רשלנות רפואית

עורך דין רשלנות רפואית

קיבלתם טיפול רפואי אשר גרם לכם לנזק? יתכן שמדובר במקרה של רשלנות רפואית. זוהי חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר בגינה נגרמו למטופל נזקים אשר לא היו מתרחשים לולא רשלנות הרופא. במצב זה קמה לנפגע הזכות להגיש תביעה כספית לפיצויים. על מנת שיוכל לקבל את הפיצוי המירבי לו הוא זכאי, על הנפגע להיות מיוצג על ידי עורך דין רשלנות רפואית מומלץ, עו”ד מקצועי ומיומן בתחום הרשלנות הרפואית.

מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא עוולה נזיקית, במסגרתה, ניתן לאדם טיפול רפוא יאשר גרם לו לנזק, כאשר אותו נזק לא היה מתרחש לולא ההתנהגות הרשלנית. על מנת שתביעת רשלנות רפואית תתקבל על ידי בית המשפט, על הנפגע להוכיח ארבעה תנאים מצטברים: חובת זהירות והפרתה, חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, יש להראות כי הטיפול גרם למטופל לנזק ממשי וכי מתקיים קשר סיבתי בין הנזק שהתרחש לבין התנהלות הרופא.

רשלנות רפואית יכולה לקרותלכל אחד, בכל גיל, בכל סוג של טיפול רפואי, חד פעמי או ארוך טווח, פשוט או מורכב, החל ממתן טיפול תרופתי שגוי וכלה בביצוע ניתוח ללא המיומנות המתאימה. כמו כן, רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל שלבי ההליך הרפואי. לעיתים היא קורית בשלב האבחון של המטופל, לעיתים בעת הטיפול עצמו ובמקרים אחרים בשלב המעקב הרפואי. ככל שנגרם למטופל נזק משמעותי הוא יוכל להגיש תביעה נזיקית לפיצויים על בסיס חוות דעת מומחה.

מה ההבדל בין טעות לרשלנות?
אנשים רבים נוטים לחשוב כי כל טעות של רופא או אי שביעות רצון של המטופל מהטיפול הם רשלנות רפואית אך אין זה כך. כל עוד הטיפול ניתן על פי סטנדרט הטיפול הסביר באותו תחום רפואי, מבחינה משפטית לא תוטל אחריות על הרופא בגין הנזק. לטעות זה אנושי וגם רופאים מטבע הדברים יכולים לשגות. כל עוד לא חרג הרופא המטפל מנהלי העבודה המקובלים, הרי שאין המדובר ברשלנות רפואית גם אם המטופל אינו מרוצה.

נאמר אף יותר מכך, גם במצבים בהם נגרם למטופל נזק של ממש בעקבות הליך רפואי, לא תמיד תהיה זו רשלנות רפואית. תחום זה עוסק בנזקים שניתן היה לצפות אותם ולמנוע אותם ומשכך, היכן שמדובר בנזק שהרופא לא יכול היה למנוע גם אם היה מתנהג אחרת, לא מדובר ברשלנות רפואית אף אם נגרם למטופל נזק מן הטיפול.

מתי טיפול רפואי הוא רשלני?
ישנם ארבעה תנאים מצטברים לקיומה של עילת הרשלנות הרפואית. התנאי הראשון הוא קיומה של חובת זהירות והפרתה על ידי הגורם המטפל. התנאי השני הוא חריגה מצד הרופא מסטנדרט הטיפול הסביר, מהפרוטוקול המוכר באותה סיטואציה. התנאי השלישי הוא כי נגרם נזק משמעותי למטופל בשל הטיפול שקיבלוהתנאי הרביעי הוא קיומו של קשר סיבתי בין אופן הטיפול לבין הנזק. פירוש הדבר הוא כי לולא התרשלות הרופא, הנזק לא היה מתרחש.

בתביעות רשלנות רפואית, ככלל, נטל ההוכחה הוא על הנפגע ועליו להראות כי כל רכיבי העילה מתקיימים. עליו להציג ראיות מבוססות לכך ובראשן, חוות דעת של מומחה רפואי התומכת בטענותיו. לשם כך, חשוב מאוד כי הטיפול בתביעה יימסר לידי עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון ומוניטין המתמחה בייצוג תובעים בתחום זה. כמו כן, כדי למנוע טענת התיישנות מצד הנתבע וכדי לייעל את הטיפול בתביעה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בסמוך לאירוע ככל שניתן.

ההצדקה להטלת אחריות משפטית על רופאים
רשלנות היא חוסר מודעות לאפשרות לגרימת נזק וכך גם הרשלנות הרפואית. רופא אשר התרשל במסגרת מתן טיפול רפואי למטופל שלו, לא התכוון להזיק לו משום שהוא לא היה מודע כלל לאפשרות שהתנהגותו תוביל לנזק שהתרחש. מכאן ניתן לשאול מדוע אם כן מוטלת בכלל אחריות משפטית על רופאים שהתרשלו אם לא הייתה להם כוונה לפגוע במטופל?

הרציונל הוא ליצור סטנדרט טיפול שחריגה ממנו תיחשב לבלתי סבירה, כך שכל רופא יהיה מחויב למידת זהירות ומיומנות מסוימת. כאשר המטפל אינו עומד בחובה זו, תוטל עליו אחריות נזיקית. זו אמורה להרתיע את הרופא מלהעניק טיפול לא זהיר או לא מיומן למטופליו, שהרי כאשר אדם יודע כי תוטל עליו אחריות משפטית בסיטואציה מסוימת, הוא יפעל כדי להימנע מכך.

תביעת רשלנות רפואית
אם נפגעתם מטיפול רפואי רשלני, אל תהססו ופנו לעורך דין המתמחה בתחום זה לקבלת ייעוץ משפטי. במקרים רבים מתברר כי הנפגע יכול לקבל פיצוי כספי משמעותי מאוד, עשרות ומאות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת הנזק אשר נגרמה לו. ישנם גם נפגעי רשלנות רפואית אשר קיבלו פיצוי על סך של מיליון שקלים ומעל, כאשר הטיפול הרפואי גרם לנכויות קשות ופגע באופן ניכר בתפקוד היומיומי שלהם, המקצועי והאישי.

האמצעי המרכזי להוכחת תביעת רשלנות רפואית בכל תחום רפואי, הוא חוות דעת מומחה. זו מסבירה בפירוט מדוע התנהגות הרופא מהווה סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר וכיצד היא זו שיצרה את הנזק אשר נגרם לנפגע. חוות הדעת תהיה מטעמו של רופא המתמחה בתחום הטיפול הרפואי הרלוונטי. כך, אם מוגשת תביעה בשל רשלנות רפואית בהיריון ולידה, עורך דין רשלנות רפואית המייצג את התובע, יפנה למומחה לגניקולוגיה לצורך כתיבת חוות הדעת.

• עורך דין רשלנות רפואית מומלץ
• עורך דין רשלנות רפואית בלידה
• עורך דין רשלנות רפואית בצפון
• עו”ד רשלנות רפואית המלצות
• שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית
• עורך דין רשלנות רפואית שיניים
• עורך דין רשלנות רפואית תל אביב
• עורך דין רשלנות רפואית ברמת גן

מתי כדאי להגיש תביעת רשלנות רפואית?
חובת ההוכחה המוטלת על נפגעי רשלנות רפואית איננה פשוטה כלל וכלל ולכן, כדאי יהיה להגיש תביעה רק במקרים בהם ניתן לבסס בצורה טובה את טענות הרשלנות. כאמור, האמצעי המרכזי לכך הוא חוות דעת של מומחה מן הרפואה. תביעות אלו יכולות להתנהל מספר שנים ומתוך חשש זה, אנשים רבים אשר נפגעו מטיפול רפואי אינם פונים כלל לייעוץ משפטי.

חשוב לדעת, כפי שנפרט בהמשך, כי מרבית התביעות מסתיימות בהסכמי פשרה ולכן, בכל מקרה בו נגרם נזק מטיפול רפואי, כדאי להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית. לאחר שתהיה בידי הנפגע כל האינפורמציה הרלוונטית, הוא יוכל לקבל החלטה האם להגיש תביעה.

במה עוסק עורך דין רשלנות רפואית?
רוב עורכי הדין העוסקים בתחום זה מייצגים נפגעי רשלנות רפואית, המבקשים להגיש תביעה נגד הגורם המטפל. לצדם, ישנם מי שמתמחים בייצוג הנתבעים, הם הרופאים, קופות החולים והמרכזים הרפואיים השונים הנתבעים בגין רשלנות רפואית. הליך התביעה מתחיל בהגעתו של הנפגע אל עורך הדין לפגישת ייעוץ. במסגרתה, יספר לו הנפגע את השתלשלות האירועים ויציג בפניו את התיעוד הרפואי שבידו.

בהתבסס על כך, יעריך עורך הדין את סיכויי התביעה ואם סבר כי הם טובים יחל בטיפול בתיק. מדובר בתביעה מורכבת להוכחה, על התובע מוטל הנטל להראות כי הרופא שטיפל בו חרג מסטנדרט הטיפול המקובל וכי הפרה זו היא הגורם לנזקיו. מדובר בשאלות שברפואה אשר התשובות עליהן סבוכות מאוד ונתונות לא פעם לפרשניות סותרות. מכאן, כפי שנסביר בהמשך, מומחיותו של עורך הדין בתחום הרשלנות הרפואית היא קריטית.

ארבעה תנאים לתביעת רשלנות רפואית
כאמור מעלה, עילת הרשלנות הרפואית נוצרת כאשר התקיימו ארבעה תנאים מצטברים.

התנאי הראשון הוא קיומה של חובת זהירות, אשר בגינה נדרש הרופא לנהוג בשיקול דעת כלפי המטופלים שלו.

התנאי השני הוא כי הרופאחרג מסטנדרט הטיפול הסביר בעת מתן הטיפול. לכל הליך רפואי יש שלבי עבודה ברורים אשר נקבעו על בסיס הניסיון והידע שנצבר לקהילה הרפואית. כאשר הרופא חורג מהנורמות המקובלות באותו התחום זוהי חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל.

התנאי השלישי הוא כי אותה חריגה כאמור גרמה למטופל לנזק ארוך טווח. לרוב, מדובר בנזק פיזי אך גם נזקים נפשייםמוכרים על ידי בתי המשפט כברי פיצוי.

התנאי הרביעי הוא קיומו של קשר סיבתי בין הטיפול שקיבל המטופל לבין הנזק שנגרם לו.

תנאי ראשון: חובת זהירות והפרתה
בראש ובראשונה, על הנפגע המגיש תביעת רשלנות רפואית, להוכיח את קיומה של חובת זהירות של הרופא כלפיו וכי חובה זו הופרה על ידי הרופא. זהו הבסיס של דיני הנזיקין: יחסי מזיק וניזוק, שהרי אם אדם מסוים אינו חב בחובת זהירות כלפי אחר, לא יכולים לראות בו כאחראילנזק שנגרם ולא ניתן יהיה לדרוש ממנו פיצוי בגין הנזק.

חובת זהירות של רופא כלפי מטופל משמעותה כי הרופא מחויב לנהוגבשיקול דעת, בזהירות ובמיומנות טרם קבלת החלטה רפואית ומתן טיפול. כך, מחויב הרופא להעניק טיפול רפואי במלוא תשומת הלב והמיומנות ולבצע את הטיפול בצורה מקצועית. חריגה מחובת הזהירות תהיה כל התנהגות שאינה תואמת את הנ”ל. לצד הפרתה של חובה זו, חייבים להתקיים גם שלושת התנאים האחרים להיווצרות העילה, כפי שנפרט להלן.

חובת זהירות מושגית וקונקרטית
כאשר אנו מדברים על חובת זהירות של רופא כלפי מטופל,מבחינים בין חובת זהירות מושגית לבין חובת זהירות קונקרטית. הנפגע אינו צריך להוכיח את חובת הזהירות המושגית משום שהפסיקה קבעה באופן ברור כי קיימת חובה כזו בין רופא למטופל והיא נוצרת ברגע שהרופא קיבל על עצמו את הטיפול. לעומת זאת, הנפגע כן יידרש להוכיח, במסגרת תביעת רשלנות רפואית, את קיומה של חובת זהירות קונקרטית של הרופא כלפיו.

כלומר, עורך דין רשלנות רפואית המייצג את הנפגע יידרש להראות בכל מקרה ספציפי, כי על הרופא היה לצפות את האפשרות להתרחשות הנזק שנגרם לנפגע ולמנוע אותו. הרופא מצדו, ינסה להוכיח כי מדובר היה בנזק בלתי צפוי שלא ניתן היה למנוע ועל כן, לא הייתה כל הפרה מצדו של חובת הזהירות. היה והמטופל הראה כי התקיימה חובת זהירות קונקרטית וכי היא הופרה, פונים לבחינת יתר רכיבי העילה, כפי שיוסבר כעת.

תנאי שני: סטנדרט הטיפול הסביר
חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל או הסביר היא התנאי השני להיווצרותה של עילת הרשלנות הרפואית. פירוש הדבר כי הגורם המטפל סטה מנהלי הטיפול הנהוגים וכי סטייה זו גרמה לנזקיו של המטופל. כדי להשיב על השאלה האם הנתבע סטה מן הכללים, בית המשפט בוחן האם רופא סביר אחר היה נוהג באופן אחר ומונע את הנזק.

אם התשובה היא בחיוב, אזי הרופא הנתבע חרג מסטנדרט הטיפול הסביר. עורך דין רשלנות רפואית המייצג את הנתבע ינסה להוכיח כי הרופא פעל על פי נהלי הטיפול המקובלים וכי גם אם חרג מהם, חריגה זו אינה הסיבה לנזקי המטופל, אלא היא תוצאה של אירוע אחר, כלומר כי שיש ניתוק של הקשר הסיבתי בין הטיפול לנזק.

מהי חריגה מנהלי הטיפול המקובלים?
בכל סוג של טיפול או הליך רפואי, ישנם נהלי עבודה סדורים על פיהם נדרש הרופא לפעול. כך, אם מטופל מדווח על סימפטומים המעידים על חשד למחלה כלשהי, סטנדרט הטיפול הסביר מחייב את הרופא להפנותו לבדיקות שונות כדי להפריך או לאשש את אותו חשד. כאשר הרופא אינו מקיים את הבירור הרפואי הנדרש על פי נסיבות המקרה, הוא מפר את נהלי העבודה התקינים.

היה וחריגה זו מנורמת הטיפול גרמה למטופל לנזק אשר לא היה מתרחש לו פעל הרופא כנדרש, הרי שמדובר ברשלנות רפואית. חשוב לציין, כי ייתכנו מצבים בהם מתברר כי שיקול דעתו של הנתבע אכן היה מוטעה וכי רופא אחר היה מתנהל באופן שונה, אך גם הוא לא היה מצליח למנוע את הנזק, משום שזה היה בלתי צפוי. במצב זה, אין זו רשלנות רפואית ולא תיקבע אחריות לרופא המטפל על אף שחרג מסטנדרט הטיפול הסביר.

תנאי שלישי: נזק ממשי וארוך טווח
לצד הפרת חובת הזהירות וחריגה מסטנדרט הטיפול המקובל, ישנו תנאי נוסף לעילת הרשלנות הרפואית והוא נזק מהותי. על התובע להוכיח כי הטיפול הרשלני גרם לו לנזק משמעותי וארוך טווח. במרבית המקרים הנזק העיקרי בתביעות רשלנות רפואית הוא נזק פיזי הנקרא גם נזק ממוני, על שום שניתן לכמת אותו בקלות יחסית לכדי סכום פיצוי כספי.

כך למשל, פיצוי בשל אובדן השתכרות אשר ניתן לחישוב אריתמטי פשוט. הנזק הפיזי יכול להיות מכל סוג ובהיקף וחומרה שונים ולעיתים מדובר בהחמרה של נזק קיים. לצד הנזק הפיזי הממוני, ישנו גם הנזק הנפשי הנקרא נזק בלתי ממוני, משום שיש קושי לכמת אותו מספרית. מדובר למשל בפיצוי בגין כאב וסבל, המייצג את הכאב הפיזי שחווה המטופל עקב הטיפול הרשלני. מטבע הדברים, ההחלטה על פיצוי כספי עבור רכיב זה היא מורכבת יותר.

תנאי רביעי: הקשר הסיבתי בין הטיפול לנזק
הרכיב הרביעי של עילת הרשלנות הרפואית הוא הקשר הסיבתי. זוהי ההוכחה כי ההליך הרפואי הוא שהוביל להיווצרות הנזק לו טוען הנפגע וכי אלמלא רשלנותו של הרופא, הנזק לא היה מתרחש.
יכול שמדובר בנזק חדש לחלוטין או בהחמרה של נזק ממנו סבל הנפגע טרם הטיפול. בעת ייצוג התובע, עורך דין רשלנות רפואית ינסה לבסס את הקשר הסיבתי בין הטיפול לבין הנזק בעוד שהמייצג מטעם הנתבע ינסה להפריך אותו ובכך להביא לדחייתה של התביעה.

הוכחת הקשר הסיבתי, כפי שנדגים להלן, טומנת בחובה לא מעט קשיים. אחת הדרכים להתמודד עמם הוא להגיש את התביעה בסמוך ככל שניתן למועד האירוע. זאת על אף כי הנפגע רשאי להגיש את התביעה עד 7 שנים מיום קרות האירוע. אולם, ככל שיקדים לעשות כן, כך זכרונו של הנפגע לגבי הטיפול נותר טרי והוא יוכל לתת לעורך הדין פרטים מדויקים יותר על המקרה.טיפול מוקדם בתביעה גם מגדיל את הסיכוי לקבלת מלוא התיעוד הרפואי ומצמצם את הקושי לאיתורם.

הקושי בהוכחת הקשר הסיבתי
לא פעם, האתגר המרכזי בתביעת רשלנות רפואית הוא הקשר הסיבתי אשר עליו תעמוד או תיפול התביעה. להלן מספר דוגמאות: כאשר הנזק אינו תוצאה של טיפול רפואי אחד, אלא של השתלשלות מספר אירועים רפואיים שונים ונפרדים. במצב שכזה, יכול ויהיה מורכב מאוד ולעיתים בלתי אפשרי לייחס את הנזק לרופא אחד ספציפי ולהטיל עליו את מלוא האחריות לנזק. לחילופין, ייתכן קושי להוכיח את חלוקת האחריות בין המטפלים השונים ולקבל את הפיצוי בגין הנזקים.

דוגמא נוספת לקושי בהוכחת הקשר הסיבתי היא סיטואציה שבה לתובע יש בעיות רפואיות קודמות, עקב תאונה קשה למשל, או ניתוח שעבר, כאשר יש בכל אחד מאלו כדי לגרום לנזק הנטען.אתגר גדול לעורך הדין יכול להיווצר גם במקרה של נזקים קיימים שהנפגע טוען כי הוחמרו בעקבות הטיפול הרשלני. אז, המחלוקת בין הצדדים יכולה לעמוד על שאלה זו, האם ישנו קשר סיבתי בין הטיפול שניתן על ידי הנתבע, לבין החמרה במצבו של הנפגע או שזו מקורה בנסיבות אחרות ואין אפוא להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית על המטפל.

רשלנות רפואית – התיישנות
מי שנפגע מטיפול רשלני ובוודאי מי שחווה נזקים חמורים מאוד כתוצאה מכך, עלול ובאופן הטבעי ביותר, להשתהות עם פנייה לייעוץ משפטי. הבעיה היא כי כמו בכל עילת תביעה, גם רשלנות רפואית מתיישנת והנפגע עלול לאבד את זכותו לפיצוי. תביעת רשלנות רפואית היא תביעה אזרחית ועל כן הכלל הוא כי היא תתיישן לאחר 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק. המשמעות היא כי אם התביעה הוגשה לאחר פרק זמן זה, סביר מאוד כי בית המשפט ידחה אותה והנפגע לא יוכל לקבל פיצוי.

מסיבה זו, חשוב מאוד שלא להמתיןעם קבלת ייעוץ משפטי ואם עולה בכם חשד כי חוויתם טיפול רפואי רשלני, פנו באופן מיידי אל עורך דין רשלנות רפואית ובדקו את זכאותכם לפיצוי. יש לזכור כי הליך הכנת התביעה אורך זמן, בין היתר בשל הצורך לאסוף את כל המסמכים הרפואיים ולקבל חוות דעת מומחה. לכן, כדאי לטפל בנושא זה בהקדם האפשרי.

חריגים להתיישנות
כאמור, הכלל הוא כי עילת הרשלנות הרפואית מתיישנת תוך 7 שנים מיום האירוע. אולם לכלל זה יש כמה חריגים, למשל, אם הנזק אירע לאדם בהיותו קטין. אז, מרוץ ההתיישנות אינו מתחיל עד הגיעו של הילד לגיל 18. רק עם הפיכתו לבגיר, מתחילים לספור את 7 שנות ההתיישנות, כך שהנפגע יוכל להגיש את תביעתו עד הגיעו לגיל 25, אף שהאירוע התרחש שנים רבות לפני כן.

חריג נוסף להתיישנות הרגילההוא מצב שבו הנזק לא התגלה במועד הטיפול הרפואי, אלא חודשים או שנים לאחר הטיפול. אז, סופרים את תקופת ההתיישנות רק מיום גילוי הנזק ולא מיום האירוע, שהרי אם הנפגע לא היה מודע לנזק, לא יכול היה לתבוע פיצוי בגינו. על אף קיומם של חריגים אלו ואחרים, נבהיר כיבית המשפט עלול שלא לקבל את טענות הנפגע בהקשר זה ולכן גם במקרים הללו מומלץ שלא להמתין ולפנות לעורך הדין מוקדם ככל שניתן כדי שהתביעה תוגש במועד.

• תביעת רשלנות רפואית דוגמא
• מקרים של רשלנות רפואית
• רשלנות רפואית בלידה
• חוק רשלנות רפואית
• רשלנות רפואית מוות פיצוי
• רשלנות רפואית פסקי דין
• רשלנות רפואית עורך דין
• התיישנות רשלנות רפואית

הגשת חוות דעת מומחה
תביעת רשלנות רפואית תוגש עם חוות דעת מומחה והיא מהווה את הראייה המרכזית בתביעה. מטרתה היא לבסס את טענות התובע כי הטיפול שניתן לו היה רשלני. חוות הדעת תפרט מדוע במקרה דנן חרג הרופא המטפל מסטנדרט הטיפול המקובל, כיצד חריגה זו היא אשר גרמה לנזקיו של התובע ומהו סוג והיקף הנזק שנגרם לנפגע.

בחירת המומחה אשר יכתוב את חוות הדעת היא קריטית משום שעל בסיסה יחליט בית המשפט האם לקבל או לדחות את התביעה. כמו כן, היקף הנכות שקבע המומחה הרפואי בחוות דעתו ישפיע על סכום הפיצוי שיפסוק בית המשפט לתובע. עורך דין רשלנות רפואית מומלץ העוסק בתחום זה באופן שוטף, נמצא בקשר עם רופאים מומחים מתחומים שונים ועל כן פונה בכל תיק ותיק למומחה הרלוונטי לכתיבת חוות הדעת.

חוות דעת מומחה מטעם הנתבע
לנתבע בתביעת רשלנות רפואית קיימת הזכות להגיש חוות דעת מומחה מטעמו ותפקידה הוא להפריך את מסקנות המומחה מטעם התובע. לעיתים, זו תנסה לשלול את טענת הרשלנות כולה בנימוק כי אחד או יותר מרכיבי העילה לא מתקיים ולעיתים היא תתמקד בעיקר בשאלת הנזק ותנסה להמעיט מחומרתו כדי להקטין את סכום הפיצוי.

היות שמדובר בשאלות שברפואה, בחלק מן התביעות בית המשפט מתקשה לקבוע מי מבין חוות הדעת היא הנכונה והאם הייתה רשלנות רפואית במקרה דנן או אם לאו. במצב שכזה, נתונה לו הסמכות למנות מומחה שלישי מטעם בית המשפט ודעתו היא זו אשר תכריע את הכף.

עלות חוות דעת רפואית
ההוצאה הכספית היקרה ביותר בתביעת רשלנות רפואית היא חוות דעת מומחה ועל הנפגע להיות מודע וערוך אליה טרם הגשת התביעה. עלותה נעה בין 7,000 ₪ ל20,000 ₪ בממוצע, כאשר העלות תוחזר לנפגע אם יזכה בתביעה. ככל שמדובר ברופא בכיר יותר, מומחה בתחומו, בעל ניסיון ומוניטין, כך סביר להניח כי עלותה של חוות הדעת תהיה יקרה יותר.

אולם בד בבד, גדלים הסיכויים כי דעתו תתקבל כמהימנה על ידי בית המשפט ותביא לקבלת התביעה. נציין, כי כאשר נגרמו לנפגע נזקים מסוגים שונים, יהיה ככל הנראה צורך במספר חוות דעת שונות אשר יעידו על סוג וחומרת הנזק. על הנפגע אפוא לקחת זאת אל שיקוליו בבואו להחליט על הגשת תביעה.

פיצויים בגין רשלנות רפואית
גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית משתנה ממקרה למקרה. הוא יכול לנוע מעשרות אלפי שקלים לנזקים בינוניים בחומרתם, מאות אלפי שקלים לנזקים חמורים ועד למיליוני שקלים במקרים של נכויות מאוד קשות. בבואו לקבוע את סכום הפיצוי, בית המשפט לוקח בחשבון נתונים שונים כמו חומרת הפגיעה, גילו של הנפגע וכן את רמת הכנסתו.

ככל שהפגיעה שנגרמה למטופל חמורה ומשמעותית יותר לתפקודו, כך סביר להניח כי הפיצוי שיקבל יהיה גבוה יותר. פרמטר הגיל יכול להביא לפיצוי גבוה יותר או נמוך יותר, בהתאם לסיכויי ההחלמה ולתוחלת החיים. לבסוף, לרמת ההכנסה של הנפגע טרם האירוע תהיה כמובן השפעה מהותית מאוד על סכום הפיצוי הממוני ובראשו, הפסדי שכר.

נזק פיזי ונזק נפשי
הפיצוי בגין רשלנות רפואית מתחלק לשני סוגים. האחד, פיצוי עבור הנזקים הפיזיים הבאים לידי ביטוי בנזק ממוני שקל יחסית לכמת אותו: אובדן כושר השתכרות, הוצאות שיקום, עזרת צד ג’, הוצאות ניידות ועוד. הסוג השני הוא פיצוי עבור הנזק הנפשי, הוא נזק בלתי ממוני כדוגמת כאב וסבל. כאן יש קושי ממשי לכמת את הנזק לכדי סכום פיצוי ובהעדר נוסחה ברורה, ישנו חוסר אחידות בסכומי הפיצוי שפוסקים בתי המשפט בגין נזק נפשי.

יחד עם זאת, חשוב לומר כי מדובר בראש נזק חשוב ומשמעותי אשר פוגע מאוד באיכות חייהם של נפגעי רשלנות רפואית. לכן עורך דין רשלנות רפואית מקפיד בתיקים הרלוונטיים לדרוש עבור הנפגע גם את הפיצוי הזה, לצד הפיצוי הממוני, על מנת שהנפגע יקבל את הפיצוי המקיף ביותר.

השבת המצב לקדמותו
עקרון הפיצוי בתביעות נזיקין בכלל ובתביעות רשלנות רפואית בפרט הוא השבת המצב לקדמותו.
אמנם, למרבה הצער, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולהשיב את הנפגע למצבו לפני הטיפול הרשלני. אולם, באמצעות מתן פיצוי כספי הולם, ניתן להחזירו למצב הכלכלי בו היה לולא התרחשה הרשלנות הרפואית. כאמור לעיל, בפני בית המשפט עומדים שיקולים שונים כאשר הוא נדרש לפסוק את סכום הפיצוי.

מדובר בין היתר בסוג, היקף וחומרת הפגיעה שנגרמה לנפגע עקב הטיפול הרשלני, גיל הנפגע ורמת ההשתכרות שלו טרם הטיפול הרשלני. כמו כן, ישנם ראשי נזק שונים בגינם ניתן לפסוק פיצוי לנפגע. ישנו הפיצוי הפיזי, הממוני וישנו הפיצוי בגין הנזקים הנפשיים להם גרמה הרשלנות הרפואית אשר יכולים להיות לא פחות קשים.

רשלנות רפואית – הסדר פשרה
תביעת רשלנות רפואית המתנהלת כולה בבית המשפט יכולה להימשך שנים רבות עד שהיא מסתיימת. ההליך המשפטי כולל דיוני הוכחות רבים וסבוכים, חקירות נגדיות ואף לאחר מתן פסק הדין בערכאה הראשונה, קמה לצדדים הזכות לערער. המשמעות היאכי יכולה לחלוף עוד תקופת זמן רבה מאוד עד לפסק דין חלוט וסופי. כל זאת כאשר בסוף הדרך אין ערובה כי הנפגע יקבל את מלוא הפיצוי שתבע ובינתיים הוא נושא בעלויות הכספיות של נזקיו.

חוסר הוודאות הזה גם אינו מטיב עם הצד השני, הנתבע, ולכן בפועל ניתן לראות כי חלק ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בהסכמי פשרה.הצדדים מגבשים סכום פיצוי מוסכםכך שהנפגע מקבל את הפיצוי הכספי שהוא זקוק לו באופן מהיר יחסית ונמנע מהמתנה של שנים עד למתן פסק דין. הנתבע מצידו חוסך את הוצאות המשפט ונמנע מהסיכון שבבוא היום יידרש לשלם פיצוי גבוה יותר לנפגע בשל הטיפול הרשלני שניתן לו.

גישור בתביעות רשלנות רפואית
מטבע הדברים, כאשר ישנו סכסוך משפטי קיים קושי להגיע להסכמה וכך גם כאשר מדובר על תביעת רשלנות רפואית. הכלי המרכזי המסייע לצדדים לתביעה להגיע להסדר פשרה הוא הליך הגישור. מדובר במסגרת וולונטרית שאינה מחייבת וכל אחד מן הצדדים רשאי להפסיק את הגישור בכל רגע נתון. יודגש כי המגשר אינו מכריע בסכסוך ותפקידו הוא לקרב את עמדות הצדדים זה לזה ולסייע להם להגיע להסכמה הוגנת.

היה והצדדים לא הגיעו לעמק השווה במהלכן של פגישות הגישור ולא גובשה ביניהםפשרה לגבי סכום הפיצוי, הם יכולים לשוב לבית המשפט והוא יכריע בעניינם. כמו כן, כל מה שנאמר בפגישות הגישור הוא חסוי ולכן, הצדדים אינם יוצאים מופסדים מניסיון הפשרה, אלא הם יכולים רק להרוויח ממנו את סיומו של הסכסוך באופן משביע רצון לשניהם ועם חסכון בעלויות.

סוגים של רשלנות רפואית
בכל סוג של טיפול רפואי יכולה להתרחש רשלנות רפואית. מטבע הדברים, ככל שמדובר בהליך רפואי מורכב כמו היריון ולידה, למשל, טיפול במחלות קשות, ניתוחים שונים וכיו”ב, פוטנציאל הנזק אשר עלול להיגרם למטופל הוא חמור יותר והפגיעה בתפקוד היומיומי יכולה להיות קשה. התרשלות הגורם המטפל יכולה להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול, החל משלב האבחון וכלה ברשלנות בביצוע הטיפול עצמו ובשלב המעקב הרפואי משהתנהל באופן כושל.

כל אחד מאלו יכול להחמיר את מצבו של המטופל, למנוע ממנו לקבל את הטיפול המתאים לו ולגרום לו לנכויות קשות, פיזיות ונפשיות אשר לא היו נגרמות לולא התרשלות הרופא. במקרים קיצוניים, רשלנות רפואית יכולה לגרום גם לתוצאה טרגית של מות המטופל. נסביר עתה באופן רחב יותר ונציג דוגמאות של רשלנות באבחון, בטיפול ובמעקב רפואי.

רשלנות באבחון
אבחון לא נכון של מחלה או בעיה רפואית, יכול למנוע מהמטופל לקבל טיפול רפואי או להביא למתן טיפול שגוי. אז, יכולה להיות החמרה במצבו של המטופל, אשר לא היה מתרחשת לולא הרשלנות באבחון. חשוב לומר כי במצבים מסכני חיים, אבחון מאוחר או שגוי יכול גם לגרום למותו של המטופל. רשלנות באבחון היא משני סוגים עיקריים.

האחד, רשלנות במחדל של הרופא המטפל להעמיק את הבירור הרפואי של המטופל כנדרש על פי הפרוטוקול הרפואי במצבים דומים.למשל, אי הפניית המטופל לבדיקות מעבדה או לבדיקות הדמיה על אף שתלונותיו או ממצאי בדיקות קודמות שלו מחייבות לעשות כן. הסוג השני של רשלנות באבחון הוא במעשה אקטיבי ולא במחדל, זאת בין היתר, כאשר המטופל דווקא הופנה לבירור רפואי אולם הפענוח של הבדיקות שלו היה שגוי.

הדבר יכול לנבוע מחוסר תשומת לב של הרופא, מהעדר מיומנות בפענוח של אותן בדיקות וכיו”ב. נדגיש, כי אבחון שגוי לא ייחשב לרשלני בכל מקרה של טעות באבחון מצד הרופא, אלא רק כאשר הטעות נבעה מסטייה מסטנדרט הטיפול הסביר. כלומר, בסיטואציה שבה רופא סביר אחר היה מאבחן נכונה את המטופל ומונע את הנזק שנגרם לו. להלן כמה מקרים לדוגמא של רשלנות באבחון.

• התיישנות תביעת רשלנות רפואית
• השלכות רשלנות רפואית לרופאים
• רשלנות רפואית פיצויים
• הגדרת רשלנות סיעוד

רשלנות רפואית באבחון התקף לב
כאמור לעיל, במצב מסכן חיים, רשלנות באבחון יכולה לגרום לנזק חמור ביותר ואף לתוצאה טרגית, למות המטופל. כך כאשר מדובר בהתקף לב, אז נפגעת אספקת הדם ללב בשל חסימת עורקים. משכך, אם מצב זה לא מאובחן מיידית ולא דואגים לפתיחת החסימה, עלול להיגרם למטופל נזק בלתי הפיך והוא אף עלול למות. להתקף לב סימנים מובהקים כגון דקירות בצד השמאלי של הגוף, קוצר נשימה וסחרחורת.

כמו כן, ישנם גורמי סיכון ידועים כמו השמנה, עישון וכולסטרול. על כן, רופא הפוגש מטופל החווה תסמינים אלו,חייב להפנותו לחדר מיון או לכל הפחות לבצע לו בדיקת אק”ג במקום כדי לראות מהו מצבו. ישנם מקרים בהם הרופא מאבחן את התקף הלב כהתקף חרדה או כאבי שרירים ושולח את המטופל לביתו. אבחון שגוי זה מונע מהמטופל לקבל את הטיפול הנדרש והמשמעות יכולה להיות חמורה ביותר כאמור, החל מנכות קשה ועד לתוצאה טרגית של מוות.

רשלנות רפואית באבחון סרטן
מחלת הסרטן, על סוגיה, מחייבת אבחון מוקדם על מנת למנוע את התפשטות הגידול הסרטני בגופו של המטופל ולהציל את חייו. על כן, רשלנות באבחון סרטן יכולה לפגוע בסיכויי ההחלמה ולמרבה הצער, להביא למותו של מטופל, אשר ניתן היה למנוע לו האבחון נעשה בזמן. ישנם גם מקרים בהם אבחון מאוחרשולל אפשרויות טיפול קלות יותר, היות שהגידול התפשט ובמצב זה, יש לנקוט בשיטות טיפול חריפות יותר כדי למנוע את התפשטות המחלה.

תלונות של המטופל וגורמי סיכון מסוימים אמורים להוביל לבירור רפואי כדי לבחון האם ישנו גידול סרטני בגוף. מחדל של הרופא לבצע זאת, הוא חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל והוא יכול למנוע אבחון מוקדם של המחלה על כל המשמעויות שבכך.

רשלנות בטיפול
חלק ניכר מן התביעות המוגשות בישראל בתחום זה עניינן ברשלנות רפואית המתרחשת במהלך הטיפול עצמו. אחת הדוגמאות הנפוצות לכך היא רשלנות בניתוח, המתבצע ללא המיומנות והניסיון המתאימים. בכך נגרם למטופל נזק פיזי מן הניתוח אשר היה נמנע לו הפרוצדורה הייתה מתבצעת על ידי מנתח מנוסה. דוגמא נוספת היא רשלנות רפואית במסגרת מתן תרופות. זו יכולה לבוא לידי ביטוי למשל בקביעת מינון שגוי של התרופה אשר אינו תואם את גילו ומשקלו של המטופל.

אז, יש סכנה למנת יתר אצל המטופל בעת מתן מינון גבוה מדיאו לחילופין מצב של חוסר יעילות של התרופה שניתנה בשל מינון נמוך מדי. מקרה אחר הוא מתן תרופה שהמטופל אלרגי אליה, אם משום שהרופא לא בירר אודות קיומה של אלרגיה לתרופות כלשהן או משום חוסר תשומת לב למידע הקיים ואשר רשום בעניין זה בתיק הרפואי של המטופל.

מעקב רפואי רשלני
סטנדרט הטיפול הסביר דורש במקרים רבים לבצע מעקב רפואי אחר המטופל. לעיתים, המעקב נדרש לאחר שהטיפול עצמו הסתיים, כמו בניתוח למשל. אז, על הרופא לוודא כי תהליך ההחלמה מתקדם כהלכה וכי לא התפתח אצל המטופל זיהום מההליך הכירורגי. במקרים אחרים מדובר בטיפול מתמשך הדורש מעקב כדי להבטיח את בריאותו של המטופל, כגון נטילת תרופות מסוימות.

היריון ולידה הם דוגמא מובהקת למצב רפואי שבו יש לנהל מעקב צמוד אחר המטופלת כדי לשמור על בריאותה ובריאות העובר. על כן, ישנו פרוטוקול ברור לנשים בהיריון אלו בדיקות יש לבצע בכל שלבי ההיריון והלידה עצמה, כמו גם בדיקות מיוחדות בהתאם לגיל, רקע גנטי ועוד.אי ביצוע מעקב רפואי הולם, על פי הנוהל המקובל, יכול למנוע אבחון של בעיות רפואיות שונות אצל המטופלת ו/או אצל העובר ולגרום לנזק חמור ביותר.

רשלנות רפואית בניתוחים
רבות מתביעות הרשלנות הרפואית מוגשות בשל התרשלות הרופא בניתוח, למשל בניתוח קיסרי, בניתוחים קוסמטיים ועוד. זו יכולה להתרחש בשל אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל לניתוח, על כך נרחיב מיד. כמו כן, הרשלנות עלולה לקרות בעת ביצוע הניתוח עצמו או בשלב המעקב הרפואי לאחר סיום הניתוח. רשלנות בביצוע הניתוח יכולה לבוא לידי ביטוי למשל על ידי בחירה לא נכונה של טכניקת הניתוח, בנוסף או לחילופין, בשל רמת מיומנות נמוכה של המנתח או חוסר ערנות מצדו.

כל אלו יכולים לגרום לנזק אשר ניתן היה למנוע לולא רשלנות המנתח בכל אחד מן ההיבטים השונים. כאמור, רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש גם בשלב המעקב לאחר הניתוח. כך למשל, כאשר מתפתח זיהום או נוצרת דלקת אצל המטופל ובהעדר מעקב תקין, אלו מאובחנים באיחור. המשמעות יכולה להיות החמרה ניכרת במצב ועלול להיגרם נזק למטופל אשר ניתן היה למנוע לו אותו אם מצבו היה מאובחן במועד.

חובת ההסכמה מדעת
בכל טיפול רפואי, חייב הרופא למסור למטופל את כל המידע הרלוונטי באשר לטיפול שהוא עומד לקבל, על מנת שיוכל לתת הסכמה מדעת לטיפול. האינפורמציה שיש להעביר למטופל כוללת בין היתר את סוג הטיפול, משך ההחלמה, סיכויי הצלחה וחלופות לטיפול. כאשר מדובר בהליך כירורגי כמו ניתוח, הסכמה מדעת חייבת להינתן בכתב ועל הרופא להחתים את המטופל על טופס הסכמה.

ביצוע טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת הוא חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר. לכן, אם נגרם למטופל נזק מן הטיפול שלו ידע על הסיכוי להתרחשותו לא היה מסכים לטיפול, יוכל להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. כמו כן, אי הסכמה מדעת מקימה עילת תביעה עצמאית של פגיעה באוטונומיה.

לעניין חובת הסכמה מדעת מבחינים בין ניתוח חירום שנדרש להצלחת חיים לבין ניתוח שאינו דחוף או ניתוח אלקטיבי. במקרה הראשון, חובת ההסכמה מדעתמצומצמת יותר כדי להציל את חיי המטופל. לעומת זאת, ככל שמדובר על ניתוח מבחירה, המתוכנן מראש, הרי שאין כל הצדקהשלא לתת למטופל את כל המידע לגבי הניתוח ולאפשר לו לקבל החלטה מושכלת.

רשלנות רפואית בהיריון ולידה
למרבה הצער, אחוז ניכר ממקרי הרשלנות הרפואית מתרחשים במהלך היריון ולידה. בשל חומרת הנזק במקרים אלו הנגרמים לאם או לעובר, סכומי הפיצויים יכולים להיות גבוהים מאוד. לכן כדאי להיוועץ עם עו”ד רשלנות רפואית כאשר יש חשד לנזק כתוצאה מהטיפול הרפואי.

לעיתים, מטופלת בהיריון לוקה ברעלת היריון או סכרת ואינה מאובחנת בזמן בשל חוסר תשומת לב של הרופא המטפל. רשלנות באבחון מסוג זה יכולה לגרום לנזקים חמורים מאוד לעובר ולמטופלת ואף להגיע לכדי תוצאה טרגית של מוות. רשלנות באבחון יכולה לבוא לידי ביטוי גם באבחון מאוחר של מום בעובר, אשר מונע מהמטופלת את האפשרות להחליט על הפסקת היריון.

במקרים אחרים, הרשלנות מתרחשת בזמן הלידה. כך למשל, על ידי בחירה לא נכונה של שיטת הלידה. בנתונים מסוימים כמו עובר במשקל גבוה יש לבצע ניתוח קיסרי כדי ליילד את העובר בבטחה. למרות זאת, קורה לא פעם כי מתקבלת החלטה על לידה רגילה. אז, יכול להיגרם נזק פיזי קשה ביותר לעובר אשר יכול בין היתר להיתקע בתעלת הלידה בשל גודלו. תרחיש נוסף שלרשלנות רפואית בביצוע הלידה יכול להתרחש בשל חוסר מיומנות או תשומת לב מספקת תוך גרימת נזק לעובר אשר לא היה מתרחש לולא הטיפול הרשלני.

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים
טיפולי שיניים אמנם נחשבים לטיפול רפואי פשוט יחסית, אך גם בתחום זה ישנם לא מעט נפגעי רשלנות רפואית. לעיתים, הרופא מאבחן באופן שגוי את הכאב עליו מתלונן המטופל ומצבו מחמיר בשל אי קבלת הטיפול המתאים. במקרים אחרים, הרופא אינו מתמחה בסוג הטיפול הרלוונטי ומבצע אותו בכל זאת, במקום להפנות את המטופל למומחה. בכך, הוא גורם למטופל נזק הגורם לו לסבל וכאבים ולרוב מצריך ממנו לעבור טיפולים מתקנים.

על מנת לקבל את הפיצוי הכספי לו הוא זכאי, על המטופל לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית אשר יכין את כתב התביעה ויאתר את המומחה הרפואי המתאים לכתיבת חוות דעת רפואית. זו תבהיר כי הנזק אשר נגרם למטופל הינו תוצאה ישירה מטיפול השיניים הרשלני שקיבל. עוד יפרט המומחהאת סוג, היקף וחומרת הנזק שנגרם, האם הוא זמני, קבוע, השפעתו על התפקוד היומיומי וכיו”ב. בהתאם לכך יוכל בית המשפט לקבוע את סכום הפיצוי המתאים לנפגע.

חשיבות הייצוג המשפטי
הצלחתה של תביעת רשלנות רפואית תלויה במידה רבה מאוד בטיבו של הייצוג המשפטי ולא ניתן להכביר בחשיבותו. המומחיות והניסיון המקצועי של עורך הדין הם אשר יבטיחו את הצגת הטענות של המטופל באופן משכנע ומבוסס. כך גדל הסיכוי לקבלת הפיצוי המירבי אשר ישקף את חומרת והיקף הנזק שנגרמו לנפגע ובתקווה יצליחו להשיב במעט את המצב לקדמותו. לכן, בחירת עורך הדין, כפי שנסביר להלן, צריכה להיות זהירה מאוד ומושכלת. לעיתים עולה השאלה מהו המועד המתאים לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית מומלץ. ובכן, התשובה היא בהקדם האפשרי.

תביעת רשלנות רפואית מתיישנת תוך 7 שנים ולכן מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל שניתן ולא להשתהות שלא לצורך. אם ישנה התלבטות לגבי הגשת תביעה, כדאי תמיד להגיע אל עורך הדין, לקבל את כל המידע הרלוונטי ואז לקבל החלטה מבוססת ידע. אם הנכם חוששים מפני ניהול הליך משפטי ארוך, זכרו כי מרבית התביעות מסתיימות בהסכם פשרה ולכן אם נפגעתם מטיפול רפואי, כדאי לפנות לייעוץ ולבחון האם אתם זכאים לפיצוי.

איך בוחרים עו”ד רשלנות רפואית?
מומחיות משפטית והגינותהםשני הפרמטרים העיקריים לבחירת עורך דין רשלנות רפואית מומלץ. ראשית, תחום זה הוא מורכב ביותר ולכן טיפול מוצלח בתביעה, כלומר, השגת הפיצוי המירבי לנפגע, מחייבת מומחיות וידע כמו גם ניסיון רב שנים. שנית, עורך הדין המטפל בתיק חייב להיות הוגן וישר, מי שמציג ללקוח תמונה כנה של מצבו המשפטי באשר לסיכויי התביעה ואינו מפזר הבטחות שווא באשר לסכום הפיצוי.

הכוונה היא כי עורך דין רשלנות רפואית יכול להעריך טווח של סכומי פיצוי אפשריים לנפגע, על סמך תיקים דומים בהם טיפל בעבר, שם נפסק לנפגעים פיצויים בשיעור מסוים. אולם, אין הוא יכול לדעת את סכום הפיצוי המדויק. לכן, אם עורך הדין נותן הבטחה לסכום פיצוי, הוא אינו נוהג בהגינות ויש לשקול מחדש האם הוא האדם המתאים לטפל בתביעה.

• עורכי הדין הטובים ביותר לרשלנות רפואית בישראל
• כיצד לעזור לעורך דין רשלנות לטפל בתיק שלך
• עורכי הדין הטובים ביותר לרשלנות רפואית במרכז
• עורכי הדין הטובים ביותר לרשלנות רפואית בתל אביב
• עורכי הדין הטובים ביותר לרשלנות רפואית בקרבתי
• עורכי דין רשלנות רפואית מומלצים
• עורכי הדין הטובים ביותר לרשלנות רפואית משרדים מובילים
• עורכי הדין הטובים ביותר לרשלנות רפואית שכר טרחה