בית משפט לתביעות קטנות בירושלים

עורך דין מומלץ

ת”ק 34672-02-21יוגב נ’ טו דו איט שישים דקות שווק באינטרנט בע”מ ואח’

לפני כבוד הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד

פסק דין

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות דין התביעה להתקבל מהנימוקים שלהלן המובאים בתמצית בהתאם לתקנה 15)ב   לתקנות שיפוט בתביעות קטנות  סדרי דין   התשל”ז – 1976.

1. 1. לטענת הנתבעת 1, יש לה רקע וניסיון רב בתחום השיווק האינטרנטי. האמינות מול תלמידיה חשובה לה מאוד והיא פועלת שבשקיפות לאורך כל הדרך. כל תלמיד פוטנציאלי נחשף לכל הידע מול דף ההסבר, שיחה עם נציג חתימה על חוזה מול הנתבעת 1.
2. 2. ביהמ”ש מתרשם כי הנתבעת 1אכן עושה הרבה על מנת לפעול בשקיפות. יחד עם זאת סבור ביהמ”ש כי לא לכך התכוון המחוקק חוק הגנת הצרכן, תשמ”א -1981)להלן – החוק .
3. 3. הנתבעת 1מפרסמת את עצמה ברשת האינטרנט. דרך הפרסום המתעניין מגיע לדף נחיתה שבו עליו למלא פרטים לצורך קבלת סרטון הסבר. צילום של דף הנחיתה לא צורף לתיק אך הוצג בדיון על גבי מחשב נייד. הפרטים שיש למלא בדף הנחיתה כדי לקבל סרטון הסבר הם שם המתעניין, מספר טלפון סלולרי וכתובת מייל ע’2ש’9-10  . כפי שהוצג בדיון, בדף הנחיתה יש ריבוע לסימון שהמתעניין צריך לסמן ולידו כתוב “אני מאשר קבלת דיוורים בתקנון בתחתית הדף”  ע’2ש’-1011  . במרחק רב  בין דף הנחיתה והריבוע לסימון לבין הקישור לתנאי השימוש יש מה שנראה כפרסומות   ולאחר שגוללים לתחתית דף הנחיתה מופיע כיתוב באותיות קטנות, בין היתר, קישור באותיות קטנות לתנאי השימוש. המילים “לקבלת הסרטון” בדף הנחיתה מוצגים בפונט בולט ומודגש בצבע.
4. 4. התובע פנה ביום 29.2.20וביקש לקבל את הסרטון ועל הדרך קיבל את תנאי השימוש, דהיינו, את חוזה ההתקשרות. עמדת הנתבעת היא שהיא יצאה ידי חובת הגילוי כחוק. ביהמ”ש סבור שמדובר בגילוי שאינו כחוק וזאת מהנימוקים שלהלן:

א.   חובת הגילוי אינה אמורה להיות אגבית לקבלת הסרטון בשלב השיווק. חובת הגילוי בשלב ביצוע העסקה הוא לב ההתקשרות ושלב השיווק הוא אך לכבודו. בעוד שהאפשרות לקבלת הסרטון מודגשת בדף הנחיתה בפונט מוגדל ובצבע, תנאי השימוש מוצנעים יחסית, הן בגודל הפונט וניתן להגיע אליהם רק אם גוללים לתחתית המסמך. דהיינו, ה. דף הנחיתה אינו מדגיש את מתן תנאי השימוש כפי שהוא מדגיש את קבלת הסרטן.

ב.   הסכמה לקבלת דיוורים אינה הסכמה לתנאי ההתקשרות.

ג.    בדף הנחיתה לא נאמרת במפורש המילה חוזה או התקשרות. בקלות יכול המתעניין לטעות  ע’3ש’6-7  . ניתן אף לסבור שמדובר בתנאי שימוש לצפייה בסרטון.

ד.   הנתבעת לא דאגה לחתימה של התובע על תנאי ההתקשרות כפי שנעשה לאחר השלמת העסקה והתשלום, דבר המדבר בעד עצמו  ע’3ש’33-36  .

ה .טענת הנתבעת לגילוי נאות בטלפון לפני שלב סגירת העסקה אינה בגדר גילוי נאות כחוק.

ו.   טענת הנתבעת שאחרת לא ניתן להרוויח כסף  ע’3ש’17-18   מדברת בעד עצמה.

ז.   חוק הגנת הצרכן בסעיפים 14ג עד 14ה מבחין בין שלב השיווק לבין שלב ביצוע העסקה. בשלב השיווק לפי סעיף 14ג)א   לחוק – העוסק חייב לגלות לצרכן בין השאר: את שמו כתובתו, ת.ז./ח.פ, מחיר העסקה ותנאי התשלום, תכונות עיקריות של המוצר או השירות, מועד ודרך אספקה, פרטים בדבר האחריות, התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף ופרטים אודות זכות הביטול. בשלב ביצוע העסקה לפי סעיף 14ג)ב   לחוק – העוסק חייב לספק לצרכן לא יאוחר מיום קבלת הנכס או השירות חוזה או טופס גילוי נאות בו מציינים הפרטים המהותיים לעסקה. בין השאר: פרטי העוסק, התכונות העיקריות של המוצר או השירות מחיר המוצר או השירות, פרטים בדבר זכות הביטול, שם היצרן, ארץ ייצור, מידע בדבר תנאי האחריות וכל תנאי נוסף שחל על העסקה. דהיינו, על פי חוק הגילוי הנאות אמור להעשות בשלב ביצוע העסקה ולא בשלב השיווק כפי שנעשה במקרה זה. בהתאם לחוק טופס גילוי נאות אמו להינתן וחוזה התקשרות אמור להחתם בשלב ביצוע העסקה. לא לפני ולא אחרי.

ח.   אם סברה הנתבעת שעשתה גילוי נאות כבר בשלב השיווק  בעת שהתובע התעניין בקבלת הסרטון   לא ניתן הסבר לכך שראתה צורך לחזור להחתים את התובע על טופס גילוי נאות / חוזה לאחר ההתקשרות והתשלום.

ט.   כאמור, התובע פנה לקבלת סרטון ועל הדרך יצא עם תנאי השימוש / החוזה. מה שנדרש כדי שיהיה גילוי מהותי ולא גילוי פורמלי הוא אחד משניים: או שברובריקה של “לקבלת הסרטון” יתווספו באותו פורמט של הדגשה המילים ותנאי ההתקשרות / חוזה הקורס, או שהתובעת תפצל בין שלב השיווק  משלוח הסרטון   ושלב ביצוע העסקה ובסמוך לפני ביצוע העסקה תעשה גילוי נאות כחוק.

י. ניתן משקל לכך שיש פערי כוחות לא מבוטלים בין הצדדים ושמדובר בעסקת מכר מרחוק שהמחוקק קבע כללי הגנה מיוחדים לצרכנים בעסקה מסוג זה. \

יא. התקשרות לחוזה באלפי שקלים אינה דומה לרכישת כרטיסי קולנוע  ע’3ש’23-24  .

יב. גם אם תאמר שהנתבעת פועלת טוב יותר מחברות אחרות, שלא עושות גילוי נאות כלל לפני ההתקשרות, ביהמ”ש עדיין סבור שאין בהתנהלות הנתבעת משום מילוי כוונת המחוקק לגילוי נאות מהותי ואפקטיבי בשלב ביצוע העסקה.

התביעה מתקבלת נגד הנתבעת 1.

לאור האמור הנתבעת תשיב לתובע את סכום העסקה במלואה 6,982.51 ₪ וכן אגרת פתיחת תיק בסך 88₪ ובגין טרדה וביטול זמן סכום של 500₪.

התביעה נגד הנתבע 2נמחקת. התובע ישלם לנתבע 2הוצאות בסכום של 500₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30יום.

ניתן היום ל’ אב תשפ”א, 08/08/2021בהעדר הצדדים.