פתח תקווה היא אחת הערים הגדולות בישראל, עם אוכלוסייה של כ-255,000 תושבים בשנת 2022 – החמישית בגודלה במדינה. בעיר מתגוררות עשרות אלפי משפחות, חלקן צעירות בתחילת דרכן וחלקן ותיקות עם ילדים בוגרים. העיר מתאפיינת במרקם חברתי מגוון: לצד אוכלוסייה חילונית ואמידה קיימת גם קהילה דתית-לאומית וחרדית משמעותית. שילוב זה של קהילות שונות בתוך גבולות העיר משפיע גם על שיעורי הגירושין המקומיים – שיעור המתגרשים בקרב משפחות חילוניות גבוה בדרך כלל מאשר בחברה החרדית, אם כי גם במגזר הדתי ניכרת עלייה הדרגתית בשיעור הגירושין בשנים האחרונות.

מגמות ארציות: בישראל בכלל ניכרת עלייה מתונה אך עקבית בשיעור הגירושין לאורך העשורים. אם בתחילת שנות ה-90 כ-10% מהזוגות נפרדו, הרי שבשנים האחרונות הנתון מתקרב לכ-15%. בשנת 2023 התגרשו בארץ 10, 838 זוגות – ירידה קלה של 1. 2% לעומת 2022. בערים הגדולות דווקא נרשמה ירידה מסוימת: בירושלים התגרשו 715 זוגות (ירידה של 9%), ובתל אביב 575 זוגות (ירידה של 13%) בהשוואה לשנה הקודמת. ייתכן שהירידה הארצית המתונה מושפעת מתקופת חוסר ודאות (למשל משבר הקורונה או מצב ביטחוני), שבה בני זוג נטו לדחות החלטות פרידה. אולם מומחים מציינים שלעיתים מדובר ב”ירידה לצורך עלייה” – כלומר, לאחר תקופת רגיעה מלאכותית עשוי לבוא גידול בפניות לגירושין, כפי שנצפה אחרי סגרי הקורונה. בתקופת מלחמה למשל, בתחילת הלחימה חלה רגיעה זמנית במקרי הגירושין, אך בהמשך מורגש גל פרידות וגירושים; עורכי דין לענייני משפחה דיווחו על “עלייה משמעותית במשברים משפחתיים, גירושין ופרידות בעקבות המלחמה ושירותי המילואים הממושכים – וזה בהחלט מורגש בשטח. הריחוק הפיזי והממושך יוצר נתק רגשי ומעשי בין בני זוג. . . “. כלומר, אירועים קיצוניים כמו מלחמה מעוררים מתחים סמויים במשפחה שעלולים להביא לעלייה בפירוק נישואין.

גירושין בפתח תקווה: מספר הזוגות שהתגרשו בפתח תקווה נמצא במגמת עלייה מתונה. בשנת 2023 נפרדו בעיר 390 זוגות דרך בתי הדין – עלייה של כ-3% לעומת 2022. פתח תקווה אף מדורגת גבוה בהיקף הגירושין השנתי בישראל: למעשה, באותה שנה היא הייתה בין שלוש הערים עם מספר המתגרשים הגדול ביותר בארץ (אחרי ירושלים ותל אביב). בטבלה הבאה מוצגים נתוני הגירושין בערים מובילות בישראל לשנת 2023:

מקור: דו”ח הנהלת בתי הדין הרבניים לשנת 2023 ופרסומי תקשורת.

כפי שניתן לראות, פתח תקווה ניצבת בצמרת הערים עם מספר מתגרשים גבוה (390 זוגות בשנה) – יותר מערים גדולות כמו ראשון לציון וחיפה, ובפער לא גדול מנתניה. מדובר במגמה מעניינת משום שפתח תקווה היא עיר בתמהיל דמוגרפי מעורב, וייתכן שהעלייה בשיעור המתגרשים בה מעידה על שינוי חברתי גם בקרב אוכלוסיות שבעבר אחוזי הגירושין אצלן היו נמוכים (למשל המגזר המסורתי/דתי). למשל, נתון ארצי בולט מדוח 2023 הוא זינוק של 56% בגירושין ביישוב החרדי מודיעין עילית (53 זוגות לעומת 34 בשנה קודמת) – הדבר מיוחס לשינוי במעמד האישה בחברה החרדית, שמאפשר ליותר נשים ליזום גירושין גם במשפחות מרובות ילדים. באופן דומה, ייתכן שגם בפתח תקווה – שבה אוכלוסייה דתית לצד חילונית – אנו רואים נגישות רבה יותר להליך הגירושין בקרב כל שכבות האוכלוסייה, מגמה שמשתקפת בעלייה הכוללת במספר המתגרשים.

בנוסף לכמות, חשוב להתבונן גם באיכות ובמאפייני המקרים: פתח תקווה נחשבת עיר משפרת דיור ומשפחות רבות עוברות אליה מתל אביב והמרכז, לרבות זוגות צעירים בהייטק ואנשי מקצוע בתחומי הסייבר, הפיננסים והנדל”ן. משמעות הדבר היא שחלק מתיקי הגירושין בעיר מורכבים וכוללים רכוש רב, נכסי נדל”ן יקרים, מניות ואופציות בהייטק, ואף נכסים דיגיטליים כמו מטבעות קריפטו. תיקים בעלי פרופיל נכסים גבוה דורשים מומחיות מיוחדת בניהול הליכי חלוקת רכוש – דבר שמעלה את החשיבות שבבחירת עורך דין גירושין מנוסה הבקיא הן בדיני המשפחה והן בסוגיות פיננסיות מורכבות. בחלק ניכר מהמקרים בפתח תקווה, בני הזוג מנהלים אורח חיים מודרני ושני בני הזוג קרייריסטים; מצב זה עשוי להקל על הגעה להסכמות שוויוניות, אך גם לעורר מחלוקות משפטיות ייחודיות (כגון חלוקת שווי של סטארט-אפ שנוסד במהלך הנישואין, או התמודדות עם נכסים בחו”ל).

חשוב גם לציין את ההיבט הסטטיסטי-זמני: הליך הגירושין בישראל נמשך כיום בממוצע זמן רב יותר מאשר בעבר, בעיקר עקב דרישת החוק החדשה ליישוב סכסוך קודם לתביעה (על כך נרחיב בהמשך). עם זאת, יותר זוגות כיום בוחרים במסלולי גישור ופתרון מחלוקות מחוץ לכתלי בית המשפט, מה שמאפשר לסיים פרידה בפרקי זמן קצרים יחסית. למשל, הליך גישור ממוצע בארץ עשוי לארוך 2-3 חודשים בלבד, בעוד הליך משפטי מלא עלול להימשך שנה עד שנתיים. רבים מבני הזוג בפתח תקווה, המודעים לעלויות הזמן והכסף הכרוכים בהתדיינות, מבקשים לסיים את הנישואין בהסכמה ובמהירות יחסית – מגמה התואמת את המגמה הארצית להתדיינות חלופית ול”גישור חובה” ראשוני.

מערכת המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה

בית המשפט לענייני משפחה: תושבי פתח תקווה והסביבה מנהלים את ענייני הגירושין והמשפחה שלהם בבית המשפט לענייני משפחה בעיר, הממוקם ברחוב בזל 1, פתח תקווה. זהו בית משפט שלום המשמש בערכאה ייעודית לדיני משפחה. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה היא רחבה וכוללת כל סכסוך הנובע מקשר משפחתי: תביעות גירושין אזרחיות (למשל בענייני רכוש, משמורת ומזונות ילדים), תביעות בנושא משמורת והסדרי ראייה, חלוקת רכוש בין בני זוג, מזונות אישה, אפוטרופסות, אימוץ, צווים להגנה במשפחה, ועוד. בית המשפט למשפחה פועל במתכונת של בית משפט שלום, אך השופטים בו מומחים לדיני משפחה והדיונים יותר גמישים (למשל, קבילות ראיות רחבה). בפתח תקווה מכהנים כיום מספר שופטים מנוסים לענייני משפחה, ביניהם השופטת נאוה גדיש (המכהנת משנת 2012), השופטת מירב אליהו, השופטת עידית בן דב-ג’וליאן ואחרים. שופטת נאוה גדיש אף שימשה בעבר כעורכת דין ומגשרת בתחום, ובפסיקותיה נודעת בגישה יסודית ומאוזנת. הרכב השופטים בבית המשפט בפתח תקווה מבטיח מקצועיות ובקיאות בחוק הישראלי לצד רגישות לנושאים האישיים הרגישים המגיעים לפתחם.

היכן מתנהלים הדיונים? עד ספטמבר 2025 שכן בית המשפט בבניין ברח’ בזל. לפי הודעת הרשות השופטת, החל מ-7. 9. 2025 הוא עתיד לעבור למשכנו החדש ברח’ גיסין 53 בעיר, יחד עם בית משפט השלום המקומי. בכל מקרה, לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה יש יחידת סיוע צמודה – צוות של עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים מטעם משרד הרווחה – שתפקידה לסייע לבני זוג בהליכי יישוב סכסוך וגישור (על פעילות היחידה נפרט בהמשך במסגרת הליך יישוב הסכסוך).

בית הדין הרבני האזורי: לצד בית המשפט האזרחי, בישראל קיימת ערכאה דתית בעלת סמכות בתחום הנישואין והגירושין של יהודים – בתי הדין הרבניים. פתח תקווה מתפארת בבית דין רבני אזורי פעיל, הממוקם ברחוב שפיגל 6 בעיר. בית הדין הרבני בפתח תקווה הוא אחד מתוך תריסר בתי דין רבניים אזוריים בישראל, ותחת סמכותו נכללים תיקי נישואין וגירושין של יהודים באזור. סמכויותיו הייחודיות כוללות דיון במתן גט ובתוקף הנישואין (תחום בלעדי לבתי דין דתיים בישראל), וכן עניינים נלווים שהצדדים “כרכו” לסמכותו כדין (למשל תביעת כתובה, ולעיתים מזונות ורכוש – בכפוף לכללים). ההרכב בבית הדין הרבני בפתח תקווה מונה דיינים מוכרים ורבי ניסיון. בין חברי בית הדין: הרב בנימין אטיאס, המשמש ראש אבות בית הדין (ראב”ד); הרב יגאל לרר, אב בית דין; הדיינים הרב אלון אבידר, הרב דוד גרוזמן, הרב אריאל ינאי, הרב דוד בר-שלטון, הרב אברהם מייזלס (אב”ד בהרכב נוסף), הרב בנימין לסרי וכן הרב נחמיה נשר. דיינים אלו פועלים בהרכבים (שלושה בכל תיק), ודנים על פי המשפט העברי (ההלכה היהודית) בענייני הגירושין.

חשוב להדגיש את חלוקת הסמכויות בין הערכאות: בישראל, נישואין וגירושין של יהודים נערכים ומתבטלים רק דרך בית הדין הרבני (ע”פ חוק שיפוט בתי דין רבניים, 1953). כלומר, גם זוג חילוני מכל עיר – כולל פתח תקווה – המבקש להתגרש רשמית חייב לקבל גט פיטורין בבית הדין הרבני. לעומת זאת, יתר הנושאים הנלווים (משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש וכד’) יכולים להתברר או בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. מצב ייחודי זה יוצר לעיתים “מרוץ סמכויות” בין בני זוג: מי שמגיש ראשון תביעה לערכאה מסוימת, קובע בכך את הפורום שידון בנושא. כך למשל, אם הבעל חושש שישלם מזונות גבוהים בבית המשפט, הוא עשוי למהר ולהגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני ו”לשריין” שם את הדיון במזונות; מנגד, אישה החוששת מקיפוח רכושי בביה”ד רבני עשויה להקדים ולהגיש תביעת רכוש בבית המשפט למשפחה. מרוץ הסמכויות הפך לספורט מוכר בדיני המשפחה בישראל, ופתח תקווה אינה יוצאת דופן: עורכי הדין בעיר מכירים היטב את המרוץ ונערכים בהתאם. עם זאת, ראוי לציין שהתמונה השתנתה בשנים האחרונות בעקבות החלטות שיפוטיות חשובות: בפסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט העליון בפברואר 2025 (בג”ץ 5988/21 בהרכב של 3 שופטים), נקבע ברוב דעות כי בתי הדין הרבניים לא מוסמכים לדון בתביעות למזונות ילדים שנכרכו לתביעות גירושין, ובכך אושרה מחדש הלכת שרגאי משנת 1969 המגבילה את סמכותם. במילים אחרות, היום כבר ברור שילדים אינם צד בתביעת הגירושין ברבני, ולכן סוגיית מזונות הילדים כמעט תמיד תוכרע בבית המשפט לענייני משפחה (אלא אם יש הסכמה מפורשת אחרת). בפועל, פסיקה זו צמצמה מאוד את היתרון שב”מרוץ” לבית הדין בנושא המזונות, והסטתה את כובד המשקל לעניינים אחרים (כתובה, רכוש) שבהם עדיין ייתכן יתרון פורומי לצד זה או אחר. כלומר, לבחירת הערכאה נותרה חשיבות, אך פחות מפעם.

יתרונות בבחירת פורום מקומי: כאשר מדובר בזוג מפתח תקווה, לעיתים מתעורר דיון האם “כדאי” לקיים את ההליכים בבית הדין הרבני המקומי או בבית המשפט למשפחה המקומי, לעומת ניסיון להעבירם לעיר אחרת (יש מקרים בהם מקום המגורים של כל צד שונה). בדרך כלל, תיק יישאר בסמכות מקום המגורים של בני הזוג או הילדים – כך שבן זוג הגר בפתח תקווה ומגיש תביעה, תקבע סמכות מקומית בעיר. יש יתרון בניהול ההליך “בבית”, שכן עורכי הדין המקומיים מכירים את המערכת – את מזכירות בית המשפט, את הנהלים הנהוגים בספציפית, ואף את הלך הרוח הכללי של השופטים או הדיינים המקומיים. כך למשל, עורכי דין בפתח תקווה יודעים שבית הדין הרבני בעיר מרבה להפנות זוגות לגישור לפני חריצת דין, או שבבית המשפט למשפחה בפתח תקווה יש דגש רב על חוות דעת מקצועיות במקרי משמורת מורכבים – ידע מקומי כזה יכול להשפיע על אסטרטגיית ניהול התיק. מצד שני, לעיתים שיקולים יובילו דווקא לערכאה מחוץ לעיר – למשל, יש שסוברים שבתי הדין הרבניים בירושלים מחמירים יותר בענייני רכוש מאשר אלו במרכז, או שבתי המשפט בתל אביב נוטים לפסוק מזונות גבוהים יותר – ולכן כל מקרה נבחן לגופו. אך בכל תרחיש, לזוג מפתח תקווה מובטחת נגישות נוחה יחסית לערכאות: בית המשפט למשפחה, בית הדין הרבני, ויחידת הסיוע כולם ממוקמים בעיר עצמה, מה שחוסך התרוצצות לערים אחרות.

מערכת המשפט בפתח תקווה ערוכה לטפל בכל היבטי הליכי הגירושין: מהפן הדתי – מתן הגט בבית הדין הרבני המקומי, ועד הפן האזרחי – הסדרת המשמורת, המזונות והרכוש בבית המשפט לענייני משפחה. שילוב הערכאות מצריך במקרים רבים התמצאות משפטית כפולה (בדין האזרחי והדין העברי), ולכן עורך דין גירושין בפתח תקווה צריך להיות בקיא בשני העולמות. במקרים מורכבים, עורכי דין אף משתפים פעולה עם טוענים רבניים (מומחים בהלכה) לצורך ייצוג אפקטיבי בבית הדין הרבני. בהמשך נסביר כיצד בוחרים נכון עורך דין, ונצלול לכל שלבי ההליך – אך טרם לכן, נביט כיצד להיערך להחלטה הגורלית להתגרש.

איך לבחור עורך דין גירושין (ועורכת דין) בפתח תקווה

הליך הגירושין הוא מן המאתגרים בחיי אדם, ובחירת עורך הדין הנכון יכולה להשפיע דרמטית על התוצאה ועל החוויה בדרך. בפתח תקווה, כמו בערים גדולות אחרות, פועלים עורכי דין רבים בתחום דיני המשפחה – חלקם משרדים גדולים ומבוססים, ואחרים עורכי דין עצמאיים או שותפויות בוטיק המתמחות בגירושין. הבחירה ביניהם צריכה להישען על מספר שיקולים מרכזיים:

• ניסיון ומומחיות מקצועית: יש לוודא שלעורך הדין ניסיון ספציפי בדיני משפחה וגירושין. ניסיון באזור פתח תקווה והמרכז יכול להיות יתרון, כי עוה”ד מכיר את דפוסי הפסיקה המקומית. מומלץ לשאול: כמה שנים הוא עוסק בתחום? האם ניהל תיקים דומים (לדוגמה, תיקי משמורת מורכביםאו תיקים עם רכוש רב)? האם הופיע הן בביהמ”ש למשפחה והן בביה”ד הרבני? עורך דין מנוסה ידע להעריך את סיכויי ההצלחה של לקוחו, לייעץ מהלכים נכונים מראש, ולהימנע מטעויות דיוניות (למשל פיספוס מרוץ סמכויות). ידע מקצועי עדכני גם הוא קריטי – תחום דיני המשפחה משתנה, עם חקיקה ותקדימים חדשים (כמו הלכת מזונות 919/15, ראו בהמשך), ולכן יש לבחור עו”ד ש”נושם” את התחום ומתעדכן תדיר.
• המלצות והצלחות עבר: אין כמו מילה טובה מלקוח לשעבר או קולגה כדי להעיד על איכות עורך הדין. חפשו המלצות מלקוחות פתח-תקוואים שהתגרשו: האם הרגישו שעוה”ד לחם עבורם? האם התוצאה הייתה הוגנת? בנוסף, אפשר לבדוק האם לעוה”ד מיוחסות הצלחות משפטיות או תקדימים משמעותיים. למשל, עורכת הדין מאיה רוטנברג, שמשרדה בתל אביב אך מעניק שירותי גירושין גם באזור פתח תקווה, התפרסמה כמובילת מהפכות בתחום דיני המשפחה – היא ייצגה את אחד האבות בעתירה שהובילה לפסק הדין התקדימי בע”מ 919/15 בנושא מזונות ילדים, וכן הייתה מעורבת בעתירות לבג”ץ שפסיקתן שינתה את התחום (דוגמת בג”ץ 7880/21 שקבע כי לבתי הדין אין סמכות במזונות ילדים). עורכת דין מאיה רוטנברג נחשבת היום לאוטוריטה בתחום הגירושין, לאחר שלקחה חלק מרכזי בפסיקות ששינו את פני המערכת (הלכת בע”מ 919/15 ביולי 2017 שבה הוחלט שילדים במשמורת משותפת ימומנו על-ידי שני ההורים בהתאם להכנסותיהם, ובג”ץ 5988/21 בשנת 2025 שחידד את גבולות סמכות בתי הדין הרבניים). משרד רוטנברג עצמו מדורג בין המובילים בענף ומטפל דרך קבע בתיקי גירושין מורכבים. לצד זאת, יש משרדים מובילים נוספים במרכז (בתל אביב, ברמת גן, וכו’) שלהם שלוחות ולקוחות בפתח תקווה. קבלת ייעוץ ראשוני או חוות דעת שנייה ממשרד בעל מוניטין יכולה לסייע בגיבוש אסטרטגיה. יחד עם זאת, המלצה חמה לא חייבת לבוא משם ידוע – ייתכן גם עו”ד מקומי קטן יותר שצבר קבלות יפות. חשוב לוודא שההמלצות מהימנות (למשל, ביקורות אמת באינטרנט, או היכרות אישית).
• כימיה ואמון אישי: מעבר לקורות החיים, הקשר האישי עם עורך הדין הוא גורם מכריע. הליך הגירושין כרוך בדיונים בחומרים אישיים מאוד – כספים, יחסי הורים-ילדים, אינטימיות זוגית וכד’. הלקוח חייב להרגיש בנוח לפתוח בפני עורך דינו את כל הקלפים, גם את הפחות נעימים. לשם כך צריך יחסי אמון. בפגישת הייעוץ הראשונה שימו לב האם עוה”ד מקשיב לכם, האם הוא מפגין רגישות למצב, והאם הוא מציג גישה עניינית אך אמפטית. עורך דין טוב ידע מצד אחד לגלות אמפתיה למצוקת הלקוח, ומצד שני להיות מספיק אובייקטיבי כדי לייעץ עצה קשה כשצריך (למשל לומר ללקוח שעמדתו בעייתית משפטית). הכימיה חשובה גם משום שההליך עשוי להימשך חודשים או שנים – מערכת היחסים עם עוה”ד היא לטווח ארוך, וכדאי לבחור מישהו שנעים לעבוד איתו, שזמין לשאלות, ושמרגיע את החרדות במקום להגבירן.
• גישה לניהול התיק – לוחמנית או מגשרת: לכל עורך דין יש “סגנון”. ישנם הידועים כ“כרישים” ליטיגטורים – כאלה שהולכים על מלחמות בבית משפט בכל מחיר. אחרים מדגישים פתרונות גישור והסכמה ומנסים למנוע עימות חריף. חשוב לבחור עו”ד שסגנונו מתאים לתפיסתכם. למשל, אם אתם רוצים להתגרש ברוח טובה ומהר, עו”ד תוקפני מדי עלול דווקא לסרבל את ההליך. לעומת זאת, אם ברור לכם שבן/בת הזוג יבואו בגישה לעומתית, אולי תעדיפו עו”ד “קרבי” שיעמוד בפרץ. רבים מהתיקים דורשים איזון – עו”ד שידע מתי להושיט יד לפשרה ומתי עדיף לאיים בהליך משפטי. בפגישת הייעוץ שאלו את עוה”ד מהי פילוסופיית העבודה שלו: האם ינסה קודם לגבש הסכם? האם ימליץ מיד על צוים ופעולות משפטיות? דוגמה לגישה מאוזנת היא למשל עורך דין המציע ללקוחו: “נשלח מכתב רשמי וננסה לפתוח במו”מ, ובמקביל נכין בקשה ליישוב סכסוך כדי לשמור עמדה”. גמישות וראייה רחבה הן יתרון.
• זמינות, שירותיות ומחיר: אין להתבייש ולבדוק גם עניינים “פרוזאיים”: מה שכר הטרחה המבוקש? האם יש אפשרות לפריסה? (במיוחד אם אתם צד מוחלש כלכלית). שימו לב האם המשרד מזמין אתכם לחתום מיד על הסכם שכר טרחה ארוך – קראו אותו בעיון. מעבר למחיר, בדקו את הזמינות – האם העו”ד מטפל אישית בתיק או שולח מתמחים לרוב העבודה? האם הוא זמין בטלפון/מייל לשאלות דחופות? משרד גדול ומוכר אולי ידרוש סכום גבוה יותר אך יעמיד צוות מסייע (עו”ד זוטר, מתמחה) לטפל בשוטף, בעוד שעו”ד בוטיק אולי יטפל בכם אישית אך יכולת הנשיאה שלו מוגבלת. לעיתים עדיף משרד קטן שייתן יחס אישי 24/7 מאשר משרד יוקרתי שבו אתם “עוד תיק” בלוח הזמנים. כמובן, כל מקרה לגופו והמשאבים שלכם.
• עורך דין או עורכת דין? חלק מהמתגרשים תוהים האם לבחור בעורך דין גבר או בעורכת דין אישה. לכאורה המגדר לא אמור להשפיע על המקצועיות, אך בעולם האמיתי לפעמים צדדים מרגישים נוח יותר עם יועץ ממגדר מסוים. למשל, אישה שנפגעה מבגידת בעלה עשויה להעדיף עורכת דין שתבין את נקודת מבטה הרגשית; גבר שחושש מקיפוח במשמורת אולי ירגיש שעורך דין גבר “היה בנעליו”. עם זאת, חשוב לזכור שיש מקצוענים מצוינים מכל המגדרים, והכימיה האישית חשובה יותר. בפועל, ייתכן יתרון טקטי בכך שעורכת דין תייצג גבר הטוען לטובת משמורת ילדים – הדבר יכול לשדר לשופטת למשל ש”אפילו עורכת דין אישה טוענת שמגיע לו משמורת רחבה”. אך שיקול כזה הוא משני. כדאי לבחור אדם שאתם סומכים עליו, בלי קשר למגדר. בפתח תקווה פועלות עורכות דין מובילות רבות בתחום (למשל משרדה של עו”ד רחל שחר, עו”ד הילה וינטרוב, ועוד), כמו גם עורכי דין גברים מנוסים. ייתכן שתרצו לפגוש לפחות נציג אחד מכל מגדר טרם ההחלטה, וללכת עם מי שמשרה ביטחון רב יותר.
• משרד מקומי לעומת משרד תל-אביבי: בפתח תקווה עצמה יש מספר משרדי עורכי דין לענייני משפחה. חלקם מטפלים בכל קשת הנושאים (גירושין, ירושה, אפוטרופסות), וחלקם מתמקדים כמעט רק בגירושין. מנגד, במרחק נסיעה קצר (תל אביב, רמת גן) נמצאים משרדי “צמרת” של התחום בארץ. ההתלבטות בין “ללכת על גדול” או “לתמוך בעו”ד מקומי” היא שאלה של צרכים ותקציב. משרד גדול ומפורסם יקר יותר בדרך כלל, אך אם מדובר בתיק מסובך עם מיליונים על הכף – אולי כדאי להשקיע בטובים ביותר. מנגד, משרד מקומי קטן עשוי להכיר טוב יותר את בתי המשפט בפתח תקווה, ואת המערכת החברתית בעיר (למשל היכרות עם העובדות הסוציאליות ביחידת הסיוע המקומית). לעיתים הפתרון הוא שילוב: לקחת עו”ד מקומי מוביל, שלא נופל ברמתו מאנשי תל אביב, ובמידת הצורך להתייעץ עמו על הבאת יועצים חיצוניים. בכל מקרה, רוב המשרדים הגדולים מקבלים גם לקוחות מחוץ לעיר, כך שאין מניעה שתושב פתח תקווה ייוצג על ידי משרד תל אביבי, ולהפך – יש גם תושבי תל אביב הבוחרים בעו”ד פתח תקוואי מומלץ.

לסיכום בחירת עו”ד: מומלץ לערוך “סקר שוק” קצר – קראו מידע באינטרנט, אתרים של עורכי דין, פסקי דין שבהם הופיעו. קבעו פגישות ייעוץ עם 2-3 עורכי דין שעשו רושם ראשוני טוב, והשוו את ההתרשמות. אל תתפתו אוטומטית למי שמבטיח הרים וגבעות – עו”ד שמרגיע אך גם מציג תמונה מציאותית כנראה ישר יותר. וחשוב מכל, בחרו אדם שאתם חשים שיהיה לכם גב מקצועי ונפשי דרכו. עורך/ת הדין שלכם הולך ללוות אתכם באחת התקופות הקשות בחייכם – בחירה נכונה תהפוך אותו מ”עוד נותן שירות” לכתובת תומכת ומכוונת, שתוביל אתכם בביטחה דרך המשבר אל עתיד טוב יותר.

להלן תרשים זרימה מילולי המסכם את שיקולי הבחירה העיקריים:

• 📋 ניסיון ומוניטין – ותק בתחום, תקדימים?
• 🤝 כימיה אישית – האם אני מרגיש/ה בנוח ויכול/ה לבטוח בו/בה?
• ⚖️ סגנון עבודה – לוחמני בביהמ”ש או נוטה לפשרה? מה מתאים לי?
• 💼 משאבים – משרד גדול vs. קטן, עלות מול תועלת, זמינות.
• 👥 המלצות – עדויות של לקוחות קודמים, הצלחות מוכרות.
• 🏠 זיקה מקומית – היכרות עם בתי המשפט/דיינים בפתח תקווה, קשרים ביח’ הסיוע.

על בסיס שאלות אלו, תוכלו לקבל החלטה מושכלת בבחירת עורך דין גירושין (או עורכת דין) בפתח תקווה שייצג אתכם נאמנה.

תהליך הגירושין בפתח תקווה

עתה, לאחר שעמדנו על הרקע והכנת הקרקע, נצלול אל תהליך הגירושין עצמו, שלב אחר שלב, בדגש על מה שקורה בפועל וכיצד עורך הדין (או המגשר) משתלב בכל שלב. ההליך הבסיסי דומה בכל הארץ, אך נשלב התייחסויות ספציפיות לפתח תקווה במקום שרלוונטי. חילקנו את התהליך לכ-20 שלבים כרונולוגיים כדי לתת תמונה מלאה ומפורטת:

1. ההחלטה להתגרש – ההתלבטות הגורלית: השלב הראשון הוא ברובו פנימי: אחד או שני בני הזוג מגיעים למסקנה שחיי הנישואין אינם עוד ברי-קיימא. לעיתים ההחלטה מגובשת לאחר חודשים או שנים של קשיים זוגיים, ייעוץ נישואין, ריבים מתמשכים או ניכור זוגי. בפן המשפטי, בשלב זה עדיין לא קרה דבר רשמי, אך זהו השלב להכין את הקרקע. רבים פונים כבר בשלב ההתלבטותלייעוץ ראשוני עם עורך דין גירושין- גם אם עוד לא החליטו סופית לפרק את החבילה. ייעוץ מקדים יכול לספק תמונה לגבי הזכויות, החובות וההליכים הצפויים, ובכך לסייע לאדם לקבל החלטה מושכלת. למשל, אדם עשוי להתלבט “מה יהיה עם הילדים? האם אראה אותם? ” – עורך דין מנוסה יסביר שבימינו יש נטייה להסדרי משמורת משותפת, מה שעשוי להרגיע פחדים. אישה מתלבטת יכולה לשאול “איך אשרוד כלכלית לבד? ” ולקבל הסבר על דמי המזונות וחלוקת הרכוש. עו”ד טוב בשלב זה פועל גם קצת כפסיכולוג: הוא לא דוחף בהכרח לגירושין, אלא מציג את האפשרויות. מבחינת הלקוח/ה, זוהי הזדמנות לקבל מידע ובמקביל לבדוק את כימיית העבודהעם עוה”ד (כפי שציינו קודם – שלב בחירת עו”ד). יש מי שבשלב זה גם מתייעצים עם אנשי מקצוע נוספים: מטפל זוגי, יועץ כלכלי, רב/יועץ רוחני, וכדומה. מבחינת הכנה טכנית – זה הזמן להתחיל לאסוף מסמכים בסיסיים (תעודת נישואין, מסמכי זיהוי, חוזה דירה, תלושי שכר), ולהתחיל יומן אירועים אם קורים דברים חריגים (למשל תיעוד מקרים של אלימות מילולית/פיזית מצד בן הזוג, שיהיו ראיה לעתיד). אם ההחלטה מתבססת, מגיעים לנקודת האל-חזור: “מתגרשים”.
2. פניה לייעוץ משפטי והכנת אסטרטגיה ראשונית:
   לאחר שההחלטה להתגרש נפלה (לפחות בצד אחד), מתבצעת פנייה רשמית לעורך דין. בפגישת העבודה הראשונית, הלקוח משתף את כל פרטי המצב: שנות הנישואין, ילדים (גילאים ומצבם), נכסים ורכוש, רמת השתכרות של שניהם, בעיות מיוחדות (בגידה? אלימות במשפחה? התמכרויות? חובות? ), וכל מידע שעשוי להיות רלוונטי. עורך הדין מנתח את הנתונים ומציג ללקוח את התמונה המשפטית: אילו הליכים צריך לפתוח, מהן האפשרויות (הסכם לעומת מאבק), היכן כדאי להגיש (בית דין רבני או משפחה), ומה קווי הפעולה המומלצים. זהו שלב קריטי של בניית אסטרטגיה. למשל, אם בני הזוג דנים כבר בגישור ויש סיכוי להסכם – עוה”ד יתווה מה חשוב להכניס בהסכם (משמורת משותפת? חלוקת פנסיות? ); אם בן הזוג השני לא מודע לכוונה להתגרש – עוה”ד עשוי להמליץ לפעול במהירות להגשת בקשה ליישוב סכסוך (כדי להבטיח בחירת פורום). במקרה של חשש לאלימות או מהלך חד-צדדי מצד הצד השני (כמו הברחת רכוש או בריחת ילדים לחו”ל), עוה”ד ינחה את הלקוח כיצד להתגונן מיד: למשל, להכין בקשה לצו הגנה או צו עיכוב יציאת ילדים מהארץ. עורך הדין גם ידריך אילו מסמכים ונתונים הלקוח צריך לאסוף: דפי בנק, דו”חות פנסיה, רישומי נדל”ן, מסמכי בעלות רכב, וכל מה שיכול להעיד על היקף הרכוש המשותף. בנוסף, בשלב זה עולה נושא שכר הטרחה – הלקוח יחתום על הסכם שכר טרחה עם העו”ד, ומוסכם על מסגרת העבודה. זה גם הזמן לשאול את עוה”ד על צפי הזמנים והעלויות הכוללות של ההליך. אחרי פגישה זו, הלקוח יוצא עם תוכנית פעולה מגובשת ועם ביטחון שיש לו “גנרל” משפטי שמוביל אותו. מנגד, עורך הדין מתחיל לפתוח תיק במשרדו, להכין טיוטות בקשות, ולנהל “מעקב מודיעין” – למשל, לחפש פסיקות של שופטי פתח תקווה במקרים דומים, להתייעץ אם צריך עם חוקר פרטי, או עם טוען רבני אם צפוי הליך בבית הדין.
3. חשד לבגידה ובגידה בפועל – התמודדות ואיסוף ראיות:
   מקרים רבים של גירושין מתחילים (או מואצים) עקב חשיפת בגידה של אחד מבני הזוג או חשד לכך. זהו נושא רגיש מאוד רגשית, אך גם בעל השלכות משפטיות מסוימות. בישראל, מבחינת בית המשפט לענייני משפחה, בגידה כשלעצמה אינה עילה משפטית לחלוקת רכוש שונה או שלילת זכויות (המשטר הוא של “אשם ללא אשמה” – הרכוש יחולק לפי חוק ולא לפי התנהגות מוסרית). אך בבתי הדין הרבניים המצב אחר: אישה נשואה שקיימה יחסים עם גבר אחר עלולה להיחשב “אסורה על בעלה ובועלה” לפי ההלכה, לאבד את כתובתה ולא להיות זכאית למזונות אישה. גבר בוגד, לעומת זאת, לא נענש בהלכה באופן דומה, אך אם נולדו ילדים כתוצאה מהבגידה הדבר עלול לסבך (ממזרות וכו’). לכן, לאיסוף ראיות על בגידה יש משקל בעיקר אם ההליך יתנהל ברבני. בשלב זה, עורך הדין יבהיר ללקוח מה המשמעות: למשל, לבעל שנבגד – יש עילה תורמת בגירושין ברבני וייתכן שיוכל לשלול כתובת אשתו. לאישה שבעלה בגד – אמנם אין “עונש” לבעל, אך היא אולי תוכל להשתמש בכך כדי לשכנע את בית הדין לכרוך מתן הגט מוקדם (כי “חי עם אחרת”). בנוסף, ראיות לבגידה יכולות להשפיע בעקיפין על הליכי משמורת (למשל אם האב חי עם בת זוג חדשה שהאם מתנגדת לנוכחותה סביב הילדים). כיצד אוספים ראיות? כאן נכנסים לתמונה חוקרים פרטיים. עורך הדין יכול להפנות את הלקוח לחוקר פרטי מקצועי שמתמחה במעקבים ותיעוד בני זוג. חשוב שהחוקר יהיה מורשה, כי ראיות שהושגו בדרכים פסולות (למשל פריצה לטלפון נייד ללא רשות, האזנת סתר) עשויות להיפסל ואף להוביל לסיבוכים פליליים למזמין. החוקרים יעקבו, יצלמו ויתעדו, ובמידת הצורך יעידו בבית הדין על ממצאיהם. בשנים האחרונות, עדויות דיגיטליות הפכו שכיחות: צילום בן זוג מסתודד עם מישהי בהודעות וואטסאפ, תמונות מעלות חשד שבן הזוג בילה לילה מחוץ לבית, או רשומות GPS של הרכב.עורך הדין ינחה את הלקוח מה מותר ואסור: למשל, לקרוא מייל של בן זוג שפתוח על מחשב ביתי – מותר, אך לפרוץ לקוד בטלפון שלו – אסור. שימו לב: לא כל חשד צריך להפוך למשפט ריגול. לפעמים עדיף לאסוף מידע דיסקרטי, ולחשוף אותו במו”מ כדי לקבל יתרון. במקרים אחרים, אם הבגידה מוסכמת ולא במחלוקת, אין צורך לבזבז כסף על הוכחתה. עורך דין מנוסה יעזור ללקוח לשקול עלות-תועלת. בפן הנפשי, שלב גילוי הבגידה הוא כואב – עוה”ד, למרות היותו “איש חוק”, צריך להפגין רגישות ולהפנות את הלקוח לתמיכה מתאימה (טיפול רגשי למשל). בשלב זה תפקיד עורך הדין הוא כפול: לספק הדרכה חוקית כיצד להשיג ראיות ואיך ישתמשו בהן, ובמקביל לבלום צעדים פזיזים של הלקוח הפגוע (כמו לפרסם על הבגידה ברשתות חברתיות או לעמת את הצד השני בצעקות – דברים שעלולים להזיק בהמשך). איסוף הראיות, אם נעשה, יתנהל לרוב בחשאיות, מבלי שהצד השני יודע, עד שמגיע הרגע המתאים לחשוף קלפים.
4. איסוף מסמכים ונתונים פיננסיים – הכנת “תיק מסמכים”:
   במקביל או מיד לאחר שלב הבירור הראשוני, מתחילה עבודת התשתית העובדתית: ריכוז מלא של כל המידע הפיננסי והרכושי של בני הזוג. זה כולל:
   • רשימת נכסי נדל”ן: דירה (או דירות), מגרשים, נכסים עסקיים. יש להביא נסחי טאבו, חוזי רכישה, הערכות שווי עדכניות (אם יש).
   • חשבונות בנק: דפי תנועות בחשבון עו”ש (לפחות שנה אחורה, ורצוי יותר), חסכונות, פקדונות, מט”ח, קרנות השתלמות וכו’.
   • תיקי השקעות וניירות ערך, כולל ארנקים דיגיטליים של מטבעות קריפטו אם בני הזוג השקיעו בכך.
   • פרטי רכב: רישיונות רכב, הערכת מחירון, הלוואות על הרכב אם קיימות.
   • זכויות סוציאליות: דו”חות מקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות. אלה חשובים כי לפי חוק יחסי ממון (1973) יש לאזן גם זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין.
   • אופציות ומניות: אם אחד מבני הזוג עובד בהייטק או יש לו מניות בחברה – יש להביא מידע על מספר האופציות, מחיר מימוש, סטטוס הבשלה וכו’. חלוקת אופציות ומניות בגירושין דורשת הערכת שווי על ידי אקטואר, אך קודם צריך את הנתונים.
   • עסק פרטי: במידה ויש חברה או עסק בבעלות אחד הצדדים, נדרשים מסמכים כספיים (דוחות רווח והפסד, ספרי חשבונות, שווי מוניטין משוער). לעיתים ממנים רואה חשבון מטעם כדי לבצע הערכת שווי עסק.
   • חובות והתחייבויות: מצב המשכנתא (יתרה לסילוק), הלוואות בנקאיות, חובות לצדדים שלישיים, וכרטיסי אשראי. גם חובות הם חלק מהעוגה שצריך לחלק, ולכן יש לתעד.
   • מסמכים אישיים: תעודת נישואין, תעודות לידה של הילדים, תעודות זהות, דרכונים (חשוב אם יש חשש לבריחה עם הילדים או להוצאתם).
   • הסכמים קודמים: אם בני הזוג עשו הסכם ממון בעבר, או אם היה פרק קודם (גירושין קודמים) – יש להביא את המסמכים הללו.
   • תכתובות והקלטות: לא בדיוק מסמך פיננסי, אך אם קיימים הודעות כתובות או הקלטות קוליות חשובות (למשל הצד המאיים “לעולם לא אתן לך את הילדים” או מודה “כן, יש לי מאהבת”) – אלו פריטי מידע שעוה”ד צריך לדעת על קיומם. יש לשמור אותם (לגבות צילומי מסך, לתמלל הקלטות) כדי שישמשו בהמשך.

   יצירת מאגר מידע מלא נותנת לעורך הדין את הכוח לבנות את הטיעון הטוב ביותר. זה גם מאפשר לזהות אם יש “חורים” מדאיגים – לדוגמה, אם לפתע הועברו סכומי כסף גדולים מחשבון הבנק המשותף בחודשים האחרונים, ייתכן שהצד השני מנסה להבריח נכסים, ואז עוה”ד יפעל מהר (למשל לבקש צו מניעה על החשבון או לצרף את הטענה לכתבי הטענות). בפתח תקווה, שבה כאמור לא מעט זוגות בעלי נכסים מרובים, שלב זה עשוי להיות עבודה של ממש, ולעיתים שוכרים אקטואר או כלכלן כדי לסייע במיפוי ואיזון הנכסים. תפקיד עורך הדין כאן הוא להנחות: הוא נותן צ’קליסט ללקוח מה להביא, עוזר לו להשיג מסמכים שאולי קשה לקבל (למשל, עו”ד יכול לפנות לקרנות הפנסיה בדרישה למסור מידע במסגרת ההליך), ומוודא שלא נשכח כלום. זה גם הזמן לשאול את הלקוח על חשדות: “האם ייתכן שלבעל יש חשבון סודי? כספת בבנק? ” – אם כן, ניתן לשקול חוקר כלכלי. עו”ד מנוסה יברר גם על נכסים פחות שגרתיים: אוספי אמנות, מטבעות וירטואליים (ביטקוין וכד’), נקודות זכות (כמו נקודות טיסה רבות), זכויות סוציאליות מיוחדות (פיצויי פיטורין שבדרך). כל שקל שיימצא עכשיו, הוא שקל שיתחלק הוגן בהמשך; וכל שקל שלא, עלול “להיעלם” אם לא יטופל. לכן שלב איסוף המסמכים הינו חיוני לבניית תיק ראייתי איתן. מבחינת הלקוח זה שלב תובעני (הרבה ניירת), אך משתלם. לאחר השלמת שלב זה, מתגבש מעין “תיק מסמכים” הכולל תמונת מצב כלכלית מלאה של המשפחה, מוכן לשימוש במו”מ או בבית המשפט.

5. תכנון עתידי לילדים – סוגיות משמורת וחינוך:
   עבור הורים, הדאגה הגדולה ביותר בגירושין היא הילדים: היכן יגורו? מי יטפל בהם? כיצד למנוע פגיעה בהם? בשלב מוקדם בתהליך, עוד לפני פתיחת הליכים רשמיים, יש לתת מחשבה מעמיקה לטובת הילדים. עורך הדין ידון עם ההורה הלקוח בנושאים הבאים:
   • משמורת והסדרי שהות: האם יש כוונה לדרוש משמורת בלעדית (sole custody) או ללכת לכיוון של משמורת משותפת? כיום המגמה בישראל היא לעודד משמורת משותפת או לפחות הסדרי שהות רחבים לאב, מתוך הנחה שזה בטובת הילדים. אבל כל מקרה שונה: אם למשל אחד ההורים עובד שעות ארוכות או יש בעיית כשירות (נניח בעיית בריאות נפשית או התמכרות) – ייתכן שהמשמורת תהיה אצל השני. בפתח תקווה, כמו בשאר הארץ, עדיין בתיקים רבים ילדים קטנים מאוד נשארים בעיקר עם האם בשל חזקת הגיל הרך(בחוק הקיים, ילדים עד גיל 6 נוטים להישאר עם האם כל עוד לא הוכח אחרת). עו”ד טוב יסביר ללקוח את המצב המשפטי העדכני: נכון להיום חזקת הגיל הרך עדיין בתוקף בחוק, אולם ועדות ציבוריות המליצו לבטלה, ובפועל הרבה שופטים מתייחסים בעיקר לטובת הילד הפרטני. יש שופטות (למשל שופטות בית המשפט למשפחה בפתח תקווה) הידועות בכך שנותנות לאבות זמן שהות נרחב גם עם פעוטות, מלבד הנקה. הלקוח צריך לגבש עמדה: האם הוא/היא רוצה להיות ההורה המשמורן? ומה ציפיותיו/ה לגבי זמני שהות של האחר? עוה”ד יסביר שגם אם משמורת פורמלית היא של אחד הצדדים, ההורה השני כמעט תמיד זכאי ל”זמני שהות” (הסדרי ראייה) משמעותיים – כיום מקובל הסדר 6/8 (שישה לילות אצל הורה אחד, שמונה אצל השני בכל שבועיים), או 7/7 (שבוע-שבוע לסירוגין).
   • מגורי הילדים וסביבתם: אם בני הזוג גרים כעת יחד בפתח תקווה, נשאלת השאלה: האם לאחר הפרידה שניהם יישארו בעיר? לעיתים, אחד ההורים ירצה לעבור דירה – בין אם בשכירות בעיר אחרת, או לחזור לבית הורים בעיר מרוחקת. החוק בישראל מחייב שהורה משמורן המבקש לעבור רחוק עם הילדים צריך לקבל הסכמה או אישור בית משפט, כי זה שינוי משמעותי בחיי הילדים והקשר עם ההורה השני. עוה”ד יברר אם יש מחשבות בכיוון זה. למשל, אם האם מתכננת לעבור לתל אביב אחרי הגירושין, צריך לשקלל זאת בהסכם (למשל, מי יסיע את הילדים לביה”ס). בפועל, בפתח תקווה שממוקמת במרכז, מעבר לתל אביב או מודיעין הוא “בר-ניהול” (נסיעה לא ארוכה), אך מעבר לצפון/דרום יקשה על ההורה השני.
   • חינוך ובריאות: עוה”ד ישאל את הלקוח אם יש סוגיות מיוחדות – ילד עם צרכים מיוחדים שדורש מסגרת מסוימת? מחלוקת בין ההורים לגבי חינוך דתי (למשל אם אחד נעשה דתי והשני חילוני – איפה יתחנכו הילדים)? הסכמות או חילוקי דעות בנוגע לחיסונים, טיפולים רפואיים? כל אלו עלולים להפוך לעימות בהמשך אם לא נחשוב עליהם מראש. אם ידוע שקיימת מחלוקת מהותית (נניח, האם רוצה חינוך דתי, האב חילוני), יתכן שעוה”ד יציע לפתור זאת בהסכם גירושין בפירוט, כדי למנוע סכסוך עתידי.
   • תמיכת הילדים בהליך: למרות שזה לא תחום משפטי ישיר, עורך דין רגיש ימליץ ללקוח לפעול לטובת הילדים רגשית. למשל, לפנות ליועץ משפחתי או פסיכולוג ילדים כדי לקבל הכוונה איך לבשר לילדים על הגירושין בדרך פחות טראומטית. או לקבוע שגרה שבה שני ההורים מרגיעים את הילדים שהם לא “נזרקים” על ידי אף אחד. אם הורה חושש שהשני ינסה להסית את הילדים נגדו (תסמונת ניכור הורי), עוה”ד יכול להזהיר שמקרים כאלה מגיעים לפתח בית המשפט והוא לא רואה זאת בעין יפה – ולייעץ לתעד אירועי הסתה אם יתרחשו.
   • משמורת זמנית: עוה”ד יסביר שבשלב ראשון לאחר פרידה פיזית, אם לא תהיה הסכמה, אפשר לבקש מביהמ”ש הסדרי שהות זמניים עד פסק דין סופי. זהו צו שמסדיר באופן מיידי מי לוקח את הילדים מתי, כדי למנוע כאוס. רצוי להגיע להסכמות לפחות זמניות, כי סכסוך על הילדים מיד עם הפרידה מזיק מאוד להם. אם יש חשש שהצד השני ימנע מפגשים, עוה”ד מכין את הקרקע לבקשה דחופה לצו זמני.

   תפקיד עורך הדין הוא גם אסטרטג וגם יועץ בענייני הילדים: הוא מוודא שללקוח יש ציפיות ריאליות (לדוגמה, אב שמעוניין במשמורת משותפת יקבל תמונה מה כרוך בכך – אחריות שווה, אולי ללא מזונות, וכו’), מכין אותו לדיונים (כולל אפשרות שתהיה חוות דעת של מומחה – כמו תסקיר עובד סוציאלי שיפגוש את המשפחה וימליץ לבית המשפט), ומעודד אותו לשים את רווחת הילדים לפני המאבק בין ההורים. מבחינת מגמות מקומיות, פתח תקווה כעיר עם אוכלוסייה דתית מובהקת לעיתים, ראתה גם מקרים של מאבקי משמורת על רקע חזרה בתשובה או בשאלה. בתי המשפט נוטים לפסוק לפי “טובת הילד” ולא לתת משמורת רק בגלל דתיות הורה כזה או אחר, אבל כן מתחשבים בסביבה המוכרת לילד. עורך דין מנוסה בעיר ידע לטעון נכון בסוגיות אלה (למשל, להראות שדווקא ההורה המסורתי יותר מספק סביבה יציבה, או להיפך – שההורה הליברלי שומר על שגרה).

6. שיקולי מרוץ סמכויות – בחירת הערכאה והגשת בקשה ליישוב סכסוך:
   כעת מגיע שלב מעבר מפעולות פנימיות לפעולה רשמית מול המערכת. כמו שציינו קודם, בישראל יש בחירה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני לניהול ענייני הגירושין הנלווים (למעט עצם הגט). זהו השלב בו עורך הדין והלקוח צריכים לגבש החלטה אסטרטגית: היכן לפתוח את ההליכים קודם. אולם בעקבות החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע”ה-2014, אין אפשרות פשוט להגיש ישירות תביעת גירושין או מזונות; החוק מחייב את הצדדים לעבור תחילה הליך מקדמי של בקשה ליישוב סכסוך. הליך זה (המכונה גם הליך מהו”ת – מידע, היכרות ותיאום) הוא חובה, למעט מקרים חריגים דחופים, בכל סכסוך משפחתי בישראל. מה שחשוב לענייננו הוא איפה מגישים את הבקשה הזו – כי מקום הגשת הבקשה קובע את הזכות להגיש תביעות בהמשך. אם הבקשה מוגשת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה בפתח תקווה, אז לאחר סיום הליך היישוב סכסוך, לצד שהגיש יש זכות ראשונים להגיש תביעה בבית המשפט למשפחה. ואם הוגשה לבית הדין הרבני בפתח תקווה – תהיה לו זכות ראשונים להגיש שם תביעת גירושין כרוכה. לכן, למעשה הבקשה הזו היא חלק ממרוץ הסמכויות.מה כוללת הבקשה? מדובר בטופס קצר למדי שבו מפרטים פרטי הצדדים ונושא הסכסוך באופן כללי (ללא האשמות או פרטים מלאים). אין צורך לפרט את התביעות עצמן – אפילו אסור לכלול את הסעדים המסוימים. הרציונל הוא למנוע “שפיכת שמן למדורה” עם כתב תביעה כועס עוד בטרם ניסו לדבר. מרגע שהוגשה הבקשה, חל “עיכוב הליכים” – אף צד לא יכול להגיש תביעות מהותיות בנושא הסכסוך למשך תקופה (כ-60 ימים, ניתנת להארכה), פרט לאפשרות להגיש בקשות דחופות כמו צו הגנה או סעד זמני הכרחי. במהלך התקופה הזו, יחידת הסיוע (גוף של עובדים סוציאליים ליד הערכאה) תזמן את בני הזוג למפגשים שמטרתם ניסיון פתרון הסכסוך בדרכי שלום.בחירת הערכאה להגשת הבקשה בפתח תקווה: כאן יש מספר שיקולים. עורך הדין ינחה:
   • אם מייצגים את הצד שרוצה בבית המשפט (למשל אישה שרוצה מזונות גבוהים ויודעת שביהמ”ש יישם את הלכת השוויון במזונות), יגישו את הבקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה בפתח תקווה. כך משוריין יתרון המרוץ בבית המשפט.
   • אם מייצגים את הצד שמעדיף בית הדין הרבני (נניח בעל שרוצה לכרוך רכוש כדי לשמור על חלוקה לפי דין תורה, או כדי להקשות על האישה בקבלת מזונות אישה), יגישו את הבקשה ברבני.
   • במקרים שבהם אין העדפה פורומית ברורה – למשל, הזוג בין כה וכה מתכוון להגיע להסכם גירושין, או שהנושאים אינם במחלוקת קשה – אפשר לבחור באקראי או לפי נוחות. לרוב עורכי הדין עדיין יבחרו את בית המשפט כברירת מחדל אם אין סיבה מיוחדת לרוץ לרבני, זאת משום שבמקרה שהסכסוך לא נפתר בהסכמה, בית המשפט נתפס כערכאה “נייטרלית” יותר לחלוקת רכוש שוויונית ולמתן זכויות נשים.
   • שיקול טקטי: אם בני הזוג פרודים פיזית וכל אחד גר בעיר אחרת, אפשר להגיש את הבקשה או בעיר של הלקוח או בעיר של הצד השני (כמובן, אם זה בית משפט – אז במחוז שלו; אם רבני – בבית הדין המוסמך). לעיתים בוחרים מקום הנוח ללקוח מבחינת נסיעות. במקרה של פתח תקווה, אם הצד השני גר למשל בירושלים, ייתכן שהלקוח יבחר להגיש בפ”ת כדי למנוע נסיעות לבירה.

   תהליך ההגשה: עורך הדין ימלא יחד עם הלקוח את טופס הבקשה, יפרט שמדובר בסכסוך בענייני נישואין, מזונות, רכוש וכו’ (לפי המקרה). הבקשה תוגש פיזית במזכירות בית המשפט או בית הדין (כיום אפשר גם באופן מקוון דרך מערכת נט-המשפט). משולמת אגרה סמלית (כמה מאות שקלים), אך אין עדיין אגרות תביעה מלאות. המזכירות פותחת תיק “יישוב סכסוך”. מרגע זה, הצד השני יקבל זימון (המזכירות בדרך כלל שולחת הזמנה רשמית לצד השני בדואר רשום או במסירה, הכוללת פרטי מועד לפגישה ביחידת הסיוע).

   עבור לקוח שלא היה מוכן לכך, קבלת הזמנה כזו עשויה לבוא כהפתעה – למשל, בעל שמגלה פתאום שהאישה הגישה בקשה ליישוב סכסוך. הדבר סימן שההליך התחיל. עורך הדין מכין את הלקוח לכך מבעוד מועד, ואם הלקוח הוא היוזם – הוא יודע שבן זוגו יקבל בקרוב את ההזמנה ועלול להגיב רגשית. כאן חשוב להיערך: לפעמים נכון לידע מראש את בן הזוג על הכוונה להגיש, כדי לא לפגוע עוד יותר באמון. במקרים אחרים, במיוחד כשקיים חשש שבן הזוג ינסה להבריח ילדים/נכסים, מגישים בדיסקרטיות ורק אחרי שיש “צו עיכוב” או הבטחה משפטית כלשהי מודיעים. עוה”ד מנחה לפי נסיבות המקרה. בפתח תקווה, יחידת הסיוע עמוסה כמו בשאר הארץ, אך לרוב תקבע פגישה ראשונה תוך 2-3 שבועות מהגשת הבקשה. מרגע ההגשה, השעון של המרוץ מתקתק: יש לכם X ימים לסיים את הליך יחידת הסיוע, ואז למי שהגיש זכות קדימה להגיש תביעות. אם חלון הזמן עובר (למשל 60 יום ועוד 15 יום לאחר ההליך), והמבקש לא הגיש תביעה, הצד השני משתחרר ויכול להגיש איפה שהוא רוצה. לכן עורך דין ישים תזכורת ביומן לא לפספס את הדדליין – כדי שהיתרון הפורומי לא יתבזבז.

   הבקשה ליישוב סכסוך היא יריית הפתיחה הרשמית, רק שללא רעש. עורך הדין ממלא בשלב זה תפקיד אסטרטגי מכריע – קובע את זירת ההתדיינות שתשפיע על כל ההמשך. במקביל, הוא מכין את הלקוח לקראת שלב הגישור ביחידת הסיוע שמתקרב (שלב 7 להלן). בשלב זה אין צורך עדיין לפרט טענות, אך חשוב להיות מוכן נפשית להליך הגישור ולהבין את המשמעויות.

7. הליכי יישוב סכסוך ומהו”ת – מפגשי יחידת הסיוע (גישור ראשוני):
   לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, בני הזוג מוזמנים לסדרה של עד 4 מפגשים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט (אם הבקשה הוגשה בביהמ”ש) או ליד בית הדין הרבני (אם הוגשה ברבני). ביחידת הסיוע עובדים עו”סים (עובדים סוציאליים) אשר תפקידם לנסות לסייע לצדדים להגיע להבנות ולהפחית עימותים, בטרם ייגררו להליכים משפטיים מלאים. המפגש הראשון נקרא פגישת מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) – במהלכה אנשי היחידה מסבירים לבני הזוג את האפשרויות החלופיות (גישור, ייעוץ זוגי, וכד’), מבררים באופן כללי את נקודות המחלוקת, ומנסים לתאם ציפיות.נוכחות עורכי הדין: החוק קובע שבמפגש הראשון עורכי הדין לא נוכחים – הרעיון הוא לאפשר לצדדים לדבר בחופשיות ללא אווירה משפטית לוחמנית. החל מהמפגש השני, אם שני הצדדים מסכימים, ניתן שעורכי הדין יצטרפו, אך בפועל במקרים רבים עורכי הדין לא משתתפים פיזית במפגשי יחידת הסיוע, אלא נשארים מאחורי הקלעים. מה המשמעות? הלקוחות מגיעים בעצמם (לעיתים ביחד באותו חדר, לעיתים בנפרד – היחידה יכולה לפצל אם יש אלימות או קונפליקט חריף), והעו”סים מדברים איתם. תפקיד עורך הדין בשלב זה הוא להכין את הלקוח למפגשים: להסביר מה מטרתם, ולהנחות איך להתנהל. למשל, עו”ד יאמר: “תהיי נעימה אך תקיפה לגבי מה שחשוב לך, תביעי רצון לסיים יפה לטובת הילדים, אבל אל תסכימי למשהו קונקרטי בלי להתייעץ איתי. ” או להיפך: “שמור על פרופיל נמוך בפגישות, תן להן להרגיש שהן עוזרות לך, אבל אל תנדב מידע שעלול להזיק אחר כך במשפט. ” חשוב להבין – השיחות ביחידת הסיוע הן חסויות וסודיות; מה שנאמר שם לא יכול לשמש ראיה בבית המשפט בלי הסכמת הצדדים. המטרה לעודד פתיחות. לכן, לקוח יכול לומר “קשה לי לשלם מזונות גבוהים” בלי שהדבר יצוטט אחר כך כהודאה שהוא מנסה להשתמט – כי זה חסוי. עורך דין חכם ינצל זאת: ידריך את הלקוח להעביר מסרים מסוימים דרך היחידה (למשל: “אני מאוד רוצה שהילדים יהיו חצי-חצי, ולא מתנגד עקרונית”). מסרים אלו אולי יגיעו בעקיפין לאוזן של הצד השני דרך העובדת הסוציאלית וירככו עמדות.מה קורה בפועל במפגשים? לרוב, בפגישה הראשונה כל צד מספר בקצרה למה הגיע. העו”סים שואלים על הילדים, על מצב רגשי, ומיידעים שיש אפשרות לגישור. אם שני הצדדים נכונים, מציעים להם לפנות לגישור (פרטי או לנסות ביחידה עצמה). לפעמים בני הזוג אומרים “תראו, אנחנו כבר סגורים, רוצים רק לסגור פרטים טכניים” – ואז יחידת הסיוע אולי תעזור לנסח הסכם גירושין בסיסי שיוגש לאישור בית המשפט. לעומת זאת, אם אחד הצדדים מתנגד להתגרש או שפערים גדולים, העו”סים ינסו שניים-שלושה מפגשים כדי לפחות לצמצם מחלוקות או להשיג הסכמה חלקית (למשל ששני הצדדים יעברו הדרכה הורית משותפת למען הילדים, או הסכמה זמנית איפה כל אחד יגור בתקופת הביניים). תפקידם אינו לכפות פתרון אלא לסייע לתקשורת. הם גם יכולים להמליץ על שירותים חיצוניים – למשל, לשלוח את בני הזוג לגישור משפחתי מקצועי אצל מגשר פרטי, או לטיפול זוגי אם יש סיכוי לשלום בית. אם אחד הצדדים מאוד לא משתף פעולה (מופיע רק כדי לצאת ידי חובה), אזי לאחר מס’ פגישות היחידה “משחררת” את הצדדים להמשך הליכים. היחידה תגיש לבית המשפט או לבית הדין דו”ח סודי קצר שמודיע האם הגיעו להסכם או לא, ואם לא – הצד שהגיש הבקשה רשאי כעת להגיש תביעות בתוך 15 יום (אם הוא לא יעשה זאת, הצד השני רשאי אחר כך).במקרה של פתח תקווה: יחידת הסיוע המקומית עובדת ליד בית המשפט ברח’ בזל (ועבור רבני – כנראה בשפיגל 6). בדרך כלל העובדות הסוציאליות מכירות את מאפייני האוכלוסייה – למשל במשפחות דתיות יכולות להציע מעורבות רב קהילתי, ובמשפחות הייטקיסטים ידגישו פתרונות גמישים בהתחשב בשעות העבודה. המערכת בפתח תקווה ידועה במגמה לנסות להפנות לגישור – גם בתי המשפט וגם בתי הדין מעודדים זאת. כך שיתכן שבפגישת המהו”ת הראשונה כבר יציעו לצדדים: “רוצים להמשיך אצלנו בגישור? או ללכת למגשר חיצוני? “. ישנם מרכזי גישור פרטיים בפתח תקווה ובמרכז המציעים שירותי גישור בעלות יחסית נמוכה או מסובסדת. לדוגמה, מרכז “מוסכם” או המרכז לגישור במשפחה. אם שני הצדדים מסכימים, הליך הגישור יכול לחסוך להם זמן וכסף. כאן עורך הדין של כל צד צריך לברך על כך – הוא יכול ללוות את הלקוח בגישור מאחורי הקלעים (לייעץ מה להסכים), ואף לבדוק את ההסכם הסופי.במידה ואין הסכמה: אם מפגשי יחידת הסיוע מסתיימים ללא פריצת דרך, הצדדים מקבלים “תעודת סיום הליך יישוב סכסוך” וממשיכים הלאה. למרות שזה לכאורה שלב מיותר, בפועל הוא העניק קצת זמן לחשוב ולפעמים הוריד להבות. כעת הסכסוך חוזר לידיים של עורכי הדין.תפקיד עוה”ד בשלב זה: לוודא שהלקוח לא מתחייב או מוותר על זכויות מהותיות בלי התייעצות. לעיתים, בעידוד או לחץ העו”ס, אחד הצדדים אומר למשל “בסדר, אני מוכנה שהילדים יהיו 70% אצלך” – ואחר כך מתחרט. חשוב להסביר ללקוח: שום דבר שנאמר ביחידה לא מחייב עד שאין הסכם כתוב וחתום. אפשר לחזור מכל הבנה (אלא אם חתמתם). לכן, יש לנהוג בזהירות. מצד שני, אם הושגה הבנה מצוינת – עוה”ד יסייע לתרגם אותה להסכם רשמי כדי לנעול את ההישג.לסיכום שלב יחידת הסיוע: זהו שלב של גישור חצי-פורמלי שבו המערכת מנסה לעזור. עורך הדין נמצא בייעוץ מאחורי הקלעים, מדריך ומקבל עדכונים מהלקוח. אם יתמזל מזלם של הצדדים – אולי יגיעו להסכם גירושין מלא עוד בשלב הזה, ואז יחסכו את כל המשך השלבים! אך בהיעדר הסכם מלא, לאחר שלב זה נסללת הדרך לתביעות והליכים משפטיים.
8. פתיחת הליכים רשמיים – כתבי תביעה בבית המשפט או בבית הדין:
   לאחר סיום הליך יישוב הסכסוך (או אם הוחרג מלכתחילה עקב דחיפות), מתחיל השלב המשפטי הפורמלי. כעת, בהתאם לאסטרטגיה שנקבעה, יש להכין ולהגיש את כתבי הטענות המתאימים:
   • תביעת גירושין בבית הדין הרבני: אם הצדדים יהודים ובהיעדר הסכמה על מתן גט, אחד הצדדים (בדרך כלל מי שמעוניין להמשיך בהליך ברבני) יגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בפתח תקווה. בתביעה יפורטו עילות הגירושין (למשל טענת בגידה, אלימות, “מאיס עליי” וכו’), ובמידת הצורך יוכרכו אליה תביעות נלוות: מזונות אישה, מזונות ילדים (כפוף למגבלות ההלכה והפסיקה, וכאמור בעקבות בג”ץ 2025 סמכות זו מוגבלת מאוד), משמורת ילדים, חלוקת רכוש, ותביעת הכתובה. חשוב לציין: כריכה כדיןדורשת הגשת כל הנושאים יחד ובתום לב. אם לא נעשה כהלכה – בית הדין עלול לאבד סמכות (ובית המשפט יקנה אותה). עורכי הדין מודעים לכך, ומשקיעים בכתיבת כתב תביעה מקיף ומפורט על כל הנושאים כדי לוודא שהכריכה תעמוד במבחנים . במקרה של פתח תקווה, התיק יידון בהרכב דיינים מקומי כפי שתואר.
   • תביעות בבית המשפט לענייני משפחה: במידה וההליך ממשיך במסלול אזרחי (ברירת המחדל במקרים רבים), יש להכין את התביעות הבאות (לפי העניין):
     • תביעת משמורת ילדים: מבוקש שבית המשפט יקבע שהמשמורת הפיזית על הקטינים תהיה אצל אחד ההורים (או משותפת). בדר”כ משלבים בתביעה גם בקשה להסדרי ראייה ברורים.
     • תביעת מזונות ילדים: תביעה עבור הילדים הקטינים למזונותיהם. מאז הלכת בע”מ 919/15 (2017) חל שינוי בדין: עבור ילדים מגיל 6 עד 18, שני ההורים חבים במזונותיהם מדין צדקה, באופן יחסי להכנסותיהם ויחסי זמני השהות. המשמעות המעשית – במקרים של משמורת משותפת והכנסות דומות, ייתכן ואף הורה לא ישלם מזונות או שישלם סכום קטן מאוד. לעומת זאת, אם יש פערי הכנסה, עדיין יכול להיות חיוב. תביעת המזונות צריכה לפרט את צרכי הילדים (מדור, חינוך, ביגוד, חוגים וכו’) ואת הכנסות ההורים. עורך דין מנוסה יגיש טבלה מסודרת של צרכים חודשיים. בפתח תקווה, סכומי המזונות שנפסקו אחרי 2017 לילדים מעל 6 לרוב נמוכים משמעותית מבעבר, בשל יישום ההלכה החדשה. עבור ילדים עד גיל 6, האב עדיין חייב מדין חובה (דין תורה) ברוב צרכיהם, אך גם זאת עם שיקול דעת מסוים.
     • תביעת מזונות אישה: אם האישה עדיין נשואה ואינה עובדת או שמשכורתה נמוכה משמעותית משל הבעל, והיא דתית/מסורתית שמגיעות לה מזונות ע”פ הדין העברי – היא יכולה לתבוע מזונות אישה (“מעוכבת מחמתו”). מזונות אלה נמשכים רק עד הגירושין, אבל יכולים להיות כמה אלפי ש”ח לחודש, להבטיח את עקרון “עולה עמו ואינה יורדת”. אם התביעה בבית המשפט, הוא פוסק לפי הדין האזרחי (שמרכיביו שאובים מהדין העברי אך גם משיקולי שוויון). בפועל כיום, מזונות אישה נפסקים במקרים פחותים, שכן נשים רבות עובדות. אך במידה והאישה מובטלת מבחירה לגיטימית (למשל טיפלה בילדים בהסכמת הבעל), עשויות להיפסק לה מזונות בתקופת הביניים.
     • תביעת רכוש / איזון משאבים: זו תביעה חשובה שמטרתה לחלק את כלל הרכוש המשותף בין הצדדים. בכתב התביעה הרכושית, עוה”ד מונה את כל הנכסים והחובות ומבקש סעד של פירוק השיתוף. בישראל, חוק יחסי ממון תשל”ג-1973 קובע שעקרונית כל הזכויות והחובות שנצברו מנישואין ועד מועד הקרע (מועד שבו נפסקו החיים המשותפים) יאוזנו בשווה, למעט נכסים חיצוניים (כאלה שהיו מלפני או ירושה/מתנה). התביעה יכולה לבקש צווים לפירוק נכסים (למכור את הבית ולחלק תמורה, לחלק כספים בחשבונות), ולמנות מומחים: אקטואר לחישוב זכויות פנסיה, שמאי מקרקעין להערכת שווי דירה, רואה חשבון להערכת שווי חברה וכו’. לעיתים מתעוררות סוגיות מורכבות – למשל, חלוקת אופציות הייטק שבשלבי הבשלה עתידיים (מה שמכונה נכסים עתידיים מותנים). בתי המשפט בישראל פיתחו דוקטרינות כיצד לחלק זאת (למשל “מנגנון השיתוף האקטיבי” – שבו מתחלקים בשווי האופציות הייחוסי לנישואין). אם אחד הצדדים חושד בהברחת רכוש, אפשר לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי, או אף צווי מניעה (כמו עיקול חשבון בנק זמני אם יש חשד שמרוקנים אותו).
     • תביעה לשימוש בלעדי במדור (בית המגורים): עניין שצץ לעיתים הוא מי יגור בדירה המשותפת עד שיימכר הנכס ויחולק. הרבה פעמים האם והילדים נשארים בדירה לפחות זמנית. ניתן לבקש סעד של “צו מדור שקט” למניעת הפרעה, או צו שימוש בלעדי לטובת צד אחד.
     • תביעות נוספות: למשל, תביעה לפירוק שיתוף ספציפית בנכס מקרקעין אם רוצים למכור דירה מהר; תביעה להכרזת חובות כבדיוניים אם צד יצר חובות בהימורים/בגידה כדי שלא ייחשבו משותפים; תביעה נזיקית (נדיר, אבל קורה) – למשל תביעת נזיקין על ניכור הורי נגד הורה שמרחיק ילדים מאחר (כמה פסיקות אחרונות הכירו בזה).

   הגשת התביעות הללו כרוכה בתשלום אגרות לבית המשפט (סכומי האגרות: לדוגמה, תביעת רכוש – כ-1% משווי נתבע, תביעת מזונות – אגרה קבועה, כרגע סביב כמה מאות ש”ח לכל תביעה). לעיתים קרובות עוה”ד מגיש את כל התביעות במקביל כמקשה, כדי לתת “מכת פתיחה” מלאה ולתפוס סמכות בכל העניינים. הצד השני יקבל תוך זמן קצר הזמנות לדין ועותקים מהתביעות.

   עורך הדין בשלב זה משקיע רבות בכתיבת כתב התביעה: הוא כולל טיעונים משפטיים, ציטוטי פסיקה (למשל מפסיקי בית המשפט המחוזי או העליון התומכים בעמדת הלקוח), וראיות ראשוניות (מצרף מסמכים, תמונות, תדפיסים תומכים). זהו “המערכה” המשפטית – עוה”ד מציג את הסיפור מנקודת מבט לקוחו: מדוע הלקוח צודק ודורש תוצאות X, Y, Z. ניסוח נכון עשוי להשפיע גם על גישת השופט/דיינים בהמשך. יש שופטים שקוראים את התביעות לעומק ומגבשים רושם. לכן סגנון הכתיבה צריך להיות ענייני, מבוסס עובדות וראיות ולא מתלהם. עורכי הדין בפתח תקווה מכירים את העדפות השופטים – למשל ידוע ששופטת מסוימת לא אוהבת כתב טענות ארוך מ-10 עמודים, או ששופט אחר דווקא מעריך פירוט. הם יתאימו עצמם בהתאם.

   עוד החלטה כאן: האם לבקש סעדים זמניים יחד עם התביעות. ניתן בתוך כתב תביעה או בנפרד לבקש צו זמני מיידי, כמו:

   • צו עיכוב יציאת הארץ לילדים – אם יש חשש לחטיפה.
   • צו מניעה להברחת נכסים – למשל, למנוע מכירת דירה ללא הסכמה, או הקפאת חשבון בנק מעל סכום מסוים.
   • צו הגנה מאלימות – אם יש סכנה מיידית פיזית או נפשית, אפשר לבקש מביהמ”ש צו הרחקה של בן זוג מתעלל.
   • מזונות זמניים – בבית המשפט, עד להחלטה סופית, ניתן לקבל פס”ד למזונות זמניים עבור הילדים כדי להתקיים בתקופת הביניים.
   • משמורת זמנית – קביעת סידור משמורת זמני אם הצדדים לא מסתדרים באופן עצמאי (למנוע “חטיפות” של הילדים מאחד לשני).
   • צו מתן חשבונות – לחייב את הצד השני לחשוף מידע (כמו מצב חשבון, מסמכים).

   בקשות זמניות לרוב מוגשות בפתיחה אם יש צורך דחוף. אם הצד שכנגד לא מיוצג עדיין, בית המשפט יכול לתת הוראה במעמד צד אחד (ואז לקבוע דיון דחוף במעמד שני הצדדים בהמשך). עורכי דין בפתח תקווה יודעים שבית המשפט המקומי זמין יחסית למתן צווים דחופים (תורנות מעצרים, שופטי משפחה שזמינים לטפל גם בערב במקרי אלימות). כך שאם יש למשל אירוע אלימות, ניתן לקבל צו הגנה תוך שעות ספורות.

   מבחינת הצד הנתבע, עם הגשת התביעות, מתחילה תקופת הזמן להגשת כתבי הגנה (בדרך כלל 30 יום). אם שני הצדדים מיוצגים, פעמים רבות גם כאשר מוגשות תביעות, עדיין במקביל מנהלים מו”מ להסדר – הכתבים משמשים “קלפים” לשיפור עמדות.

   לסיכום שלב פתיחת ההליכים: זהו השלב שבו ההליך משפטית יוצא לדרך. לאחריו, יש תיק פתוח במערכת בית המשפט או בית הדין, עם מספר תיק, שופט או הרכב דיינים מוקצים, ולו”ז דיונים עתידי באופק. עורך הדין ממלא כאן תפקיד מתכלל – הוא דואג שכל הדרוש הוגש, שכל עילה נטענה, ומכין את הלקוח נפשית לכך שמעתה זה “רציני”: הזוג עומד בפני דיונים פומביים יחסית (בדלתיים סגורות אבל במסגרת רשמית), כתבי טענות שמחליפים האשמות כתובות, וכו’. בשלב הזה, לא פעם המתחים מסלימים, ולכן לפעמים במקביל לפתיחה המשפטית יש צורך להמשיך מאמצי גישור (ראו שלב 9).

9. נסיונות גישור והסדר – בין עורכי הדין, באמצעות מגשר או מהלך ישיבות מהו”מ:
   אף לאחר שהוגשו תביעות ופתחו “מלחמה” בבית המשפט, ברוב המכריע של המקרים עדיין קיימת אפשרות – ולעיתים קרובות אף רצון הדדי – לסיים את הסכסוך בפשרה ובהסכמה במקום בפסק דין כפוי. שלב 9 מתייחס למאמצי גישור והסדר שיכולים להתרחש במקביל לשלבים המשפטיים. במקרים מסוימים, שלב זה קורה מוקדם יותר (יש זוגות שמגיעים לגישור אף לפני הגשת תביעות), אך אפילו לאחר פתיחת תיק בבית משפט, השופטים מעודדים מאוד הסכמות.גישור פרטי: בני זוג יכולים בהסכמה לפנות למגשר משפחתי מוסמך, שהוא בדרך כלל עורך דין מנוסה או מטפל משפחתי המתמחה ביישוב סכסוכי גירושין. הם ישבו איתו בסדרת פגישות (בנוכחות או ללא נוכחות עורכי הדין שלהם – לרוב המגמה היא ללא, כדי לא לערבב את העימות המשפטי) וינסו לגבש הסכם. עורכי הדין של כל צד יכולים לשחק תפקיד ייעוצי: כל צד יכול להתייעץ בארבע עיניים עם עוה”ד שלו בין ישיבות הגישור, לוודא שלא עושה טעויות. לפעמים עורכי הדין אף משתתפים באופן חלקי – למשל, מגיעים לפגישת סיכום לסגור את הפרטים המשפטיים. היתרון של גישור: עלות וזמן נמוכים יחסית, ושמירת יחסים סבירים בין ההורים. החיסרון: אם נכשלים – בזבזו זמן וכסף (אם כי פחות מאשר משפט שלם). יש לזכור כי בפתח תקווה כמו בכלל, שיעור גבוה מהתיקים מסתיימים בהסכם: אנשים מבינים שעדיף פשרה סבירה מפסק דין שאי אפשר לצפות.משא ומתן בין עורכי הדין (“מגעים בין-סניגוריים”): לעיתים המו”מ נעשה לא דרך צד שלישי אלא ישירות בין עורכי הדין של הצדדים. הם עשויים לתאם פגישה משרדית ביניהם (עם או בלי נוכחות הלקוחות) ולנסות לגשר על הפערים. או אפילו בהתכתבויות טלפון/מייל – החלפת הצעות פשרה רשמיות. למשל, עו”ד א’ מציע: “הלקוח שלי מוכן לוותר על חלקו בדירה בתמורה לפטור ממזונות”. עו”ד ב’ משיב: “מקובל בתנאי שיוותר גם על חלקו בפנסיה שלה”. וכך מתקרבים. עורכי הדין, בהיותם קצת יותר קרים וענייניים מלקוחותיהם, מסוגלים לפעמים למצוא עמק שווה איפה שבני הזוג טעונים רגשית ולא מסוגלים. עם זאת, תמיד קיים החשד שכל צד “מבלף”. לכן, לא פעם עורכי הדין קובעים ביניהם שיחה גלויה יחסית, כי יש אמון מקצועי: “תקשיב, מה הסכום מינימום שהיא מסכימה? נגמור בסכום X? “. משא ומתן יעיל יכול לחסוך חודשים של דיונים. כמובן, עורכי הדין עושים זאת רק בהנחיית לקוחותיהם – הם לא יחתמו על כלום בלי אישור ברור.גישור שיפוטי/פישור: ישנה גם אפשרות שבית המשפט עצמו מפנה את הצדדים לגישור חיצוני (רשימת מגשרים לדוגמה), או מייעד שופט אחר כ” שופט מגשר” (הליך פישור). בפ”ת, לפעמים שופט אחד יציע: “גשו לשופט פלוני – הוא ישב איתכם לנסות לפשר”. זה קורה לרוב אחרי שנשמע קצת מהראיות או כאשר השופט מזהה שהפערים אינם גדולים.מעורבות רבנים/יועצים רוחניים: עבור זוגות דתיים בפתח תקווה, לעיתים הפנייה אינה למגשר אלא לדמות רבנית מקומית מוערכת, שתתווך. זה סוג של “גישור רוחני” – הרב ידבר אל לב הצדדים וינסה להגיע להסכם צודק לפי רוח ההלכה והשלום. גם פסיכולוגים משפחתיים יכולים לשמש מתווכים במקרים מסוימים (בעיקר בענייני משמורת).במהלך כל סוגי המו”מ, תפקידי עורך הדין כוללים:
   • יעוץ ללקוח מהי פשרה הוגנת עבורו (בהתבסס על חוק ופסיקה: “בבית משפט כנראה היית מקבל 500 אלף, אבל אם תסכים ל-400 אלף עכשיו – תחסוך שנתיים משפט, אולי זה כדאי”).
   • סיוע בניסוח ההצעות וההסכם: עוה”ד יוודא שכל הצעה מוגדרת וברורה (למשל, “משמורת משותפת” – צריך לפרט ימים, חגים, החלטות חינוך. . . ). הוא גם יצביע על נושאים שלא חשבו עליהם: “האם נזכור לקבוע מי משלם על בר מצווה? מה אם אחד רוצה להוציא דרכון לילד? ” – דברים קטנים אך חשובים בהסכם סופי.
   • בלימת הלקוח מוויתור יתר או התעקשות יתר: לפעמים הלקוח בלחץ לוותר על יותר מדי רק לגמור – עוה”ד יגיד “זה ויתור גדול מדי, אל תמהר”. או להפך, הלקוח בשום אופן לא מוכן לוותר על קוצו של יוד – עוה”ד יסביר את הסיכונים אם לא יתפשר.
   • חישובי עלות-תועלת: עוה”ד יכול להציג סימולציות: “אם נלך למשפט, תשלם לי עוד 50 אלף שכר טרחה ותמתינו שנתיים – שווה להוסיף עכשיו 50 אלף להצעה לצד השני כדי לסגור פה-ועכשיו? “
   • נקודת מבט אובייקטיבית: הלקוח לפעמים תקוע בעמדה עקרונית (“הוא בגד, לא מגיע לו שקל! “) – עוה”ד יספק ראייה מפוכחת: “בית משפט לא מעניש על בגידה בכסף, עדיף לך לקחת את מה שמציעים ולא להיגרר. “

   עלות הגישור מול עלות משפט: שיקול משמעותי שמשפיע על הצדדים הוא כספי. גישור לרוב זול בהרבה מניהול הליך משפטי. לפי נתוני השוואה, הליך גישור ממוצע עולה כ-10,000-17,000 ש”ח לשני הצדדים יחד, ואורך 2-3 חודשים; הליך משפטי מלא עלול לעלות לכל צד 45,000-60,000 ש”ח (90-120 אלף יחד) ולקחת 1-2 שנים. כלומר, גישור חוסך 80-90% מהעלות. עורך דין יבהיר זאת ללקוח משיקולי כדאיות. אכן, בטבלה הבאה רואים השוואה בין עלויות וזמנים:

   השוואת עלויות גירושין: גישור מול הליך משפטי

   רכיב בהליך	גישור גירושין	ההליך המשפטי
   עלות ההליך (בסיסי)	10,000-17,000 ₪ לזוג	30,000-60,000 ₪ לכל צד
   אגרות רשמיות	כ-508 ₪ (אישור הסכם)	264-337 ₪ לכל תביעה
   משך זמן ממוצע	2-3 חודשים	12-24 חודשים
   עלות דיונים נוספים	כלול במחיר	1,000-3, 500 ₪ לדיון (עו”ד)
   סה”כ עלות לזוג	כ-10. 5-17. 5 אלף ₪	כ-60-120 אלף ₪
   חיסכון בגישור	כ-50-100 אלף ₪ לזוג (80%-85%)	(אין)

   כפי שמשקף הטבלה, היתרון הכלכלי (והנפשי) של הסדר מוסכם הוא ברור. כמובן, גישור מצליח רק אם שני הצדדים מגלים מידה של ויתור ונכונות להידבר. יש סכסוכים שפשוט לא ייושבו בגישור – למשל אם יש פערי כוח קיצוניים או חוסר אמון מוחלט (כמו במקרי אלימות חמורים או הסתרת רכוש). במקרים אלה, למרות העלות, צריך את בית המשפט שיחתוך.

   בפתח תקווה נרשמה בשנים האחרונות עלייה בשימוש בפתרונות אלטרנטיביים: ישנם מגשרים ידועים באזור המרכז, ורבים מבני העיר (בייחוד בעלי השכלה גבוהה) מעדיפים לסיים יפה מאשר “להתנגח”. אפילו בתי הדין הרבניים מנסים להפנות לגישור – לעיתים ממנים “רב מגשר” בלשכתם. כך שגם מי שהתחיל ברבני, יכול למעשה לסיים בהסכם הגירושין שנערך במעמד מגשר ואושר בבית הדין.

   לסיכום שלב המו”מ: זה שלב לא לינארי, יכול לקרות בכל עת בתהליך, לעיתים כמה פעמים (יש זוגות שעוצרים משפט, מנסים גישור, לא מצליח – חוזרים למשפט, ואז שוב מנסים ברגע האחרון לפני פסק דין). עורך הדין חייב לשתף פעולה בכל ניסיון כן להגיע להסכם המיטיב עם לקוחו – זוהי חובתו האתית, לא לגרור להליך רק בשביל התביעה. עם זאת, עליו גם להגן על זכויות לקוחו בגישור (לא ללחוץ אותו להסכים להסכם גרוע רק כי מתחשק לסיים). איזון נכון של הגנה על האינטרסים עם נכונות לפשרה הוא אומנות – ועו”ד מנוסה ידע מתי לעמוד על הרגליים האחוריות ומתי לעודד את הלקוח לומר “כן, אני מסכים”.

10. סעדים זמניים וניהול חירום – צווי ביניים במהלך ההליך:
    תוך כדי קיום ההליך (בין אם לפני פסק דין סופי או הסכם), מתעורר הצורך להסדיר עניינים זמניים כדי שהחיים יוכלו להימשך כסדרם או כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים. לרוב, שלב זה משתרע מקצת לפני ועד קצת אחרי תחילת המשפט העיקרי. צווים זמניים אופייניים בגירושין כוללים:
    • מזונות זמניים לילדים: מיד לאחר הפרידה הפיזית, אם הילדים נמצאים בעיקר אצל אחד ההורים, אותו הורה נושא לפתע לבדו בעלויות. כיוון שתיק מזונות סופי יוכרע אולי רק בעוד חודשים, בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים לפסוק מזונות זמנייםיחסית מהר, כדי להבטיח קיום שוטף. החלטה כזו באה לרוב תוך 90 יום מהגשת הבקשה (ולעתים מהר יותר אם הילדים ממש ללא אמצעים). הסכום הזמני נקבע על סמך תצהירים ראשוניים לגבי הכנסות והוצאות, וניתן להתאמה בהמשך. הוא לא בהכרח משקף את התוצאה הסופית, אבל נותן “חמצן” כלכלי.
    • משמורת זמנית/זמני שהות זמניים: לעיתים בני הזוג לא מצליחים בהתחלה להסכים מי מחזיק בילדים מתי. כדי למנוע חטיפות או ויכוחים מול הילדים, אפשר לבקש מביהמ”ש לקבוע סידור זמני. למשל: “עד החלטה אחרת, הילדים יהיו עם האם בימים א’-ד’ ועם האב ד’-שבת לסירוגין”. זה נהיה “חוק” מחייב עד שינוי. הסדר זמני כזה יכול להתבסס על המלצה מהעו”ס ביחידת הסיוע אם הייתה, או פשוט על ההצעה שכל צד נותן והשופט בוחר. הוא ניתן במעמד שני הצדדים, אלא אם יש דחיפות.
    • צו הגנה/הרחקה: במקרי אלימות במשפחה, הן בתי המשפט למשפחה והן בתי הדין הרבניים מוסמכים לתת צווי הגנה. בפתח תקווה, אם למשל אישה סובלת מאלימות פיזית או איומים מצד בעלה, עורך דינה יגיש לאלתר בקשה לצו הגנה במעמד צד אחד. השופט התורן יכול לתת צו האוסר על הבעל להתקרב לבית/לעבודה שלה לתקופה קצובה (עד 3 חודשים בהתחלה). לאחר מכן יתקיים דיון במעמד שני הצדדים להאריך או לבטל. צו הגנה הוא כלי חשוב להבטחת ביטחון. גם איומים, הטרדות קשות או אלימות כלפי ילדים מצדיקים צו.
    • צו עיכוב יציאה מהארץ: אם יש חשש שבן/בת הזוג או ילדיהם יוברחו לחו”ל (למשל, אמא חדשה עם ילדים קטנים, כל משפחתה בחו”ל ויש חשש שתימלט), מבקשים צו לעיכוב יציאה. המשטרה מופקדת למנוע יציאת האדם המצויין בצו בגבולות. לרוב, בתי המשפט נענים לבקשה אם מוצגת סיבה סבירה (כמו כרטיס טיסה שכבר נקנה, או עבר של רילוקיישן). לעיתים קרובות מעכבים את יציאת הילדים כדי להבטיח שלא יילקחו ללא אישור שני ההורים.
    • צו עיקול/הקפאת נכסים: אם מתגלה שבן זוג עושה תנועות מחשידות ברכוש – למשל, מוכר נכס במחתר, מרוקן חשבונות, משנה בעלות על רכב – אפשר לבקש צו מניעה שיאסור ביצוע דיספוזיציות בנכס עד החלטה סופית. דוגמה: אישה מגלה שהבעל מנסה למכור את הדירה המשותפת לקרוב משפחה כדי להוריד משווי חלקה. עורכת הדין שלה פונה מיידית לבית המשפט לקבלת צו מניעה זמני האוסר על כל עסקה בדירה עד סיום המשפט. כך מונעים הברחות.
    • צו לתפיסת דרכון או מסמכים: במקרים חריגים, אם אחד מסתיר מסמכים חיוניים (נניח מסמכים עסקיים) או חשש שיברח, אפשר לבקש שהמשטרה/פקיד בית משפט יתפוס את הדרכון שלו או מסמכים ספציפיים.
    • צו מינוי אפוטרופוס זמני: אם מצב מסוים דורש שמישהו יקבל סמכות זמנית, למשל אחד ההורים אינו כשיר נפשית כרגע – אפשר לבקש למנות אפוטרופוס זמני לילדים, או רכוש.
    • צו למדור שקט (הרחקה מהבית המשותף): לא תמיד יש אלימות מוכחת, אבל המגורים יחד בלתי נסבלים. בית המשפט יכול להורות לאחד הצדדים לפנות את הבית המשותף זמנית לטובת שלום הילדים והשקט, אף בלי צו הגנה, תחת עיקרון “מדור שקט”. ברוב המקרים, גירושין כרוכים בפירוד מגורים – אם אחד מסרב לעזוב, ניתן לבקש צו שיורה על עזיבתו.
    • מינוי מומחים זמניים: למשל, מינוי חוקר פרטי מטעם ביהמ”ש לבדיקת טענה של אחד הצדדים (נדיר בגירושין, אך לפעמים מינוי אפוטרופוס לדין לילדים אם ההורים מסוכסכים מאוד והילדים נפגעים).

    הליכים זמניים בבית הדין הרבני: בתי הדין גם הם יכולים ליתן צווים דומים במקרים שבפניהם (למשל צווי הגנה ועיכוב יציאה). אך לרוב, מזונות זמניים ומשמורת זמנית נדונים יותר בביהמ”ש לענייני משפחה אלא אם הצדדים דנים בזה ברבני (תלוי איפה פתוח התיק).

    ניהול “חירום” לצד ההליך: בפועל, שלב הסעדים הזמניים לעיתים מאפיין את כל התקופה עד לפסק דין סופי. כלומר, ייתכן ובמשך שנה וחצי מתנהל משפט, אך במהלכו כבר יש שגרה זמנית: אב משלם לפי צו זמני 3,000 ₪ לחודש, האם גרה בבית והאב שכר דירה, הילדים אצל שניהם לפי סדר שנקבע… מצב זמני זה עשוי בסוף להפוך לקבוע (אם לא משתנה הרבה), אבל הוא גם יכול להשתנות בפסק הדין. במהלך התקופה, עורכי הדין מפקחים: אם הצד השני לא מציית לצו (נניח, אב לא משלם מזונות זמניים שנפסקו), עוה”ד יכול להגיש בקשה לביזיון בית משפט ולהטיל סנקציות, או לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לגבות את המזונות. דוגמה: אם התקבל צו הגנה והבעל הפר אותו והתקרב לבית – עוה”ד יפעל לערב משטרה באופן מיידי ולדווח לביהמ”ש כדי להאריך או להחמיר את הצו.

    בפתח תקווה, מערכת בתי המשפט ידועה בכך שהיא נותנת משקל רב לטובת הילדים גם בהחלטות זמניות. שופטי משפחה מקומיים לא יהססו להרחיק הורה מתעלל מיד, או לקבוע זמני שהות שוויוניים כבר בצו זמני אם רואים ששני ההורים מתפקדים. בתי הדין הרבניים, לעומת זאת, יותר שמרניים: לעיתים ברבני ההחלטות הזמניות לגבי משמורת נוטות לטובת האם (עקב גיל הרך) ומזונות זמניים כמעט תמיד ייפסקו – גם ברבני לא משאירים ילדים בלי מזונות.

    תפקיד עורך הדין בשלב זה: לנסח בקשות מדויקות ומהירות, להגישן ללא שיהוי כשנדרש (לעיתים תוך שעות או באמצע הלילה בתורנויות), ולייצג את הלקוח בדיוני צווים שקורים מהר (דיון בצו הגנה יכול להתקיים תוך ימים ספורים). עליו לאסוף ראיות תומכות מיידיות (תצהיר של שכן שראה אלימות, דו”ח משטרה אם היה אירוע). בנוסף, עליו להרגיע את הלקוח: פעמים רבות צד מקבל החלטה זמנית שלא כלבבו (למשל מזונות זמניים גבוהים קצת יותר ממה שרצה, או הסדרי ראייה מצומצמים). עוה”ד יסביר שזה זמני ושבסוף יוכלו לשכנע אחרת עם ראיות מלאות. מצד שני, אם הלקוח קיבל החלטה זמנית טובה, עוה”ד ינסה “לעגן” אותה או לפחות להראות שכדאי לעשות אותה קבועה.

    אפשר לומר שהליך הגירושין מתאפיין ב”ניהול בשתי רמות“: רמה אחת – המאבק הסופי על הפסק דין, רמה שנייה – ההתנהלות היומיומית במהלך ההליך על סמך ההחלטות הזמניות. עורך הדין נדרש לנווט בשתי הרמות: להילחם על ההווה (סעדים זמניים) ועל העתיד (התוצאה הסופית) במקביל, ולעיתים לבצע התאמות טקטיות (אם החלטה זמנית גרועה ללקוח, אולי לשקול להסכים להסדר כולל בהסכם במקום להסתכן בפסק דין גרוע).

11. גילוי מידע (“דיסקברי”) וחובת גילוי – חילופי מסמכים ופרטים בין הצדדים:
    בשלב זה, לאחר שהתיקים פתוחים וההליך בעיצומו, מגיע שלב של גילוי הדדי של מידע וראיות. מערכת בתי המשפט דורשת שכל צד יחשוף את המסמכים והנתונים הרלוונטיים שברשותו, כדי להגיע לחקר האמת וכדי למנוע הפתעות. בדיני משפחה, שקיפות פיננסית היא מפתח להליך צודק, במיוחד בענייני רכוש ומזונות. כך למשל, כדי שבית המשפט יפסוק מזונות הוגנים – צריך לדעת כמה באמת כל צד מרוויח ומה נכסיו.צו לגילוי מסמכים: בדרך כלל, בתוך כתבי הטענות או בישיבת קדם המשפט הראשונה, אחד הצדדים (או שניהם בהנחיית בית המשפט) מגיש בקשה לגילוי מסמכים. הבקשה מפרטת אילו מסמכים הוא רוצה שהצד השני ימציא. למשל: “כל דפי החשבון של חשבון בנק מזרחי מס’ X בשנתיים האחרונות; פירוט מלוא תיקי ני”ע; דו”חות מס הכנסה בעשור האחרון; פירוט נכסי נדל”ן בבעלותו; הסכמי אופציות; חוזי העסקה; קורות חיים (כדי לדעת אם יש כישורים לעבודה יותר רווחית); וכו’. ” בית המשפט לרוב מאשר רשימה סבירה ומורה לצד השני לספקם תוך זמן קצוב (30 יום למשל). בנוסף, הצד השני יכול לבקש גילוי מסמכים ספציפיים מהצד הראשון. כמובן, אם כבר בהתחלה הצדדים היו שקופים והביאו את רוב החומר (כתבי התביעה וההגנה לעיתים מצורפים אליהם מסמכים רבים), אז שלב זה יהיה מינורי. אך במקרים שבהם חושדים בהסתרה – הוא קריטי.שאילתות (“שאלונים”): בנוסף למסמכים, ניתן לשלוח שאלון לצד השני – רשימת שאלות שעליו לענות בתצהיר. למשל: “פרט את כל מקורות ההכנסה שלך בשנה האחרונה”; “האם קיבלת מתנות או ירושות? “; “האם פתחת חשבון בנק חדש מאז הפרידה? “; “האם אתה מנהל מערכת יחסים עם פלונית? ” (יכולים להיות גם שאלות אישיות רלוונטיות למשמורת). הצד חייב לענות בכנות ובמלואן (אלא אם מתנגד לשאלה כמטרידה/לא רלוונטית ובימ”ש פוטר אותו).המצאת כתבים לצד שלישי: לעיתים, המידע לא נמצא אצל הצדדים עצמם אלא אצל צדדים שלישיים – למשל בנקים, מעסיקים, חברות ביטוח, קרנות. ניתן להוציא צו גילוי לצד ג’ – בית המשפט יורה לבנק למסור דפי חשבון, או למעסיק למסור תלושי שכר, וכו’. אפשר גם לזמן אנשים כאלה לעדות מאוחרת יותר, אך קודם מנסים דרך מסמכים.חובת גילוי עצמאית: בדיני משפחה התפתח עיקרון של חובת תום לב מוגברת וגילוי מלא. כלומר, גם ללא צו ספציפי, מצופה מכל צד לגלות יזום כל מידע מהותי. הסתרה יכולה להתנקם בו כשיתגלה. חוק יחסי ממון אף מאפשר במקרים קיצוניים לבטל פסק דין אם צד גילה מאוחר יותר שהשני הונה אותו והסתיר נכס משמעותי. לכן, בהרבה מקרים הצדדים (דרך עורכי הדין) מחליפים תצהירי גילוי מרצון בהם מפרטים את נכסיהם.סנקציות על אי-גילוי: אם צד מסרב לגלות מסמכים שנצטווה, בית המשפט יכול להפעיל סנקציות. למשל, לקבוע שהוא מנוע מלטעון טענה מסוימת כי לא גילה מסמך, או אפילו לתת פסק דין לרעתו בעניין הרכוש בהיעדר שיתוף פעולה. ברמה פחות דרסטית, יכול לחייב בהוצאות. לכן לרוב עורכי הדין מייעצים ללקוח: אם חייבו אותנו בגילוי – תן הכל, אל תסתיר, זה יפגע בך.מקרים אופייניים בפ”ת: בעיר עם הרבה אנשי הייטק, עולות הרבה סוגיות של גילוי הקשורות לאופציות ותכניות תגמול מורכבות (כמו RSU, מניות חסומות וכו’). עורך דין בקיא ידרוש מסמכים ספציפיים: “מסור עותק של הסכם האופציות שלך בחברה, טבלת הבשלה, וכדו’. ” כמו כן, במגזר המסורתי/דתי, לפעמים כספים מוחזקים חיצונית (למשל, “קופות צדקה” או מניות על שם בני משפחה). אם יש חשדות, מבקשים מידע על העברות כספים לאחרים, לבדוק אם אין “נאמנויות” למיניהן.

    השלב הפרוצדורלי: לרוב, בשלב זה בית המשפט קובע מועדים מוגדרים: “הצדדים ישלימו הליכי גילוי ועיון עד תאריך X, וישלימו מענה על שאלונים עד תאריך Y. ” עורכי הדין דואגים לכך. הם עוברים על המסמכים שקיבלו מהצד השני ומנתחים: האם רואים פתאום משיכה גדולה בחשבון? פקדון חדש? הלוואה מסתורית? כל דבר חשוד יהווה בסיס לשאלות המשך, אולי לחקירה בבית משפט. אם המסמכים מגלים נכס שלא היה ידוע (למשל פוליסת ביטוח חיים עם ערך משמעותי) – עוה”ד מייד יעדכן את התביעה הרכושית לכלול אותה.

    דוגמה מוחשית: נניח הבעל טען שהוא מרוויח 8,000 ש”ח כנהג. במסגרת הגילוי התגלה חשבון נוסף שבו מופקדים סכומים של 5,000 ש”ח מדי חודש ממקור לא ברור. בחקירה התגלה שזה תשלום עבור עבודה בשחור במכולת משפחתית. כעת בית המשפט יודע שהכנסתו האמיתית 13,000 ש”ח, מה שישפיע על סכום המזונות. אילולא הגילוי, ייתכן והיה נפסק מזונות נמוך מדי.

    עבודה עם מומחים: לפעמים גם לאחר הגילוי, יש צורך בניתוח מקצועי – למשל, פענוח מידע חשבונאי. לכן יתכן שעוה”ד יפנה אקטואר או רו”ח שיבדוק את מסמכי הפנסיה ויחשב איזון, או ייעזר ביועץ השקעות לפירוש דפי ניירות ערך.

    היבט משמורת: גילוי המידע אינו רק פיננסי. למשל, אם יש טענות שכלכליות אבל גם אחרות – אפשר לדרוש מידע רפואי (אם נטען שאחד ההורים לא בריא נפשית – אפשר לבקש לקבל תיק פסיכיאטרי, בכפוף לחסיונות). אם טוענים שילד צריך טיפול מיוחד – יבקשו מסמכים רפואיים על מצבו.

    תפקיד עורך הדין: מרכזי בהחלט. הוא “מנהל את התיק” מבחינת מידע. עליו לוודא שהלקוח שלו מסר את כל מה שצריך (ולמנוע ממנו שגיאה של הסתרה), ועליו לחפור במסמכי הצד השני למציאת ראיות מכריעות. עו”ד מנוסה יודע לזהות red flags בדפי בנק (העברה גדולה לפני חצי שנה – אולי הסתרת כסף), הוא יודע לבקש זימונים ממקומות הנכונים (למשל בדיקת רשם המקרקעין לראות אם הצד השני לא קנה דירה ע”ש מישהו אחר).

    אכיפה והוצאה לפועל: אמנם זה מאוחר יותר, אך אם צד מסתיר נכס ומוכר אותו מתחת לאף בזמן ההליך, עוה”ד יכול לפנות במהירות לרשויות (טאבו) לרשום הערה/עיקול. הגילוי מאפשר לעקוב אחרי הנכסים בזמן אמת.

    שלב הגילוי עשוי להימתח על פני כמה חודשים, עד ששני הצדדים מרוצים שיש להם תמונה מלאה. בבתי המשפט כיום, מקפידים ששום דיון הוכחות לא מתחיל לפני שהושלמו הליכי הגילוי – כדי שהמשפט יתנהל בקלפים גלויים.

    לסיכום: גילוי המידע הוא כמו שלב איסוף מודיעין לפני הקרב. כל צד מצטייד בראיות כדי להוכיח את טענותיו. זה שלב פחות דרמטי פומבית (אין דיונים מתלהמים, רובו בעבודה משרדית והתכתבות), אבל הוא הבסיס שעליו נבנה שאר המשפט או ההסכם. רבים מהסכמי הגירושין נסגרים דווקא אחרי שלב הגילוי – כי אז כבר שני הצדדים יודעים בדיוק מה יש ומה אין, ופחות יכולים לחשוש שמסתירים מהם. אם מגלים שאין ארנבת בכובע – יותר קל להסכים. עורך דין יסודי יוודא ששלב זה לא נחפז ולא חסר – שהוא קיבל כל פיסת מידע שעשויה להיות רלוונטית לטובת לקוחו.

12. קדם משפט ודיוני ביניים – תכנון המשפט לפני ההוכחות:
    בשלב זה, לאחר סיום הליכי הגילוי ומסירת כתבי טענות, בתי המשפט למשפחה (ובמידה מסוימת גם בתי הדין הרבניים) מקיימים דיוני קדם משפט. מטרת דיונים אלו היא לנהל דיון מקדמי ופיקוח שיפוטי על התקדמות התיק, לחדד מה באמת במחלוקת, לנסות שוב לעודד פשרה, ולקבוע נהלים לשלבי ההוכחות.דיון קדם משפט ראשון: לרוב נקבע מספר חודשים לאחר הגשת התביעות. הצדדים (ובעיקר עורכי הדין שלהם) מתייצבים בפני השופט. השופט/ת שואל: “מה סטטוס התיק? האם יש סיכוי להסכם? מה הנושאים שבמחלוקת בדיוק? ” אם לדוגמה, מסתבר ששני הצדדים מסכימים להתגרש (עצם הגט), אבל חלוקים רק על רכוש – אז אפשר לצמצם את ההליך לנושא הרכושי. או אם מסתבר ששניהם מסכימים על משמורת משותפת – אז לא צריך משפט על זה, רק להסדיר את הפרטים. עורכי הדין בשלב זה מנסים להציג לשופט את עמדתם תמציתית: “כבודו, מבחינתנו הדברים פשוטים: יש דירה אחת וחסכונות – שווה לחלק חצי חצי, אין בעיה, אבל הנתבע מושך זמן ולא רוצה למכור” או “התובעת מסרבת לעבוד ולדעתנו יכולה להשתכר היטב, לכן היא תובעת מזונות אישה לא מוצדקים”. השופט רשאי באותו רגע לתת הערות/המלצות: למשל, “לפי מה שאני רואה, הסיכוי של האישה לקבל מזונות אישה נמוך, אולי כדאי שתשקלו לוותר על התביעה הזו במסגרת הסכם כולל”. זה רמז שיפוטי שעשוי לקדם פשרה. יש שופטים שנותנים הצעה מספרית במעמד קדם המשפט: “אני מציע שהבעל ישלם 2,000 ש”ח מזונות ילדים ו-500 מדור – מה אומרת האישה? מה אומר הבעל? ” – אם הצדדים מקבלים, רושמים זאת להסכמה. אם רק אחד מסכים והשני לא – לא נכפה.סיכומי ביניים והגדרות מחלוקת: כחלק מקדם משפט, עורכי הדין עשויים להתבקש להגיש רשימת פלוגתאות – כלומר, רשימה מוסכמת מה הנקודות שבמחלוקת. למשל: 1. מועד הקרע (האישה טוענת ינואר, הבעל אפריל). 2. שווי מוניטין של משרד עורכי הדין של הבעל (האישה אומרת חצי מיליון, הבעל – אפס). 3. האם הבעל חייב במזונות אישה (בעל טוען לא, אישה טוענת כן). וכן הלאה. זה ממקד את הדיון. ייתכן שגם יגישו רשימת עדים מתוכננים.מינוי מומחים מטעם בית המשפט: בדיוני ביניים, אם ברור שיש סוגיה שדורשת מומחה ניטרלי – השופט יכול למנות מומחה מטעם בית המשפט. למשל: מינוי שמאי להערכת שווי הבית (אם יש פערים גדולים בהערכות הצדדים), מינוי אקטואר לחישוב זכויות הפנסיה המדויק, מינוי פסיכולוג/עובד סוציאלי לבדוק את מצב הילדים אם יש מחלוקת משמורת חריפה (זה נקרא תסקיר משירותי הרווחה – שבמילא כמעט תמיד מוזמן אם יש מחלוקת על המשמורת). בפתח תקווה, שירותי הרווחה העירוניים די יעילים – לרוב בתיקים עם ויכוח משמורת, השופט יפנה לעו”ס לסדרי דין מקומית שתיפגש עם המשפחה ותכין תסקיר. התסקיר הזה (חוות דעת מקצועית) יינתן תוך כמה חודשים ויכלול המלצות (למשל: “שני ההורים מתפקדים, מומלץ משמורת משותפת”; או “יש קונפליקט קשה, זמני השהות יורחבו בהדרגה, הילדים צריכים טיפול רגשי”). בתי המשפט נותנים משקל רב לתסקירים וזו נקודת מפנה לרוב.ניסיון פשרה שיפוטי: פעמים רבות, בקדם משפט, השופט ממש ינהל משא ומתן בתוך האולם: “גברת לוי, אם תקבלי את הבית ותוותרי על הפנסיה שלו – את מוכנה? מר לוי, אתה תוותר על הבית אבל תשמור פנסיה, זה לא רע לך. ” – זו סוג של הצעת פשרה. יש שופטים שממש לוחצים להגיע להסכם, כי מאמינים שזה הכי טוב. אם הצדדים משתכנעים, אפשר כבר להפוך את ההצעה להסכם גירושין חלקי או מלא. בתי הדין הרבניים עושים זאת גם כן: הדיינים נוטים לומר “אולי תשבו בחוץ ותגבשו הסכם, תחזרו אלינו”. פעמים רבות בהרכב רבני, דיינים יציעו גם רעיונות יצירתיים (כמו “תן לה כתובה מוגדלת במקום חלק מדירה”).קדם משפטים חוזרים: לא פעם יש יותר מדיוני קדם אחד, במיוחד אם התיק מורכב. למשל, אחרי שמומחה נותן חוות דעת, עושים עוד קדם משפט לדון בה. או אם הצדדים התקרבו להסכם אבל נתקעו בנקודה – השופט יכול להזמין אותם לקדם משפט קצר נוסף לבדוק אם אפשר לפתור.בבתי הדין הרבניים, ההליך פורמלית קצת שונה (אין “קדם משפט” מוגדר), אבל בפועל, דיון ראשון בבית דין משמש באופן דומה: הדיינים שומעים את עיקרי הדברים, מנסים אולי סולחה או גישור, ואם לא, קובעים דיון הוכחות. בית דין יכול גם הוא למנות מומחה (בעיקר למקרקעין או פסיכולוגי, אם צריך חוו”ד לגבי ילדים).

    תפקיד עורך הדין בשלב זה: בהופעה בקדם משפט, על עוה”ד להיות מוכן להסביר את התיק באופן ממוקד. הוא צריך גם להכין את הלקוח – לפעמים השופט פונה ישירות ללקוח: “מדוע את חושבת שמגיע לך מזונות אישה? ” – הלקוח עונה. עוה”ד צריך לתדרך: מה לומר, מה לא, לשמור על כבוד, לא להתפרץ על הצד השני. אם השופט מציע הצעת פשרה, עוה”ד מתייעץ מהר עם הלקוח בהפסקה: “לדעתי זה טוב/רע, מה דעתך? ” ומגיב בהתאם.

    תיעוד והחלטות ביניים: כל דיון קדם משפט מסתיים לרוב בהחלטה שיפוטית מסכמת: אם הושגו הסכמות – ירשמו ויאושרו (יקבלו תוקף של החלטה או פסק דין חלקי). אם נקבע המשך – ההחלטה תפרט: “ניתן בזה צו למינוי שמאי, הצדדים יישאו בעלות בשווה. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית עד תאריך X. נקבע לקדם משפט נוסף / לדיון הוכחות בתאריך Y. ” זהו מפת הדרכים להמשך. עורכי הדין דואגים לעמוד בזמנים הללו.

    תצהירי עדות ראשית: נקודה חשובה – בבתי משפט למשפחה (כמו בית משפט אזרחי רגיל) מקובל שעדויות מובאות בכתב בתצהירים, ולאחר מכן יש חקירה נגדית בעל-פה. לכן, לרוב לאחר קדם משפט, בית המשפט יורה: “תצהירי עדות ראשית של התובעת בתוך 45 יום, תצהירי הנתבע 45 יום לאחר מכן”. עורך הדין עוזר ללקוח להכין את התצהיר (שלב חשוב – נפרט בהמשך בשלב ההוכחות). בבתי הדין הרבניים, נהלים גמישים – אין חובה לתצהירים, העדות בד”כ ניתנת ישירות בדיון, אבל ניתן גם להגיש תצהירים או סיכומים בכתב.

    צמצום מחלוקות: אחד היעדים של קדם משפט הוא לסמן מה לא שנוי במחלוקת. למשל, הבעל מודה שהוא מרוויח 10,000 והאישה מרוויחה 8,000 – אז אין טעם להוכיח את זה, קובעים שזה מוסכם. או מוסכם שהדירה שווה 2 מיליון. ככל שמסכימים יותר דברים – המשפט הנותר קצר וממוקד. עוה”ד משתדל לטובת לקוחו להסכים על מה שמיטיב או ניטרלי, ולהשאיר למחלוקת רק מה שיכול להרוויח בו.

    השפעה על המשך ההליך: שלב קדם המשפט הוא גם הזדמנות אחרונה-יחסית ליד מכוונת של השופט לפני צלילה לעומק. מה שיקרה בו עשוי לקבוע את גישת השופט אל התיק: אם אחד הצדדים נראה לא אמין או סרבן כבר בקדם המשפט, השופט יזכור זאת לאורך הדרך. עוה”ד ולכן ידריך את הלקוח לנהוג בהגינות, להראות רצון כן לפתרון ולא לריב “בשביל הספורט”.

    לסיכום: קדם המשפט הוא שלב של תכנון, מיון וניסיון אחרון לפתרון מהיר. אם לאחריו עדיין יש מחלוקות משמעותיות – התיק עובר למסלול קרב של הוכחות וחקירות, שיוסבר בשלב הבא.

13. שלב ההוכחות – הצגת עדויות וחקירות בבית המשפט:
    זהו השלב הדרמטי שבו הסכסוך מגיע לשיאו המשפטי: כל צד מביא את עדיו וראיותיו בפני השופט או הדיינים, תוך שחוקרים ומנגד נסקרים בעדות שכנגד. שלב זה ניתן לכנותו “יום הדין” (או סדרת ימי הדין) – כאן יוכרעו העובדות שבמחלוקת, שעל בסיסן יינתן פסק הדין.תצהירי עדות ראשית: כהכנה להוכחות, כפי שצוין, בבית המשפט לענייני משפחה (ובתי משפט אזרחיים בכלל) נהוג שכל עד המעיד לטובת צד, מכין תצהיר כתוב מבעוד מועד שבו הוא מספר את סיפורו תחת שבועה. זה כולל כמובן את בני הזוג עצמם (התובעת והנתבע) וכל עד רלוונטי מטעמם (למשל: חבר משפחה שראה אירוע אלימות, מנהל חשבונות שיעיד על הכנסות, מטפלת שתעיד על ההתנהגות של הורה). את התצהירים האלה מגישים לפני מועד ההוכחות, והשופט קורא אותם. לכן, בזמן הדיון עצמו, אין עדויות ראשיות (אין “ספר מה קרה” – זה כבר בתצהיר); הדגש בדיון הוא על חקירה נגדית של כל עד על תוכן התצהיר שלו.בבית הדין הרבני, הנוהל שונה: שם לרוב העדים מעידים בעל-פה בדיון עצמו, ללא תצהיר מוקדם, והדיינים רושמים פרוטוקול. עם זאת, גם ברבני יש אפשרות להגיש תצהירים או מסמכים כתובים, אבל המסורת הדיונית שם היא שעדים (במיוחד שני בני הזוג) עולים לדוכן ומספרים, ונחקרים ע”י הדיינים וטוען הצד שכנגד.סדר ההופעה: בדרך כלל, התובע מעיד ראשון (או עדי התובע). אחר כך עדי הנתבע. כמובן, בני הזוג עצמם הם העדים המרכזיים בדרך כלל. יתכן ואף אחד אחר לא יעיד פרט להם, אם אין עוד. אם יש מומחים שמונו – הם יכולים להיחקר גם (למשל, שמאי שכתב חוות דעת, הצד שלא מרוצה מהערכתו יכול לחקור אותו על דוכן איך הגיע לזה).תפקיד עורך הדין: עוה”ד מכין את הלקוח לעדות שלו: עוברים על התצהיר, מוודאים שהלקוח זוכר את כל הפרטים ולא יתבלבל בשאלות. חקירה נגדית במשפחה יכולה להיות לא פשוטה – למשל, לחקור אישה על התכתבויות אינטימיות אם הייתה בגידה, או לחקור גבר על הוצאותיו (למה בזבזת 5,000 ש”ח בחודש על תחביב? ). עוה”ד יתרגל עם לקוחו שאלות קשות (“מה תענה אם ישאלו אותך. . . “). הוא גם ינחה על שפת גוף והתנהגות: לא לכעוס, לא לענות תשובות ספונטניות מדי בלי לחשוב, לבקש הבהרה אם לא מבין את השאלה וכו’.במהלך הדיון, עוה”ד בצד המחקה יקום ויחקור את העד של הצד השני. מטרת החקירה הנגדית: לערער את אמינות העד, להראות סתירות, להוציא ממנו הודאות שיטיבו עם הצד שלנו. לדוגמה: אם הבעל טען בתצהיר שהוא תמיד אסף את הילדים מהגן, העו”ד של האישה ישאל: “אתה בטוח שתמיד? אולי 2-3 פעמים פספסת והאישה הייתה צריכה? ” ואם הוא יודה שכן, אז זה שובר את טענתו שהיה ההורה העיקרי. או אם אישה טענה שמעולם לא קיבלה מתנה גדולה, עו”ד הבעל ישאל: “לא קיבלת מאמך 100,000 ש”ח לעזרה בדירה בשנת 2015? ” – אם יראה לה הוכחה, והיא תיתפס בשקר, אמינותה תיפגע.ראיות מסמכים ותמונות: בשלב ההוכחות גם מציגים ראיות פיזיות. המסמכים שכבר הוחלפו קודם – כל צד מגיש אותם רשמית כראיה לבית המשפט, תוך סימון (ת/1, ת/2 וכו’ לתובע, נ/1 וכו’ לנתבע). אם יש תמונות, מראים ומאשרים אותן. למשל, תמונות מבית ספר המעידות שהאב אכן נכח באירועים (סתם דוגמה). ראיה חשובה יכולה להיות הקלטה: אם אחד הצדדים הקליט שיחה (למשל קללה או איום מצד השני), הוא יגיש תמליל לבית המשפט. המקור (קובץ השמע) יוגש ואף יכול להיות מושמע באולם. עורכי הדין מתווכחים על קבילות – למשל, אם ההקלטה לא חוקית (האדם לא צד לשיחה שהוקלטה), אולי תיפסל. לרוב, הקלטת אחד הצדדים היא קבילה (כי המקליט משתתף בשיחה).

    עדות ילדים: בבתי משפט למשפחה, ילדים לא מעידים באופן רגיל כדי לא לערב אותם. אם מאוד צריך את דעתם, השופט/ת עשוי לקיים שיחת ילדים בלשכתו ללא ההורים, ורק מדווח בתמצית. אבל זה נדיר, ורק אם ילד בוגר רוצה להשמיע קול. בתי הדין הרבניים אינם שומעים ילדים קטינים כלל (עד גיל מצוות לפחות).

    משך שלב ההוכחות: תלוי מאוד כמה עדים. תיקים פשוטים (רק בני הזוג) – יכולים לסיים ביום דיונים אחד או שניים (יום דיון זה כמה שעות). תיקים מורכבים – יהיו 3-4 ישיבות (פגישות), לפעמים מפוצלות על פני חודשים אם היומן עמוס. עורכי הדין מנסים לייעל: אולי להגיש סיכומים בכתב במקום סיכומים בעל-פה (סיכומים זה השלב הבא).

    בזמן החקירות, הדינמיקה באולם: זה יכול להיות טעון. לפעמים בני זוג צורחים זה על זה כשהשני מעיד – והשופט משתיק. עורכי הדין חייבים לשלוט בעצמם ולא להיגרר לפרובוקציות. בפתח תקווה, באופן כללי, האווירה מקצועית – אבל זה תלוי באנשים. אם למשל מדובר במשמורת ויש טענות קשות (התעללות וכו’), הדיון טעון מאוד. שופטי משפחה מיומנים להרגיע רוחות: אם צועקים, יכולים להוציא מהאולם לרגע. עורכי הדין משמשים כמתווכים מתרבתים: אומרים ללקוח “ששש. . . זה בסדר, ניתן לו לסיים”.

    תיקון או השלמה: אם במהלך עדות צץ נושא שלא טופל, לעיתים מאפשרים להגיש ראיה נוספת אחרי הדיון, בהסכמה, או לחקור אדם נוסף. אבל לרוב מנסים לסיים.

    בתי הדין הרבניים – תוספת: ברבני, שני בני הזוג נחקרים על ידי הדיינים וגם טוען/עוה”ד הצד השני. ההליך פחות פורמלי: הדיין יכול בעצמו לשאול שאלות קשות (“למה בגדת בבעלך? “). כמו כן, אם מדובר בנושאים הלכתיים כמו כתובה – האישה צריכה לתת “אמת לא מבוררת” למה דורשת גט, וכד’. העדים צריכים כשרות הלכתית (לא קרובי משפחה וכו’), לפעמים זה מסבך – יכול להיות שצריך 2 עדים גברים לדברים מסוימים כדי שבית הדין יקבלם.

    סיום שלב ההוכחות: אחרי שכל העדים נחקרו וכל הראיות הוגשו, אומרים “אלה עדיי”. ואז בית המשפט עובר לשלב הבא – סיכומים.

    שלב ההוכחות הוא שיא שבו עורך הדין כליטיגטור מפגין את כישוריו באולם – חקירה נגדית מיומנת, הצגת ראיות משכנעת, והגנה על הלקוח כשהוא עצמו תחת מתקפה בחקירה. זה הרגע בו טיעון תיאורטי הופך למציאות: האם ההאשמות הוכחו? האם העדויות אמינות? עורך דין טוב ידע גם תוך כדי הדיון לזהות את הלך הרוח של השופט ולהתאים טקטית: אם רואה שהשופט לא מאמין לעד שלו – ינסה להציל בנזק מזערי, אם רואה שהשופט השתכנע כבר שהצד שלו צודק – אולי יוותר על חקירה של עד מסוים כדי לא להעכיר מים. מדובר בהרבה מיומנות ונסיון, ובעיקר שליטה בחומר. בפתח תקווה, ישנם עורכי דין מנוסים שזו אומנותם, ומנגד אחרים פחות מיומנים – ולכן בחירת עו”ד מנוסה לליטיגציה בהחלט יכולה להטות את הכף בשלב הזה.

14. סיכומים וסיום הטיעונים – שלב אחרון לפני פסק הדין:
    לאחר סיום שמיעת ההוכחות, הצדדים נדרשים להציג את טיעוניהם המשפטיים הסופיים על סמך כל מה שנחשף ונאמר. שלב זה נקרא שלב הסיכומים. המטרה היא שכל צד יסכם בבהירות לשופט: אלו העובדות שהוכחו לדעתי, זה הדין שחל עליהן, ולכן אלו הסעדים שאני מבקש.סיכומים בעל-פה לעומת סיכומים בכתב: בבתי משפט לענייני משפחה בישראל, מקובל מאוד להגיש סיכומים בכתב במקום לנאום באולם. הדבר נכון במיוחד בתיקים מורכבים. השופט/ת ייתן לצדדים פרק זמן – נגיד 30 יום – להגיש סיכומים בכתב (בדמות מסמך, לרוב עשרות עמודים, כולל הפניות לפרוטוקולים, לראיות ולחוק). ישנם מקרים פשוטים (למשל דיון יחיד במזונות) בהם השופט יעדיף לשמוע סיכומים במקום – כל צד מקבל חצי שעה לטעון והחלטה ניתנת בעל-פה או בהמשך. אך בנושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת וכד’, סיכומים בכתב נפוצים. בתי הדין הרבניים בדרך כלל שומעים טיעוני סיכום בעל-פה באולם, ולעיתים מאפשרים לטוענים הרבניים להגיש סיכום הלכתי בכתב בנוסף (הם אוהבים לצטט תקדימי הלכה וכו’).מה כוללים הסיכומים?
    • ממצאי עובדה: כל צד פורש את גרסתו לגבי מה הוכח במשפט. למשל, “מההודעות שהוצגו עולה בבירור כי הבעל ניהל רומן ממושך (נספח ת/3, ת/4) וכן הודה בכך בחקירתו (פרוטוקול עמ’ 45 שו’ 12-18). על כן הוכחה עילת בגידה. ” או “הוכח שהאישה מרוויחה 7,000 ש”ח (הודתה בכך בעמ’ 12 שו’ 3-5) על כן תביעתה למזונות אישה מופרכת. ” בעצם, חיבור של פסיפס הראיות לתמונה אחת.
    • טענות משפטיות: כל צד מסביר למה לפי החוק וההלכה, הממצאים העובדתיים הללו מובילים לתוצאה הרצויה לו. למשל: “כידוע, הלכת בע”מ 919/15 קובעת כי בחלוקת זמני שהות שווה, אין מקום למזונות ילדים בגילאי 6-18, ולכן משנקבע שבני הזוג חולקים זמנית שהות שווה – יש לפטור את האב ממזונות. ” או “הנתבע הפר את חובתו לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון והבריח נכס, ולפי פס”ד פלוני (ביהמ”ש העליון) בית המשפט רשאי בשל כך לתת לאשה שיעור גדול יותר מהרכוש. ” כלומר, מפנים לחוקים, לפסיקות מנחות, לתקדימים וגם לצדק הכללי.
    • סעדים מבוקשים: בסוף הסיכום עוה”ד יפרט בדיוק מה הוא רוצה שבית המשפט יפסוק. לדוגמה: “משמורת – לקבוע משמורת משותפת לשני ההורים והסדרי שהות 7/7 לסירוגין; מזונות ילדים – לפטור את האב מחיוב מזונות ולחלק שווה בשווה הוצאות מיוחדות; רכוש – לחלק את הדירה 50%-50% ע”פ חוו”ד השמאי, לחלק את הכספים כפי שנקבע בתצהיר האקטואר, וכו’; כתובה – לחייב את הבעל לשלם לאשה כתובתה בסך 100,000 ש”ח לאלתר. ” כל נושא שיש להכריע בו – לתת פסיקה ברורה.

    סיכומי תשובה: לפעמים מאפשרים גם סיכומי תשובה קצרים לתובע אחרי שהנתבע מסכם (כי התובע הוא שהתחיל את ההליך). אם הנתבע העלה פתאום פסיקה חדשה בסיכומיו, התובע ירצה להגיב בקצרה.

    אורך וסגנון: סיכומים בכתב יכולים להיות מסמך ארוך (לא נדיר 20-30 עמודים). עורכי הדין משתדלים לכתוב בבהירות וכמעט כמו פסק דין קטן – עם כותרות ביניים, סעיפים ממוספרים, אזכור הראיות כציטוטים מהפרוטוקול עם עמוד ושורה, אזכור מקורות משפטיים, ואפילו טבלאות בחישובים (למשל, טבלת רכוש עם מספרים, טבלת צרכי ילדים). בימינו, הסיכומים מוגשים אלקטרונית כקובץ PDF/Word עם אסמכתאות.
    בבית הדין הרבני, טיעונים הלכתיים יצוטטו (שו”ע, פוסקים וכו’). עורכי דין לא דתיים עשויים לשכור שירות טוען רבני לכתיבת חלק הלכתי.

    תפקיד עורך הדין: כאן זה בעצם חיבור של כל העבודה. על עורך הדין לעבור על כל הפרוטוקולים, למיין את הנקודות שחשובות, לצרף ציטוטים תומכים, ולהכין מסמך משכנע, כתוב היטב. זה דורש ירידה לפרטים (למשל לוודא שכל הציטוטים מדויקים למקור), וגם ראייה אסטרטגית (איפה להתמקד). לעיתים, עורכי הדין משלבים גם טיעון רגשי קל בסיכומים (“הנתבעת, אישה צעירה, השקיעה מיטב שנותיה בגידול ארבעת ילדיהם של הצדדים, ואין זה הוגן שכעת תיוותר ללא קורת גג. . . “), לצד הטיעון המשפטי הקר. צריך להיזהר לא להיות רגשני מדי ולהיתפס כלא מקצועי.
    הלקוח בדרך כלל יקרא את הסיכומים לפני הגשה וייתן הערות, אבל העיבוד המשפטי הוא של העו”ד.

    בסיכומים עולים לעיתים ויכוחים אחרונים: למשל, הנתבע בסיכומיו יטען שהתובע בכלל לא הרים את נטל ההוכחה בנקודה מסוימת. התובע בסיכומי התשובה יאמר “טענה חדשה זו של הנתבע דינה להידחות שכן מועלית בשלב מאוחר. . . “. זה המקום לכל הניואנסים האחרונים.

    לאחר הגשת הסיכומים: התיק “עובר לכתיבה”. בבית המשפט לענייני משפחה, השופטת תשקול את כל מה ששמעה וקראה, ותתחיל לנסח את פסק הדין. הדבר עשוי לקחת זמן (בפרט בתיקים מורכבים – חודשים). בבית הדין הרבני, הדיינים לרוב דנים לאחר הסיכומים במועד הכרעה (יכולים באותו יום או כמה ימים אחר כך להתייעץ ביניהם) ואז מוציאים פסק דין, לפעמים יותר קצר מביהמ”ש.

    בשלב זה, הצדדים בעצם סיימו את תפקידם הפעיל. הם מחכים להכרעה. עורכי הדין עשויים עדיין להידבר אחד עם השני: לפעמים, כשרואים את הכיוון, אנשים נלחצים ומנסים שוב הסכם “ברגע האחרון” לפני פסק דין. ואם מגיעים – אפשר להודיע לבית המשפט (אפילו אחרי הגשת סיכומים) שהגענו להסכם ולבקש לייתר פסק דין. זה לא נפוץ, אבל קרה.

    אם אין הסכם אחרון-רגע, נותר רק לחכות לפסק הדין.

    הסיכומים הם “המילה האחרונה” של הצדדים, התרשמות אחרונה שהם משאירים על השופט. פסק הדין בהרבה מקרים כבר מסתמן בראש השופט עוד קודם, אבל סיכומים טובים יכולים לחדד לו נקודות, להזכיר ראיות שאולי שכח, או להאיר זווית משפטית חדשה (כמו תקדים חדש מהעליון שהצד השני לא ציטט). לכן לעורך הדין יש כאן הזדמנות להשפיע ממש עד הרגע האחרון.

15. פסק הדין ומתן הגט – הכרעות משפטיות וסיום הנישואין:
    בשלב זה מתקבלות ההכרעות הסופיות: פסק דין מכל ערכאה שדנה בנושאים, וכן השלמת מתן הגט הרשמי בבית הדין הרבני כדי לפרק את קשר הנישואין.פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה: לאחר עיון בכל החומר, השופט/ת כותב פסק דין מפורט. הפסק יסקור את עיקרי טענות הצדדים, הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט (למי האמין ובמה), ואת ההכרעות המשפטיות בכל סעיף:
    • בנושא משמורת ילדים והסדרי שהות: פסק הדין יקבע האם המשמורת פיזית אצל אחד ההורים או משותפת. אם אצל אחד, יפורטו הסדרי הראייה של השני (לדוגמה: “האב ייקח את הילדים כל סוף שבוע שני משישי עד ראשון, וכל יום רביעי לארוחה ומחזיר בערב. . . חלוקת חגים: בחלוקה לסירוגין, וכו’). פעמים רבות היום בתי משפט נותנים החלטות מאוד מפורטות כדי למנוע חיכוכים – מתי איסוף והחזרה, איך מתבצע מעבר (ישירות בבית ספר או שכל הורה מביא/אוסף). אם היה תסקיר, בד”כ מאמצים את רוב המלצותיו אלא אם היו התנגדויות כבדות.
    • בנושא מזונות ילדים: הפסק יפרט את הכנסת כל הורה כפי שנקבעה, את צרכי הילדים כפי שהוערכו, ויפסוק סכום חודשי גלובלי או חלוקת הוצאות. למשל: “האב ישלם לידי האם מזונות בסך 2,000 ₪ לכל ילד עד גיל 18, סה”כ 4,000 ₪, צמוד למדד. בנוסף ישלם מחצית מהוצאות חינוך ובריאות חריגות. ” אם יש משמורת משותפת והכנסות שוות, אפשר שהסכום יהיה נמוך מאוד או אפס – כפי שהדגמנו כתוצאה אפשרית.
    • מדור (דיור) והוצאות מדור: אם הילדים עם האם בדירה שכורה, בד”כ האב נושא גם בדמי מדור (חלק מעלות השכירות, כ-30% בממוצע לכל ילד). בית המשפט יפסוק זאת במזונות או לחוד (“בסכום המזונות נכלל רכיב מדור” או “בנוסף ישלם האב 40% מדמי השכירות של האם עד תקרה X”).
    • מזונות אישה: אם האישה תבעה וזכאית, הפסק יקבע האם זכאית ומה הסכום ומה התקופה. למשל: “לאור פוטנציאל ההשתכרות של האישה, מזונותיה נקבעים על 1, 500 ₪ לחודש עד התרת הנישואין (מתן הגט) או עד 12 חודשים – המוקדם מביניהם. ” או דחייה מוחלטת: “התביעה למזונות אישה נדחית כי התובעת עובדת ומשתכרת די צרכה. ” לעיתים, אם מתן הגט מתעכב בזדון ע”י הבעל, ניתן להאריך את מזונות האישה עד מתן הגט בפועל.
    • חלוקת רכוש: כאן פסק הדין יהיה מפורט: ראשית, יקבע מהו מועד הקרע (נניח נקבע שנפרדו פיזית ב-1. 1. 2024, אז כל מה שנצבר עד אז מתחלק). אחר כך יצוינו כל הנכסים: “הדירה ברח’ X בשווי 2,000,000 ₪ – תמכר בשוק החופשי, אחרי כיסוי המשכנתא היתרה תחולק שווה בשווה. ” או: “האישה תקבל את הדירה ותשלם לבעל תשלומי איזון של 500,000 ₪ תוך 90 יום. ” לגבי מיטלטלין (רהיטים וכו’) לפעמים משאירים להחלטת הצדדים, או עקרונות (“כל אחד ייקח רכושו האישי, ומה שבמחלוקת – יוגרל/ייחלט לפי רשימה שסיפקו”). רכבים: אם יש שני רכבים – בדרך כלל כל אחד נשאר עם רכב אחד, ואם יש פערי ערך – אולי תשלום איזון. חשבונות בנק, חסכונות, קופות גמל: יינתנו הוראות: “כל הכספים בחשבון המשותף יחולקו שווה בשווה. קרן ההשתלמות של הבעל (ע”פ ערך ביום הקרע) תחולק שווה, למעט חלק שנצבר לפני הנישואין. . . ” אם יש עסק/חברה: הפסק יקבע אם נמכר/נשאר לבעל העסק עם תשלום איזון. אופציות: בהתאם למה שקבע השופט – לפעמים חוצים כל אקציה, או נותנים אחוזים. פנסיות: לרוב מציינים שיש זכאות לחלק היחסי על שם בן הזוג השני, ונותנים הוראה לפי “חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני” (2014) – שעו”ד יעדכן בדיוק איך לבצע העברה (ייתכן למנות נאמן פנסיוני כדי שלא יהיו בעיות מול הקרנות).
    • חובות: פסק הדין יקבע אחריות: למשל, “ההלוואה בבנק הפועלים תשולם ע”י שני הצדדים בחלקים שווים (יתרתה תנוכה מחלקו של כל אחד בכספי מכר הדירה)”, או “חובות שיצר הבעל לאחר הקרע הם על חשבונו בלבד”.
    • זכאות כתובה: אם התביעה לכתובה נדונה בבית המשפט (בד”כ לא, כתובה בדיון בביה”ד לרוב), ייתכן שביהמ”ש האזרחי לא ידון בזה. אבל נניח שבמסגרת איזון רכוש התחשב בכך – אפשר לציין אם לאישה יש כתובה גבוהה, אולי יתנו לה קצת יותר רכוש. לרוב, בית המשפט לא פוסק כתובה, משאיר זאת לרבני.

    כל פסק דין גם יטפל בהוצאות משפט: מי ישלם שכ”ט עו”ד, אגרות וכו’. לעיתים, אם צד אחד התנהל בחוסר תום לב או הפסיד ברוב הנקודות, יחייבו אותו לשלם אחוז מסוים מהוצאות הצד הזוכה (נאמר, 20,000 ש”ח השתתפות בהוצאות). בחלק מהמקרים, במיוחד בדיני משפחה, שופטים מעדיפים שכל צד יישא בהוצאותיו (כדי לא ללבות עוד סכסוך).

    בסוף הפסק ייכתב שהוא ניתן וניתן לערער בתוך 60 יום (לבית המשפט המחוזי).

    פסק דין של בית הדין הרבני: אם חלק מהנושאים נדונו ברבני, בית הדין יתן את פסק דינו. פסק דין רבני בנוי לעיתים שונה – הוא משלב גם מוטיבים הלכתיים. למשל, בהחלטה על גט יאמרו “בית הדין מחייב את הבעל ליתן גט פיטורין לאשתו, לאחר שנמצאו עילות מספיקות ע”פ ההלכה (מאיס עלי בטענת אמתלא מבוררת)”. בהחלטה על כתובה יגידו “מאחר והאישה הוכיחה שהבעל אשם בפירוד, אנו מחייבים את הבעל לשלם מלוא כתובתה על סך 100,000 ש”ח, וכתנאי למתן הגט. ” על מזונות ילדים בית הדין לרוב יפסוק לפי הדין העברי הקלאסי (עד גיל 6 חובה על האב, מעל גיל 6 מדין צדקה – בפועל היום גם הם מיישמים את רוח בע”מ 919/15 באופן חלקי). הם עשויים לנמק פסיקה במונחים הלכתיים.

    רבני גם יחליט בענייני מדור אישה (כתובה) ואולי מדור ספציפי (סעד ייחודי – אישה יכולה לתבוע שלא יימכר הבית עד שתשלום כתובה מוסדר, אם יש לה זכות מדור). בית הדין אם פוסק כתובה, לפעמים משתמש בזה כמנוף: “אם לא ישלם כתובה – איסור יציאה מהארץ” וכו’.

    מתן הגט: מרגע שיש פסק דין (או הסכם) לגירושין, צריך לבצע את הטקס הדתי – מתן הגט ברבנות. אם התיק היה בבית הדין, בדרך כלל אותו מותב יורה על קביעת מועד לסידור גט. אם התיק היה בבית משפט אזרחי בלבד, בני הזוג יצטרכו להגיש בקשה נפרדת לבית הדין הרבני לביצוע גט בהסכמה (מציגים את הסכם הגירושין או פסק הדין). כיוון שאי אפשר להתגרש רשמית בלי הגט, הסטטוס האישי של בני הזוג נשאר “נשואים” עד שהגט נמסר ומאושר ע”י בית הדין בפועל.

    סידור הגט בפועל: נקבע יום בבית הדין הרבני (בפתח תקווה למשל). בני הזוג באים (עם ת. ז + תמונות פספורט). עורכי הדין לרוב לא חייבים לבוא, אבל רבים מגיעים ללוות. בבית הדין, הדיינים מקריאים את ההסכמות (או את פסק הדין) כדי לוודא שהכל סגור: מזונות סוכמו, רכוש וכו’, שאין תביעות תלויות ועומדות. אם יש חיוב כתובה – מוודאים שהסכום שולם או שיסדירו דרך הגט (יש אופציה לעשות גט “על תנאי תשלום כתובה”). לאחר מכן עורכים את טקס כתיבת הגט: הסופר כותב בגיליון מיוחד את נוסח הגירושין (שמות, תאריכים). הבעל מתבקש בפני שני עדים כשרים לומר שהוא מגרש מרצונו. הוא חותם (בטביעת אצבע לרוב) על שטר הגט. העדים חותמים. ואז מביאים את האישה, הבעל מוסר בידה את הגט (או ע”י שליח בית הדין, כי אסור לו לגעת בה). היא אוחזת, הדיין אומר לה להרים ולשאת תחת בית שחיה – וזהו, מעכשיו היא “מגורשת”. מקבלת מסמך “מעשה בית דין” המאשר את הגירושין לצורך משרד הפנים.

    אם אחד הצדדים מסרב לגט (בדרך כלל בעיית סרבנות היא מצד הבעל, אך גם נשים לפעמים מסרבות לקבל גט), המצב מורכב. אם בית הדין כבר חייב את הבעל בגט והוא מסרב, ניתן לנקוט סנקציות (מאסר, שלילת רישיון נהיגה וכד’ ע”פ חוק סרבני גט). מקרים קשים של סרבנות יכולים להימשך שנים. במצב כזה למעשה בני הזוג גרושים אזרחית (מבחינת רכוש וכו’) אבל לא דתית. זה מצער מאוד. בפתח תקווה היו מספר מקרים שטופלו בסיוע ארגוני סיוע כדי לפתור סרבנות. אחד המקרים הבולטים שזכו לפרסום ארצי היה דווקא הפוך – סרבן גט גבר (אישה סירבה לקבל גט כדי לסחוט ממון; נדיר אבל קיים). לרוב, כשהכל נסגר רכושית ומזונות, אין סיבה לעכב גט.

    תעודת גירושין ומעמד אישי: לאחר סידור הגט, הרבנות רושמת במשרד הפנים שהנישואין הופסקו. בני הזוג מקבלים תעודת גירושין רשמית. כעת יכולים, לאחר זמן, להינשא מחדש למי שירצו (כמובן, למעט כהן וגרושה, איסור ידוע בהלכה, וכו’).

    אחרי פסק הדין:

    • אם אחד הצדדים לא מרוצה, באפשרותו להגיש ערעור: בבית משפט, לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום. בבית הדין – ערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים בתוך 30 יום. נעסוק בערעור בשלב 20.
    • אם יש פסקים כספיים (מזונות, איזון כספי) – הצד הזכאי יכול להתחיל בהוצאה לפועל אם החיוב לא משולם במועד.
    • אם הוטל קנס או הוצאות – גם זה לתשלום תוך זמן מסוים (30 יום לרוב).
    • אם יש לבצע העברות רכוש (למכור דירה, לחלק פנסיות) – זה עובר לשלב יישום (יפורט בשלב 19).

    תפקיד עורך הדין:

    • במתן פסק הדין, עוה”ד יסביר ללקוח את המשמעות. לא תמיד הלקוח מבין מה בדיוק נפסק (מינוחים משפטיים).
    • אם הלקוח “זכה” ברוב העניינים – עוה”ד ייתכן שיצטרך להגן על הפסיקה במקרה של ערעור נגדי.
    • אם הלקוח לא קיבל את שרצה – עוה”ד ימליץ האם כדאי לערער או לא (לפי סיכויי הצלחה ועלויות).
    • לגבי הגט: עוה”ד יכול לעזור לתאם מועד ולוודא שאכן הצד הסרבן לא משתמט. במקרים של סרבנות, עוה”ד פועל מול בית הדין להטלת סנקציות.
    • כאשר הכול מוסדר, עוה”ד ידריך על עדכונים פרוצדורליים: למשל, לגרושה שהחליפה שם משפחה בנישואין – האם תרצה לחזור לשם נעוריה? (ניתן בהליך מול משרד הפנים). מה לגבי כתובת וכד’.
    • עוה”ד גם דואג לקבל עותק מאושר של פסק הדין/ההסכם ולהפקיד היכן שצריך (למשל, ברשם המקרקעין אם יש שינוי בעלות).

    פסק הדין הוא התוצאה הסופית של מאבק המשפטי, והגט הוא התוצאה הסופית של הנישואין. זה רגע כפול: מצד אחד, סיום רשמי של הליך משפטי ארוך; מצד שני, קרע סופי של קשר הנישואין. עבור רבים זה רגע אמוציונלי – גם אם רצו להתגרש, לראות את סיום פרק חייהם. בפתח תקווה, כמו בכל מקום, אנשים מגיבים שונה: יש שיוצאים מבית הדין מחובקים (קרה שסיימו יפה למרות הכל), ויש שיוצאים כועסים אף יותר (אם חשו מקופחים בפסיקה). עורך הדין הטוב לא נעלם כאן – הוא מלווה גם ברגעים האלה, מוודא שהלקוח יודע מה לעשות הלאה (למשל, להעביר בעלות על רכב כפי שנפסק, או לפתוח חשבון בנק נפרד לעצמו).

    הדבר החשוב: מכאן ואילך, בני הזוג חדלו להיות נשואים, ומעתה הם גרושים. אך יש עוד כמה עניינים, כמו הביצוע וההתנהלות לאחר הגירושין – ניגע בהם בשלב הבא.

16. ביצוע ויישום פסק הדין או ההסכם – חלוקת רכוש ומימוש החלטות:
    לאחר קבלת פסק הדין (או אישור הסכם הגירושין אם הצדדים הגיעו להסכם), יש לעבור משלב המילים והניירת לשלב המעשים בשטח: כלומר, לבצע את כל מה שנקבע – לחלק רכוש, להעביר כספים, לשנות בעלויות, להסדיר משמורת בפועל וכו’. שלב זה הוא מנהלתי בעיקרו, אך דורש תיאום ולעיתים מעורבות עורכי דין או גורמי ביצוע (כמו לשכת ההוצאה לפועל). נפרט את הצעדים העיקריים:
    • חלוקת כספים ונכסים נזילים: אם פסק הדין קובע שחשבונות בנק או חסכונות יחולקו, יש לבצע זאת. בדרך כלל, בוחרים אחת משתי דרכים:
      1. חלוקה עצמית בהסכמה: שני הצדדים יכולים יחד ללכת לבנק, להציג את פסק הדין ולחתום על מסמכים לפירוק חשבון משותף ולחלוקת היתרה ביניהם ביחס שקבע בית המשפט. בבנקים רגילים, פעולה זו פשוטה אם יש תקשורת בין הצדדים. לעיתים עוה”ד מכינים מכתב משותף לבנק עם הוראות חלוקה ומצרפים את פסק הדין.
      2. דרך ההוצאה לפועל: אם צד אחד מסרב לשתף פעולה או שאי אפשר לתאם, הצד הזכאי יכול לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין הכספי. ההוצל”פ יכולה לשלוח צו לבנק לשחרר הכספים. אבל לרוב, כיון שמדובר בכסף ששני הצדדים בעלי זכות עליו, משתדלים לפתור ללא הוצל”פ.

      דוגמה: פסק דין קובע שלזוג יש 100,000 ₪ בקופת גמל שיתחלק חצי-חצי. שניהם יחתמו על טופס בקופה לפדיון ופיצול הסכום: 50,000 יועבר לחשבון האישה, 50,000 לחשבון הבעל.

      מיסוי: עורכי הדין גם מנחים אם יש השלכות מיסוי. למשל, פדיון קופת גמל לפני הזמן יכול לגרור מס – כדי להימנע, לפעמים מעבירים את חלק האישה ע”ש האישה במקום לפדות.

      העברת מט”ח/קריפטו: אם היו נכסי קריפטו או חשבון חו”ל, צריך לוודא שגם שם זה קורה. לפעמים דורש פעולה נוספת (מינוי כונס נכסים או נאמן לתווך).

    • מכירת דירת המגורים / העברת בעלות בנדל”ן: אם הפסק מורה על מכירת הנכס, הצדדים בדרך כלל ימנו כונס נכסים (לעיתים עו”ד משותף ניטרלי או שני עורכי הדין יחד) שיטפל במכירה: יפרסם מודעה, יראה את הנכס לקונים, יאסוף הצעות, יביא לאישור בית המשפט (אם נדרש) ויחתום על חוזה מכר בשמם. הכונס גם דואג לפרוע משכנתא, לשלם הוצאות מכר (תיווך, מסים) ואז מחלק היתרה לפי החלקים שנקבעו.
      • אם צד אחד קונה את חלקו של השני (כפי שלעיתים נקבע), אז: נקבע סכום ה”איזון” (למשל, הבעל משלם לאישה 500,000 ש”ח כדי לקבל את חלקה בדירה). לרוב מגדירים לוח זמנים: תוך 90 יום להעביר את הכסף ולחתום על מסמכי העברה בטאבו. עורכי הדין יכינו הסכם העברת זכויות שהוא למעשה חוזה מכר פנימי, או לפחות טפסי דיווח לרשם המקרקעין. אם יש משכנתא, צריך גם התערבות בנק (לעיתים הבנק מחייב את הצד הנותר ליטול משכנתא חדשה על שמו בלבד, ולעיתים לסלק חלק). עוה”ד מטפל בשחרור הצד היוצא מערבות להלוואה.
      • רישום בטאבו/מנהל: אחרי מכר או העברה, עוה”ד משיג צו בית משפט/בית דין שמעביר את הזכויות. מוסרים אותו בטאבו ובמנהל לקבלת שטרי מכר חדשים.
      • מיסים: אם מוכרים לצד ג’ – בדרך כלל יש פטור ממס שבח לדירת מגורים, ואם יש תשלום מס – הכונס מחשב ומנכה. בין בני זוג עצמם במסגרת גירושין יש פטור ממס רכישה ומס שבח (חוק מיסוי מקרקעין מאפשר העברה אגב גירושין בלי מס). אז האישה שמעבירה חלקה לבעל לא משלמת מס שבח, והבעל לא משלם מס רכישה.
      • אם הצדדים לא משתפים פעולה – בית המשפט יכול למנות כונס נכסים כפוי. למשל, אם הבעל מסרב לפנות הבית למכירה, הכונס (בליווי צו הוצאה לפועל) יכול לפנותו בכוח.
    • חלוקת זכויות סוציאליות (פנסיות, גמל, השתלמות):
      • לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, אם צריך לחלק פנסיה צבורה בין בני זוג גרושים, ממנים מוטב/נאמן באמצעות טופס מיוחד לקרנות הפנסיה. הקרן אז פותחת חשבון נפרד ע”ש בן הזוג האחר ומעבירה אליו חלק יחסי כשיגיע מועד תשלום הפנסיה. עורכי הדין בדרך כלל מכינים צו לחלוקת זכויות פנסיהבפורמט שנקבע בחוק, מגישים לאישור השופט, ואז שולחים אותו לקרן.
      • קרנות השתלמות/קופות גמל: אם הן נזילות – פשוט מחלקים. אם לא נזילות, אפשר להשאיר ע”ש מי שהן רשומות ולציין שכשהן נזילות יחלקו. או לעיתים קונים את חלק השני בהערכה אקטוארית בהווה.
      • ביטוחים עם ערכי סילוק (ביטוח מנהלים, למשל) – גם אותם מחלקים.
      • אופציות: פסק הדין עשוי לקבוע מנגנון – למשל, כשהאופציות ימומשו בעתיד, X% מהתמורה יועבר לצד השני. כאן הרבה תלוי ביושר הצד המחזיק. כדי להבטיח, אפשר לשעבד חלק מהמניות לטובת הצד השני, או למנותו כנהנה בחשבון ברוקר.
      • מעקב תקופות: יש זכויות שנמשכות בזמן (פנסיה שעדיין נצברת). לעיתים צריך, גם אחרי הגט, לעקוב שלא מתפספס: למשל, אם הבעל יקבל בעתיד פיצויי פרישה, אולי האישה זכאית חלק (אם נצברו בשנות הנישואים). עורכי הדין לפעמים מוסיפים סעיף בהסכם: “כל זכות עתידית שמקורה בתקופת החיים המשותפים, לרבות מענקים, פרסים, ירושות צפויות (לא, ירושה לא מתחלקת אלא אם יש הסכמה) – תחולק כך וכך. ” יישום סעיף כזה דורש אמון או אפשרות חידוש תביעה בעתיד אם מסתירים.
    • משמורת והסדרי שהות בפועל:
      • אם למשל נקבע שהאם תקבל משמורת והבית, עליה לוודא האב אכן אוסף את הילדים בזמן וכד’. אם הוא לא עושה זאת לפי הפסק, אפשר לפנות לביהמ”ש לאכוף (פחות מדובר בהוצאה לפועל, יותר בפניה לשופט: “הוא לא מגיע לימי ביקור – אנא התערב”).
      • אם נקבעו העברות ילדים בנקודה נייטרלית (למשל, במרכז קשר או בתחנת דלק באמצע הדרך בין ערים) – צריך לסדר לוגיסטיקה.
      • לעיתים, שינוי כתובת ילדים בביה”ס, רופא משפחה וכו’ – אם עברו דירה, אחד ההורים צריך לעשות.
      • אם נדרשים דרכונים לילדים (ויציאה לחו”ל) – לפי פס”ד, אולי צריכים חתימת שני ההורים, אז צריך לתאם מראש.
      • תקשורת הורית: אם הפסק לא כיסה, אולי עורכי הדין יכינו “כללי תקשורת” – כמו קבוצת ווטסאפ עניינית לטובת הילדים, וכו’.
    • מזונות שוטפים:
      • אם נפסקו מזונות, על הצד החייב להתחיל לשלם מדי חודש את הסכום, בד”כ בהוראת קבע או בהעברה בנקאית במועד קבוע (נאמר בכל 1 לחודש מראש).
      • בפתח תקווה, יש מדור בהוצאה לפועל למזונות. אם האב לא משלם, האם יכולה לפנות לביטוח לאומי – ביטוח לאומי ישלם לה (בסכום חלקי לפי תקנות) ויתבע את האב. או שהיא עצמה תפתח תיק הוצל”פ.
      • עוד נושא: הצמדות – אם נפסק שהמזונות צמודים למדד, צריך כל כמה חודשים לעדכן לפי האינפלציה. הצדדים צריכים לשים לב ולעדכן את הסכום.
    • שינוי שמות ומסמכים:
      • אם האישה נשאה את שם משפחת בעלה ומבקשת כעת לחזור לשם נעוריה, זו זכותה. בישראל אפשר לגשת למשרד הפנים ולשנות שם לאחר גירושין בלי בעיה. עורכי הדין לפעמים מזכירים זאת.
      • סטטוס בתעודת זהות ישונה ל”גרוש/ה”.
      • כדאי לעדכן בבנק, במקומות עבודה, בביטוח לאומי (כדי לקבל נקודות זיכוי למשל כחד הורית, או הבטחת מזונות אם האב לא משלם).
    • פנסיית שאירים ועדכון מוטבים:
      • לאחר הגירושין, מומלץ לכל צד לעדכן מוטבים בביטוחים שלו – כבר בן/בת הזוג אינו המוטב (אלא אם רוצים). במיוחד בביטוחי חיים או מנהלים, צריך לשים ששם הגרוש/ה מוסר. אם יש ילדים, למנותם במקום.
      • כמו כן, אם מישהו נפטר בלי להסדיר ירושה, הגרוש/ה כבר לא זכאי אוטומטית כי אינו בן זוג. אך אולי טרם ערכו צוואה, אז טוב לעדכן צוואה חדשה (אנשים שוכחים, ונוצרת בעיה, לרוב החוק כבר מוציא גרוש מהירושה ככל שאין כוונה מפורשת להשאיר).

    בעיות ביישום:

    • לעיתים, אחד הצדדים מתמהמה בביצוע חיוביו. למשל, מסרב לחתום על מסמכים להעברת דירה. במקרה כזה, פונים שוב לבית המשפט לקבלת צו ביצוע ספציפי: אפשר לבקש שההחלטה תשמש כחתימה במקום סרבן (חוק הנוטריונים מאפשר זאת). לפעמים ממנים כונס נכסים רק לצורך חתימה.
    • אם מדובר על איזון עתידי (נניח העסק של הבעל יימכר עוד 5 שנים ואז האישה תקבל חלק מהתמורה) – זה דורש מעקב מתמשך של עורכי הדין או אמון רב. לפעמים שמים נכס בביטחון – כמו שעבוד מניות. אם אחרי 5 שנים הבעל לא מיידע, לאישה זכות לפתוח עניין מחדש.

    ליווי מקצועי אחר:

    • אם בית המשפט המליץ על סדנה הורית לגרושים (מה שקורה כיום – “הורים גרושים, חיים חדשים”), הצדדים יירשמו לזה.
    • אם ילדים זקוקים לטיפול (ותקציב לכך נפסק) – על ההורים לתאם זאת.

    תפקיד עורך הדין:

    • בהרבה מקרים, תפקידו עדיין לא נגמר מיד עם פסק הדין. לקוחות שוכרים את שירותיו גם לשלב הביצוע, או לפחות לייעוץ. למשל, עורכי הדין עשויים לטפל ברישום בטאבו, במכירת הבית (לפעמים אחד מעוה”ד משמש כונס אם לא מונה אחר), בהגשת בקשות לקרנות הפנסיה.
    • אם יש חיכוכים, עוה”ד מתערבים: שולחים מכתב התראה לצד השני “אם לא תחתום עד תאריך X על ייפוי כח לטאבו – נפנה לבית המשפט”.
    • גם אחרי שביצע, הלקוח עשוי להתייעץ: “הוא מאחר כל חודש בתשלום ביומיים, מה לעשות? ” – עוה”ד יגיד אם כדאי להתריע או מיד לפתוח תיק.
    • במקרים מסובכים (כמו נכסים בחו”ל), יתכן עוה”ד הישראלי יתאם עם עו”ד במדינה אחרת לביצוע שם (למשל, יש נכס בארה”ב שצריך להעביר – אולי צריך שם אישור צו בית משפט ישראלי ע”י צו אפוסטיל).

    סיום הליווי:

    • בשלב זה, כאשר כל הסעיפים בוצעו, עורכי הדין יכולים “לסגור תיק”. מבחינת הלקוח, הוא סוף סוף יכול, בתקווה, לנשום לרווחה ולנסות לבנות חיים חדשים עצמאיים, ללא מטען משפטי תלוי.

    עם זאת, חשוב לציין:

    • בענייני ילדים, פסק דין למשמורת ומזונות הוא תמיד פתוח לשינוי בעתיד אם הנסיבות משתנות (עקרון “שינוי נסיבות מהותי”). כלומר, אפילו אחרי יישום מלא, ייתכן שבעתיד שלב 18 ו-20 (שנדבר עליהם – שינויים עתידיים וערעורים) יבואו.
    • ברכוש, אחרי חלוקה, לרוב אין דרך חזרה.

    יישום פסק הדין הוא השלב שבו הגירושין הופכים ממסמך למציאות: שני אנשים שהיו שותפים לכל, כעת מפרידים באופן סופי את חייהם – חשבונות בנק נפרדים, רכוש בחלוקה, “מה ששמך עליך ומה ששמי עלי”. מדובר בהרבה עבודה טכנית, אבל רק כשהיא מסתיימת אפשר לומר שהגירושין הושלמו בשלמותם. עורך הדין מבטיח שלא יישארו קצוות פרומים – כי קצה פרום (כמו נכס שלא חולק לגמרי) עלול להצית סכסוך חדש. לכן הוא דואג לסגור הכל הרמטית.

17. התאקלמות לאחר הגירושין והתנהלות כהורים גרושים – החיים שאחרי:
    לאחר השלמת ההליך המשפטי וחלוקת הרכוש, מתחיל פרק חדש בחיי שני הצדדים – חיי הגרושים. זה כרוך בהתאקלמות לשגרה שונה מבחינה אישית, כלכלית ומשפחתית. אף ששלב זה אינו שלב “משפטי” פורמלי, יש לו השלכות משפטיות-מעשיות חשובות, ועורכי דין וגם אנשי מקצוע נוספים לעיתים מלווים בתקופת מעבר זו. נסקור כמה היבטים וניתן דגשים:
    • מגורים נפרדים וסביבת מגורים חדשה: כעת כל צד גר בביתו – אולי אחד נשאר בדירה המשותפת והשני שכר/עבר למקום אחר. אם הילדים נעים בין שני הבתים, זהו שינוי גדול להם. חשוב ליצור עבורם תחושת “בית” בשני המקומות. למשל, מומלץ שלכל ילד יהיה חדר או לפחות פינה קבועה גם בבית של ההורה שאינו משמורן, עם חפציו, בגדים, צעצועים – כדי שירגיש נוח. הורים גרושים רבים עושים מאמץ להישאר קרובים גיאוגרפית כדי לא לטלטל את הילדים (למשל, באותה שכונה/עיר). בפתח תקווה, שהיא עיר גדולה אך עם תחושת קהילתיות, רבים מנסים להישאר בעיר למען יציבות הילדים בבתי הספר. לפעמים אפילו גרים בשכונות קרובות. עורכי הדין אינם מעורבים בהחלטות היכן לגור, אבל ההסכמים לעיתים כוללים סעיף מרחק מגורים- למשל: “ההורים מתחייבים להתגורר ברדיוס של עד 20 ק”מ זה מזה כל עוד הילדים קטינים”. זה כדי להבטיח שאחד לא יעבור רחוק ויקשה על השני לקיים זמני שהות. כעת, כשאולי עבר זמן מהפירוד, הצדדים עשויים לשקול מעבר – אבל יהיו כבולים לסעיף כזה אם קיים, או לפחות יצטרכו לדון בו יחד.
    • ניהול משק בית עצמאי: כל אחד מהגרושים צריך כעת לנהל משק בית לבד. אם בעבר הייתה חלוקת תפקידים (נניח, הבעל טיפל בתשלומי חשבונות, האישה בישלה), כעת כל אחד צריך לדאוג להכל בעצמו או לקנות שירותים. יש אנשים שמסתגלים בקלות, ואחרים מתקשים (למשל, מי שלא ידע לבשל צריך ללמוד או להזמין אוכל מוכן). כלכלית, זה גם שינוי: שני בתים זה יקר יותר מאחד. פתאום צריך שתי מקררים, שני חשבונות חשמל, שני שכר דירה וכו’. לכן רבים מרגישים ירידה ברמת החיים אחרי גירושין. זה טבעי אך מצריך תכנון. ייעוץ כלכלי לעיתים ניתן לגרוש/ה הטרי/ה – איך לבנות תקציב אישי, איך להשתמש נכון במזונות, כיצד לא להיכנס לחובות כעת שמשק הבית השתנה.
    • הורות משותפת למרות הפרידה: האתגר הגדול ביותר הוא שיתוף פעולה הורי. הגם שהזוג נפרד כשותפים רומנטיים/כלכליים, הם לעד שותפים בהורות. עליהם לקבל החלטות משותפות לגבי הילדים: בריאות (אם ילד צריך טיפול, שניהם צריכים להסכים), חינוך (בחירת מסגרת חינוכית, חתימה על טיולים), משמעת (שמירה על כללים יחסית עקביים בשני הבתים ככל האפשר). כדי להצליח בכך, תקשורת מכובדת היא הכרח. הרבה גרושים מגלים שדווקא אחרי הגירושין הם מתקשרים טוב יותר על ענייני ילדים, כי הקונפליקט הזוגי נעלם. אחרים, למרבה הצער, ממשיכים לריב על כל פרט – למשל, מי יכבס את הבגדים שהילד שלח מהבית השני, או עימותים על שעות שינה, אוכל וכו’. בפתח תקווה, פועלת תחנת יעוץ למשפחה (לעיתים דרך העיריה או עמותות), המציעה סדנאות להורים גרושים איך לתקשר. אפילו בתי המשפט מפנים לעיתים הורים לסדנאות כאלו. עורכי הדין, בשלב הסופי, פעמים רבות מפצירים בלקוחותיהם: “תעשו מאמץ לשמור על תקשורת טובה לילדים”.
    • התמודדות הילדים: אחרי הגירושין הסופיים, ייתכן שהילדים, שעד אז אולי קיוו לאיחוד, מבינים שזה סופי. הם עשויים להפגין תגובות רגשיות – עצב, כעס, רגרסיה בהתנהגות. ההורים צריכים להיות ערניים. טיפול רגשי לילדים פעמים רבות מומלץ במצב כזה. למעשה, בחלק מהסכמי הגירושין מכניסים סעיף: “הצדדים ישקלו פנייה לטיפול רגשי לילדים לפי הצורך, בהסכמה”. בפ”ת יש שירותים פסיכולוגיים חינמיים או מסובסדים דרך מחלקת חינוך ורווחה.
    • מזונות וענייני כספים שוטפים: ההורה המשלם מזונות צריך להתרגל לזה כהוצאה קבועה (בדומה למשכנתא). לפעמים הוא מוצא עבודה נוספת או מצמצם הוצאות כדי לעמוד בכך. ההורה המקבל מזונות צריך להשתמש בהם לטובת הילדים באמת. מצב לא בריא הוא כשמזונות הילדים הופכים לכלי סחיטה: למשל, “לא אשלם כי לא נתת לי את הילדים בחג”. זו הפרת פסק דין – עליו לשלם בלי קשר. אם צצים חילוקי דעות על הוצאות חריגות (נגיד, האם רוצה לרשום לקייטנה יקרה והאב מתנגד) – הם צריכים לדבר. לעיתים חוזרים לעו”ד שיתווך, או אפילו שוב לבית משפט להכריע. אבל רצוי להימנע ולהשתמש בהיגיון: אם למשל הילדה מאוד רוצה חוג מסוים, ההורים אמורים לשקול את טובתה ולאו דווקא עלות גרידא, בהתחשב ביכולת.
    • התפתחויות בחיים האישיים: אחרי זמן מה, ייתכן וכל אחד מהגרושים יכיר בני זוג חדשים. זה מביא מורכבות: משפחות פרק ב’. למשל, אבא הכיר חברה ורוצה שהיא תעבור לגור איתו – האם חוששת לגבי השפעתה על הילדים. משפטית, אין לאם יכולת למנוע, אבל אפשר לבקש מהאב שיכיר לילדים את בת הזוג בהדרגה. אם זה קורה מהר מדי אחרי הגט, הילדים עשויים לכעוס.
      • נישואין חדשים: אם האם מתחתנת שנית, האב מפסיק לשלם לה מזונות אישה (אם היו).
      • ילדים חדשים: אם נולדים ילדים בפרק ב’, זה עשוי להשפיע על יכולת כלכלית – למשל, אב שטוען שמצבו הורע כי פרנס עוד ילדים יגיש בקשה להפחתת מזונות (נדון בשלב 18).
      • מעבר מגורים עתידי: אם אחד רוצה לעבור עיר/מדינה בגלל פרק ב’ או עבודה, זה מצריך הסכמה או הליך משפטי. למשל, אם אם הילדים רוצה לעבור למודיעין כי בן זוגה שם, והאב מתנגד כי זה יקשה עליו, ייתכן שייפגשו בבית משפט שוב בעניין הגירת קטינים. זה נושא מורכב – בתי משפט שוקלים טובת הילד: הרצון לא לפגוע בקשר עם האב מול שיפור איכות החיים עם האם. במקרים מסוימים מתירים מעבר (בתנאי שיהיו הסדרים כמו סופ”שים ארוכים אצל האב וכו’).
    • שינויים בעבודה ובקריירה: לעיתים, לאחר הגירושין, אחד הצדדים משנה מסלול תעסוקתי. למשל, אישה שהייתה עקרת בית מתחילה לעבוד כדי להתפרנס. או להיפך – אב שהיה בעבודה תובענית מפחית שעות כדי להיות יותר עם הילדים כשאצלו. שינויים כאלו יכולים להשפיע על ההסדרים (אם האם מתחילה לעבוד במשרה מלאה, אולי צריך לשנות את זמני איסוף הילדים).
    • דיון משותף בילדים: אחת ההמלצות היא לקיים “ישיבות הורים” תקופתיות – למרות שהם גרושים, לשבת יחד פעם בכמה חודשים ולדבר על מצב הילדים: לימודים, בריאות, מה מטריד אותם, איך לחגוג ימי הולדת יחד או לחוד. יש זוגות גרושים שעושים את זה היטב – למשל חוגגים יחד ימי הולדת לילדים כהורים (בלי משקעים רומנטיים, רק סביב הילד). כמובן, רק אם היחסים תקינים.
    • קהילה וסביבה: במקומות כמו פתח תקווה שיש בה קהילה דתית וקהילת עולים למשל, לעיתים יש רשת תמיכה. ארגונים קהילתיים או בית הכנסת מנסים לסייע – למשל, אם האם חד הורית צריכה עזרה עם הסעות, משפחות אחרות עוזרות.
    • בריאות נפשית ומוטיבציה: הגירושין עלולים להותיר צלקות רגשיות אצל ההורים. מומלץ להם גם לקבל ייעוץ פסיכולוגי לעצמם, לעבד את הכאב או הכעס וללמוד לתקשר בלי משקעים. ככל שהם יתגברו, כך ייטב לילדים וגם להם.
    • מניעת שחיקה בקונפליקט: מערכת המשפט בישראל הבינה שלחזור לבית משפט כל שני וחמישי זה מזיק. לכן היום יש מוסד “תיאום הורי” – במקרים קשים, ממנים מתאם הורי מקצועי שמסייע להורים לפתור מחלוקות קטנות לפני שרצים לבית משפט. זה משהו שיכול להיקבע אפילו בפסק הדין אם צפו שיהיו קשיים.

    מבחינת המשפטנים, אחרי שהגירושין הושלמו, הם לרוב יוצאים מהתמונה אלא אם צץ דבר מה חדש. אבל החיים לא קופאים: ילדים גדלים, נסיבות משתנות. לכן יש פוטנציאל להליכים חדשים בעתיד (שנדון בשלב 18).

    עצות פרקטיות:

    • גרושים רבים משתמשים כיום באפליקציות ניהול משמורת (יש אפליקציות ייעודיות) כדי לתאם לו”זי שהות, לעקוב אחרי הוצאות חריגות ולחשב בדיוק מי חייב למי. זה מפחית עימותי “את חייבת לי 100 ש”ח” כי הכל רשום.
    • חשוב לקיים גמישות מסוימת: אם אחד ההורים צריך להחליף סופ”ש או לקחת את הילד לאירוע ביום לא שלו – להראות רצון טוב. פסיקות רבות מדגישות ששיתוף פעולה וגמישות זה לטובת הילדים. אבל גם להציב גבולות – למשל, לא לנצל טוב לב של אחד באופן חד צדדי.
    • מבחינת הילדים, מסר עקבי: ששני ההורים אוהבים אותם, שהגירושין אינם אשמתם. לגרום להם לחוש ביטחון שגם אם הם בבית אבא או בבית אמא – ההורה השני לא “נוטש” אותם. למשל, הורה יכול להתקשר לילד כשהוא אצל השני סתם להגיד לילה טוב (בהתאם למה שסיכמו).
    • יחסים חדשים של ההורים: אם מתחילים לצאת ולבלות, צריך גם אז לזהות את צורכי הילדים. אולי נער מתבגר בבית אמא מקבל רע שהאם יוצאת לדייטים – אולי צריך לדבר איתו על כך בעדינות. או אם אבא מציג חברה חדשה, לוודא שהילדים מוכנים.

    הצלחת ההתאקלמות ניכרת בכך שההורים עוברים ממצב של “זוג נשוי בקונפליקט” ל”צוות הורי נפרד אך משתף פעולה”. זה אתגר לא קל, אך מטרתו שהילדים יגדלו בריאים עם שני הורים פעילים, גם אם בשני בתים. במישור האישי, כל הורה צריך גם לחדש חייו – לעיתים למצוא זוגיות, או לחילופין ליהנות מעצמאותו, להשקיע בתחביבים, חברים ועבודה. לא פעם, אחרי תקופת משבר, מגיעה צמיחה – אנשים מגלים עצמם מחדש. מבחינת עורכי דין, הם פחות שותפים בשלב הזה (אלא אם הוזמנו לכוס קפה לחגוג את סיום התהליך! ), אבל לא נדיר שעו”ד משפחה הופך לידיד-לא-פורמלי שמקבל עדכונים (“התחתנתי שוב! “, “הבן התקבל ל-8200! “) כי היה שותף לפרק משמעותי בחיי הלקוח.

18. שינויים עתידיים – שינוי נסיבות, הפחתת/הגדלת מזונות ושינוי משמורת:
    החיים דינמיים, ומה שנקבע בהסדר הגירושין עשוי שלא להתאים עוד כעבור זמן. הדין הישראלי מכיר בכך שבענייני ילדים ניתן לשוב ולעדכן את ההסדרים אם חלו שינויים מהותיים בנסיבות. גם ענייני מזונות יכולים להיפתח מחדש. לעומת זאת, חלוקת רכוש היא לרוב סופית ואינה ניתנת לשינוי (פרט למקרים נדירים של תרמית שנתגלתה). נסקור מהם השינויים הנפוצים אחרי הגירושין וכיצד מתמודדים עמם משפטית:
    • שינוי בגיל הילדים ואופן חלוקת זמני השהות: כשהילדים גדלים, צרכיהם ורצונותיהם משתנים. לדוגמה, פעוט בן שנתיים היה אולי בעיקר עם אמא עם הסדרי ראייה קצרים לאבא. כעת בגיל 6 הוא מוכן ויכול לישון אצל אבא יותר. ייתכן שההורים בעצמם יגמישו את ההסדר ללא בית משפט (הרצוי). אבל אם אחד מתנגד להרחבה, השני יכול לפנות לבית משפט בטענה שחל שינוי נסיבות (הילד גדל ומסוגל) ולבקש עדכון משמורתאו הסדרי שהות. שופטים לרוב ישמחו לאשר הרחבת זמני שהות אם אין סיבה נגד. למעשה, רובההסדרים עוברים אבולוציה טבעית: אבות רבים מקבלים יותר זמן עם הילדים ככל שהם גדלים ומסוגלים להתארגן.
      • דוגמה: בהסכם הראשוני נקבע שהאב ייקח את הילדים לינה אחת באמצע שבוע וכל שני סופ”שים. כעבור 3 שנים, האב מבקש שווה בשווה. האם מתנגדת מחשש לאיבוד מזונות (כי משמורת משותפת משפיעה על מזונות). האב יכול לתבוע בבית משפט שינוי משמורת למשמורת משותפת, בטענה שהילדים קשורים אליו, הוא פנוי יותר וכו’. אם זה נכון, בית המשפט יכול לשנות ההסדר ולהורות גם על עדכון סכום המזונות בהתאמה.
      • דוגמה נוספת: ילד מתבגר שאומר “אני רוצה יותר אצל אבא כי אמא חופרת לי” – אם בגיל 14 מביע רצון לגור בעיקר עם אבא, בית המשפט עשוי לשקול בחיוב (דעת ילד מעל גיל 10 מתחילים להתחשב).
      • חזקת הגיל הרך: סעיף בחוק קובע שילד עד גיל 6 אצל האם בהיעדר נסיבות מיוחדות. אם בגיל 6+ האב רוצה שינוי, הוא יכול לבקש בטענה שעכשיו החזקה לא חלה ויש לשקול מחדש. אם האב היה מעורב מאוד כל השנים, יש סיכוי טוב לקבל לפחות חצי-חצי.
      • נושא משמורת משותפת התפתח: ב-2025 יש הצעת חוק לבטל לגמרי את מושג “משמורת” ולעבור ל”אחריות הורית משותפת” ללא תווית ראשי/משני. בתי המשפט כבר לא מתעסקים בתואר אלא בסידור הזמן. כך שאם היו הסדרים ישנים של “המשמורת אצל האם”, אבות באים ומבקשים לבטל משמורת ולהפוך הרשמי לשווה.
      • סירוב קשר וניכור הורי: שינוי נסיבות שלילי – אם ילד מסרב ללכת להורה, ההורה יכול לבקש סיוע מבימ”ש. במקרים קיצוניים, אפילו שינוי משמורת להורה הנדחה. היו פסיקות כאלו. זה שינוי כי בתחילה אולי הסדרי ראייה נקבעו רגיל אבל אחר כך ילד מסרב. זה מורכב ודורש חוות דעת, אך אפשרי.
      • מעבר דירה מרוחק: אם הורה משמורן רוצה לעבור רחוק – זה שינוי נסיבות שמצריך שינוי בהסדרי שהות ואולי במשמורת. תביעות “הגירה” עולות – לפעמים האם רוצה לעבור לחו”ל עם הילדים (למשל קיבלה רילוקיישן בעבודה). האב יכול להתנגד. בית משפט יכריע לפי פרמטרים: טובת הילדים, הקשר עם האב מול היתרונות. לעיתים מתנה מעבר בתנאים (למשל האב יקבל חופשות ארוכות וחלוקת עלויות טיסה). אם בית משפט מסרב לאפשר מעבר, האם תצטרך לבחור בין לעבור לבד (בלי הילדים) או להישאר.
      • מעבר בתוך הארץ: גם מעבר מעיר לעיר (נניח מפ”ת לחיפה) – שינוי נסיבות. ההורה הרוצה לעבור צריך לפנות בבקשה לשינוי הסדר (כי הגיאוגרפיה משתנה).
      • לעיתים קרובות, השינוי לא מגיע דרך בית משפט אלא דרך הסכמה: ההורים כותבים הסכם שינוי קצר ומאשרים אותו (רצוי בבית משפט שיהיה מחייב).
      • בתי משפט לרוב דורשים הוכחת שינוי מהותי – לא סתם “הרגשתי שנעשה אי-צדק בפעם הקודמת”. למשל, אם אב טוען עכשיו “אני רוצה יותר זמן” בלי להראות שנסיבות השתנו (כמו שינוי גיל הילד או סיום משמרות לילה בעבודה שמנעו ממנו לקחת יותר קודם), ייתכן וידחו. לא נותנים “מקצה שיפורים” סתם כך.
    • שינוי במצב ההכנסות והוצאות – בקשה להפחתה או הגדלה של מזונות:
      מזונות ילדים נפסקים לפי מצב הידוע בזמן הפסק. אבל לאורך שנים, המצב משתנה:
      • הכנסת ההורים: למשל, האב פוטר מעבודתו ומובטל תקופה ארוכה, או החליף עבודה בהכנסה נמוכה משמעותית – הוא יכול לבקש הפחתת מזונות כי כעת אין לו יכולת כמו קודם. עליו להוכיח שלא עשה זאת ברשלנות או בכוונה. אם שינוי הכנסה קל או שהוא יכול היה לצפות זאת (נניח פרש מוקדם מבחירה) – בית משפט לא תמיד יפחית. אבל אם באמת מצבו הורע באופן לא צפוי (מחלה, תאונה, פיטורין מענף במשבר), יש סיכוי להפחתה זמנית או קבועה.
      • הצד השני: אם האב התחיל להרוויח הרבה יותר (קודם היה סטודנט וכעת הפך בכיר הייטק עם שכר פי 3), האם יכולה לתבוע הגדלת מזונות. גם כאן, צריך שינוי משמעותי בצרכי הילדים או ביכולת האב. בתי משפט לא ששים כל פעם שאבא קיבל קידום קטן להגדיל מזונות, אבל אם הפער גדול וזה מאפשר לילדים רמת חיים טובה יותר, יכולים להגדיל.
      • נישואין חדשים של ההורים: אם האם נישאה שוב, על האב להמשיך מזונות לילדים כרגיל, אך כבר אין מזונות אישה. אם האב נישא ויש לו ילד מנישואים שניים, הוא יכול לטעון שחובתו עכשיו מתחלקת בין יותר ילדים ולכן מבקש הפחתה. פסק דין עליון (בע”מ 919/15) קצת שינה – אבל עודכנה פסיקה שגם ילד מנישואים שניים יכול להוות “שינוי נסיבות” אם נטל המזונות הקודם היה גבוה ועתה מתחלק.
      • צרכי הילדים: אם ילד חלה חלילה במחלה שמייקרת טיפוליו, האם יכולה לבקש הגדלת מזונות לכיסוי. ולהפך, אם ילד סיים תיכון והולך לצבא (בצבא מקבל אוכל וכו’), האב יכול לבקש הפחתה (למעשה, החוק כבר קובע אוטומטית שבגיל 18 יורד שליש עד 21).
      • ילד עבר לגור אצל האב: זה שינוי דרמטי – אם למשל בן עשרה עבר לשהות כמעט קבוע אצל האב, האב יכול לבקש לבטל מזונות עבורו ואף לדרוש מהאם לשלם לו מזונות (כי אולי היא זו שחייבת עכשיו).
      • יוקר המחיה ואינפלציה: במדד אינפלציוני גבוה, אם המזונות לא הוצמדו כראוי, כעבור שנים הערך נשחק. האם יכולה לבקש עדכון בשל נסיבות כלכליות (למרות שיש הצמדה לרוב).
      • סרבנות קשר: אב יכול לטעון: “אני משלם אבל הבן מסרב לבוא אליי בהשפעת האם, למה שאשלם על דברים שהיא מסיתה אותו ולא נותנת לי לראותו”. זו טענה רגישה. בתי משפט לא ממהרים לקשור מזונות בקשר, אבל במקרה קיצוני יתנו אולטימטום: לדרוש מהאם לשתף פעולה או שקנס / הקטנת מזונות.
      • הליך השינוי: מי שרוצה שינוי מגיש תביעה חדשה בבית משפט (או בקשה במסגרת התיק המקורי). עליו להוכיח השינוי בראיות (תלושי שכר חדשים, מסמכים רפואיים, תצהירים). בית המשפט יקיים דיון (ייתכן לא צריך הוכחות מלאות אם הכול במסמכים) וייתן החלטה אם משנים.
      • בתי המשפט מדגישים: מזונות ניתן לעדכן רק אם שינוי נסיבות מהותי וקבוע. לא אם אבא ירד בהכנסה לחודשיים.
      • תחולה רטרואקטיבית: לרוב שינוי מזונות יהיה מיום הבקשה ולא אחורה, כדי לא ליצור חובות עבר פתאום.
      • שינוי מזונות מוסכם: לפעמים ההורים עצמם בלי משפט מסכימים (למשל, אבא אומר: “אני מתקשה, בואי נקטין קצת עד שאמצא עבודה” והאם מסכימה זמנית). מומלץ במקרה כזה לפחות לתעד בכתב או אפילו להגיש הסכם מתוקן לאישור כדי למנוע מחלוקות עתידיות (למשל, האם לא תגיד אחר-כך שיש לו חוב על החלק שקיצצו זמנית).
    • ערעור על פסק דין (במסגרת הזמן המותר): זה לא “שינוי נסיבות” אלא המשך ההליך המקורי. אם בתוך 60 יום מהפסק מישהו מערער, זה נכנס למסלול ערעור (נדון בשלב 20). אך כאן נתייחס רק לשינוי לאחר שעבר זמן (כלומר לא ערעור מידי אלא שינוי מאוחר).
    • פתיחה מחדש של סוגיות רכוש סגורות: עקרונית לא מתאפשר, למעט:
      • גילוי תרמית/הסתרה: אם לאחר גירושין נודע שאחד הסתיר נכס משמעותי (למשל, הייתה לו דירה בחו”ל שלא גילתה), ניתן לעתור לבית המשפט לבטל את הסכם הגירושין או הפסק בחלקו בעילת תרמית ולדרוש חלוקה מחדש. זה קשה אך קרה.
      • טעות או עושק: למשל, אחד טוען שהסכם גירושין שחתם היה תחת כפייה או שמצבו הנפשי היה רעוע – אפשר לנסות לבטלו, אך ביהמ”ש נזהר מאוד.
      • לרוב, סיפורי נכס שהתגלה מוחבאים נגמרים בתביעות נזיקיות (לתבוע כסף על ההסתרה).
      • אם קיים מנגנון בהסכם: לעיתים בהסכם כתוב “אם יתגלה נכס מוסתר – הצד שגילה יקבל 100% ממנו”. אז אפשר לפנות לאכיפה של סעיף כזה.
    • שינוי הסדרים באמצעות גישור/תיאום: רבים מבינים שעדיף שוב לא להגיע לביהמ”ש. הם יכולים לפנות למגשר (לפעמים אותו אחד כמו בגירושין) שיעזור לעדכן הסכמות. זה עדיף במיוחד בענייני משמורת, כי שינויים כאלה תכופים (ילדים גדלים).
      • דוגמה: ההורים בחלוף 5 שנים רוצים לעדכן את זמני החגים – הם הולכים ליועץ, כותבים נייר חדש, ומאשרים אותו בבימ”ש (כמה דקות, בדלתיים סגורות). כך רעננו את ההסכם רשמית.

    תפקיד עורך הדין בשינויים:

    • אם לקוח חוזר לייעוץ ומבקש, עוה”ד יבדוק אם אכן יש עילה משפטית. הוא לא ימליץ אוטומטית לפתוח מחדש בלי סיכוי, כי גם שופטים לא אוהבים “מתדיין סדרתי”.
    • עוה”ד יציג אפשרויות אלטרנטיביות: אולי במקום משפט, להציע פשרה לצד שני. למשל, אב מבקש להקטין מזונות – עו”ד יכול לכתוב מכתב לאם: “מצב האב השתנה, בואי נסכים להפחתה קטנה באופן זמני במקום מלחמות. ” לפעמים זה עובד.
    • אם הולכים לבימ”ש, עוה”ד צריך כמעט לבנות תיק מחדש (אבל מוגבל לנושא השינוי). פעמים רבות אותם עורכי דין של הגירושין המקוריים מטפלים גם בשינוי. הם כבר מכירים התיק, זה יתרון. אך לפעמים לקוח יחליף אם לא היה מרוצה.
    • על עוה”ד גם לומר ללקוח מתי לא לבקש שינוי כי “לא יעבור”. למשל, אב שרוצה להפחית כי “אני רוצה לעבוד פחות שעות” – זה לא יתקבל, אז חבל בזבז זמן.

    דוגמה חשובה מבתי משפט: בעשור שאחרי תקדים 919/15, היו גל של בקשות מצד אבות להפחתת מזונות כי הלכה השתנתה. בתי משפט אמרו: שינוי הלכה כשלעצמו אינו שינוי נסיבות, אלא אם נסיבות המשפחה השתנו. אז לא כל אב יכול לבקש פתיחה בגלל ההלכה. רק אם למשל אז לא הייתה משמורת משותפת ועכשיו כן וכו’.

    לסיכום: שינויים לאחר גירושין הם כמעט וודאות לפחות בענייני הילדים. מערכת המשפט גמישה לכך, אבל דורשת רף מסוים של שינוי כדי למנוע זעזועים תכופים. הורים צריכים להיות מודעים שנדרש מהם להסתגל ולשתף פעולה. מוטב שישתדלו להגיע להבנות בעצמם, כי משפט מתמשך גובה מחיר נפשי וכלכלי. עורכי הדין בד”כ ממליצים ללקוחות: “תשמרו את הכרטיס שלי אם צריך, אבל אני מקווה שלא ניפגש שוב בבית משפט. . . “. במציאות, חלקם אכן חוזרים. המטרה העליונה נשארת – טובת הילדים, והיא מחייבת לפעמים התאמות לאורך הדרך.

19. אכיפה וביזיון בית משפט – טיפול בהפרות והבטחת קיום ההסדר:
    כאשר הסכם גירושין או פסק דין כבר בתוקף, ייתכן שאחד הצדדים לא ממלא אחר ההוראות כפי שנקבעו. במצב זה, לצד המקופח יש כלים משפטיים לאכיפת קיום ההסדר. נפרט את הסיטואציות הנפוצות ואת הדרכים לטפל בהן:
    • אי תשלום מזונות או תשלומים כספיים אחרים: זה המקרה השכיח ביותר. אם ההורה החב במזונות לא משלם במועד או בכלל – ההורה הזכאי יכול לפעול בשתי דרכים:
      1. לשכת ההוצאה לפועל: פתיחת תיק ביצוע מזונות. בהוצאה לפועל יש מסלול מיוחד למזונות, המאפשר פעולות מהירות: הטלת עיקולים על המשכורת, חשבון הבנק, עיקול רכב של החייב, אפילו צווי יציאה מהארץ ומאסר אם לא משלם. בלשכת הוצל”פ יש סמכות להטיל סנקציות קשות על חייבי מזונות (כולל שלילת רישיון נהיגה – כלי חזק שהוכנס בחוק). בפתח תקווהיש לשכת הוצאה לפועל אזורית, והם מטפלים בתיקי מזונות רבים. החייב מקבל אזהרה 21 יום לשלם, ואם לא – אפשר להתחיל בעיקולים.
      2. המוסד לביטוח לאומי: בישראל, אם האם (או ההורה המשמורן) אינו מקבל מזונות, הוא/היא יכולה להגיש תביעה לביטוח הלאומי. ביטוח לאומי משלם קצבת מזונות חודשית (בסכום מוגבל, לפי מספר ילדים וקריטריונים) ומחליף בכך את החייב. לאחר מכן ביטוח לאומי בעצמו רודף אחרי החייב וגובה ממנו כחוב למדינה. יתרון: ההורה מקבל לפחות סכום כלשהו קבוע בלי להתעסק כל חודש. חיסרון: לרוב הסכום נמוך מהמזונות שנקבעו אם היו גבוהים (זה כמו רשת ביטחון מינימלית). במקרים של אבות עצמאים שמסתירים הכנסות, ביטוח לאומי לפעמים יותר יעיל כי יש להם חוקרים.

      ברגע שנפתחו הליכי הוצל”פ/ביטוח לאומי, החייב לרוב יתעשת וישלם חלק או יבקש הסדר חוב.

      • אם יש חוב מזונות נצבר, ניתן לצבור ריבית פיגורים משמעותית. הריבית על מזונות בפיגור גבוהה (מתחילת 2023 סביב 4% שנתי + הצמדה).
      • ענישה פלילית: עקרונית, אי תשלום מזונות עצמו לא עבירה פלילית, אבל אי ציות לצו בית משפט יכול להיחשב בזיון (נפרט). במדינות אחרות מזונות משתמטים זה פלילי, בישראל לא במישרין.
    • אי קיום הסדרי ראייה / משמורת: אם הורה לא מביא את הילדים במועדים שקבע ההסכם/פסק הדין, או מסרב להעבירם, זו הפרת צו. הכלי כאן הוא צו לפי פקודת בזיון בית משפט: ההורה המקופח פונה לבית המשפט למשפחה בבקשה לפי פקודת בזיון, ומבקש סנקציה על הצד המפר. סנקציות אפשריות: קנס כספי על כל הפרה (למשל 500 ₪ על כל יום איחור/הפרה), או אפילו מאסר (נדיר, שמור למקרים קיצוניים).
      • בתי המשפט מאוד לא אוהבים שלוקחים את החוק לידיים בהקשר הילדים. הורה שמפר זמני שהות עלול בהחלט להיקנס. לדוגמה: אם האם לא נותנת לילדים ללכת לאבא בניגוד לפסיקה, בית המשפט יכול לקנוס אותה X ₪ על כל פעם שסירבה, ואם לא עוזר – לשקול החלפת משמורת. היו מקרים חריגים של מאסר קצר להורה סרבן (בעיקר במקרים של סרבנות קשר חמורה או הפרה חוזרת ונשנית).
      • להורה הנפגע גם אפשרות לתבוע נזיקית על ניכור הורי (יש תקדים פסיקה לפיצויים), אבל זה הליך נפרד ממושך.
      • משטרה: אם יש חשש לחטיפה ממש (למשל, לא החזיר הילדים שבוע, לא ידוע מיקומם) – המשטרה מעורבת (לפי חוק אמנת האג לחטיפה פנימית). אך לרוב בהפרות קצרות, המשטרה לא מתערבת, אלא מפנה לבימ”ש.
      • מרכז קשר: במידה והורה לא התנהל כשורה בהסדרים (לדוגמה איחורים כבדים, מריבות ליד הילדים), בית המשפט יכול כעונש או כאמצעי הגנה להעביר המפגשים לפיקוח במרכז קשר לתקופה. מרכז קשר הוא מקום מפגש מפוקח ע”י עו”ס, להבטיח שלא יהיו בעיות. הורה מפר עלול למצוא עצמו נאלץ לראות ילדיו רק שם תחת השגחה.
    • אי העברת מסמכים או חתימה לצורך חלוקת רכוש: אם למשל פסק הדין חייב צד לחתום על שטר העברת דירה והוא לא חותם:
      • ניתן לפנות לבית המשפט שהוציא את הפסק ולקבל צו הממנה את המזכיר הראשי לחתום במקום הצד המסרב. זה מכוח תקנות סד”א. וכך, העסקה תבוצע גם בלי רצונו.
      • אפשר גם כאן לבקש בזיון: קנס כל יום איחור בחתימה.
      • ההוצאה לפועל: אם זה קשור בתשלום סכום (נניח, הוא לא משלם את ה-500,000 איזון במועד), אפשר לפתוח תיק הוצל”פ על הסכום. ואם ההסכם אומר שאם לא משלם אז הדירה תימכר, ההוצאה לפועל יכולה לכנס ולמכור.
    • אי תשלום חובות משותפים שנקבע: אם למשל הוסכם ששני הצדדים ימשיכו לשלם יחד משכנתא/חוב והאחד לא משלם – הבנק יבוא בדרישה לשני. הצד הניזוק יכול לחזור לבית משפט לתבוע אכיפה או להגיש נגד המפר תביעה כספית על חלקו.
      • לעיתים נבון, במקרים כאלו, לפרוע חובות משותפים מראש בעת החלוקה כדי למנוע תלות עתידית. אם לא נעשה, יש פוטנציאל בעיה.
    • הפרות שונות של תנאי ההסכם: למשל, הוסכם שההורים לא יחשפו את הילדים לבני זוג חדשים למשך X חודשים, אבל אחד עשה כן – זה סעיף שקשה לאכוף, אבל אפשר לנסות פניה לבימ”ש כדי להוציא צווים התנהגותיים (לא תמיד יעיל).
      • הוסכם למשל שלא יוציאו הילדים לחו”ל בלי אישור בכתב של השני, ואחד הזמין חו”ל בלי לבקש – אפשר לפנות בדחיפות לבימ”ש שיאסור.
    • סרבנות גט: זו הפרה של חיוב דתי, ובית הדין מטפל בסנקציות. דיברנו קודם – אפשר מאסר בצו בית דין. מערכת בתי הדין מטילה סנקציות לפי “חוק כפיית ציות” (הגבלות על חשבון בנק, שלילת רישיון נהיגה, פרסום שמו של סרבן גט, וכו’). בתיקי סרבנות קיצוניים מאוד, היו אף מקרים של כליאה ממושכת (עד 10+ שנים) של סרבני גט בהוראת בית הדין הגדול.
      • בפתח תקווה, כמו בכל הארץ, מחמירים כיום עם סרבנים, ובפרט עם ההד הציבורי, בתי הדין לא מקלים ראש.
    • זלזול בהחלטות בית משפט (ביזיון):
      • פקודת בזיון מאפשרת לבימ”ש אזרחי לאכוף כל צו שניתן. התנאי: ההפרה צריכה להיות ברורה, רצונית וללא צידוק. העונש: מאסר עד 3 חודשים (אפשר להאריך שוב) או קנס כרצון בימ”ש.
      • לרוב, משתמשים בקנסות מדורגים: “אם האם לא תעביר את הילד לאב ביום X – קנס 1,000 ₪ לכל יום”.
      • מאסר אזרחי קורה, אך זה כלי אחרון, כי בתי משפט מעדיפים לא לשים הורה בכלא כי זה גם משפיע על הילדים (אם אבא בכלא, לילדים אין אותו). אבל היו מקרים נוקבים.
      • ההבדל בין ביזיון להוצאה לפועל: ביזיון יעיל במשהו שלא ניתן לכמת בכסף (כמו זמני שהות, חתימה). לכסף – הוצאה לפועל טובה.
    • היבט פלילי:
      • אי תשלום מזונות עצמו כאמור לא עבירה פלילית, אבל הזנחת קטין כן (אם ההורה לא משלם עד כדי פגיעה בילד). ניתן תיאורטית להגיש תלונה על הזנחת קטין אם האב לא משלם בכלל ולילדים אין מה לאכול – בפועל, זה לא הכלי המועדף כשהמסלול האזרחי זמין.
      • אם הורה חוטף ילד לחו”ל בניגוד לצו – זו עבירה פלילית לפי חוק אמנת האג, ומופעלים אינטרפול וכו’.
      • אלימות לאחר גירושין: לפעמים סכסוך נמשך לאלימות – מקרים טרגיים ידועים (תיקי רצח של בן זוג/ילדים ע”י בן זוג לשעבר). כאן כמובן המשטרה מטפלת. לכן בתי משפט מנסים למנוע הסלמה באמצעות כלים אזרחיים לפני שמגיע לפלילי.
    • תדירות המקרים:
      • כ- 40% מחייבי מזונות מפגרים בתשלום בשלב כלשהו. חלק זה פיגורים קלים, חלק כרוניים. הביטוח הלאומי משלם לכ-15 אלף נשים מזונות במקום הבעל מדי שנה .
      • הפרות הסדרי ראייה: קורות, במיוחד אם היחסים עכורים. מחקרים מראים שכ-20% מהגרושים מדווחים על קשיים מהותיים בקיום הסדרי שהות.
      • לרוב, עם הזמן, הצדדים מתכיילים: או שמגיעים לשגרת קיום או שהולכים חזרה לביהמ”ש לעדכן הסדר כדי שיהיה ישים.

    תפקיד עורך הדין באכיפה:

    • במקרים של אי תשלום, עוה”ד יסייע בהליך בהוצאה לפועל: מכין בקשה, מייצג בדיונים (למשל חייב יכול לבקש פריסת חוב, ואז יש דיון אצל רשם הוצל”פ).
    • בביזיון בית משפט: עוה”ד יגיש את הבקשה ויטען בבית המשפט, ויאסוף ראיות להפרה (למשל תכתובות מוכיחות שסירב).
    • לעיתים עו”ד פונה ישירות לעו”ד הצד השני לפני נקיטת הליכים: “לקוחתי מוסרת שאם תוך 7 ימים לא יוסדר חוב המזונות, נפתח תיק בהוצל”פ”. לפעמים זה מספיק זרז.
    • יש עורכי דין המתמחים ספציפית באכיפת מזונות וגבייה (זו התמחות שונה במקצת).
    • עו”ד יכול לייעץ גם לצד המפר אם הגיע אליו: למשל, אב שלא יכול לשלם – יאמר לו “אל תתחבא, גש להוצאה לפועל, תציע סכום מינימלי, תסדיר, אחרת תסבול מסנקציות חמורות”.
    • לפעמים עורכי דין מארגנים הסדרי חוב: אם נצבר חוב גדול, האם מסכימה לוותר על חלק תמורת תשלום מיידי של השאר, וכד’. עו”ד מנסחים הסכם חוב חדש ומגישים לאישור רשם ההוצל”פ לסגור תיק.

    דוגמה בסיום: נניח בפתח תקווה, אב צבר 50,000 ש”ח חוב מזונות כי פוטר. האם פותחת תיק. רשם ההוצל”פ מזמין את האב לחקירת יכולת. מסתבר שאין לו כעת אבל יש פוטנציאל. אולי קובעים שישלם חוב בפריסה, ואם לא – קונסים. במקביל האם פונה לביטוח לאומי לקבל מזונות שוטפים.
    או: אם אב לא מחזיר ילד בזמן קבוע – האם דרך עו”ד פונה לביהמ”ש. השופט קונס אותו 300 ₪ כל איחור. האב מפסיק לאחר שחש את הכיס.

    אכיפת פסק דין גירושין חיונית כדי שהנייר יהפוך למציאות. הפער בין פסק דין אידילי לקיום בפועל עלול להיות גדול אם צד לא משתף פעולה. לכן מערכת ההוצאה לפועל ובתי המשפט עומדים כרשת ביטחון. חדשות טובות – רוב הגרושים עם הזמן מבינים שכדאי לקיים ההסכם: זה חוסך להם סנקציות וחיכוכים. לאכיפה יעילה יש גם אפקט חינוכי: לאחר פעם-פעמיים של עיקול משכורת, בדרך כלל החייב ישלם בזמן. כך חוזרים לשגרה תקינה.

20. ערעורים ועקרונות תקדימיים – כשמגיעה בחינה נוספת בערכאה גבוהה:
    שלב זה מתרחש אם אחד הצדדים (או שניהם) אינו מרוצה מפסק הדין שהתקבל ומחליט לנצל את זכותו לערעור בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר. כמו כן, בפן העקרוני, ערעורים פומביים יכולים ליצור תקדים משפטי מחייב, שמשפיע על מקרים עתידיים. נפרט את תהליך הערעור והמשמעויות:
    • ערעור בבית המשפט המחוזי (על משפחה) או בבית הדין הרבני הגדול:
      • פסק דין של בית משפט לענייני משפחה (שהוא ערכאה ראשונה) ניתן לערער בזכות בפני בית המשפט המחוזי. ההרכב במחוזי הוא שלושה שופטים, בדרך כלל. הם בוחנים את פסק הדין של המשפחה.
      • פסק דין של בית דין רבני אזורי (כמו בפ”ת) ניתן לערעור בזכות בפני בית הדין הרבני הגדול בירושלים, בהרכב של שלושה דיינים.
      • המועד להגשת הערעור בבימ”ש – 60 יום מפסק הדין (או 30 להסכם גירושין שאושר, אם רוצים לערער עליו). בביה”ד הרבני – 30 יום.
      • הערעור הוא בעיקרו עיון מחדש בחוק וביישומו על העובדות שנקבעו. אולם, ערכאת ערעור נוטה לא להתערב בקלות בממצאי עובדה שקבעה הערכאה הראשונה (כגון אמון בעדים), אלא אם ברור שנעשתה שגיאה. מתערבים יותר בשאלות משפטיות (למשל יישום לא נכון של חוק או פסיקה).
      • נוהל: הצד המערער מגיש כתב ערעור המפרט את שגיאותיה לטענתו של הערכאה הראשונה. הצד שכנגד מגיב בכתב תשובה. לעיתים מתקיים דיון בעל-פה שבו טוענים בפני השופטים/דיינים.
      • לאחר מכן הערכאת ערעור נותנת פסק דין: יכולה לדחות הערעור ולאשר את פסק הדין, יכולה לקבל את הערעור (לשנות את פסק הדין חלקית או מלאה), או להחזיר (נדיר, אבל אם חסר בירור עובדתי – אולי יחזירו למשפחה לשמוע עד נוסף, וכו’).
      • בבימ”ש מחוזי, פעמים רבות מנסים גם גישור ערעור – מציעים לצדדים להגיע לפשרה במקום החלטה “ייקוב הדין”. כי בערעור לפעמים שני הצדדים חוששים (המערער יכול לא רק לקבל, גם להפסיד יותר).
      • עקרונית, רוב הערעורים המשפחתיים נדחים. אבל ישנם מקרים שמצליחים, במיוחד בנושאים של פרשנות דין. למשל, בשנים שאחרי בע”מ 919/15, היו ערעורים רבות על יישום ההלכה החדשה וזה יצר פסיקה מתפתחת – מחוזי בכל מיני מחוזות קבע כללים (למשל, איך לחשב זמני שהות).
    • ערעור לעליון (או בג”ץ):
      • על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור משפחה, אין זכות אוטומטית לעליון, אלא צריך רשות ערעור (רע”א). ביהמ”ש העליון יתן רשות רק אם עולה שאלה משפטית עקרונית כללית, או עיוות דין חמור. רוב רובם של המקרים נגמרים במחוזי.
      • אולם, כמה תיקים כן מגיעים לעליון, ומשם יוצאות ההלכות המנחות: למשל, בע”מ 919/15 המפורסם הגיעה כבקשת רשות ערעור על פסיקת מחוזי; בית המשפט העליון החליט לדון בו כאילו התקבל (לפי סמכותו) ונתן פסק דין מהפכני ששינה את דיני מזונות בישראל.
      • אם מתעוררת סוגיה משפטית חדשה (למשל, הכרה בהורות בזוג חד-מיני, או תקפות הסכם ממון יוצא דופן) – יתכן שתגיע עד העליון.
      • בתי הדין הרבניים: על פס”ד של ביה”ד הגדול אפשר רק עתירה לבג”ץ אם טוענים שחרגו מסמכות או פגעו בכללי הצדק. בג”ץ לא מתערב בתוכן פסקי דין רבניים (ההלכה), אלא רק בבחינת חריגה מסמכות או סתירה לחוקי המדינה. למשל, אם בי”ד גדול דן בנושא שלא היה בסמכותו (כמו רכוש אחרי הגט בניגוד לסמכות – קרה, ובג”ץ 8638/03 קבע שאין סמכות).
      • דוגמה עדכנית: בג”ץ 5933/14 (פסק דין 2017) קבע שבתי דין רבניים לא יכולים לאשר הסכם גירושין שנותן להם סמכות עתידית (סוגיית כריכה בהסכמה), וזה עורר סערה.
      • עוד דוגמה: בג”ץ 5185/13 (קול הגדול) 2019 קבע שאחרי גירושין, בית הדין לא מוסמך לדון ברכוש, אפילו אם בהסכם נתנו לו אפשרות (כי חוקית, סמכותו תמה עם הגט).
      • מקרה מאיה רוטנברג: הוזכר בג”ץ 5988/21 – פס”ד בפברואר 2025 שקבע סופית שרבני לא ידונו במזונות ילדים כרוכים, החזיר עטרה לשרגאי. זו פסיקה תקדימית שמשפיעה על כלל המקרים (והייתה בייצוגה).
    • תקדים מנחה:
      • פסיקות בית המשפט העליון יוצרות הלכות מחייבות לכל הערכאות. למשל, לאחר 919/15, כל שופט משפחה מחויב לפסוק מזונות בהתאם לעקרונות שם.
      • גם פסיקות מחוזי יכולות לשמש הדרכה (לא מחייבות רשמית, אבל משפיעות).
      • התקדים יכול לשנות פרקטיקה: כפי שהלכת 919/15 שינתה את סכומי המזונות דרמטית – בפ”ת, אחרי 2017, ראינו רבות פסיקות שלפיהן לאב במשמורת משותפת ובשכר דומה לא ישולם כמעט מזונות (לפני כן שילם).
      • תקדים אחר: הלכת בע”מ 919/15 גם עודדה משמורת משותפת, כי פתאום לאבות היה תמריץ (לא לשלם מזונות).
      • חקיקה בעקבות תקדימים: לפעמים אחרי פס”ד עליון, הכנסת מתקנת חוקים. למשל, בעקבות פס”ד על מתן סמכות בהסכמה לרבני, הכנסת חוקקה חוק שמאפשר כריכת מזונות ילדים בהסכמה (שטרם נכנס לתוקף, מתנהלים דיונים עליו).
    • החלטות ערעור מפורסמות:
      • פסקי דין גרושים ידועים:
        • בג”ץ קנובלר (1968) – קבע עיקרון טובת הילד גובר על הסכמי הורים.
        • בע”מ 919/15 (2017) – חילק מזונות חדש.
        • בע”מ 2121/12 (הלכת השיתוף הספציפי) – קבע שחזקת השיתוף לא חלה אוטומטית לפני 1974 על נכסים עסקיים.
        • תמ”ש 19215-07-14 (מחוזי, 2015) – נתן פיצוי 550,000 ₪ לגבר בשל ניכור הורי (תקדים נזיקי נדיר).
        • ע”א 5258/98 פלונית – הכיר בזכות לפיצויים בשל הפרת הבטחת נישואין (לא גירושין, אבל משפחה).
    • משך הערעור:
      • ערעור מחוזי יכול לקחת שנה-שנתיים. ערעור לעליון – עוד שנה-שנתיים. בינתיים, פסק הדין המקורי בדרך כלל בתוקף (מעוכב רק אם ביקשו עיכוב ביצוע וקיבלו). לרוב, מזונות לא מעכבים כי אומרים ילדים צריכים לאכול בינתיים.
      • אם הערעור משנה בדיעבד, עושים התחשבנות (נאמר הפחיתו מזונות – ההורה ששילם מדי חודש אולי יקבל זיכוי בחוב, או מקזזים בעתיד).
    • עלות הערעור:
      • לערער זה שוב עו”ד, אגרות, זמן. הרבה אנשים, במיוחד אם תוצאות סבירות, לא מערערים כדי “לגמור עם זה”.
      • עורכי דין לפעמים מייעצים לא לערער גם אם לא מרוצים, כי הסיכוי לשינוי קטן וההוצאות גדולות, והמשאבים עדיף להפנות לשיקום החיים.
      • אולם אם חשים עוול משמעותי או עיקרון חשוב – אז כן.
    • עורך הדין בערעור:
      • לא בהכרח אותו עו”ד מהערכאה הראשונה. לפעמים מביאים עו”ד מומחה לערעוריםאו “כוכב” ידוע לכתוב ערעור מהוקצע.
      • לפעמים מחליפים כי איבדו אמון או כי חושבים שגישה אחרת תשכנע יותר את הערכאה הגבוהה.
      • עורכי הדין בערעור מתמקדים יותר בשאלות משפטיות ופחות בעובדות, ומנסחים טיעון תמציתי ומבוסס פסיקה.
      • לעו”ד שייצג מלכתחילה יש גם יתרון – מכיר התיק לפרטי פרטיו.
      • בבתי דין רבניים, לפעמים מערערים מביאים טוען רבני בכיר לשכנע גדול הדיינים.

    מה מרגישים הצדדים בערעור:

    • אם אחד מערער, הסכסוך בעצם מתמשך. זה עוד תקופה של אי ודאות.
    • חלק מהאנשים מוותרים על דברים כדי לא לערער.
    • אחרים מחליטים “עקרוני לי” – למשל, הורה עלול לערער בעניין משמורת מתוך עקרון, למרות שאולי בפועל ילדים כבר גדלו ויהפכו את זה למיותר בסוף.
    • ערעור גם יכול להחריף יחסים (כי אחד רואה בזה “בגידה” בהסכמות).
    • סיום סופי:
      • אחרי ערעור מחוזי, יש פשרה פסיכולוגית כי יש אמירה נוספת. לעיתים זה מביא לסיום תחושת אי צדק.
      • ואם יש עליון – אז בוודאי, כי זה סוף פסוק משפטי.
      • אחרי כל הערעורים, אין עוד לאן ללכת, למעט פתיחת התיק שוב בשל שינוי נסיבות (שלב 18) – אך זה אחר, לא המשך של אותו הליך.

    ערעור הוא שלב אופציונלי, שלא תמיד מתקיים, אבל חשוב. הוא מהווה מנגנון ביקורת על הערכאה הראשונה, ומבטיח במידת האפשר תיקון טעויות. עבור המערכת, הוא יוצר פסיקות מנחות שמאחדות מדיניות (כדי שבתי משפט משפחה שונים לא יפסקו באופן שונה מהותית בנסיבות דומות). עבור הצדדים, זו עוד הזדמנות להשיג תוצאה צודקת יותר לדעתם. אך עליהם לשקול היטב עלות מול תועלת, ולהבין שערעור אינו משפט חוזר מאפס – הוא מוגבל למסגרת מסוימת. על כן, עורכי דין ישרים יאמרו ללקוח “אין הרבה סיכוי, עדיף לך לא לבזבז עוד כסף”, או להיפך “כאן השופטת ממש טעתה בעניין חוקי, יש סיכוי טוב בערעור”.
    בשורה התחתונה, משהסתיים גם הערעור (אם היה), הגירושין נסגרים משפטית באופן סופי, והצדדים יכולים – סוף כל סוף – להתמקד בעתיד ולא במאבקי העבר.

הסכם גירושין: מה כולל וכיצד לערוך בצורה נכונה

כאשר בני זוג מצליחים להגיע להבנות ולסיים את נישואיהם בהסכם גירושין בהסכמה, הדבר לרוב חוסך זמן, עלויות ועוגמת נפש. אך חשוב שההסכם יהיה מקיף, ברור וצופה פני עתיד, כדי למנוע סכסוכים לאחר החתימה. חלק זה יתמקד במבנה ובתוכן של הסכם גירושין מצוי, ומה חשוב לכלול בו. הסכם זה, לאחר אישורו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מקבל תוקף של פסק דין מחייב.

מבנה ההסכם: בדרך כלל הוא ערוך במספר פרקים מרכזיים:

1. פרטים כלליים ומבוא: שמות הצדדים, תאריך הנישואין, פרטי הילדים (שמות וגילאים), הצהרה שהם מסכימים להתגרש מרצון. לעיתים מציינים בקצרה את הרקע(למשל “קיימים בינינו חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור ולכן הגענו להחלטה להתגרש בהסכמה”). יש הסכמים שמצהירים שהצדדים ניסו גישור/ייעוץ וכעת מבקשים לכבד בחירתם. במבוא גם מצוין שההסכם מהווה הסדר כולל וסופי של כל העניינים הנובעים מהנישואים והגירושין, וכי לאחר אישורו יוותרו רק ההליכים לביצוע הגט.
2. הורות, משמורת והסדרי שהות (זמני שהות): זה פרק קריטי. אם נקבעת משמורת משפטית בלעדית לאחד ההורים – מציינים את זה (“הילדים יהיו במשמורת האם, והאב יהיה אפוטרופוס שותף וישתתף בהחלטות מהותיות”). אם משמורת משותפת – לפעמים מצהירים “הצדדים יהיו אפוטרופסים ומשמורנים במשותף” או פשוט מוותרים על המילה משמורת ומפרטים רק חלוקת זמנים. ההסכם צריך לפרט לוח זמנים: למשל, “הילדים ישהו אצל האם בימים א’, ב’, ג’ בכל שבוע, ואצל האב בימים ד’, ה’ בכל שבוע. סופי שבוע: יתארחו אצל האב בכל סוף שבוע שני מיום ו’ 14: 00 עד מוצ”ש 20: 00, ובסוף השבוע החלופי ישהו עם האם”. לעיתים נוקבים שעות מדויקות לאיסוף והחזרה כדי למנוע ויכוחים (“האיסוף ביום ו’ על ידי האב מבית האם בשעה 14: 00, ההחזרה לבית האם במוצ”ש עד 20: 00”).עוד בסעיף זה: חלוקת חגים וחופשות – נהוג לנסח רשימה: חגים מרכזיים מחולקים לסירוגין. למשל: “בשנים זוגיות הילדים עם האב בראש השנה, עם האם ביום כיפור, עם האב בסוכות, עם האם בפסח ראשון. . . ” וכו’, ובשנים אי-זוגיות היפוך תפקידים. או חלוקה לפי חצאי חופש (פסח ראשון עם אחד, פסח שני עם השני). לגבי חופשות קיץ: קובעים כמה זמן בכל בית ברצף – למשל “בחודש יולי ישהו שבועיים ברצף אצל האב (בתאריכים. . . ), שבועיים אצל האם, ובאוגוסט שבועיים-שבועיים. ” אם הורים גמישים, אפשר “הצדדים יתאמו בחודש מאי בכל שנה את חלוקת חופשת הקיץ בהתאם לתוכניותיהם”. אבל מוטב לקבוע ברירת מחדל מובנית.ימי הולדת – לפעמים מסכימים שנחגג יחד, או כל הורה בנפרד. חגים משפחתיים – אם יש עדות שונות (למשל אחד חוגג חג מסוים והשני לא), אפשר לקבוע בהתאם.תקשורת עם ההורה השני: סעיף שחוזר בהרבה הסכמים – “בעת שהייה אצל צד אחד, יותר קשר טלפוני סביר עם ההורה השני, פעם ביום/יומיים. ” כדי למנוע ניכור.קבלת החלטות: חשוב לציין ששני ההורים ממשיכים להיות אפוטרופסים (זה לפי חוק בכל מקרה) ושישתפו פעולה בהחלטות מהותיות בחיי הילדים (חינוך, בריאות, מקום מגורים וכו’). לפעמים מוסיפים שאם לא יוכלו להגיע להסכמה, יפנו למגשר או מומחה.העברת מידע: סעיף שמחייב כל הורה לעדכן את השני על נושאים חשובים (מחלה, בעיות בבי”ס, טקסים, אסיפות הורים) ולשתף מידע (כמו תעודות, הערכות רפואיות).העברת ציוד: כדי למנוע מריבות, חלק מההסכמים קובעים שהילדים יעברו עם הבגדים עליהם והציוד הנחוץ, ולא כל פעם מעבירים מזוודות. או קונים סט כפול. תלוי בהורים.

   מנגנון שינוי: סעיף לעתים יאמר “הצדדים רשאים בהסכמה בכתב לשנות את חלוקת הזמנים. כל שינוי קבוע ייעשה באישור ביהמ”ש. ” זה נותן גמישות.

   מתאם הורי: במקרים מתוחים, מכניסים סעיף “הצדדים ייוועצו במתאם הורי במקרה של מחלוקת בנושא הילדים, לפני פנייה לערכאות”.

3. מזונות ודמי טיפול/מדור:
   • מזונות ילדים: מצוין סכום המזונות החודשי שהאב (או האם, תאורטית) ישלם. כדאי לפרט עבור כמה ילדים הסכום, ואם הסכום יופחת אוטומטית כשהילד הבכור יגיע לגיל מסוים. לדוגמה: “האב ישלם לאם, כמזונות עבור שני הילדים, סכום של 4,000 ₪ לחודש. עם הגיע הבן הבכור לגיל 18 או סיום תיכון (המאוחר) יופחת הסכום ל-2, 500 ₪ לחודש עבור ילד אחד. תשלום המזונות בעד כל ילד יימשך עד סיום שירותו הצבאי הסדיר (לא יאוחר מגיל 21) ובתקופת שירות החובה יהיה בשיעור של שליש (כ- XXX ₪ לחודש) . “
   • הצמדה: כמעט תמיד קובעים שהמזונות צמודים למדד המחירים לצרכן (או מדד אחר) כדי לשמור ערך. מפרטים מתי יעודכן (למשל פעם בשנה, כל 3 חודשים, או “מדד הבסיס הוא חודש X שנה Y, ויעודכן כל שנה ביום. . . “). בלי הצמדה, המזונות ישחקו.
   • מדור (דיור): אם הילדים עם האם, מזונות פעמים כוללים מדור או מפרידים. אפשר לכתוב “בסכום המזונות נכלל מרכיב מדור ודמי אחזקת מדור”, או “בנוסף למזונות, ישלם האב X% משכר הדירה של האם (כרגע Y ₪)”. לרוב עד 30% עבור שני ילדים, 40% לשלושה וכו’, בהתאם לפסיקה. אפשר לקבוע תקרה (אם האם תשכור דירה יקרה מאוד, האב לא יממן מעבר לרף מסוים).
   • הוצאות חריגות: חשוב סעיף אקסטרה: “הצדדים יישאו בחלקים שווים (או ביחס אחר) בעלויות חריגות עבור הילדים, כגון: הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות בסל הציבורי (אורתודונטיה, משקפיים, טיפולי התפתחות), הוצאות חינוך מיוחדות (שכר לימוד לגנים פרטיים, צהרון, שיעורים פרטיים הכרחיים, טיולי בי”ס בחו”ל) וכן בקייטנות בחופשים. ” זה סעיף נפוץ. ניתן לפרט אם דורש הסכמה מראש: למשל, “לא תחויב הוצאה אלא אם הצד השני נתן הסכמתו מראש ובכתב, ולא יסורב הסכמה ללא סיבה סבירה. “
   • דמי טיפול: אם הילדים קטנים והאם לא עובדת/עובדת חלקית כדי לטפל, נהוג לפסוק דמי טיפול – סכום נוסף שאינו בדיוק מזונות אלא תמורה על טיפולה. אם רוצים, אפשר להכניס: “בנוסף, בשנים שהילדים מתחת לגיל X, האב ישלם לאם 500 ₪ לחודש כדמי טיפול בילדים. “
   • מועד תשלום ואופן: קובעים תאריך בחודש (“עד 5 בכל חודש עבור אותו חודש, ישלם האב בהוראת קבע לחשבון האם שמספרו. . . “).
   • הגדלה/הקטנה אוטומטית: לפעמים מכניסים מנגנון: למשל אם יש פער גדול בין הילדים, אפשר לומר “כאשר ילדה צעירה תצטרף לגן עירייה, יופחת סכום הצהרון של Y ₪ מהמזונות”. או “כאשר המשכנתא על דירת האם תסתיים בשנת 2030, יופחתו דמי המדור ב-800 ₪”.
   • סעיף ויתור מעבר לזה: בדרך כלל, האם מצהירה שזה מספק את כל צרכי הילדים ושלא תפנה למזונות מוגדלים וכו’, למעט שינוי נסיבות קיצוני. והאב מצהיר שלא יבקש הפחתה אלא אם שינוי מהותי. זה לא בהכרח מונע פנייה לביהמ”ש בעתיד (זכות תמיד קיימת עבור הילדים), אבל מצהיר כוונה.
   • מזונות אישה/כתובה: אם הוסדר שמזונות האישה יופסקו (כי ניתן גט), לעיתים רושמים: “האישה מצהירה כי אין ולא יהיו לה תביעות למזונותיה מעבר לאמור (ולמעשה מוותרת על מזונות אישה לתקופה שנותרה עד הגט)” או “הבעל ישלם לאישה מזונותיה בסך ___ עד מועד סידור הגט”. לגבי כתובה: אם הוסכם תשלום חלקי, ירשמו “התמורה שבסעיף X כוללת סילוק מלא וסופי של סכום הכתובה, והאישה מצהירה כי בגין כך לא תתבע כתובתה. ” אם למשל הבעל משלם סכום פיצוי וכנגד האישה מוותרת על כתובה. אם לא דובר על כתובה, לרוב בהסכם ממילא כתוב שהסכם מסדיר הכל, אז מרמז שהיא ויתרה.
4. חלוקת רכוש: זהו פרק חשוב וגדול. כדאי לכלול את כל הנכסים והחובות, גם אם מחלקים שווה בשווה וגם אם יש סטייה.
   • בית מגורים/נדל”ן: אם יש דירת משפחה – אחד מהתרחישים:
     1. מכירה לצד ג’: לפרט תהליך: “הדירה תוצע למכירה מייד לאחר הגט. הצדדים ימנו בהסכמה עו”ד פלוני ככונס נכסים שיטפל במכירה. הדירה תימכר במחיר שלא יפחת מ-___ ₪, אלא בהסכמת שניהם. התמורה תחולק שווה בשווה (או ביחס X: Y) לאחר פירעון המשכנתא, מסים והוצאות מכירה. ” לפעמים מוסיפים: מי זכאי לגור בדירה עד המכירה (לרוב האם עם הילדים). מהפרטים: מי משלם משכנתא/ארנונה עד אז (לרוב ממשיכים חצי-חצי או מי שמתגורר שם משלם תפעול).
     2. קניית חלק צד אחד ע”י השני: “הבעל יעביר לידי האישה סך ___ ₪ המייצג את מחצית (או חלקה המוסכם) בשווי הדירה (ששוויה הוערך ב-___ ₪) עד תאריך ___. כנגד זאת, תועבר מלוא הזכות בדירה ע”ש הבעל, והאישה תחתום על כל מסמך נדרש. ” גם לציין מה עם המשכנתא: “הבעל לבדו יישא ביתרת המשכנתא וישחרר את האישה מכל התחייבות. “
     3. חלוקת שימוש (נדיר): לפעמים מסכימים לא למכור עדיין – כמו “האישה והילדים ימשיכו לגור בדירה עד שהילד הצעיר יגיע לגיל 21, אז הדירה תימכר. ” זה נקרא עיכוב מכר. ההסכם צריך לפרט: מי משלם משכנתא בינתיים? (בד”כ הבעל גם ממשיך לשאת או חלקית בתמורה שהילדים נהנים). מי ישלם תחזוקה, ביטוח? ומה יקרה אם האישה תרצה לעזוב קודם – אולי אז ימכרו מייד. אם האישה תתחתן שוב – לפעמים קובעים שמאבדת זכות מגורים.
   • חשבונות בנק, חסכונות, מניות: “יתרת חשבון מס’. . . בבנק. . . תחולק שווה בשווה בין הצדדים באופן מיידי. חסכון הילדים מס’. . . יוותר לשימוש הילדים (או: ינוהל במשותף ע”י ההורים רק לצרכי הילדים). קרן הנאמנות ב. . . תחולק כך שהאישה תקבל 60% והבעל 40%. ” יש לפרט כל נכס כספי ידוע. לעיתים מוותרים: “חשבונות הבנק הרשומים ע”ש כל צד יוותרו בבעלותו, מלבד חשבון משותף מס’. . . שייסגר. ” כדאי להזכיר תאריך פיזור (מועד איזון) – בד”כ יום חתימת ההסכם, כדי למנוע טענות על תנועות אחר כך.
   • זכויות סוציאליות ופנסיה: “כל אחד יישאר עם זכויות הפנסיה הרשומות על שמו, למעט: לבעל יש קרן פנסיה צוברת. . . , מתוכה 50% הזכויות שנצברו מיום הנישואין עד יום הפירוד יועברו ע”ש האישה (באמצעות צו לחלוקת חיסכון פנסיוני). לפיכך, הבעל יחתום על כל מסמך נדרש להעברת חלקי הזכויות. הזכויות בחשבון הפיצויים של הבעל יתחלקו אף הן לפי יחס דומה. ” אם מסכימים לא לחלק פנסיות, רושמים ויתור: “האישה מוותרת על חלקה בזכויות הפנסיוניות של הבעל, ובתמורה קיבלה חלק גדול יותר בכספי החסכונות הנזילים. “
   • רכב ותחבורה: “הרכב מסוג ___ (מס’ רישוי. . . ) יעבור לבעלות האישה, אשר תישא מעתה בכל עלויותיו. הבעל מתחייב לחתום תוך 7 ימים על שטר העברת בעלות. הרכב השני מסוג. . . יוותר בבעלות הבעל. ” אם יש הלוואת ליסינג/רכב – לפרט מי ימשיך לשלם או איך לסלק. ביטוחים – כל אחד ידאג להפריד פוליסת ביטוח לרכב שלו.
   • עסק/חברה: “הבעלות במשרד עוה”ד של הבעל ‘פלוני ושות” תיוותר בידיו, ובגין חלקה בזכויות האישה מקבלת סכום X ₪ (או נכס אחר). האישה לא תטען לזכויות נוספות בעסק. ” או אם מחלקים מניות: מפרטים אחוזים שיעברו. אם ימשיך שיתוף מסוים (נדיר בגירושין, אבל אולי בעסק משפחתי), מפרטים איך.
   • תכולת הבית ומיטלטלין: לא לזלזל – צריך לקבוע מה עושים עם הרהיטים, מכשירי חשמל, וכלי בית. אפשר שתי רשימות: “רשימת חפצים שתישאר אצל האישה: (מפרטים: מכונת כביסה, סלון, מיטות ילדים. . . ). רשימת חפצים שיעברו לבעל: . . . כל היתר כבר חולקו ביניהם לשביעות רצונם. ” או שיטה אחרת: “כל צד יבחר פריט בתורו מתוך רשימת המיטלטלין המשותפים. ” (כמו בחירת נבחרת – עובד אם מסתדרים). דברים אישיים – “כל צד יישאר עם חפציו האישיים, בגדיו, תכשיטים, מתנות אישיות שקיבל, כלי עבודה מקצועיים, ” וכו’ (חשוב למשל אם אחד צייר ויש ציורים – של מי? אז מציינים).
   • כספי מתנות/ירושה: אם יש כספים שמקורם בירושה או מתנה (למשל האישה הביאה מההורים 100K לקניית הדירה), מציינים מה מוסכם לגביהם. לפעמים: “הצדדים מכירים בכך שהסך ____ שימש כמתנה מהורי האישה לרכישת הדירה, ולכן בעת חלוקת התמורה יוחזר תחילה סכום זה לאישה לפני חלוקה שווה של היתרה. ” או “הבעל מבין שוויתר על טענותיו לכספים אלו. ” זה כדי למנוע מריבות.
   • חובות: “החוב בבנק דיסקונט (הלוואה מס’. . . ) ימשיך להיות משולם ע”י שני הצדדים בחלקים שווים. לצורך כך ישאירו חשבון מס’. . . פעיל ויזינו אותו בסכומים הדרושים או יחלקו סכום ההחזר ביניהם בדרך אחרת. ” או: “ההלוואה תסולק כולה ממכירת הדירה. ” או “חוב הארנונה לשנים קודמות בסך X ₪ ישולם ע”י הבעל במלואו. ” חשוב לא להשאיר עמימות: מי משלם משכנתא עד מכירה? מי אחראי לחוב לשכן או תביעת צד ג’ קיימת? לפרט.
   • איזון כולל ותשלומי איזון: בסוף סעיף הרכוש נוהגים להוסיף סעיף “יתרת איזון”: למשל: “לאחר שקלול כל הנכסים והחובות כמפורט לעיל, מוסכם כי הבעל ישלם לאישה סכום של 50,000 ₪ כתשלום איזון סופי, אשר ישולם תוך 90 יום ממועד אישור הסכם זה, בהעברה בנקאית. ” ולעיתים מוסיפים “סכום זה מהווה סילוק סופי של כל תביעות הרכוש ההדדיות”.
   • ויתור סופיות: מסיימים בהרבה הסכמי רכוש: “מלבד האמור בהסכם זה, אין לצדדים ולא תהיינה בעתיד תביעות כספיות או רכושיות זה כלפי זו בגין קשר הנישואין או הפירוד, וכל צד מוותר על כל זכות אחרת שלא פורטה בהסכם. ” – זה כדי למנוע הפתעות (למשל, שלא יפתחו תביעה על כתובה כי לא כתוב, או משהו).
5. סידור גט ושונות:
   • הסכמה להתגרש ומתן גט: “הצדדים מסכימים להתגרש זמ”ז בהקדם. הצדדים יפנו במשותף לבית הדין הרבני האזורי (פתח תקווה) תוך 7 ימים מהיום, לשם פתיחת תיק גירושין וקבלת גט פיטורין. הבעל מתחייב לתת גט, והאישה מתחייבת לקבל גט, במועד שייקבע. הצדדים יפעלו לשיתוף פעולה בקיום טקס סידור הגט. “
   • אם יש תשלום כתובה/פיצוי מותנה בגט: “עם סידור הגט, ישלם הבעל לאישה סך X ש”ח במעמד סידור הגט, דבר אשר יבוא במקום כתובתה. “
   • סנקציה לסרבנות: לעיתים מכניסים: “אם מי מהצדדים יסרב להתייצב לסידור הגט או יגרור רגליים מעל 60 יום, תהיה לצד השני הזכות לפנות לבית הדין לקבלת סעד כפייה, וכן לפרסם ההסכם ולהשתמש בו כראיה להתקשרות. ” – או אפילו קנס מוסכם על עיכוב גט (לא תמיד תופס ברבני, אבל יש שמנסים).
   • שם משפחה: “האישה רשאית לחזור לשם נעוריה. הבעל לא יתנגד לכך. ” אם יש ילדים קטנים והאישה משנה שם, לפעמים קובעים שהילדים יישארו בשם המקורי (אלא אם יבקשו לשנות כשיגדלו).
   • סעיפי שונות:
     • “שיתוף פעולה”: כל צד יעשה כל הנדרש כדי לממש ההסכם (יחתום על שטרות, ימציא מסמכים).
     • “סודיות וכבוד”: לפעמים סעיף שההורים לא ידברו סרה אחד על השני בפני הילדים וימנעו מהסיתם (סוג של סעיף מוסרי).
     • “ענישה”: לעיתים קובעים סנקציה מוסכמת על הפרה (קנס על איחור בהעברת מזונות, כמו ריבית, או קנס על אי-הבאה בזמן של הילדים – אבל קשה לאכיפה עצמית, בסוף דורש בית משפט).
     • “שינוי כתובת”: אם אחד מתכנן לעבור, ליידע מראש את השני 60 יום קודם.
     • “ישוב מחלוקות עתידי”: לעיתים מכניסים סעיף גישור: “מחלוקת שתתגלע על פרשנות או יישום הסכם זה, הצדדים יפנו תחילה לנסות לגשר באמצעות המגשר X, ואם לא יצלח – לבית המשפט”.
     • “הוצאות משפט”: אם היו, איך חולקו. לרוב בהסכמה אין ושניהם נושאים בשלהם. אם צד אחד מימן יותר (למשל, הבעל הסכים לשלם שכ”ט עו”ד של האישה), אפשר לציין.
     • כפיפות לאישור: “ההסכם טעון אישור ביהמ”ש/בי”ד לפי חוק יחסי ממון וחוק הכשרות, ויקבל תוקף של פס”ד עם אישורו. “
     • תוקף חלקי: “במידה ובית המשפט לא יאשר סעיף מסוים (נדיר), שאר ההסכם יעמוד בתוקפו. “
     • שינוי בהסכם: “כל שינוי בהסכם זה יהיה בכתב ובכפוף לאישור בימ”ש. ” (מזכיר לצדדים שאי אפשר סתם בעל פה לשנות מזונות, צריך פרוצדורה).
     • ויתור סופי: לעיתים חותמים: “כל צד מצהיר שקיבל לפי הסכם זה את מלוא זכויותיו וכי אין לו עוד ולא תהיה לו כל תביעה או דרישה. . . “. זה חזרה על עיקרון הסופיות.
6. חתימות ואישור:
   • הצדדים חותמים (ולעיתים שני עורכי הדין כמסייעים לעריכת ההסכם).
   • לאחר מכן הם מופיעים יחד בפני שופט משפחה או דיין, שמוודא שהבינו את ההסכם, שהוא חופשי ולא בכפייה, ושמטפל עניינית בילדים. אז מאשר.
   • אם יש קטינים, השופט בודק שטובתם נלקחה בחשבון (למשל, מזונות לא נמוכים מדי). הוא יכול לסרב לאשר אם רואה משהו מקפח את הילדים. למשל, היו מקרים ששופט פסל הסכם שנתן משמורת בלעדית לאב ומזונות 0 ללא צידוק – מתוך הגנה על הקטינים.
   • ברבני, הדיינים בודקים שיש התאמה להלכה (בעיקר כתובה – אם האישה מוותרת על כתובה, מוודאים שזה מרצונה).

חשיבות ניסוח ברור: הסכם שאינו חד-משמעי הוא מתכון לצרות. למשל, “חלוקת החגים תהא בהסכמה” – מה אם לא יסכימו? עדיף לקבוע סדר או מנגנון ברור. או “האב ישלם עבור מחצית מהוצאות החינוך” – ללא הגדרת מה נכלל ב”חינוך” (חוגים? טיולים? ), יכול להתווכח. צריך לפרט “חינוך פורמלי במסגרת בי”ס + שיעורים פרטיים בהסכמה מראש + טיולים שנתיים”.

טבלה או רשימות מועילות: ניתן לשלב טבלה לחלוקת זמני שהות בחגים (שורה: חג, עמודה: שנים זוגיות – עם מי, שנים אי-זוגיות – עם מי) כדי שיהיה ויזואלי.
או רשימת מיטלטלין: אם חילקו חפצים, לצרף כנספח רשימה חתומה (כמו הסכם ממון).

צ’ק ליסט (רשימת מסמכים) לגירושין:
בעת הכנת ההסכם, עורכי דין מכינים רשימת בדיקה לוודא שכל הנושאים טופלו. למשל:

• פרטי הילדים וגילם.
• משמורת משפטית (משותפת/בלעדית) ומקום מגורים עיקרי.
• זמני שהות בימים רגילים.
• זמני שהות בחגים ובחופשים.
• תקשורת (טלפון/וידאו) עם ההורה השני.
• מזונות חודשי (סכום, הצמדה, עד מתי).
• דמי מדור (שכ”ד/משכנתא) – סכום או שיעור.
• הוצאות חריגות – פירוט ואחוז חלוקה.
• רכוש: דירת מגורים – מה דינה.
• רכבים – מי לוקח איזה.
• חשבונות בנק – חלוקה/סגירה.
• חסכונות/ניירות ערך – חלוקה.
• חובות (הלוואות, משכנתא, חוב לספק וכו’) – מי אחראי.
• קרנות פנסיה/גמל/השתלמות – חלוקה או ויתור.
• עסק/שותפות/מניות – חלוקה או ויתור.
• מיטלטלין – חלוקה.
• כתובה – ויתור/תשלום.
• איזון סכום סופי – אם צד משלם לצד אחר כדי להתאזן.
• סידורי גט – התחייבות לתת/לקבל גט.
• פנייה לבית הדין – תוך כמה זמן.
• סמכות שיפוט: אם ההסכם בבית משפט, מציינים שביום הגט הצדדים יפנו לבית הדין רק לשם סידור הגט (כדי שלא יכרכו שם משהו).
• הוצאות משפט/שכ”ט: אם אחד מתחייב לשלם לשני חלק מהשכ”ט של עו”ד.
• הצהרת סופיות וויתור.
• מנגנון שינוי/גישור עתידי אם רוצים.
• חתימות.

אישור : לאחר אישור ההסכם, בית המשפט נותן פסק דין המאשרו (מצרפים אותו לתיק סידור הגט אם בבית הדין רוצים). כל צד מקבל העתק מאושר (“נאמן למקור”). זהו מסמך חשוב: יש להשתמש בו לרישום זכויות (בטאבו, בבנקים, מוסדות).

בסופו של דבר, הסכם גירושין טוב הוא כמו תוכנית עסקית לפירוק שותפות בצורה מסודרת. הוא אמור לכסות את כל הנושאים, אפילו הקטנים (למשל מי מחזיק בתעודת הנישואין המקורית – לפעמים דורשים להציג אותה בסידור הגט; מקובל שהאישה מקבלת כתובה בחזרה אחרי הגט – אפשר לציין שזה בוצע).

מומלץ לערוך ההסכם בעזרת עו”ד מיומן. גם אם הזוג DIY, כדאי לפחות שיעבור בדיקת עו”ד או יקבל אישור בית משפט. בלי ניסוח משפטי, יש סיכון לאי-בהירויות.

לדוגמה, זוג סיכם “המשכנתא תשולם מהחשבון המשותף עד המכירה”. לא כתבו מי יפקיד כסף לחשבון. התוצאה: אף אחד לא הפקיד, נוצר פיגור. אם היו מוסיפים “הצדדים יפקידו בחשבון המשותף בחלקים שווים את סכום ההחזר החודשי עד המכירה”, היה ברור.

סיכום הפרק: הסכם גירושין הוא כלי רב-עוצמה לסיום יחסית ידידותי של הנישואין. הוא דורש לפרט בכתב כל מה שהסכמתם בעל-פה, ולא להשאיר דברים ל”יהיה בסדר”. ”מוטב דיוק של עורכי דין על פני מריבות של גרושים” – ניסוח קפדני עכשיו חוסך עימות עתידי.

בעת ניסוח ההסכם יש לשמור בראש מעיינינו את טובת הילדים, הגינות הדדית, וצפי לשינויים עתידיים (למשל סעיפי הצמדה, התאמות בגילאים). הסכם מאוזן שגם בית המשפט יתרשם שהוא הוגן, יאושר בקלות, והצדדים יוכלו לצאת לדרך חדשה בהרגשת ביטחון שהכל סגור.

פרק מיוחד: עורכי דין מובילים באזור פתח תקווה והסביבה

פתח תקווה והמרכז הם אזור עם ריכוז גבוה של משרדי עורכי דין לענייני משפחה. חלקם בעלי שם ארצי, ואחרים מקומיים ומוערכים בקהילה. כאשר מחפשים עו”ד גירושין מומלץ בפתח תקווה, כדאי להכיר מספר פרמטרים:

• וותק וניסיון מקומי: משרדים שפועלים שנים באזור מכירים היטב את שופטי המשפחה בפ”ת (כמו השופטות נאוה גדיש, מירב אליהו ואחרים) ואת דייני בית הדין המקומי, ואת דפוסי עבודתם.
• התמחויות מיוחדות: יש עורכי דין הידועים בכך שמתמחים בתיקי רכוש מורכב (חברות, נכסים רבים), אחרים מצטיינים בתיקי משמורת קשים או חטיפות ילדים בינלאומיות.
• גודל המשרד: משרדים גדולים (למשל בתל אביב) מחזיקים צוות שלם – זה עשוי להיות יתרון בתיק גדול, אך במקרים פשוטים לעתים דווקא עו”ד בוטיק קטן יתן יחס אישי יותר.
• הסמכה כמגשר: עורכי דין רבים באזור גם מוכשרים כמגשרי משפחה, וזה ערך מוסף אם רוצים לנסות קודם הליך גישור.

משרדי עורכי דין נודעים בסביבה:

• עו”ד מאיה רוטנברג (משרד בתל אביב עם פעילות במרכז, כולל פתח תקווה) – ידועה כאחת המובילות בתחום . היא בעלת ניסיון של כ-20 שנה, ומשרדה מטפל בכל קשת ענייני המשפחה (גירושין, ירושה, אפוטרופסות). רוטנברג מוכרת במיוחד בשל ייצוגה בתיקים תקדימייםכמו בע”מ 919/15 בבית המשפט העליון (שוויון מזונות במשמורת משותפת) ובג”ץ 5988/21 (שלילת סמכות הרבני במזונות ילדים) . הישגיה אלו הציבו אותה כמומחית בענייני מזונות ורכוש מורכב. היא גם מוסמכת כמגשרת. למשרדה צוות רב-לשוני ויועצים (כפי שדווח בפרופיל Duns100) . יתרונה למתגרשים בפ”ת: היא מכירה היטב את בתי המשפט באזור ואת החוק החדשני. משרדה ברמת החייל ת”א, אך מקבל לקוחות מכל גוש דן, כולל פתח תקווה.
• משרדים בגוש דן: בת”א, מטפל בהרבה תיקי הייטקיסטים, המשרד ידוע בתיקי סלבריטאים, למשרד גםהתמחות בניכור הורי, עורכת דין מאיה רוטנברג ידועה כ”לוחמנית” בביהמ”ש כשצריך.למה לבחור בעורך דין גירושין פתח תקווה גוש דן ות”א
• משרד עם נוכחות באזור פתח תקווה. בעלת אתר אינפורמטיבי בתחום הגירושין, ומהווה אוטוריטה מקצועית. מתמקדת גם בהגנה על זכויות נשים וידועה בטיפול בתיקי סרבנות גט.
• בעלת משרד ותיק. מטפלת הרבה בגישור ובתיקי גירושין של המגזר הדתי.
• פועלת גם במודיעין הסמוכה (גם ללקוחות פ”ת), עם התמחות בגישור.
• משרד ותיק בתל אביב, אך מטפל בכל הארץ, מטפל גם בתחום משמורת והגירה לחו”ל.
• משרד ברעננה וראשון, פעילה גם בפ”ת, בעלת ידע גם בנישואין אזרחיים והתרת נישואין.
• צוות מקומי בפתח תקווה, מוכר בקהילה המקומית, מטפל גם בענייני בתי דין רבניים.
• עו”ד מומלץ מתמצא מאוד בבתי הדין הרבניים (טוען רבני בהכשרתו).
• עו”ד המטפל בתיקים מורכבים במרכז, כולל נדל”ן משפחתי.
• שלוחה בפ”ת, טיפול בהיבטים פיננסיים מורכבים (בלווי אקטואר).

כמובן, אין כאן מתכון מוחלט – הבחירה צריכה להתאים לצרכי הלקוח. למשל, אישה דתייה עשויה להרגיש נוח עם עורכת דין גירושין אישה המכירה את עולם הערכאות הרבניות. איש עסקים עשוי להעדיף עו”ד עם רקע חשבונאי חזק לחלוקת מניות ואופציות.

סביבת פתח תקווה:

• בקרבתה, בעיר הגדולה תל אביב, נמצאים משרדים רבים מה”צמרת”.
• גם בערי הלוויין (רמת גן, הרצליה) – יש מומחים.
• מודיעין, כעיר מתפתחת, גם בה התבססו עורכי דין למשפחה, כי אוכלוסייה צעירה שם. חלקם משווקים עצמם “עו”ד במודיעין – גם לפ”ת”.

שירותים נוספים בפתח תקווה:

• מרכזי ייעוץ למשפחה (עירוניים): יש “יחידת הסיוע” ליד בימ”ש, וגם מרכז “משפחה בריאה” מטעם העיריה, שנותן סדנאות להורים גרושים.
• מגשרים פרטיים: למשל, “רוטנברג- מרכז גישור” עם שירות לתושבי פתח תקווה, מציע גישור בעלות קבועה.
• יועצים כלכליים לגרושים: ישנם מתכנני פרישה ואקטוארים בעיר (שיתוף פעולה ליעוץ ואיזון משאבים).
• תמיכה נפשית: עמותת “הלב” ועמותת “אמונה” מפעילות קבוצות תמיכה לגרושים/גרושות דתיים באיזור המרכז, לרבות בפ”ת.

אפשר לומר: עורך דין גירושין בפתח תקווה אינו מוצר נדיר, אך מציאת “האחד/האחת” שמתאים למקרה שלכם זה המפתח. גם ההמלצות הכי חמות – חשוב לבצע פגישת ייעוץ ולוודא שיש כימיה ואמון כפי שדיברנו קודם. המשרדים הגדולים בהחלט מביאים ניסיון עשיר, אך לעיתים משרד בוטיק מקומי ילווה אתכם ברגליים על הקרקע ועם זמינות גבוהה יותר ביום-יום.

אתגרים מודרניים: גירושין בעידן טכנולוגי ובצל מציאות משתנה

המציאות העכשווית מביאה עמה אתגרים והזדמנויות חדשות גם לתחום הגירושין. בשנים האחרונות, התפתחויות טכנולוגיות, שינויים חברתיים ואף אירועים גלובליים מטביעים חותם על האופן בו זוגות מתגרשים ועל הסוגיות העולות בהליך. בפרק זה נבחן כמה מההשפעות הללו:

1. בינה מלאכותית (AI) וניהול הליך הגירושין: עולם המשפט מאמץ בהדרגה כלים טכנולוגיים, וגירושין אינם יוצאי דופן. הופעת כלים מבוססי AI עשויה לסייע בכמה היבטים:

• ייעוץ ומידע מקוון: כיום בני זוג יכולים לקבל מידע ראשוני באמצעות צ’אטבוטים משפטיים או מאגרי מידע חכמים. למשל, כלי AI יכולים לענות על שאלות כלליות (“כמה מזונות מקובל לשלם על שני ילדים? “) על בסיס ניתוח של פסיקה קודמת. עם זאת, כלים אלה משלימים אך לא מחליפים ייעוץ פרטני מעו”ד אנושי, שכן כל מקרה שונה.
• חיזוי תוצאות משפטיות: יש פיתוחים של אלגוריתמים המנתחים נתונים (כמו גילאי הילדים, הכנסת ההורים, גישות שופטים) ומעריכים מה סיכויי התביעה. הדבר יכול לעזור לעורכי דין לתאם ציפיות עם לקוחות: למשל, תוכנה תאמר שעם 3 ילדים ומשכורות כאלו, טווח המזונות הצפוי הוא X-Y ₪ (על בסיס מאות פסיקות). זה הופך את ההערכות למדויקות יותר.
• ניהול עומס מסמכים: בהליכי גירושין רבויי רכוש יש ים של מסמכים (דפי בנק, כרטיסי אשראי, חשבונות). תוכנות AI מסוגלות לעשות סקירה מהירה ולזהות תבניות או חריגות (למשל, לאתר העברות כספים גדולות מחשבון משותף לחשבון פרטי).
• גישור מקוון: פלטפורמות דיגיטליות המשלבות AI עשויות לסייע במו”מ בין בני זוג. כבר קיימות מערכות ODR (Online Dispute Resolution) שבהן הצדדים מזינים הצעותיהם והמערכת מוצאת אמצע או מציעה פתרונות. לדוגמה, בני זוג יכולים להזין מה כל אחד “דורש” בכל סעיף, והמערכת תציע פשרה אופטימלית שממקסמת שביעות רצון כוללת. כמובן, זה רק כלי – לרגשות אנושיים אין אלגוריתם מדויק.
• סיכונים טכנולוגיים: מצד שני, העידן הדיגיטלי מציג סיכונים. למשל, ראיות דיגיטליות מזויפות: כבר היום חוששים משימוש ב”Deepfake” – טכנולוגיה היכולה לייצר סרטון מזויף של אדם. בתיקי גירושין זה עלול להיות מסוכן אם צד מנסה לבדות ראיה (נניח סרטון של בן זוג במעשה שלא היה). בתי המשפט יצטרכו לנקוט זהירות עם ראיות דיגיטליות.
• פרטיות ומעקב: טכנולוגיות ריגול ביתיות (כמו תוכנות בנייד או GPS ברכב) נהיו זמינות. חשדות לבגידה או לרכוש מוסתר גורמים לעיתים לבני זוג להשתמש באמצעים אלו, לעיתים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. ראינו מקרים שאחד התקין לשני אפליקציית Spy בנייד ועקב אחר כל תכתובותיו. זוהי עבירה פלילית. עורכי דין צריכים להדריך לקוחותיהם להימנע מפגיעה בפרטיות – ראיות שהושגו לא כחוק נפסלות ויכולות להפליל את המקליט.
• פורומים חברתיים וראיות: בעידן הרשתות, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק – נולדה סוגיה: פוסטים ותמונות כראיות. דוגמה: אב שטוען שאין לו כסף ובינתיים מפרסם תמונות מחופשה יוקרתית – האם תציג זאת כראיה שהוא משקר. או בן זוג שפרסם סטטוס משפיל על האחר – יכול לשמש בתביעת דיבה או בהוכחת התעללות רגשית. גם התראות וואטסאפ הן ראיות מרכזיות כיום בהרבה תיקים. בתי משפט מקבלים צילומי מסך (אם אין מחלוקת סבירה לאמיתותם).
• גירושין אונליין: בתקופת הקורונה הוכשרו דיונים בזום. כיום חלק מהליכי הגישור, ואף דיוני קדם משפט, לפעמים מתקיימים בווידאו מרחוק. זה מקל על לקוחות (אין צורך להגיע פיזית לביהמ”ש תמיד). אך יש גם חסרון – אובדן קשר ישיר. יחד עם זאת, צפוי שיותר ויותר שירותים (פתיחת תיק גירושין, דיווח נתונים) יעברו למקוון. לדוגמה, כבר היום ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך באופן מקוון דרך אתר בית המשפט, וזה יחסוך זמן.
• היכרויות ו-AI בנישואים: כ-footnote, יש גם השפעה עקיפה – אפליקציות היכרויות ובינה מלאכותית שממליצה על בני זוג מגבירות יצירת קשרים חדשים מה שעשוי לתרום ליותר בגידות או יותר פירוקי נישואין. כך לפחות משערים סוציולוגים – הזמינות הטכנולוגית של בן זוג חלופי בלחיצת כפתור (Tinder וכו’) מורידה סף סובלנות. עם זאת קשה לכמת זאת.

2. השפעת מצבי חירום ומלחמה על גירושין:
ישראל למודת מצבי חירום ביטחוניים, והדבר משפיע לא פעם על התא המשפחתי:

• עלייה בשיעור הגירושין לאחר אירועים קיצוניים: נתוני הלמ”ס העידו שלאחר מלחמות או עימותים ממושכים, יש עלייה במספר מקרי הגירושין. הסברה היא שהלחץ הנפשי, הריחוק (מילואים ממושכים), והערכה מחדש של החיים מובילים אנשים לשנות מסלול. דוגמה: בעקבות מבצע “צוק איתן” (2014) דווח על גל פניות לגירושין. וכעת, לאחר “מלחמת חרבות ברזל” (אוקטובר 2023), ישנם מומחים המציינים עלייה משמעותית במשברי זוגיות. כתבה בכלכליסט ציטטה עורכי דין: “יש עלייה משמעותית במשברים משפחתיים, גירושין ופרידות בעקבות המלחמה ושירותי המילואים הממושכים” . אחת הסיבות היא הריחוק הפיזי והממושך- הרבה גברים (ונשים) גויסו לשירות מילואים ארוך, מה שיוצר נתק רגשי ומעשי. בנוסף, המלחמה הביאה לחרדה קיומית, שפועלת כשיקוף – יש זוגות שמתקרבים אבל אחרים שהמתחים שהיו חבויים מתפרצים.
• ירידה זמנית במספר הגירושין בזמן אירוע: מעניין שבהתפרצות מצב חירום, לפעמים תחילה יש ירידה בפניות. למשל צוין שבתחילת מלחמת אוקטובר 2023, הייתה רגיעה במספר המתגרשים – כנראה בשל תחושת “לכידות מול אויב” או דחיית החלטות לימים שקטים. אך כעבור מספר חודשים, הפניות קפצו (יש עורכי דין שדיווחו על עומס עצום בינואר-פברואר 2024). דומה למה שקרה בתקופת הקורונה: בסגר אנשים פחות יזמו גירושין (גם בשל מוגבלות לוגיסטית), אבל לאחר שהוסר – הייתה כמות שיא של בקשות.
• מחסור כלכלי ומובטלות בזמן מלחמה: מלחמות גורמות לפגיעה בפרנסה (עסקים סגורים, עובדים מגויסים). זה מוביל לעומס כלכלי על משפחות, שכשלעצמו גורם סיכון גירושין מוגבר (ידוע שקושי כלכלי הוא טריגר לסכסוכים זוגיים). מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה ציין: “הלחץ הכלכלי שנגרם על ידי המלחמה. . . יכול לתרום למתח מוגבר בתוך המשפחות. לחץ כלכלי היווה אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הגירושין“.
• סוגיות משמורת בתקופת מלחמה: במהלך לחימה, קרה שמשפחות התפנו גאוגרפית (למשל תושבי עוטף עזה/צפון – נשים וילדים עברו למרכז). כשיש הפרדה כזו, אם ההורים גרושים, נוצר קושי בקיום זמני שהות. כמה אבות הגישו בקשות דחופות להסדרים חדשים – היו מקרים שביהמ”ש התיר לאב לקחת ילדים לחו”ל באופן זמני מחשש ביטחוני, בניגוד לרצון האם.
  גם בני זוג בהליכי גירושין לפעמים “הקפיאו” את הסכסוך כי דאגו לביטחון כולם – אך לאחר שחולף האיום, הסכסוך חוזר.
• שכול ונכות: מלחמות למרבה הצער מביאות גם מקרים קשים – אם אחד מבני הזוג נפצע קשה או חווה טראומה (PTSD), זה מעמיד למבחן את הנישואים. יש זוגות שלא עומדים בזה ומתגרשים. מערכת המשפט רואה בזה רגישות: אם נכה צה”ל מתגרש, יש התחשבות במצבו בחלוקת רכוש (עולה סוגיית כספי תגמולים – בגדול, תגמול נכות אישי לא מחולק, אך פיצויים כלכליים כן).
• מגמות חברתיות בעקבות לחימה: יש הטוענים שמלחמות יוצרות גם שינויים בתפקידים מגדריים – למשל, נשים בתקופה שהגברים בחזית מנהלות הכל, ונעשות עצמאיות יותר, מה שיכול לגרום להן פחות להשלים עם זוגיות לא טובה. או אדם שאיבד חבר בקרב עשוי לומר “החיים קצרים, לא אשאר בנישואין האלו”.
• חוקיות מיוחדת: אין חקיקה רשמית שמשתנה בזמן מלחמה לגבי גירושין, אך היו מהלכים: באוקטובר 2023 ביהמ”ש הקפיא חלקית גביית חובות של אנשי מילואים. אם נניח אב במילואים לא שילם מזונות כי לא היה יכול לעבוד – אפשר לשער שרשם הוצל”פ יגלה אמפתיה. אבל זו השערה.

3. שינויי חקיקה ומגמות חברתיות (שאינם בהכרח מודרניים טכנולוגית, אך בני זמננו):

• שוויון מגדרי בדיני משפחה: העשורים האחרונים הראו תנועה ברורה לכיוון שוויון בין האב לאם בטיפול בילדים ובנטל הכלכלי. הפסיקות החדשות על מזונות (שוויון מעל גיל 6) , היוזמות לביטול חזקת הגיל הרך – כולם חלק מהמגמה הזו. פתח תקווה, עם אוכלוסייתה המעורבת, חווה גם כן התקדמות: יותר אבות מבקשים משמורת משותפת וזוכים לכך, יותר אימהות יוצאות לעבוד ומוכנות להתחלק גם בנטל הכלכלי (באחוזי מימון פעילויות למשל).
• נישואים אלטרנטיביים ועליה בגירושי “ידועים בציבור”: יותר זוגות חיים ללא נישואין רשמיים. אם הם נפרדים, חלק מכללי הגירושין חלים (משמורת, מזונות ילדים – בוודאי). אך אין גט דתי. יש לעיתים תביעת “איזון משאבים” ללא נישואין – במעמד ידועים בציבור, רכוש מתחלק לפי הלכות שונות (חזקת שיתוף). בתי משפט בפ”ת רואים יותר תיקים כאלה כי אחוז הידועים בציבור עולה. גם בני זוג מאותו מין – כיום לא יכולים להינשא ברבנות אבל מתגרשים אזרחית. בשנת 2022 ניתן בבית המשפט למשפחה בת”א “גט לחומרא” לשני גברים דתיים שנישאו בקנדה – צעד פורץ דרך.
• הסכמי ממון מוקדמים: בדור הצעיר יותר מודעים. הרבה זוגות עורכים הסכם קדם-נישואין – מה שמפשט גירושין אם קורים. בפ”ת, בהיותה עיר הייטק, נפוץ שמייסדי חברות שעומדים להינשא עושים הסכם ממון על מניותיהם. מגמת עלייה בהסכמי ממון מצמצמת לעיתים את המחלוקות הרכושיות בגירושין.
• מודעות לסרבנות גט ועגונות: עלה מאוד. היום יותר לחץ חברתי ושיפוטי על סרבנים. מקרים כמו שלemony (סרבן גט מפ”ת שנכלא 3 שנים) זכו לפרסום, מה שמרתיע. כמו כן, יש הסכמי קדם-נישואין הלכתיים (כמו “הסכם לכבוד הדדי”) שמיועדים למנוע סרבנות – זוגות דתיים חותמים טרם נישואין ובו מנגנון פיצוי כספי כבד אם אחד מעכב גט.
• דיני משפחה בין-לאומיים: בעידן גלובליזציה, בפ”ת יש משפחות “מעורבות” או מהגרים. סוגיות כמו חטיפת ילדים לחו”ל, או מזונות חוצי-גבולות. עורכי דין בפ”ת צריכים לדעת לפעמים לפעול דרך אמנת האג (להחזרת חטופים) אם למשל אחד ההורים לקח ילד לארה”ב בלי אישור. זה לא חדש לגמרי, אבל התדירות עולה ככל שיותר אנשים ניידים.
• השפעת כלכלת ההייטק והקריפטו: הזכרנו אך נדגיש: היות פ”ת חלק מאזור ההייטק (פארק אזורים וכו’), מביאה תיקים עם רכיבי הון חדשים: סטארט-אפ שהוקם בנישואין – איך מעריכים? מי מקבל אופציות שהבשילו אחרי פרידה? נכסי מטבעות קריפטו – שקשה לאתר לפעמים. בתי משפט כבר נדרשים לכך. לאחרונה ב-2023, בית משפט בירושלים הורה לבעל לחשוף את ארנקי הביטקוין שלו במסגרת הליך גירושין – תקדים מעניין.
• סוגיות אתיות וטיפול בילדים: עוד דבר מודרני – ניכור הורי קיבל שם ומודעות. בעבר אולי אמרו “הילד לא רוצה לראות אבא”, היום מבינים שזה תסמין לבעיה. בפ”ת, כמו בכל הארץ, בתי משפט נוקטים יד קשה (כפי שראינו פסקי נזיקין).
• אלימות במשפחה ועידן MeToo: יותר נשים מתלוננות על אלימות והתעללות נפשית. הליכי גירושין כוללים לא פעם גם צווי הגנה. המערכת משתפרת בזיהוי מקרים – למשל, יחידת הסיוע מאומנת לאתר סימני אלימות סמויה. הקמפיינים הציבוריים השפיעו שצווי הגנה ניתנים בקלות יחסית אם יש חשש מבוסס.
• ילדים להורים לא נשואים: גירושין בעצם בלי נישואין – עם עליית הפיריון מחוץ לנישואין, יש מקרים רבים של “פרידות” בין בני זוג שלא נישאו אך יש להם ילד. למשל, אישה בפ”ת הרתה במסגרת זוגיות לא רשמית, ונפרדו – היא תובעת מזונות דרך בית משפט (לא רבני). הניהול דומה לתיק גירושין, רק בלי גט וחלוקת רכוש (אלא אם חיו יחד כנכס משותף).
• טכנולוגיות פוריות: מקרים מסובכים: מה אם בני זוג בהליך גירושין ויש להם עוברים מוקפאים? למי זכות? (בפסיקות – נוטים לאלץ הסכמה של שניהם לשימוש, כך שאם אחד לא רוצה ילד אחרי פרידה – לא מחייבים).
• שיתוף תמונות ילדים ברשת (“שרינג”): יש הסכמי גירושין היום שמכילים סעיף שלא יפרסמו תמונות הילדים בלי הסכמה הדדית. בעידן שכל הורה פותח פייסבוק, חשוב לשמור פרטיות ילד.
• אנגלית ושפות: בפ”ת אוכלוסייה דוברת אמהרית, רוסית, צרפתית. פעמים רבות מסמכי גירושין (כתובה, נישואין אזרחיים) בשפות זרות – צריך תרגומים. עורכי דין מחזיקים מתורגמנים.

העולם המודרני הביא הזדמנויות – גישור מהיר, כלים לחישוב, נגישות למידע, אבל גם אתגרים – גירויים חיצוניים, סיבוכים טכניים. התמונה הכללית בישראל 2025 היא של מערכת שמתאימה עצמה: חקיקה, פסיקה, שירותי סיוע – כולם מתעדכנים כדי להתמודד עם גירושין בעידן החדש באופן הוגן, יעיל ורגיש.

דוגמה אקטואלית: בזמן כתיבת שורות אלה, הכנסת שוקלת תיקון חוק שיאפשר כריכת מזונות ילדים בהסכמה בבתי דין רבניים (תגובה לפסיקת בג”ץ 2025 שאסרה זאת). דיון ציבורי סוער מתנהל: מתנגדים טוענים שזה יחליש נשים, תומכים אומרים שייתן חופש בחירה. כך, דיני המשפחה מוסיפים להתעצב לנוכח ערכי שוויון, קדמה טכנולוגית, ומציאות חיים משתנה.