המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת״א 16־01־4528 יחיאל ספקטור וא.י. ספקטור החזקות (2003) בע״מ נ׳ Emerson Process
Rosemount ,Emerson Electric Co. ,Management Asia Pacific Private Limited
.Inc, ספקטרוניקס בע״מ

עורך דין מומלץ

לפני כבוד השופט מגן אלטוביה

התובעים:

הנתבעים:

1. יחיאל ספקטור ת.ז 008435307

2. א.י. ספקטור החזקות (2003) בע״ט ח.פ 513475160

ע״י ב״כ עוהי׳ד ויקטור תשובה

נ ג ר

Emerson Process Management Asia Pacific Private Limited .1

Emerson Electric Co. .2

Rosemount inc, .3

4. ספקטרוניקס בע״מ ח.פ 520033630

נתבעות 1 ו – 4, ע״י ב״כ עוה״ד דרור קדם, איסר בירגר ומתן קובץ׳

פסק דין

לפני תביעה להורות על ביטול הסכם מיזוג מיום 28.6.2015 בין ספקטרוניקס בע״ט (להלן:
״החברה״ או “ספקטרוניקס”) לבין נתבעת 1 (להלן: “אמרסון אסיה”), לפיו נרכשה ספקטרוניקס
מבעלי מניותיה (להלן: “הסכם המיזוג”). לחילופין נתבע לחייב את הנתבעות לשלם לתובעים
12,500,000 דולר.

רקע

קודם לעסקת המיזוג, הייתה ספקטרוניקס חברה ציבורית שנשלטה על ידי התובעים אשר החזיקו
ב – 34% מהון המניות המונפק של החברה. לחברה מפעל בשדרות והיא עוסקת בפיתוח, ייצור
ושיווק מערכות כיבוי אש באופן ישיר ובאמצעות חברות בנות בארה״ב.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת״א 16־01־4528 יחיאל ספקטור וא.<. ספקטור החזקות (2003) בע״מ נ׳ Emerson Process
Rosemount ,Emerson Electric Co. ,Management Asia Pacific Private Limited
.Inc, ספקטרוניקס בע״מ

בסמוך לשנת 2015 ניהל מנכ״ל החברה, מר יחיאל ספקטרר (להלן: “ספקטור”), משא ומתן ע□
הנתבעות למכירת החברה. בסופו של המשא ומתן התגבש ונכרת הסכם המיזוג, לפיו רכשה אמרסון
אסיה את כל מניות החברה תמורת כ – 100,000,000 דולר ומענקי□ לעובדי□ בסך כ – 4 מיליון דולר.

לטענת התובעים, הנתבעות הפרו את הוראות הסכם המיזוג ו/או הציגו מצג מטעה במהלך המשא
ומתן לקראת כריתת הסכם המיזוג ואישורו בדירקטוריון החברה ובאסיפה הכללית, ומכאן
תביעתם.

טענות התובעים;

א. בטרם הפתיחה במשא ומתן לקראת כריתת הסכם המיזוג, הנתבעות היו מודעות ואף
הסכימו לדרישת הסף של ספקטור והחברה, לפיה תתקבל התחייבות מצד הרוכשת
“להמשיך ולהפעיל את החברה באותה מתכונת בה פעלה החברה בשדרות”. במסגרת
המשא ומתן התחייבו הנתבעות באמצעות נציגיהם למשא ומתן, קללו היפ, תום מוזר ושוו
טיילור, בכתב ובעל פה שהחברה תמשיך לפעול בשדרות במשך 10 שני□ באותה מתכונת
כפי שפעלה עד למועד השלמת העסקה.

ב. במסגרת המשא ומתן לכריתת הסכם המיזוג, ביקש ספקטור לסכם ע□ הנתבעות כיצד ניתן
לוודא שהחברה תמשיך לפעול במתכונת הפעילות כפי שהייתה עד להשלמת עסקת המיזוג,
ומהשיחות עם נציגי הנתבעות, “ניתן היה להבין, באופן שאינו משתמע לשני פנים, שאין
לנתבעות כל כוונה לחרוג מאופי פעילות החברה כפי שהיה עד למועד השלמת המיזוג”. כך
גם הובהר בשיחות שנוהלו בין ספקטור לבין תום מוזר, היפ קללו ושון טיילור, נציגי
הנתבעות. כן הובהר, כי החברה תמשיך להיות חברה עצמאית אשר תנוהל על ידי הנהלה
פעילה, לא ייערכו שינויים ארגוניים בחברה, החברה תמשיך לקדם באופן עצמאי את שיווק
מוצריה ואת פיתוח מוצריה ותהליכי אישור המוצרים המיוצרים על ידי החברה לא יוכפפו
לתהליכי אישור המוצרים של אמרסון.

ג. עוד הוסכם בין הצדדים בטרם תחילת המשא ומתן על היקף העובדים שימשיכו להיות
מועסקים במפעל החברה, היקף הייצור במפעל החברה אשר נגזר מהיקף המכירות הכולל
של אמרסון, תנאי ההעסקה של עובדי החברה, בונוס שישולם לעובדי□ והמשך תרומות
שתעביר החברה לקהילה בשדרות. התחייבות “לא מקובלת וחריגה” זו של הקונה עוד
בטרם תחילת המשא ומתן נועדה לשמר את המשך פעילות המפעל בשדרות “במתכונת

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

שהייתה עובר להשלמת עסקת המיזוג” כאשר היה ברור לשני הצדדים שההתחייבות
האמורה היא תנאי סף חריג אך “בל יעבור” שכמובן תפחית “באופן משמעותי את מחיר
העסקה לאמרסון” ללא התמחרות בין רוכשים פוטנציאליים.

ד. ההתחייבות לשמירת המתכונת הקיימת של החברה אושררה על ידי אמרסון בחודש מאי
2015, אושררה בדירקטוריון אמרסון, ובעת חתימת הסכם המיזוג. דהיינו, מדובר
בהתחייבות שנטלו על עצמן הנתבעות שהיא “לב ליבו של המו״מ והעסקה בין הצדדים”.

ה. במשא ומתן הוסכם כי ספקטור ימונה כנציג העובדים לשמור על קיום התחייבות הנתבעות
להמשיך ולהפעיל את החברה באותה המתכונת בשדרות, ובכך יצרו הנתבעות מצגים לפיהן
בכוונתן לקיים את ההתחייבות האמורה.

ו. לאחר השלמת עסקת המיזוג פיטרו הנתבעות את ספקטור וחסמו את גישתו לעובדי
החברה, ובניגוד להתחייבותן ביצעו הנתבעות שינויים מהותיים _{בחברה ןבכ}לל _זה.

1. העברת ניהול השיווק או הפיקוח על השיווק מהחברה אל נתבעת 3 (להלן:
״רממאזנט״) או גורמים אחרים בנתבעת 2 (להלן: “אמרסוף׳).

2. שינוי הנהלים ודפוסי העבודה בחברה תוך הכפפת מחלקות החברה לניהול ופיקוח
באמרסון עד שהחברה הפכה לאוסף מחלקות אשר כפופות, כל אחת בתורה, לניהול
החיצוני של אמרסון או מי מטעמה.

3. כהכנה להקטנת הייצור בישראל באופן משמעותי ואף לסגירת המפעל בשדרות, בוצעה
העברה של כל הידע, מאגרי המידע, מערכות המחשוב, והנכסים המוחשיים לשליטת
וניהול אמרסון, והעברת חלק מהייצור של מוצרי החברה אל חברות אחרות שבשליטת
אמרסון.

4. הנתבעות מתכחשות להסכמות ומזכר ההבנות אליהם הגיעו הצדדים במשא ומתן
בעניין היקפי הייצור.

5. הנתבעות העבירו את הרכבת והשלמת המוצרים המוגמרים של החברה ואת אספקת
המוצרים המוגמרים מהחברה אל רוזמאונט כך שמספר הגלאים אשר מושלמים

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ומסופקים ללקוחות ממפעל החברה בשדרות ירד באופן משמעותי מלמעלה מ – 10,000
גלאי□ בשנה למספר של מאות גלאי□ בשנה.

6. הנתבעות הקימו קו ייצור לגלאי□ במפעל הנתבעות במינסוטה, ארה״ב כאשר יכולת
הייצור של הקו האמור “עולה לכדי כל התחייבות הנתבעות לייצור מינימאלי
בשדרות”.

7. הנתבעות סגרו את סניף החברה ומפעל החברה לשוק הצבאי בספרד ואת קווי הייצור
של החברה בניו ג׳רסי, ארה״ב והם בתהליך סגירה של כל משרדי החברה בניו ג׳רסי
תוך שהן מעבירות את ניהול והפעלת השיווק, שירות הלקוחות והמכירות לרוזמאונט.

ז. הנתבעות פועלות “בניגוד מוחלט להתחייבות שנטלו על עצמן”, כאשר ברור שאילו היו
מגלי□ לספקטור שכך הן מתכוונות לפעול, ספקטור לא היה מוסר לנתבעות ייפוי כוח
להצביע בשמו באסיפה הכללית של החברה והיה משתמש בכוחו כבעל מניות ודירקטור
ומצביע נגד עסקת המיזוג.

ח. בזימון האסיפה הכללית של החברה לקראת אישור עסקת המיזוג צורף דו״ח עסקת המיזוג
ובסעיף 3.3.3 לדוח האמור צוין: “העסקה כוללת התחייבות מצד החברה הרוכשת להמשך
פעילות החברה במתכונתה הנוכחית בשדרות בהיקף עובדי□ מינימאלי לתקופה של 10
שנים לפחות”. נציגי הנתבעות אשר היו מודעי□ לנאמר בדו״ח העסקה שתקו ולא טענו נגד
המצג שהוצג לבעלי המניות בחברה. נם התובעים היו מודעי□ להתחייבות האמורה
והסכימו לקדם את אישור עסקת המיזוג בדירקטוריון החברה ולתת לנתבעות ייפוי כוח
להצביע במקומם באסיפה הכללית של החברה מתוך אמונה שהאמור בדוח העסקה משקף
את הסכמת כל הצדדים לרבות הנתבעות.

ט. לטענת התובעים, “כל ההפרות האמורות עולות לכדי הונאה מתוכננת ומתוזמרת מראש
של הנתבעות את התובעים והכל כדי לאיין את התחייבות הנתבעות להמשיך ולהפעיל את
מפעל החכרה משדרות במתכונת בה פעל עד למועד השלמת העסקה או לפחות לרכוש את
השליטה בחברה כאשר הנתבעות יודעות מראש שרכישת השליטה בחברה על ידן אפשרית
ונעשית רק בגלל העובדה, ההנחה והמחשבה של דירקטוריון החברה ומר ספקטור, לפיהן,
הנתבעות מתחייבות להמשיך להפעיל את החברה, בשדרות, באותה מתכונת בה פעלה
החברה עד למועד השלמת העסקה”.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

י. הפסיקה בז־לאוור הכירה באפשרות לבטל מיזוג של חברה ציבורית כאשר הוסתר מידע
מהותי מבעלי המניות והחלטת בעלי המניות לא הייתה מיודעת. טענה זו סומך ספקטור על
פסק הדין Weinberger v. ljqp, inc ופסקי דין נוספים. בהקשר זה, מבהירים התובעים
כי יסכימו לרכוש את מניות בעלי המניות המקוריים שלא יסכימו לבטל את עסקת המיזוג
וישיבו לנתבעות את מלוא התמורה ששילמו בעסקת המיזוג.

יא. בהתייחס□ לתנאי הסכם המיזוג, טוענים התובעים כי הוראות סעיף 6.3 להסכם המיזוג
מעגנות את הסכמת הצדדי□ על שמירת מתכונת הפעילות של החברה בשדרות. בהתחשב
בכך, נקבע סעיף (6.3 (b) (vii להסכם המיזוג, המקנה לאמרסון זכות להרחיב את עסקי
החברה למרות התחייבותה לשמור על מתכונת הפעילות של החברה. כן מצביעים התובעים
על סעיף (6.3 (e להסכם המיזוג, לפיו התחייבה אמרסון לממן את פעילות החברה, כדי
שתוכל ״להמשיך ולפעול באותה המתכונת בה פעלה החברה לפני השלמת העסקה״. לטענת
התובעים, אמרסון חזרה על התחייבותה כפי שבאה לידי ביטוי במסמך מיום 23.3.2015
(נספח ב לכתב התביעה המתוקן). לא זאת אף זאת, במעמד החתימה על הסכם המיזוג
העבירה רוזמאונט התחייבות אישית כלפי ספקטור בה התחייבה לגרום לכך שאמרסון
אסיה תמלא אחר התחייבויותיה כפי שבאו לידי ביטוי בסעיף 6.3 להסכם המיזוג, והיא אף
קיבלה בשמחה וברכה את עובדי החברה המצטרפים למשפחת אמרסון ורוזמאונט (נספח
ה לכתב התביעה המתוקן).

יב. בהסכם הבלעדיות שנחתם ביום 23.3.2015 התחייבה אמרסון לייצור 14,000 גלאים מסוג
אחד, 1,500 גלאי□ מסוג שני או 100% מהיקף מכירות הגלאים של אמרסון. לפיכך, אין
להסכים לפרשנות של הנתבעות כאילו היקף הייצור יותאם להיקף הייצור של אמרסון
אסיה באופן העלול לאיין לחלוטין את ההתחייבות האמורה, א□ וככל שאמרסון תחליט
להסיט את הייצור לרוזמאונט או לחברה אחרת. בעניין זה, טועני□ התובעים כי העובדה
שבסופו של דבר אמרסון אסיה היא שצוינה כצד להסכם המיזוג, אינה משנה מההסכמה
לפיה התחייבות הנתבעת באשר להיקף הייצור של גלאי□ תשמר כפי שהייתה בכלל קבוצת
אמרסון ולא ב״אין מכירות” של אמרסון אסיה. התחייבות זאת, מהווה לב ליבו של הסכם
המיזוג, משו□ שהיא נועדה להבטיח את התמיכה הכלכלית בחברה וכדי שהחברה תוכל
להמשיך ולייצר בהיקפים שסוכמו בהסכם במפעל בשדרות.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

יג. היכולת של החברה להתחרות בשוק של “ענקים” נבעה מיכולתה להציג “הובלה
טכנולוגית”, גמישות בפיתוח ובייצור, ומענה זריז ויעיל בקשרים עם לקוחות. זאת בשונה
מחברות ענק אמריקאיות בהן אמרסון, הפועלות במסגרת קשיחה שאינה מתאימה לאופי
הפעילות של החברה. כדי לשמור על הגמישות והיזמות של החברה ולהבטיח את שרידות
ספקטרוניס כחברה ישראלית הפועלת ומעסיקה עובדים בשדרות, היו התובעים מוכני□
לוותר על תמורה גבוהה יותר, וככל שהרוכש לא היה מוכן להתחייב על שמירת מתכונת
פעילות החברה, אף לוותר על עסקת המיזוג. ואכן, השמירה על מתכונה הפעילות של
החברה לאחר השלמת עסקת המיזוג עוגנה במסמכים חיצוניים להסכם המיזוג ובסעיף 6.3
להסכם המיזוג.

יד. עסקת המיזוג הייתה כפופה לאישור האסיפה הכללית ברוב של 75%, ולפיכך לצורך אישור
עסקת המיזוג נדרשה הסכמת התובעים אשר החזיקו ב – 34% ממניות החברה. לפיכך,
נציגי רוזמאונט ניהלו משא ומתן עם התובעים במטרה לשכנע אותם לחתום על ייפוי כוח
שיסמיך את נציגי אמרסון אסיה להצביע בשמם באסיפה הכללית לאישור עסקת המיזוג.
בסמוך העבירה רוזמאונט לתובעים מכתב התחייבות מיו□ 28.6.2015. במצב דברי□ זה,
הייתה לרוזמאונט חובה למסור לתובעים את כל המידע הרלבנטי אשר יכול היה להשפיע
על החלטת□ הא□ לחתום על ייפוי הכוח אם לאו. אמרסון אסיה ורוזמאונט הפרו את חובת
הגילוי החלה עליהם כאשר לא יידעו את ספקטור שבכוונתם לפטר אותו מיד לאחר חתימת
הסכם המיזוג ולמדרו מכל הנעשה בחברה ואף לא יידעו את ספקטור בדבר התוכנית לשינוי
מתכונת הפעילות של החברה.

טו. מוסיף ספקטור וטוען כי לא יעלה על הדעת ששני הצדדי□ ינהלו דין ודברי□ על המשך
עבודה משותפת לאחר השלמת עסקת המיזוג, הדבר יעלה מפורשות על הכתב וישלח באופן
אישי למי שאינו צד להסכם המיזוג, כאשר הנתבעות יודעות ופועלות לבחור ולהדריך
מראש את המחליף של המנכ״ל כך שביו□ השלמת הסכם המיזוג בכוונתן לפטר את
ספקטור ולהדיר אותו מכל הנעשה בחברה. ברור לכל, לרבות הנתבעות שאילו היה יודע
ספקטור על כוונתן זו של הנתבעות, הסכם המיזוג לא היה נחתם ולחילופין ספקטור לא
היה מצביע בעד אישור הסכם המיזוג באסיפה הכללית והמיזוג לא היה יוצא אל הפועל.

טז. למרות ההתחייבות של רוזמאונט במכתב מיום 28.6.2015 ולמרות הוראות סעיף 6.3
להסכם המיזוג, רוזמאונט או אמרסון אסיה מסרו לספקטור ביום 7.9.2015, דקות ספורות
לאחר שנחתמו ונמסרו כל מסמכי המיזוג, הודעה מוקדמת על סיום כהונתו כמנכ״ל החברה
ודרישה לפינוי משרדו לטובת המנכ״ל החדש. זאת ועוד. ספקטור היה מוכן להמשיך ולתת

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת״א 16־01־4528 יחיאל ספקטור וא.י. ספקטור החזקות (2003) בע״מ נ׳ Emerson Process
Rosemount ,Emerson Electric Co. ,Management Asia Pacific Private Limited
.Inc, ספקטרתיקס בע״מ

שירותים לחברה ללא תמורה כדי להבטיח שהנתבעות יקיימו את התחייבויותיהן, אולם
הנתבעות העבירו לעובדי□ הוראה מפורשת שלא לייצור קשר ע□ ספקטור ובכך למעשה
איינו הנתבעות את הסעיף בהסכם המיזוג לפיו מונה ספקטור לדאוג לעובדים כחברה.

יז. הנתבעות לא הסתפקו בפיטוריו של ספקטור, ומיד לאחר שהסכם המיזוג הושלם החלו
לבצע שינויים ארגוניים בחברה, תוך שינוי אופייה של החברה מחברה קטנה דינמית וזריזה
לחברה שתפעל על פי השיטות של הנתבעות.

יח. סעיף 314 לחוק החברות, תשנ״ט – 1999, קובע כי מיזוג טעון אישור דירקטוריון החברה
והאסיפה הכללית. מאחר והונחו בפני דירקטוריון החברה עובדות לא נכונות באשר לכוונת
הצד הרוכש, אישור המיזוג נעשה מתוך טעות ופג□ ברצון של הדירקטוריון ולכן האישור
אינו תקף. במיוחד כך, מקום שהנתבעות ידעו שהמידע שמסרו לדירקטוריון החברה לא
היה נכון.

סעיף 320 (א) לחוק החברות, קובע כי מיזוג טעון אישור של האסיפה הכללית של כל אחת
מהחברות המתמזגות. ג□ כאן, פעלו בעלי המניות מתוך טעות, הטעיה ופג□ ברצון ולכן
האישור של האסיפה הכללית אינו תקף.

מכאן, שעסקת המיזוג לא אושרה על ידי האורגנים המוסמכים בחברה וממילא עסקת
המיזוג לא אושרה כדין ודינה להתבטל.

יט. הכוונה שלא לשנות את מתכונת הפעילות של החברה אף נזכרה מפורשות בהואיל האחרון
בעמוד הראשון של הסכם המיזוג.

כ. נוכח הפרת ההתחייבות הקבועה בהסכם המיזוג, זכותם של התובעים כיתר בעלי המניות
בחברה, לאכוף על הנתבעות את קיום התחייבותן לשמור על מתכונת הפעילות של החברה
בשדרות ו/או לחילופין לבטל את הסכם המיזוג. משנראה שהנתבעות אינן מתכוונות לתקן
את ההפרה ולשמר את פעילות החברה בשדרות, אין אלא לבטל את הסכם המיזוג.

כא. בנסיבות שתוארו לעיל, המניות של החברה הועברו אל הנתבעות או מי מהן שלא על פי
זכות שבדין, ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, על הנתבעות להשיב שקיבלו שלא כדין.
מוסיפים התובעים וטוענים כי על הנתבעות להשיב להם ג□ את המניות שרכשו מהציבור
משום שללא הסכמת התובעים לעסקת המיזוג לא הייתה מתקיימת העסקה, ומשום שאין

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

חוטא יוצא נשכר מהפרת הדין. כן מוסיפים התובעים כי לאחר מתן פסק הדין יאתרו את
בעלי המניות ויעבירו להם את מניותיהם במחיר שייקבע בפסק הדין.

כב. אמרסון אסיה שימשה כשלוחה של התובעים לצורך ההצבעה באסיפה הכללית שאישרה
את עסקת המיזוג. לפיכך, הייתה חייבת בחובות אמון ונאמנות מכוח הוראות סעיף 8 לחוק
השליחות, תשכ״ה – 1965. בהתאם, היה על אמרסון אסיה לגלות לתובעים על כוונותיה
לגבי המשך פעילות החברה ולהימנע מלפעול בניגוד עניינים בין טובת התובעים לטובתה.
אמרסון אסיה הפרה את חובותיה כשלוחה של התובעים ובהתאם לדיני עשיית עושר ולא
במשפט עליה להשיב לתובעים את טובת ההנאה והרווח שהפיקה כתוצאה מהפרת
חובותיה. דהיינו, על אמרסון אסיה להשיב לתובעים את כל מניות החברה שרכשה.

כג. התובעים אשר בנו את החברה במו ידיהם, וממניעים ציוניים ביקשו להבטיח את המשך
פעילות החברה בשדרות לטובת כלכלת ישראל ולטובת עובדי החברה בשדרות, ויתרו על
עשרות מיליוני שקלים שיכולים היו לקבל בעבור מכירת החברה ללא המגבלות שנועדו
להבטיח את המשך פעילות החברה בשדרות באותה המתכונת, מוצאים כי לאחר השלמת
המיזוג הפרו הנתבעות ברגל גסה את ההתחייבות להבטיח את מתכונת פעילות החברה.
התובעים פנו אל הנתבעות וביקשו מהם לחדול מהפרת הסכם המיזוג, וספקטור אף טס
למינכן להיפגש עם נציגי הנתבעות כדי לשכנע אותם לשוב ולנהל את החברה כמוסכם,
אולם ללא הועיל. גם מכתב דרישה מיום 6.12.2015 לא הועיל, ולפיכך הוגשה התביעה כאן,
כדי להבטיח “שכל עמלו של התובע לא יירד לטמיון” כן מוכן התובע לסכן עשרות מיליוני
דולרים שיושבו לנתבעות עם ביטול עסקת המיזוג ״והכל כדי להבטיח את פרנסתם של 157
עובדים בשדרות”.

טענות הנתבעות:

א. התובעים אינם צד להסכם המיזוג ולספקטור עצמו ניתן מעמד רק לעניין סעיף (6.3 (b
להסכם המיזוג.

ב. הסכם המיזוג מגדיר את התחייבויות אמרסון אסיה והיא מקפידה שלא לנקוט בכל פעולה
שיש בה להפר את התחייבויותיה, לרבות לעניין פעילות החברה בשדרות.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ג. הנתבעות כופרות בטענות התובעים באשר למצגים שהוצגו כלפי ספקטור עובר להתקשרות
בהסכם המיזוג. מוסיפות הנתבעות ומצביעות על הוראות סעיף 10.4 להסכם המיזוג הקובע
כי הסכם המיזוג מהורה הסכם שלם וכולל הגובר על כל הסכמה אר הבנה אחרת בכתב או
בעל פה ואף קובע כי אף אחד מהצדדים לא התחייב או מסר מצגים כלשהם והוא שולל
קיומם של מצגי□ או התחייבויות שאינם נכללים בהסכם המיזוג.

ד. טענות ספקטור נובעים “ממניעים של עלבון אישי גרידא כאשר התחוור לו, לאחר המיזוג,
כי החברה אינה חפצה בשירותיו כמנכ״ל החברה – הא ותו לאו”. לאחר שנכשלו מאמציו
של ספקטור “להפריע לפעילות החברה” החליט ספקטור להסלים את מאבקו האישי
בחברה ובאמרסון אסיה על ידי הגשת תביעה מופרכת זו.

ה. טענת התובעים כאליו הצדדי□ להסכם המיזוג הסכימו לשמר את החברה “כחברה
״ננסית״ על היתרונות הגלומים לכאורה בכך, אינה מתיישבת ע□ הוראות סעיף (6.3 (b
(vii) להסכם המיזוג אותו השמיטו התובעים מכתב התביעה. על פי הוראות אלה, הסכם
המיזוג קובע במפורש כי ניתן “להגדיל ולהעצים את פעילות החברה ללא הגבלה”.

ו. ספקטור מסתיר את העובדה כי מהתבטאויות שלו עצמו עולה כי מדובר בחברה שהגיעה
למבוי סתום, שבעלי התפקידים הבכירים בחברה וספקטור עצמו “הולכים ומזדקנים מבלי
שיש לה□ דור המשך” וכי היא זקוקה לרוכש כ״אוויר לנשימה” על מנת להתמודד מול ענקי
השוק העולמי. ספקטור מסתיר את העובדה שבימים אלה הוא פועל להקמת מיזם מתחרה
לחברה בתחום גלאי גז ולהבה, באופן המקים “ניגוד עניינים מובנה בינו לבין טובת
החברה”.

ז. תביעתו של ספקטור, הנובעת מעלבונו האישי, נועדה לבטל את עסקת המיזוג תוך פגיעה
בחברה ובבעלי המניות מהציבור שמכרו את מניותיהם. זאת ועוד. בהתחשב בסעד הנתבע,
ככל שהתביעה תתקבל יחזיקו התובעים 100% מהון המניות המונפק של החברה, בעוד
עובר להתקשרות בהסכם המיזוג החזיקו רק ב – 34% מהון המניות המונפק של החברה.
נמצא, כי בהגשת התביעה גלומה “עסקה חדשה” במסגרתה יזכו התובעים בכל מניות

החברה.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ח. המנגנון המוצע על ידי התובעים לביטול עסקת המיזוג הוא חסר תקדים בישראל, אינו
צודק, ואין לו כל היתכנות משפטית, מיסויית או מעשית. המיזוג הוא “מעשה עשוי, גמור
מלא ומוחלט” ואינו ניתן לביטול.

ט. גם סעד הפיצוי החלופי הנתבע אינו אפשרי ומנוגד לדין, מאחר והוא סעד של הערכה שאינו
ניתן במיזוגים. זאת ועוד הסעד החלופי, מנוגד לטענת התובעים לפיה אילו היו יודעים על
כוונת הנתבעים שלא להפעיל את החברה באותה מתכונת לא היו מסכימים למכירת
החברה.

י. בסעיפים (9.1 ,7.3 (a ו – (9.3 (b) (i להסכם המיזוג נקבע כי החברה תפעיל אמצעים
כלכליים סבירים על מנת לקבל כתבי הצבעה מבעלי המניות לרבות ספקטור בעד המיזוג.
בנוסף, החברה התחייבה כי א□ עסקת המיזוג לא תאושר באסיפה הכללית, תשלם 4 מיליון
דולר לאמרסון אסיה.

יא. הנתבעים מצביעים על החלטת בית המשפט כאן (כבוד השופטת ד׳ קרת-מאיר) מיום
30.8.2016, לפיה הסעד הנתבע “אינו אפשרי”. עוד מצביעים הנתבעים על קביעה של בית
המשפט העליון ברע״א 7050/16 ספקטור ני Emerson Process Management Asia Pacific
Private Limited (פורסם בנבו), לפיה ההתחייבות הנטענת להפעיל את החברה באותה
מתכונת אינה קיימת למעשה.

השתלשלות ההליך המשפטי

א. יחד עם התביעה המקורית הוגשה בקשה לסעד זמני שיורה לנתבעות להפעיל את כוח
השליטה שלהן כך שספקטור יוכל לפנות לעובדי החברה ולקבל מידע אודות פעילות
החברה. בנוסף נדרש סעד ומני שיאסור על הנתבעות לשנות את מתכונת הפעילות של
החברה. הבקשה לסעד זמני נדחתה בהחלטה מיום 30.8.2016.

ב. בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 30.8.2016 (רע״א 7050/16) נדחתה על ידי בית
המשפט העליון בהחלטה מיום 27.11.2016.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ג. ביום 6.9.2017 הגישו התובעים בקשה נוספת לסעד זמני, בגדרה ביקשו לאסור על הנתבעות
1 ו – 4 להעביר ייצור של מוצרי החברה למפעלים של אמרסון או לרומניה. בקשה זו נמחקה
בהחלטה מיום 29.10.2017.

ד. כמו כן, נדונו במסגרת התביעה כאן שתי בקשות לעיון בתיק בית המשפט שהוגשו על ידי
לייטקום (ישראל) בע״מ. לאחר שהוגשו טענות הצדדים להליך ניתנה רשות עיון מוגבלת.

ה. בהחלטה מיום 25.4.2017, ניתנה לתובעים רשות לתקן את כתב התביעה בהתאם למפורט
בהחלטה האמורה.

ו. בהחלטה מיום 4.7.2018 נקבע כי לא הייתה המצאה כדין לנתבעות 2 ו – 3.

ז. במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני וההליך העיקרי, נחקרו והעידו העדים שלהלן: ספקטרר
(ע׳ 52-3 לפרוטוקול הדיון מיום 13.3.2016, ע׳ 4 – 19 לפרוטוקול הדיון מיום 1.2.2017, ע׳
231-18 לפרוטוקול הדיון מיום 8.5.2022, ע׳ 234- 281 לפרוטוקול הדיון מיום 9.5.2022),
מר שון טיילור (ע׳ 53 – 102 לפרוטוקול הדיון מיו□ 13.3.2016, ע׳ 333 – 446 לפרוטוקול
הדיון מיום 10.5.2022), מר צבי שרף (ע׳ 282 ־ 299 לפרוטוקול הדיון מיום 9.5.2022), רו״ח
מיכל מרום בריקמן (ע׳ 302 – 330 לפרוטוקול הדיון מיום 9.5.2022), גב׳ קללן אפ (ע׳ 447

– 545 לפרוטוקול הדיון מיום 10.5.2022), מר טום מוזר (ע׳ 549 – 622 לפרוטוקול הדיון
מיום 11.5.2022), מרטללאופר (ע׳ 623 -680 לפרוטוקול הדיון מיו□ 11.5.2022), רו״ח כפי
קלדרון (ע׳ 682 – 775 לפרוטוקול הדיון מיום 12.5.2022) ו – רו״ח ד״ר אלי אל על (ע׳ 776

– 894 לפרוטוקול הדיון מיום 12.5.2022).

דיע

1. מטענות התובעים, נראה כי עיקר הטרוניה שלה□ כלפי הנתבעות שההתחייבות שלכאורה
נטלו על עצמן הנתבעות “להמשיך ולהפעיל את החברה באותה המתכונת, משדרות”,
הופרה על ידי הנתבעות. אלא, שבתביעת□ אין התובעים נסמכים על עילה של הפרת הסכם
המיזוג, אלא טוענים, לידיעה מוקדמת של הנתבעות ועוד בשלב המשא ומתן ואישור עסקת
המיזוג, אודות כוונתן שלא לקיים את ההתחייבות האמורה. לטענת התובעים היה על
הנתבעות לגלות לתובעים אודות כוונתן שלא לקיים את ההתחייבות “להמשיך ולהפעיל

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

את החברה באותה המתכונת, משדרות” בשלב המשא ומתן ואישור עסקת המיזוג, ומשלא
עשו כן ומדובר “במידע היורד לשורש העסקה” הפרו הנתבעות את החובה לתת גילוי נאות
בשלב המשא ומתן, והציגו לדירקטוריון החברה מידע מטעה “בעניין מהותי” ועל כן,
לטענת התובעים: “העסקה מעולם לא אושרת כדין, לא על ידי החברה ולא על ידי האסיפה
הכללית של בעלי המניות של החברה”. על כך מוסיפים התובעים כי הנתבעות ו/או אמרסון
אסיה שימשו כשלוח של התובעים להצביע בעד אישור העסקה באסיפת בעלי המניות,
ונוכח אי מסירת המידע אודות כוונת הנתבעות שלא “להמשיך ולהפעיל את החברה באותה
המתכונת, משדרות”, יש לראות את הנתבעות ו/או אמרסון אסיה כמי שהפרו את חובתן
כלפי התובעים בעת השימוש בייפוי הכוח שמסרו להם התובעים לצורך ההצבעה על אישור
העסקה (סעיפים 9 ו – 11 לסיכומי התובעים).

2. נראה כי התובעים המייצגים לכל היותר 34% מבעלי המניות בחברה עובר לעסקת המיזוג,
מבקשים, לכפות את עמדתם על 66% מבעלי המניות בחברה עובר לעסקת המיזוג, אשר
הסכימו והשלימו עם עסקת המיזוג. זאת, מבלי שהתובעים עשו את יתר בעלי המניות
האמורים, צד להליך. זאת ועוד. סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג – 1973, קובע
כי במקרה שההשבה בגין ביטול חוזה היא בלתי אפשרית או בלתי סבירה, זכאי הנפגע
להשבת השווי הכספי שקיבל הצד השני. כפי שהובהר לתובעים כבר בתחילת הדרך מאחר
וביטול הסכם המיזוג הוא בלתי אפשרי או בלתי סביר, אפילו יוכיחו התובעים את ההפרה
הנטענת, הסעד היחידי האפשרי בנסיבות המקרה כאן הוא סעד של השבת השווי הכספי
של 34% ממניות החברה שהיו בבעלות התובעים. אלא, שהתובעים אינם משלימים ע□ מצב
דברים זה ועומדים על הסעד של ביטול הסכם המיזוג, תוך שהם סומכים את תביעתם על
עילות מדיני החברות ודיני השליחות.

בהקשר זה טוענים התובעים כי אם סעד הביטול יהיה מכוח דיני החברות, האינטרס
היחידי של אמרסון אסיה יהיה להבטיח שהיא תקבל את התמורה ששילמה בעד מניות
החברה והיא אינה בעלת מעמד בשאלה אודות “מנגנון השבת המניות ובזהות בעלי המניות
שיקבלו את מניותיהן״ (סעיף 225 לסיכומי התובעים). משכך, אמרסון אסיה אינה יכולה
להתנגד להצעת התובעים ודי לה בהתחייבות התובעים להעביר לה את מלוא התמורה
ששילמה במקרה של ביטול עסקת המיזוג (שם, סעיף 227).

3 . נראה כי הדרך המשפטית או הנורמטיבית בה מבקשים התובעים לילך כדי לקבל את הסעד
של ביטול עסקת המיזוג, היא דרך משפטית עקלקלה בבחינת מסע “במנהרת הזמן” לאחור.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

כך, כדי לברר את תביעת התובעים, יש לבחון האם הנתבעות הפרו איזה מההתחייבויות
שנטלו על עצמן בהסכם המיזוג וככל שכך יימצא, יש לברר האם ההפרה היא יסודית או
מהותית, וככל שכך יימצא יש לברר האם הנתבעות התכוונו מראש להפר את הסכם המיזוג.

4. כך או כך, ואפילו ניתן לילך בדרך שהתוו התובעים, ראשית ובסיס לכול יש לברר הא□
התובעים עמדו בנטל להוכיח שהנתבעות (אמרסון אסיה) הפרו את הסכם המיזוג.

5. כבר כעת ולצורך המענה לשאלה האם הפרו הנתבעות את הסכם המיזוג נראה כי נוכח
הוראות סעיף 10.4 להסכם המיזוג, לפיו אין תוקף למצג או התחייבות שאינה מעוגנת
בהסכם המיזוג, אין לקבל את טענות התובעים באשר להתחייבויות שנטלו על עצמן
הנתבעות ואינן מעוננות בהסכם המיזוג. זאת ועוד. בסיכומיה□ מצביעים התובעים על
פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של החברה מיום 28.6.2015, במסגרתה אושר הסכם המיזוג
(נספח 21). בהקשר זה מצטטים התובעים את דבריו של היועץ המשפטי, עו״ד גיורא גוטמן
תוך הדגשת המילים בה□ השתמש עו׳יד גיורא גוטמן לפיה “פעילות החברה תשמר
במתכונתה הנוכחית” ולטענתם על סמך מידע זה אישרו הדירקטורים את עסקת המיזוג,
אלא שבכך אין כדי לסייע לתובעים לפי שהציטוט של דברי עו״ד גיורא גוטמן בישיבת
הדירקטוריון האמורה, כלל גם את המילים: “כפוף לתנאים המפורטים בהסכם המיזוג”.
דהיינו, רק על סמך דבריו של עו״ד גיורא גוטמן, כל דירקטור שנכח בישיבה האמורה ידע
או אמור היה לדעת ששמירת מתכונת הפעילות של החברה כפופה לתנאי הסכם המיזוג
ולהתחייבויות שנטלו על עצמן הנתבעות במסגרת הסכם המיזוג. על כך יש להוסיף, כי ככל
שהמשך פעילות החברה בשדרות היווה עניין מהותי, סביר להניח כי כל אחד מהדירקטורים
בחברה עיין בהסכם המיזוג לרבות סעיף 6.3 להסכם כהכנה לישיבה בה אושר הסכם
המיזוג.

לפיכך, השאלה אותה יש לברר היא הא□ הפרו הנתבעות את הוראות סעיף 6.3 להסכם
המיזוג, העוסק בהתחייבות שנטלו על עצמן הנתבעות בנוגע לפעילות החברה בשדרות
לאחר השלמת עסקת המיזוג.

6. סעיף (6.3 (b להסכם המיזוג, קובע:

Parent hereby undertakes towards the employees of the Company,
represented by Mr. Yechiel Spector, as the representative of the
employees of the Company (“Yechiel”), as of the Closing (the “Parent

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

Emerson Process ת״א 16־01־4528 יחיאל ספקטור וא.י, ספקטור החזקות (2003) בע״מ נ׳
Rosemount ,Emerson Electric Co. ,Management Asia Pacific Private Limited
ספקטרוניקס בע״מ ,Inc.

Commitment”), and upon the occurrence of any event described herein,
the Parent of the Surviving Company shall promptly give notice thereof
in Yechiel, describing the nature of the event (“Notice”).

(i) This Commitment will be for a period of 10 years, commencing at
the Effective Time (the “Commitment Period”).

(ii) Subject to subsection (iii) below, during the Commitment Period
the number of employees of the Surviving Company at the Sderot
Facility will not be less then 157 employees (which shall include at least

25 Research & Development employees and at least 20 management and
marketing employees), and the terms and conditions of their individual
employment engagements will not be materially altered for each
individual employee in the aggregate, compared to the terms of such
employee’s term and conditions at the Sderot Facility as of the closing.

(iii) …

(iv) The production level at the Sderot Facility during the Commitment
Period will not be less than lower of (1) 14,000 flame detectors/sub-
assemblies and 1,500 open path gas detectors/sub-assemblies per year
or (ii) 100% of the Parent’s global sales of the same type of flame and
gas detectors and sub-assemblies.

(v) …

(vi) Parent agrees in advance to Yechiel’s and the Company’s right to
seek any injunction relief necessary to enforce any breach of the above
mentioned undertakings in this Section 6.3.

(vii) Notwithstanding the Commitment, following the affective Time,
the Surviving Company may cause the expansion of the scope,
character, operation or activities of the Sderot Facility׳ and/or the
operations of the Business.

(c) Following the Effective Time, the Surviving Company shall (and
Parent shall cause the Surviving Company to) distribute to certain
employees and consultants of the Company , bonus in aggregate amount
of up to $4,072,500, with the payment arrangements and the other terms
and conditions of such bonuses which have been mutually agreed to by
the parties.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

Emerson Process ת״א 16־01־4528 יחיאל ספקטור וא.<. ספקטור החזקות (2003) בע״מ נ׳
Rosemount ,Emerson Electric Co. ,Management Asia Pacific Private Limited
ספקטרוניקס בע״מ ,Inc.

(d) Following the Effective Time, the Surviving Company shall (and
Parent shall cause the Surviving Company to) continue to support the
charity known as the Multipurpose Support Center — Sderot as the
Company dose immediately prior to the execution of this Agreement,
for a period of five (5) years after the closing. The annual amount to be
provided by the Company to the Multipurpose Support Center – Sderot
for each of the forgoing five years will he $270,000.

(e) The Parent undertakes, following the Effective Time, to provide to
the Surviving Company all of the required funding, in order to enable
prompt and complete performance of the Parent commitment under
this Agreement and to operate the Company as it was operated prior to
the Effective Time.

(f) Parent guarantees that, following the closing, any sale of the
Surviving Company, watcher by way or merger, sale of shares or
otherwise, or any other transaction or series of related transaction
resulting in the Parent no longer holding a majority of the voting
securities of the Surviving Company, shall be subject to the Surviving
Company or the successor thereof, as applicable, continuing to be
bound by the commitment.

(g) Parent acknowledges that this Section 6.3 is a material condition to
this Agreement, and any breach by the Parent or the Surviving
Company of the terms set in this Section 6.3 shall constitute a material
breach of this Agreement entitling Yechiel, among other things, to seek
an injunction against the Parent or the Surviving Company in relation
to any such breach.

7. לטענת התובעים, יש לפרש את הוראות סעיף 6.3 להסכם המיזוג כאשר כל אחת
מההתחייבויות הקונקרטיות של הנתבעות כוללת את ההתחייבות הקונקרטית הנזכרת
ולצדה את ההתחייבות הכללית “להפעיל את החברה באותה מתכונת”. לביסוס טענתם
באשר להתחייבות של הנתבעות להמשיך ולהפעיל את החברה באותה המתכונת מצביעים
התובעים על מספר אינדיקציות מתוך הסכם המיזוג:

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

א. בסעיף ההגדרות הוגדרו המונחים – ״Business״ ו – ״Sderot Facility״ ובמסגרת
הגדרת המונחים האמורים, הובהר כי “העסק” הוא כפי שהחברה פועלת במועד
החתימה על ההסכם.

ב. התובעים מצביעים על הוראות סעיף (6.3 (b) (vii לפיהן הוקנתה לאמרסון אסיה זכות
להרחיב את פעילות החברה. לטענת התובעים אילולא הייתה לנתבעות התחייבות
לשמר את מתכונת הפעילות של החברה לא היו נזקקים להוראה המקנה להן רשות
להרחיב את פעילות החברה. שמע מינה, שהייתה לנתבעות התחייבות לשמור על
מתכונת פעילות החברה.

ג. כן מצביעים התובעים על הוראות סעיף (6.3 (b להסכם המיזוג לפיו התחייבו הנתבעות
לממן את פעילות החברה במתכונת בו פעלה – to operate the Company as it was
,operated prior to the Effective Time.

8. הנתבעות דוחות את הפרשנות המוצעת על ידי התובעים. לטענתן, בשלב המשא ומתן
הסכימו לשמר את פעילות החברה בשדרות, אולם הן לא הסכימו להתחייבות כוללת
וערטילאית אלא עמדו על כך שההתחייבות האמורה תבוא לידי ביטוי בהתחייבויות
כמותיות וקונקרטיות הניתנות למדידה, ובתוך כך התחייבות הנוגעת למיקום המפעל, משך
ההתחייבות, מספר העובדים ורמת ייצור. לפיכך, ובניגוד לטענת התובעים, ההסכם אינו
קובע התחייבות ערטילאית להפעלת החברה “באותה מתכונת” אלא מתייחס להתחייבויות
קונקרטיות וכמותיות.

9. באשר לאינדיקציות עליהן מצביעים התובעים לביסוס הפרשנות המוצעת על ידם, טוענות
הנתבעות, כי אין למצוא באינדיקציות האמורות תמיכה לפרשנות המוצעת על ידי
התובעים:

א. לטענת הנתבעות, סעיף ההגדרות כשמו כן הוא. אין בהגדרות הקבועות בסעיף זה כדי
להקים לנתבעות התחייבות כלשהי אלא להגדיר את התכלית ולייצר אמת מידה
למדידת ההתחייבויות “הכמותיות הספציפיות” המעוגנות בהסכם המיזוג כדי להבין
מתי ובאלה תנאים ניתן לסטות מהן.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת״א 16־01־4528 יחיאל ספקטור וא.י. ספקטור החזקות (2003) בע^״מ נ׳ Emerson Process
Rosemount ,Emerson Electric Co. ,Management Asia Pacific Private Limited
.Inc, ספקטרוניקס בע״מ

ב. אשר להוראות סעיף (6.3 (b) (vii להסכם המיזוג. לטענת הנתבעות, מדובר בהוראה
המקנה לנתבעות זכות לשנות את מתכונת הפעילות ובלבד שתעמוד בהתחייבויות
הכמותיות שנקבעו בסעיף 6.3 להסכם, וממילא אין ללמוד מכאן על התחייבות כללית
לשימור מתכונה פעילות החברה שנטלו על עצמן הנתבעות.

ג. אשר להוראות סעיף (6.3 (e להסכם המיזוג, טוענות הנתבעות כי מדובר בהוראה
שנועדה לתחום את ההתחייבות למימון פעילות החברה, אין למצוא בה את הביטוי
“מתכונת” או “אופי” והיא כלל לא נכללת בתוך ההתחייבויות שנטלו על עצמן
הנתבעות במשך התקופה של 10 שנים. ממילא, לא ניתן ללמוד מסעיף זה שהנתבעות
נטלו על עצמן התחייבות לשמר את פעילות החברה באותה המתכונת.

10. ממכלול הטענות והראיות, נראה כי הן התובעים והן הנתבעות הסכימו לשמר את פעילות
החברה בשדרות בתקופה שלאחר השלמת המיזוג. עם זאת, ובהתחשב בהוראות הסכם
המיזוג ובהתחשב בכך שמדובר בהסכם שנכרת בין חברות עסקיות המלוות ביועצים ועורכי
דין, נראה כי בסופו של המשא ומתן, ההסכמה האמורה קיבלה ביטוי במכלול
ההתחייבויות הקונקרטיות שבסעיף 6.3 להסכם המיזוג. הדעת נותנת, שאילו הסכימו
הנתבעות להותיר את ההסכמה לשימור פעילות החברה בשדרות באופן כללי כנטען על ידי
התובעים, לא היו טורחות לנסח את סעיף 6.3 באופן בו נוסח אלא היו מסכימות לניסוח
כללי לשימור פעילות החברה בשדרות ומפנות לדו״ח הכספי של החברה לשנת 2014 או לכל
מסמך אחר המשקף את פעילות החברה עובר לכריתת הסכם המיזוג. לא כך נעשה, ומכאן
שההסכמה הסופית של הצדדי□ הייתה לקבוע התחייבויות קונקרטיות וכמותיות שנועדו
לשמר את פעילות החברה בשדרות.

11. זאת ועוד. מעדותו של ספקטור עצמו עולה כי גם בשלב המשא ומתן, לצד ההבנה ההדדית
על שימור הפעילות של החברה בשדרות, הנתבעות אישרו את תנאי ההסכם המקדמי לתנאי
ניהול המשא ומתן, תוך פירוט קונקרטי וכמותי של ההבנה הכללית על שימור החברה.
בעניין זה כך העיד ספקטור (שי 19 ע׳ 51 לפרוטוקול הדיון מיום 8.5.2022) :

״ש: עכשיו, כמו שאנחנו יודעים מר ספקטור, ל־ shop agreement־no צירף נספח
שק־וראים לו Additional terms and conditions. זכור לך הנספח הזה ז
ת: אתה מדבר על נספח A.

ת: נבון.

ש: נכון. Exhibit A.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת; בטח שזכור לי.

ש: כן. טוב. אדוני, זה נמצא בחומר, אבל מאחר שזה אחד ממסמכי היסוד,

ש: עכשיו, Additional terms and conditions-a כוללים בין היתר,תסכים איתי,

התחייבות להעסקה של מספר עובדים מסוים בשדרות, נכון! זכור לדי
ת: נכון.

ש: כן, כן, זה נראה אותן חתימות אפילו. Exhibit A כולל התחייבות להעסקה של

מספר מסוים של עובדים בשדרות, נכון! 160! זה bullet points הרביעי.

ש: … הוא כולל התחייבות לרמת ייצור מסוימת, נכון!

ת: כן.

ש: כן. 14,000 flame detectors or sub-assemblies ומספר מסוים של גלאי גז.

ובעמוד השני, וזה גם ידוע, התחייבות לתרום 270,000 דולר למוסדות בשדרות. נכון!

ת: למוסדות ולמרכז למידה.

ת: כל הסעיפים האלה הם חריגים ואני אגיד לן למה.

ש: תגיד לי למה.

ת: ב*1 לחודש אני נפגשתי עם טום בזה וסיכמנו על העסקה.

ש; כן.

ת: טוס ב־2 לחודש נסע להנהלה שלו כדי לקבל עליהם אישור בהנהלה, בגלל שהם

היו חריגים והוא קיבל קצת יותר מאוחר.

ש: ה-2 לאיזה חודשי

ת: מאי. מאי ב-2015.

ש: הבנתי.

ת: יותר מזה,

ש: לסעיפים האלה, רק שיהיה ברור לפרוטוקול,

ת: יותר מזה, נגמר,

ש: מר ספקטור, שיהיה ברור רק לפרוטוקול, הסעיפים האלה ב־Exhibit A איפה

שאנחנו מסתכלים.

ת: כן, כן.

ש: טוב.

ת: כשנגמר התאייד של ההסכם ביקשו לחדש אותו ולקחו את ההסכם פעם שנייה

למועצת המנהלים והביאו אישור שהנושא נבדק ואושר על־ידי מועצת המנהלים בתור
חריג, כן, זה חריג”.

בהמשך חקירתו, התבקש ספקטור להתייחס להבדל בין מכתב שנשלח אל הנתבעות מטעמו
ביו□ 15.2.2015, בו נכללה דרישה כללית לשמר את פעילות החברה במתכונת הקיימת, לבין

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הוראות הסכם ה – no-shop agreement שנכרת מאוחר יותר, הנוקט בהתחייבות קונקרטית
וכמותית. לטענת ספקטור הוא לא היה מודע להבדל האמור ובלשונו: ” כנראה העורך־ז־ין
והזה. אני לא הייתי מודע לחלוטין שזה ירדו המילים״ (ש׳ 8 ע׳ 64 לפרוטוקול הדיון מיו□
8.5.2022). לא ניתן לקבל תשובה כזו ממי שניהל חברה כמו ספקטרוניקס וניהל משא ומתן
למכירת החברה תמורת יותר ממאה מיליון דולר. סביר יותר להניח, כי המספרי□ ו/או
הכמויות שננקטו במסגרת הסכם ה – no-shop agreement נקבעו בהתא□ לנתוני□ שנמסרו
לנתבעות על ידי החברה ו/או ספקטור והיו על דעתו של ספקטור, ובכך יש כדי ללמד על
הסכמתו של ספקטור לקביעת אמות מידה קונקרטיות וכמותיות לשמירה על פעילות
החברה בשדרות בתקופה שלאחר השלמת המיזוג.

12. אוסיף, כי טענת הנתבעות לפיה לא ניתן ללמוד מהאינדיקציות עליהן מצביעים התובעים
על התחייבות כללית שנטלו הנתבעות על עצמן, מקובלת עליי מהטעם שפורט לעיל. כך,
לגבי סעיף ההגדרות מטנו לא ניתן ללמוד על התחייבות קונקרטית של הנתבעות אלא על
התכלית הכוללת של הוראות סעיף 6.3, כך הוא באשר להוראה המקנה לנתבעות זכות
להרחיב את פעילות החברה וכך הוא לגבי ההוראה המחייבת את הנתבעות לממן את
פעילות החברה (6.3 (e להסכם המיזוג, לגביה העיד מר שון טיילור, נציג הנתבעות, שהיא
נועדה להבטיח את מימון פעילות החברה על ידי הנתבעות ואין למצוא בה התחייבות נוספת
הנוגעת לשמירה על מתכונת פעילות החברה (ע׳ 79 לפרוטוקול הדיון מיו□ 13.3.2016).

13. די באמור עד כאן, כדי לשכנעני כי בניגוד לטענת התובעים לפיה הייתה הסכמה כללית על
שימור מתכונת הפעילות של החברה בשדרות, סעיף 6.3 להסכם המיזוג מקים לנתבעות
התחייבויות קונקרטיות וכמותיות מוגדרות ומתוחמות. על כן, כדי לשכנע שהנתבעות הפרו
את הסכם המיזוג, על התובעים להוכיח כי הפעולות או המחדלים המיוחסים לנתבעות על
ידי התובעים מגיעים כדי הפרה של איזה מההתחייבויות הקונקרטיות הקבועות בסעיף 6.3
להסכם המיזוג.

14. כבר כעת, ניתן לומר כי על פניו ובהתחשב בהוראות סעיף 6.3 להסכם המיזוג, חלק מטענות
התובעים ביחס להתנהלות לכאורה של הנתבעות לאחר השלמת המיזוג, אינו נוגע לענייני□
המוסדרים בסעיף 6.3 להסכם המיזוג וממילא אינו בגדר הפרה של הוראות סעיף 6.3
להסכם המיזוג.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

א. כך, הוא באשר לטענת התובעים לעניין ההפסקה או אי הארכת הסכם ההעסקה של
ספקטור כמנכ״ל החברה. לעניין זה יפים דבריו של ספקטור עצמו (ש׳ 10 ע׳ 129
לפרוטוקול הדיון מיו□ 8.5.2022) : “שם דבר שנגע לי לא היה חלק מהעסקה”.

ב. כך הוא באשר לטענת התובעים בדבר העברה לכאורה של ניהול השיווק אל רוומאונט.
נ. כך הוא באשר לטענת התובעים אודות שינוי לכאורה של נהלים ודפוסי עבודה בחברה.

ד. כך הוא ביחס לטענת התובעים בדבר העברה לכאורה של מאגרי מידע ומערכות מחשוב
לשליטת אמרסון.

ה. כך הוא באשר לטענת התובעים בדבר הקמה לכאורה של קו ייצור לגלאי□ במינסוטה.

ו. כך הוא באשר לטענת התובעים אודות סגירה לכאורה של סניף החברה בניו גירסי
והעברת פעילות הסניף בניו ג׳רסי לרוזמאונט. ביחס לעניין זה אישר ספקטור (ש׳ 5 ע׳
112 לפרוטוקול הדירן מיו□ 8.5.2022) : ״אתם לא התחייבתם ל – Spectrex״.

אף אחת מהטענות שלעיל אינן נוגעות להפרה של איזה מההתחייבויות הקונקרטיות שנטלו
על עצמן הנתבעות בסעיף 6.3 להסכם המיזוג ובכלל. ועל כן, אין בטענות אלה כדי להקי□
לתובעים עילה של הפרת הסכם המיזוג או מצג מטעה בשלב המשא ומתן של הסתרת
הכוונה של הנתבעות להפר את הסכם המיזוג.

15. לאחר השלמת המיזוג, חדל ספקטור לכהן כמנכ״ל החברה ומטבע הדברים הצטמצמה
יכולתו לעקוב אחר פעילות החברה בשדרות. על כן, וכדי לעמוד על קיום ההתחייבויות
שנטלו על עצמן הנתבעות בסעיף 6.3 להסכם, נכון להידרש תחילה לעדותו של מנכ״ל
החברה מר טל לאופר (להלן: “לאופר”) שמונה לאחר השלמת המיזוג. בהתייחסו לביצוע
הוראות סעיף 6.3 להסכם המיזוג, הצהיר לאופר (שם, סעיף 5.1) :

“מאז השלמת עסקת המיזוג, ספקטרוניקס עומדת בהתחייבויות שהוגדרו במסגרת
סעיף 6.3 להסכם המיזוג, לרבות בכל הקשור למיקום מפעל החברה (שדרות), מצבת
העובדים והיקפי הייצור. יתרה מזו, בכל שנות פעילותה של החברה מאז הושלם
המיזוג – ואף במהלך משבר הקורונה – לא הפעילה החברה את סעיפי ה – Decline
וה – force Maj cure הקבועים בהסכם המיזוג לצמצום ההתחייבויות לפי סעיף 6.3
להסכם, והמשיכה לעמוד ברף הייצור המינימלי ובמספר העובדים המינימלי (ואף
למעלה מכך) בהתאם לסעיף 6.3 להסכם המיזוג.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

מאז השלמת המיזוג, ספקטרוניקס ״חיה ובועטת״ – החברה ממשיכה לפעול
משדרות ושמה לה ליעד להמשיך בגיוס כוח ארם איכותי לשורות החברה ולפתח
ולהשיק מוצרים חדשים לטובת התחום האזרחי והצבאי…

מאז השלמת המיזוג ספקטרוניקס שטרה על מצבת העובדים המינימלית הנדרשת
על פי הסכם המיזוג, ואף גייסה לשורותיה עובדים חדשים, תוך התאמת המבנה
הארגוני לעידן שלאחר המיזוג. נכון לסוף שנת 2016, היא שנת הגשת התביעה
שבנדון, מספר עובדי החברה בשדרות עמד על 165 עובדים ונכון לרבעון של שנת 2020,
מספר עובדי החברה בשדרות עמד על 165 עובדים – מעל למספר המינימום הנקוב
בהסכם המיזוג. לשם השוואה, במועד השלמת עסקת המיזוג, ה – 7.9.2015, מספר
עובדי החברה בשדרות עמד על 159 עובדים”.

16. בתצהירו של לאופר מפורטת טבלה המפרטת את מספר העובדים בחברה לרבות עובדי
מחקר ופיתוח ועובדי שיווק, בשני□ 2016, 2018,2017, 2019 ו-2020 ונראה כי בכלהשני□
הנזכרות, מספר העובדים הכולל עלה על 157. ועוד. למעט השני□ 2017 ו – 2019 בהן עמד
מספר עובדי המחקר על 24, מספר עובדי המחקר עמד על 25. עוד עולה מהטבלה האמורה,
כי בכל השני□ הנזכרות מספר עובדי השיווק עלה על 20 והממוצע עומד על מעל 27.

17. לאופר נחקר בדיון מיום 11.5.2022 ובחקירתו התייחס לייצור במפעל בשדרות והעברת
מוצרי□ לארה״ב למפעל של אמרסון. מחקירתו התברר כי המפעל בארה״ב אינו מסוגל
לייצר את המוצרים הנשלחים אליו מהמפעל של החברה בשדרות, וכדבריו: “אין לה□ את
הרכיבי□ או את היכולות לעשות את מה שאנחנו עושי□ בספקטרוניקס״ (ש׳ 2 ע׳ 638
לפרוטוקול הדיון). בהמשך הבהיר לאופר כי החברה מייצרת 10% מהחלקים במוצרי□
הצבאיים ברומניה, נוכח דרישת הלקוח (שם, ש׳ 13 ע׳ 675).

18. בהמשך חקירתו התייחס לאופר למכירות ו/או שיווק של החברה, ומחקירתו עולה כי רוב
המכירות בחברה מבוצעות דרך הזמנות המגיעות מאמרסון (ארה״ב) (שם, ש׳ 3 ע׳ 648).
בהמשך הסביר לאופר (שם, ש׳ 10 ע׳ 660) :

“אז אני רוצה לתקן. המכירות, אתה מדבר על האקט הפיזי של למכור שהוא החלק
הקל. את התמיכה הטכנית ואת האפיון ואיך בעצם צריך להתקין את הגלאים וכמה
גלאים צריך ודומה, זה הצוות שלי עושה בארץ. זאת אומרת, אתה שואל על החלק של
בוא, מי הלך ללקוח, הכל זה האיש עם המזוודה. אבל את כל התמיכה המסיבית,
הזאת שזה לא, לא מוצר, מנורה. צריך לעשות תכנון מסודר, ויש לו שרטוטים, ואיפה
מתקינים אותו, ואיך בודקים את הדגם שלו, והלקוח בא ופונה אלינו, אנחנו נותנים

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

לו שירות והאנשים שלי מדברים אתו. יש לגו קשר עם אותו לקוח, שזה יכול להיות
או מפיץ או גם יכול להיות לקוח ישיר”.

19. בהמשך חקירתו נשאל לאופר, על מקור המידע ביחס לייצור XXX גלאי□ בשנת 2016,
ותשובתו הייתה: ״בחברה יש רישום מדויק ותהליך ייצור״ (שם ש׳ 21 ע׳ 664). עוד עולה
מחקירתו של לאופר שבשנים XXXX היה XX במכירות של החברה שנבע מהמכירות
לאמרסון XXX במכירות בתחום הצבאי (שם, ע׳ 665).

20. בהמשך חקירתו, התייחס לאופר למחלקת הפיתוח בחברה, וכך העיד (שם, ש׳ 22 ע׳ 670) :
“מחלקת הפיתוח כפופה לסמנכ״ל הפיתוח שכפוף אליי, ומחלקת הפיתוח אחראית על
פיתוח מוצרי□ חדשי□ לאמרסון, לתחום האש, הגז והצבאי”. בהמשך דחה לאופר, טענה
לפיה אמרסון מנחה את הפיתוח והסביר כי העלאת רעיונות וקביעת סדרי העדיפויות
בפיתוח נעשית על ידי המנכ״ל, סמנכ״ל הפיתוח ומנהל המוצר בשיתוף עם אנשי השיווק
והמכירות של אמרסון (שם, ע׳ 671). עוד הבהיר לאופר כי נוכח עזיבת אחד העובדים
במחלקת הפיתוח ישנם 24 עובדי□ נכון למועד מתן העדות, אולם בדרך כלל מונה מחלקת
הפיתוח 25 עובדי□ (שם, ע׳ 671). לאופר נשאל אודות מספר העובדים במחלקת השיווק,
מכירות והנהלה ואישר כי בשנת 2020 מספר העובדים עמד על 26 וכך בדרך כלל (שם, ש׳ 4
ע׳ 672).

21. לאופר נשאל על תהליכי הפיתוח בחברה והא□ ה□ השתנו, ובמענה לכך הסביר (ש□, ש׳ 2
ע׳ 674) : “…הטמענו תהליך פיתוח שמבוסס על גייטים, תהליך שבעצם, איך מתחיל המוצר,
מה השלבים שהוא צריך לעבור עד שהוא בעצם יהיה מוכן לצאת לשוק וזו פרקטיקה
מקובלת בחברה”.

22. בהמשך התייחס לאופר באופן כללי לפעילות החברה בשני□ שלאחר המיזוג והבהיר כי
אמנם היו שינויי□ בדפוסי העבודה, אולם עובדי□ חדשי□ גויסו, נוצרו משרות חדשות,
העבודה במפעל שונתה לעבודה אוטומטית ונוכח הייעול בייצור הועברו עובדי□ “לפוזיציות
אחרות״ ולמחלקות חדשות, באופן שה dna של החברה השתנה (שם, ע׳ 677 – 678).

23. תצהירו ועדותו של לאופר ה□ מקור ראשון במעלה ללמד על פעילות החברה בתקופה
שלאחר השלמת עסקת המיזוג, ובהתחשב באמור בתצהירו של לאופר ועדותו, שהייתה

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

אמינה עליי, נראה כי אין למצוא בתצהיר או בעדות של לאופר בסיס לטענות התובעים
בדבר הפרה של איזה מההתחייבויות שנטלו על עצמן הנתבעות בסעיף 6.3 להסכם המיזוג.

24. בדיון מיום 13.3.2016 נחקר מר שוך טיילור ובין היתר, נשאל אודות השינויים שבוצעו
בחברה לאחר השלמת עסקת המיזוג. כך השיב (ש׳ 4 ע׳ 70 לפרוטוקול הדיון):

“Please explain to me what were the changes you made in the company
after the completion of the transaction?

Witness: Functionally, we have only made one change, which is the
change in having Spectronics, so the Spectrex sales company now report
to the Vice President of the Flame and Gas Group. That’s the only
functional change that we made.

Adv. Teshuva: OK. What about sales from Spectronics to the world?

A: That has not changed.

Q: Not changed.

A: The way that we, the way that the products are sold has not

changed.

Q: OK. R&D?

A: Not changed.

Q: Manpower?

A: Actually, when we closed we had 159 people in Sderot, we now

have 162 and we are actively recruiting another 7.

Q: So let me ask you in Hebrew because I didn’t do it right.

אני מתכוון למי מנהל את כוח האדם.

Translator: What I meant to say is who manages manpower.

A: For Sderot? Tai Laufer.

Adv. Teshuva: And Tai Laufer is independent to take any decision as

he wants to as the General Manager of the company?

A: Nobody in Emerson has the authority to add headcount as

they wish. I wish we did, but we don’t. That’s the way we run the
corporation. So if Tai has a need to add heads, to add people, there is a
process to apply, that’s deployed across the whole of Emerson to apply
for those heads, and if he has a good business justification, he will get a

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

Emerson Process ת״א 16־01־4528 יחיאל ספקטור וא.י. ספקטור החזקות (2003) בע״מ נ׳
Rosemount ,Emerson Electric Co. ,Management Asia Pacific Private Limited
ספקטרוניקס בע״מ ,Inc.

permit.

Q: So basically that’s about all the way that you manage

Spectronics, no? Sales, R&D, you have to get an approval from the
headquarter of Emerson.

A: If you want, from me actually.

Q: From you?

A: Yes.

Q: OK. So you are the one in charge of Spectronics these days?

A: Yes. I am responsible for the whole of the Analytical and

Detection Group of which Flame and Gas is a part.

ש: תאשר לי כבקשה שאין לכם ניסיון בהדוום הזה של

.detector-n של ,flame and gas- ה

Translator: Please confirm that you don’t have any experience with

the detectors of the flame and gas.

Witness: Me personally?

Adv. Teshuva: Emerson.

A: Oh! Absolutely not!”

25. גם מעדות זו של מר שון טיילור, בסמוך למועד הגשת התביעה, עולה כי לא בוצעו שינויי□
בחברה בתקופה שלאחר השלמת עסקת המיזוג ונראה כי לא הופרו איזה מהתחייבויות
הנתבעות בסעיף 6.3 להסכם המיזוג.

26. בחקירתו מיום 13.3.2016, אישר ספקטור כי ידיעותיו אודות הנעשה בחברה, נובעות
מהידע שלו אודות החברה בתקופה בה כיהן כמנכ״ל, משיחות ע□ עובדי□ בחברה לרבות
בנו המועסק על ידי החברה, מישיבות שקיים בענייני פיתוח (ע׳ 8-6, ועי 44 לפרוטוקול
הדיון) ומשיחות עם לאופר. להוסיף, כי בחקירתו אישר מר שון טיילור כי בניגוד לטענת
ספקטור, העובדים רשאי□ להעביר לו מידע מקביל למידע הדרוש לו לביצוע הביקורת על
קיום התחייבויות הנתבעות לפי סעיף 6.3 להסכם המיזוג (ע׳ 84 – 85 לפרוטוקול הדיון
מיו□ 13.3.2016). כך או כך, אין למצוא בהצהרותיו ובחקירותיו של ספקטור תמיכה
להפרה מצד הנתבעות של איזה מההתחייבויות שנטלו על עצמן בסעיף 6.3 להסכם המיזוג.

27. בסיכומיה□ התייחסו התובעים לשינויי□ שבוצעו בחברה על ידי הנתבעות (סעיפים 134 –
136), לטענתם, הנתבעות שינו את מבנה החברה, העבירו את הייצור מייצור ידני לייצור

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

אוטומטי, שינו “פוזיציות” של עובדי□ והעבירו ידע ויכולת ייצור למוקדי פעילות של
אמרסון בארצות הברית. אלא שבכל אלה אין משוס הפרה של איזה מהתחייבויות
הנתבעות בסעיף 6.3 להסכם המיזוג, וממילא ובהתחשב בקונסטרוקציה המשפטית עליה
מבססים התובעים את תביעתם, אין בסיס לטענה לפיה הייתה לנתבעות כוונה מוקדמת
להפר את הסכם המיזוג אותה הסתירו מדירקטוריון החברה ובעלי המניות. יצוין, כי
בסיכומיהן התייחסו הנתבעות לביצוע כל אחת מההתחייבויות שנטלו על עצמן בסעיף 6.3
להסכם המיזוג לרבות שמירה על מיקום המפעל בשדרות, העסקת 165 עובדים נכון לשנת
2020, ייצור XXX גלאי להבה ו -XXX גלאי גז נכון ליום 20.3.2020, תשלו□ בונוסים
לעובדים בסך 4 מיליון דולר ותרומה שנתית בסך 270,000 דולר לקהילה בשדרות (סעיפים
35 – 37 לסיכומי הנתבעות). נתונים אלה לא נסתרו על ידי התובעים.

28. מהאמור עד כאן, נראה כי הנתבעות לא הפרו את ההתחייבויות שנטלו על עצמן בהסכם
המיזוג, וממילא לא העלימו כוונה להפר את הסכם המיזוג מהתובעים. אלא שבסיכומים
ובסיכומי התשובה שוזרים התובעים טענה, לפיה בשלב המשא ומתן ואישור עסקת המיזוג,
טעה ספקטור לחשוב שהנתבעות נטלו על עצמן התחייבות כללית לשמר את פעילות החברה
במתכונתה הנוכחית, ואילו הנתבעות אשר ידעו שלא כך הוא לא העמידו אותו על טעותו
(ראה בין היתר, סעיפי□ 5,4,3, 18,12, 20, 37,29, 42 לסיכומי התובעות וסעיפי□ 5.1, 5.2,
5.7, 5.9, 5.10, 12, 13, 14, 25, 29, 34). מדובר בטענה על גבול הבידיוני בכל הכבוד
וההערכה, שאין לקבלה. אין בידי לקבל שבעל שליטה ומנכ״ל של חברה עסקית ששוויה כ
-100 מיליון דולר, חברה שהיא “מפעל חייו”, מפעל מרשים לכל הדעות, המלווה ביועצים
ועורכי דין התקשר בעסקה תוך שהוא טועה בהבנת ההתחייבויות של הנתבעות שנכתבו
במפורש בהסכם המיזוג ובמסמכים נוספים.

29. נוכח מסקנתי לפיה הנתבעות לא הפרו את הסכם המיזוג, נראה כי אין בסיס לטענת
התובעים, לפיה הנתבעות סיימו את ההתקשרות עם ספקטור כדי לאפשר להן להפר את
הסכם המיזוג. משכך ומשאין חולק כי הנתבעות לא התחייבו להמשיך ולהעסיק את
ספקטור לאחר השלמת המיזוג, איני רואה צורך להידרש לטענות התובעים בעניין זה
(סעיפים 147- 181 לסיכומי התובעים).

30. נוכח מסקנתי לפיה הנתבעות לא הפרו את הסכם המיזוג וממילא אין בסיס לטענת
התובעים לפיה בשלב המשא ומתן ואישור עסקת המיזוג הסתירו הנתבעות את כוונתן
להפר את הסכם המיזוג, לא ראיתי צורך להידרש לטענות המשפטיות של התובעים באשר

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

להוראות הדין הנוגעות להליך אישור הצעת רכש מלאה על ידי האורגני□ של החברה
(סעיפי□ 182 – 195 לסיכומים). למען הסר ספק, אבהיר כי משלא מצאתי שיש בסיס
לטענות התובעים בדבר הסתרה של מידע כלשהו מצד הנתבעות, נראה כי לא נפל פג□
בהחלטות דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית על אישור עסקת המיזוג. מטעמים אלה,
ראיתי לנכון לדחות ג□ את טענות התובעים בעניין הפרת חובת האמון והנאמנות של
אמרסון אסיה כשליחה של ספקטור לצורך ההצבעה באסיפת בעלי המניות על אישור
עסקת המיזוג (סעיפים 206 – 215 לסיכומים).

31. אין חולק כי צדדים למשא ומתן חייבי□ לנהוג בתום לב האחד כלפי השני ובתוך כך לגלות
לצד האחר את כל המידע המהותי הרלבנטי לעסקה. כך גם אין חולק שבעת קבלת החלטת
דירקטוריון החברה על עסקת מיזוג צריכים הדירקטורים להיות מיודעים לכל המידע
המהותי הרלבנטי לעסקה. נוכח האמור עד כאן, נראה אכן שכל המידע הנוגע לעסקת
המיזוג היה כפני כל הצדדי□ להסכם המיזוג ויועציהם ובפני חברי דירקטוריון החברה. עוד
נראה כי החברה ממשיכה בפעילותה בשדרות לרווחת העובדים ובני העיר כמתחייב
מהסכם המיזוג.

32. משלא נפל פג□ בהסכם המיזוג או באישורו, אין מקום לביטול ההסכם או פיצוי התובעים,
וממילא אין צורך להידרש לטענות התובעים לעניין אופן ביטול עסקת המיזוג או אופן
חישוב הפיצוי לתובעים, לרבות חוות הדעת של המומחים מטעם שני הצדדי□ רו״ח כפיר
קלדרון ואלי אל על לגבי שווי החברה.

33. בטרם סיום ראיתי לנכון להבהיר כי בניגוד לטענת ספקטור לפיה הנתבעות פועלות לסגירת
המפעל בשדרות, המפעל בשדרות “חי ובועט” כפי שעולה מסיכומי הנתבעות שלא נסתרו
(סעיף 6 לסיכומי הנתבעות):

״בשבע השנים מאז המיזוג, עמרה הנתבעת 1 בהתחייבויותיה אלו (ומעבר להן).
מספר העובדים עולה על הנדרש בהסכם, ומספר היחידות שיוצרו היה גבוה באופן
עקבי מהתחייבותה. המפעל בשדרות פורח: התשתיות, הבינוי והמחשוב במפעל
שודרגו משמעותית תיד השקעה כספית ניכרת; היקף ההשקעה במחקר ופיתוח
הוגדל משמעותית; נוספו לקוחות, פרויקטים והסכמי שיתוף פעולה; הותקנו נהלים,
לרבות בתחום הבטיחות ומשאבי האנוש; הוטמעו תכניות לשיפור רווחת העובדים
ולהכשרתם; והמפעל ממשיך להוציא סדרות של מוצרים חדשים”.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

על רקע מצבה זה של החברה, נכון להזכיר את הצהרתו של ספקטור בדירן מיום 13.3.2016 :
״אני רוצה שיקיימו את ההסכם. שום דבר חוץ מזה״ (ש׳ 23 ע׳ 49 לפרוטוקול הדיון). ובכן,
לאחר שנשמעו כל הטיעונים ונבחנו הראיות נראה שכך הוא והגיע הזמן לברך על המוגמר.

סוף דבר

התביעה נדחית.

בהתחשב בהתנהלות הצדדים במסגרת ההליך ובמספר הדיונים שהתקיימו (13) בהם 6 דיוני
הוכחות בהם נשמעו עדים רבים, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעות את הוצאות
המשפט ושכ״ט עו״ד בסך 250,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים
ניתן היום, כ״א אלול תשפ״ג, 07 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

מגן אלטוביה, שופט

[wpseo_breadcrumb]

מסחרי-אזרחי

השופט מגן אלטוביה: פס”ד בעניין תביעה על ביטול הסכם מיזוג (ת”א 4528-01-16)

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

המלצות

איך למצוא עורך דין מומלץ? כיצד לבחור עו”ד טוב

איך מגישים תביעה בבית משפט?

כמה עולה עורך דין? כיצד נקבע שכר טרחת עורך דין

פסקי דין מרכזיים של בית המשפט העליון לשנת המשפט 2018-2017

מה זה חוזה? | עורך דין חוזים

צרו קשר

עו"ד מומלץ : רישוי עסקים

עו"ד מומלץ :