פסקי דין חשובים

עורך דין מומלץ

1. 1. לפני בקשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991(להלן: “החוק“).
2. 2. הצדדים בני זוג נשואים ולהם שלושה ילדים קטינים, בגילאי, 13, 10ו 7לערך.
3. 3. בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים הקשורים לפירודם, בפני כב’ השופטת פאני גילת כהן (תביעה רכושית, מזונות קטינים והסדרי שהות).
4. 4. ביום 20.3.2022הגישה המבקשת בקשה לצו הגנה נגד המשיב בה טענה כי המשיב מתחקה אחר תנועותיה, מציץ לתוך ביתה, הודה שצילם אותה ואדם נוסף שהיה במחיצתה, רדף אחריו והבריח אותו, תוך השמעת איומים, מכנה אותה בכינויי גנאי בנוכחות הקטינים וזאת בעת שהוא אינו גר בבית ומתגורר עם בת זוגתו ועם בנם המשותף. עוד הוסיפה המבקשת כי המשיב מחזיק בנשק, נוטל תרופות פסיכיאטריות, ידוע בהתקפי זעם וביום 18.3.2022בעקבות אותו אירוע בו הגיע לקרבת בית המגורים חסם המשיב את דרכה.
5. 5. בדיון מיום 20.3.2022הוסיפה המבקשת כי כתוצאה מהתנהלות המשיב נאלצה להגן על עצמה ומשכך הגיש המשיב נגדה תלונה על תקיפה ואיומים וטענה כי המשיב התקין תוכנת ריגול במכשיר הטלפון שלה ובמחשבה האישי.
6. 6. לאחר שקראתי את טענות המבקשת, שמעתי אותה בדיון שהתקיים באותו מועד והתרשמתי התרשמות ראשונה, סברתי כי יש מקום ליתן צו הגנה עראי במעמד צד אחד, עד לקיום דיון במעמד הצדדים (להלן: “הצו העראי”).

7. 7. בהחלטתי זו קבעתי דיון נוסף במעמד הצדדים ליום 27.3.2022.
8. 8. בו ביום (לאחר השעה 17:00) הגיש המשיב בקשה לביטול ההגבלה שניתנה בממסגרת הצו העראי, לפיה הורחק 100מטר ממקום מגורי המבקשת, שכן לשיטתו הגבלה זו והצו בכללותו ניתנו על בסיס מצגים כוזבים שהציגה המבקשת ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

המשיב ציין בבקשתו כי ביום 18.3.2022הגיש בעצמו תלונה נגד המבקשת בגין תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.

עוד טען המשיב כי מדובר בנחלה חקלאית והוא חקלאי המצוי בעיצומו של קטיף הלימונים שבחלקתו ומשכך הוראות הצו פוגעות פגיעה חמורה במטה לחמו.

9. 9. לנוכח המועד בו הוגשה הבקשה, היא הובאה לפתחה של כב’ השופטת עפרה גיא, במסגרת תורנות ערב.
10. 10. בהחלטתה הראשונה מיום 20.3.2022, הורתה השופטת גיא למשיב להבהיר לאלתר מה המרחק בין בית המגורים לבין המשק החקלאי בו מצויים הלימונים והורתה לו אף לצרף שרטוט לצורך הבנת המרחקים בין בית המגורים לבין השטח החקלאי. עוד הורתה השו’ גיא כי המשיב יבהיר באם ניתן להיכנס לנחלה שלא בסמוך לבית המגורים וכן מה השעות בהן נדרש לשהות במשק ומה השעות שלרוב שוהה המבקשת בבית המגורים ובנוסף, יפרט באם קטיף הלימונים מבוצע על ידו או באמצעות עובדים וככל שאינו מבוצע בפועל על ידו, האם ניתן לבצעו ללא כניסתו לשטח החקלאי (להלן: “ההחלטה הראשונה”).
11. 11. בהתאם לאמור, עוד באותו ערב הגיש המשיב תגובה להחלטה בה הבהיר כי בית המבקשת אותו הגדיר “הבית השני בנחלה” ממוקם בתוך חלקת הלימונים שלו וכי המרחק בין בית המבקשת לשורות הלימונים הקרובות הינה של חמישה מטרים בלבד.

עוד הבהיר המשיב כי הוא קוטף את הלימונים בעצמו והוסיף לציין “אני חקלאי ועו”ד” וטען כי הוא לא נכנס לנחלה בסמוך לבית המגורים והוסיף “(הכל מצגי שווא של המבקשת)” וסיים דבריו במילים “נעשה לי פה עוול, שופכים את דמי”.

על גבי תגובתו שרטט המשיב שרטוט בכתב ידו, בו צוינו מספר מבנים הקיימים בנחלה: בית המשיב, בית המבקשת, מחסן- בית אריזה ומערכת סולארית, כאשר מסביב לבית המבקשת צייר המשיב עיגולים המייצגים לדבריו את פרדס הלימונים.

12. 12. לנוכח תגובה זו, בהחלטה נוספת בערבו של יום 20.3.2022הורתה כב’ השופטת גיא (להלן: “ההחלטה השנייה”) כדלהלן:

“השעה היא 18:43והבקשה הובאה לעיוני במסגרת תורנות ושעה שאיני השופטת המטפלת. בנסיבות אלו וכאשר מעיון בתרשים עולה כי בית המשיב נמצא בסמוך לבית המבקשת לא ברור לי באם ניתן לסייג הצו ולא מצאתי מקום לשנות החלטת כבוד השופט ממן מבלי לשמוע עמדת הצד שכנגד. לפיכך, מצאתי מקום להורות למזכירות לפנות למבקשת אשר מתבקשת להודיע לאלתר באם ניתן לסייג הצו באופן שהמשיב ייכנס למשק לצורך קטיף הלימונים ומגורים בביתו ותודיעני במזכר. ככל שלא תהיה הסכמה, יוותר הצו על כנו, יוקדם מועד הדיון הקבוע בתיק ויתקיים מחר (קרי היום 21.3.2022. א.מ.) דיון בפני כבוד השופט ממן בשעה 09:30.”

13. 13. לא למותר לציין כי הגם שיום הדיונים של מותב זה היום הינו בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד והגם שהבקשה הוגשה בבית המשפט שבקריית גת, הבהירה כב’ השו’ גיא כי ככל שלא תהיה הסכמה ולנוכח הדחיפות הנחזית, הדיון יתקיים בפניי היום בבית המשפט שבאשדוד.
14. 14. בסופו של יום ולאחר שפניית מזכירות שנעשתה אמש למבקשת הושבה ריקם, לנוכח סירובה לסייג את הוראות הצו, הבקשה נקבעה לדיון בפני היום.
15. 15. לנוכח האמור, ביום 21.3.2021התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו ולאחר שחקרתי את המבקשת חקירה ראשונית ביחס לטענות המשיב בעניין בית המגורים בו הוא מתגורר לדבריו ובעניין הטיפול בפרדס הלימונים, הצעתי לצדדים להסכים למתן צו הגנה הדדי, מבלי להודות בטענות הצד שכנגד וזאת לנוכח המתח הרב השורר ביניהם והעובדה כי אין מחלוקת כי “התכתשות”, אגב ניהול הסכסוך, נעשית גם לעיני ילדיהם ופוגעת בראש ובראשונה בטובתם.

עוד הצעתי לצדדים כי במסגרת הצו יוקצו זמנים מוגדרים ומשמעותיים בהם יוכל המשיב להגיע לפרדס הלימונים על מנת לטפל בלימונים, או לקטוף אותם וזאת בזמנים בהם תתחייב המבקשת לשהות מחוץ לבית המגורים ולפרדס הלימונים.

דא עקא, כי בעוד שהמבקשת הסכימה להצעה זו ואף הציעה חלופות ראויות למועדים בהם יוכל המשיב לעבוד ולקיים את מטה לחמו, כלשונו, התנגד המשיב להצעה וזאת כשחתם התנגדות זו באמירות קשות גם כלפי ביהמ”ש: “אתה שופך את דמי, ואין לך סמכות” (עמ’5, ש’16-19לפרוטוקול), אמירות שחזרו על עצמן שוב ושוב באופן מתריס ומשתלח במהלך הדיון כולו.

16. 16. בנסיבות אלה ובשעה שהצדדים עמדו על טענותיהם, נשמעו ראיות והצדדים נחקרו על טענותיהם ונשמעו סיכומי הצדדים.
17. 17. לאחר ששמעתי הצדדים והתרשמתי התרשמות בלתי אמצעית מגרסאותיהם וזאת בד בבד עם בחינת גרסאות אלה לצד ראיות שהוצגו במהלך הדיון, מצאתי כי יש לקבל הבקשה ולהורות על הארכת הצו למשך שלושה חודשים וזאת במספר סייגים, כפי שינומק, יובהר ויפורט להלן;
18. 18. טענות המבקשת לא נסתרו, כאשר גרסתה ועדותה עשו עלי רושם מהימן ומנגד עדות המשיב והתנהלותו העלו ספקות רבות, עד כדי הטלת ספק בגרסתו כולה.
19. 19. מכל המקובץ מצאתי כי התנהלותו של המשיב, כפי שנלמדה גם מהתנהגות הצדדים באולם ביהמ”ש ומאשר הוצג והוכח בפני (כפי שיובהר להלן) מביאה לכדי מסקנה כי ישנו בסיס סביר להניח כי המשיב התנהג באופן שאינו מאפשר למבקשת ניהול סביר ותקין של חייה, באופן המצדיק ליתן צו הגנה בהתאם להוראות סע’3(3) לחוק ואף בהתאם להוראות סע’2לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס”ב-2001.
20. 20. הדברים מקבלים משנה תוקף עת במקרה דנן, אין מחלוקת כי המשיב אינו גר עוד בבית הצדדים. המשיב והמבקשת נפרדו לפני כשנתיים (עמ’10, ש’10-11לפרוטוקול) כשאף לדבריו לא ישן בבית בו מתגוררת המבקשת מזה כחצי שנה (עמ’5, ש’26-27לפרוטוקול) ומאז אינו מתגורר עוד בנחלה.
21. 21. למען הבהר הדברים, תחילה אתמקד בגרסאות ועדויות הצדדים ומהן אעבור לבחון את הצורך במתן הצו;
22. 22. על אף האמור לעיל בעניין הפרדת המגורים ומקום מגוריו של המשיב, מצאתי כי בבקשתו של המבקש מאמש הוצג לביהמ”ש מצג שווא לפיו המשיב מתגורר הלכה ולמעשה בסמוך לבית המבקשת וזאת תוך הטעייה של ביהמ”ש, שכן בחקירתו, אישר המשיב כי הוא מצוי בזוגיות חדשה וכי הוא ישן בבית בת הזוג שלו (לכל הפחות במשך כחצי שנה) וכי במועד בו הגיש בקשתו אתמול (3.2022) ואף במשך מספר שנים קודם לכן, מתגוררת משפחה אחרת במבנה, אותו הגדיר באופן תמוה ביותר בשרטוט שהגיש לביהמ”ש כביתו שלו (עמ’5ש’31-35).
23. 23. יוער כי הגם שבמהלך הדיון ביקש המשיב לטעון כי לא טען שהוא מתגורר בנחלה (עמ’11, ש’-810) הרי שאין חולק כי בשרטוט שהגיש באופן דחוף אתמול בבקשה לבטל את הצו, כתב במפורש כי מדובר בביתו שלו, תוך הטעיית ביהמ”ש, כפי שעולה בבירור מהחלטת כב’ השו’ גיא בה ביקשה מהמבקשת להבהיר “באם ניתן לסייג הצו באופן שהמשיב ייכנס למשק לצורך קטיף הלימונים ומגורים בביתו” (ההדגשה שלי. א.מ.).
24. 24. משכך ומשאין מחלוקת כי במבנה אותו הגדיר המשיב “בית המשיב” מתגוררת מזה מספר שנים משפחה אחרת (זאת הגם שהמשיב עותר לפינוי אותה משפחה), נהיר כי הוראות הצו לא פגעו בזכות המגורים שלו בביתו, שכן הלכה ולמעשה מזה לפחות כחצי שנה (ולדברי המבקשת אף קודם לכן) מתגורר המשיב בבית בת זוגתו בדירה שכורה (זאת הגם שהמשיב טוען כי עליו לפנות הדירה זו) ]יודגש כי טענות המשיב בשני עניינים אלה נטענו ללא הגשת כל אסמכתא, אולם גם אם יש בהן ממש אין בהן כדי לשנות מסקנתי לפיה הצו אינו פוגע במאומה בזכות המגורים של המבקש, עליה ויתר משיקוליו שלו[.
25. 25. אדגיש גם כן כי לא מצאתי לקבל גרסת המשיב בעניין החשש שלו מפני תלונות שווא שהביא אותו לעזוב את דירת המגורים המשותפת ואף את הנחלה כולה וזאת בשעה שהמשיב אישר כי הוא זה שהגיש נגד המבקשת תלונה למשטרה וכי היא עצמה לא הגישה נגדו תלונה מעולם (עמ’6, ש’-1314). אולם גם אם היה בכך ממש, הרי שלא הצו שניתן ביום 20.3.2022הוא זה שמנע מהמשיב את המגורים בנחלה, כפי שביקש לטעון בבקשתו מאמש.
26. 26. שעה שהמבקש לא מתגורר בסמיכות למבקשת ובמתן הצו לא נגרם לו נזק במישור הנוגע למקום מגוריו, הרי שכל שנותר לבחון האם הצו אכן פוגע בזכותו של המשיב להתפרנס ולעבד את פרדס הלימונים השייך לו.
27. 27. אדגיש כי גם בסוגיה זו גרסתו של המשיב העלתה תמיהה רבתי. בעוד שבבקשתו טען כי נמנעת ממנו האפשרות לעבד את הפרדס, הרי שבתכתובת שנשלחה ע”י המשיב ביום 3.11.2021לב”כ המבקשת כתב במפורש:

“אנו מצויים בשנת שמיטה ואני מחוייב כלפי הרבנות הראשית… קרי, להזניח את הפרדס הלימונים ואת שאר הגידולים… מרשתך עלולה לגרום לי לנזקים כלכליים בלתי הפיכים!…“.

28. 28. הוי ידוע כי שנת השמיטה לא הסתיימה ומשכך לא נהיר מה השתנה השבוע הזה שבו עותר המשיב לעבד את הפרדס, בעוד שאך לפני מספר חודשים ביקש לאסור על המבקשת לעשות כן, מחשש שמא יבולע למטה לחמו.

הסבריו של המשיב ביחס ל”היתר המכירה” שניתן לו ע”י הרבנות הראשית לישראל, המתיר לו לקטוף את הלימונים, לא שכנעו את ביהמ”ש כי דרישתו להגיע בכל עת שיחפוץ (יום ולילה) לעבד את הפרדס ולקטוף לימונים מונעת אך מתוך רצון להתפרנס ולא מתוך רצון לנהל מלחמה במבקשת גם בנוכחות ילדיהם הקטינים של הצדדים.

לראיה, העובדה כי המשיב דחה מכל וכל את הצעת המבקשת כי יגיע לקטוף לימונים שלוש פעמים בשבוע, במועדים שהמבקשת מתחייבת שלא לשהות בקרבת המקום, כאמור לעיל.

29. 29. עוד מצאתי כי גרסתו של המשיב בעניין זה תמוהה מכיוון נוסף וזאת לכל הפחות, שכן המשיב אישר כי הוא עורך דין ש”עובד סביב השעון” ומנהל משרד עורכי דין עצמאי (עמ’7, ש’18) ומשכך דומה כי דרישתו להגיע בכל יום במשך כל היום לקטוף לימונים מנותקת מהצורך הקונקרטי שלו לעשות כן ומונעת ממניעים זרים.
30. 30. מנגד ובאופן מובהק, כאמור לעיל, מצאתי את גרסתה של המבקשת מיוסדת על אדנים איתנים ומצאתי כי התנהלותו האימפולסיבית של המשיב (שמקצתה באה לידי ביטוי אף מול ביהמ”ש עצמו) מטילה אימה על המבקשת ופוגעת ביכולתה לנהל את חיה בצורה סבירה ותקינה וזאת כפי שיובהר להלן;
31. 31. כבר נקבע בפסיקות בית המשפט העליון גם כן כי קיימת הצדקה למתן צו איסור כניסה לא רק במקרה של אלימות פיסית אלא גם במקרה של התעמרות רוחנית, של השפלה ודיכוי נפשיים (ע״א 458/79ש׳ ניר נ׳ י׳ ניר, פ״ד לה(1) 518, בעמ׳ 527; ע״א 573/81רחלה כסיף ואח׳ נ׳ רם כסיף וערעור שכנגד, פ״ד לו(2) 294, בעמ׳ 299).
32. 32. המשיב אישר כי בלש אחרי המבקשת וצפה בה כשהיא מבצעת, לדבריו, מין אוראלי באדם אחר (עמ’10, ש’24- 26ועוד).
33. 33. בהודעה מוקלטת שהושמעה באולם ביהמ”ש בזמן חקירת המבקשת נשמע צד ג’ (אשר על פי הקשר הדברים נלמד כי הוא מצוי במערכת יחסים כזו או אחרת עם המבקשת) מציין כי המשיב איים עליו כתגובה לקשר שהוא מנהל עם המבקשת (ראו: עמ’8, ש’31-33).
34. 34. דבריה של המבקשת לפיהן המשיב התקין לה רוגלה במחשב האישי שלה לא נסתרו ואף נתמכו במידת מה בדברי צד ג’, שכן משיחה טלפונית שיזם ביהמ”ש במהלך הדיון עם אותו אדם הבהיר צד ג’ כי מצא במחשב האישי של המבקשת תוכנת ריגול (עמ’10, ש’6-7לפרוטוקול).
35. 35. אלא שמעל לכל, אין חולק כי הסכסוך הנטוש בין הצדדים נעשה גם לעיני ילדיהם (המשיב הציג בדיון תכתובת בין בת זוגתו לבין אחד הקטינים, ממנה עולה כי האלימות ההדדית נעשתה בנוכחותו- ראו: עמ’7, ש’3-5לפרוטוקול; הדברים מצאו ביטוי גם בעדות המבקשת- עמ’9, ש’6-7) באופן הפוגע בטובתם, באופן מובהק (ראו בעניין זה: פסק דינו של כב’ הש’ ג’יוסי ברמ”ש 37077-01-14פלוני נ’פלונית, ניתן ביום 19.02.14(פורסם בנבו).
36. 36. בנסיבות אלה ושעה שלא מצאתי כי מתן הצו יפגע פגיעה ממשית במשיב וגם אם הרחקתו בסייגים המפורטים להלן תפגע במשיב פגיעה כלשהי, הרי שזו נגפה אל מול הפגיעה הממשית והקשה הנגרמת למבקשת וזאת במיוחד גם אל מול הפגיעה הנגרמת לילדי הצדדים, אשר חשופים להתנהלות המלחמתית, הנגרמת כתוצאה מהחיכוך שבין הצדדים.
37. 37. עם זאת ועל מנת לאפשר למשיב לקטוף את הלימונים, באופן שלא ייפגע מטה לחמו, אלא רק במידה שאינה עולה על הנדרש, הרי שבכל תקופת הצו יוכל המשיב להגיע לפרדס הלימונים בכל יום שלישי ורביעי בשבוע בין השעות 8:00ל 17:30בלבד ובזמנים אלה המבקשת לא תשהה בבית המגורים, או בפרדס ובסמוך לו והדבר לא יהווה הפרה של הוראות הצו.
38. 38. משכך, הוראות הצו מיום 20.3.2022יעמדו בתוקפם עד ליום 20.6.2022וזאת בסייג האמור בסע’37לעיל.
39. 39. משהגעתי לכלל מסקנה זו ובמיוחד לנוכח התנהלותו של המשיב המפורטת לעיל ובמיוחד בשעה שמדובר בעורך דין, שחלה עליו חובת זהירות מוגברת בהתנהלות מול ביהמ”ש ובאמירת אמת בהליכים משפטיים ובשעה שהמשיב התנגד לכל הצעת פשרה ואף הטריח לשווא את ביהמ”ש מחוץ לשעות העבודה הסדירות, בעוד נהיר כי לא היה בכך צורך של ממש, אני מחייב את המשיב בהוצאות המבקשת בסך 5,000₪ וכן בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 2,000₪ שישולמו בתוך 30ימים מהיום, שאם לא כן יישאו חיובים אלה הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בכך מסתיים הדיון בבקשה והמזכירות תסגור את התיק.

ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות הצדדים ובכפוף לתיקוני עריכה.

ניתנה היום, י”ח אדר ב’ תשפ”ב, 21מרץ 2022, בהעדר הצדדים.

בית משפט לענייני משפחה בקריית גת
ה”ט 40587-03-22 פלונית נ’ פלוני
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט אריאל ממן
המבקשת פלונית

נגד
המשיב פלוני
החלטה