פלילי פסקי דין חשובים

גזר דין

עורך דין מומלץ

(מותר לפרסום)

רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן הכולל שבעה אישומים כשכל אחד מהם מיחס לנאשם עבירה של הטרדה מינית והתנכלות, לפי סעיף 3(א)(5א) יחד עם סעיף 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998 (7 עבירות בסה”כ).

לפי המתואר בכתב האישום המתוקן – חלק כללי, “טלגרם” היא מערכת להעברת מסרי מידיים ותקשורת קולית ברשת האינטרנט, שנוסדה במהלך שנת 2013, וניתנת להפעלה ממערכות הפעלה שונות (להלן: ”טלגרם”). המסרים המועברים במערכת טלגרם מוצפנים, וככלל הם נשמרים על גבי שרתי החברה המבוזרים ברחבי העולס וכן, בהתאם להגדרות המשתמש, נשמרים גם במכשירי המשתמשים. טלגרם מאפשרת שליחת הודעות, תמונות, סרטוני וידאו, מדבקות, הודעות קוליות וקבצים מכל סוג. מערכת טלגרם ניתנת ל”הורדה” בחינם מכל אחת מחנויות האפליקציות לטלפונים סלולריים, וכן ניתנת להתקנה או לשימוש בחינם על גבי מחשבים. מאפייניה העיקריים של מערכת טלגרם הם הפרטיות והאנונימיות שהיא מאפשרת למשתמשיה. ברירת המחדל לשמירת הודעות בטלגרם היא מבוססת “ענן” (שמירה בשרת) וניתן לגשת אל המידע האגור בחשבון הטלגרם של המשתמש מכל התקן המתחבר לאותו חשבון. ההודעות והמדיה נשמרות בענן עד למחיקה על ידי המשתמשים, ובהתאם להגדרות המשתמש גם במכשירו. הדרך בה מוצג המשתמש אל מול משתמשי טלגרם אחרים היא אנונימית, בדרך כלל, וכוללת שם תצוגה, ושם משתמש. שם המשתמש, שהינו חד-ערכי, נבחר על-ידי המשתמש, ומערכת טלגרם אינה מאפשרת ששני משתמשים יהיו, במקביל, בעלי אותו שם משתמש. שם התצוגה (קרי הכינוי שבאמצעותו יופיע המשתמש אצל משתמשים אחרים ברשת) אף הוא נתון לבחירת המשתמש, וניתן לשינוי בכל עת. נוסף על כך, לכל משתמש מוגדר מספר חשבון המקושר למספר הטלפון בו נוצר החשבון. מספר זה הוא קבוע ולא ניתן לשינוי. טלגרם מאפשרת יצירת קבוצות וערוצים. משתמש המצטרף לקבוצה יכול לשלות בה הודעות, הוא חשוף לכלל ההודעות הנשלחות בקבוצה ולהודעות שנשלחו בה בעבר (הודעות לרבות מדיה), ושם המשתמש של מנהל הקבוצה חשוף בפניו. במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק ולכל הפחות החל מיום 08.08.2019 ועד למועד מעצרו ביום 06.11.2019 (להלן: “התקופה הרלוונטית”), הפעיל הנאשם משתמש בטלגרם תחת הכינוי “tomer” הנושא מספר ID: #########. כמו כן, יצר הנאשם את קבוצת הטלגרם “המדרשה” (להלן בכתב אישום זה: “המדרשה”).

לפי המתואר באישום הראשון, ביום 08.08.2019 או בסמוך לכך, יצר הנאשם את קבוצת הטלגרם המדרשה, קבוצה ייעודית להפצה של סרטים ותמונות בהם נחזות נערות ונשים ישראליות בעת ביצוע אקטים מיניים או של תמונות וסרטים המתמקדים במיניותן (להלן: “התכנים המיניים”), וזאת ללא ידיעתן וללא הסכמתן. במהלך התקופה הרלוונטית הצטרפו לקבוצת הטלגרם המדרשה למעלה מ-400 משתמשים ופורסמו בה, על פי רוב על-ידי הנאשם, למעלה מ-500 תמונות וסרטונים המכילים תוכן מיני של נשים ישראליות, לרבות קטינות, בנסיבות שיש בהן כדי להשפילן או לבזותן, ובין היתר כשהן מבצעות אקטים מיניים, הכל ללא ידיעתן והסכמתן. בנוסף לפרסום התכנים המיניים, הנאשם שלט בתכנים שפורסמו בקבוצת הטלגרם המדרשה גם על-ידי אחרים בכך שיכול היה להסיר תכנים שהופצו על ידי משתמשים אחרים, לצרף משתמשים חדשים וכן להסיר משתמשים קיימים. בתקופה הרלוונטית אף הפציר הנאשם בחברי הקבוצה לפעול לצירוף אנשים נוספים, ופרסם הודעה בקבוצה לפיה לא ישלח תכנים מיניים נוספים עד שמספר חברי הקבוצה יגדל. במעשיו המתוארים לעיל פרסם הנאשם בעצמו ובצוותא חדא עם חברים בקבוצת הטלגרם המדרשה, לכל הפחות 500 תמונות וסרטים הכוללים תכנים מיניים של צעירות, נשים וקטינות ישראליות, הכל ללא הסכמתן וללא ידיעתן, בנסיבות שבהן יש להשפילן או לבזותן.

לפי המתואר באישום השני, ביום 09.08.2019 או בסמוך לכך, פרסם הנאשם בקבוצת הטלגרם המדרשה סרטון באורך 48 שניות במהלכו נחזית א’, ילידת 2000 (להלן: “א”), בעירום כשידיה אזוקות באזיקי פרווה אדומים והיא מבצעת מין אוראלי בגבר, וזאת מבלי שניתנה הסכמתה של א’ לפרסום. הסרטון פורסם על ידי הנאשם, ללמעלה מ-400 משתמשי קבוצת הטלגרם המדרשה. במעשיו המתוארים לעיל פרסם הנאשם סרטון המתמקד במיניותה של א’, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילה או לבזותה ומבלי שניתנה הסכמתה לפרסום.

לפי המתואר באישום השלישי, ביום 08.08.2019 או בסמוך לכך, פרסם הנאשם בקבוצת הטלגרם המדרשה סרטון באורך דקה ו-32 שניות במהלכו נחזית ב’, ילידת 1999 (להלן: “ב”) בעירום כשהיא מבצעת מין אוראלי בגבר, וזאת מבלי שניתנה הסכמתה של ב’ לפרסום. הסרטון פורסם על ידי הנאשם, ללמעלה מ-400 משתמשי קבוצת הטלגרם המדרשה. במעשיו המתוארים לעיל פרסם הנאשם סרטון המתמקד במיניותה של ב’, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילה או לבזותה ומבלי שניתנה הסכמתה לפרסום.

(אישומים רביעי וחמישי נמחקו מכתב האישום המתוקן)

לפי המתואר באישום השישי, ביום 10.08.2019 או בסמוך לכך, פרסם הנאשם בקבוצת הטלגרם המדרשה סרטון באורך 39 שניות במהלכו נחזית ה’, ילידת 1996 (להלן: “ה”) יושבת על אסלת שירותים בעירום מלא כך שאיבר מינה חשוף, כאשר היא נוגעת ומחדירה לתוכו אצבעותיה, וזאת מבלי שניתנה הסכמתה של ה’ לפרסום. הסרטון פורסם על ידי הנאשם, ללמעלה מ-400 משתמשי קבוצת הטלגרם המדרשה. במעשיו המתוארים לעיל פרסם הנאשם סרטון המתמקד במיניותה של ה’, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילה או לבזותה ומבלי שניתנה הסכמתה לפרסום.

לפי המתואר באישום השביעי, ביום 09.08.2019 או בסמוך לכך, פרסם הנאשם בקבוצת הטלגרם המדרשה סרטון באורך 14 שניות במהלכו נחזית ו’, ילידת 2001 (להלן: “ו”) בעירום מלא, כשגבה ואחוריה פונים למצלמה תוך שהיא נשענת באמצעות ידיה על ברכיה, ומניעה את ישבנה העירום מעלה ומטה, וזאת מבלי שניתנה הסכמתה של ו’ לפרסום. הסרטון פורסם על ידי הנאשם, ללמעלה מ-400 משתמשי קבוצת הטלגרם המדרשה. במעשיו המתוארים לעיל פרסם הנאשם סרטון המתמקד במיניותה של ו’, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילה או לבזותה ומבלי שניתנה הסכמתה לפרסום.

לפי המתואר באישום השמיני, ביום 11.08.2019 או בסמוך לכך פרסם הנאשם בקבוצת הטלגרם המדרשה שתל תמונות בהן נחזית ז’, ילידת 1996 (להלן: “ז”) בעירום כמפורט להלן, ואת מבלי שניתנה הסכמתה של ז’ לפרסום :
תמונה בה נחזית ז’ מבעד למראה בעירום מלא, כאשר ידה מונחות מעל לשדיה.
תמונה בה נחזית ז’ מבעד למראה כשלגופה תחתונים וחזייה בלבד וישבנה פונה לכיוון המראה. הסרטון פורסם על ידי הנאשם, ללמעלה מ-400 משתמשי קבוצת הטלגרם המדרשה. במעשיו המתוארים לעיל פרסם הנאשם סרטון המתמקד במיניותה של ז’, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילה או לבזותה ומבלי שניתנה הסכמתה לפרסום.

(אישום תשיעי נמחק)

לפי המתואר באישום העשירי, ביום 09.08.2019 או בסמוך לכך פרסם הנאשם בקבוצת הטלגרם המדרשה תמונה בה נחזית ט’, ילידת 1995 (להלן: “ט”), כשפלג גופה העליון עירום כך ששדיה חשופים, ואת מבלי שניתנה הסכמתה של ט’ לפרסום. הסרטון פורסם על ידי הנאשם, ללמעלה מ-400 משתמשי קבוצת הטלגרם המדרשה. במעשיו המתוארים לעיל פרסם הנאשם סרטון המתמקד במיניותה של ט’, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילה או לבזותה ומבלי שניתנה הסכמתה לפרסום.

תסקיר שירות המבחן
בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן, בסיכומו שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית/שיקומית, בשל קשייו של הנאשם לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, בשל אורח חייו המהווה להערכתם מצב סיכון בעבורו, ובשל התרשמות שירות המבחן מקיומו של סיכון לעבירות נוספות בתחום עבריינות המין.

טיעוני הצדדים לעונש
המאשימה, במסגרת הטיעונים לעונש, טענה כי ניתן לראות בכלל האישומים בהם הורשע הנאשם בתיק כאירוע אחד, ביקשה לקבוע מתחם ענישה הולם כולל בעניינו של הנאשם הנע בין 18-36 חודשי מאסר בפועל, לאור נסיבות ביצוע העבירות, ובהן טיב הפרסום בקבוצת טלגרם ייעודית, רף הפרסום הגבוה לכ-400 משתמשים, גילן הצעיר של נפגעי העבירות בעת ביצוע העבירות והנזק המתמשך והמתגבר. המאשימה עתרה למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה ולהשית עליו 20 חודשי מאסר, לצד קנס ופיצוי לנפגעות העבירה, לאור נסיבותיו האישיות.

המאשימה הגישה במסגרת הטיעונים לעונש הצהרת נפגעת עבירה מטעם המתלוננת א’, במסגרתה תיארה המתלוננת כי הייתה בת 15 בלבד בעת צילום הסרטון שהופץ, ופירטה אודות הנזקים והקשיים שחוותה לאורך השנים ועודנה חווה עד היום כתוצאה מהפצת הסרטון.

ב”כ הנאשם, במסגרת הטיעונים לעונש, ביקש לקבוע מתחם ענישה כולל הנע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בדרך של עבודות שירות, ועתר להשתת עונש ברף הנמוך הכולל ענישה צופה פני עתיד ופיצוי למתלוננות, לאור כך שלטענתו מדובר בעבירות שאינן ברף הגבוה, לאור חלוף הזמן מביצוע העבירה, היעדר עבר פלילי, בעיותיו הרפואיות והנפשיות כתוצאה משתי תאונות דרכים שעבר הנאשם ויתר נסיבותיו האישיות.

הנאשם, בדבריו לעונש, הביע חרטה על מעשיו.

דיון והכרעה
בהתאם למתווה שהותווה על ידי המחוקק בתיקון 113 לחוק העונשין ופורש לאחר מכך בפסיקתו של בית המשפט העליון, אקבע בשלב הראשון את מתחם העונש ההולם ולאחר מכן אגזור את העונש המתאים לנאשם, תוך בחינה אם יש מקום לסטות לקולא או לחומרא מהמתחם.

מתחם הענישה ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין)
קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעקרון ההלימה, הוא העיקרון המנחה בענישה, תוך התחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בערכים החברתיים שנפגעו במקרה זה, מידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.

בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים כי המעשים המיוחסים לנאשם במסגרת כל האישומים מהווים אירוע אחד ויש לקבוע בעניינם מתחם עונש כולל, וזאת בשים לב ל”מבחן הקשר ההדוק” וליתר מבחני העזר אשר נקבעו לעניין זה בפסיקתו של בית המשפט העליון (ע”פ 4910/13 ‏אחמד בני ג’אבר נ’ מדינת ישראל (29.10.2014)).

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין)
הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות דנן הינם זכותן החוקתית של המתלוננות להגנה על כבודן, על חירותן ועל פרטיותן. בהתאם לנסיבות המקרה דנן, סבורני כי עצמת הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף גבוה.

הפצת תכנים מיניים בכלל, וברשת האינטרנט בפרט, ללא הסכמה, מהווה פגיעה אנושה בקודש הקודשים של צנעת הפרט. מדובר בפגיעה באוטונומיה של המצולמות המכתימה אותן ומלבינה את פניהן ברבים. היא הופכת אותן ללעג ולקלס ופוגעת בכבודן. המחוקק לא הסתפק בכך שפרסום אסור בעל אופי פוגעני בפרטיותו של אדם, שנעשה במזיד, הינו עבירה חמורה על חוק הגנת הפרטיות, אלא לקח זאת צעד אחד קדימה, וקבע, כי פגיעה בפרטיותו של אדם, המתמקדת במיניותו, ויש בה כדי להשפילו או לבזותו, כמוה כפגיעה מינית באותו אדם, העולה לכדי הטרדה מינית, עבירה שהוספה לחוק במסגרת תיקון אשר זכה לכינוי “חוק הסרטונים”.(סעיף 5 (א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח 1998 (תוקן בשנת 2014), רע”פ 1024/21 פלוני נ’ מדינת ישראל (2021); רע”פ 5745/19 פלוני נ’ מדינת ישראל (2019), ת”פ 19991-07-20  מדינת ישראל נ’ שיך (2021)).

בכך נתן המחוקק ביטוי מפורש המגנה תופעה פסולה אך שכיחה של הפצת תכנים מיניים לעיתים קרובות ללא ידיעה והסכמה, המתאפשרת כיום ביתר שאת על ידי ניצול לרעה של ההתפתחות הטכנולוגית, של נוכחותם המרכזית של טלפונים חכמים בחיי היום-יום ושל השימוש הנרחב בתוכנות להעברת מסרים ורשתות חברתיות. (רע”פ 1024/21 פלוני נ’ מדינת ישראל (17.3.21), ת”פ 53431-10-21‏ ‏ מדינת ישראל נ’ עידן מיכאילוב (7.9.22))

בית המשפט העליון נדרש בעבר להיבטים הפרטניים הקשורים בפגיעה בקורבנות העבירה של הטרדה מינית על ידי פרסום משפיל:

“חשיבותו של התיקון נעוצה בכך שהפצת פרסום משפיל אינה נתפסת רק כפגיעה בפרטיותו של מאן דהוא, אלא חמור מכך – כהטרדה מינית. כל הטרדה מינית מבזה את אנושיותו של אדם ושוללת את האוטונומיה שלו ואת שליטתו בגופו (דברי ההסבר להצעת חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ז-1997, ה”ח 484, 484). כך גם, ואף ביתר שאת, בהפצת תיעוד מבזה או משפיל המתמקד במיניות של אדם. המתועדת, מוצגת בתור אובייקט מיני להנאת הצופים והשומעים. היא נחשפת לעיני כול, פשוטו כמשמעו, בלי שביקשו את הסכמתה. יסוד ההסכמה חשוב במיוחד, שכן הוא מבטא את האוטונומיה של הפרט במובנה המובהק ביותר, דהיינו בהחלטות של אדם אילו פרטים אינטימיים לחשוף לאחרים, למי לחשוף אותם ובניסיונו לשלוט בדימוי שלו בקרב מכריו ובציבור בכלל (עניין פלונית, עמ’ 737–738). לפיכך מדובר בפגיעה חמורה וממשית בעלת מאפיינים של פגיעה מינית, והיא מצדיקה את החלת הכלים המשפטיים של החוק למניעת הטרדה מינית” (ע”פ 5090/18 מדינת ישראל נ’ פלוני (2018))

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין)
בקביעת מתחם העונש ההלום לנאשם יש להתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בהקשר לכך, בע”פ 5090/18 מדינת ישראל נ’ פלוני (2018) שאוזכר לעיל, נקבעו קריטריונים רלוונטיים שעל בית המשפט לשקול בעבירות לפי “חוק הסרטונים”:

טיב הפרסום – בענייננו, מדובר בקבוצת טלגרם שהוקמה על ידי הנאשם ובה פורסמו והופצו, לרוב על ידי הנאשם, לכל הפחות 500 תמונות וסרטונים הכוללים תכנים מיניים של צעירות בעירום מלא או חלקי, לרבות קטינות. נסיבות המקרה מלמדות כי לא מדובר בפרסום חד פעמי אלא בהקמה של פלטפורמה ייעודית להפצת תוכן שכזה על ידי הנאשם.

אופן הפצת הפרסום וקיומו של תכנון מוקדם – בענייננו, מדובר בהפצה שיטתית, מתוכננת ומנוהלת היטב באמצעות קבוצת טלגרם ייעודית. בנוסף לפרסום התכנים המיניים, כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם שלט בתכנים שפורסמו גם על-ידי אחרים, יכול היה להסיר תכנים שהופצו, לצרף משתמשים חדשים, להסיר משתמשים קיימים, ואף הפציר בחברי הקבוצה לפעול לצירוף אנשים נוספים, ופרסם הודעה בקבוצה לפיה לא ישלח תכנים מיניים נוספים עד שמספר חברי הקבוצה יגדל.

תפוצת הפרסום – בענייננו הקבוצה שניהל הנאשם מנתה כ-400 משתמשי טלגרם, משתמשים ב”מעגל הראשון”, כאשר קיים גם פוטנציאל חשיפה משני על ידי המשך הפצה למשתמשים נוספים בשיעור רחב יותר שהיקפו אינו ניתן להערכה או לשיעור.

גיל הנפגעות – בענייננו, פרסם הנאשם תכנים מיניים של 6 צעירות ישראליות, בתחילת חייהן, אשר היו בנות 18-25 בלבד בעת הפרסום. בנוסף, כמפורט בכתב האישום, בקבוצת הטלגרם אותה פתח וניהל הנאשם, פורסמו לכל הפחות 500 תמונות וסרטונים של צעירות, לרבות קטינות.

קיומה של היכרות מוקדמת – בענייננו, לא הייתה היכרות מוקדמת בין נפגעות העבירה לנאשם, ולא מדובר בפרסום ממניעה נקמני או אישי, אך יחד עם זאת, אין לזקוף זאת לזכותו של הנאשם, משום שמשמעות הדבר היא כי הנאשם ראה בנשים אובייקט מיני בלבד והיה אדיש כלפי הפגיעה והנזק שמסב להן.

הנזק ופוטנציאל הנזק כתוצאה מביצוע העבירה – בענייננו, ניתן להניח כפועל יוצא מהמעשים שביצע הנאשם שמדובר בנזק רב ובפגיעה משמעותית. נזקים האופייניים לנפגעות עבירות מסוג זה הינם דיכאון, חרדות, מחשבות אובדניות, אובדן הביטחון העצמי, קשיים בתפקוד, ביציאה למרחב הציבורי, בשינה, ביצירת קשר, בהשתלבות בתעסוקה. בנוסף, תצהיר נפגעת העבירה שהוגש לבית המשפט חושף את הקושי העצום ואת הנזקים המתמשכים שנגרמו כתוצאה מהפרסום, ומהווה דוגמה לטיב ולאופי הפגיעות שאותם חוו נפגעות העבירה. נפגעת העבירה מתארת כיצד לאחר שהיא סבורה שחייה שבים למסלולם, מגיעה פעם אחר פעם החשיפה מהעבר ומטלטלת את עולמה שוב. בנוסף, יש לזכור כי כל אחת מנפגעות העבירה היא עולם שלם, ולה קשרים משפחתיים וחבריים החשופים גם הם לפגיעה הראשונית וסובלים ממנה.בהקשר לכך יצוין כי על אף שהנאשם לא צילם את הסרטונים ולא היה הראשון שהפיץ אותם, בפתיחת קבוצה ייעודית להפצה של תכנים מיניים כאלו, ובעצם הפצת התכנים בקבוצה לכ-400 משתמשים, הוא הופך לחלק משרשרת ההפצה אשר לא מאפשרת לנפגעות לחזור לשגרה ולמסלול חיים תקין.

בהקשר לכך, מצאתי להפנות לדברים שנאמרו בת”פ 53431-10-21 מדינת ישראל נ’ מיכאילוב (7.9.22):

“כל פרסום או הפצה על ידי חוליה בשרשרת, טומנת בחובה הן את הפגיעה המידית בעצם ההפצה והן את הפגיעה שהיקפה איננו ניתן להערכה או לשיעור ובנוסף פוטנציאל ההפצה העתידי הינו באופן מובנה רחב הרבה יותר מהיקף הנזק הידוע בנקודת הזמן הזו. למעשה, מעגל ההפצה וכפועל יוצא מכך מעגל הפגיעה הוא בלתי נגמר ונמשך בעתיד, גם לאחר שהמיזם הכלכלי של הנאשם הופסק ובאופן פוטנציאלים גם לאחר שיסתיים הטיפול בתיק ואולי אף לאחר שהנאשם יסיים לרצות את עונשו. עובדה זו היא יסוד אינהרנטי לאופי העבירות אותן ביצע הנאשם. מדובר בעבירה שנסיבותיה מתאפיינות ב”אובדן שליטה” של העבריין על התוצאות המלאות של מעשיו. בעצם ההצטרפות המודעת והמכוונת של הנאשם כחוליה בשרשרת ההפצה, הוא אפשר והגביר את המשך הפגיעה בקורבנות.”

עוד מצאתי להפנות בעניין פוטנציאל הנזק בעבירות מסוג זה לת”פ 19991-07-20 מדינת ישראל נ’ שיך (25.04.21), שם נקבע:

“הפצת תמונות וסרטונים אינטימיים ללא הסכמה הפכה בשנים האחרונות להיות תופעה פוגענית וחמורה. היום כאשר תמונתו של אדם מופצת ברשתות החברתיות אין דרך להשיב את שנעשה והתמונה תישאר לעד חלק ממאגר הנתונים העצום הפזור במרחבי אוקיינוס המידע האינטרנטי. לאותו אדם אין יותר שליטה על תמונתו ועל מה שיעשה בה. התפוצה העצומה של האנשים אשר עשויים להיות חשופים לתמונה המופצת היא רחבה ופתוחה למעשה לכל אוכלוסיית העולם. פוטנציאל הנזק בהפצת תמונות אינטימיות של אדם, ללא רשות, הוא בלתי נתפס כמעט. אותו אדם המפיץ ומפרסם תמונה אינטימית של אחר, שבכוחה לביישו ולבזותו ברבים, מטביע אות קלון על מצחו של המצולם, קלון אשר עלול לרדוף את המצולם למשך כל חייו.”

מדיניות הענישה הנוהגת (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין)
מצאתי לפתוח בהוראת המחוקק, הקובע כי המטריד אדם כאמור בסעיף 3 (א)(5א) יחד עם סעיף 5 (א) לחוק למניעת הטרדה מינית, דינו כדין הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, ועונשו 5 שנות מאסר.

סקירת הפסיקה מלמדת כי בעניינם של נאשמים אשר הורשעו בעבירות דומות בדרך כלל נקבעו מתחמי ענישה המשתנים ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות בכל אחד מהם. חרף העובדה כי קיים מספר מצומצם יחסית של גזרי דין של נאשמים שהורשעו בעבירה לפי סעיף 5(א), לאור מועד התיקון לחוק, ועל אף שאין בנמצא גזר דין שניתן בגין ביצוע עבירות בנסיבות זהות, ניתן להסיק מסקנות לטובת מתחם הענישה גם ממקרים קלים או חמורים יותר בהתאמות הנדרשות:

בת”פ 53431-10-21‏ ‏ מדינת ישראל נ’ עידן מיכאילוב (7.9.22), הנאשם הורשע בעבירות שעניינן הטרדה מינית והתנכלות ופגיעה בפרטיות, בכך שהקים רשת באמצעותה ביצע עבירות מין מתוך מניע כלכלי. נקבע מתחם שבין 3-7 שנות מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, והוטל עונש של 5 שנות מאסר בפועל בנוסף לפיצויים לנפגעות העבירות בסך 3,000-7,000 ₪ ומאסר מותנה.

ב-ע45/19 כוהניאן נ’ התובע הצבאי (14.11.19) , הנאשם הורשע בהטרדה מינית בכך שהפיץ בוואסטאפ תמונות וסרטונים המתעדים מגע מיני בינו לבין נפגעת העבירה, וזאת ל-7 גורמים במספר הזדמנויות. נקבע מתחם ענישה של 6 עד 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית הדין לערעורים אישר את מתחם הענישה התואמת את המגמה להחמרה הדרגתית בענישה ביחס למקרים אחרים של הפצת סרטון במקרה של מתלוננת בודדת. על הנאשם הוטל עונש ברף התחתון של 7 חודשי מאסר בפועל, פיצויים בסך 10,000 ₪ וענישה נלווית.

ב-141/19 התובע הצבאי נ’ רב”ט ש’ א’ כ’ (28.1.21) – הנאשם הורשע בהטרדה מינית, בכך שהפיץ בקבוצת וואסטאפ שבה כ-10 חברים, תמונות אינטימיות של חיילת, וזאת מטעמי נקמה, ובצדן הפיץ את פרטיה האישיים. בהמשך, הנאשם מחק את התמונות ואת התכתובת כולה. נקבע מתחם עונש של 100 עד 200 ימים וענישה נלווית. על הנאשם הוטלו 135 ימי מאסר, פיצויים בסך 6,000 ₪ וענישה נלווית.

יובהר, כי מדיניות הענישה הנוהגת טרם התיקון לחוק, וטרם פסיקת בית המשפט העליון לאור התיקון, הפגינה גישה מקלה וסלחנית יותר (ראה למשל: ת”פ 47450-03-18 מדינת ישראל נ’ ר״מ (2019)). ברם, כיום לאחר התיקון נקבעה בבית המשפט העליון גישה מחמירה ומרתיעה ביחס לעבירות מסוג זה (ראו: ע”פ 5090-18 מדינת ישראל נ’ פלוני (2018) ורע”פ 1024/21 פלוני נ’ מדינת ישראל (2021)).

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין)
לאחר ששקלתי את הפגיעה בערכים החברתיים, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת, לרבות הנחיות בית המשפט העליון בכל הנוגע לענישה, בדגש על נסיבות מעשיו של הנאשם, אני קובע את מתחם העונש ההולם כמתחם שתחתיתו ב-14 חודשי מאסר בפועל ורומו ב-36 חודשי מאסר בפועל, לצד פיצוי לנפגעות העבירה וענישה נלווית.

חריגה ממתחם העונש ההולם (סעיף 40ד לחוק העונשין)
לפי הוראות סעיף 40ד לחוק העונשין, רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם, מטעמי שיקום. אולם, בעבירות חמורות אין מקום לחרוג מהעונש ההולם אלא בנסיבות חריגות יוצאות דופן (סעיף 40ד (ב) לחוק העונשין). בענייננו לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות חריגות כה יוצאות דופן המצדיקות חריגה ממתחם העונש לנוכח חומרת העבירות.

גזירת העונש ההולם
על פי ההלכה הפסוקה, אשר לא שונתה גם לאחר תיקון 113 לחוק העונשין, הענישה היא לעולם אינדיווידואלית. ביטוי פרקטי לאותה גישת ענישה, ניתן למצוא בפסיקתם של בתי המשפט השונים אשר במקרים בהם הואשמו הנאשמים בביצוע מעשים דומים לאלו שביצע הנאשם, ואף חמורים או קלים מכך, הם מצאו לנכון להשית עונשים שונים, כפי שהוצג דלעיל.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיפים 40יא ו-40יב לחוק העונשין)
בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

במסגרת הנסיבות, נתתי דעתי לכך שהנאשם שבפני כבן 31, רווק, נעדר עבר פלילי, המתגורר בדירה שכורה במרכז הארץ.

הנאשם כפר תחילה בעובדות כתב האישום, אך בשלב מוקדם, טרם שנשמעו הראיות, חזר בו הנאשם מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, אשר תוקן בהסדר טיעון דיוני שנערך בין הצדדים במסגרת דיון גישור, ובכך חסך זמן שיפוטי רב וכן חסך את העדת נפגעות העבירה.

עוד יש לתת את הדעת, לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, אשר בוצעו בשנת 2019, ולעובדה כי לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים.

בנוסף, לקחתי בחשבון את העובדה כי הודאת הנאשם מגלמת גם לקיחת אחריות על ביצוע העבירות, ואת הבעת החרטה של הנאשם על מעשיו במסגרת הטיעונים לעונש.

עם זאת, אין בפני ראיות כי הנאשם לא ביצע פעולות מיוחדות או בכלל לתיקון תוצאות העבירה או פיצוי בגין הנזקים שנגרמו. שירות המבחן מעריך קיומה של מסוכנות, המלמדת על הצורך בהטלת ענישה המבטאת את הרתעת היחיד.

במסגרת נסיבותיו האישיות של הנאשם, יש לתת את הדעת גם למצבו הרפואי של הנאשם. יחד עם זאת, למרות מצבו הרפואי של הנאשם ויתר נסיבותיו האישיות אשר פורטו בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו, מצאתי במקרה שלפני לתת משקל בכורה ולהעדיף את האינטרס הציבורי ואת שיקולי הגמול וההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.

בהקשר לכך, לקחתי בחשבון ונתתי דגש מיוחד לסוג העבירות שביצע הנאשם, לחומרתן ולצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה מוחשית ומרתיעה. הנאשם פעל באופן שיטתי ומתכונן, יצר וניהל קבוצת טלגרם ייעודית ופעל במסגרתה להפצת תמונות וסרטונים המתמקדים במיניותן של נשים צעירות, בתחילת דרכן בחיים, וזאת ללא ידיעתן והסכמתן וללא היכרות מוקדמת עם קורבנות העבירה, תוך גילוי אדישות ואפאטיות מוחלטת אליהן ולנזק הרב שהסב להן במעשיו.

מדובר בתופעה נפיצה, קלת ביצוע, בעלת פוטנציאל נזק הרסני ממשי, שקיים קושי ממשי להילחם בה, כאשר בנסיבות אלה, יש להפגין גישה מחמירה, המעדיפה שיקולי גמול והרתעה, על מנת להרתיע את הנאשם, ואת הרבים, מפני חזרה על עבירות אלה, כאשר המבצע מנצל את הקלות הבלתי נסבלת של ביצוע עבירות אלה, כשהוא פועל במחשכים, אי שם, מאחורי מסך ומקלדת, בכל שעה משעות היום, ללא כל מורא, ובלחיצת כפתור, יכול להרוס את חייהן של קורבנות שונים, שנקרות בדרכו. (ת”פ 19991-07-20  מדינת ישראל נ’ שיך (2021))

כפי שבית המשפט העליון הבהיר, כדי להילחם בתופעה יש צורך במעשה, בנקיטת יד עונשית שלא תותיר מקום לספק – הפוגע בזולת ביד קלה על המקלדת סופו שהחוק ישיג אותו ויבוא אתו חשבון. עמד על כך בית המשפט המחוזי בתל אביב בע”פ 7997-12-16 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 8 (6.3.2017):

“בעידן הנוכחי ביצוע של מעשים כדוגמת אלה שביצע המערער הוא קל, זמין ונגיש לכל אחד. הקשה אחת על המקלדת יוצרת תוכנה, הקשה נוספת גם יוצרת שיתוף. דווקא משום הקלות הבלתי נסבלת של ביצוע העבירות, מן הראוי שביהמ”ש יאמר את דברו בקול ברור וצלול ויתרום את חלקו לצמצום הנגע ובמניעת קהלים נוספים שייחשפו לחומר תועבה כזה… הצורך בהרתעה במקרה זה הוא שיקול משמעותי, ענייני ומתבקש”.

העונש המתאים לנאשם
מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, מכתיב עונש מוחשי הולם ומרתיע, בדמות מאסר בפועל, לאור אופיים של מעשי הנאשם, לאור היקף הפגיעה הרחב והנזק המתמשך, וכן לאור האינטרס הציבורי המחייב לתת משקל בכורה לשיקולי ההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וזאת לצד עונשים צופים פני עתיד ופיצוי לנפגעות העבירה.

נוכח שיקולי ההרתעה, היה מקום להטיל על הנאשם גם קנס כספי משמעותי, לטובת הקופה הציבורית. עם זאת, לפנים משורת הדין, לאור העובדה כי הנאשם אינו עובד עקב נסיבותיו הרפואיות, החלטתי שלא להטיל על הנאשם קנס כספי ולהעדיף את פיצוי נפגעות העבירה, אשר נועד גם הוא להעביר מסר לנאשם לגבי חומרת מעשיו וחובתו לכפר על הנזקים להם גרם. חלף הקנס אורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות דומות.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, בהביאי בכלל חשבון את שיקולי הגמול וההרתעה, לצד השיקולים לקולא ביחס לנאשם בנסיבותיו, ולאחר שנתתי דעתי למתחם הענישה ההולם, למכלול הנסיבות, לתסקיר שירות המבחן, לטיעוני הצדדים ולדברי הנאשם, מצאתי לנכון למקם את עונשו של הנאשם ברף האמצעי ומטה של המתחם ולהשית עליו את העונשים הבאים:

מאסר – מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים.

מאסר על תנאי – מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור על עבירה נוספת בה הורשע.

התחייבות – הנאשם יתחייב כי הוא ישלם סך של 10,000 ש”ח, אם תוך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר יעבור על עבירה נוספת בה הורשע.
פיצוי – הנאשם ישלם לכל מתלוננת (א’, ב’, ה’, ו, ז’ ו-ט’) פיצוי בסך של 5,000 ש”ח. הפיצוי ישולם תוך 180 יום מהיום. התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועבר למתלוננת על פי כתובת שתמסור המאשימה בתוך 7 ימים.

מוצגים – כל המוצגים יושמדו/יחולטו/יושבו, לשיקול דעת המאשימה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתן והודע היום ב’ שבט תשפ”ג, 24/01/2023 במעמד הנוכחים.

שי ברגר, שופט

הנאשם:
אני מצהיר כי אשלם סך של 10,000 ש”ח, אם תוך שנתיים מיום שחרורי מהמאסר אבצע עבירה נוספת בה הורשעתי.

תשומת לב הנאשם כי ניתן לשלם את הפיצוי כעבור 3 ימים מהיום, ללא צורך בשובר תשלום, באמצעות הצגת תעודת זהות:

בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000;
במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ב”כ הנאשם:
אבקש עיכוב ביצוע למשך 45 יום לצורך הגשת ערעור. אנו נסכים להפקדת דרכון של הנאשם.

ב”כ המאשימה:
נסכים לעיכוב ביצוע לצורך התארגנות. אבקש כי בנוסף לצו עיכוב יציאה מן הארץ יוסיף תנאים של ערבות עצמית וצד ג’ בסכום לא פחות של 10,000 ₪.

ב”כ הנאשם:
לנאשם אין דרכון להפקדה.

<#5#>
החלטה

הנאשם נדון לעונש מאסר בן 18 חודשים.

ב”כ הנאשם מבקש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר לצורך הגשת ערעור.

ב”כ המאשימה מסכים לעיכוב הביצוע, אם כי לא לכל התקופה המבוקשת.

מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר לצורך התארגנות עד ליום 07.02.2023 בכפוף למילוי התנאים הבאים:

ערבות עצמית בסך 10,000 ₪.
ערבות צד ג’ בסך 10,000 ₪ שתיחתם על ידי גב’ ליליאן מנוס, אמו של הנאשם.

ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כלפי הנאשם.

יעמוד הנאשם בתנאים שנקבעו, יעוכב עונש המאסר ועל הנאשם להתייצב ביום 07.02.2023 בשעה 09:00 בבית סוהר “דקל” לצורך ריצוי מאסרו.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ב’ שבט תשפ”ג, 24/01/2023 במעמד הנוכחים.

שי ברגר, שופט

הוקלד על ידי איטה רוט