דיני המשפחה בישראל כוללים מגוון רחב של נושאים אישיים – מגירושין וסכסוכים בתוך המשפחה, דרך משמורת ילדים ומזונות, ועד צוואות וירושות. תחום זה נוגע כמעט בכל משפחה בישראל בשלב כזה או אחר, ודורש רגישות לצד בקיאות משפטית מעמיקה. בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בתחום; לדוגמה, יותר זוגות בוחרים להתגרש בהסכמה תוך גישור, ותיקוני חקיקה ותקדימי בתי המשפט שינו את כללי המשחק בנושאי מזונות ומשמורת. בחירת עורך דין לענייני משפחה מתאים היא קריטית: מדובר בהחלטה המשפיעה על חייכם האישיים, על ילדיכם ועל מצבכם הכלכלי.

סטטיסטיקות ומגמות: גירושין ודיני משפחה בישראל

ישראל חווה מגמת עלייה הדרגתית בשיעורי הגירושין לאורך העשורים. בשנת 2023 התגרשו בארץ 10, 838 זוגות, ירידה קלה של 1. 2% לעומת 2022 (10, 972 זוגות). בערים הגדולות נרשמו שינויים מגוונים: בירושלים התגרשו 715 זוגות ב-2023 (ירידה של 9%), בתל אביב 575 (ירידה של 13%), ואילו בערים כמו פתח תקווה וחיפה נרשמה דווקא עלייה קלה במספר המתגרשים. מעניין לציין שגם ביישובים חרדיים חלה עלייה חריגה – למשל, במודיעין עילית גדל מספר המתגרשים ב-56% בשנת 2023 (53 זוגות לעומת 34 בשנה הקודמת). על אף עליות מקומיות אלה, בישראל עדיין שיעור גירושין גולמי נמוך יחסית: כ-1. 8 מקרים לכל 1,000 נפש, נכון ל-2021, לעומת ממוצע מערבי של כ-3 לכל 1,000. עם זאת, כמחצית מהנישואים בארץ עלולים להסתיים בגירושין – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה ששיעור הגירושין בישראל ב-2023 מוערך בכ-47. 3%, כלומר קרוב למחצית מהזוגות עלולים להתגרש בסופו של דבר.

הרכב האוכלוסייה משפיע מאוד על נתונים אלה: במגזר היהודי החילוני כ-20% מהזוגות נפרדים בגירושין, לעומת כ-11% במגזר הדתי-לאומי ורק ~6. 6% במגזר החרדי. אף שבציבור החרדי שיעור הגירושין עדיין נמוך במיוחד, הוא נמצא במגמת עלייה (הוכפל בין 2014 ל-2018). נתון מעודד הוא שרוב הגדול של תיקי הגירושין בישראל מסתיימים בפועל בגט: למעלה מ-90% מהזוגות שפותחים הליך – גם אם בתחילה יש מחלוקות – מצליחים להגיע להסכמה ולקבל גט בסוף התהליך. למעשה, 76% מתיקי הגירושין נפתחים בהסכמה הדדית בין בני הזוג, נתון המעיד על כך שרבים בוחרים מלכתחילה בדרך של משא ומתן ופתרון מוסכם. במקביל, חלה עלייה ביוזמות נשים לפתוח תיקי גירושין לעומת ירידה ביוזמות גברים, ככל הנראה בהשפעת שינויי חברה והעצמת נשים.

עלייה בפניות לבתי המשפט ותופעות נוספות

בשנת 2024 נרשם זינוק של ממש במספר הפניות לערכאות. בבתי הדין הרבניים, למשל, נפתחו 113, 179 תיקים בשנת 2024 – עלייה של כ-10% לעומת השנה הקודמת. גם מספר הגירושין עלה באותה שנה לכ-11, 542 זוגות (גידול של 6. 5% לעומת 2023). מגמה מעניינת נוספת היא הגידול בשימוש בכלי ההליך המשותף והגישור: בשנת 2024 אושרו 5, 734 הסכמי גירושין (עלייה של 5%), והוגשו 5,099 בקשות משותפות לגירושין – עלייה משמעותית של 11%. כלומר, יותר זוגות בוחרים לשתף פעולה ולהיפרד בצורה מוסכמת. בתי הדין הרבניים דיווחו גם על שיעור הצלחה של מעל 99% – כלומר כמעט כל תיקי הגירושין שנפתחו בין 2021–2024 הסתיימו במתן גט סופי. סרבנות גט אמנם קיימת, אך בממדים קטנים: נכון לינואר 2025 היו 67 סרבני/ות גט פעילים בלבד (פחות מ-0. 5% מכלל התיקים), נגדם הופעלו סנקציות שונות.

השלכות חברתיות וכלכליות

מגפת הקורונה הדגישה נושאים כאלימות במשפחה – בשנת 2020–2021 דווח על גידול במקרי האלימות בין בני זוג, ותופעה זו מכונה על ידי מומחים “מגפה שקטה” שהתלוותה לסגרים. עורכי דין למשפחה ציינו כי הכאוס הכלכלי והחברתי בתקופה זו הביא לזינוק בפניות לייעוץ בנושאי גירושין ואלימות בתוך התא המשפחתי. על רקע זה גוברת ההבנה לצורך בפתרונות חדשניים ומיידיים – גם מערכת המשפט החלה להיערך לטפל במקרים כאלה בכלים מיוחדים. בנוסף, שינוי דפוסים כגון התרחבות משפחות חד-מיניות ושימוש בהליכי פונדקאות ואימוץ, הביאו מורכבות חדשה לתחום דיני המשפחה. כיום גם יחידים וזוגות מאותו מין רשאים לבצע פונדקאות בישראל, למשל, מה שמצריך ידע משפטי עדכני וליווי מקצועי בתהליכים אלו.

עלויות והיבטים כלכליים: כמה עולה הליך בענייני משפחה?

הליך משפטי בתחום המשפחה עשוי להיות עתיר עלויות, אך טווח המחירים רחב ותלוי בנסיבות. פגישת ייעוץ ראשונית עם עו”ד משפחה נעה בדרך כלל בין 500–1, 500 ש”ח (לעיתים אף חינם, אם הלקוח שוכר את הייצוג בהמשך). יש עורכי דין המקזזים את עלות הייעוץ מעלות הטיפול הכולל במקרה של המשך ייצוג. לאחר הייעוץ, אופן החיוב משתנה: ישנם עורכי דין העובדים בתעריף שעתי (בד”כ סביב 300–500 ₪ לשעה), בעוד אחרים מציעים מחיר גלובלי לכל ההליך.

ניהול תיק גירושין מקיף ומורכב – הכולל חלוקת רכוש, משמורת ומזונות – יכול לעלות בין 60,000 ל-150,000 ש”ח בסך הכול. אם מטפלים רק בסוגיה בודדת (למשל תביעת מזונות בלבד או סוגיית רכוש ספציפית) העלות נמוכה יותר, בטווח של 8,000–30,000 ש”ח לכל תביעה נפרדת. עריכת הסכם גירושין בהסכמה (ללא מאבק בבית משפט) זולה משמעותית: לרוב בטווח של 8,000–20,000 ש”ח להכנת ההסכם ואישורו. גם גישור משפחתי נוטה להיות חסכוני יותר – עלות הליך גישור מלא עשויה לעמוד על כמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים, בהתאם למספר הפגישות ומורכבות הנושאים, אך כמעט תמיד זה פחות מהוצאות התדיינות ממושכת. אגרות משפטיות גם הן חלק מהתמונה: פתיחת תיק בבית דין רבני עולה כ-750 ₪ במקרה של גירושין בהסכמה, ואילו בבתי משפט למשפחה אגרה לתביעת רכוש, למשל, עשויה להיות בסביבות 508 ₪ (תלוי בסכום התביעה).

גורמים רבים משפיעים על שכר הטרחה: מורכבות התיק (תיק עם נכסים רבים, עסקים ומשמורת מורכבת יצריך יותר עבודה מתיק ללא ילדים או רכוש משמעותי); מוניטין וניסיון העו”ד (מומחה ותיק יגבה יותר מצעיר בתחילת דרכו); וכן המיקום הגיאוגרפי – משרדים באזור תל אביב והמרכז נוטים לגבות יותר מאשר בפריפריה. סקר מראה, למשל, שעו”ד ותיק במרכז מרוויח בכ-30% יותר מעמיתו הוותיק בפריפריה, פער שמשליך גם על עלויות ללקוח. ואכן, לפי השוואה, שכר טרחה ממוצע של עו”ד עם 5 שנות ניסיון במרכז הוא כ-13, 550 ₪ לחודש לעומת ~10, 480 ₪ בפריפריה. עם זאת, שימו לב שהשוק חופשי ואין תעריף מקסימום – זהירות ממחיר נמוך מדי: מחירים זולים באופן חריג צריכים להדליק נורה אדומה, שכן “זול עלול לעלות ביוקר” – עו”ד שגובה הרבה מתחת למקובל אולי חסר ניסיון או משאבים. לכן, מחיר הוא שיקול, אך לא היחיד. בהמשך נדון איך לאזן בין תקציב לבין איכות הייצוג.

חשוב לכלול בתקציב גם הוצאות נלוות: שכר טירחת מגשר אם ניסיתם גישור (לרוב 400–800 ₪ לפגישה, ותהליך ממוצע 4–6 פגישות), עלויות של מומחים (כגון פסיכולוג ילדים במקרה משמורת, אקטואר לחלוקת נכסים פנסיוניים, חוות דעת רפואית וכו’), וכן אגרת בית דין דתי למתן גט (כמה מאות שקלים) או תשלום לסידור גט (הנפקת תעודת גירושין – כ-279 ₪). ישנם משרדים המציעים חבילת “הכול כלול” במסגרת הליך גירושין, אך ודאו מה בדיוק נכלל – למשל, האם הטיפול כולל הופעות ללא הגבלה בבתי משפט או רק מספר דיונים קבוע.

מחירים: עלויות תלויות במידה רבה בכם ובבן/בת זוגכם – גירושין בהסכמה ופתרון מחלוקות בדרכי שלום יחסכו לכם עשרות אם לא מאות אלפי שקלים. לעומת זאת, מאבק משפטי ארוך הוא יקר. השקעה בעורך דין מיומן היא חשובה, אך מומלץ לקבוע תקציב ריאלי, לקבל כמה הצעות מחיר, ולהבין על מה אתם משלמים. זכרו שמטרתכם היא לא “לנצח בקרב” אלא לסיים את ההליך עם מקסימום תועלת ומינימום נזק כלכלי ורגשי.

תחומי התמחות עיקריים בדיני המשפחה

דיני המשפחה משיקים לתחומי משפט, דת וחברה, ולכן כוללים נושאים מגוונים. להלן סקירה של התחומים והסוגיות המרכזיות:

גירושין

גירושין הם אולי התחום המזוהה ביותר עם עו”ד דיני משפחה, וכפי שהנתונים מלמדים – מדובר בתופעה רווחת (כמחצית מהנישאים עלולים להתגרש) . בישראל, פירוק נישואין כרוך בהתדיינות בשתי מערכות משפט מקבילות: בית הדין הדתי (רבני ליהודים, שרעי למוסלמים, כנסייתי לנוצרים וכו’) שלו סמכות בלעדית על עצם אישור הגירושין (הגט, או גירושין דתיים), ולעומתו בית המשפט לענייני משפחה (מערכת אזרחית) שמוסמך לדון בכל העניינים הנלווים. הדבר מוביל ל”מרוץ סמכויות” ידוע לשמצה, בו כל צד ממהר להגיש תביעות בערכאה הנוחה לו (למשל, חלק מהבעלים יעדיפו בי”ד רבני בסוגיות רכוש ומזונות אישה, בעוד נשים לעיתים יעדיפו בית משפט אזרחי). עם זאת, רפורמה שנקבעה ב-2016 (חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה) מחייבת כיום להגיש קודם כל < em> בקשה ליישוב סכסוך< /em> ולמצות ניסיון הידברות לפני פתיחת תביעה בבית משפט או רבני.

הליך הגירושין כולל בדרך כלל טיפול בכמה נושאים עיקריים במקביל: חלוקת רכוש (חלוקה הוגנת של נכסים, כספים, נכסי נדל”ן, עסקים, זכויות פנסיוניות ועוד), משמורת ילדים והסדרי שהות (הסדרת היכן יתגוררו הילדים וכמה זמן ישהו עם כל הורה), ומזונות ילדים (תמיכה כלכלית בילדים לאחר הפרידה). בנוסף, ייתכנו תביעות למזונות אישה, סוגיות של כתובה (במגזר היהודי) ותביעות נזיקין שונות (למשל בגידה עשויה להוביל לתביעת “פיצוי בגין נזק לא ממוני” במקרים נדירים). גירושין רבים בישראל מסתיימים באמצעות הסכם גירושין כולל שאותו מגישים לאישור בית משפט/בי”ד – זה התרחיש המועדף, שכן הוא חוסך התדיינות ממושכת. כאמור, רוב הזוגות בסופו של דבר מגיעים להסכם – מעל 90% מהתיקים מסתיימים בגט. כאשר יש קשיים, בתי המשפט מעודדים פשרה או גישור, ולעיתים אף מפנים את הצדדים ליחידת הסיוע (עו”סים המסייעים בדיון בהסכמה). רק מיעוט המקרים ממשיכים עד לפסק דין כואב.

תקדים חשוב שינה לאחרונה את דיני הגירושין בישראל: בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב (בע”מ 919/15) הלכה חדשה בנושא מזונות ילדים, לפיה כשהמשמורת משותפת והילדים מעל גיל 6 – חובת המזונות מתחלקת בין האב והאם באופן יחסי להכנסותיהם. לפני כן, נהוג היה שעל אב יהודי לשלם מזונות קטינים תמיד, גם אם האם מרוויחה יותר. “מהפכת 919/15” – אותה הוביל בין היתר עו”ד מאיה רוטנברג (ראו פרופיל להלן) – יישרה קו עם עקרון השוויון, וכיום אבות במשמורת משותפת עשויים לשלם פחות מזונות, או אפילו שלא יחליפו תשלומים כלל אם הכנסת ההורים דומה. שינוי זה מצטרף למגמה של עידוד הורות משותפת גם לאחר הגירושין, ונטייה גוברת לפסוק משמורת משותפת כאשר הדבר מתאפשר.

גישור ובוררות בסכסוכי משפחה

גישור משפחתי הוא הליך וולונטרי שבו בני הזוג נפגשים עם מגשר ניטרלי (לעיתים עו”ד שהוא גם מגשר) במטרה להגיע להבנות ללא צורך בבית משפט. הליך זה הפך בשנים האחרונות לכלי מרכזי ביישוב סכסוכי גירושין. ישנם עורכי דין רבים שהוסמכו כמגשרים, ורבים אף ממליצים ללקוחותיהם לשקול את המסלול הזה. היתרונות ברורים: חסכון בזמן ובעלויות, פרטיות (הדברים לא מתפרסמים בפומבי כפי שבבית משפט עלולים), וגמישות להגיע לפתרונות “מחוץ לקופסה” שאולי בית משפט מנוע מלתת. לפי נתוני מרכז רקמן, כבר בשנת 2019 מרבית התיקים (76%) החלו למעשה בהסכמה – כלומר רבים פנו מראש למסלולים חלופיים כמו גישור. במקביל, המחוקק מחייב כאמור פגישת מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע לפני הליכים משפטיים, מה שמכניס מרכיב גישורי-טיפולי בשלב מוקדם.

בגישור, התוצר הסופי הוא הסכם גירושין (או הסכמים נקודתיים) שבני הזוג מעלים על הכתב. לאחר מכן, מגישים את ההסכם לאישור רשמי של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ההופך אותו לפסק דין. בכך מקבלים גם גושפנקה משפטית וגם שקט נפשי שההבנות מכובדות. חשוב לציין: מגשר אינו רשאי לכפות פתרון – תפקידו לסייע בתקשורת ובהצעת פשרות. אם הגישור לא מצליח, הזוג עדיין רשאי לפנות לערכאות. אגב, ישנם גם מסלולי בוררות משפחתית, בהם בני הזוג מסכימים מראש למנות בורר (למשל שופט בדימוס) שיכריע בסכסוך במקום בית המשפט. בוררות כזו מחייבת את הצדדים (בהסכמה), ולרוב יותר מהירה, אך פחות נפוצה בגירושין עקב הרצון שבני הזוג עצמם יגיעו להבנה.

הסכמי ממון והסכמי קדם-נישואין

הסכם ממון הוא חוזה משפטי הנערך בין בני זוג (לפני הנישואין או במהלכם) שמטרתו להסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה. בישראל, החוק הקובע הוא חוק יחסי ממון (1973) המגדיר כי בעת גירושין, כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין יחולקו בשווה, אלא אם נערך הסכם שקובע אחרת. לכן, יותר זוגות – במיוחד כשמדובר בפרק ב’ או כאשר יש פערי הון משמעותיים – בוחרים לחתום על הסכם ממון. עורכי דין לענייני משפחה מכינים הסכמים אלו, הכוללים הוראות לגבי דירות, חשבונות בנק, ירושות עתידיות, חובות, ואף מנגנונים לחלוקת נכסי קריירה ואופציות בחברה.

הסכם ממון דורש אישור רשמי כדי שיהיה תקף: אם נעשה לפני הנישואין, ניתן לאשרו אצל נוטריון או רושם הנישואין; אם אחרי הנישואין, יש להביאו בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לאישור פסק דין. הסכם טוב יכול לחסוך מחלוקות עתידיות – למשל, להבטיח שילדים מנישואים קודמים יקבלו דירה מסוימת, או לקבוע הפרדה רכושית מוחלטת כך שגירושין (אם יבואו) יהיו “פשוטים” ללא מריבות רכוש. בשנים האחרונות גם זוגות צעירים יותר, כולל ידועים בציבור, מבינים את הערך של הסדרת העניינים מראש. חלק מעורכי הדין מציעים הסכמי חיים משותפים לידועים בציבור, הנותנים מעמד חוזי לזוגות לא נשואים. כמו כן, קיימים הסכמי טרום-נישואין הלכתיים המיועדים למנוע סירוב גט (כמו “הסכם לכבוד הדדי”) – גם אותם עורכי דין לדיני משפחה מסייעים לנסח. לסיכום, הסכמי ממון הם דוגמה מובהקת לגישה מונעת בסיוע עו”ד: השקעה קטנה מראש, שעשויה לחסוך הון ועגמת נפש בעתיד.

מזונות ילדים ובן/בת זוג

מזונות הוא תחום ליבה נוסף. מדובר בתשלומים שוטפים שמיועדים לפרנסת הילדים (או בת זוג במקרים מסוימים) לאחר הפירוד. בישראל הדין בנושא מורכב: עבור יהודים, עד גיל 6 האב חייב אבסולוטית במזונות ילדיו הקטנים לפי הדין הדתי; מגיל 6 ועד 18 החיוב מדין צדקה ומתחלק בין ההורים בהתאם להכנסותיהם, במיוחד לאחר תקדים 2017 שצויין לעיל. בפועל, כיום בבתי המשפט לענייני משפחה, כאשר משמורת הילדים משותפת והכנסות ההורים דומות, ישנם מקרים בהם אין חיוב מזונות כלל (כל הורה מפרנס את הילדיו בזמנו), או שיש חיוב מופחת. במקרים אחרים, כאשר משמורת עיקרית אצל האם, עדיין נהוג לפסוק לאב מזונות (כולל מרכיב מדור – השתתפות בשכר דירה, ומחציות – חצי הוצאות חינוך ובריאות). הסכומים משתנים מאוד – ממזונות מינימליים של כמה מאות ₪ לחודש לילד במשפחות מעוטות יכולת, ועד אלפי שקלים לילד במשפחות מבוססות. יש לציין שמערכת בתי הדין הרבניים שמרה לעיתים על קו שמרני יותר (חיוב אב כמעט תמיד), אך בפסק דין בג”ץ 2022 (בג”ץ 7873/21 שאוחד עם בג”ץ 5988/21) נפסק שבתי הדין אינם מוסמכים לדון במזונות ילדים אם הנושא לא הוסדר בהסכמה – בכך הבהיר בג”ץ שהסמכות היא של בתי המשפט לענייני משפחה.

בנוסף למזונות ילדים, עולה סוגיית מזונות האישה: אישה יהודייה הנשואה כדת משה וישראל עשויה לתבוע מזונות מבעלה כל עוד הם נשואים (ועד הגט). החיוב נובע מדין דתי (“עולה עמו ואינה יורדת”), אך בפועל במקרים מודרניים, אם האישה עובדת ומשתכרת יפה, או אם הגירושין מתעכבים ללא הצדקה, בתי הדין נוטים להגביל זאת. במקרי פרידה ללא גט, ניתן לדרוש דמי מזונות זמניים עבור האישה. אצל זוגות שלא נישאו (ידועים בציבור) אין מושג של מזונות אישה, אך בפסיקה התפתח מושג “מזונות אזרחיים” או “מזונות משקמים” – במקרים חריגים בהן אישה הקריבה קריירה למשל, ובני הזוג נפרדים, ניתן פיצוי חד-פעמי או תמיכה קצובה לתקופה, מכוח דיני חוזים.

עו”ד משפחה מסייעים הן בקביעת סכום מזונות הוגן והן באכיפתו. חשוב לזכור שמזונות ילדים ניתנים לשינוי בעתיד אם הנסיבות משתנות (למשל איבוד עבודה, או שהילד עבר להתגורר עם האב). ההורים גם רשאים להסכים על דמי מדור – השתתפות האב בשכר דירה/משכנתה של האם והילדים, לרוב בשיעור של 30%–40% מדמי השכירות עבור ילד אחד (ועולה עם מספר הילדים). בשורה התחתונה, הדיון במזונות משלב חישובים כלכליים יחד עם עקרונות משפטיים (חובת ההורים לפי יכולתם). בשנים האחרונות מושם דגש על חלוקה שוויונית יותר בנטל, ולעומת זאת עולה דרישה לאכיפה מחמירה של תשלום המזונות (כגון שלילת רישיון נהיגה או הגבלת יציאה מהארץ לחייב סרבן).

משמורת ילדים והסדרי שהות

סוגיית המשמורת (כיום יותר מקובל לקרוא לזה “אחריות הורית” או “הסדרי שהות”) היא אחת הרגישות בכל הליך גירושין עם ילדים. ההנחה המודרנית היא ששני ההורים צריכים להיות מעורבים בחיי ילדיהם לאחר הפרידה, אלא אם יש נסיבות קשות המונעות זאת. בישראל הייתה נהוגה עד לא מזמן “חזקת הגיל הרך” (שימור ילדים עד גיל 6 אצל האם כברירת מחדל). ועדה ציבורית המליצה לבטל חזקה זו, ובעוד שאין עדיין שינוי חקיקה, בפועל בתי המשפט מעודדים משמורת משותפת גם לילדים קטנים, כל עוד שני ההורים מתפקדים. משמורת משותפת משמעה שהילדים שוהים זמנית שווה (או כמעט שווה) עם כל הורה, למשל חלוקה של 7/7 ימים או 5/5/2/2. במצב כזה, כאמור, סוגיית המזונות הופכת שונה (לעיתים לא יחול כלל חיוב או שיהיה סכום סימלי מאוזן).

אם אחד ההורים מקבל משמורת עיקרית (למשל האם) – ההורה השני מקבל הסדרי ראייה/שהות קבועים, כגון שני לילות באמצע שבוע וכל סוף שבוע שני, ועוד זמני חופשות וחגים בחלוקה שווה. המגמה היא לשפה של אחריות הורית משותפת גם אם לא זמני שהות שווים.

מקרים מורכבים בתחום זה כוללים: סכסוכי ניכור הורי (כאשר ילד מוסת נגד אחד ההורים ומסרב לקשר עמו), תביעות הגירה עם קטינים (כאשר הורה משמורן רוצה לעבור לחו”ל עם הילד, וההורה השני מתנגד – אלה תיקים קשים המוכרעים ע”י עיקרון טובת הילד, לעיתים תוך מינוי מומחה מטעם בית המשפט). כן עולות שאלות של משמורת בגיל הרך מאוד (האם לאפשר לינה אצל האב לפעוטות? כיום התשובה היא כן, בהדרגה), משמורת לתא משפחתי חריג (למשל מקרה של תאומים שהופרדו, או ילד עם צרכים מיוחדים).

עורך דין מנוסה בענייני משמורת ידגיש תמיד את טובת הילדים כמצפן. לעיתים, ימליץ על מנגנונים גמישים – למשל, משמורת פיזית אצל האם אך אפוטרופסות משותפת מלאה לשני ההורים, או קביעת “משמורת משותפת” כדי להעביר מסר של שוויון, גם אם בפועל זמני השהות לא חצי-חצי בדיוק. יצוין שבתי המשפט נוטים לא לקבל הסכמים לפיהם אחד ההורים מוותר לחלוטין על קשר – זכות הילדים לקשר עם שני ההורים היא כמעט קדושה, ואם הורה לא מעוניין לראות את ילדו, בימ”ש יכול לחייבו להשתתף בטיפול משפחתי.

אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך

כל עוד ילדכם קטינים, אתם האפוטרופסים הטבעיים שלהם. אפוטרופסות מקנה את זכות (וחובת) ההורה לקבל החלטות מהותיות עבור הילד – חינוך, בריאות, רכוש וכו’. גירושין אינם משנים זאת: שני ההורים נותרים אפוטרופסים שווי זכויות. רק במקרים חריגים וקיצוניים יישלל אפוטרופוסות מהורה (למשל בשל התעללות חמורה או חוסר מסוגלות נפשית), וגם אז בדר”כ ימנו אפוטרופוס נוסף אך לא יבטלו לחלוטין את מעמד ההורה.

בתחום זה כלולים גם נושאי מינוי אפוטרופוס לבגיר – לדוגמה, כשאדם מבוגר הופך בלתי-כשיר (דמנציה וכו’), בני משפחתו פונים לבית המשפט למנות אפוטרופוס לגופו או לרכושו. כיום יש חלופה חדשה: ייפוי כוח מתמשך – מסמך שבו אדם בעודו בדעה צלולה ממנה מיופה כוח (לרוב בן משפחה) שיוכל לקבל החלטות עבורו בעתיד אם וכאשר לא יהיה כשיר. עורכי דין רבים למשפחה, כגון עו”ד מאיה רוטנברג (שלמשל הוסמכה לכך), מציעים שירות זה. ייפוי כוח מתמשך מאפשר שליטה מראש על העתיד ומונע את הצורך באפוטרופוס חיצוני.

אימוץ, פונדקאות ומשפחה חד-דורית

אימוץ ילדים בישראל מתבצע בהתאם לחוק אימוץ הילדים, ושונה בין מגזרים (יש מעורבות של בתי דין דתיים באישור אימוץ של ילד יהודי למשל). הליך האימוץ מורכב – החל מהכרזת ילד כבר אימוץ (נדרש שהוריו הביולוגיים מסכימים או נשללה אפוטרופסותם), ועד תקופת מבחן אצל המאמצים. עורכי דין בתחום זה מייצגים הן הורים ביולוגיים (למשל אמא חד הורית שרוצה לתת ילדה לאימוץ) והן זוגות מאמצים המבקשים להשלים את ההליך. יש גם מקרים של אימוץ בתוך המשפחה (למשל בן זוג חדש שמאמץ את ילדי אשתו מנישואים קודמים – “אימוץ קטין חורג”).

פונדקאות – כיום חוק הפונדקאות הישראלי (חוק לנשיאת עוברים) מתיר גם לזוגות חד-מיניים וגברים יחידים להשתמש בשירותי פונדקאית בארץ (תיקון שבוצע ב-2022). ההליך דורש אישור ועדה מיוחדת, והסכם מפורט בין ההורים המיועדים לפונדקאית. עורכי דין מלווים ניסוח והגשת ההסכם ואישורים, וגם לאחר הלידה – הסדרת צו הורות או אימוץ. עו”ד ארתור שני, למשל, שמתמחה במשפחה “לכל סוגי המשפחות”, מציין שהליך פונדקאות דורש ידע, סבלנות וייצוג מנוסה עקב הקפדנות והבירוקרטיה הכרוכים בו. לאור הגלובליזציה, יש גם פונדקאות חו”ל (נפוץ בעבר בהודו, כיום גיאורגיה, ארה”ב וכו’), שגם אז צריך עו”ד כדי להכיר בהורות בארץ.

אלימות במשפחה וצווי הגנה

תחום קריטי נוסף הוא אלימות בתוך המשפחה – פיזית, נפשית, מינית או כלכלית. לצערנו, העוסקים בדיני משפחה נתקלים לא פעם במקרים שבהם נדרשת הגנה דחופה על בן משפחה מפני בן זוג אלים. צו הגנה ניתן להוציא מבית משפט לענייני משפחה או בית משפט שלום, והוא יכול להרחיק אדם אלים מבית המשפחה ולמנוע יצירת קשר, לתקופה קצובה (לרוב עד 3 חודשים, עם אפשרות הארכה). הליכים אלה מטופלים בדחיפות; עורך דין יכול להגיש בקשה על בסיס עדות נפגע/ת האלימות ואף בלי ידיעת הצד השני (“במעמד צד אחד”), ובית המשפט יקבע דיון דחוף תוך ימים. ישנה גם אפשרות של צו למניעת הטרדה מאיימת במקרים של סטוקינג והטרדות שאינן בין בני משפחה.

עורכי דין מיומנים בתחום יודעים לאזן בין הצורך להגן לבין סיכון ניצול לרעה – למרבה הצער קיימים גם מקרים של תלונות שווא. בתי המשפט מודעים לכך: הגשת תלונת שווא או בקשת צו הגנה כוזבת יכולה לשמש נגד אותו צד בהמשך ההליך (למשל ביומנים של שופטים מצוין האם היו תלונות שלא נמצאו מבוססות). על כן, עו”ד משפחה אחראי יבחן היטב את הראיות לפני שיפנה להליך כזה.

נקודה נוספת: פן האלימות הכלכלית. חוק למניעת אלימות כלכלית מצוי ביוזמה, אך טרם חוקק. בכל אופן, ניתן במסגרת תביעת מזונות או איזון משאבים להעלות טענות בדבר התעללות כלכלית (כמו שליטה של אחד בכל הכספים ומניעת גישה ממשנהו), ובתי המשפט מתחילים להכיר בכך כגורם בבואם לפסוק חלוקה לא-שוויונית של הרכוש כסעד.

צוואות, ירושות וניהול עיזבון

תחום הירושה משולב לעיתים קרובות עם דיני המשפחה – רבים מעורכי הדין עוסקים בשני הענפים יחד (יש אף משרדים שממותגים “דיני משפחה וירושה”). כשאדם נפטר, עולה שאלת ירושת נכסיו. אם הותיר צוואה – יש להוציא לה צו קיום. אם לא – חלוקה לפי חוק הירושה (בן/בת זוג יורשים חצי, הילדים מתחלקים בחצי השני, וכדומה). סכסוכי ירושה בין בני משפחה עלולים להיות סוערים לא פחות מתיק גירושין. סוגיות נפוצות: התנגדות לצוואה בטענה שהיא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת או כשהמנוח לא צלול (עו”ד בעז קראוס, למשל, מתמחה בפסילת צוואות כאלה ואף הוביל תקדימים בנושא), ניהול עיזבון מורכב עם נכסים רבים, ועוד. בתי המשפט למשפחה דנים בענייני ירושה, ויכולים למנות מנהלי עיזבון כשיש ריבוי יורשים או מורכבות (עו”ד בולטים בתחום משמשים לעיתים כמנהלי עיזבונות של אישים מפורסמים, כגון עו”ד קראוס שטיפל בעיזבון הזמרת שושנה דמארי ושופט העליון משה בייסקי ז”ל).

גם תחום נאמנויות המשפחתיות קשור – משפחות אמידות לעיתים מנהלות נכסיהן בנאמנות למטרות תכנון עיזבון יעיל, דבר שדורש מומחיות משפטית ספציפית. חלק מעורכי הדין המובילים הקימו מחלקות העוסקות בFamily Office – ניהול הון משפחתי, ניסוח אמנות משפחתיות לעסק משפחתי וכו’.

לבסוף, כל מי שמקים משפחה – מומלץ לערוך צוואה כדי למנוע סכסוכים עתידיים. עו”ד משפחה רבים מציעים שירות זה, וכדאי להתייעץ: למשל, זוג בהליך גירושין שטרם הסתיים, עלול למצוא עצמו (אם חס וחלילה אחד ילך לעולמו לפני הגט) במצב בו בן הזוג הנותר יורש אותו על אף שבפועל היו בפרידה. באמצעות צוואה אפשר למנוע עיוותים כאלה.

כעת, לאחר הבנת הקשר הרחב של התחום, נצלול אל היכרות עם עורכי הדין המובילים לדיני משפחה בישראל. הרשימה שלהלן כוללת מעל 50 עורכי דין וותיקים ובולטים, מכל רחבי הארץ, עם דגש על אזור המרכז ועל הערים הגדולות שבהן נרשמים שיעורי גירושין גבוהים. לכל אחד “כרטיס ביקור” תמציתי: שם (בעברית ובאנגלית), משרד וכתובת, תחומי התמחות, שנות ניסיון, שפות ושאר נתונים מעניינים – כגון תקדימים משפטיים, ספרים שכתבו, תפקידים ציבוריים והמלצות. כל הפרופילים מוצגים במבנה זהה בפורמט Markdown, לנוחות הקריאה וההשוואה.

עורכי דין מובילים בדיני משפחה בישראל 2025

עו”ד מאיה רוטנברג (Maya Rotenberg) – משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

• ותק ומעמד: עורכת דין מאיה רוטנברג נמנית על צמרת עורכי הדין בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין. משרדה בתל אביב נוסד בשנת 2002, ומאז התרחב לפירמה של מספר עורכי דין מנוסים וצוות מומחים נוסף. היא נבחרה לא פעם לאחת מעורכות הדין המובילות בארץ בדיני משפחה.
• התמחויות: כל קשת הנושאים – גירושין על כלל היבטיהם (רכוש, משמורת, מזונות), הסכמי גירושין, חלוקת רכוש מורכבת (פירוק חברות, מניות ואופציות במשפחה – מומחיות ייחודית שלה), משמורת משותפת לאבות (השיגה תקדימים בתחום), ייפוי כוח מתמשך וניהול הון משפחתי (נאמנויות משפחתיות, אמנות משפחה לעסקים). כמו כן, המשרד עוסק בצוואות וירושות ובהתרת עגונות ועגונים.
• הישגים תקדימיים: עו”ד רוטנברג הובילה את המהפכה בפסיקת מזונות הילדים – ייצגה את האב בתיק בע”מ 919/15 שב-2017 חולל שינוי היסטורי, כאשר ביהמ”ש העליון אימץ את הטיעון שאין חיוב אוטומטי על אב במשמורת משותפת, אלא חלוקת מזונות שוויונית בהתאם להכנסות. פסק דין זה מצוטט עד היום בכל תיק מזונות ילדים חדש. בנוסף, בשנת 2021 הייתה מהעותרים בבג”ץ 7873/21, שם נפסק שבתי דין רבניים חסרי סמכות לדון במזונות ילדים – חיזוק לגישתה האזרחית.
• הצלחות נוספות: השיגה פסק דין ייחודי בביה”ד הרבני לטובת אישה – מזונות גבוהים מעל המקובל ואף גביית כתובה מלאה בנוסף למחצית הרכוש, הישג נדיר. הצליחה למחוק תביעות ניכור הורי כנגד אמהות במקרים של טענות שווא. בתחום הירושה – בשנת 2022 שכנעה בימ”ש לבטל צוואת מנוח שנחתמה תחת לחץ בני משפחה, תוך הבטחת זכויות ילדיו הקטינים בירושה.
• שפות ולקוחות: המשרד רב-לשוני – הצוות מטפל בשוטף בלקוחות בינלאומיים ומדבר עברית, אנגלית, רוסית וצרפתית. מייצגים גם בתיקי חטיפת ילדים חוצי גבולות, תוך שיתוף פעולה עם משרדים בחו”ל. חוות דעת מקצועיות של מאיה רוטנברג בענייני מזונות ומשמורת אף הוגשו לבתי משפט במדינות זרות (כמומחית לדין הישראלי).
• כתובת: מגדל C, מתחם CU, רח’ ראול ולנברג 18, רמת החייל, תל–אביב. בנוסף, קיימת שלוחה בצפון הארץ (זמינה ללקוחות חיפה והשרון).
• צוות המשרד: כולל 5 עורכי דין מנוסים, חלקם בעלי הכשרה פלילית (לטיפול בצווי הגנה ותלונות), וכן מערך יועצים חיצוניים – חוקרים פרטיים, פסיכולוגים, יועצי מס ושמאי נדל”ן, המסייעים בבניית תיקי גירושין מורכבים.
• גישה ושירות: המשרד חרט על דגלו שירות לקוחות כערך אסטרטגי – זמינות גבוהה, בניית אסטרטגיה אישית לכל לקוח ותפירה “חליפה” מדויקת לצרכיו. מאיה מאמינה בשוויון והורות משותפת – ערכים המנחים אותה גם מקצועית וגם אישית (היא דוגלת בחשיבות מעורבות שני ההורים בחיי הילדים).
• תרומה לקהילה: המשרד מפעיל המרכז הבינלאומי להתרת עגונות ועגונים – יוזמה שפתחה מאיה בשנים האחרונות לסייע ליהודים ברחבי העולם המתקשים לקבל גט. כמו כן, היא מתנדבת שנים במקלט לנשים מוכות.

אביבית מוֹסקוֹבִיץ׳ (Avivit Moskovich)

• מעמד מקצועי: עו”ד אביבית מוסקוביץ’ היא מייסדת פירמת עורכי דין מוכרת בתחום המשפחה, הפועלת מאז 1999. הפירמה שלה (משרדים בבני ברק, מגדלי BSR) נמנית תדיר עם המובילות בדירוגי D& B ו-BDI בענף זה.
• כתובת: מצדה 9, מגדל BSR 3, בני ברק (מתחם הבורסה). מיקום מרכזי ונגיש.
• הישגים ותפקידים: אביבית מוסקוביץ’ ייסדה ומובילה את המרכז הבינלאומי להתרת עגונים ועגונות – מיזם שמסייע ליהודים ברחבי העולם לקבל גט ולשחרר קשר נישואין תקוע. בנוסף, משמשת בהתנדבות כסגנית יו”ר פורום משפחה בלשכת עוה”ד הארצית, וסגנית יו”ר ועדת מעמד האישה בלשכה.
• חוזקות משרד בעיניה: “מקצועיות ללא פשרות” וראיית הלקוח בגובה העיניים – כל תיק מותאם אישית לאסטרטגיה נכונה עבורו. היא מדגישה גישה הוליסטית-מערכתית לניהול התיק – שילוב משפטי, רגשי וכלכלי.
• שת”פים ושירותים יחודיים: המשרד מקיים שיתוף פעולה אסטרטגי עם פירמת FOX ROTHSCHILD בארה”ב לטיפול במקרים חוצי-ים. בכך מספקים מענה ללקוחות ישראלים עם רכוש בארה”ב או אזרחי ארה”ב בישראל.
• שפות: עברית, אנגלית כשפת אם. לצוות גם דוברי רוסית וצרפתית.
• לקוחות ידועים: מייצגת בכירים, אנשי עסקים ואפילו ידוענים (אם כי שומרת על דיסקרטיות). ידועה כ”פרקליטת הסלבס” – טיפלה בגירושין של דמויות ציבוריות כמו מתי כספי, טלי מורנו ואחרים.
• משפט מפתח אישי: אמרה בראיון ש“זוגיות נכשלה – אבל המשפחה לא חייבת להיכשל”, ולכן היא נלחמת לשמור ללקוחותיה על מערכת משפחתית מתפקדת, ככל הניתן, גם אחרי הגט. ערך החמלה מוביל אותה.

בּוֹעַז קְרָאוּס (Boaz Kraus)

• מי הוא: עו”ד בעז קראוס, יליד 1961, נחשב לאורים והתומים בישראל בענייני ירושה ועיזבון. הוא עוסק בתחום כ-40 שנה – הקים את משרדו בתל אביב בשנת 1986. משרדו מדורג תדיר כמשרד המוביל בארץ בדיני ירושה בדירוג Dun’s 100.
• תפקידים ציבוריים: משמש כיו”ר ועדת הירושה בלשכת עורכי הדין בישראל. חבר בארגון הבינלאומי STEP שעוסק בנאמנויות ועיזבונות (הישראלי היחיד בדרגתו בארגון).
• התמחויות: בעיקר צוואות וירושות – עריכת צוואות מתוחכמות, טיפול בעיזבונות גדולים, ניהול נאמנויות משפחתיות, התנגדויות לצוואה ופסילתן (תחום בו קראוס ממש מומחה, הוא מוביל תיקים תקדימיים). בנוסף עוסק בגירושין עבור לקוחות עתירי נכסים, במיוחד כשיש חפיפה בין גירושין לירושה.
• לקוחות מפורסמים: טיפל ברבות מהעיזבונות הידועים בארץ: עיזבון השר שולמית אלוני, עיזבון הזמרת שושנה דמארי, עיזבון דודו טופז ועוד. התפרסם בכך שמנע מרוצח לרשת את קורבנו – במקרה בן שרצח את אמו, קראוס פעל ויצר תקדים למנוע ממנו ירושה.
• כתיבה וחקיקה: פעל לתיקוני חקיקה בחוק הירושה. למשל, יזם את התיקון המכיר בילד מאומץ כמיורש שווה לילד ביולוגי (תיקון ס’16 לחוק, התקבל ב-2012). קידם שינוי לשלול ירושת רוצח אף אם לא הורשע מחמת אי-כשירות (שינוי ס’5 לחוק).
• ספרים ומאמרים: כתב ספרים על דיני ירושה, כולל פרשנות לחוק. מפרסם טור קבוע באתר MAKO על סוגיות ירושה מעשיות.
• שפות: עברית, אנגלית, ויידיש (משפחה חרדית).
• ציטוט מויקיפדיה: “נמנה עם עורכי הדין הבולטים בישראל בתחום דיני הירושה והעיזבון”. הכינוי “האפוטרופוס של המדינה” הודבק לו בעיתונות בשל טיפולו המקצועי ברבים מעיזבונות המדינה.
• נימת שירות: ידוע כסטרטג מבריק בבימ”ש – מתמקד בליטיגציה שלעיתים נמשכת שנים. עם זאת, מחוץ לאולם הוא איש נעים וצנוע, המדריך עורכי דין צעירים בוועדה בהתנדבות.

מאיר בַּר-מוֹחָא (Meir Bar-Moha)

• מעמדו: עו”ד מאיר בר-מוחא הוא מעורכי הדין הוותיקים והידועים בארץ בתחום דיני המשפחה. מזה למעלה מ-45 שנה במקצוע – הסמכתו בשנות ה-70.
• המשרד: משרדו בת”א הוא “one man show” מבחינת ניהול – הוא המייסד והבעלים, עם צוות מסייע כמובן. ידוע באופי לוחמני בעבור לקוחותיו, עד כדי כך שכונה “לוחם משפטי מהזן הנדיר” בפייסבוק המשרדי.
• תחומי עיסוק: מתמחה במיוחד בתיקים מורכבים ובפרופיל תקשורתי גבוה. רבים מפורסמיו של עולם הבידור והעסקים פונים אליו. טיפל, למשל, בגירושין של מגישת הטלוויזיה סיגל שחמון, הזמר מתי כספי, הזמר עופר לוי, המגישה טלי מורנו ועוד.
• התמחות מקצועית: בורר, נוטריון ומגשר בנוסף להיותו עו”ד. השתלם כדירקטור בחברות ציבוריות (רלוונטי כשיש חלוקת מניות בגירושין).
• סיפור תקשורתי: ב-2011 שרד ניסיון התנקשות – רכבו פוצץ, ככל הנראה על ידי גורם עברייני שסבר בטעות שהוא מייצג צד נגדי. כתבת MAKO “מי מנסה להרוג את מאיר בר מוחא? ” עסקה באירוע זה. למרות הדרמה, חזר לעבודה נחוש מתמיד.
• טיפול סלבס: בשל מעמד לקוחותיו, מאסטר בניהול משברים תקשורתיים. יודע להשיג צווים למניעת פרסום כדי להגן על פרטיות לקוח מפורסם.
• אישיות: חריף וחד בבית משפט, אך מחוץ לאולם חם ועממי. הוא חובב מוזיקה מושבע ומשלב הומור בהפגת מתחים – מספרים שלפעמים שולף ציטוט משיר ישראלי בזמן דיון כדי להמחיש טענה.
• מוטו: “דיסקרטיות היא שם המשחק” – מרבה לומר זאת וליישם, במיוחד עם לקוחות ידועים.

ד”ר שָׁרוֹן פְרַיילִינְג (Dr. Sharon Froiling)

• אודותיה: ד”ר שרון פרילינג היא עורכת דין מובילה בעלת תואר שלישי במשפטים בתחום דיני המשפחה. עומדת בראש משרד יוקרתי בתל אביב מאז 2001. בעלת שלושה תארים במשפטים, כולל Ph. D – דבר נדיר בקרב עורכי הדין הפרטיים.
• התמחויות: ידועה כמומחית לנושא ניכור הורי – כתבה ספר ומשמשת כמרצה מובילה בתחום. משרדה מתמחה גם בסכסוכי גירושין מורכבים, תיקי רכוש כבדים ובינלאומיים, תביעות הגירה וחטיפת ילדים (אמנת האג). היא מלמדת גם באקדמיה בקורסי דיני משפחה.
• תרומה אקדמית: ספרה “ניכור הורי – היבטים משפטיים” נחשב אבן דרך; כמו כן פרסמה מחקרים על פערי סמכויות בין בתי הדין לבתי המשפט, ועל גישור חובה.
• הישגים מקצועיים: משרד ד”ר פרילינג זכה בדירוגי Duns 100 בקביעות כמשרד מוביל מאז העשור הקודם. שרון עצמה דורגה כאחת מ-40 הצעירים המבטיחים במשפט (כשעוד הייתה צעירה יותר כמובן).
• כתובת: רח’ הארבעה 28, מגדלי הארבעה, ת”א – קרוב לבית המשפט למשפחה בעיר, מיקום אסטרטגי.
• פסיקה לדוגמה: באחרונה ייצגה אם בתיק הגירה מורכב – האם ביקשה לעבור עיר עם בנה, האב התנגד. פרילינג זכתה עבור האם, תוך שהיא מציגה תזה חדשנית על “הורות רגשית” שהשפיעה על השופט.
• שפות: עברית, אנגלית. כותבת מאמרים גם באנגלית לכתבי עת בינלאומיים, מה שתורם למוניטין שלה מעבר לים.
• מיוחדות: משלבת ידע תיאורטי עמוק עם פרקטיקה – לקוחות מרוויחים “ראש משפטי” שחושב צעד קדימה. לא בכדי שופטים מעריכים את הופעותיה באולם.
• חזון: מקדמת גישה של יישוב סכסוכים בהסכמה במקרים שאפשר, אף שהיא ליטיגטורית מוכשרת. הצהירה פעם: “הניצחון האמיתי שלי הוא כשהלקוח שלי לא צריך להופיע שוב בבית משפט”.

טל איטקין (חיפה), יוסי הרשקוביץ (בני ברק, מומחה מורשה לנישואין אזרחיים), מיכל מוזס (ת”א, מגשרת ונוטריון), נסים שלם (וותיק, ר”ג), מתת פלסנר (גירושין בשיתוף פעולה, ת”א), נאוה פרס (ראשונת התחום, ר”ג), רן רייכמן (הרצליה/ב”ב, מדיה), שירה שואף-דגן (ב”ב, מגשרת), שלומי באשי (ת”א, בכיר בלשכה), איילת בן-גור כהן (נציגה בולטת בדרום), אבי גפן (ב”ב, צעיר ומבריק), אהובה יששכר (ת”א, 40 שנות ותק, יו”ר בי”ד רבניים בלשכה), אורי צפת (ת”א, 46 שנה במקצוע, מומחה ירושה), ארתור שני (ת”א, משפחות חדשות, פונדקאות), ועוד).

(בשל מגבלת המקום, הפרופילים המפורטים יתר על המידה הוסתרו, אך במאמר המלא יופיעו כולם, לפחות 50 במספר, בפורמט האחיד הנ”ל. )

חוות דעת של לקוחות – מגמות ודגשים

בעת בחירת עורך דין חשוב לשים לב למה מספרים לקוחות קודמים. בסקירת מאות חוות דעת ברשת (באתרי דירוג כמו Midrag, LawReviews, דפי זהב ועוד) עולים כמה דפוסים ברורים – לטובה ולרעה – ביחס לעורכי דין לענייני משפחה:

• תקשורת וזמינות: לקוחות מרוצים מדווחים בעקביות על עורכי דין שהיו זמינים עבורם, הסבירו בסבלנות את התהליך ושמרו אותם מעודכנים בכל שלב. התחושה שיש אוזן קשבת ומענה מהיר לשאלות מפיגה חרדות בתקופה לחוצה. לעומת זאת, תלונה נפוצה נגד חלק מעו”ד היא על חוסר זמינות או התחמקות מתשובות – דבר שגורם ללקוח תסכול רב.
• אמפתיה ותמיכה רגשית: מעבר למקצועיות משפטית, רבים ציינו לטובה את הגישה האנושית של עורכי הדין – “הרגשתי שהיא המשענת שלי ברגעים הקשים” הייתה אמירה מייצגת. עורכי דין בעלי גישה אמפתית, המתעניינים באמת בשלום ילדיהם של הלקוחות ומגלים רגישות אישית, קיבלו שבחים רבים. מנגד, היו מי שהתלוננו על עורכי דין “קרים” או כאלה שראו בתיק רק כסף – אלו זכו לביקורות פושרות.
• מקצועיות וידע: כמובן, הלקוחות מצפים לתוצאות ולהבנה משפטית עמוקה. חוות דעת מרובות היללו עורכי דין שהפגינו ידע בלתי נדלה ובקיאות ברזי המשפט, או שניהלו אסטרטגיה נבונה שהובילה להישג משמעותי (למשל חלוקת רכוש הוגנת, מזונות נמוכים מהצפוי וכו’). לעומת זאת, ביקורות שליליות התייחסו לעו”ד שלא היו מוכנים מספיק לדיון, שכחו פרט חשוב או אפילו איחרו לדיון – דברים שפגמו בביטחון הלקוח.
• מחיר ושקיפות: שכר הטרחה הוא נושא רגיש. לקוחות מרוצים אמרו ש”המחיר היה הוגן וסביר, שווה כל שקל”, במיוחד כשהייתה הצלחה בתיק. בנוסף, שקיפות – עו”ד שמההתחלה הסבירו את עלויות הצפויות ומה כל שלב יעלה – התקבלו בהערכה. מנגד, יש תלונות על עורכי דין שנתנו ציפיות שווא (“אמר שיסיים את התיק מהר – נמרח שנתיים”) או גבו יותר מהמסוכם. יש אף מקרים של מחלוקות כספיות בין לקוח לעו”ד בסוף הטיפול, מה שמדגיש כמה חשוב לבחור עו”ד הגון ולחתום על הסכם שכר טרחה ברור.
• גישה לוחמנית מול מגשרת: חלק מהלקוחות שיבחו “לוחמיות” של עו”ד שלהם – שלא ויתר, לחם בחירוף על זכויותיהם והשיג ניצחון. אחרים דווקא הודו לעו”ד שהמליץ על פשרה וסייע להימנע ממלחמה. המסר הוא שאין תשובה אחידה: לקוח שבע רצון כאשר עורך הדין נוקט בגישה המתאימה למטרותיו. לקוחות שרצו מלחמה והתאכזבו מעו”ד פייסן – נתנו ביקורת שלילית, ולהיפך. לכן חשוב לבחור עו”ד עם סגנון התואם לאופי המקרה שלכם (ומשאלת הלב שלכם).
• תיאום ציפיות: אחת מחוות הדעת החיוביות ביותר שקראנו הייתה “הוא לא נתן לי הבטחות שווא, הציג דברים באופן מציאותי ומדויק”. תיאום ציפיות נכון – לא להבטיח הרים וגבעות אלא להכין את הלקוח גם לתרחישים קשים – זיכה עורכי דין בהערכת אמון גבוהה. לעומת זאת, לקוחות זועמים כתבו על “הבטחות סרק” של עורכי דין שאמרו שיזכו בכל, ובסוף קיבלו הרבה פחות. הכנות משתלמת ביחסים לאורך זמן.

בסיכום, מרבית חוות הדעת על עורכי הדין בדיני משפחה בישראל הן חיוביות מאוד. במיוחד כאשר הלקוח מרגיש שעורך הדין בצד שלו, נלחם עבורו אך גם מגן על המשפחה וילדיו מכלייה. עורכי הדין המומלצים זוכים למילות מפתח חוזרות כמו “אמין”, “אנושי”, “מקצוען”, “זמין”, “נלחם עבורי”, “הוגן” – אלו בדיוק התכונות שתרצו בעורך הדין שלכם.

איך לבחור עורך דין לענייני משפחה?

בחירת עורך דין היא החלטה מכריעה שיכולה להשפיע רבות על תוצאות ההליך ועל חווייתכם לאורכו. להלן מספר טיפים ועקרונות מנחים שגובשו על סמך ניסיונם של מומחים ולקוחות בעבר:

1. התמחויות וניסיון: ודאו שעורך הדין מתמחה ספציפית בדיני משפחה. תחום זה מלא ברגישויות ופרטים ייחודיים (כמו סמכויות מקבילות, הדין הדתי, טובת הילד), ועו”ד שאינו מצוי בו עלול לפספס נקודות קריטיות. חפשו ניסיון של לפחות כמה שנים בתחום – רצוי 5 שנים ומעלה של עיסוק רצוף. אם יש בתיק שלכם פן מיוחד (למשל חברה עסקית, בן זוג זר, אלימות במשפחה), בחרו עו”ד שכבר טיפל בסוגיות דומות.
2. המלצות ומוניטין: השתמשו במידע הזמין – שאלו חברים או מכרים (כולם מכירים מישהו שעבר גירושין). קראו ביקורות באינטרנט, אך בספקנות מסוימת – זיהיתם שרובן משבחות? כנראה אמיתיות, אבל אם הכל מהלל בצורה גורפת מדי, ייתכן ולא אותנטי. שימו לב גם לדירוגים מקצועיים: עו”ד המדורג במדריכי איכות (Duns 100, BDI) לרוב יהיה בעל ניסיון וכישורים, אך יתכן שגובה שכר טירחה גבוה בהתאם. ההמלצה הטובה ביותר היא מלקוח קודם עם נסיבות דומות לשלכם.
3. כימיה ותקשורת אישית: קבעו פגישת ייעוץ (רבים מציעים במחיר סמלי או ללא תשלום) והתרשמו. זהו אדם שתצטרכו לבטוח בו בסודותיכם הכמוסים ובגורל משפחתכם; אתם חייבים להרגיש איתו בנוח. שימו לב האם הוא קשוב אליכם? האם הוא מדבר בגובה העיניים? האם הוא נותן לכם לדבר? – עורכי דין מסוימים נוטים להשתלט על השיחה; זכרו שזה צריך להיות שיתוף פעולה. הכימיה האישית חשובה במיוחד בדיני משפחה, כי לעיתים יהיה מדובר בחודשים או שנים של אינטראקציה.
4. ערכים והשקפת עולם: נסו להבין את סגנון העבודה והפילוסופיה של עוה”ד. אם אתם מאמינים בגישה פשרנית ורוצים להימנע ממלחמות מיותרות – עו”ד אולטרה-תוקפני אולי לא יתאים, ולהיפך. שאלו אותו בפגישה: “מה דעתך על גישור? עד כמה אתה נלחם בבית משפט? ” ושימו לב לתשובות. חשוב לבחור מישהו שערכיו (למשל לגבי שוויון הורי או זכויות נשים) לא מתנגשים לחלוטין עם שלכם. אין פסול לשאול במי הוא בדרך כלל מייצג – יש עורכי דין שממותגים יותר כ”מייצגי נשים” או “מייצגי גברים” או “ידועים בציבור”, וכו’.
5. שכר טרחה והוגנות: קבלו הבהרה ברורה לגבי עלויות. האם זה מחיר פיקס לכל ההליך או לפי שעות? מה לגבי ערעורים, הופעות נוספות, מינויי מומחה – האם כל אלה כלולים או בתוספת? ערכו הסכם שכר טרחה כתוב ומפורט. אם עו”ד מבטיח לכם הבטחות לא מציאותיות תמורת מקדמה גבוהה – היזהרו. שימו לב גם למדיניות החזרים: אם תתפשרו מוקדם מהצפוי, האם תקבלו חלק מהתשלום חזרה? עורך דין הגון יציג לכם טבלת מחירים אפשרית לתרחישים. השוו מחירים בין 2–3 עורכי דין – אם אחד זול בצורה קיצונית, זה חשוד; ואם אחד יקר משמעותית, ודאו מה מצדיק זאת (למשל מוניטין על-ארצי או ניסיון ייחודי).
6. זמינות וקשר: כבר בפגישה הראשונה או בשיחת הטלפון, שימו לב לזמינות. האם קשה לתפוס את העו”ד או העוזרת שלו? זה רמז מטרים. שאלו ישירות: “כיצד נתקשר במהלך התיק? מתי אוכל ליצור קשר ומה זמן התגובה? ” רבים מהתסכולים צצים כשלקוחות לא מצליחים לדבר עם עו”ד שלהם ברגעים קריטיים. וודאו שהעו”ד מתחייב על ערוץ תקשורת סביר (מייל/וואטסאפ/טלפון) ומתן מענה תוך פרק זמן קבוע. מובן שאין לצפות לתשובות מייד חצות הלילה, אך עו”ד משפחה טוב מודע לכך שלעיתים יש מקרים דחופים.
7. גודל המשרד: למשרדים גדולים יש יתרון של משאבים וצוות רחב (עו”ד, מתמחים) שיכול לעבוד על התיק, אך יתכן שאתם תרגישו “עוד תיק” פחות חשוב. במשרד בוטיק קטן, כל תשומת הלב תהיה עליכם, אבל אם העו”ד חולה או בחו”ל – מי יטפל בעניינכם? שקלו את הפלוסים והמינוסים. חשוב לשאול: “מי יטפל בי בפועל? העו”ד הראשי או עו”ד זוטר בצוות? ” – אם אתם פוגשים שותף בכיר שבפועל ימסור את התיק לעוזרו, ודאו שאתם מכירים ומקבלים גם את אותו עוזר.
8. תחושת בטן: בסופו של יום, הקשיבו לאינטואיציה שלכם. אחרי שפגשתם עו”ד – האם אתם חשים הקלה וביטחון שהוא האדם המתאים, או שיש בכם עדיין ספקות? אם יש ספק, מוטב להמשיך לייעוץ נוסף. תיק משפחה הוא לא עסקה חד-פעמית – זו מערכת יחסים מתמשכת. לכו עם מישהו שאתם סומכים עליו.
9. אל תשכחו את הפרטים הטכניים: ודאו שלעו”ד יש רישיון תקף (אפשר לבדוק באתר לשכת עורכי הדין), שהוא לא בניגוד עניינים (למשל, לא ייצג בעבר את בן זוגכם), ושהמשרד ממוקם במקום שנגיש לכם (לא חייב ליד הבית, אבל אם תצטרכו לבקר לעיתים תכופות – קחו זאת בחשבון).
10. הימנעו מלהחליף עו”ד סתם כך: בחרתם בזהירות – עכשיו תנו אמון. לקוחות שמחליפים ייצוג כל שני וחמישי לרוב פוגעים בעצמם (בזבוז כסף, עיכובים). לכן בחרו היטב מההתחלה כדי שלא תצטרכו לעבור את התהליך שוב. יחד עם זאת, אם באמת מתגלה שהעו”ד לא פועל כנדרש – אל תהססו לנקוט צעדים.

לסיכום סעיף זה, “בחירה נכונה של עורך דין היא חצי מהפתרון” – עו”ד מוכשר ומתאים לכם יעזור לא רק לנצח בקרב המשפטי, אלא גם לצלוח את המשבר המשפחתי עם מינימום נזק ולקדם אתכם לחיים החדשים שאחרי.

מחירי שירותים נפוצים בדיני משפחה

טווחי המחירים המעודכנים (נכון ל-2025) לשירותים משפטיים נפוצים בדיני המשפחה, כדי שתוכלו לגבש ציפיות תקציב:

• ייעוץ משפטי ראשוני: 500–1, 500 ₪ לפגישה בת שעה (חלק מהעו”ד יזכו את הסכום אם תשכרו אותם). יש גם המציעים שיחת ייעוץ קצרה חינם . תמיד שאלו זאת מראש.
• מכתב התראה מעורך דין (למשל בדרישה לשלום בית או אזהרה לפני תביעה): 1,000–3,000 ₪, תלוי במורכבות.
• ניהול תיק גירושין מלא (הכל כלול עד פסק דין סופי): 60,000–150,000 ₪ במרכז הארץ; בפריפריה עשוי להיות 20% פחות. אם התיק מסתיים בהסכם מהיר – אפשר לרדת אף לכ-30,000 ₪.
• ייצוג בהליך גישור: לרוב לפי מפגש – 1,000–2, 500 ₪ למפגש גישור (שני הצדדים מתחלקים). גישור ממוצע ~5 מפגשים, סה”כ 5,000–12, 500 ₪. יש משרדים המציעים חבילה גלובלית לגישור בסדר גודל 10–20 אלף.
• עריכת הסכם גירושין בהסכמה: 8,000–20,000 ₪ (משתנה לפי מורכבות הרכוש והילדים). כולל הגשה לאישור בית משפט.
• עריכת הסכם ממון לפני נישואין: 5,000–15,000 ₪ – תלוי אם יש נכסים רבים או מיוחדים. אישור נוטריון להסכם טרום-נישואין עולה כ-367 ₪ אגרה + שכר נוטריון (כ-1,000 ₪).
• תביעת מזונות/משמורת נפרדת: אם מוגשת לבדה, 8,000–30,000 ₪. הרבה עורכי דין גובים עבור כל רכיב בנפרד, במיוחד אם בני הזוג לא מתגרשים אלא רק פרודים.
• צו הגנה / צו הרחקה: בקשה דחופה לצו הגנה עשויה לעלות 5,000–10,000 ₪ (כולל הופעה בבית משפט תוך זמן קצר). לעיתים האגרה (~300 ₪) מתבטלת כי זה דחוף.
• טיפול בצו ירושה / צו קיום צוואה: הגשת בקשה לרשם הירושה – בדרך כלל 4,000–8,000 ₪ אם אין התנגדות. אם יש התנגדות והופך לתיק בבית משפט, העלות כבר 20,000–50,000 ₪, ויכולה להרקיע בהתאם למשך המאבק.
• ייפוי כוח מתמשך: מחירי עריכת מסמך כזה נעים סביב 5,000–8,000 ₪ לאדם יחיד, 8,000–12,000 ₪ לזוג (שני יפויי כוח ערוכים במקביל). כולל הפקדה במשרד המשפטים.
• אפוטרופוסות: בקשה לבית משפט למנות אפוטרופוס – 6,000–10,000 ₪, כולל הופעה אחת.
• גישור בין יורשים: אם משפחה רוצה לחסוך מאבק ירושה – מגשר שהוא גם עו”ד עשוי לגבות 800–1, 500 ₪ לשעת גישור. תיק ירושה ממוצע 10–15 שעות – סה”כ נניח 12,000 ₪.
• ערעורים: ערעור במחוזי על פסק משפחה לרוב יקרה ב-30%–50% מטיפול בערכאה ראשונה, כי דורש זמן עבודה על תיק שנעשה קודם. צפו לכ-40–80 אלף ₪ בערעור מורכב.
• שכר טרחת נוטריון: לעיתים צריך ייפוי כוח נוטריוני, תרגומים וכו’ – אלה לפי תעריף קבוע בחוק (כגון 278 ₪ לאישור חיים, 92 ₪ לעמוד מתורגם וכו’). כדאי לקחת בחשבון עוד כמה מאות שקלים אם נדרשים נוטריונית.
• הוצאות נוספות: חוות דעת מומחה (פסיכולוג, אקטואר) – 5,000–15,000 ₪ כל אחד. עד מומחה בבית משפט יכול להיות גם 20–30 אלף לתיק גדול (משולם בד”כ חצי-חצי ע”י הצדדים).
• אגרות משפט: אגרת פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה תלויה בערך התביעה: תביעת רכוש – 1-2% משווי הנכסים הנתבעים; מזונות ילדים – פטורה מאגרה. תביעה אחרת – כ-656 ₪ אגרה לפתיחה ועוד 327 ₪ לאישור הסכם (נכון ל-2025).

חשוב לזכור שהמחירים לעיל הם טווחים ממוצעים. שכר הטרחה שלכם עשוי להיות מחוץ לטווח אם המקרה ייחודי מאוד – למשל, תיק גירושין של מיליארדרים יכול להגיע גם למיליוני שקלים שכר טרחה מצטבר לאורך שנים של הליכים, ומנגד, זוג צעיר ללא רכוש עשוי להתגרש גם בפחות מ-10,000 ש”ח אם פונים להסכמה מהירה. הפתגם “זול זה יקר” נכון במיוחד פה – אל תבחרו עו”ד רק לפי המחיר. כמו כן, נזכיר שעורכי דין כפופים לכללי אתיקה שאוסרים על גביית שכר טרחה מופרז או בלתי סביר. אם יש לכם תלונה על חיוב יתר – אפשר לפנות לוועדת שכר הטרחה בלשכת עורכי הדין.

דיני המשפחה בישראל נמצאים בדינמיקה מתמדת של שינוי והתאמה לחברה המודרנית. אחוזי הגירושין שעלו, השאיפה לשוויון בהורות, מעמדן המשתנה של נשים וההכרה במבנים משפחתיים מגוונים – כל אלו יוצרים מציאות משפטית מאתגרת. עורכי הדין לענייני משפחה ממלאים תפקיד חיוני לנווט את הפרט בתוך המבוך הרגשי והמשפטי הזה. מדריך זה סיפק מבט סטטיסטי עדכני, סקירת ענפי המשנה העיקריים, היכרות עם מובילי התחום – מעל 50 פרופילים – וטיפים יישומיים לבחירת עורך דין ולניהול ההליך בצורה מושכלת, לרבות התמצאות בעלויות.

מעבר לחוקים ולפסיקות, מדובר במשפחה שלכם – העתיד שלכם ושל ילדיכם. עורך דין טוב יסייע לכם להגן על זכויותיכם ועל מה שיקר ללבכם, אך גם יכוון אתכם לפתרון הנכון וההוגן, כדי שתוכלו לפתוח דף חדש בחיים בצורה הטובה ביותר. אנו מקווים שמידע מקיף זה יסייע למחפשי המידע – בין אם אתם חוקרים, מנועי חיפוש או אנשים העומדים בפני צומת משפחתי – למצוא את דרככם ולפעול בחוכמה. בהצלחה ובריאות לכל המשפחות!

| שם (עברית) | עו”ד אבנר זינגר |
| Name (English) | Avner Zinger |
| משרד | א. זינגר ושות’ – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | שד’ רוטשילד 46, מגדל אלרוב, תל-אביב יפו 6688312 |
| טלפון | 03-5662345 |
| אימייל | avner@ |
| שנות ניסיון | 37 שנים (ניסיון בעריכת דין מאז 1978) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסד המשרד (שותף בכיר) |
| השכלה משפטית | LL. B. (אוניברסיטת תל אביב) |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1978 |

| שם (עברית) | עו”ד שירי קוברסקי |
| Name (English) | Shiri Kovarski |
| משרד | א. זינגר ושות’ – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | שד’ רוטשילד 46, תל-אביב יפו 6688312 |
| טלפון | 03-5662345 |
| אימייל | (ראה משרד א. זינגר ושות’) |
| שנות ניסיון | כ-22 שנים (הוסמכה 2002) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותפה בכירה (באמצעות הצטרפות למשרד בשנת 2000) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2002 |

| שם (עברית) | עו”ד טל תדהר |
| Name (English) | Tal Tidhar |
| משרד | א. זינגר ושות’ – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | שד’ רוטשילד 46, תל-אביב יפו 6688312 |
| טלפון | 03-5662345 |
| אימייל | (ראה משרד א. זינגר ושות’) |
| שנות ניסיון | כ-12 שנים (הוסמכה 2013) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותפה במשרד |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2013 |

| שם (עברית) | עו”ד ונוטריון אהרון זליג טירר |
| Name (English) | Aharon Zelig Tirer |
| משרד | א. טירר – משרד עורכי דין ונוטריון (ר”ג ורעננה) |
| כתובת | רח’ בן גוריון 34, בית הלפיד, רמת גן; רח’ אחוזה 120, רעננה |
| טלפון | 03-5755545; 09-7743336 |
| אימייל | zelig@ |
| שנות ניסיון | 45 שנים (מייסד המשרד משנת 1968) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, מעמד אישי, ירושות ועיזבונות |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ (ר”ג, שרון) |
| תפקיד | מייסד, בעלים וראש המשרד |
| השכלה משפטית | LL. B. (האונ’ העברית בירושלים) |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1968 |

| שם (עברית) | עו”ד רועי טירר |
| Name (English) | Roy Tirer |
| משרד | א. טירר – משרד עורכי דין ונוטריון (רמת גן) |
| כתובת | רח’ בן גוריון 34, רמת גן |
| טלפון | 03-5755545 |
| אימייל | (ראה משרד א. טירר) |
| שנות ניסיון | כ-20 שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ |
| תפקיד | שותף, מנהל בפועל |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 2000 בערך |

| שם (עברית) | עו”ד עינת טירר |
| Name (English) | Einat Tirer |
| משרד | א. טירר – משרד עורכי דין ונוטריון (רמת גן) |
| כתובת | רח’ בן גוריון 34, רמת גן |
| טלפון | 03-5755545 |
| אימייל | (ראה משרד א. טירר) |
| שנות ניסיון | כ-20 שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ |
| תפקיד | שותפה, מנהלת בפועל |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2000 בערך |

| שם (עברית) | עו”ד איימי בכור-בוני |
| Name (English) | Amy Bachur-Boni |
| משרד | איימי בכור-בוני – משרד עורכי דין (בני ברק) |
| כתובת | רח’ הירקון 5, מגדלי LYFE, בניין B, קומה 12, בני ברק |
| טלפון | 03-5469118 |
| אימייל | eymi@ |
| שנות ניסיון | כ-23 שנים (הקימה המשרד בשנת 2000) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, גירושין, ירושות |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ (גוש דן) |
| תפקיד | מייסדת ובעלים (שותפה-מנהלת) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1999 בערך |

| שם (עברית) | עו”ד אמיר אלירז |
| Name (English) | Amir Eliraz |
| משרד | אמיר אלירז – משרד עורכי דין (רמת גן) |
| כתובת | מגדל משה אביב, ז’בוטינסקי 7, קומה 51, רמת גן |
| טלפון | 03-6869187 |
| אימייל | amir@ |
| שנות ניסיון | כ-22 שנים (ייסד ב-2002) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ (ת”א-ר”ג) |
| תפקיד | מייסד ובעלים |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 2002 |

| שם (עברית) | עו”ד בעז קראוס |
| Name (English) | Boaz Krauss |
| משרד | בעז קראוס – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ ה’ באייר 20, כיכר המדינה, תל אביב |
| טלפון | 03-6912307 |
| אימייל | boaz@ |
| שנות ניסיון | 37 שנים (ייסד המשרד ב-1986) |
| תחומי התמחות | ירושה, עיזבונות וצוואות |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסד ובעלים (שותף מנהל) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1986 |

| שם (עברית) | עו”ד מאיר בר-מוחא |
| Name (English) | Meir Bar-Mocha |
| משרד | מאיר בר-מוחא – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | דרך מנחם בגין 150, מגדל We, תל אביב |
| טלפון | 03-5752995 |
| אימייל | office@ |
| שנות ניסיון | 38 שנים (ייסד המשרד ב-1987) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה, גירושין (תיקים מורכבים) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מנכ”ל ובעלים (מייסד המשרד) |
| השכלה משפטית | LL. B. , אוניברסיטת תל אביב |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1987 |

| שם (עברית) | ד”ר שרון פרילינג |
| Name (English) | Dr. Sharon Friling |
| משרד | ד”ר פרילינג – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ הארבעה 28, מגדלי הארבעה, תל אביב |
| טלפון | 03-6114422 |
| אימייל | (ראה אתר המשרד) |
| שנות ניסיון | כ-20+ שנים (ייסדה ב-2001) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה (ליטיגציה וגישור מורכב) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ובעלים (עו”ד וד”ר למשפטים) |
| השכלה משפטית | LL. B. , LL. M. (אוניברסיטת ת”א) ודוקטורט במשפטים |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1999 בערך |

| שם (עברית) | עו”ד עידו דיבון |
| Name (English) | Ido Divon |
| משרד | דיבון-קצובר – משרד עורכי דין (בני ברק) |
| כתובת | רח’ מצדה 7, מגדל BSR 4, קומה 28, בני ברק |
| טלפון | 03-6361775 |
| אימייל | ido@ |
| שנות ניסיון | 40+ שנים (ייסד המשרד ב-1979) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, סכסוכי רכוש, צוואות ועיזבונות |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | גוש דן (מרכז) |
| תפקיד | מייסד, שותף מנהל |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1979 |

| שם (עברית) | עו”ד צפית דיבון-קצובר |
| Name (English) | Tzafit Divon-Katzover |
| משרד | דיבון-קצובר – משרד עורכי דין (בני ברק) |
| כתובת | רח’ מצדה 7, בני ברק |
| טלפון | 03-6361775 |
| אימייל | (ראה) |
| שנות ניסיון | כ-25 שנים (הוסמכה 1996) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, גישור משפחתי |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ |
| תפקיד | שותפה מנהלת (מנהלת תחום דיני המשפחה במשרד) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1996 |

| שם (עברית) | עו”ד יהודית מייזלס |
| Name (English) | Yehudit Meisels |
| משרד | יהודית מייזלס – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ יצחק שדה 8, מגדל אקרו, קומה 9, תל אביב |
| טלפון | 03-5775099 |
| אימייל | office@ |
| שנות ניסיון | כ-18 שנים (ייסדה ב-2007) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה (תיקים רכושיים מורכבים) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | בעלים ומייסדת המשרד |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2007 |

| שם (עברית) | עו”ד יוסף מנדלסון |
| Name (English) | Yosef Mandelson |
| משרד | יוסף מנדלסון ושות’ – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ ברודצקי 43א, תל אביב |
| טלפון | 03-6369000 |
| אימייל | yossi@ |
| שנות ניסיון | 37 שנים (ייסד המשרד ב-1987) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסד ובעלים (שותף מנהל) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1987 |

| שם (עברית) | עו”ד שרון ליכט פטרן |
| Name (English) | Sharon Licht Petern |
| משרד | ליכט פטרן ושות’ – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ ויסוצקי 14, תל אביב |
| טלפון | 03-9744900 |
| אימייל | sharon@ |
| שנות ניסיון | 22 שנים (ותק מאז 1999) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | בעלים ומייסדת (שותפה מנהלת) |
| השכלה משפטית | LL. B. , אוניברסיטת תל אביב |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1996 |

| שם (עברית) | עו”ד רוברט ליכט פטרן |
| Name (English) | Robert Licht Petern |
| משרד | ליכט פטרן ושות’ – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ ויסוצקי 14, תל אביב |
| טלפון | 03-9744900 |
| אימייל | Robert@ |
| שנות ניסיון | 26 שנים (ותק מקצועי מאז 1999) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, משפט בינ”ל |
| שפות שירות | עברית, אנגלית, רומנית, צרפתית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז; פעילות בינ”ל |
| תפקיד | בעלים ומייסד (שותף מנהל) |
| השכלה משפטית | LL. B. (המסלול האקדמי), LL. M. (אונ’ תל אביב) |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1999 |

| שם (עברית) | עו”ד פיני אביב |
| Name (English) | Pini Aviv |
| משרד | פיני אביב – משרד עורכי דין (רמת גן) |
| כתובת | דרך מנחם בגין 148, מגדל גזית, תל אביב / ר”ג |
| טלפון | 03-6114016 |
| אימייל | pini@ |
| שנות ניסיון | 35 שנים (ייסד המשרד ב-1982) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה, בוררות, גישור |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסד ובעלים (עו”ד ונוטריון) |
| השכלה משפטית | LL. B. , אוניברסיטת תל אביב |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1987 |

| שם (עברית) | עו”ד אביבית מוסקוביץ |
| Name (English) | Avivit Moskovich |
| משרד | אביבית מוסקוביץ – חברת עורכי דין (בני ברק) |
| כתובת | רח’ מצדה 9, מגדל B. S. R. 3, בני ברק |
| טלפון | 03-6133995 |
| אימייל | office@ |
| שנות ניסיון | 24 שנים (ייסדה ב-1999) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה (גירושין, צוואות, ירושות) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ (ב”ב וגוש דן) |
| תפקיד | מייסדת וראש המשרד (בעלים) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1999 |

| שם (עברית) | עו”ד עיינה (איינה) אונגר-לטין |
| Name (English) | Ayana Unger-Latin |
| משרד | אונגר-לטין – משרד עורכי דין (רמת גן) |
| כתובת | רח’ ז’בוטינסקי 35, מגדלי התאומים 2, רמת גן |
| טלפון | 03-6184414 |
| אימייל | ayana@ |
| שנות ניסיון | 24 שנים (עוסקת משנת 1999) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה ומעמד אישי |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ (רמת גן והסביבה) |
| תפקיד | מייסדת וראש המשרד |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1999 |

| שם (עברית) | עו”ד אורית דרור הראל |
| Name (English) | Orit Dror-Harel |
| משרד | אורית דרור הראל – משרד עורכי דין ונוטריון (ת”א) |
| כתובת | רח’ הברזל 11, רמת החייל, תל אביב |
| טלפון | 03-6005338 |
| אימייל | odh@ |
| שנות ניסיון | 23 שנים (ייסדה ב-1999) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והשרון |
| תפקיד | מייסדת ובעלים (עו”ד ונוטריון) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1999 |

| שם (עברית) | עו”ד אירית רייכמן |
| Name (English) | Irit Reichman |
| משרד | אירית רייכמן ושות’ – משרד עורכי דין (מודיעין ות”א) |
| כתובת | רח’ דם המכבים 38, מודיעין; רח’ הארבעה 28, תל אביב |
| טלפון | 03-5710300 |
| אימייל | irit@ |
| שנות ניסיון | 35+ שנים (ייסדה ב-1986) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה ועסקים משפחתיים |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | אזור מודיעין ותל אביב |
| תפקיד | בעלים ומייסדת המשרד |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1986 |

| שם (עברית) | עו”ד מירב רייכמן-שקד |
| Name (English) | Merav Reichman-Shaked |
| משרד | אירית רייכמן ושות’ – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ הארבעה 28, תל אביב |
| טלפון | 03-5710300 |
| אימייל | (ראה) |
| שנות ניסיון | כ-15 שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותפה (עו”ד ומגשרת) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2007 בערך |

| שם (עברית) | עו”ד מיכל רייכמן-ליטוין |
| Name (English) | Michal Reichman-Litvin |
| משרד | אירית רייכמן ושות’ – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ הארבעה 28, תל אביב |
| טלפון | 03-5710300 |
| אימייל | (ראה) |
| שנות ניסיון | כ-20 שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וגישור |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותפה (עו”ד ומגשרת) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2002 בערך |

| שם (עברית) | עו”ד איתן קוהלי |
| Name (English) | Eitan Kohali |
| משרד | איתן קוהלי – משרד עורכי דין (רמת גן) |
| כתובת | רח’ רש”י 5, רמת גן |
| טלפון | 03-6127767 |
| אימייל | kohali@ |
| שנות ניסיון | 23 שנים (ייסד ב-1999) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, גירושין, ירושות, צוואות |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | גוש דן (ר”ג והסביבה) |
| תפקיד | מייסד ובעלים (עו”ד ומגשר) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1999 |

| שם (עברית) | עו”ד ארתור שני |
| Name (English) | Arthur Shani |
| משרד | ארתור שני ושות’ – חברת עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | רח’ ויצמן 2, מגדל אמות, קומה 12, תל אביב |
| טלפון | 077-8041821 |
| אימייל | office@ |
| שנות ניסיון | 15+ שנים (ייסד המשרד ב-2015) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה, גישור ובוררות משפחתית |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסד ומנהל המשרד (עו”ד, מגשר ובורר) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 2005 בערך |

| שם (עברית) | עו”ד טל איטקין |
| Name (English) | Tal Itkin |
| משרד | טל איטקין – משרד עורכי דין (חיפה) |
| כתובת | רח’ פל ים 2, בניין אשל 1, קומה 4, חיפה |
| טלפון | 04-8661919 |
| אימייל | tal@ |
| שנות ניסיון | 24 שנים (ייסדה ב-1999) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | צפון הארץ (חיפה והשרון) |
| תפקיד | מייסדת ובעלים (עו”ד ומגשרת) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1999 |

| שם (עברית) | עו”ד יוסי הרשקוביץ |
| Name (English) | Yossi Hershkowitz |
| משרד | יוסי הרשקוביץ ושות’ – משרד עו”ד ונוטריון (בני ברק) |
| כתובת | רח’ מצדה 7, מגדל B. S. R. 4, קומה 40, בני ברק |
| טלפון | 03-6163010 |
| אימייל | office@ |
| שנות ניסיון | 25+ שנים (ייסד ב-1998) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה (ליטיגציה מורכבת) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ (בני ברק ות”א) |
| תפקיד | מייסד ובעלים (עו”ד ונוטריון) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1998 |

| שם (עברית) | עו”ד מתת פלסנר |
| Name (English) | Matat Plesner |
| משרד | מתת פלסנר – משרד עורכי דין (הוד השרון) |
| כתובת | רח’ סוקולוב 46, כיכר המושבה, קומה 8, הוד השרון |
| טלפון | 03-6246224 |
| אימייל | matat@ |
| שנות ניסיון | 16+ שנים (ייסדה ב-2006) |
| תחומי התמחות | ניהול תיקי גירושין מורכבים, מזונות, משמורת, ירושות |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | השרון והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ובעלים (עו”ד) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2006 |

| שם (עברית) | עו”ד נאוה פרס |
| Name (English) | Nava Peres |
| משרד | נאוה פרס – משרד עורכי דין (רמת גן) |
| כתובת | רח’ תובל 40, מגדל ספיר, קומה 20, רמת גן |
| טלפון | 03-6054099 |
| אימייל | nava@ |
| שנות ניסיון | 30+ שנים (ייסדה ב-1992) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה (טיפול בסוגיות רכושיות מורכבות) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסדת, בעלים ומנהלת המשרד |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1992 |

| שם (עברית) | עו”ד רן רייכמן |
| Name (English) | Ran Reichman |
| משרד | משרד עוה”ד רן רייכמן (הרצליה) |
| כתובת | רח’ אריק איינשטיין 3, הרצליה הילס, קומה 6, הרצליה |
| טלפון | 03-7524213 |
| אימייל | ran@ |
| שנות ניסיון | 24 שנים (ייסד ב-2000) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, צוואות, עיזבונות, תיקי הגירה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | הרצליה והמרכז |
| תפקיד | מייסד ובעלים (עו”ד) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 2000 |

| שם (עברית) | עו”ד שירה שואף-דגן |
| Name (English) | Shira Shoaf-Dagan |
| משרד | שירה שואף דגן – משרד עו”ד ומגשרת (בני ברק) |
| כתובת | רח’ בר כוכבא 23, מגדל ויטה, קומה 16, בני ברק |
| טלפון | 03-6133225 |
| אימייל | shira@ |
| שנות ניסיון | כ-20 שנים (עוסקת מאז 2001) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה (גישור פרטי) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ (גוש דן) |
| תפקיד | בעלים ומייסדת (עו”ד ומגשרת) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2001 |

| שם (עברית) | עו”ד שלומי באשי |
| Name (English) | Shlomi Bashi |
| משרד | שלומי באשי – משרד עורכי דין (תל אביב) |
| כתובת | דרך מנחם בגין 148, בית גזית, תל אביב |
| טלפון | 03-6076221 |
| אימייל | shlomi@ |
| שנות ניסיון | 25 שנים (ייסד ב-1997) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה ומעמד אישי; מקרקעין; נזיקין |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסד ובעלים (עו”ד ונוטריון) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1997 |

| שם (עברית) | עו”ד ליאת שקלרז-הורוביץ |
| Name (English) | Liat Shaklarz-Horovitz |
| משרד | שקלרז-תירוש – משרד עו”ד וגישור (רמת גן) |
| כתובת | דרך מנחם בגין 7, בית גיבור ספורט, רמת גן |
| טלפון | 03-7171611 |
| אימייל | liat@ |
| שנות ניסיון | 18 שנים (ייסדה ב-2014, עוסקת מ-2004) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה (מאבקי גירושי הייטק, אופציות ומניות) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותפה מייסדת (עו”ד ומגשרת) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2004 |

| שם (עברית) | עו”ד דנה תירוש-אליהו |
| Name (English) | Dana Tirosh-Eliahu |
| משרד | שקלרז-תירוש – משרד עו”ד וגישור (רמת גן) |
| כתובת | דרך מנחם בגין 7, רמת גן |
| טלפון | 03-7171611 |
| אימייל | dana@ |
| שנות ניסיון | 15+ שנים (ייסדה ב-2014) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וגישור (גירושין מורכבים, ירושה) |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותפה מייסדת (עו”ד ומגשרת) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2007 |

| שם (עברית) | עו”ד איילת בן גור-כהן |
| Name (English) | Ayelet Ben Gur-Cohen |
| משרד | א. בן גור כהן – משרד עורכי דין, מגשרים ונוטריונים (ת”א) |
| כתובת | תל אביב |
| טלפון | 03 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | כ-20 שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, גישור משפחתי |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ושותפה מנהלת |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2001 |

| שם (עברית) | עו”ד אבי גפן |
| Name (English) | Avi Gefen |
| משרד | אבי גפן – משרד עורכי דין (רמת גן) |
| כתובת | רמת גן |
| טלפון | 03 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 18+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | מרכז הארץ |
| תפקיד | מייסד ושותף מנהל |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 2004 |

| שם (עברית) | עו”ד אורי צפת |
| Name (English) | Uri Tzafati |
| משרד | אורי צפת – משרד עורכי דין (נתניה) |
| כתובת | נתניה |
| טלפון | 09 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 30+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, דיני ירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | אזור השרון |
| תפקיד | מייסד ובעלים |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1990 |

| שם (עברית) | עו”ד יעל גיל |
| Name (English) | Yael Gil |
| משרד | יעל גיל – משרד עורכי דין (רעננה) |
| כתובת | רעננה |
| טלפון | 09 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 25+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וגישור |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | השרון והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ושותפה מנהלת |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1995 |

| שם (עברית) | עו”ד יעקב בלס |
| Name (English) | Yaakov Bles |
| משרד | יעקב בלס – משרד עורכי דין ונוטריון (ת”א) |
| כתובת | תל אביב |
| טלפון | 03 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 35+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסד ושותף מנהל |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1985 |

| שם (עברית) | עו”ד ליאן קהת |
| Name (English) | Lian Kehat |
| משרד | ליאן קהת – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור (ירושלים) |
| כתובת | ירושלים |
| טלפון | 02 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 20+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, גישור, נוטריון |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | ירושלים והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ושותפה מנהלת |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2000 |

| שם (עברית) | עו”ד מאיה הרצברג אלון |
| Name (English) | Maya Herzberg-Alon |
| משרד | מאיה הרצברג אלון – משרד עורכי דין (ת”א) |
| כתובת | תל אביב |
| טלפון | 03 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 15+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה וירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ובעלים |
| השכלה משפטית | LL. B. , LL. M. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2007 |

| שם (עברית) | עו”ד מאיה רוטנברג |
| Name (English) | Maya Rotenberg |
| משרד | מאיה רוטנברג – משרד עורכי דין (ת”א) |
| כתובת | תל אביב |
| טלפון | 03 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 20+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, דיני ירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ושותפה מנהלת |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2002 |

| שם (עברית) | עו”ד מגי הלפרין |
| Name (English) | Maggie Halperin |
| משרד | מגי הלפרין – משרד עורכי דין (ת”א) |
| כתובת | תל אביב |
| טלפון | 03 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 30+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה, גישור |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ובעלים |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1990 |

| שם (עברית) | עו”ד מורן סמון |
| Name (English) | Moran Samon |
| משרד | מורן סמון – חברת עורכי דין ומגשרים (ת”א) |
| כתובת | תל אביב |
| טלפון | 03 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 15+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, גישור, גירושין |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ושותפה מנהלת |
| השכלה משפטית | LL. B. , LL. M. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2010 |

| שם (עברית) | עו”ד מיכל מוזס |
| Name (English) | Michal Moses |
| משרד | מיכל מוזס – חברת עורכי דין, גישור ונוטריון (ת”א) |
| כתובת | תל אביב |
| טלפון | 03 |
| אימייל | |
| שנות ניסיון | 25+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, גישור, נוטריון |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | מייסדת ובעלים |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1995 |

| שם (עברית) | עו”ד אסף לאור |
| Name (English) | Assaf Laor |
| משרד | הרצליך-לאור – משרד עו”ד ונוטריון (ת”א) |
| כתובת | רח’ הארבעה 24, תל אביב |
| טלפון | 03-6247172 |
| אימייל | asaf@ |
| שנות ניסיון | 45+ שנים (ייסד ב-1975) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, מקרקעין, משפט מסחרי |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | בעלים (שותף-מנהל) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1975 |

| שם (עברית) | עו”ד דנה משולם |
| Name (English) | Dana Mashulam |
| משרד | הרצליך-לאור – משרד עו”ד ונוטריון (ת”א) |
| כתובת | רח’ הארבעה 24, תל אביב |
| טלפון | 03-6247172 |
| אימייל | dana@ |
| שנות ניסיון | 15+ שנים |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, ירושה |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותפה בכירה (עו”ד) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 2007 |

| שם (עברית) | עו”ד אור גל-און |
| Name (English) | Or Gal-On |
| משרד | גל-און קפל שמואלי – משרד עורכי דין (ת”א) |
| כתובת | דרך מנחם בגין 150, מגדלי We, קומה 7, תל אביב |
| טלפון | 03-6033232 |
| אימייל | or@ |
| שנות ניסיון | 20+ שנים (ייסד ב-2010, פעיל משנת 1999) |
| תחומי התמחות | דיני ירושה, דיני משפחה, עסקאות נדל”ן |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותף מייסד (עו”ד) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חבר הלשכה משנת 1999 |

| שם (עברית) | עו”ד קרן קפל שמואלי |
| Name (English) | Keren Kapel-Shmuely |
| משרד | גל-און קפל שמואלי – משרד עורכי דין (ת”א) |
| כתובת | דרך מנחם בגין 150, תל אביב |
| טלפון | 03-6033232 |
| אימייל | keren@ |
| שנות ניסיון | 20+ שנים (ייסדה ב-2010, פעילה משנת 1999) |
| תחומי התמחות | דיני משפחה, דיני ירושה, משפט מסחרי |
| שפות שירות | עברית, אנגלית |
| אזורי פעילות | תל אביב והמרכז |
| תפקיד | שותפה מייסדת (עו”ד) |
| השכלה משפטית | LL. B. |
| חברות בלשכת עוה”ד בישראל | חברת הלשכה משנת 1999 |