשר למשל ראש ממשלה נשכר עו”ד להגנתו, ישנן אף קרנות תמיכה או גיוס תרומות (כפי שנעשה עבור נתניהו) – דבר שמעיד על העלויות העצומות של ייצוג איכותי בתיקים כאלה.

חשוב להזכיר, כי למרות הזוהר והפרסום, עבודת הסנגוריה היא תובענית ביותר. עו”ד נהרי תואר בכתבה כמי ש”כבר בתחילת דרכו היה מגיע לכלא כמה פעמים בשבוע, לומד תיק ב-15 דקות ומטעון – בית ספר נהדר”. כלומר, אף אחד לא מתחיל מהפסגה: גם הסנגורים הנוצצים עבדו קשה בלילות, כוננו בבתי מעצר, התמודדו עם לקוחות קשי יום ועם כישלונות. רק בזכות חתירה מתמדת להישגים והשקעה מקצועית עמוקה – הגיעו למעמדם. שרון נהרי למשל, עודנו מקדיש מזמנו להדרכת עורכי דין צעירים ולהרצאות, אולי מתוך תפיסה שיש להשיב לקהילה המקצועית ולשמר סטנדרטים גבוהים בדור הבא.

סוגיות ותתי-תחומים נוספים בפשיעה כלכלית ובינלאומית

לאחר שסקרנו את תחומי הליבה של משרד נהרי – צווארון לבן, הסגרות, סייבר ושוק ההון – ישנם עוד נושאים משיקים ורחבים שבהם למשרד ידע וניסיון, ואשר ראויים לאזכור להשלמת התמונה. להלן עשרה נושאים נוספים המוסיפים ערך להבנת פעילות המשרד והקשרם הרחב, בליווי הסבר נתמך בנתונים:

1. עבירות מס ורשות המסים – רבים מתיקי הצווארון הלבן צומחים מחקירות של רשות המסים (מע”מ ומס הכנסה). העלמות מס, חשבוניות פיקטיביות, הונאות מקרקעין – כל אלו בתחום זה. בשנים האחרונות מתמקדה הרשות גם במיסוי זירות חדשות (למשל רווחי מטבעות דיגיטליים). לפי דו”ח רשות המסים, בשנים 2020-2022 נגבו מאות מיליוני שקלים במסגרת הליכים פליליים (קנסות והסדרים) כתוצאה ממבצעי אכיפה מוגברים בענף המס. משרד נהרי מטפל בתיקים אלו משלב החקירה (של יחידת YALACC למשל) ועד לבית המשפט, ולעיתים מצליח להגיע להסדר כופר כחלופה להליך פלילי – תוצאה המונעת הרשעה מלקוח.

2. מניעת הלבנת הון וציות (Compliance) – על חברות ועסקים בישראל חלות חובות ציות לאיסור הלבנת הון. המשרד מספק יעוץ מקדים לעסקים בתחום הפורקס (מט”ח), היה פעיל בתקופת הרפורמה שסגרה את ענף האופציות הבינאריות (2017) – ענף בו ישראלים רבים פעלו מול חו”ל עד שנחסם בחוק עקב היותו כר פורה להונאות. המשרד מסייע לעסקים לבנות נהלים פנימיים, מדיניות “הכר את הלקוח” (KYC) ודיווח לרשויות, כדי להימנע מסנקציות. מדיווחי משרד המשפטים, בעקבות כניסת ישראל ל-FATF (הארגון הבינ”ל למאבק בהלבנת הון) בשנת 2018, גדל פי כמה מספר הדיווחים על פעולות חשודות, וכך גם מספר החקירות. כלומר, תחום הציות הפך חיוני יותר לעסקים – וכאן משרד נהרי מדריך לקוחות כיצד להתנהל על פי החוק ולהימנע מכתב אישום.

3. חילוט נכסים ותפיסת רכוש – בכל תיק של פשיעה כלכלית כמעט, נלוות בקשות של המדינה לתפוס ולחלט (להחרים לצמיתות) נכסים של החשוד – כספים, נדל”ן, רכבים – בשווי ההפרשה הנטענת. משרד נהרי מיומן בניהול “משפט בתוך משפט” סביב סוגיית החילוט. לא פעם הצליח המשרד לשחרר חשבונות בנק תפוסים של לקוחות בטענה שהכספים בהם כשרים ואין קשר בינם לעבירה. בתיקי סמים למשל (גם בהם המשרד מטפל) וגם בתיקי הונאה, ניהול נכון של סוגיית החילוט יכול להציל למשפחה את ביתה. לפי נתוני אגף האכיפה הכלכלית במשטרה, בעשור האחרון חילטה המדינה רכוש בהיקף מצטבר של למעלה מ-1.2 מיליארד ש”ח ממקרים פליליים – ולכן החשיבות של הגנה משפטית בתחום זה גדולה.

4. עתירות לבג”ץ בנושאי משפט פלילי-כלכלי – המשרד מגיש לעיתים גם עתירות לבג”ץ כשהדבר נדרש, למשל נגד החלטות מנהליות בלתי סבירות. כך למשל, עתר המשרד בעבר נגד החלטת משטרה שלא להשיב רכוש שנתפס אך טרם הוגש כתב אישום במשך זמן רב – בטענה לפגיעה בקניין ללא הליך הוגן. בג”ץ אכן הבהיר שיש גבולות לזמן התפיסה ללא אישום. דוגמה נוספת: בג”ץ הוגש כנגד החלטת משרד האוצר לשלול רישיון עיסוק בתחום הפיננסי מחשוד שלא הורשע – בטענה שלענישה מינהלית מקדימה אין בסיס חוקי. מקרים אלו דורשים מומחיות במשפט מנהלי בנוסף לפלילי, ומשרד נהרי, המעסיק גם יועצים מתחום המשפט הציבורי, מסוגל לתת מענה.

5. דיני הסגרה – שיתוף פעולה בינ”ל – שרון נהרי, כחבר בארגונים בינלאומיים, משתתף באופן קבוע בכנסים של ה-IBA (International Bar Association) ושל ה-ECBA (פורום הסנגורים האירופי). כך, הוא היה מעורב בדיונים על רפורמות בחוקי ההסגרה הבינלאומיים, כמו סוגיית הסגרות בתוך האיחוד האירופי (צו מעצר אירופי) והשלכות הברקזיט, או כמו תיקון אמנת ההסגרה ישראל-ארה”ב (2007) שהוסיף פרוטוקול חדש. ידע זה מאפשר לו לטעון גם טיעונים חדשניים: למשל, בפורום משפטי העלה נהרי אפשרות לכרות “הסכם מיוחד” לפי סעיף 2א(ג)(2) לחוק ההסגרה עם מדינה שאין איתה אמנה, כדי לאפשר הסגרה נקודתית – דבר שאכן קרה עם הפיליפינים במקרה של חשוד ברצח ב-2015. היכולת לחשוב גלובלית מבדילה את המשרד ממשרדים מקומיים קטנים.

6. משפט פלילי כללי ועבירות “צווארון כחול” – על אף ההתמקדות בצווארון לבן, משרד נהרי לא מזניח גם תיקים פליליים שאינם כלכליים. למעשה, בנעוריו המקצועיים, נהרי הרבה לייצג נאשמים בעבירות “רגילות”: סמים, אלימות, רכוש. הוא צבר ניסיון רב גם בחקירות משטרה של ימ”ר (יחידה מרכזית) ובניהול הוכחות בתיקי אלימות. כעת, כאשר מגיע לקוח ותיק של המשרד שבנו הסתבך בקטטה או בנהיגה בשכרות, המשרד כמובן מטפל. הדבר תורם לכך שצוות המשרד “בכושר” גם בבית משפט השלום, ולא רק בעבירות הצווארון היוקרתיות במחוזי. שרון נהרי עצמו צוטט: “בתחילת הדרך הופעתי כמה פעמים בשבוע באקווריום (אולם המעצרים), דרך הסנגוריה הציבורית – זה היה בית ספר נהדר”. ניסיון זה נשאר עמו. כך, יצא שהמשרד ייצג, למשל, ידוענית שהואשמה בשימוש בסמים קלים (אירוע חברתי שדלף לתקשורת), ובאותה שבוע ייצג גם מתכנת מבאר שבע שהואשם בפריצה לחנות תכשיטים – קשת המקרים רחבה. הגישה היא שכל עוד זה במשפט פלילי – ניתן לטפל, ואם צריך מומחה ספציפי (למשל בתיק תעבורה קשה) יחברו כוחות עם עו”ד מתאים.

7. נושאי חקיקה וייעוץ לכנסת – בשל מומחיותו, לעיתים קרובות מתבקשת דעתו של עו”ד נהרי על הצעות חוק בתחומי פשיעה כלכלית. הוא הופיע בוועדות הכנסת בעבר, כגון מתן חוות דעת על הצעת החוק לאיסור מסחר באופציות בינאריות (אותה תמך כדי לעצור את ההונאות מישראל) ולחלופין הסתייג מהצעה להקשחת מעצרים בעבירות כלכליות קלות. תרומתו היא בפרספקטיבה של סנגור – להזהיר מפני חקיקה גורפת מדי. ועדות הכנסת זימנו אותו גם כיו”ר ועדת הסגרה, למשל לדיון בהצטרפות ישראל לאמנת בודפשט (אמנת פשעי מחשב) והשפעותיה על מסירת מידע למדינות אחרות. פעילות זו אמנם אינה יומיומית, אך מוסיפה למעמדו כמומחה בעל שם.

8. פסיקה מנחה ותקדימים משפטיים – משרד נהרי היה מעורב בכמה פסקי דין מנחים. אחד מהם, ע”פ מדינת ישראל נ’ פלוני (2013), עסק בשאלה מתי שימוע לפני כתב אישום מצדיק פסילת ראיה. נהרי טען אז בשם הנאשם כי התביעה הפרה את חובת השימוע כראוי ויש לבטל את האישום – טענה שנדחתה, אך השופטים כן קבעו לראשונה אמות מידה ברורות לניהול הליך שימוע הוגן. עוד תקדים בו היה מעורב: בג”ץ 7280/19 בורקוב נ’ שר המשפטים (עניין אלכסיי בורקוב, ההאקר הרוסי) – שם נקבע לראשונה ע”י העליון שאסור להתנות הסגרה בתנאי שיוחזר המוסגר למדינה שלישית, בשל שיקולי יחסי חוץ. גם אם תוצאה זו הייתה לרעת הלקוח, היא יצרה הלכה ברורה. תקדימים אחרים השיג המשרד בערכאות נמוכות יותר, למשל בתיק עבירות מס שבו הצליח לטעון לאכיפה בררנית פסולה, וביהמ”ש זיכה נאשם כי מצא שרשות המסים פעלה באופן לא שוויוני. כל אלה ממקמים את המשרד כחוד החנית בהתפתחות המשפט הפלילי-כלכלי בארץ.

9. משפט בינלאומי ואמנות – בהמשך ישיר להסגרות, ישנם גם נושאי שיתוף פעולה משפטי בינ”ל אחרים: הסגרה היא למסור אדם למדינה אחרת, אך קיימים גם מנגנונים כמו העברת אסירים לריצוי עונשם במולדתם, מכתבי בקשה (Letter Rogatory) לחיקור עדויות במדינה אחרת, ועוד. משרד נהרי מטפל למשל במקרים של ישראלים שנכלאו בחו”ל ומעוניינים לעבור לישראל (על פי אמנות העברת אסירים שישראל צד להן). כמו כן, כאשר משרד המשפטים הישראלי מקבל בקשה ממדינה זרה לגבות עדות בישראל לצרכי משפט שם – קרה שישראלי זומן למסור עדות פרוצדורלית בנוגע למסמכים. גם במקרים אלה לקוחות פונים לנהרי שילווה אותם, מחשש להפללה עצמית. המשרד מכיר היטב את חוק עזרה משפטית בין מדינות (1998), ומייעץ מה למסור ומה לא.

10. ערכים ואתיקה מקצועית – נקודה אחרונה, שאינה “תחום משפטי” אך חשובה: עו”ד שרון נהרי ידוע כמי שמקפיד על אתיקה מקצועית גבוהה. הוא לעולם לא יתדרך לקוח לשבש חקירה או להעלים ראיות – נהרי אף אמר בראיון: “גם כשקשה, חייבים לדבוק באמת ובעקרונות. בסוף, שופטים מעריכים הגינות”. גישה זו, של שמירה על יחסי אמון עם בית המשפט, דווקא מיטיבה עם הלקוחות, כי טיעוניו מתקבלים ברצינות ולא בחשד. בנוסף, המשרד משתדל לשמור על חסיונם ופרטיותם של לקוחותיו. לעיתים, בייצוג ידוענים, דואג המשרד לבקש צווי איסור פרסום כדי למנוע נזק תדמיתי בלתי הפיך לפני הרשעה. בחלק מהמקרים העתידיים, עו”ד נהרי אף שוקל לפרוש לגמלאות ציבורית (יש שמועות על שאיפות לשיפוט או לפוליטיקה), אך כל עוד הוא בפרקטיקה – שמו הולך לפניו כמי שמשלב מקצועיות ללא פשרות עם יחס אנושי וחם ללקוחות.