פגיעה בפרטיות-סקירת המסגרת הנורמטיבית

פגיעה בפרטיות

עורך דין מומלץ

המסגרת הנורמטיבית

ככלל הזכות לפרטיות מעוגנתבסעיף 7לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:

“פרטיות וצנעת הפרט

  1. 7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.”

ובסעיף8לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נקבע כי:

“פגיעה בזכויות (תיקון מס’1) תשנ”ד-1994

  1. 8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו”

חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 1:

“איסור הפגיעה בפרטיות

  1. 1. לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

ובסעיף 2:

פגיעה בפרטיות מהי

  1. 2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2) האזנה האסורה על פי חוק;

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9); (תיקון מס’8) תשס”ו-2005

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.”

בהקשר הגנה על הזכות לפרטיות. בע”א 8019/06ידיעות אחרונות בע”מ נ’ מירב לוין (פורסם בנבו, 13.10.2009) קובע כב’ השופט ג’ובראן:

“… יצוין, כי אף במישור היחסים שבין אדם לחברו הוכרה הזכות לפרטיות כזכות כבדת משקל ואף עוגנה בחוק הגנת הפרטיות(ראו למשל,רע”א 1917/92סקולר נ ג’רבי, פ”ד מז(5) 746 (1993) (להלן: ענין סקולר)). יחד עם זאת, אף בהקשר זה ראה המחוקק לסייג את ההגנה על ערך זה וקבע איזונים שונים כדוגמת הגדרת הגנות שונות היכולות לעמוד למי שנתבע על פי חוק זה ..”

בבג”ץ 6650/04פלונית נ’ בית הדין הרבני האיזורי בנתניה ,סא(1) 581 (2006) נפסק:

“פרטיות נועדה לאפשר לפרט “תחום מחייה” שבו הוא הקובע את דרכי התנהלותו, בלא מעורבותה של החברה. בתחום זה האדם הוא עם עצמו. זו “הזכות להעזב לנפשו the”( ” :”right to be left aloneהשופט ברנדייס בפרשת 438 .Olmstend v. U.S. 277 U.S ,)1928(המובא בפרשת דיין, עמ’471 ובע”א 439/88רשם מאגרי המידע נ’ ונטורה, פ”ד מח(3) 803, 836. התפיסה הזו מתבססת על Warron and Brandeis, “The Right to .))1890( 193 .Privacy”, 4 Harv. L. Revבכל הנוגע לביתו של אדם, הפרטיות מבטיחה את “זכותו של אדם לנהל את אורח החיים שבו הוא חפץ בדלת אמות ביתו, בלא הפרעה מבחוץ. ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך כי יניחו אותו לעצמו, לפיתוח האוטונומיה של הרצון הפרטי שלו… מבחינה זו, הזכות לפרטיות היא בין השאר… הגבלה על נגישותם של אחרים אל היחיד… הזכות לפרטיות נועדה, על כן, להבטיח כי אדם לא יהא שבוי בביתו, ולא יהא אנוס לחשוף עצמו בביתו להפרעות שאין הוא רוצה בהן..”

באשר להגנותבסעיף 18לחוק הגנת הפרטיות, נקבע בפרשת אלוניאל:

“ההגנות מכוחו של סעיף 18(2) לחוק הגנת הפרטיות, מעמידות דרישה כפולה: על הפוגע להוכיח כי פעל בתום-לב וכי חלות עליו נסיבות, המנויות בסעיפים קטנים (א)-(ו) של סעיף 18(2) לחוק הגנת הפרטיות. דרישת תום-הלב מורכבת אף היא מנדבך כפול: ראשית נדרשים אנו לדרישת סף מקדימה ומשהוכחה, נדרש תום-הלב הייחודי, הנגזר רבדים רבדים מכל הגנה. תום-הלב המקדמי דרישת תום-הלב שבסעיף 18(2) לחוק הגנת הפרטיותקרובה לדרישה שמקורה בסעיף 15לחוק איסור לשון הרע...”

ובהמשך נקבע :

“…תום-הלב הנדרש מהגנת סעיף 18(2)(ב) לחוק הגנת הפרטיותכולל מספר יסודות. ודוק,

אין צורך בקיום כל היסודות במצטבר:

  1. 1. האם האמין הפוגע בתום-לב בזכותו להגנה על-פי החוק.
  2. 2. האם סבר כי מוטלת עליו חובה לביצוע המעשה הפוגעני.
  3. 3. האם נקט באמצעים על-מנת לצמצם את הפגיעה.

היסוד השלישי הוא היסוד בעל המשקל הרב מבין השלושה: “הדרישה הסובייקטיבית תהיה תלויה במהות ההגנה. נקנה משמעות לשאלה האם הפוגע סבר כי נקט בכל הפעולות לצמצם את הפגיעה וכן האם היה או לא היה תום לב במעשים נילווים לפגיעה בפרטיות עצמה” (פרשת גלעם הנ”ל[7] (…

כאמור טענות התובע מתבססות על הדינים האוסרים פגיעה בפרטיות.

הזכות לפרטיות כאמור הוכרה זה מכבר כזכות חוקתית , ובסעיף2בחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א- 1981(להלן: “חוק הגנת הפרטיות”), אף נקבע כי צילום אדם ברשות היחיד ופרסום תמונתו ברבים באופן העלול להשפילו מהווים פגיעה בפרטיות.

עוד נקבע כי הביטוי “רשות היחיד” בהקשר זה אינה מתייחדת לפרשנות הקניינית של מונח זה. “סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט. על כן הוא עשוי לחול גם במקום בו אין לפרט כל קניין”(בג”צ 6650/04פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בנתניה פ”ד סא(1) 584, פסקה 21בפסק הדין ).

בטענה לפגיעה בפרטיות יש ליישם איפה מבחנים הבוחנים את מידת ציפייתו של הפרט לפרטיות במקום בו הוא שוהה.

עורך דין מומחה בינלאומי