מהו עורך דין?
מקצוע עריכת הדין נוגע בכל היבטי חיינו: עבודה, משפחה וכלכלה. לכן, כל אחד מאיתנו יפנה בשלב כלשהו בחייו לעורך דין, המעניק ייעוץ וייצוג משפטי. פוטרתם? עורך דין המתמחה בדיני עבודה יסייע לכם לקבל את זכויותיכם מהמעסיק. מעוניינים לערוך צוואה או שפניכם להליך גירושין, יש לפנות אל עורך דין לדיני משפחה. רוכשים או מוכרים דירה? עורך דין מקרקעין ילווה אתכם לכל אורך שלבי העסקה וישמור על האינטרסים הכלכליים שלכם.

עורך דין: מסלול ההכשרה של עורכי דין
בישראל, על מנת להיות עורך דין, יש לעבור מסלול הכשרה הכולל שלושה שלבים. ראשית, לימודי תואר ראשון במשפטים, במסגרתם לומדים את תחומי המשפט המרכזיים, לרבות, משפט פלילי, דיני חוזים, דיני משפחה, מקרקעין ונזיקין. לצד אלו, המהווים את קורסי החובה, יכול כל סטודנט לבחור קורסי בחירה, על מנת להרחיב את הידע שלו בתחומים המעניינים אותו. השלב השני, לאחר סיום התואר, הוא תקופת התמחות (סטאז’) אשר בה מתמקצעים באחד או בכמה מענפי עריכת הדין, על מנת שניתן יהיה לתת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי.

בשלב השלישי, בסיומו של הסטאז’, יש לעבור בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין. אז, מקבלים רישיון וניתן להתחיל לעבוד במקצוע. נדגיש, כי מי שאינו בעל רישיון עורך דין, אינו רשאי לעסוק במקצוע. הטעם לכך הוא כי לעורכי דין יש אחריות כבדת משקל כאשר הם מטפלים בענייניו המשפטיים של לקוחותיהם. לכן, מקצוע עריכת הדין הוא מותנה רישיון וכל עורך דין חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין, המהווה גוף מפקח על ציבור עורכי הדין בישראל.

מה עושה עורך דין?
עורך הדין מעניק ללקוחותיו ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר עו”ד הגון ומקצועי מעניק שירותים משפטיים אך ורק בתחומים בהם הוא מתמחה. בפגישה הראשונה עם הלקוח, עליו לשמוע ממנו את השתלשלות האירועים ועל פיהם, להסביר ולפרט מהן האפשרויות המשפטיות העומדות בפניו.

כפי שנראה להלן, עריכת הדין מורכבת מקשת רחבה של תחומים. לכל אחד מהם, החקיקה, הפסיקה וסדרי הדין שלו. מכאן, כאשר עולה הצורך בקבלת ייעוץ משפטי, יש לפנות לעורך דין המתמחה באותו הענף ובסוג ההליכים הספציפי של הלקוח.

נדגיש, כי רישיון עו”ד איננו מוגבל לעיסוק בתחום מסוים ולמעשה, כלל אינו מציין באיזה תחום התמחה עורך הדין בתקופת הסטאז’ שלו. לכן, על הלקוח לוודא היטב כי עורך הדין אליו הוא פנה אכן מתמחה ועוסק באופן שוטף בנושא המשפטי בו מדובר.

כך, אם אנו מבקשים למנות אפוטרופוס להורה שלנו, עורך דין לדיני משפחה הוא הכתובת הנכונה. כאשר אדם חשוד בעבירה פלילית, עליו לפנות לעורך דין פלילי ואם רוצים להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש לפנות לעורך דין לנזיקין המתמחה בסוג זה של תביעות.

התחומים השונים של עריכת דין
מקצוע עריכת הדין מורכב מהרבה מאוד תחומים שונים ותתי תחומים. על כן, לפני ששוכרים את שירותיו של עורך דין, חשוב מאוד לוודא כי הוא מומחה ובקיא בתחום בו הלקוח זקוק לייעוץ. להלן סקירה קצרה של כמה מתחומי עריכת הדין:

• דיני משפחה: תחום זה עוסק בהליכי גירושין, בנושא צוואות וירושות, מינוי אפוטרופוס וייפוי כח מתמשך, זכויותיהם של ידועים בציבור, עריכת הסכם ממון, אלימות במשפחה ועוד.

משפט פלילי: כדי ליצור חברה מוסרית ובטוחה, ישנם מעשים הנחשבים לעבירה פלילית, החל מהעלמת מס וכלה בתקיפה ואינוס. עורך דין פלילי יכול לשמש כסנגור ולהגן על אדם החשוד או נאשם בביצועה של עבירה והוא יכול לשמש כתובע, מי שמגיש מטעם המדינה את כתב האישום.

דיני נזיקין: עורך דין המתמחה בענף זה מטפל בנזקי גוף ורכוש אשר יכולים לקרות בנסיבות שונות, למשל תאונת דרכים, תאונת עבודה או רשלנות רפואית. כמו כן, גם תביעות בגין הוצאת לשון הרע הן תביעות נזיקיות.

דיני עבודה: עורך דין לדיני עבודה מייצג עובדים ומעבידים בתביעות והליכים משפטיים המתקיימים בין הצדדים, למשל לעניין הסכמי העסקה, פיצויי פיטורים, שכר עבודה, תשלום זכויות סוציאליות ועוד.

מקרקעין: ענף זה עוסק בכל הנוגע לנכסי נדל”ן, החל מרכישה ומכירה של דירות או נכסים מסחריים, הליכי תמ”א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה ועוד.

יחסי עורך דין – לקוח
במסגרת היחסים בין עורך הדין ללקוח, על עורך הדין לפעול בכל עת לטובת הלקוח, לייצגו בנאמנות וללא ניגוד עניינים. כמו כן, הוא מחויב בחובת חיסיון וסודיות ללקוחותיו. במסגרתה, כל מה שנאמר בין הצדדים הוא חסוי לחלוטין אלא אם הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לעורך הדין להעביר את המידע לגורם שלישי.

חסיון עורך דין

חובת החיסיון של עורך הדין חולשת על כל אמצעי התקשורת באשר הם: שיחות טלפון, מיילים, הודעות ווצטאפ וכוללת גם כל מסמך וראיה שהעביר הלקוח לעורך דינו.מטרתה של חובת הסודיות היא לאפשר ללקוח מרחב בטוח לחלוטין, בו הוא יכול לדבר בחופשיות עם עורך הדין, לספר לו את השתלשלות האירועים וזה יוכל להעניק לו את ההגנה המשפטית הטובה ביותר.

אם לקוח היה צריך לחשוש כי הדברים שהוא אומר לעורך דינו יכולים לשמש כנגדו, הרי שהוא לא היה חושף בפניו את כל האמת. במצב זה, כאשר הלקוח אינו מגלה לעורך הדין את כל התמונה, היכולת שלו להגן עליו נפגעת מאוד.

לכן, יש חשיבות רבה לכך כי הלקוח יבטח באופן מלא בעורך דינו ולא יסתיר ממנו מידע. הלקוח צריך להרגיש מאוד בנוח עם עורך הדין, בפרט במקרים בהם הוא נדרש לשתף בפרטים אינטימיים מחייו כמו בהליכי גירושין למשל או כאשר מדובר על חשד בעבירה פלילית.

כמה עולה לשכור עורך דין?
לשכת עורכי הדין מפרסמת תעריפים מינימליים למתן שירותים משפטיים. עורכי הדין אמנם לא מחויבים לתעריפים אלו אך הם בהחלט יכולים לתת סדר גודל, אינדיקציה, ללקוח בדבר טווח מחירים סביר. עלות שכר טרחת עורך דין בסופו של דבר מושפעת מהמוניטין ומהוותק שלו, כמו גם ממורכבות המקרה והיקף העבודה הנדרש.

לכל תחום בעריכת דין ולמעשה לכל סוג של הליך משפטי, יש את העלויות המקובלות שלו. כך למשל בתביעות רשלנות רפואית, שכר הטרחה המקובל הוא בין 20-30 אחוז מסכום הפיצוי שמקבל הנפגע.

שכר עורך דין לפי חוק

לעומת זאת, בתביעת נזקי גוף מכוחו של הפלת”ד ( חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה- 1975) יש הגבלה בחוק באשר לסכום שכר הטרחה שרשאי עורך הדין לגבות בהתאם לשלב בתיק: עד8% מסכום הפיצוי במקרה של פשרה לפני הגשת תביעה, עד 11% אם הושגה פשרה לאחר הגשת תביעה וטרם מתן פסק דין ועד 13% אם נפסק לתובע פיצוי במסגרת פסק דין.

בתחום דיני המשפחה למשל, עלות עריכת צוואה יכולה לנוע בין 1,800 ש”ח לבין  10,000 ש”ח וייצוג בתיק גירושין יכול לנוע בין 50,000 ש”ח לבין 500,000 ש”ח.

כיצד בוחרים את עורך הדין המתאים?
אם כן ראינו כי מקצוע עריכת הדין בנוי מהרבה מאוד תחומים וכי נוכל לקבל הצעות שכר הטרחה שונות מעורכי דין לאותו עניין משפטי. אם כן איך בוחרים את עורך הדין המתאים? ראשית, חשוב מאוד לוודא כי האדם אליו פונים הוא אכן עורך דין מוסמך ובעל רישיון תקף.

ניתן לבדוק זאת בקלות באתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין, הכולל מנוע חיפוש של עורכי דין על פי שמם. שנית, פונים אך ורק לעורך דין המומחה בעניין שלשמו נדרש הייעוץ המשפטי.

כך, אם מדובר בענייני נדל”ן, הרי שיש צורך בעורך דין המתמחה במקרקעין. לעומת זאת, אם אדם נפגע בתאונת דרכים, עליו להיוועץ עם עורך דין לנזיקין. שלישית, עורך דין טוב הוא מי שנותן ללקוח חוות דעת עניינית וכנה לגבי מצבו המשפטי ולא מבטיח לו ניסים ונפלאות ומפזר הבטחות שווא.

רביעית, עורך הדין המתאים הוא מי שנוסך בלקוח תחושת אמון וביטחון וכי האינטראקציה בין הצדדים טובה. לקוח חייב להרגיש מאוד בנוח עם עורך הדין כדי שיוכל לספר לו את כל האמת ללא הסתרות, כך שעורך הדין יוכל לתת לו את ההגנה המשפטית המתאימה. לבסוף, יש לוודא כי שכר הטרחה שביקש עורך הדין עבור הטיפול בתיק הוא סביר ומקובל.

טיפ: הצעת שכר טרחה גבוהה באופן מופרז, אינה מעידה על כך כי עורך הדין הוא טוב יותר, אלא להפך, מעידה על חוסר יושרה. בד בבד, הצעות מחיר נמוכות משמעותית מהתעריפים המקובלים, צריכות לעורר חשד בדבר הניסיון והמקצועיות של עורך הדין.

כיצד להוסיף עורך דין חדש למערכת

עורך דין המעוניין להוסיף עצמו לרשימת עורכי הדין יכול לעשות זאת באתר נט המשפט ולקבל מידע משפטי, לבצע פעולות משפטיות באופן מקוון, להתעדכן בכתבי בי -דין דרך האתר. לאחר הצטרפות עורך דין יכול  לשלוח בקשות,  ותגובות וכדומה דרך האתר.

  • לכניסה עו״ד למערכת לחצ/י כאן

למד להיות עורך דין

עורך דין: תשלום דמי חבר

אפליקציה לעורכי דין

עזרה וסיוע לעורכי דין

הקו האדום של לשכת עורכי הדין

עורך דין שזומן לחקירה במסגרת מילוי תפקידו או שעובר חיפוש בביתו או במשרדו יכול לצור קשר עם “הקו האדום של לשכת עורכי הדין” שהינו קו חירום לעורכי דין בלבד  24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

מספר הטלפון של “הקו האדום” סיוע חינם לעורכי דין להודעות: 050-5544953

הקו האדום נותן מענה ללא תשלום באמצעות הודעות SMS או וואטסאפ, 24/7. קו הסיוע מופעל על ידי עורכי דין מתנדבים ותיקים ומנוסים מהתחום הפלילי, הנותנים סיוע לחבריהם למקצוע.

לפרטים נוספים: Israel Bar Association לשכת עורכי הדין

מחוז תל אביב

מחוז תל אביב והמרכז

כתובת: רח’ דניאל פריש 10, תל אביב 64731 טלפון: 6905555 – 03 פקס: 6918074 – 03 דוא”ל: lishka@tabar.org.il

שעות פתיחה

ראשון   09:00-18:00
שני      09:00-18:00
שלישי  09:00-18:00
רביעי   09:00-18:00
חמישי  09:00-18:00
שישי סגור
שבת סגור

שעות פעילות עו”ד

עורך דין או עורך דין הוא אדם עוסק בנושאים , עו”ד , עורך הדין , עורך דין-אל-הדין , canonist , Canon עורך דין, הנוטריון , ייעוץ , יועץ, מנהל משרד עורכי דין , או עובד ציבור לפרש וליישם את החוק, אבל לא בתור עוזרת משפטית או שכר כמזכירה בכירה . עבודה כעורך דין כרוכה ביישום מעשי של תיאוריות משפטיות מופשטות וידע לפתרון בעיות ספציפיות, או לקידום האינטרסים של מי ששוכר עורכי דין לביצוע שירותים משפטיים. תפקיד עורך הדין משתנה מאוד בין תחומי שיפוט משפטיים שונים.

טרמינולוגיה
בפועל, שיפוט משפטי מממש את זכותם לקבוע מי מוכר כעורך דין. כתוצאה מכך, משמעות המונח “עורך דין” עשויה להשתנות ממקום למקום. בחלק מתחום השיפוט שני סוגים של עורכי דין, barrister / solicitor עורך דין ו ליטגטורים.

barrister and solicitors
עורך דין barrister הוא עורך דין ליטגטור המתמחה בהופעות גבוהות יותר בבית משפט. עורך דין solicitor הוא עורך דין שהוכשר להכין תיקים ולייעץ בנושאים משפטיים ויכול לייצג אנשים בבתי משפט נמוכים יותר. עורכי הדין ועורכי הדין עברו את לימודי המשפטים, סיימו את ההכשרה הנדרשת. עם זאת, בתחומי שיפוט בהם קיים מקצוע מפוצל, מתקבלים רק עורכי דין כחברים בלשכות עורכי הדין שלהם.

באוסטרליה , המילה “עורך הדין” יכולה לשמש כדי להתייחס לשני הפרקליטים לבין עורכי הדין (אם בפרקטיקה פרטית או תרגול כיועץ בתוך הבית התאגידי), ומי הוא הודה כעורך דין של בית המשפט העליון של מדינה או טריטוריה.

בקנדה, המילה “עורך דין” מתייחסת רק לאנשים שהוזעקו ללשכת עורכי הדין או, בקוויבק , הוסמכו כנוטריונים של משפט אזרחי. Common חוק עורכי דין בקנדה רשמית כראוי בשם “פרקליטים ועורכי דין”, אבל לא צריך להיות המכונים “עורכי דין”, שכן מונח זה יש משמעות שונה בשימוש קנדי, להיות מי שנתמנה תחת ייפוי כוח . עם זאת, בקוויבק, שוחרי המשפט האזרחי (או Avocats ב צרפתית ) לעתים מכנים את עצמם “עורך דין” ולפעמים “הפרקליט לבין עורך דין” באנגלית, וכל עורכי הדין בקוויבק, או עורכי דין בשאר קנדה בעת תרגול בצרפתית,הכותרת, “אני”. או ” מייטר “.

באנגליה וויילס, “עורך הדין” משמש כדי להפנות אנשים המספקים שמורות ופעילויות משפטי ללא סייג וכולל מתרגלים כגון הפרקליטים , עורכי דין , עורכי דין , עורכי דין זרים רשומים, עורכי פטנטים, עורכי דין סימן מסחרי, conveyancers מורשה, נוטריונים ציבוריים, נציבים עבור שבועות, יועצי הגירה ושירותי ניהול תביעות. חוק השירותים המשפטיים 2007 מגדיר את “פעילות המשפטית” שעלולה להתבצע רק על ידי אדם זכאי לכך על פי החוק. ‘עורך דין’ אינו תואר מוגן.

בדרום אפריקה , המקצוע מחולק “Advocates” ו “עורכים” שיש תיאורים דומים “פרקליטים” ו “עורכי דין” בבריטניה. Advocates לבלות שנה אחת תחת Pupillage ועורכים לבלות שנים תחת מאמרים של סבב לפני שאושפז בבית בג”ץ לתפקיד עורכי הדין או עורכי הדין לפי העניין. “עורך דין” הוא מונח כללי המתייחס לכל מי שמוסמך בתחום המשפטים, אולם השימוש בו אינו נפוץ, במיוחד לא במסגרת המקצוע. “עורך דין” זכה שימוש מוגבל עם הכנסת חוק שיטות המשפט 28 של 2014, שלפיו תפקידי עורכי דין ועו”ד חופפים והם פחות מובחנים. עם זאת, הדבר אינו נפוץ. “יועץ משפטי”משמש בדרך כלל לתיאור יועצים פנימיים או ארגוניים.

בפקיסטן, המונח “עו”ד” משמש במקום עורך דין בחוק המתרגלים והמועצות המשפטיות, 1973.

בשנת הודו , המונח “דין” לעתים קרובות הוא נפוץ, אך המונח הרשמי הוא ” חסיד “, כפי שייקבע על פי עורכי Act, 1961.

בסקוטלנד, המילה “עורך דין” מתייחסת לקבוצה ספציפית יותר של אנשים בעלי הכשרה חוקית. זה במיוחד כולל חסידי ו עורכי דין . במובן הגנרי, הוא עשוי לכלול גם שופטים וצוות תמיכה שהוכשר על ידי חוק.

בארצות הברית, המונח מתייחס בדרך כלל לעורכי דין שיכולים לעסוק בעריכת דין . זה אף פעם לא משמש להתייחסות לסוכני פטנטים או לעו”ד . למעשה, קיימות מגבלות סטטוטוריות ורגולטוריות על עורכי דין שאינם עורכי דין כמו עו”ד העוסקים בעריכת דין.
למדינות אחרות נוטים להיות מונחים דומים למושג האנלוגי.

אחריות
ברוב המדינות, במיוחד בדיני ממונות מדינות, יש כבר מסורת של נתינת משימות משפטיות רבות למגוון של נוטריוני המשפט האזרחי , פקידות לבלרים . למדינות אלה אין “עורכי דין” במובן האמריקאי, במידה ומונח זה מתייחס לסוג יחיד של נותן שירותים משפטיים לכלל; במקום זאת, מקצועותיהם המשפטיים מורכבים ממספר רב של סוגים שונים של אנשים בעלי הכשרה למשפטים, המכונים משפטנים , חלקם עורכי דין בעלי רישיון לעסוק בבתי המשפט. קשה לנסח הכללות מדויקות המכסות את כל המדינות בעלות מקצועות משפטיים רבים מכיוון שלכל מדינה הייתה באופן מסורתי שיטה משונה לחלוקת העבודה המשפטית בין כל סוגי אנשי המקצוע השונים שלה.

יש לציין, אנגליה, אמו של המשפט המקובל שיפוט, הגיחה ימי הביניים עם מורכבות דומה במקצועות משפטיים, אבל אז התפתחה במאה ה -19 על מנת בחטיבה אחת בין פרקליטים לבין עורכי דין . חלוקה מקבילה התפתחה בין עורכי דין ופרקורים בחלק ממדינות המשפט האזרחי; שני הסוגים הללו לא תמיד מונופולים על פרקטיקות המשפט, בכך שהם התקיימו בד בבד עם נוטריונים משפטיים אזרחיים.

מספר מדינות שהיו במקור שניים או יותר משפט מקצועות מאז התמזגו או מאוחד במקצועות שלהם לתוך סוג אחד של עורך דין. מרבית המדינות בקטגוריה זו הן מדינות דיני חוק, אם כי צרפת, מדינת חוק אזרחי, מיזגה את משפטיה בשנים 1990 ו -1991 בתגובה לתחרות האנגלו-אמריקאית. במדינות עם מקצועות משולבים, עורך דין רשאי בדרך כלל לבצע את כל או כמעט כל האחריות המפורטת להלן.

טיעון בעל פה בבתי המשפט

הטענה בעניינו של לקוח בפני שופט או חבר מושבעים בבית משפט היא המחוז המסורתי של עורך הדין באנגליה ובאוסטרליה, ושל עורכי דין בכמה שיפוטים משפטיים אזרחיים. עם זאת, הגבול בין עורכי דין לעורכי דין התפתח. באנגליה כיום מונופול עורכי הדין מכסה רק ערכאות ערעור, ועל עורכי הדין להתחרות ישירות מול עורכי דין בבתי משפט רבים.

במדינות כמו ארצות הברית, אשר איחדו מקצועות משפטיים, ישנם עורכי דין המתמחים בניסיונות בתי משפט בבית המשפט, אך לעורכי דין אין מונופול משפטיכמו עורכי דין. במדינות מסוימות, יש המתדיינים אפשרות להתווכח הפרו se , או מטעמם. מקובל כי בעלי דין יופיעו ללא ייצוג בפני בתי משפט מסוימים כמו בתי משפט לתביעות קטנות ; אכן, בתי משפט רבים כאלה אינם מאפשרים לעורכי דין לדבר בשם לקוחותיהם, במאמץ לחסוך כסף לכל המשתתפים בתיק קטן.

במדינות אחרות, כמו ונצואלה, אף אחד לא יכול להופיע בפני שופט אלא אם כן מיוצג על ידי עורך דין. יתרונו של המשטר האחרון הוא שעורכי דין מכירים את מנהגי בית המשפט ונהליו, והופכים את מערכת המשפט ליעילה יותר עבור כל המעורבים. צדדים שאינם מיוצגים פוגעים לעתים קרובות באמינותם שלהם או מאטים את בית המשפט כתוצאה מחוסר הניסיון שלהם.

מחקר ועריכת מסמכי בית משפט
לעיתים קרובות עורכי דין עורכים בית משפט בכתב על הנושאים בתיק לפני שניתן להתווכח בעל פה על הנושאים. ייתכן שיהיה עליהם לבצע מחקר מקיף על עובדות רלוונטיות. כמו כן, הם מנסחים מסמכים משפטיים ומתכוננים לוויכוח בעל פה.

באנגליה חלוקת העבודה המקובלת היא שעורך דין ישיג את עובדות המקרה מהלקוח ולאחר מכן ידרש עורך דין (בדרך כלל בכתב). לאחר מכן עורך הדין ליטיגציה barrister חוקר ומנסח את טענות בית המשפט הדרושות (אשר יוגשו ויוגשו על ידי עורך הדין solicitor) וטוען בעל פה על המקרה.

בספרד, התובע רק חותם ומציג את המסמכים בפני בית המשפט, אך העו”ד הוא שכותב את העיתונים וטוען בתיק.

במדינות מסוימות, כמו יפן, מבקר או פקיד עשוי למלא טפסי בית משפט ולנסח מסמכים פשוטים להדיוטים שאינם יכולים להרשות לעצמם או שאינם זקוקים לעורכי דין, ולייעץ להם כיצד לנהל ולדון בתיקים משלהם.

הסברה (בכתב ובעל פה) בדיונים מנהליים
ברוב המדינות המפותחות, המחוקק העניק סמכות שיפוט מקורית בנושאים טכניים ביותר לסוכנויות מנהלות של הרשות המבצעת המפקחות על דברים כאלה. כתוצאה מכך, עורכי דין מסוימים הפכו למומחים בתחום המשפט המנהלי . בכמה מדינות קיימת קטגוריה מיוחדת של משפטנים עם מונופול על צורת הסברה זו; לדוגמא, בצרפת היו בעבר קונסולות משפטיות (אשר אוחדו למקצוע עורכי הדין העיקרי בשנת 1991). במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, על עורכי דין נאסר למעשה חוק על סוגים מסוימים של דיונים מנהליים על מנת לשמור על פורמליותם.

קליטת לקוחות וייעוץ (ביחס להתדיינות משפטית בהמתנה)
היבט חשוב בעבודתו של עורך דין הוא פיתוח וניהול מערכות יחסים עם לקוחות (או עובדי הלקוח, אם עורך הדין עובד בממשלה או בתאגיד). מערכת היחסים בין לקוח לעורך דין מוסברת בשישה שלבים. ראשית, מערכת היחסים מתחילה בראיון קליטה שבו עורך הדין מכיר את הלקוח באופן אישי. השלב השני הוא גילוי עובדות המקרה של הלקוח. שלישית הוא הבהרת מה הלקוח רוצה להשיג. השלב הרביעי הוא המקום בו עורך הדין מעצב את הציפיות של הלקוח לגבי מה בעצם ניתן להשיג. השלב השני עד האחרון מתחיל לפתח תביעות או הגנות שונות עבור הלקוח. לבסוף, עורך הדין מסביר ללקוח את שכר טרחתו.

באנגליה, רק עורכי דין היו באופן מסורתי בקשר ישיר עם הלקוח. עורך הדין שמר על עורך דין אם היה צורך בכך ופעל כמתווך בין עורך הדין ללקוח. ברוב המקרים עורכי הדין היו מחויבים, על פי מה שמכונה “כלל דירוג המונית”, לקבל הוראות למקרה באזור בו הם החזיקו את עצמם כתרגולים, בבית משפט שבו הם בדרך כלל הופיעו וב התעריפים הרגילים שלהם.

ייעוץ משפטי

ייעוץ משפטי הוא יישום עקרונות משפט מופשטים על העובדות הקונקרטיות בעניינו של הלקוח כדי לייעץ ללקוח מה עליו לעשות הלאה. במדינות רבות, רק רישיון עריכת דין כראוי עשוי לספק ייעוץ משפטי ללקוחות לתמיד שיקול , גם אם אין תביעה שתביא או מתבצעת. לכן, גם מסייעים ויועצים פנים -ארגוניים חייבים קודם כל לקבל רישיון לעסוק, למרות שהם עלולים להוציא מעט מאוד מהקריירה שלהם בבית המשפט.

במדינות אחרות רשאים משפטנים בעלי תואר במשפטים לתת ייעוץ משפטי ליחידים או לתאגידים, וזה לא רלוונטי אם הם חסרים רישיון ואינם יכולים להופיע בבית המשפט. מדינות מסוימות מרחיקות לכת; באנגליה ובוויילס, אין איסור כללי על מתן ייעוץ משפטי. לסינגפור אין תנאי קבלה ליועץ פנימי. לפעמים רשאים נוטריונים למשפט אזרחי לתת ייעוץ משפטי, כמו בבלגיה.

במדינות רבות, רואי חשבון שאינם משפטנים עשויים לספק ייעוץ משפטי מבחינה טכנית בענייני מס וחשבונאות.

הגנה על קניין רוחני
כמעט בכל המדינות, פטנטים , סימני מסחר , עיצובים תעשייתיים וצורות אחרות של קניין רוחני חייבים להיות רשומים רשמית אצל סוכנות ממשלתית על מנת לקבל הגנה מרבית על פי החוק. חלוקת עבודות כאלה בין עורכי דין, משפטנים/סוכנים מורשים שאינם עורכי דין ופקידים או פקידים רגילים משתנה מאוד ממדינה למדינה.

משא ומתן ועריכת חוזים
במדינות מסוימות, משא ומתן ועריכת חוזים נחשבים לדומים למתן ייעוץ משפטי, כך שהוא כפוף לדרישת הרישוי שהוסברה לעיל. באחרים רשאים משפטנים או נוטריונים לערוך משא ומתן או לערוך חוזים.

עורכי דין בחלק ממדינות המשפט האזרחי הפחיתו באופן מסורתי את “חוק העסקה” או את “דיני העסקים” מתחתיהם. משרדי עורכי דין בצרפת פיתחו מחלקות עסקה רק בשנות התשעים כאשר החלו לאבד עסקים לחברות בינלאומיות שבסיסן בארצות הברית ובריטניה (שם עורכי דין תמיד עשו עסקאות).

העברת מקרקעין
Conveyancing הוא בניסוח המסמכים הדרושים לצורך העברת מקרקעין , כגון מעשים ו משכנתאות . בחלק מתחומי השיפוט כל עסקאות הנדל”ן חייבות להתבצע על ידי עורך דין (או סוליסיטור כאשר הבחנה זו עדיין קיימת). מונופול כזה הוא בעל ערך רב מבחינת עורך הדין; מבחינה היסטורית, ההובלה היוו כמחצית מהכנסות עורכי הדין האנגלים (אם כי זה השתנה מאז), ומחקר משנת 1978 הראה כי ההובלה “מהווה עד 80 אחוזים מיצירת קשר עם עו”ד-לקוח בניו סאות ‘ויילס “.

ברוב מלבד המשפט המקובל של ארצות הברית, מונופול זה נבע חוק 1804 , כי הוצג על ידי ויליאם פיט בן בתור תמורה עבור הגיוס של אגרות הסמכת משפטנים כגון פרקליטים, עורכי דין עורכי דין ונוטריונים.

באחרים השימוש בעורך דין הוא אופציונלי ובמקום זאת ניתן להשתמש בבנקים, חברות קניין או מתווכים . בחלק מחוזות המשפט האזרחי, עסקאות נדל”ן מטופלות על ידי נוטריונים משפטיים אזרחיים. באנגליה ובוויילס מותרת גם קבוצה מיוחדת של אנשי מקצוע משפטיים – המסוע המורשה – לבצע שירותי שינוע בתמורה.

צוואות – ביצוע כוונת המנוח
במדינות רבות, רק לעורכי דין יש את הסמכות המשפטית לערוך צוואות , נאמנויות וכל מסמך אחר המבטיח סילוק יעיל של רכושו של אדם לאחר מותו. בחלק ממדינות המשפט האזרחי, אחריות זו מטופלת על ידי נוטריונים משפטיים אזרחיים.

בארצות הברית, אחוזות המנוח צריכות בדרך כלל להיות מנוהלות על ידי בית משפט באמצעות צוואה . לעורכי דין אמריקאים יש מונופול רווחי על מתן ייעוץ בנושא דיני צוואות (שזכתה לביקורת קשה).

העמדה לדין והגנה על חשודים בפלילים : עורך דין פלילי
בהרבה מדינות עם ממשל אזרחי, התובעים מאומנים ומועסקים במסגרת מערכת המשפט; הם משפטנים בעלי הכשרת חוק, אך לא בהכרח שהם עורכי דין במובן זה שהמילה משמשת בעולם המשפט המקובל. במדינות המשפט המקובל, תובעים הם בדרך כלל עורכי דין המחזיקים ברישיונות רגילים שפשוט עובדים במקרה במשרד הממשלתי המגיש כתב אישום פלילי נגד חשודים. עורכי דין פליליים מתמחים בהגנה על הנאשמים בפשעים.

חינוך משפטי

התנאים החינוכיים להפוך לעורך דין משתנים מאוד ממדינה למדינה. במדינות מסוימות מלמדים משפטים על ידי פקולטה למשפטים , שהיא מחלקה במכללה לתואר ראשון כללי באוניברסיטה. סטודנטים למשפטים במדינות אלה לומדים תואר שני או תואר ראשון במשפטים . במדינות מסוימות זה נפוץ או אפילו נדרש לסטודנטים להרוויח תואר ראשון במקביל. לעתים קרובות מופיעות אחריה סדרה של בחינות מתקדמות, חניכות וקורסים נוספים במכונים ממשלתיים מיוחדים.

במדינות אחרות, במיוחד בבריטניה ובארה”ב , משפטים נלמדים בעיקר בבתי ספר למשפטים . באמריקה, לשכת עורכי הדין האמריקאית מחליטה אילו בתי ספר למשפטים לאשר ובאילו מהם נחשבים המכובדים ביותר. באנגליה ובוויילס, קורס ההכשרה המקצועי הבר (BPTC) חייבות להילקח יש את הזכות לעבוד ולהיות בשם בתור עורך דין . סטודנטים שמחליטים לעסוק במקצוע שאינו חוקי ברמת התואר יכולים במקום זאת ללמוד את התואר השני במשפטים (GDL) לאחר התואר, לפני שהם מתחילים את קורס התמחות משפטית (LPC) או BPTC.

בארצות הברית ומדינות לפי המודל האמריקאי, (כגון קנדה למעט פרובינציית קוויבק) בתי ספר למשפטים הם בתי ספר לתארים מתקדמים/מקצועיים בהם תואר ראשון הוא תנאי הכרחי להתקבל. רוב בתי הספר למשפטים הם חלק מהאוניברסיטאות אך מעטים הם מוסדות עצמאיים. בתי ספר למשפטים בארצות הברית וקנדה (למעט אוניברסיטת מקגיל ) מעניקים לסטודנטים המסיימים תואר JD ( דוקטור משפטים / דוקטור למשפטים ) (בניגוד לתואר ראשון במשפטים ) כתואר במשפטים. בתי ספר רבים מציעים גם תואר פוסט-דוקטורט כגון LL.M (Legum Magister/Master of Laws) או SJD(דוקטור Scientiae Juridicae/דוקטור למדעי המשפט) לסטודנטים המעוניינים לקדם את הידע המחקרי והסמכות שלהם בתחום משפט מסוים.

שיטות ואיכות החינוך המשפטי משתנות מאוד. חלק מהמדינות דורשות הכשרה קלינית מקיפה בצורה של חניכות או קורסים קליניים מיוחדים. אחרים, כמו ונצואלה, אינם עושים זאת. כמה מדינות מעדיפות ללמד באמצעות קריאות מוקצות של חוות דעת שיפוטיות ( שיטת התיק ) ואחריו חקירה נגדית אינטנסיבית בכיתה של הפרופסור ( השיטה הסוקרטית ). לרבים אחרים יש רק הרצאות בנושא דוקטרינות משפטיות מופשטות ביותר, מה שמאלץ עורכי דין צעירים להבין איך בעצם לחשוב ולכתוב כעורך דין בחניכה (או בעבודה) הראשונה שלהם.

בהתאם למדינה, גודל כיתה טיפוסי יכול לנוע בין חמישה סטודנטים בסמינר לחמש מאות בחדר הרצאות ענק. בארצות הברית בתי הספר למשפטים שומרים על כיתות כיתות קטנות, וככאלה מעניקים קבלה על בסיס מוגבל ותחרותי יותר.

למדינות מסוימות, בייחוד למעשיות, יש העדפה מסורתית לתכניות משפטים במשרה מלאה , בעוד שבמדינות מתפתחות סטודנטים עובדים לעתים במשרה מלאה או חלקית כדי לשלם את שכר הלימוד ואת שכר הלימוד של תוכניות המשפטים במשרה חלקית.

בתי הספר למשפטים במדינות מתפתחות חולקים מספר בעיות נפוצות, כגון הסתמכות יתרה על שופטים ועורכי דין מתרגלים המתייחסים להוראה כתחביב במשרה חלקית (ומחסור נלווה לפרופסורים במשרה מלאה למשפטים); סגל לא כשיר בעל תעודות מפוקפקות; וספרי לימוד המעכבים את המצב הנוכחי של החוק בשניים או שלושה עשורים.

קבלת הזכות לעסוק בעריכת דין

קלרה שורטרידג ‘פולץ , התקבלה ללשכת עורכי הדין בקליפורניה לאחר בדיקה לפני לימודיה במשפטים.
כמה תחומי שיפוט מעניקים ” זכות דיפלומה ” למוסדות מסוימים, כך שרק קבלת תואר או תעודה ממוסדות אלה היא הכשרה העיקרית לעיסוק בעריכת דין. מקסיקו מאפשרת לכל בעל תואר במשפטים לעסוק בעריכת דין. עם זאת, במספר רב של מדינות, סטודנט למשפטים חייב לעבור בחינת עורך דין (או סדרה של בחינות כאלה) לפני קבלת רישיון לעסוק. בקומץ מדינות אמריקאיות , אתה יכול להפוך לעו”ד (מה שמכונה עורך דין מדינה ) פשוט על ידי ” קריאת חוק”ועמידה בבחינת לשכת עורכי הדין, מבלי שתצטרך ללמוד קודם כל משפטים (אם כי מעט מאוד אנשים הופכים לעורכי דין כך).

מדינות מסוימות דורשות התמחות פורמלית אצל רופא מנוסה, בעוד שאחרות לא. לדוגמא, בדרום אפריקה נדרש שבנוסף לקבלת תואר LL.B על אותו אדם להשלים שנת לימוד אצל עו”ד מנוסה ולהתקבל ללשכה כדי להתמחות כעו”ד. בעלי LL.B חייבים לסיים שנתיים של פקידות תחת עו”ד ראשי (המכונה מאמרים) ועברו את כל ארבע בחינות הדירקטוריון כדי להתקבל כ”עורך דין “ולהתייחס לעצמם ככאלה. כמה שיפוטים עדיין מאפשרים חניכה. במקום כל סוג של השכלה משפטית רשמית (אם כי מספר האנשים שהופכים למעשה לעורכי דין כך נדיר יותר ויותר).

במדינות מסוימות, כגון סינגפור , אין תנאי קבלה לייעוץ פנימי.

מבנה הקריירה

נשיא ארה”ב אברהם לינקולן הוא דוגמה מפורסמת לעורך דין שהפך לפוליטיקאי.
מבנה הקריירה של עורכי דין משתנה מאוד ממדינה למדינה.

המשפט המקובל/המשפט האזרחי
ברוב מדינות המשפט המקובל , במיוחד אלה עם מקצועות משולבים, לעורכי דין יש אפשרויות רבות במהלך הקריירה. מלבד פרקטיקה פרטית, הם יכולים להפוך לתובע , ליועץ ממשלתי, ליועץ פנים ארגוני, שופט למשפט מנהלי , שופט , בורר או פרופסור למשפטים . ישנן גם עבודות לא משפטיות רבות שהכשרה משפטית מהווה הכנה טובה אליהם, כגון פוליטיקאי , מנהל תאגידי , מנהל ממשלתי, בנקאי השקעות , יזם או עיתונאי . במדינות מתפתחות כמו הודו, רוב גדול של סטודנטים למשפטים אף פעם לא מתאמן בפועל, אלא פשוט משתמש בתואר במשפטים כבסיס לקריירה בתחומים אחרים.

ברוב מדינות המשפט האזרחי, עורכי דין מבנים בדרך כלל את השכלתם המשפטית סביב המומחיות שבחרה; הגבולות בין סוגים שונים של עורכי דין מוגדרים בקפידה וקשה לעבור אותם. לאחר שאחד מקבל תואר במשפטים, הניידות בקריירה עשויה להיות מוגבלת מאוד. למשל, בניגוד למקביליהם האמריקאים, דוגמה מעניינת נוספת היא צרפת, שבה חלק גדול מהמאה ה -20 כל פקידי מערכת המשפט היו בוגרי בית ספר מובחר לשופטים. למרות שמערכת המשפט הצרפתית החלה להתנסות במודל האנגלו-אמריקאי של מינוי שופטים מטעם עורכי דין מוכשרים, מעטים מן הסנגורים המעטים שהצטרפו לספסל בדרך זו על ידי חבריהם שעשו את הדרך המסורתית למשרד המשפטים.

בכמה מדינות משפטיות אזרחיות, כמו שוודיה, מקצוע עורכי הדין אינו מתחלק בקפדנות וכל אחד בתוכו יכול לשנות תפקידים וזירות בקלות.

התמחות
במדינות רבות, עורכי דין הם רופאים כלליים המייצגים לקוחות בתחום רחב של נושאים משפטיים. באחרים הייתה נטייה מתחילת המאה ה -20 לעורכי דין להתמחות בתחילת דרכם.

במדינות בהן ההתמחות נפוצה, עורכי דין רבים מתמחים בייצוג צד אחד בתחום מסוים של החוק; לפיכך, מקובל בארצות הברית לשמוע על עורכי הדין של התובעים לנזקי גוף . טקסס מציעה לעורכי הדין הזדמנות לקבל תעודת דירקטוריון באמצעות מועצת ההתמחות המשפטית בטקסס . כדי להיות מוסמך על ידי הלוח, מבקשי עו”ד עוברים בדיקה קפדנית באחד מ -24 תחומי העיסוק המוצעים על ידי מועצת ההתמחות המשפטית בטקסס. רק עורכי הדין “בעלי תעודת לוח” רשאים להשתמש במילה “התמחות” בכל חומרים הנגישים לציבור כגון אתר אינטרנט או פרסומת טלוויזיה. ראה חוק טקסס 7.02 (א) (6).

ארגונים
משרד עורכי דין
עורכי דין בפרקטיקה פרטית עובדים בדרך כלל בעסקים מיוחדים המכונים משרדי עורכי דין , למעט עורכי דין באנגליה. הרוב המכריע של משרדי עורכי הדין בעולם הם עסקים קטנים שגודלם נע בין 1 ל -10 עורכי דין. ארצות הברית, עם מספר החברות הגדול שלה עם יותר מ -50 עורכי דין, היא יוצאת דופן. גם בריטניה ואוסטרליה הינן יוצאי דופן, שכן בבריטניה, באוסטרליה ובארה”ב יש כיום מספר חברות עם יותר מ -1,000 עורכי דין לאחר גל מיזוגים בסוף שנות התשעים.

יש לציין, הפרקליטים באנגליה, ווילס, צפון אירלנד וכמה מדינות באוסטרליה עושים לא עובדים “משרדי עורכי דין”. מי שמציע את שירותיו לבני הציבור הרחב-בניגוד לאלה העובדים “בבית”-נדרש להיות עצמאי. רוב העבודה בקבוצות המכונה “סטים” או “תאים”, שבהן חלק מהעלויות הניהוליות והשיווקיות משותפות. השפעה חשובה של המבנה הארגוני השונה הזה היא שאין ניגוד עניינים שבו עורכי דין באותם החדרים פועלים למען צדדים מנוגדים במקרה, ובחלקים מיוחדים זה נפוץ.

איגודים מקצועיים ותקנה

רישוי חובה וחברות בארגונים מקצועיים
בחלק מתחומי השיפוט, מערכת המשפט או משרד המשפטים מפקחים ישירות על קבלת, רישוי ותקנה של עורכי דין.

תחומי שיפוט אחרים, על פי חוק, מסורת או צו בית משפט, העניקו סמכויות כאלה לאגודה מקצועית שעל כל עורכי הדין להשתייך אליה. בארצות הברית, עמותות כאלה ידועים כמו חובה, משולב, או מאוחדת לשכות עורכי . בחבר העמים, ארגונים דומים ידועים בשם אכסניות בית המשפט , מועצות עורכי דין או חברות משפטיות . במדינות המשפט האזרחי, ארגונים דומים מכונים צווי עורכי דין, לשכות עורכי דין, מכללות עורכי דין, פקולטות של עורכי דין, או שמות דומים. באופן כללי, חבר שאינו נתפס בעיסוק בעריכת דין עשוי להיות אחראי לפשע של שיטת חוק בלתי מורשית .

במדינות המשפט המקובל עם מקצועות משפטיים מחולקים, עורכי הדין שייכים באופן מסורתי למועצת עורכי הדין (או לאכסניה) ומשפטנים שייכים לחברת עורכי הדין. בעולם דובר האנגלית, איגוד המקצוענים הגדול ביותר של עורכי דין הוא לשכת עורכי הדין של מדינת קליפורניה , המונה 230,000 חברים.

מדינות מסוימות מגישות ומסדירות עורכי דין ברמה הלאומית, כך שעורך דין, לאחר שקיבל רישיון, יכול לטעון תיקים בכל בית משפט בארץ. זה נפוץ במדינות קטנות כמו ניו זילנד, יפן ובלגיה. אחרים, במיוחד אלה עם ממשלות פדרליות, נוטים להסדיר עורכי דין ברמה הממלכתית או הפרובינציאלית; זה המקרה בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ושווייץ, . ברזיל היא הממשלה הפדרלית הידועה ביותר המסדירה עורכי דין ברמה הלאומית.

מדינות מסוימות, כמו איטליה, מסדירות עורכי דין ברמה האזורית, ומעטות, כמו בלגיה, אף מסדירות אותן ברמה המקומית (כלומר, הן מורשות ומוסדרות על ידי המקבילה המקומית של לשכות עורכי הדין אך יכולות לסנגור ב בתי משפט בפריסה ארצית). בגרמניה, עורכי דין מתקבלים לברים בשטחים אזוריים ועשויים להופיע בפני לקוחות בפני כל בתי המשפט בפריסה ארצית, למעט בית המשפט הפדרלי של גרמניה ( Bundesgerichtshof או BGH); באופן מוזר, הבטחת הכניסה ללשכת ה- BGH מגבילה את נוהליו של עורך דין אך ורק לבתי המשפט הפדרליים העליונים ולבית המשפט הפדרלי החוקתי של גרמניה .

באופן כללי, מגבלות גיאוגרפיות יכולות להיות בעייתיות עבור עורך דין שמגלה כי הסיבה של מרשו מחייבת אותו להתדיין בבית משפט מעבר להיקף הגיאוגרפי הרגיל של רישיון הרישיון שלו. למרות שלרוב בתי המשפט יש כללים מיוחדים למקרה אירועים מסוג זה, עורך הדין יצטרך להתמודד עם מערכת כללי אחריות מקצועית אחרת , כמו גם אפשרות להבדלים אחרים בדין המהותי והנהלי.

מדינות מסוימות מעניקות רישיונות לעורכי דין תושבי חוץ, אשר לאחר מכן עשויים להופיע באופן קבוע בשם לקוחות זרים. אחרים דורשים מכל עורכי הדין לגור בתחום השיפוט או אפילו להחזיק באזרחות לאומית כתנאי הכרחי לקבלת רישיון לעסוק. אך המגמה במדינות המתועשות מאז שנות השבעים הייתה ביטול מגבלות האזרחות והתושבות. לדוגמה, בית המשפט העליון של קנדה דחה דרישת אזרחות מטעמי זכויות שוויון בשנת 1989, ובדומה לכך, דרישות האזרחות והתושבות האמריקאיות נמחקו כחוקתיות על ידי בית המשפט העליון האמריקאי בשנים 1973 ו -1985, בהתאמה. בית המשפט האירופי לצדקקיבלו החלטות דומות בשנים 1974 ו -1977 וביטלו את מגבלות האזרחות בבלגיה ובצרפת.

מי מסדיר עורכי דין
אחד ההבדלים העיקריים בין מדינות היא האם עורכי דין צריכים להיות מוסדרים אך ורק על ידי רשות שופטת עצמאית ומוסדות הכפופים שלה (במקצוע המשפטי ויסות עצמי), או אם עורכי דין צריכים להיות כפופים לפיקוחו של משרד המשפטים של הרשות המבצעת .

ברוב מדינות המשפט האזרחי, הממשלה ביצעה באופן מסורתי שליטה הדוקה במקצוע עורכי הדין על מנת להבטיח אספקה קבועה של שופטים ובירוקרטים נאמנים. כלומר, עורכי הדין היו צפויים בראש ובראשונה לשרת את המדינה, וזמינות היועצים של בעלי דין פרטיים הייתה מחשבה מחודשת. אפילו במדינות משפט אזרחי כמו נורבגיה שיש להן מקצועות המסדירים את עצמן באופן חלקי, משרד המשפטים הוא מנפיק הרישיונות הבלעדי, ומעריך מחדש באופן עצמאי את כשירותו של עורך דין לעסוק לאחר שעורך דין גורש התאחדות עורכי הדין.

ברזיל היא חריגה יוצאת דופן בכך שצו עורכי הדין הלאומי שלה הפך למוסד המסדיר את עצמו באופן מלא (עם שליטה ישירה על הרישוי) והתנגד בהצלחה לניסיונות הממשלה להציב אותו בשליטת משרד העבודה.

מכל מדינות המשפט האזרחי, מדינות קומוניסטיות הלכו באופן היסטורי הרחוק ביותר לשליטה מלאה במדינה, כאשר כל עורכי הדין הקומוניסטים נאלצו לעסוק בקולקטיב עד אמצע שנות החמישים. סין היא דוגמה מצוינת: מבחינה טכנית, ברפובליקה העממית של סין לא היו עורכי דין, ובמקום זה היו רק “עובדים משפטיים” שהוכשרו על ידי המדינה, לפני חקיקת חבילת רפורמות מקיפה ב -1996. על ידי הוועדה הקבועה של הקונגרס העממי הלאומי .

לעומת זאת, עורכי דין במשפט המקובל מסדירים את עצמם באופן מסורתי באמצעות מוסדות שבהם השפעתם של עורכי דין שאינם עורכי דין, אם הייתה כזו, הייתה חלשה ועקיפה (למרות השליטה במדינה הנומינלית). מוסדות כאלה נשלטו באופן מסורתי על ידי מתרגלים פרטיים שהתנגדו לשליטה ממלכתית חזקה במקצוע בטענה שזה יסכן את יכולתם של עורכי דין לתמוך בקנאות ובמיומנות במטרות לקוחותיהם במערכת הצדק היריבה .

עם זאת, הרעיון של המקצוע המסדיר את עצמו זכה לביקורת כהונאה המשמשת לגיטימציה של המונופול המקצועי תוך הגנה על המקצוע מפני ביקורת ציבורית. מנגנוני המשמעת לא היו יעילים להפליא, והעונשים היו קלים או לא קיימים.

עמותות התנדבותיות
עורכי דין חופשיים תמיד להקים עמותות מרצון משלהם, מלבד כל רישוי או חברות חובה שיידרשו על פי חוקי שיפוטם. בדומה לעמיתיהם החובה, ארגונים כאלה עשויים להתקיים בכל הרמות הגיאוגרפיות. באנגלית האמריקאית, אגודות כאלה ידועות בשם עמותות עורכי דין מרצון. ההתאחדות המקצועית ההתנדבותית של עורכי דין בעולם דובר האנגלית היא לשכת עורכי הדין האמריקאית .

במדינות מסוימות, כמו צרפת ואת איטליה , עורכי דין גם יצרו איגודים מקצועיים .

תפיסה תרבותית

עוינות כלפי מקצוע עריכת הדין היא תופעה נפוצה. לדוגמה, ויליאם שייקספיר כתב מפורסם: “הדבר הראשון שאנחנו עושים, בואו נהרוג את כל עורכי הדין” בהנרי השישי, חלק 2, חוק ד ‘, סצנה 2. מקצוע המשפטים בוטל בפרוסיה בשנת 1780 ובצרפת בשנת 1789, אם כי בסופו של דבר שתי המדינות הבינו שמערכות המשפט שלהן אינן יכולות לתפקד ביעילות ללא עורכי דין. תלונות על יותר מדי עורכי דין היו נפוצות הן באנגליה והן בארצות הברית בשנות ה -40 של המאה ה -19, גרמניה בשנות ה -1910, ובאוסטרליה, קנדה, ארצות הברית , וסקוטלנד בשנות השמונים.

חוסר אמון ציבורי בעורכי דין הגיע לשיאים בארצות הברית לאחר שערוריית ווטרגייט . בעקבות ווטרגייט, ספרי עזרה עצמית משפטיים הפכו פופולריים בקרב אלה שרצו לפתור את בעיותיהם המשפטיות מבלי להתמודד עם עורכי דין. בדיחות עורך דין (כבר האהוב הנצחי) גם נסקה הפופולריות ב אנגלית -speaking צפון אמריקה כתוצאה ווטרגייט. בשנת 1989, המוציא לאור העזרה המשפטית האמריקאית Nolo Press פרסם אוסף של 171 עמודים של אנקדוטות שליליות על עורכי דין לאורך כל ההיסטוריה האנושית.

בשנת Adventures in חוק ומשפט (2003), חוקר משפטי בריאן Horrigan הקדישה פרק ל “מיתוסים, סיפורי בדים, ומציאות” על החוק ואייר את הביקורת רב שנתי של עורכי דין כמו “לא מוסרי […] רובים עבור שוכרים” בציטוט אמברוז בירס הסאטירי של המילון של השטן (1911) כי סכם את העצם כמו: ‘. עורך דין בתחום, n אחת מיומנים עקיפים של החוק’

באופן כללי יותר, באתיקה משפטית: מחקר השוואתי (2004), פרופסור למשפטים ג’פרי סי הזארד, ג’וניור עם אנג’לו דונדי בחן בקצרה את “התקנות המנסות לדכא התנהגות בלתי הולמת של עורך דין” וציין כי הדמיון שלהן בעולם מקביל ל” עקביות יוצאת דופן “ב”טענות מתמשכות” מסוימות על עורכי דין החורגות הן בזמן והן באזור, מהתנ”ך ועד אנגליה מימי הביניים ועד סין השושלת. לאחר מכן כללו המחברים את התלונות הנפוצות הללו על עורכי דין כמסווגות לחמש “קטגוריות כלליות” כדלקמן:

התעללות בהתדיינות בדרכים שונות, כולל שימוש בטקטיקות הרחבה וראיות כוזבות והנחת טיעונים קלות דעת לבתי המשפט
הכנת תיעוד כוזב , כגון מעשים כוזבים, חוזים או צוואות
הטעיית לקוחות ואנשים אחרים והפקת רכוש
דחיינות בהתנהלות מול לקוחות
גובים עמלות מופרזות
כמה מחקרים הראו כי שיעורי ההתאבדות בקרב עורכי דין עשויים להיות גבוהים פי שישה מהאוכלוסייה הממוצעת, ופרשנים מציעים כי הדעה הנמוכה שיש לציבור על עורכי דין, בשילוב אידיאלים גבוהים של צדק משלהם, מה שבפועל הם עשויים לראות הכחישו, הגבירו את שיעורי הדיכאון של בעלי המקצוע הזה. בנוסף, לעורכי דין יש סיכון גבוה פי שניים להתמכרות לאלכוהול וסמים אחרים.

פיצוי והשתכרות
שכר טרחת עו”ד

בארצות הברית, עורכי דין מרוויחים בדרך כלל בין $ 45,000 ל -160,000 $ בשנה, למרות שהרווחים משתנים לפי גיל וניסיון, מסגרת פרקטיקה, מין וגזע. מתרגלים בודדים בדרך כלל מרוויחים פחות מעורכי דין במשרדי עורכי דין תאגידים אך יותר מאלה שעובדים בממשלה ממלכתית או מקומית.

עורכי דין מקבלים שכר עבור עבודתם במגוון דרכים. בפרקטיקה פרטית, הם יפעלו תמורת תשלום שעות על פי מבנה שעה לחיוב, בתשלום מגיר (בדרך כלל במקרים של ניזקי גוף ), או תשלום סכום חד פעמי אם העניין הוא פשוט. בדרך כלל, רוב עורכי הדין לנהל משא ומתן על הסכם שכר בכתב מלפנים והן עשוי לחייב להחזרת מקדמה מראש. מחקרים אחרונים מצביעים על כך שכאשר עורכי דין גובים תשלום קבוע במקום חיוב לפי שעה, הם עובדים פחות קשה למען הלקוחות והלקוח מקבלים תוצאות גרועות יותר. במדינות רבות קיימים הסדרים לשינוי אגרות שבאמצעותם על המפסיד לשלם את שכר הזכויות והעלויות; ארצות הברית היא היוצא מן הכלל העיקרי, אם כי בתורו, מחוקקיה גזרו יוצאים מן הכלל הרבה מה שנקרא “הכלל האמריקאי” של העברת אגרות.

עורכי דין העובדים ישירות על שכר הממשלות, העמותות והתאגידים בדרך כלל מרוויחים משכורת שנתית קבועה. במדינות רבות, למעט גרמניה הבולטת, עורכי דין יכולים גם להתנדב בעבודתם לשירות מטרות ראויות באמצעות הסדר שנקרא פרו בונו (קיצור של פרו -בונו פומבו , “לטובת הכלל”). באופן מסורתי בוצעה עבודה כזו למען העניים, אך במדינות מסוימות היא התרחבה כעת לגורמים רבים אחרים כגון איכות הסביבה .

במדינות מסוימות, ישנם עורכי דין לסיוע משפטי המתמחים במתן שירותים משפטיים לעניים. לצרפת ולספרד יש אפילו מבני שכר טרחה רשמיים שבאמצעותם עורכי דין מתוגמלים על ידי הממשלה על תיקי סיוע משפטי בכל מקרה ומקרה. מערכת דומה, אם כי לא נרחבת או נדיבה, פועלת באוסטרליה, קנדה ודרום אפריקה .

במדינות אחרות, מומחי סיוע משפטי כמעט ואינם קיימים. זה יכול להיות בגלל שאינם עורכי דין רשאים לספק שירותים כאלה; הן באיטליה והן בבלגיה , איגודים מקצועיים ומפלגות פוליטיות מספקים את מה שניתן לאפיין כשירותי סיוע משפטי.

חלק הסיוע משפטי בבלגיה מסופק גם על ידי עורך דין צעיר חניכים מסובסדים על ידי עמותות ברות מקומיות (המכונות פרו Deo המערכת), כמו גם עמותות להגנת צרכן וסוכנויות סיוע ציבוריות המסובסדות על ידי רשויות מקומיות. בגרמניה, מבני דמי חובה אפשרו יישום נרחב של ביטוח הוצאות משפטיות במחירים נוחים .

היסטוריה

יוון העתיקה
האנשים המוקדמים ביותר שניתן לתארם כ”עורכי דין “היו כנראה הנואמים של אתונה העתיקה (ראו תולדות אתונה ). עם זאת, הנואמים האתונאים התמודדו עם מכשולים מבניים חמורים. ראשית, היה כלל לפיו אנשים אמורים להגיש תיקים משלהם, אשר עוקף עד מהרה על ידי הנטייה הגוברת של אנשים לבקש “חבר” לעזרה. עם זאת, בסביבות אמצע המאה הרביעית, האתונאים נפטרו מהבקשה העקרונית לחבר. שנית, מכשול רציני יותר, שהנומאים האתונאים מעולם לא התגברו עליו לגמרי, היה הכלל שאף אחד לא יכול לקחת תשלום כדי להטען את הסיבה של אחר. חוק זה התעלם באופן נרחב בפועל, אך מעולם לא בוטל, מה שאומר שלעובדים לא יוכלו להציג את עצמם כאנשי מקצוע או כמומחים משפטיים. הם היו צריכים לשמור על הסיפורת המשפטית שהם רק אזרח מן השורה המסייע בנדיבות בחבר בחינם, וכך הם לעולם לא יוכלו להתארגן למקצוע אמיתי – עם עמותות ותארים מקצועיים וכל שאר הפאר והנסיבות – כמו עמיתיהם המודרניים. לכן, אם מצמצמים את ההגדרה לאותם גברים שיכולים לעסוק במקצוע עורכי הדין באופן גלוי וחוקי, אזי עורכי הדין הראשונים יצטרכו להיות נואמי רומא העתיקה .

רומא העתיקה
חוק שנחקק בשנת 204 לפני הספירה אסר על תומכי רומא לקחת שכר טרחה, אך החוק התעלם באופן נרחב. האיסור על דמי בוטל על ידי הקיסר קלאודיוס , אשר לחוקית סנגור כמקצוע ואפשר החסידי הרומי כדי להפוך את עורכי הדין הראשונים שיכול להתאמן בגלוי, אבל גם שהוטל הוא תקרת תשלום של 10,000 ססטרקים . לכאורה לא מדובר בכסף רב; הסאטירות של יובנל התלוננו כי לא היה כסף בעבודה כסנגור.

כמו בני דורם היווני, גם תומכי הרומאים הקדומים הוכשרו ברטוריקה , לא במשפטים, וגם השופטים שלפניהם טענו לא היו בעלי הכשרה חוקית. אך בשלב מוקדם מאוד, בניגוד לאתונה, רומא פיתחה סוג של מומחים שנלמדו במשפטים, המכונים ייעוץ משפטי ( iuris consulti ). ייעוץ משפטי היה חובבנים עשירים שהתעסקו במשפטים כתחביב אינטלקטואלי; הם לא התפרנסו מזה בעיקר. הם נתנו חוות דעת משפטיות ( שו”ת ) בנושאים משפטיים לכל המגיעים (נוהג המכונה מגיב ציבור ). שופטים ומושלים רומיים היו מתייעצים באופן קבוע עם פאנל ייעוץ של משפטי משפט לפני קבלת החלטה, וסנגורים ואנשים מן השורה פנו גם לפסיקות משפט כדי לקבל חוות דעת משפטיות. לפיכך, לרומאים היו הראשונים למעמד של אנשים שבילו את ימיהם במחשבות על בעיות משפטיות, וזו הסיבה שהמשפט שלהם הפך להיות “מדויק, מפורט וטכני”.

במהלך הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית המוקדמת , ייעוץ משפטי וסנגורים לא היה מוסדר, כיוון שהראשונים היו חובבנים והאחרונים לא חוקיים מבחינה טכנית. כל אזרח יכול לקרוא לעצמו עו”ד או מומחה משפטי, אם כי אם אנשים מאמינים שהוא תלוי במוניטין האישי שלו. זה השתנה לאחר שקלאדיוס הכשיר את מקצוע עורכי הדין. עם תחילת האימפריה הביזנטית , מקצוע המשפטים הפך להיות מבוסס, מוסדר בכבדות ורבדים מאוד. הריכוזיות והביורוקרטיזציה של המקצוע ככל הנראה הייתה בהדרגה בהתחלה, אך הואץ בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס . במקביל, התייעצויות החוק פחתו בתקופה הקיסרית.

כדבריו של פריץ שולץ , “עד המאה הרביעית דברים השתנו באימפריה המזרחית: עו”ד היו עכשיו עורכי דין”. למשל, עד המאה הרביעית, היה צריך לרשום עורכי דין על לשכת בית המשפט כדי לטעון בפניו, ניתן היה לצרף אותם רק לבית משפט אחד בכל פעם, והיו מגבלות (שבאו והלכו בהתאם מי היה הקיסר) על כמה עורכי דין אפשר היה לרשום לבית משפט מסוים.

בשנות ה -80 של המאה העשרים למדו הסנגורים משפטים בנוסף לרטוריקה (ובכך הפחיתו את הצורך במעמד נפרד של משפטי משפט); בשנת 460, הקיסר ליאוהטיל דרישה כי עורכי דין חדשים המבקשים להתקבל יצטרכו להמציא המלצות ממוריהם; ועד המאה השישית, נדרש קורס קבוע של לימודי משפטים שנמשך כארבע שנים לצורך קבלה. תקרת האגרה של קלאודיוס נמשכה עד לתקופה הביזנטית, אם כי עד אז היא נמדדה ב -100 סולידי . זה היה התחמק נרחב, בין אם באמצעות דרישות תחזוקה והוצאות או תת רוזה ברטר עסקה. האחרון היה עילה לפירוק.

הנוטריונים ( tabelliones ) הופיעו באימפריה הרומית המאוחרת. בדומה לצאצאיהם של ימינו, הנוטריונים למשפט אזרחי, הם היו אחראים על עריכת צוואות, העברות וחוזים. הם היו בכל מקום ולרוב הכפרים היה אחד. בתקופה הרומית, נוטריונים נחשבו באופן נחות לנחותים מצד עורכי דין ופניות של חבר מושבעים.

ימי הביניים

המלך ג’יימס הראשון מפקח על חצר ימי הביניים, מתוך כתב יד מאויר של קוד חוקי.
לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית וראשית ימי הביניים המוקדמים, מקצוע המשפטים של מערב אירופה קרס. כפי שהסביר ג’יימס ברונדאג ‘: “[עד שנת 1140], איש במערב אירופה לא יכול היה לתאר כראוי עורך דין מקצועי או כקנוניסט מקצועי בדומה למובן המודרני של המונח” איש מקצוע “. ” אולם משנת 1150 ואילך, מספר קטן אך גדל והולך של גברים הפכו למומחים בתחום דיני הקאנונים אך רק לקידום מטרות תעסוקתיות אחרות, כגון שירות הכנסייה הקתולית ככוהנים. אולם משנת 1190 עד 1230 חל שינוי מכריע שבו כמה גברים החלו לעסוק בדיני קנונים כמקצוע לכל החיים בפני עצמו.

שובו של עורך הדין עמד בסימן המאמצים המחודשים של הכנסייה והמדינה להסדיר אותו. בשנת 1231, שתי מועצות צרפתיות החייבו כי עורכי דין יצטרכו להישבע בשבעת הודאה לפני שהם מתרגלים בפני בתי המשפט של הבישוף באזוריהם, ושבועה דומה הוכרזה על ידי מורשת האפיפיור בלונדון בשנת 1237. במהלך אותו עשור, קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרידריך השני , מלך ממלכת סיציליה , הטיל שבועה דומה בבתי המשפט האזרחיים שלו. עד שנת 1250 נוצר בבירור הגרעין של מקצוע עורכי דין חדש.

המגמה החדשה להתמקצעות הגיעה לשיאה בהצעה שנויה במחלוקת במועצה השנייה של ליוןבשנת 1275 כי כל בתי המשפט הכנסייתיים צריכים לדרוש שבועת הודאה. למרות שלא אומצה על ידי המועצה, היא הייתה בעלת השפעה רבה בבתי משפט רבים כאלה ברחבי אירופה . גם בתי המשפט האזרחיים באנגליה הצטרפו למגמת ההתמקצעות; בשנת 1275 נחקק חוק שקבע עונש לעורכי דין מקצועיים האשמים במרמה , ובשנת 1280 פרסם בית המשפט בעירייה בעיר לונדון תקנות הנוגעות להליכי קבלה, לרבות ניהול שבועה. ובשנת 1345 פרסם הכתר הצרפתי פקודה מלכותית אשר קבעה 24 כללים המסדירים את הסנגורים, מתוכם 12 שולבו בשבועה שיש להעבירם.

השבועות הצרפתיות מימי הביניים היו בעלות השפעה רבה וחשיבותן המתמשכות; למשל, הם השפיעו ישירות על מבנה שבועת הסנגורים שאומץ על ידי קנטון ז’נבה בשנת 1816. בתורו, שבועת ז’נבה משנת 1816 שימשה השראה לשבועתו של עורך הדין שגיבש דוד דאדלי פילד כסעיף 511 של הציע את חוק הנוהל האזרחי בניו יורק משנת 1848, שהיה הניסיון הראשון בארצות הברית בהצהרה מקיפה על חובותיו המקצועיות של עורך דין.

תארים

דוגמה לתעודה מבית הספר למשפטים באוניברסיטת סופולק המקנה את התואר דוקטור ג’וריס.
באופן כללי, הנוהג המודרני הוא שעורכי דין ימנעו משימוש בכל כותרת , אם כי פרקטיקה פורמלית משתנה ברחבי העולם.

מבחינה היסטורית, עורכי דין ברוב מדינות אירופה זכו לתואר רופא, ומדינות מחוץ לאירופה עקבו בדרך כלל אחר מנהג המדינה האירופית שהייתה לה השפעה מדינית באמצעות קולוניזציה. התארים הראשונים באוניברסיטה , החל מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת בולוניה (או גלוסטורים) במאה ה -11, היו כולם תארים במשפטים ותואר דוקטור. תארים בתחומים אחרים החלו רק במאה ה -13, אך הרופא המשיך להיות התואר היחיד המוצע ברבות מהאוניברסיטאות הוותיקות עד המאה ה -20. לכן, ברבות ממדינות דרום אירופה, כולל פורטוגל ואיטליה, פנו לעורכי דין באופן מסורתי כ”רופא “, נוהג, שהועבר למדינות רבות בדרום אמריקה ובמקאו . המונח “רופא” נכנס לשימוש ללא שימוש, למרות שהוא עדיין כותרת חוקית באיטליה ונמצא בשימוש במדינות רבות מחוץ לאירופה.

In צרפתית – ( צרפת , קוויבק , בלגיה , לוקסמבורג , דוברי צרפתית שטח של שווייץ ) ו הולנדית -speaking מדינות ( הולנד , בלגיה ), משפטנים מטופלות כפי Maître … , מקוצר M e … (בצרפתית ) או מיסטר … , בקיצור מר. … (בהולנדית).

כותרת הרופא מעולם לא שימשה כתובת עורכי דין באנגליה או במדינות אחרות של חוקי השפה (למעט ארצות הברית). הסיבה לכך היא שעד 1846 עורכי דין באנגליה לא נדרשו להיות בעלי תואר אוניברסיטאי והוכשרו על ידי עורכי דין אחרים בחניכה או בפונדקים של בית המשפט. מאז שהתחילו תואר במשפטים להפוך לדרישה של עורכי דין באנגליה, התואר שניתן הוא התואר הראשון LL.B. בדרום אפריקה מחזיקי תואר LL.B, שסיימו שנת לימודוהתקבלו ללשכת עורכי הדין רשאים להשתמש בכותרת “עו”ד”, בקיצור “עו”ד” בהתכתבויות בכתב. בעלי LL.B שסיימו שנתיים של פקידות אצל עו”ד ראשי ועברו את כל ארבע בחינות הדירקטוריון יכולים להתקבל כ”עו”ד “ולהתייחס אל עצמם ככאלה. כמו כן, בוגרי משפטים איטלקיים שהעפילו לבר משתמשים בכותרת “Avvocato”, בקיצור “Avv”.

למרות שרוב עורכי הדין בארצות הברית אינם משתמשים בתארים כלשהם, התואר במשפטים במדינה היא דוקטור המשפטים, תואר דוקטור מקצועי, וכמה מחזיקי JD בארצות הברית משתמשים בכותרת “דוקטור” במקצועיות ומצבים אקדמיים.

במדינות שבהן בעלי תואר ראשון במשפטים משתמשים באופן מסורתי בתואר הרופא (למשל פרו, ברזיל, מקאו, פורטוגל, ארגנטינה), מחזיקי JD שהם עורכי דין ישתמשו לעתים קרובות גם בתואר רופא. מקובל שעורכי דין גברים בשפה האנגלית משתמשים בסיומת הכבוד “Esq”. (עבור ” Esquire “). בארצות הברית הסגנון משמש גם עורכי דין.

במדינות רבות באסיה, בעלי תואר דוקטור יוריס נקראים גם “博士” (רופא).

ב פיליפינים ו הקהילות פיליפיניות בחו”ל , עורכי דין שהנם פיליפיניים או גולים-נתין זר בעבודה שם, במיוחד למי גם עבודות אחרות מצהירות בעת ובעונה האחת, מטופלות והציגו כמו גם עו”ד או יועץ (במיוחד בבתי משפט), אלא מאשר אדון/גברת בנאום או מר /גברת/גברת . ( G./Gng./Bb. בפיליפינית) לפני שמות משפחה. מילה זו משמשת בפני עצמה או לפני השם או שם המשפחה.

חיפושים אחרונים

דירוג עורכי הדין הכי טובים                     משרד עורכי הדין הגדול בישראל             עורך דין דיני עבודה                    עורך דין לענייני משפחה               עורך דין לענייני משפחה תל אביב                        עורך דין לענייני משפחה הרצליה             עורך דין פלילי                 עורך דין תעבורה                       עורך דין לענייני עבודה                עורך דין צבאי                עורך דין אזרחי              עורך דין אפוטרופוס                    עורך דין ביטוח לאומי                  עורך דין באנגלית                       עורך דין ביטוח לאומי תל אביב                        עורך דין ברמת גן                       עורך דין בחינם             מלש”ב עורך דין                         ב”ש עורך דין                         ויזה לארה ב עורך דין                 עורך דין ביבנה               עורך דין בכרמיאל                      עורך דין גירושין                         עורך דין גירושין מומלץ               עורך דין גירושין תל אביב                        עורך דין גבייה               ג’ימי עורך דין תעבורה                   עורך דין דיני משפחה                  עורך דין דיני עבודה תל אביב                  עורך דין דיני תעבורה                  עורך דין הוצאה לפועל                עורך דין הסכם ממון                   עורך דין הגירה             עורך דין הוצאה לפועל תל אביב                 עורך דין הוצאת דיבה                 עורך דין הגנת הצרכן                  עורך דין הגירה לארה”ב               עורך דין הטרדה מינית                דרוש/ה עורך דין                        ברנז’ה עורכי דין                         עורך דין ונוטריון                         עורך דין ויקיפדיה                   עורך דין ועדת משמעת סטודנטים                        עורך דין ורשה               עורך דין זכויות יוצרים                 עורך דין זכיינות                         עורך דין זכויות אדם                   ז’בוטינסקי עורכי דין                   עורך דין ז’בוטינסקי 7 רמת גן             עורך דין ז’בוטינסקי 33 רמת גן                עורך דין ז’בוטינסקי רמת גן                     עורך דין חדלות פירעון                 עורך דין חינם                עורך דין חוזים               ח”כ עורך דין                  ח. מר עורך דין               ח”מ עורך דין                  שכ”ט עורך דין מכירת דירה                     שכ”ט עורך דין מומלץ                 שכ”ט עורך דין               מחירון שכ”ט עורך דין                    הסכם שכ”ט עורך דין                  עורך דין ירושה             עורך דין ייפוי כוח מתמשך                       עורך דין ירושה תל אביב             עורך דין ירושות                         י עורכת דין                    עורך דין כביש 6                         עורך דין כונס נכסים                    עורך דין כללי                 עורך דין כהן                  עורך דין כריש                שב”כ עורך דין                עורך דין כ                 עורכי דין בהשעייה                     עורך דין לתביעות קטנות                        עורך דין לשון הרע                      עורך דין לביטוח לאומי                        עורך דין לתעבורה                       עורכי דין חתימה על מסמך ויצמן ת”א                  יחב”ל עורך דין               נכי צה”ל עורך דין                        דרוש עוזר מנכ”ל עורך דין

הצורך בעורך דין טוב
חוק יסוד השפיטה: החוק בישראל באינו מחייב לשכור את שירותיו של עורך דין, אדם רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט, אפשרות זו אינה ניתנת לשלילה והיא זכות יסוד שלפיה לכל אדם מגיע יומו בבית משפט.

זכות הגישה לערכאות: כל אדם זכאי ליומו בבית המשפט, לכל אדם זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, והיא להיות נוכח בהליכים שהוא צד להם ולהשמיע את טיעוניו.

לבחירה שלא להיות מיוצג על ידי עו”ד יש מחיר

כללי ההתנהלות בבתי המשפט, לא מאפשרים בזבוז זמן ניסוי וטעיה ולמידה תוך כדי ניהול הליכים. אם לא מועלית טענה בזמן הדיון על סוגיה משפטית, נוצר לגביה השתק, הצד השני יתנגד להעלאת טענות שיחזירו את הדיון אחורה והשופט ייעתר לבקשה. עורך דין טוב יטען את טענותי בזמן המתאים בהכירו את שיקולי המערכת.  בקשה שנטענת באירור,מכבידה על ניהול המשפט ומובילה לבזבוז והוצאות ותוביל להטלת הוצאות משפט. אלו כללי המשחק, והבוחר להיות לא מיוצג לשלם של תוצאות בחירתו.

ישראל | מדריך משרדי עורכי דין מ- The Legal 500

פעם ראשונה שאתה צריך עורך דין? חמישה טיפים פנימיים לעזרה בתהליך החיפוש

כאשר פתאום עולה הצורך בעו”ד, זה יכול להיות מכריע וקשה לדעת מאיפה להתחיל. עניינים משפטיים יכולים להלחיץ, אך מציאת ייצוג לא אמורה להיות.

חמש הצעות למי שמעוניין לשכור עורך דין בפעם הראשונה:

1. פנה למשפחה ולחברים.

האסטרטגיה הראשונה למציאת עו”ד היא להשתמש בקשרים החברתיים שלך. בקש חברים, בני משפחה ועמיתים להמלצות טובות. היו ברורים במה שאתם צריכים. האם אתה מחפש עו”ד ותיק שיכול לסייע לך כעת ובעתיד, או שמדובר בשכירות חד פעמית? אם זה הראשון, תרצה לדעת כמה זמן הקשר שלך מכיר אותם ואת מגוון הנושאים שבהם עזר עורך הדין.

חשוב מכך, תרצה לציין איזה סוג של עורך דין אתה צריך. מחפשים עזרה בעסקת נדל”ן? אם כן, עורך דין הגירה שדודך יודע סביר שלא יעזור הרבה. הגנה פלילית, קניין רוחני, מס ותביעות הן כל דוגמאות לקטגוריות משפטיות בהן עליך להשתמש בכדי לצמצם את החיפוש שלך.

2. בקשו מעורכי דין הפניות.

הקהילה המשפטית יכולה להיות די מבודדת, ולעיתים קרובות עורכי דין משתתפים באירועים יחד, נפגשים בבית המשפט ויש להם רשת של עמיתים למשפטים איתם הם מתחברים. בגלל זה, זה יכול להיות מועיל לבקש מהעורך דין מהימן המלצות כאשר אתה מחפש ייצוג מחוץ לתחום עיסוקו.

אם אין לך עורך דין בחיוג מהיר, תוכל להשתמש בהמלצת בן משפחה או חבר כדי להרחיב את החיפוש שלך. גם אם עורך הדין שלהם אינו נוהג בסוג החוק הדרוש לך, עדיין תוכל לפנות אליהם להדרכה. הציגו את עצמכם, הסבירו כיצד מצאתם אותם ומי הפנה אתכם, ושאלו האם הם יכולים לבדוק את המקרה שלכם או להמליץ ​​על עורך דין שיכול.

3. השתמש בתכונות החיפוש של לינקדאין.

לינקדאין היא מקום מצוין לחפש עו”ד. אתה יכול להשתמש במילות מפתח (למשל “הגנה פלילית”) כדי לסנן את התוצאות. הקפד לציין גם את מיקומך: לכל הפחות, עורך הדין חייב לעבור את בחינת עורך הדין במדינתך. אולם מבחינה לוגיסטית סביר להניח שתרצה מישהו שעובד בעירך או בקרבתה.

לאחר שמצאת מועמד, בדוק אם יש המלצות של לקוחות ועמיתים קודמים, בדוק את היסטוריית העבודה וההשכלה שלהם, וראה אילו ניסיון רלוונטי אחר יש להם. רוב פרופילי לינקדאין יכללו כתובת אתר לאתר החברה שלהם. משם תמצא הנחיות כיצד ליצור איתם קשר.

4. עיון במאגרי מידע של עו”ד.

מאגרי מידע של עורכי דין מקוונים יכולים לעזור לך להתחיל בחיפוש. מכון המידע המשפטי של בית הספר למשפטים של קורנל , למשל, מציע כלי נוח המסנן תוצאות לפי אזור תרגול, מדינה ועיר. פרופילי עורך הדין שלהם מספקים פרטים על היסטוריית החינוך וניסיון העבודה בעבר. חלקם כוללים גם ביקורות לקוחות והמלצות. אלה הם משאבים מצוינים לחקר, השוואה ופנייה לעורכי דין שעשויים להתאים לך.

למי שזקוק לסיוע משפטי בעלות נמוכה או בחינם, תאגיד השירותים המשפטיים יכול להפנות אותך לאחד מארגוני הסיוע המשפטי הרבים שהם מממנים. ישנם עורכי דין רבים להוטים לעזור לאנשים המתמודדים עם מצוקה כלכלית; משאב זה, וכאלו, מפשטים את החיפוש אחר עורכי דין אלה ויכולים לעזור לכם למצוא את הייצוג האיכותי המגיע לכם.

5. יש גיבוי.

לבסוף, יש אפשרות גיבוי (או שתיים). כמו בכל מקצוע, עורכי דין מתוזמנים, חולים ולוקחים ימי חופשה. אם אינך מקבל תגובה מעו”ד או ממשרד עורכי דין מסוים, הקפד ליצור קשר נוסף על הסיפון, במיוחד אם החשש שלך תלוי בזמן.

עבור רוב האנשים, שילוב של אסטרטגיות אלה יניב את התוצאות הטובות ביותר. זכור שבעוד מציאת עורך דין יכולה להיות מלחיצה ולגוזלת זמן, זה לא חייב להיות כך. על ידי מינוף יעיל של המשאבים שלך; ייצוג איכותי ניתן למצוא במהירות וללא כאבים.

עשרה טיפים שכדאי ליישם בעת העסקת עורך דין

שכירת עו”ד.

כולם מכירים את השורה מהנרי השישי של שייקספיר: “הדבר הראשון שאנחנו עושים, בואו נהרוג את כל עורכי הדין”. בעוד שרוב האנשים חושבים שזה שלילי לגבי עורכי דין, זה בדיוק ההפך. שורה זו נאמרה על ידי דיק הקצב, כאשר הוא הציע שאחת הדרכים שבה קבוצת המתיימרים לכס המלכות יכולה לשפר את המדינה היא על ידי הריגת כל עורכי הדין. הקו היה הכרה בכך שהדבר הראשון שכל עריץ פוטנציאלי חייב לעשות כדי לחסל את החופש הוא להרוג את כל עורכי הדין מכיוון שעורכי דין מספקים שירות יקר ערך. בין אם אתם אוהבים עורכי דין ובין אם לאו, בשלב מסוים תצטרכו כנראה להזמין אחד כזה. להלן עשרה טיפים על מה לחשוב כאשר אתה צריך לשכור עו”ד.

1 – התחל עם מעגל החברים, השכנים והקולגות שלך

הדרך הטובה ביותר להתחיל היא לקבל המלצה ממישהו שאתה סומך עליו, בין אם זה בן משפחה, חבר או יועץ מהימן, כגון רואה החשבון שלך. אתה צריך לקבל יותר משם אחד. כדאי גם לנסות למצוא עורך דין המכיר את סוג החוק שאתה צריך. אל תתייאש אם השמות היחידים שאתה יכול לקבל הם בתחומים אחרים של החוק. השתמש בעו”ד זה כמשאב.

2 – אם אינך רוצה שמישהו יידע שאתה מחפש, ישנם מקורות אחרים

לפעמים, כמו המקום שבו אתה מחפש למכור את העסק שלך, ייתכן שלא תרצה שמישהו יידע מדוע אתה זקוק לעו”ד. במקרה זה, האינטרנט יכול להיות משאב טוב, אם משתמשים בו כראוי. אתר אחד שיש לקחת בחשבון הוא martindale.com, המעריך עורכי דין בסולם A, B ו- C. דירוגים אלה נעשים על ידי עורכי דין אחרים והם אמינים למדי. אתר נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא legal500. עורכי הדין המייצגים רשימה זו מועמדים באופן אנונימי על ידי עורכי דין אחרים.

3. פירמה גדולה מול חברה קטנה

משרדי עורכי הדין נעים בגודלם בין אחד ליותר מ -3,000. איך מחליטים מה עדיף? יש לקחת בחשבון מספר גורמים. גורם אחד הוא מורכבות הנושא המשפטי שלך. אם עסקת בהשתלטות עוינת על חברה, לחברה גדולה יהיו המשאבים הדרושים. עם זאת, אם אתם מחפשים מישהו שינהל משא ומתן על שכירות למשרד החדש שלכם, שקלו חברה קטנה. המחירים בחברות גדולות גבוהים יותר. הם גם מייצגים לקוחות גדולים יותר. לפעמים לחברות גדולות יהיו עורכי דין צעירים יותר המוקצים לעניינים קטנים יותר. כמו כן, מספר רב של עורכי דין בחברות קטנות התחיל במשרדים גדולים.

4. גילוי נאות לפני ראיון

לפני הפגישה הראשונית שלך, עשה שיעורי בית. עיין באתר עורך הדין. אל תסתכל רק על התוכן, תראה איך הוא מוגדר. האם יש הרבה רוחש אבל מעט חומר? לאחר מכן, בצע חיפושים באינטרנט על עורך הדין. זה עשוי להעלות מידע נוסף.

5. תהליך הראיון

ברגע שיש לך את השם או השמות, פגש עם עורך הדין. שאל שאלות הן בנוגע לעניין הספציפי שלך והן לפרקטיקה של עורך הדין. בין השאלות שעליך לשאול הן: (1) כמה עניינים דומים טיפל עורך הדין; (2) מה קרה באותם מקרים; (3) כיצד יטופל תיק זה; (4) על סמך ניסיון, מה ניתן לצפות; (5) איזה עורך דין במשרד יעסוק בנושא; (6) יהיו מגבלות על היקף הייצוג; (7) כיצד תתעדכן לגבי התקדמות התיק; (8) כמה מהר אתה מגיב לשיחות טלפון ודוא”ל; וכן (9) כיצד ניתן להגיע לעורך הדין לאחר שעות פעילות רגילות. תוכל למצוא שאלות נוספות באינטרנט.

6. אגרות משפטיות

עורכי דין גובים בדרך כלל באחת משלוש דרכים עבור שירותיהם, לפי שעה, תשלום קבוע או מגירה (אחוזים). לא כל סוג מותר לכל מצב משפטי. במקרים של נזקי גוף, רוב עורכי הדין גובים אחוז מההחלמה (מקרה). עבור עסקאות מסוימות, כגון התאגדות, רוב עורכי הדין יגבו תשלום קבוע. ברוב העניינים האחרים עורכי הדין גובים תשלום כל שעה. עליך להבין כיצד עורך הדין יחייב אותך, הן מבחינת תוספת החיוב המינימלית והן בהוצאות. יש מגוון רחב במיוחד של תעריפים לפי שעה, בין 100 $ ליותר מ -1,000 $ לשעה. זכור כי עורך דין שגובה 200 דולר לשעה עשוי להימשך זמן רב פי שניים מאשר לעשות עורך דין שגובה 300 דולר לשעה.

7. מבנה שכר הטרחה

יש גם שאלות שכדאי לשאול בהתאם לסוג מבנה העמלות. אם ההתקשרות היא על בסיס תשלום לשעה, תרצה לדעת: (1) התעריף לשעה; (2) מהן התוספות המינימליות לחיוב; (3) האם יש תשלום עבור כל שיחת טלפון, מכתב ודוא”ל; (4) הערכה של מספר השעות שייקח התיק; (5) אילו הוצאות עשויות להידרש; ו (6) מה קורה אם המקרה אורך זמן רב מהצפוי. אם ההתקשרות היא בתשלום אחיד, תרצה לדעת: (1) כמה זמן לוקח בדרך כלל לעניינים מסוג זה; (2) אילו הוצאות נדרשות בדרך כלל; ו (3) מה קורה אם העניין לוקח פחות/יותר זמן משמעותית.

אם ההתקשרות היא במתרחש, תרצה לדעת: (1) את הסיכוי להחלמה (זכור, אין ערבות בחוק); (2) אומדן ההתאוששות (אותה אזהרה); (3) מהו האחוז שנגבה; (4) כמה אחוזים רוב עורכי הדין בעיר גובים עבור אותו סוג של תיק; (5) אילו הוצאות עשויות להידרש; ו (6) מה קורה אם התיק יסתדר באופן מיידי.

8. מסמך התקשרות

לאחר מכן, יהיה עליך להזין מכתב התקשרות עם עורך הדין. מכתב זה הינו חוזה, לכן קרא אותו בעיון. זה נועד להגנה עליך וגם על עורך הדין. הוא צריך לתאר את אופי הבעיה המשפטית שלך, כמו גם את כל תנאי מערכת היחסים, כולל התעריף לשעה, התוספת המינימלית לחיוב, העלויות שתהיה אחראית להן, סכום השומר וכל עניינים אחרים שאתה מסכים ל. אם אינך בטוח לגבי משהו במכתב האירוסין, התקשר ושאל. ברגע שאתה חותם ומחזיר את המכתב, אתה מסכים להיות כבול אליו.

9. במהלך הטיפול בתיק

לאחר שהקשר התחיל, עליך לשמור על יוזמה כדי לוודא שעורך הדין ימשיך לטפל בעניין שלך כראוי. בקש מעורך הדין שימסור לך עותקים של כל מה שיוצא בנוגע לתיק שלך.

10. הפסקת הקשר

אם אינך שבע רצון מעורך הדין שלך או מהייצוג, פיטר אותו. אתה שולט ביחסים. אם אתה חייב כסף, הם עשויים להתעקש לקבל תשלום לפני שהם מעבירים לך או לעורך הדין החדש שלך את התיק שלך. היכולת של עורך הדין לעשות זאת כפופה לחוקי האתיקה במדינה הספציפית שלך. אם זה הופך לבעיה, התקשר ללשכת עורכי הדין במדינה. אם יש לך מחלוקת בנוגע לשכר הטרחה, ברוב המדינות, אם לא בכולן, יש מנגנוני מחלוקת שכר טרחה (בדרך כלל באמצעות לשכת עורכי הדין המקומית). אל תחשוב שאתה בעמדת נחיתות כי זה דרך לשכת עורכי הדין. עורכי דין עושים עבודת משטרה טובה בעצמם. לשכת עורכי הדין מבקשת לוודא שהציבור מטופל ביחס הוגן.

11. סיכום

חשוב להעסיק עו”ד. אתה צריך לעשות שיעורי בית לפחות כמו שאתה עושה בקניית רכב.

חוק ושרותים משפטיים

תורת המשפט

תורת המשפט, או תיאוריה משפטית, היא לימוד תיאורטי של משפטים. חוקרים של משפטנות מבקשים...

דיני תעבורה

עורך דין תעבורה

נתפסת נוהג תחת השפעת אלכוהול? נסעת במהירות מופרזת? היית מעורב בתאונת דרכים? עורך דין...