1. המבקשת, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הגישה בקשת צד בסכסוך קיבוצי במסגרתה עתרה למתן סעדים ארעיים וזמניים, למניעת פגיעה בניסיון התארגנות של עובדי המשיבה.

לבקשת המבקשת, ניתנה ארכה להגשת בקשה לסעד עיקרי עד ליום 19.11.20.

  1. להלן יפורטו הסעדים שהתבקשו במסגרת הבקשה לסעד ארעי וזמני:
  • להורות למשיבה לחדול לאלתר מכל פנייה לעובדים בכל הנוגע להתארגנות והשלכותיה ולמימוש הזכות להתארגנות, זאת בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות הפצת מסרים נגד ההתארגנות באמצעות ראשי הצוותים.
  • להורות למשיבה לחדול לאלתר מלהתערב במהלכי ההתארגנות בחברה, במעשה או בהתבטאות השוללים את ההתארגנות, במישרין או בעקיפין, לרבות הפעלת לחץ על עובדים לחתום על טפסי ביטול באמצעות ראשי הצוותים.

 

כל סעד אחר בשיקול דעת בית הדין.

במסגרת הבקשה עתרה המבקשת לסעד ארעי נוסף – להורות למשיבה לבטל את השימוע לפני פיטורים שקבעה ליו״ר ועד הפעולה, מר אדם שטיינר ביום 1.11.20. משלא ניתן סעד ארעי בעניין זה, התקיימה ישיבת שימוע במועד שנקבע. נכון להיום טרם הודעה החלטת המשיבה בעקבות השימוע.

  1. רקע עובדתי
  • חברת 10 ביס. קו. איל. בע״מ (להלן – תן ביס) היא חברה ישראלית העוסקת בהקמה ותפעול של פלטרורמה לשירותי מזון, בדרך של יצירת קשר בין מסעדות לצרכנים, המבצע הזמנות משלוחי מזון.

המשיבה, סקובר תל אביב בע״מ, הוקמה בחודש דצמבר 2018 ועוסקת במתן שירותי שליחויות לבתי עסק המקושרים עם תן ביס בערים תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשון לציון, רחובות, פתח תקווה, ירושלים וערים נוספות.

המשיבה ותן ביס הן חלק מקבוצת TakeAwayהבינלאומית, הנקראת כיום Just Eat Takeaway.com.

  • על פי העובדות המפורטות בבקשה ובתגובה, נעשו שני ניסיונות התארגנות קודמים כדלקמן:

הראשון, בשנת 2018 בקרב עובדי תן-ביס, מספר חודשים לפני שהוקמה המשיבה. במסגרת התארגנות זו, הכירה חברת תן ביס בהתארגנות עובדיה במסגרת הסתדרות העובדים הלאומית ואולם המו״מ בסופו של דבר לא יצא אל הפועל.

השני, ניסיון ההתארגנות שהחל בתחילת שנת 2020 באמצעות הסתדרות הפועל המזרחי בישראל. יו״ר הוועד במסגרת התארגנות זו היה מר אדם שטיינר.

ביום 28.2.20 הגישה הסתדרות הפועל המזרחי בישראל בקשת צד בסכסוך קיבוצי למתן צו מניעה כנגד המשיבה ופיצוי כספי עקב פגיעה בהתארגנות ראשונית (ס״ק 68783-02-20). שני הצדדים הגישו לתיק בקשות שונות למתן צווים האחד כנגד השני בנושאים שונים. אין מחלוקת כי מדובר היה בהתדיינות ממושכת וסוערת שכללה האשמות הדדיות רבות.

ביום 21.10.20 גובשה הסכמה בין הצדדים בדבר מחיקת ההליכים המתנהלים (נספח 16 לתגובת המשיבה) וביום 22.10.20 הוגשה לתיק בית הדין הודעה משותפת מטעם הסתדרות הפועל המזרחי והמשיבה לפיה הגיעו להסכמה למחיקת ההליכים במלואם. הודעת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין.

  • ביום 22.10.20 בשעות הבוקר פתחה המבקשת בצעדים להחתמת עובדי המשיבה להתארגן בשורותיה. בכלל זה שלחה הודעות SMSלעובדים, הקוראות להם להצטרף להסתדרות הכללית, המתינה לעובדים בנקודות מהן יוצאים לתחילת משמרת ויצרה קשר טלפוני עם עובדי המשיבה על מנת לצרפם לשורותיה.
  • במקביל, בבוקר יום 22.10.20, פרסמה המשיבה הודעה לעובדיה בדבר הרחבת תכנית התמריצים שחלה בתל אביב, לערים נוספות ובדבר הקמת פורום “מדברים סקובר” שנועד להידברות בין העובדים להנהלה (מב/11).
  • כמו כן, ביום 22.10.20 מסרה החברה ליו״ר הוועד מר אדם שטיינר זימון לשימוע לפני פיטורים.
  • בהמשך אותו יום, ה- 22.10.20 פנתה המבקשת במכתב אל ב”כ המשיבה (מב/2 לבקשה) שכותרתו “התערבות שלא כדין במהלך התארגנות וזימון לשימוע לפני פיטורים של יו״ר ועד הפעולה”.

במכתב נטען כי מנהלים מטעם המשיבה התקשרו לעובדים ואסרו עליהם להצטרף להסתדרות, מנהלים וראשי צוותים נפרסו בנקודות העבודה השונות אליהן הגיעו נציגי ההסתדרות הוועד, מנהלים שינו לעובדים את נקודות הזינוק על מנת למנוע מהם מפגש עם נציגי ההסתדרות, פרסום תכנית תמריצים, זימון יו״ר ועד הפעולה לשימוע ועוד.

  • ביום 23.10.20 ב״כ המשיבה השיבה במכתב הדוחה את הטענות. במכתב טענה המשיבה כי המנהלים הבכירים קיבלו הנחיות ברורות לכבד את חופש הבחירה של העובדים ולהימנע מכל השפעה על קבלת החלטה בעניין ההתארגנות וכי עובדים זוטרים ובכללם קפטנים, אחראי משמרת, עובדי האב וראשי צוותים אינם בגדר מנהלים והם רשאים להביע את עמדתם בנושא.
  • ביום 23.10.20 הודיעה המבקשת למנהל המשיבה כי החל מיום 22.10.20 מעל לשליש עובדי המשיבה הצטרפו לשורותיה והמבקשת היא ארגון העובדים היציג במשיבה וכי הודעה מתאימה נשלחה גם להסתדרות הפועל המזרחי.

ביום 25.10.20 הודיעה המבקשת למנהל המשיבה כי הסתדרות הפועל המזרחי הודיעה כי היא אינה עומד על יציגותה במשיבה (מב/5).

לאור הטענות על התערבות המשיבה במהלך ההתארגנות ביקשה המבקשת על עמדת החברה להודעת היציגות בתוך שלושה ימים.

  • ביום 25.10.20 שלחה ב״כ המשיבה תשובה מפורטת לטענות בדבר התערבות אסורה בהתארגנות המכחישה את הטענות בדבר התערבות בהתארגנות. ביחס לטענת היציגות ביקשה המשיבה פרטים נוספים (נספח מב/6 לבקשה).

י. ביום 27.10.20 שלחה מנהלת משאבי אנוש במשיבה מכתב (מב/37) לכלל העובדים המתייחס להודעת ההסתדרות על יציגות במשיבה.

  1. ביום 29.10.20 הוגשה הבקשה שבפנינו.
  2. ביום 2.11.12 התקיים דיון בבקשה. בדיון נשמעו עמדות הצדדים בהרחבה ולאחר מכן נשמעו עדים.

מטעם המבקשת העידו: מר אהרון אסטרקס המועסק המשיבה כשליח, מר (טריייור – רו״ת תוו1\ז* רוו* /אריז* – החרהוטת מטעם המשיבה העידו: מר מורן יצחק המועסק במשיבה כראש צוות, מר אלכס פולצ׳וב ומר רגב לוי המועסקים כשליחים במשיבה וגב’ דנה שקד – מנהלת משאבי אנוש.

6 . הצדדים הגישו סיכומים בכתב בסוגיות שבמחלוקת.

  1. תמצית טענות ההסתדרות
  • החברה מתערבת שלא כדין בהתארגנות העובדים בשורות המבקשת.
  • המשיבה פועלת לסכל את ההתארגנות באמצעות ראשי צוותים – דרג ניהולי זוטר.
  • מדובר בניסיון התארגנות שלישי של עובדי המשיבה. עובדי המשיבה ניסו להצטרף לשורות הסתדרות הפועל המזרחי וגם אז נתקלו בהתנגדות עזה של החברה שפעלה בכל האמצעים לרבות באמצעות ראשי הצוותים על מנת למנוע את ההתארגנות.
  • ראשי הצוותים הם בעלי סמכויות ניהוליות, בעלי השפעה על היקף ההשתכרות וגורל ההעסקה של העובדים והם עושים שימוש פסול בסמכויותיהם על מנת לשכנע עובדים שלא להצטרף להסתדרות.
  • מנהלים פונים לעובדים זוטרים ומפעילים עליהם לחץ לפרסם דברי גינוי נגד הועד ויו״ר הוועד בקבוצות שונות על מנת שזה יחזה כהתנגדות אותנטית.
  • החברה אינה מבהירה באופן ברור לעובדים כי התבטאויות ראשי הצוותים בעניין ההתארגנות אינם מטעמה ואינם על דעתה.
  • ההנהלה מוסרת לעובדים מסר מכפיש ושלילי כנגד ההסתדרות ומציגה אותה כמי שמטרידה את העובדים ולוחצת עליהם באופן פסול.
  • המשיבה הקימה פורום של ועד פנימי וממשיכה להפעילו חרף הודעה היציגות של ההסתדרות.
  • החברה זימנה את יו״ר הוועד לשימוע בלתי חוקי.

י           החברה חותרת תחת הודעת היציגות בטענות חסרות בסיס.

  1. תמצית טענות המשיבה

א. הבקשה לא מגלה כל תשתית עובדתית התומכת במתן הסעדים המבוקשים.

  • המשיבה אינה מתערבת בהתארגנות, מנהליה הבכירים מדירים עצמם ממנה וראשי הצוותים גזר על עצמם מרצון איפוק והתרחקות.
  • השליחים מנהלים שיח חופשי בינם לבין עצמם ואין למנוע זאת מהם.
  • טענות המבקשת לגבי מעורבות מנהלים נועדו להשתיק עובדים מן השורה המתנגדים להתארגנות באופן אותנטי.
  • לראשי הצוותים זכות להתארגן בשורות המשיבה כחלק מיחידת המיקוח. המבקשת עצמה לא ראתה בראשי הצוותים כמנהלים ולראיה, פנתה אליהם על מנת לצרפם לשורותיה.
  • המבקשת לא הוכיחה כי ראש צוות עשה שימשו לרעה בסמכויותיו כלפי עובד זוטר ממנו וטענות המבקשת בעניין זה נסמכות על סברות או שמועות.
  • לא הוכחה השפעה בפועל של ראשי הצוותים על מעמדם או שכרם של השליחים ולא הוכח שימוש לרעה בסמכויות ניהוליות כנגד ההתארגנות.
  • המשיבה נתנה הנחיות ברורות למנהליה שלא להתערב בהתארגנות והן מיושמות.
  • מנגד, המבקשת ופעיליה הפיצו בתקשורת הפנימית והחיצונית מידע מטעה ושקרי שלא נבדק וזכותה של המשיבה להגן על שמה הטוב מפני הכפשות והשמצות בלתי פסקות מצד המבקשת.

י. בטרם פרוץ ההתארגנות, המשיבה הקימה פורום מתוך מטרה לקיים שיח ישיר עם העובדים. הפורום אינו פעיל עדיין ואין בהקמתו משום פגיעה בהתארגנות.

יא. ההסתדרות הפרה את חובותיה לנהוג בתום לב ולכן אין מקום להוציא צווים נגד פעולות הגנה של המשיבה.

  1. המסגרת הנורמטיבית

שאלת גבולותיו של חופש הביטוי הנתון למעסיק לצורך הבעת עמדה בהליך של התארגנות פורצת, נדונה בפסק הדין שניתן בעסק (ארצי) 25476-09-12הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף להתאגדות עובדים נ׳ פלאפון תקשורת בע”מ, מיום 02/01/2013.

כך נקבע:

עד לכינונו של ארגון יציג, משתנה משקלן של זכויות הצדדים והיקף ההגנה עליהן, בהתאם לאיזון הנדרש להיעשות ביניהן. ונבאר.

היעדר ארגון יציג במקום העבודה, קיימים פערי כוחות אינהרנטיים ותלות כלכלית של העובדים במעסיק. פערי כוחות אלה מועצמים נוכח התבטאות המעסיק בקשר להתארגנות. משהתבטאותו זו היא מעצם טיבה, בעלת משקל עודף וכוח כבידה פוגעני במיוחד.

על כן, התבטאות המעסיק בנוגע להתארגנות במקום העבודה, בנסיבות שלהתארגנות ראשונית, טרם כינונו של ארגון יציג, מקימה חזקה של השפעה אסורה ולחץ בלתי הוגן על העובד בנוגע להתארגנות. חזקה זו חלה על כל התבטאות של המעסיק בנוגע להתארגנות והשלכותיה, משעצם ההתבטאות יש בה כשלעצמה כדי להשפיע על זכות ההתארגנות.

וכן –

במסגרת האיזון האופקי בין זכות הקניין וחופש ההתבטאות של המעסיק, לבין זכות העובדים לחופש ההתארגנות, מתחייבת נוסחת איזון לפיה היקף ההגנה על זכות התבטאות של המעסיק מצומצם ביותר, בנוגע להתארגנות והשלכותיה בהתארגנות ראשונית. זאת, במטרה למנוע איום על העובדים או השפעה בלתי הוגנת עליהם בשלב ההתארגנות הראשונית, עד לכינונו ארגון עובדים יציג.”

במסגרת הכללים המנחים כאמות מידה לבחינת מימוש זכות ההתארגנות או הפרתה, נקבע בעניין פלאפון בין היתר כך:

“ככל שהמעסיק טוען כי פעולות והתבטאויות של מנהלים בכירים, או זוטרים, או עובדים אחרים, בקשר להתארגנות עובדים במקום העבודה נעשו שלא על דעתו ובידיעתו – על המעסיק הנטל להוכיח טענה זו, ובאילו אמצעים נקט נגד מי שפעלו ללא רשותו, בשמו או מטעמו”.

  1. לאחר הלכת פלאפון המשיכו בתי הדין לעבודה לעסוק בביצוע מלאכת האיזונים בין חופש הביטוי על צורותיה השונות לבין הזכות החוקתית לחופש התארגנות, לאור חובת תום הלב המוטלת על הצדדים ליחסי העבודה:

עס”ק (ארצי) 51407-07-15כח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי – צ.ל.פתעשיות בע״ממיום 7.10.16; ס”ק (ת”א) 31826-10-14                                                                                               העובדים

הכללית החדשה הסתדרות הנוער העובד והלומד נ׳ אלוניאל בע״מ, מיום6.5.15 ; ס”ק (ב”ש) 43286-03-17ההסתדרות הכללית – סודה סטרים תעשיותבע״מ, מיום 3.9.20.

  1. בעניין בית בלב התייחס בית הדין הארצי לסוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת של מעסיקים על זכות ההתארגנות של עובדיהם, באמצעות מנהלים מדרג ביניים:

“שימוש במנהלים בדרג ביניים ואף דרג זוטר לצורך העברת מסרים כנגד ההתארגנות וניסיון לסכלה נופל אף הוא בגדר האיסורים שנקבעו בהלכה הפסוקה, ואף צוין בקשר לכך כי “דרך כלל את מדיניות הפעולה של המעסיק קובעת ההנהלה הבכירה, והיא מיישמת אותה באמצעות הממונים הזוטרים, באופן שגורם לעובדים לחוש מאוימים בכל הנוגע להצטרפותם לארגון” (סטיב אדלר ואפרת קוקה, הזכות להתארגן בראי תמורות יחסי העבודה בישראל, ספר סטיב אדלר 281 (2016; להלן: אדלר וקוקה)).

על מנת למנוע זאת, נקבע בהלכת פלאפון כי “ככל שהמעסיק טוען כי פעולות והתבטאויות של מנהלים בכירים, או זוטרים, או עובדים אחרים, בקשר להתארגנות עובדים במקום העבודה נעשו שלא על דעתו ובידיעתו – על המעסיק הנטל להוכיח טענה זו, ובאילו אמצעים נקט נגד מי שפעלו ללא רשותו, בשמו או מטעמו” (כן ראו והשוו בהקשר זה לעניין אלקטרה; עבי (ארצי) 1/03 עמותת עובדי נותב ניהול ותפעול – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ]פורסם בנבו] פד”ע מי 277 (2004)). בהתאם, הודגש כי לא די לבחוןאת פעולות המעסיק “על פני השטח” אלא יש לבחון האם מנהלים בדרג ביניים פעלו ביוזמתם האישית או שמא “ברוח המפקד”; האם עשו שימוש (לרבות עקיף או משתמע) בהיררכיה הניהולית ובסמכותם כלפי הכפופים להם על מנת להשפיע עליהם בכל הנוגע להתארגנות; האם ההנהלה הבהירה לעובדיה באופן ברור שהיא אינה נוקטת עמדה בשאלת ההתארגנות, וכי אמירות ופעולות המנהלים הזוטרים בקשר לכך אינן על דעתה; וכיו”ב (עס״ק (ארצי)7731-10-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מנורה מבטחים ביטוח בע”מ [פורסם בנבו] (31.1.16)).”

עס”ק (ארצי) 61532-12-16בית בלב בע”מ – הסתדרות העובדים הכללית

החדשה, מיום 6.3.19.

  1. בפסק הדין שניתן לאחרונה בעניין ישיבת אש התורה נקבע:

“תכליתה של הלכת פלאפון היא למנוע השפעה פסולה של המעסיק בין באופן ישיר ובין באמצעות מי מטעמו על מימושה האפקטיבי של זכות ההתארגנות של העובדים במקום העבודה, וכפועל יוצא מכך היא חלה רק על פעולות שלעובדים הנעשות מטעם המעסיק ולא מכוח עצמם. עת העובדים, לרבות עובדים בדרג הביניים, פועלים מכוח עצמם מדובר בשיח של העובדים “בינם לבין עצמם”, בלשון הלכת פלאפון, ובשיח זה לעובדים בדרג הביניים יש מקום ויש זכות להשתתף וזאת במסגרת מימוש זכותם להתארגן ולקחת חלק פעיל ביוזמת ההתארגנות.

להסרת ספק נוסיף בקשר לכך שלוש הערות. הראשונה, העמותה לא ניסתה לטעון כי בשל תפקידו של מר אלק הוא כלל אינו יכול להיות חבר בוועד הפעולה או בעל תפקיד בוועד העובדים (…), ומכאן שרמת בכירותו אינה כה גבוהה כפי שניסתה העמותה לצייר. ההסתדרות מצידה הדגישה כי למר אלק אין סמכותלפטר עובדים או לקבלם לעבודה או לקבוע את שכרם, ותפקידו הוא תפקידניהולי זוטר ברמת השטח.

ההערה השנייה היא כי ברי שבמסגרת מאמצי התארגנות אין להפעיל לחץ, כפייה והשפעה בלתי הוגנים, לרבות באמצעות ניצול של יחסי מרות הנובעיםמההיררכיה המפעלית או תוך שימוש פסול בסמכותם של מנהלים בדרג ביניים על הכפופים להם, וכן ברי כי איסור זה חל לא רק על פעולה השוללתהצטרפות להתארגנות אלא גם על פעולה התומכת בה…”

מאמר:  השחקן משה אבגי הורשע במעשה מגונה

עסק (ארצי) 5073-07-20ישיבת אש התורה – הסתדרות העובדים הכלליתהחדשה, מיום 20.8.20.

  1. בפסיקת בתי הדין לעבודה מהעת האחרונה, הודגש כי לעובדים עומדת הזכות להתבטא בעניין ההתארגנות ומותר להם לנסות ולהשפיע על עובדים אחרים. ראו לעניין זה ס״ק (ב״ש) 8907-04-17הסתדרות העובדים הכללית החדשהבא״י – אקוסול, פתרונות אקולוגיים ישראל בע״מ, מיום 2.8.18 (מותבבראשות כבי השופטת אנגלברג שהם):

“יש לזכור כי כשם שלעובדים יש זכות להתאגד, יש להם גם זכות שלא להתאגד והעובדים ביניהם רשאים לפעול להטיית לב עובדים אחרים אחר עמדתם, הגם שאין היא עולה בקנה אחד עם שאיפת ארגון העובדים. מדובר בשיח לגיטימי בין עובדים וכשם שלהנהלה אסור להתערב בו, גם לארגון אין זכות לדכא את דעתם של אלה הסבורים אחרת ממנה”.

  1. הסוגיות העומדת להכרעתנו בהליך זה הן אלה:
  • האם המשיבה השפיעה השפעה בלתי הוגנת על ההתארגנות באמצעות

ראשי הצוותים המועסקים בה.

לצורך הכרעה בשאלה זו עלינו לדון בשאלות המשנה הבאות:

האחת, האם ראשי הצוותים הם בעלי סמכויות ניהול.

השניה, האם עשו שימוש פסול בסמכויותיהם לצורך השפעה בלתי הוגנת על ההתארגנות והאם פעולותיהם נעשו בשם הנהלת החברה או מטעם עצמם בלבד.

  • האם המשיבה השפיעה השפעה בלתי הוגנת בדרכים נוספות.

נדגיש כי עסקינן בסעד זמני בלבד ולכן הקביעות שבהחלטה להלן הן קביעות לעאוריות המבוססות על הראיות שהובאו בפנינו עד כה.

  1. האם ראשי הצוותים הם חלק מההתארגנות

בפסק הדין בעניין נותב נקבע על ידי בית הדין הארצי כי אין לפסול את האפשרות שמנהל זוטר יקח חלק בהתארגנות עובדים.

עב 1/03עמותת עובדי נותב ניהול ותפעול – הסתדרות העובדים הכלליתהחדשה, פד״ע מ’ עמי 277 .

בעניין עדרבי חזר בית הדין על הדברים וקבע:

“לפי ההלכה הנוהגת במקומותינו, אין זה ראוי להותיר קבוצה גדולה של מנהלים מבלי הזכות לחסות תחת הגנת ארגון העובדים או למנוע מהם את הזכויות הנובעות מן הסטטוס של “עובד”.

עע (ארצי) 248/07מדינת ישראל נציבות שרות המדינה נ’ תמי עדרבי, מיום 25.11.07.

  1. קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם ההסתדרות הכללית ראתה בראשי הצוותים כחלק מההתארגנות. השאלה האם ראשי הצוותים הם חלק מההתארגנות היא בעלת משמעות, שכן ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, אין להגביל את חופש הביטוי שלהם במדיות השונות, בנושא ההתארגנות.
  2. ההסתדרות טענה שלא פנתה אל ראשי הצוותים להחתמתם להסתדרות וככל שנעשו פניות כאלה, מקורן בטעות.

מר אביד העיד בעניין זה:

“הסרנו את ראשי הצוותים ממערכת הטלפונים”.

על פי עדותו, מר שטיינר מסר להסתדרות את שמותיהם של ראשי הצוותים לפני 22.10.20, על מנת שאלה יוצאו מרשימת העובדים. עוד נטען כי ככל שהיתה פניה לראש צוות כזה או אחר, הרי שמדובר בטעות.

מנגד, המשיבה טענה בעניין זה כי ההסתדרות פנתה אל ראשי צוותים על מנת לצרפם להתארגנות בשורותיה ומכאן שראתה בהם כחלק מההתארגנות.

בישיבת 2.11.20 העיד מר מורן יצחק המשמש כראש צוות במשיבה. לדבריו, קיבל פניה להצטרף להסתדרות. במהלך הדיון מיום 2.11.20 השמיע מר יצחק הקלטת שיחה בה נשמעה דוברת שהציגה עצמה מההסתדרות, שאלה מה תפקידו בחברה, והוא ענה “ראש צוות”. הדוברת נשמעת שואלת אם הוא שמע על ההסתדרות והוא אומר שלמיטב הבנתו לא אמורים להתקשר אליו והדוברת אומרת שכל העובדים רשאים להצטרף.

מבקשה נוספת שהגישה המשיבה לאחר הגשת סיכומי הצדדים, עולה לכאורה כי בידיה ראיות נוספות לכך שנעשו פניות נוספות מצד ההסתדרות לראשי צוותים על מנת לצרפם לשורותיה. בהתאם להחלטה שניתנה, לא נתייחס לראיות הנוספות במסגרת החלטה זו.

  1. השאלה האם ההסתדרות פנתה אל ראשי הצוותים על מנת לצרפם להתארגנות, ורק במהלך הדיון והבקשה שינתה עמדתה בנושא, או שמא מלכתחילה לא היתה לה כוונה לפנות אל ראשי הצוותים, לא הובהרה די צרכה ודינה להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

בשלב זה נבחן את מעמדם של ראשי הצוותים, לאור הצהרת ההסתדרות בדיון ולאחריו, כי אין היא מייצגת אותם במסגרת ההתארגנות.

  1. סמכויות ראשי הצוותים

בתגובה לבקשת צד, פירטה המשיבה את ההיררכיה הניהולית של החברה:

בראש החברה עומד מנהל החברה מר אוהד פרי.

דרג הניהולי הראשון (הנהלה מצומצמת) -מנהל פרוייקט התרחבות ( TeamLead) ומנהלת משאבי אנוש.

דרג הניהולי השני (הנהלה בכירה) – מנהל משגרה, מנהל העיר תל אביב, מנהל תהליכים, מנהל תכנון עסקי ותחזיות, מומחית רכש ומינהל ומנהלת גיוס.

דרג ביניים ניהולי – 7 מנהלי ערים.

תחת כל מנהל עיר פועל מערך השטח הכפוף לו, כדלקמן:

ראשי צוותים – אחראים על סידורי העבודה, קליטת שליחים חדשים בעיר (מבחינת טפסים), מעקב אחר נוכחות במשמרות, טיפול בציוד, מתן מענה לפניות שליחים בשעת הצורך וכאשר יש לחץ הזמנות או במחסור בשליחים ראשי הצוותים משתלבים בביצוע שליחויות.

קפטנים – שליחים וותיקים המתפקדים במשמרות כשליחים ועוסקים גם אסים – עובדים במחסן ציוד בתל אביב, בעיקר בעבודות אחזקה ויוצאים לשליחויות לפי הצורך.

שליחים – מבצעים את השליחויות בפועל, נדרשים להשמע להנחיות השוטפות של ראשי הצוותים והמתפעלים במהלך המשמרת והם כפופים ישירות למנהלי הערים.

מתפעלים – יושבים מול מסכי מערכת המשלוחים במשרדים בתל אביב ומוודאים שהמשמרת מתנהלת כסדרה בכל הערים. בכלל זה מוודאים שציוות המשלוחים מבוצע נכון, שמצבת השליחים תואמת את עומסי ההזמנות, מנהלים את ההפסקות של השליחים ופותרים בעיות בשטח.

  1. בתגובה לבקשת צד נטען כי לראשי הצוותים אין יכולת החלטה על עתידם של שליחים בחברה והם אינם מהווים מנהלים ישירים של השליחים. נטען כי הם אינם משתתפים בשימועים של עובדים ואין להם סמכות לשכור או לפטר עובדים או להשפיע על תנאי העסקתם, אשר ממילא הנם תנאים אחידים שנקבעים על ידי הנהלת החברה.
  2. גבי שקד מטעם המשיבה, העידה כי בחברה עובדים כ- 1,400 שליחים, מתוכם 45 ראשי צוותים.

ביחס לסמכויותיהם של ראשי הצוותים העידה כי אם שליח עשה עבירה על נהלים במשמרת שלו, אז מתפעל יכול להפסיק את המשמרת שלו וכך גם ראש צוות או אחראי משמרת.

לדבריה, הוראות על ביטול או החלפת משמרת ניתנות על ידי ראש הצוות וכן על ידי מנהל העיר והמתפעלים. תדריכים בתחילת משמרת נעשים על ידי ראשי צוותים או מנהלי עיר.

עוד העידה כי יש אפשרות לראשי הצוותים ולמתפעלים להזין בעיות משמעת במערכת ומנהל העיר מקבל ורואה את כל בעיות המשמעת שהתקבלו.

  1. מר אהרון אסטרקס, המועסק כשליח וחבר וועד, העיד כי שליחים עושים שימוש באפליקציה לצורך הזנת משמרות אולם ראשי הצוותים הם אלה שמשבצים את המשמרות בפועל.

לדבריו:

“אם אני רוצה לקבל משמרת ביום מסוים אני מזין טווח שעות שאני רוצה לעבוד… וזה שולח למנהלים את הזמינות שלי. אבל הזמינות שאני מקבל היא אף פעם לא מה שאני שלחתי. יכול להיות שצריכים שליחים יותר בשעות הצהריים… יש מישהו שיושב ועושה את המשמרות האלה וזה לא אוטומטית לפי מה שאני ביקשתי

ראשי צוותים עושים את זה. זה חלק מתפקידם”.

עוד העיד כי במקרה שעובד מאחר למשמרת, הוא מקבל טלפון מראש הצוות. לדבריו, ראש צוות יכול להוריד עובד ממשמרת, זאת בניגוד למתפעל שאינו רשאי לעשות כן. על פי עדותו, עובד שמבקש לרדת ממשמרת, פונה לראש צוות לקבלת אישור.

  1. מר מורן יצחק המשמש ראש צוות, העיד בפנינו:

“לשאלת בית הדין כמה עובדים יש תחתי אני משיב, יש כ-47 עובדים שמתוכם קפטנים.

אני ראש צוות ואני מוודא שהשליחים הגיעו בבוקר, במידה ויש בעיה עם ההזמנה או שליח עשה תאונה הוא פונה אלי או אל המתפעלים. במידת הצורך כשיש עבודה אני גם שליח לכל דבר.

לשאלת בית הדין אם אני משבץ את המשמרות, אני משיב: שכן. השליחים מגישים לי סידור עבודה באפליקציה ואנחנו משבצים אותם.

לשאלת בית הדין: אני לא קובע כל שליח לאן הוא נוסע. זה מערכת אוטומטית.

לשאלת ב”כ המבקשת האם אני יכול להוריד שליח באמצע המשמרת, אני משיב: שכן וגם מתפעל וגם השליח לפעמים מבקש הפסקה. לעולם אני לא הוריד שליח לפי הדעות שלו”.

בהמשך העיד:

“ש. כשיש לך עובד שאתה רואה שהוא מאחר למשמרת, מה קורה? אתה מברר עם העובד אם הוא מגיע או לא?

ת. ברור. אם יש לו תקלה באופנוע אז אני אומר לו שילך למוסך וכרגע הוא לא עובד ואני מבטל לו את המשמרת כי הוא לא יכול להגיע בלי הקטנוע.

ש. אם יש לו סדק במסך של הטלפון?

ת. יש לי טלפון חלופי ואני מביא להם אותו, לשליחים שיש להם תקלה באפליקציה.

ש. אתה מעביר לשליחים הוראות על איפה האם אמורים להתחיל המשמרת?

ברור. יש להם נקודת עליה קבועה. בנתניה, בעיר ויש להם כמה איזורים”.

  1. מר יצחק נשאל לגבי בעיות משמעת של שליחים וכך העיד:

“ש. אם יש עבירות משמעת לעובד, באיזה שלב אתה מביא את זה למנהל האיזור?

ת. יש לנו מערכת של הערות. זה משהו פנימי שלנו. יש ראש צוות שזה התחום שלו והוא מתעסק במשמעת. לאחר שניים או שלושה אירועים הוא מזמן את השליח לשיחת אזהרה בנוכחות מנהל העיר, ואם זה ממשיך אז זה שימוע על ידי מנהל העיר”.

  1. מהראיות עולה לכאורה כי לראשי צוותים סמכויות מוגבלות שעיקרן: אחריות על סידורי העבודה של השליחים והעברתם למנהלי עיר וכן דיווח על אירועי משמעת ביחס לשליחים, למנהלי העיר.

הובהר כי לראשי צוותים אין סמכות לשכור עובדים או לפטר עובדים, הם אינם קובעים את שכרם ואינם לוקחים חלק בשימועים שנערכים לשליחים.

לאור האמור לעיל, בשלב זה של ההליך הוכח לכאורה כי לראשי הצוותים אין סמכויות ניהוליות וכי הם כפופים במסגרת תפקידם למנהלי העיר. יחד עם זאת, הוכח כי יש להם השפעה על יכולת ההשתכרות של השליחים, הכפופים להם, שכן סידור המשמרות של השליחים, נמצא תחת אחריותם.

לצורך בחינת השאלה האם מדובר בדרג ניהולי זוטר, יש לכך משמעות. ואולם, כפי שיובא בהמשך, לא הוכח בשלב זה כי מי מראשי הצוותים עשה שימוש לא ראוי בסמכותו זו.

  1. ההסתדרות מנתה שורה של פעולות אשר לטענתה, ביצעו ראשי הצוותים, המהוות פגיעה בהתארגנות. נדון בטענות אחת לאחת.
  2. נוכחות בנקודות אליהן הגיעו נציגי ההתארגנות על מנת להחתים עובדים

נטען כי ביום ההחתמה הראשון 22.10.20 החלה פריסה מתואמת של ראשי צוותים ומנהלי אזור בנקודות התחלת המשמרת (נקודות זינוק או נקודות עליה) אליהן הגיעו אנשי ההתאגדות כדי לצרף עובדים להתאגדות, בעוד שבשגרה הם אינם מגיעים לנקודות אלה.

ההסתדרות הפנתה למספר תמונות:

תמונה שבה מצולמים מנהל אזור ראשון לציון מר גילי צנזה עם שני ראשי תמונה בה נראה ראש הצוות נועם, אשר נטען כי הוא נראה תופס עמדת עבודה עם מחשב נייד בנקודה בפתח תקווה, אל מול השליחים שיוצאים לעבודתם משם (מב/8).

תמונה של ראש צוות בשם תום דביר מפתח תקווה (מב/9).

נטען כי ראשי צוותים ביקשו להעביר תדריך לשליחים לפני שאלה ישוחחו עם נציגי ההתארגנות.

  1. המשיבה הציגה הודעה מאת מנהל חברה שנשלחה בחודש מרץ 2020 שכותרתה

“שגרת ניהול ודגשים לשוטף” ובה מבקש ממנהלי ערים להגיע לשטח ולפגוש את השליחים (נספח 3 לתגובה):

״1.      מבקש נוכחות שלכם ברמה יומית בשטח. חשוב לראות את השליחים

(וישראו אתכם) ולפגוש את ראשי הצוותים.

  1. מבקש שתהיו ערים ורגישים למתרחש ושתעדכנו מהשטח.

….״

  1. אשר לעמדתנו, עצם נוכחותם של ראשי הצוותים ומנהלים במקומות המפגש, ואף העברת תדריכים לעובדים, הם כשלעצמם אינם מעידים על הפרעה להתארגנות. המכתב שבו התבקשו מנהלי הערים להיות נוכחים בשטח ובכלל זה במקומות המפגש, הוא מחודש מרץ 2020, ללא כל קשר להתארגנות במסגרת ההסתדרות הכללית.

בשלב זה של ההליך ההסתדרות לא הוכיחה כי התרחשה התנהלות שונה מההתנהלות השגרתית.

  1. שינוי נקודות מפגש על מנת למנוע מהעובדים לפגוש את נציגי ההתאגדות לטענת ההסתדרות, על מנת למנוע מפגש עובדים עם נציגי ההתאגדות, ראשי הצוותים שינו את נקודות הזינוק, מנקודות בהן היתה עמדת הסברה והחתמה של ההסתדרות, לנקודות אחרות בהן לא נכחו נציגי ההתאגדות.

ההסתדרות הפנתה כדוגמא הודעה ששלח ראש צוות בשם ירון לוי בקבוצת השליחים בראשון לציון ובה הורה להם שלא להתחיל את המשמרת בנקודה הקבועה ברחוב הלח״י (מב/10) וטענה בנוסף כי ביום 27.10.20 הגיעו נציגי ההתאגדות לנקודת הזינוק בנתניה וגילו שהעובדים לא שם שכן הוסטו לנקודה אחרת.

המשיבה הציגה תכתובות המעידות על כך ששינויים בנקודת הזינוק מתרחשים מדי פעם בערים השונות, על פי הנחיות המועברות בקבוצות (נספחים 4-5 לתגובת המשיבה). מר מורן יצחק העיד בעניין זה לגבי העיר נתניה, כי הזזת נקודת הזינוק ארעה בשל העובדה שבנקודה הרגילה בוצעו בדיקות קורונה:

“ש. בנתניה, היתה הנחיה להזיז את נקודת העליה בגלל קורונה?

ת. כן. כי עשו בדיקות קורונה בדיוק במקום שאנחנו אמורים להעלות את השליחים…”

על פי הראיות שהוצגו, שינויים בנקודות הזינוק מתרחשים כדבר שבשגרה ואין בכך כל חידוש. בשלב זה של ההליך לא מצאנו כי שינוי נקודת הזינוק ביום 22.10.20 היה קשור בהתארגנות.

  1. מנהלים פונים לעובדים ומפעילים עליהם לחץ לפרסם דברי גינוי נגד הוועד ויו״ר הוועד

ההסתדרות הפנתה לתמליל שיחה בין שליח בשם שי משה לבין מר שטיינר יו״ר הוועד, מיום 22.10.20 (מב/14). בשיחה נאמר:

“שי: הרגת אותם. זה כבר טלפון שלישי שאני מקבל מאז ששלחת את זה.

מאמר:  טוב מאוד

שי:     אני צריך, אני צריך לרשום הודעה שאני כאילו מגנה אותך, בסדר?

בשביל לדעת,

אדם: מגנה אותי?

שי:     כן. בשביל לדעת יותר פרטים. בסדר?

אדם: לא הבנתי.

שי:     אני איתך, אני בצד שלך אני צריך להיות סוס, אני בצד שלך צריך להיות

סוס טרויאני, אני מאוד מקווה שאתה לא מקליט אתי עכשיו.

אדם: לא. לא מקליט אותך, מוזר לי שאתה אומר לי, אתה בצד שלי אבל צריך לגנות אותי? לא?

שי:     אני חייב עכשיו, אחרת לא, אחרת ישימו אותי בצד, שים לה שהם עשו

לנו הפרד ומשול, אנחנו לא יודעים עכשיו מי, מי נגד מי פה. אתה רוצה שאני אתן לך יותר מידע ומה שהם רוצים לעשות על הכל? למי הם פונים, למי הם זה, אני אצטרך לגנות אותך ולהיות בכאילו נגדך. אני מבטיח לך אני אתמוך בך. בהכל.

אדם: טוב.

שי:     אוקיי? התקשרו אליי כבר 3 פעמים שאני אשלח הודעה שאני מגנה את

הוועד.

אדם: מי, מי התקשר אליך? לא הבנתי.

שי:     התקשרו אליי, מה זה משנה ? בוא לא נעשה,

אדם: כאילו מתן ביס הכוונה?

שי:     כן.

אדם: לא מאצלנו?

שי:     כן. לא.

אדם: וואלה. אוקיי.

שי:     אז כל מה שאני רושם אל תקח את זה באופן אישי, זה לא נגדך.

אדם: טוב.

שי:     ואני לא עושה את זה. הפעם אני לא אעשה צרות.

אדם: סבבה. בוא נראה.

שי:     טוב? הפעם אני איתך. אמרתי לך, היה לי, היה לי בעיה רק עם הקטע

של האלה שזה דתיים ולא, לא נראו לי טוב. לא, לא, לא, לא הסתדר לי. אני לא נגד, אני יודע שהמטרה שלך טובה.

אדם: אבל מה, על הבוקר כבר התקשרו אלייך מההנהלה, אה?

שי:     עכשיו. כבר 3 טלפונים קיבלתי.

אדם: וואלה? טוב.

המשיבה הציגה תכתובת מתוך קבוצת ווטסאפ בשם “שליחי סקובר דיון פתוח” בה התייחס מר שי משה לשיחה המוקלטת והתנער מהדברים. כך כתב בקבוצה, בהתייחס לשיחתו עם מר שטיינר:

“שוב נפלת בפח הייתי חייב לבדוק את האמינות שלך ושוב יצאת לא אמין אף אחד לא דיבר איתי מההנהלה … בית המשפט מוזמן לבדוק את כל שיחות הטלפון שלי ולראות שלא היה לי קשר עם אף אחד אני מאשר ואתה בן אדם לא ישר…”

מר שטיינר נשאל בעדותו האם שמע ראש צוות או מנהל שנתן הוראות לשי משה והשיב:

“ספציפית לא, אבל שי משה אומר שדיברו איתו ויש הקלטה”.

מהאמור עולה כי המקור לטענה שמנהלים פונים לעובדים ומפעילים עליהם לחץ לפרסם דברי גינוי כנגד הוועד, הגיעה משי משה בלבד, אשר טען מאוחר יותר כי בדה את הדברים מלבו בשל התנגדותו להתארגנות. מכאן, שגם טענה זו לא הוכחה.

  1. ראשי הצוותים מפיצים כי תמריצים יבוטלו אם ההתארגנות תצליח

ההסתדרות הפנתה בעניין זה לתמלול שיחת טלפון מיום 25.10.20 בין שליח בשם אביב עם נציגת ההתאגדות – גב’ נועם הרחול (מב/15). בשיחה נאמר:

“אביב: ….אני נכנסתי לקבוצה שלנו של השליחים ב, בטלגרם, והייתה התנגדות מאוד חריפה אליכם, אני לא יודע למה. הראשי צוותים מטעם תן ביס אמרו לנו שלא כדאי לנו להצטרף אליכם.

נועם: בטלגרם אומרים את זה?

אביב: כן. בטלגרם אומרים.

וכן –

אביב: ההנהלה הציעה תמריצים.

נועם: מתי עדכנו את זה אבל?

אביב: שבוע שעבר, סליחה, סליחה. שבוע שעבר. אבל הבנתי פשוט שאםאנחנו מסכימים להתאחדות אז התמריצים לא נקבל אותם.

נועם: מי אמר לך את זה?

אביב: הראשי צוותים.

אביב: אני חייב להתייעץ על זה עם עומרי, שהוא,

נועם: מי זה עומרי?

אביב: אחד העובדים, הוא עשה לי את ההתלמדות אוקיי? … הוא מייצג את העובדים מול ראשי צוותים והמתפעלים מטעם אזור כפר סבא, הוד השרון, רעננה…

ואני מעדיף לדבר איתו לפני שאני עושה החלטות כאלה, כי הוא, הואקצת יותר יכול לעזור לי, ….”

  1. מר שטיינר העיד כי הוא לא מכיר את “אביב”. בתמליל המובא לעיל יש אמירה

כללית לגבי “ראשי צוות” שלא ניתן ללמוד ממנה מה נאמר ומה הובן על ידי הדובר. באותה שיחה צויין שמו של “עמרי” כעובד שדעתו נחשבת בעיניו ועמו הוא רוצה להתייעץ. לגרסת המשיבה, שלא נסתרה ותואמת את העדות, מדובר בקפטן ולא בראש צוות. על כן, טענת ההסתדרות בעניין זה לא הוכחה.

  1. ראש צוות בשם יוסי ברכה מפיץ לעובדים תעמולה נגד ההתארגנות, מפיץ טופסיביטול ומאיים בשם ההנהלה כי אם הוועד יצליח, התמריצים יבוטלו ההסתדרות טוענת שמר ברכה הוא ראש הצוות הדומיננטי שנבחר על ידי ההנהלה נגד ההתארגנות.

בעניין זה הפנתה לתמלולי ההודעות הקוליות שהקליט מר ברכה בקבוצות השונות וטענה כי מר ברכה מפיץ תעמולה מכפישה, לרבות טופסי ביטול.

ההסתדרות טענה בנוסף כי “עובד מאיזור ראשון לציון” סיפר לנציג ההתאגדות כי ביום 26.10.20 התקשר אליו מר ברכה וניהל עמו שיחה ממושכת על מנת שיסיר את חתימתו ואף שלח אליו טופס ביטול. נטען שהעובד סיפר שמר ברכה עושה סבב שיחות מסוג זה לעובדים רבים.

ההסתדרות הפנתה להודעה ששלח מר ברכה בקבוצת ״מחליפים משמרות – ראשון לציון” עם קישור לטופס בקשה להסרת חתימה מההסתדרות הכללית.

  1. גבי שקד העידה כי מר ברכה הוא לא ראש צוות, אלא קפטן. משמע, מעמדו כמעמדו של מר שטיינר ואין מחלוקת שהוא רשאי לנהל שיח חופשי בנושא ההתארגנות.

בדיון הוצג למר שטיינר תלוש שכר של מר ברכה. מר שטיינר אישר כי על פי התלוש, מר ברכה מקבל טיפים.

ההסתדרות הפנתה לתמלילי הודעות קוליות ארוכות ששלח מר ברכה בקבוצות השונות בתאריכים ביום 25.10.20 ו – 27.10.20, בהן הביע התנגדות נחרצת להתארגנות (מב/18 – מב/20).

באחת ההודעות נאמר:

“… ראיתם את התמריץ, קיבלנו ופה אני לא רוצה לפרסם בדיוק מה התכנית שלנו, מה זה שלנו? שלי, של תן ביס. של כל ההנהלה, להמשיך ולהעניק לכם ולא בגלל שהוועד התעורר”.

  1. לטענת ההסתדרות, מר ברכה מדבר בשם ההנהלה כמי שמוסמך לקבוע מתן תמריצים או לשלול אותם.

טענה זו אינה מתקבלת, משהובהר כי מר ברכה הוא קפטן ולא ראש צוות. מהראיות שהובאו בפנינו בשלב זה, לא ניתן לקבוע כי התבטאויותיו של מר ברכה משקפות את עמדת ההנהלה.

בהודעות הקוליות שתמלילן הוגש על ידי ההסתדרות (מב/20), מר ברכה מסביר את התנגדותו לוועד כעניין אישי שנובע מנסיון העבר:

“חברים אין בעיה. מי שרוצה להיות עם הוועד יכול להיות עם הוועד וזה בסדר גמור, זה דמוקרטיה. אנחנו לא מתנהגים בברוטליות, בעבריינות, לא מתנהגים י ירוי 1-t רריי              ריירי viM דיי MtS רווסרוו־יח 1ס1\דיי ןיוסיר> **יירוי //

וכן –

“אני אישית לא אכנס לשמה בלי שום קשר למה שקרה ביני לבינם, זה לא קשור. והאמת שלא קרה הרבה. כן? הם פשוט נגעו באיזה נקודה שכאבה ליואז החלטתי ללכת נגדם”.

  1. לטענת ההסתדרות, העובדים רואים במר ברכה כמנהל שלהם. ההסתדרות

הפנתה למב/38 – תמלול שיחה בין נציג ההתארגנות בשם חנן לבין עובד בשם אור. בשיחה הקריא העובד למר חנן הודעה מיוסי ברכה שצורפה אף היא מב/22.

“חנן: בקיצור זה מנהל כתב?

אור:    כן.

אור:    מנהל הזה קיבל, המנהל הזה קיבל אותי לעבודה.

חנן:     מי זה ? יוסי ברכה לא?

אור:    נכון.

חנן:     אוקיי. לא ידעתי שהוא מנהל.

אור:    הוא אחראי שליחים. זה מה שהגדירו אותו.

חנן:     … אתה אומר, תשמע, בגלל שאני מבין שהמנהלים שלי שקיבלו אותי

לעבודה לא כל כך אוהבים את הוועד הזה, אז אני לא, לא נגדם.

אור:    בדיוק.”

בעדותו בפנינו מר שטיינר אישר שלא שוחח עם אור ולא בדק את כוונתו במילים “קיבל אותי לעבודה”. בהחלט יתכן כי התכוון לכך שמר ברכה חנך אותו וליווה אותו בתחילת עבודתו, בהתאם לתפקידו כקפטן.

סיכומו של דבר בעניין זה – מהראיות עולה כי מר ברכה מתנגד נחרצות להתארגנות ומעביר את מסרים נחרצים נגד ההתארגנות הלאה אל השליחים בקבוצות השונות. ואולם, לא הוכח כי הוא משמש כראש צוות אלא כשליח בתפקיד קפטן. בשלב זה של ההליך נראה לכאורה כי מר ברכה עושה זאת במסגרת חופש הביטוי הנתונה לו כעובד של החברה, וזאת על רקע טענתו כי נפגע באופן אישי כתוצאה מנסיון ההתארגנות הקודם.

  1. עובד קיבל מסר מאיים מראש צוות

ההסתדרות הפנתה לתמלול הקלטה של שיחה בין שליח בשם איליה מנתניה לבין מר שטיינר (מב/41). לטענתה מהשיחה עולה שאיליה קיבל מסר מאיים מראש צוות על עצם תמיכתו בוועד.

בשיחה נאמר:

״איליה:         אני ביקשתי 50 שעות, נותנים לי 20 שעות השבוע. כאילו אתה

מבין? עוד זרק לי אתה צמוד ל, יש עוד איזה מישהו איתנו שהוא גם כן בעד הוועד, אתה צמוד איתו, אז תאכל את החרא שאתם מבשלים.

אדם:              מי אמר לך את זה ?

איליה:           אהה, רועי.

אדם:              מי אמר? מה התפקיד    שלו?

איליה:           הוא אחד המנהלים,      הקשרים. המנהלים האלה. אתה יודע,

הקטנים, הזוטרים.

אדם:              הוא אמר לך את זה בטלפון? בווטסאפ? איך הוא אמר לך את זה?

איליה:           לא. לא. אמר לי את זה בפנים.”

מורן יצחק, המשמש ראש צוות מנתניה, נשאל על כך בעדותו והשיב:

“אני ראש הצוות שדיבר עם איליה גמילי מנתניה… כל בעיה שיש לשליחים אני אפתור אותה כי הם מה שחשוב לי. אני פונה למנהל העיר שלי והוא לא נותן לי להביע את דעתי בקבוצה בגלל כל הבלגן שנוצר, אבל אני בשטח ושליחים פונים אלי כל יום וכל היום. אם זה שיחות טלפון שהם מקבלים, אם זה הטרדות ואיומים שהם מקבלים”.

בהמשך העיד:

“אני היחיד בעיר שלי שאחראי על משמרות”.

על פי עדותו, רועי הוא עוד ראש צוות באיזור נתניה.

ביחס למשמרות של איליה העיד כי:

״הטענה שאנחנו פוגעים לו במשמרות ונותנים פחות מ – 50 שעות. אני לא שמעתי שהבטיחו לו. לאחר ששמעתי את התלונה של השליח קראתי לשליח והראיתי לו שהוא ביקש פחות מ – 50 שעות ואני יכול להראות את זה במחשב. בשבוע של 18 ל -24 הוא הבריז משלוש משמרות”.

העד ביקש להציג את התוכנה שבה הוא עושה שימוש לצורך העבודה, על מנת להוכיח את טענתו.

איליה בעצמו לא הובא לעדות על כן לא ניתן היה לבדוק מה נאמר ומה הובן על ידו. מכל מקום על פי עדותו של מר יצחק, שלא נסתרה, בפועל לא נגרמה פגיעה רתידזח 1\רוז*ר1ו

  1. ראש צוות נוסף שלח טופס ביטול חברות

לטענת ההסתדרות, ראש צוות מירושלים בשם יוני גאלי מפיץ טופס ביטול לעובדים הכפופים לו. ההסתדרות הפנתה להודעה ששלח מר גאלי, נספח מב/30 אליה צורף טופס ביטול חברות בארגון.

בפנינו העיד מר אלכס פולצוב, שליח בתל אביב. על פי עדותו, הוא זה שיצר את טופס הביטול מב/28. לדבריו, הכין את הטופס בעצמו, בעזרת אשתו.

העד הופנה לטופס ביטול בשפה הערבית, אשר לגביו טענה ההסתדרות כי לא יתכן שעובד של המשיבה ערך אותו. לדברי העד, תרגם את הטופס לערבית בעזרת השכן שלו. על פי עדותו פרסם את הטופס בקבוצת טלגרם שנקראת “קבוצת שליחי תן ביס” וחברים בה כ- 770 שליחים. העד הבהיר כי אף אחד לא ביקש ממנו להכין את הטופס והוא עשה זאת על דעת עצמו. העד הסביר את הרקע לפרסום הטופס:

“ש.          מה אתה עושה עם הטפסים האלה:

ת.            כרגע אני אוסף חתימות. אני נציג השטח שנבחר על יד הקבוצה

בבחירות שנעשו בקבוצה ואני אוסף נושאים ואני אלטרנטיבה בהסתדרות”.

ש.            מה תעשה עם הטפסים?

ת.            במידה ויגיע מצב שההסתדרות ירצו לייצג אותי אני אגיד שיש אותי

ויש עוד חברים שלא רוצים את זה. עוד לא הגענו לשם”.

על פי עדותו של מר אלכס פולצוב, הוא נבחר כנציג בבחירות שנעשו בפורום הפנימי “מדברים סקובר”. על פי עדותו, ערך את טופסי ביטול החברות בהסתדרות מיוזמתו והפיץ אותם על דעת עצמו.

סיכומו של דבר, הוכח בשלב זה של ההליך כי ראש צוות במשיבה, בשם מר גאלי שלח את ההודעה (מב/30) אליה צורף טופס ביטול. בשלב זה של ההליך לא הוכח כי הטופס הוכן על ידי המשיבה או על ידי מי מטעמה, או כי מי במשיבה דרש או השפיע על ראש הצוות לשלוח את המסמך.

  1. ראשי הצוותים פונים לעובדים ומבקשים שידברו עם חברים שלהם על הסרת

חברות

לטענת ההסתדרות, עובדת בשם אווה ועובדת בשם יעל, יצרו קשר עם עובדים ואמרו להם שראש הצוות מבקש לדעת מי חתם להסתדרות וכי ניתן לבטל חברות דרכן. ההסתדרות טענה שלא ניתן היה להציג תמלול שיחה שכן העובדת ששוחחה עם אווה פוחדת שאם שמה ייחשף, יבולע לה.

טענה זו אינה מגובה בראיה כלשהי.

  1. סיכום ביניים לעניין ראשי הצוותים

מהראיות כפי שהובאו בפנינו עד כה עולה כי בין עובדי המשיבה ובינהם גם בין ראשי צוותים, יש מספר עובדים אשר מתנגדים להתארגנות במסגרת ההסתדרות הכללית. מהעדים שנשמעו בפנינו, מר מורן יצחק ומר יוסי ברכה, עולה כי מדובר בהתנגדות נחרצת, איש איש וטעמיו. בין המתנגדים יש שליחים (רגב לוי ואלכס פולצוב), קפטנים (יוסי ברכה) וכן ראשי צוותים (מורן יצחק).

בשלב זה לא מצאנו תימוכין לכך שהנהלת המשיבה עומדת מאחורי ההתנגדות או כי הפעילה השפעה בלתי הוגנת על ראשי הצוותים על מנת שיפעלו נגד ההתארגנות. מרבית הפעולות שיוחסו לראשי צוותים על ידי ההסתדרות, לא הוכחו.

מאמר:  SHARE בפייסבוק מהווה פרסום לפי חוק לשון הרע

מהראיות עולה כי באירוע נקודתי אחד, ראש צוות מנתניה – מר גאלי שלח הודעה ובה מסר נגד ההתארגנות, אליה צורף קישור לטופס ביטול חברות (מב/30). כאמור, לא הוכח כי עשה כן עקב דרישה מטעם הנהלת החברה.

מכל מקום, לא עולה תמונה רחבה ומובהקת של ניסיון לסכל את ההתארגנות באמצעו ראשי הצוותים, כטענת ההסתדרות.

  1. עובדי המשיבה שהעידו בפנינו, שללו את הם את טענות ההסתדרות בעניין זה:

העד, מר אלכס פולצוב נשאל מהי המעורבות של ראשי הצוותים בעיר תל אביב והשיב:

“אני אישית לא הרגשתי את זה בכלל. אף אחד לא דיבר איתי על שום דבר. כל מה שעשיתי זה על דעת עצמי לגמרי”.

מר רגב לוי, שליח, העיד בפנינו כי ראשי הצוותים אינם לוקחים חלק בקבוצות נגד ההתארגנות. כך העיד:

“ש. יש את הטענה שההנהלה מתאמת ביניכם את העמדות. תסביר איך זה עובד?

ת. בתור שליח גם אם אין לו את ההגדרה של קפטן, יש לנו את האמירה שלנו, לא צריך לזלזל בנו ולהגיד שאנחנו מקבלים פקודות. לגבי הטענה שההנהלה עומדת מאחורינו וההנהלה מעבירה לנו מסרים, אני משיב שיש בכל עיר אדם שהחליט שהוא כן איתנו וככה אנחנו מתנהלים. התקשורת דרך הווטסאפ. כמו שיש קבוצה של ההתארגנות כך יש קבוצה נגד. יש שם רק שליחים לא ראשי צוותים ולא מנהלים.”

  1. המשיבה צירפה לסיכומים רשימת שמות של כלל העובדים ששלחו הודעות המתנגדות באופן כזה או אחר להתארגנות. מתוך כל התכתובות שצורפו לכתבי הטענות עולה כי רק שניים משולחי ההודעות הם ראשי צוותים:

האחד, יוני גאלי, ששלח כאמור את ההודעה מב/30.

השני, מורן יצחק, ששלח הודעה בתגובה לשרשרת הודעות של עובדים שסיפרו שהתקשרו אליהם מההסתדרות –

“גם אליי היא התקשרה עכשיו, חכה ותראה שעוד חודש יגידו לי “אתה מנהל אתה לא חלק מהוועד””.

מר מורן יצחק הבהיר במהלך הדיון בפנינו כי כל מה שאמר או כתב, היה דעה אישית שלו. מר יצחק ציין שבנסיון ההתארגנות הקודמת, הופץ סרטון עם דבריו ואמר:

“אחרי שאני מביע את דעתי יוצרים עלי סרטון משפיל ואומרים עלי דברים”.

  1. סיכומו של דבר, מהראיות עולה כי בין עובדי המשיבה יש עובדים מדרגות שונות, בינהם גם ראשי צוותים, אשר מתנגדים להתארגנות במסגרת ההסתדרות הכללית.

בשלב זה לא הוכחה מעורבות משמעותית של ראשי צוותים בשיח בקשר להתארגנות.

בשלב זה של ההליך לא הוכח כי מי מראשי הצוותים שהביע התנגדות להתארגנות בשורות ההסתדרות הכללית, עשה שימוש או איים לעשות שימוש בסמכויות הניהוליות שיש לו כלפי השליחים, על מנת למנוע מהם להתארגן.

  1. נבחן להלן טענותיה הנוספות של ההסתדרות בדבר השפעה בלתי הוגנת על ההתארגנות.
  2. החברה פעלה בעבר נגד התארגנות עובדים בשורותיה

לטענת ההסתדרות מעורבותה של החברה בהתנגדות להתארגנות נלמדת מכך שהחברה כבר פעלה נגד ניסיון ההתארגנות הקודם במסגרת הסתדרות הפועל המזרחי. בעניין זה הפנתה לבקשת הצד שהוגשה בהליך ס״ק 68783-02-20.

נטען כי החברה כבר יצרה בעבר טופס ביטול חברות באמצעות חשבון עסקי באתר Google Formsשהופץ לשליחים על ידי מר יוסי ברכה וכי אין להניח כי החברה שינתה את עורה.

בשלב זה, לאור מהות ההליך שבפנינו והסעדים הספציפיים שהתבקשו, אנו בוחנים את התנהלותה של המשיבה מיום 22.10.20 בלבד.

  1. הקמת פורום של ועד פנימי

המשיבה פנתה לעובדיה מיום 22.10.20 בדברים הבאים (מב/11):

“עובדים יקרים,

אנו שמחים לעדכן כי אנו מרחיבים את תכנית התמריצים שלנו לערים נוספות וכי החל מה-1 בנובמבר התכנית תעלה במרחב הוד השרון, במרחב ראשון לציון ובנתניה.

בהמשך, לאחר סבב הפקת לקחים, המטרה היא להרחיב את התכנית לכל מוקדי הפעילות ברחבי הארץ. נשמח לקבל מכם משוב לאחר הפעלת התכנית בעירכם.

אנו מאמינים שתכנית התמריצים תיתן מענה הוגן והולם למאמצים הרבים שכולכם משקיעים בימים אלה.

פרטים נוספים לעניין התכנית ופרטיה תקבלו ממנהלי הערים.

אנו בסקובר מאמינים שכוחנו ועוצמתנו היא בשליחים שלנו ושואפים לשמוע מכם את הצרכים, הרצונות, הקשיים וגם הפידבקים החיוביים. לצורך כך, עסקנו בימים האחרונים בהקמת פורום “מדברים סקובר” שישמש פורום הידברות ישיר לעובדים ולהנהלה.

הפורום, שיכלול שני נציגים שיבחרו מכל עיר על ידי שליחי העיר, יושק היום ותקבלו הודעות על כך מהמנהלים.

מפגש ראשון של הפורום יתקיים ביום רביעי ה – 11/11/20 בשעה 15:00 ויקבעו מפגשים נוספים. אנו מאמינים שפתיחת ערוצים ישירים מסוג זה תצמיח תועלת לכולנו. פרטים בהמשך.

חורף בריא ובטוח לכולם, :

הנהלת סקובר.

לטענת ההסתדרות הרחבת תכנית התמריצים והודעת החברה על הקמת הפורום, נעשו בתגובה להתארגנות על מנת לסכלה.

בעניין פלאפון, בין יתר הכללים שנקבעו לבחינת מימוש זכות ההתארגנות, נקבע:

“המעסיק לא יקים “ארגון מטעם” או “ועד מטעם”; לא יביע עמדה ביריבות בין ארגונים על יציגות במקום העבודה”.

מהראיות שהובאו בשלב זה עולה כי המשיבה לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על כוונת ההסתדרות הכללית להכנס בנעליה של הסתדרות הפועל המזרחי מיום 22.10.20. המשיבה הצביעה על כך שמכתבה לעובדים נשלח בשעה 09:00 בבוקר ואילו הודעות ההצטרפות ששלחה ההסתדרות לעובדים, נשלחו בשעה 10:00. ההסתדרות אינה טוענת כי מי מהנהלת המשיבה היה אמור לדעת או ידע בפועל על נסיון ההתארגנות במסגרת ההסתדרות הכללית שהחל ביום 22.10.20.

שעה שהמכתב לעובדים נשלח מתוך ידיעה של הנהלת החברה כי ההתארגנות במסגרת הפועל המזרחי אינה עומדת עוד על הפרק, הרי שלא היה פסול במשלוח המכתב לעובדים במועד שבו נשלח.

בכל הנוגע להקמת פורום “מדברים סקובר” מהראיות עולה שבמהלך הימים שלאחר השקתו, נבחרו נציגים לפורום (מר פולצוב ומר חיימוב). המשיבה הבהירה בסיכומים שהפורום עדיין אינו פעיל (בסעיף 44) ובשלב זה לא הוכח בפנינו אחרת.

במסגרת ההליך העיקרי נדרש לשאלה מתי הוקם הפורום, האם הוקם במהלך נסיון ההתארגנות בשורות הסתדרות הפועל המזרחי, אילו הליכים ננקטו על ידי המשיבה במסגרת הקמת הפורום והפעלתו ומה המשמעות של דברים אלה ביחס לנסיון ההתארגנות במסגרת ההסתדרות הכללית. כמו כן תבחן השאלה האם הפורום פעל לאחר ההודעה של ההסתדרות הכללית מיום 22.10.20 ובאיזו מתכונת.

משלא מצאנו פסול בהשקת הפורום ומשהובהר כי הוא עדיין אינו פעיל, לעת הזאת אנו קובעים שלא הוכח כי יש בעצם קיומו של הפורום, משום השפעה בלתי הוגנת על ההתארגנות.

  1. אי התנערות החברה מהודעותיו של יוסי ברכה

לטענת המבקש החברה מודעת לפעילותו של מר ברכה נגד ההתארגנות ולתוכן הודעותיו, אך לא פרסמה כל הבהרה ולא טענה כי דבריו אינם מטעם החברה או כי מר ברכה לא מוסמך לדבר בשמה.

משהוכח כי מר ברכה אינו ראש צוות כי אם קפטן, ואינו משתייך לדרג הניהולי הזוטר, הרי שדבריו נאמרים במסגרת חופש הביטוי המוענק לעובדים אשר עמדתם היא כנגד ההתארגנות. לא מצאנו כי היה על החברה להתערב בעניין זה משמדובר בעובד מן המניין ולא במנהל, ואף לא מנהל זוטר.

  1. החברה אינה מתנערת מפורשות ממסרים נגד ההתארגנות ומפיצה הכפשות עלהוועד וההסתדרות

מהראיות עולה שביום 22.10.20, עם היוודע למשיבה על ההתארגנות, שלחה דוא״ל למנהליה, עדכנה אותם בעניין ושלחה להם דף מידע מפורט לגבי זכויות העובדים וכללי התנהגות בעת ההתארגנות תוך שהודגש כי עליהם להמנע מלהתערב בהתארגנות (נספחים 21 ו – 22 לתגובה).

  1. ההסתדרות הפנתה למידעון מיום 27.10.20, נספח מב/37 אשר לטענתה העבירה באמצעותו מסר שלילי לכל עובדיה על ההסתדרות.

במכתב נכתב כך:

“עובדים יקרים,

מאז שפנינו אליכם ביום חמישי בבוקר (22.10.20) ובשרנו לכם על כוונתנו להרחיב את תכנית התמריצים לערים נוספות, ולהקים את פורום “מדברים סקובר״ – קרו אירועים רבים.

התכנית הוכנה בהשקעה ומחשבה רבה. חיכינו למעלה מחודשיים עד שהסתדרות המזרחי, שנהלה מול החברה תביעות בבית משפט, תכיר בצדקת טענות החברה על כך שאינה מוסמכת לייצג אתכם, ותודיע רשמית על מחיקת התביעות וסיום פעילותה בחברה. מיד כאשר התקבלה ההודעה מהמזרחי, נפתחה הדרך ליצירת ערוץ ישיר מולכם, וכך עשינו מייד בבוקר יום חמישי.

בליל יום חמישי שעות לאחר משלוח ההודעה קבלנו פניות ומכתבים מטעם ההסתדרות הכללית, לפיהם היא מייצגת את העובדים כעת. אנחנו בוחנים את הפניות, השבנו להן, ובקשנו פרטים לגבי מספר עניינים. מכתבנו להסתדרות נשלח אתמול וטרם נענה.

החל מיום חמישי קיבלנו תלונות רבות משליחים על הטרדות בלתי פוסקות בטלפון בנוגע להצטרפות להסתדרות. נשאלנו על ידי שליחים רבים כיצד הגיעו מספרי הטלפון שלהם להסתדרות. ברצוננו להבהיר – החברה שומרת עלהפרטים האישיים שלכם בסודיות גמורה. הפרטים מוגנים במערכת ממוחשבת ואפילו המנהלים אינם חשופים לרובם. איננו יודעים כיצד נמסרומספרי הטלפון שלכם לצד שלישי, ובמסגרת הבירור שאנו עורכים מול ההסתדרות עמדנו על קבלת תשובה גם לשאלה זו.

חשוב לנו לחזור ולהדגיש: איננו רשאים להתערב בבחירתכם אם להצטרף או לא להצטרף לארגון עובדים. בהתאם, הנחינו את המנהלים הבכירים ואת מנהלי הערים לא להתבטא בנושא. לשאר העובדים יש חופש לנהל שיח פנימי(שליחים ושליחות, מתפעלים, קפטנים, אסים וראשי צוותים). לכן, איננו חוסמים את קבוצות העבודה לדיון פתוח, כי אנחנו מבינים היטב שמדובר בעניין שחשוב לכם כעובדים ומשפיע על כל אחד מכם. כפי שהנחנו בעבר – יש לשמור על דיבור מכבד ותרבותי בקבוצות השיח.

ההמנעות שלנו להביע עמדה לא משחררת אותנו מלדאוג לבטחון האישי ולכבוד האישי של כל אחד מכם. לכן, כל עובד שחש עצמו נפגע או שמופעל עליו לחץ מכל מין וסוג שהוא, על ידי גורם כלשהו בחברה או מחוצה לה, מתבקש לדווח למנהל העיר או לי מיידית, ונדאג לטפל בנושא.

בנוסף, אנו בהחלט רשאים לתקן מידע מטעה שהופץ בתקשורת או שנמסר לכם. הרבה מידע כזה מצא דרכו אתמול למדיות שונות, באופן מזיק. נסתפק בזאת: כל אחד מכם יודע היטב, מהודעות קודמות ומהיכרות עם סביבת העבודה, כי החברה גאה להעסיק אתכם ישירות וכי מצבת העובדים שלנו גדלה משמעותית (….). כל אחד מכם מקבל את מלוא הזכויות על פי חוק – ואף מעבר לכך. תמיד יש מקום לשיפור – ולכן רצינו לשמוע את קולכם, באמצעות נבחריכם. מובן, שאם תעדיפו להשמיע קול בדרכים אחרות – נפעל כחוק ונכבד זאת”.

לטענת ההסתדרות, באמצעות מכתב זה מייחסת המשיבה אל ההסתדרות הטרדות ומכפישה אותה וגם מקדמת שלא כדין את הפורום הפנימי.

  1. המשיבה טענה כי המכתב נכתב לעובדיה בלית ברירה, לאור מתקפת מידע כוזב

שפורסם באמצעי התקשורת השונים בשבוע שקדם למכתב. המשיבה הפנתה לכתבות ולראיונות לתקשורת, בהם הואשמה החברה וגורמים בה, בהאשמות קשות. לטענת החברה, ההסתדרות לא סיפקה תימוכין לטענות שהועלו בכלי התקשורת, למרות שהתבקשה. בין היתר ביחס להיעדר ביטוח לשליחים, איומים בפגיעה בשעות משמרת של עובדים שהצטרפו להסתדרות, צמצום

רוטיר־ה ות1\ררת (טליחיח לת1\חר1ת 1\ל יזי זהרלררח מ\רד החברה הציגה תכתובות של עובדים בקבוצות ווטסאפ בהם מלינים על פניות רבות ועל “הטרדות” מצד ההסתדרות (נספח 37 לתגובה) ובקשה שהחברה תטפל בכך.

  1. לאחר שעיינו במכתב המשיבה לעובדיה, לא מצאנו כי תוכנו עולה כדי התערבות או התבטאות השוללת את ההתארגנות. במכתב הודגש בפני העובדים כי החברה מנועה מלהביע דעה בנושא ההתארגנות והמשיבה רשאית להתייחס למידע שהופץ על החברה ואינו נכון.
  2. זימון יו״ר הועד לשימוע

לטענת ההסתדרות, למרות שהסעד שהתבקש לדחיית מועד השימוע, התייתר, הרי שעצם זימונו של יו״ר הוועד לשימוע מהווה נסיבה נוספת במכלול הנסיבות המצביעות על רצונה של החברה למנוע את ההתארגנות.

על פי מכתב הזימון לשימוע שצורף לתגובת המשיבה, מר שטיינר זומן לשימוע מכיווון שלא עמד במינימום המשמרות כנדרש.

מכל מקום, לאחר שהובהר כי הליך השימוע בעניינו של מר שטיינר טרם הסתיים, אין מקום לדון בטענות הההסתדרות בעניין זה.

  1. חתירה תחת הודעת היציגות

לטענת ההסתדרות, המשיבה מעלה טענות חסרות בסיס נגד היציגות ובכלל זה מטילה דופי בטפסי ההצטרפות, טוענת כי מדובר בטפסים חשודים וכי היא מבקשת לבחון את מערכת ההצטרפות המקוונת של ההסתדרות.

מדובר בטענה מוקדמת שאין מקום לבחון אותה בהליך הזמני והיא תבחן ככל שתוגש בקשה בעניין.

  1. סוף דבר

מכלול הראיות שהובא בפנינו עד כה לא העלה התערבות פסולה של הנהלת המשיבה בהתארגנות העובדים.

מצאנו כי לראשי הצוותים אמנם אין יכולת לשכור ולפטר עובדים, אך יש להם שליטה ביכולת ההשתכרות של העובדים, זאת בהיותם מי שאמונים על ביצוע סידורי עבודה לשליחים ומכח יכולתם להוריד שליח ממשמרת, במהלך המשמרת.

מצאנו כי קיימת התנגדות להתארגנות, גם בקרב עובדים וגם בקרב ראשי צוותים. ואולם, לא הוכח כי ההנהלה הפעילה לחץ פסול על ראשי הצוותים על מנת שיתנגדו להתארגנות. הוכח בשלב זה של ההליך כי קיימים ראשי צוותים אשר מתנגדים להתארגנות ומביעים עמדתם בפומבי, אך לא הוכח שהם עושים כן עקב התערבות פסולה של הנהלת המשיבה.

  1. נבקש להדגיש את חובתה של המשיבה, בהמשך למכתבה למנהלים מיום 22/10/20 להמשיך ולוודא כי לא מתבצעת השפעה בלתי הוגנת על העובדים, לרבות מטעם ראשי הצוותים, בכל הנוגע להתארגנות.
  2. לאור האמור, הבקשה לקבל סעדים זמניים, נדחית.
  3. התיק יובא לעיוננו ביום 20/11/20
נציג עובדים מר כהנא
הדס יהלום, נשיאה

ניתנה היום, כ״ד חשוון תשפ״א, (11 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג מעסיקים מר בסטר

הפוסט הקודם

השאר תגובה