בבית המשפט המחוזי בירושלים

עורך דין מומלץ

ה מ א ש י מ ה:            מ ד י נ ת י ש ר א ל

– נ ג ד –

1. בנימין בן בנציון נתניהו

באמצעות ב״כ עוה״ד יוסי אשכנזי מרח׳ וייצמן 4, תל אביב

טל׳: 03-6922020 פקס: 03-6966464 ו/או עוה״ד עמית חדד מרחוב

וייצמן 2, תל אביב 6423902 ; טל: 03-5333313פקס: 03-533314

2. שאול בן הנריק אלוביץ׳

באמצעות עוה״ד ז׳ק חן ו/או עוה״ד מיכל רוזן-עוזר מרח׳ וייצמן 2,

תל אביב 6423902 ; טל׳: 03-6932077, פקס: 03-6932082

3. איריס בת באדר אלוביץ׳

באמצעות עוה״ד ז׳ק חן ו/או עוה״ד מיכל רוזן-עוזר מרח׳ וייצמן 2, תל אביב 6423902 ; טל׳: 03-6932077, פקס: 03-6932082

4. ארנון בן נח מוזס

באמצעות עוה״ד נוית נגב ו/או עוה״ד איריס ניב-סבאג מרח׳ וייצמן

• תל-אביב 6423902 ; טל׳: 03-6099914, פקס: 03-6099915

אישום כללי

הנאשמים והנפשות הפועלות

1. בנימין נתניהו (להלן: ״הנאשם נתניהו״) כיהן החל משנת 1988ועד היום, למעט התקופה שבין יוני 1999ועד פברואר 2003, כחבר כנסת ישראל. לאורך שני העשורים האחרונים מילא הנאשם נתניהו תפקידים ציבוריים בכירים, כמפורט להלן:

• מיום 18.6.1996ועד יום 6.7.1999כיהן הנאשם נתניהו כראש ממשלת ישראל. במהלך שנים אלה, כיהן לפרקים גם כשר במספר משרדי ממשלה.
• מיום 6.11.2002ועד יום 2.2003כיהן הנאשם נתניהו כשר החוץ בממשלת ישראל.
• מיום 28.2.2003ועד יום 8.2005כיהן הנאשם נתניהו כשר האוצר בממשלת ישראל.
• מיום 26.1.2006ועד יום 3.2009כיהן הנאשם נתניהו כיו״ר האופוזיציה.
• מיום 31.3.2009מכהן הנאשם נתניהו כראש ממשלת ישראל, וכן כשר במספר משרדי

ממשלה. בפרט, מחודש נובמבר 2014ועד מאי 2017כיהן הנאשם נתניהו כשר התקשורת.

מכוח האמור לעיל היה הנאשם נתניהו “עובד הציבור” כהגדרתו בסעיף 34כד(1) לחוק העונשין,

התשל”ז-1977)להלן: “חוק העונשין“).

2. שאול אלוביץ׳ (להלן: ״הנאשם אלוביץ״׳) היה משנת 2010בעל השליטה בקבוצת יורוקום (להלן: “יורוקום“), שבאמצעותה החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות, וקבוצת בזק ביניהן. חברות מקבוצת יורוקום שבשליטת הנאשם אלוביץ׳ חבו לבנקים שונים חובות בסך של כ-800מיליון ש״ח. אלוביץ׳ כיהן כיו”ר דירקטוריון בזק, וכן כיו״ר דירקטוריון ונושא משרה בחברות אחרות בקבוצת בזק, וביניהן חברת ״וואלה! תקשורת בע״מ”.
3. איריס אלוביץ׳, רעייתו של הנאשם אלוביץ׳ (להלן: “הנאשמת איריס אלוביץ׳” וביחד עם הנאשם אלוביץ׳: “בני הזוג אלוביץ׳“), הועסקה ביורוקום ושימשה כיועצת של הנאשם אלוביץ׳ בפעילותו העסקית.
4. ארנון מוזס (להלן: “הנאשם מוזס“) הוא איש עסקים שעיקר פעילותו בתחום התקשורת. הנאשם מוזס הוא בעל השליטה בקבוצת “ידיעות אחרונות”, המוציאה לאור, בין היתר, את העיתון היומי “ידיעות אחרונות” ומחזיקה באתר האינטרנט “ynet”, מאתרי החדשות בעלי החשיפה הגדולה בישראל (להלן: “ynet“). הנאשם מוזס הוא העורך האחראי של העיתון “ידיעות אחרונות”, והוא בעל השפעה ניכרת על תכני העיתון ו-ז6הץ.
5. קבוצת בזק כללה מספר חברות שעסקו בתחומים שונים של שוק התקשורת, ביניהן חברת “בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע”מ”, שהיתה מונופול בתחום הטלפוניה הקווית ובתחום תשתית האינטרנט, והיתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל-אביב (להלן: “בזק“).
6. חברת “וואלה! תקשורת בע״מ”, היתה בתקופה הרלוונטית חברת בת בבעלות מלאה של בזק, שהפעילה את אתר האינטרנט “וואלה !news” (להלן: “וואלה“), שהיה בתקופה הרלוונטית אחד משני אתרי החדשות בעלי החשיפה הגדולה בישראל לצד אתר החדשות ynet.
7. שלמה פילבר (להלן: “פילבר“) היה מקורבו ואיש אמונו של הנאשם נתניהו. בתקופה שבין חודש דצמבר 2014 ועד לבחירות שהתקיימו בחודש מרץ 2015, שימש פילבר כמנהל קמפיין הבחירות של מפלגת הליכוד, בראשות הנאשם נתניהו. בהמשך, בחודש יוני 2015, מינה הנאשם נתניהו את פילבר לתפקיד מנכ”ל משרד התקשורת. פילבר כיהן בתפקיד זה עד לחודש יולי 2017. בעת מינויו היה פילבר נטול רקע מקצועי בתחומי העיסוק של משרד התקשורת.
8. ניר חפץ (להלן: “חפץ“) שימש כיועץ תקשורת של הנאשם נתניהו ומשפחתו משנת 2014. קודם לכן, במשך שנים, עבד חפץ בקבוצת התקשורת “ידיעות אחרונות” בשורת תפקידים, וכן מילא תפקידי דוברות והסברה שונים בלשכת הנאשם נתניהו ובמפלגת הליכוד.
9. אילן ישועה (להלן: “ישועה“) שימש כמנכ”ל “וואלה” משנת 2006ובמהלך כל התקופה הרלוונטית לאישום הראשון.
10. זאב רובינשטיין (להלן: “רובינשטיין“) היה חברם הקרוב של בני הזוג אלוביץ׳. בעבר כיהן רובינשטיין כנושא משרה בקבוצת יורוקום. בנוסף, במשך שנים ארוכות היה רובינשטיין מקורב לנאשם נתניהו ולרעייתו.
11. ארי הרו (להלן: “הרו“) שימש בשנים 2009-2008כמנהל לשכת ראש הממשלה. מחודש ינואר 2014ועד לחודש ינואר 2015שימש הרו כראש סגל לשכת ראש הממשלה.
12. ארנון מילצין (להלן: “מילצ׳ן“) הוא אזרח ישראלי ואיש עסקים אשר החזיק בעסקים בתחומים שונים, בישראל ובחו״ל. בין היתר, בשנים 2008-2004החזיק מילצ׳ן במניות בחברת “מכשירי תנועה” שהתאגדה בישראל ובשנים 2015-2005החזיק מילצ׳ן במניות ערוץ התקשורת “ישראל 10”)להלן: “ערוץ 10“). תחום מרכזי בעסקיו של מילצ׳ן הינו הפקת סרטים בארצות הברית, שם התגורר תקופה ממושכת מידי שנה.
13. גייימס פאקר (להלן: “פאקר“) הוא איש עסקים אוסטרלי, אשר החזיק בעסקים בתחומים שונים, בין היתר, בתחומי הבידור, ההימורים והנדל”ן. במסגרת עסקיו היה פאקר בעלים של חברה בישראל, אשר פעלה בתחום ההשקעות בחברות ישראליות בענף ההי-טק, וכן בחן השקעות בישראל בתחום התקשורת. במהלך השנים 2016-2014רכש פאקר בית מגורים בישראל ופעל לקבלת מעמד תושבות בישראל.

האישומים

תמצית האישום הראשון – פרשת ״4000״

14. בתקופה שבין דצמבר 2012ועד חודש ינואר 2017)להלן באישום זה: “התקופה הרלוונטית“) היה הנאשם נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן היתה לנאשם יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק.
15. בתקופה הרלוונטית היה הנאשם אלוביץ׳ בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר “וואלה” שבשליטת בזק.
16. תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור הנאשם נתניהו, וכן עבור בני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי.
17. על רקע זה נוצרה בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ׳ מערכת יחסים של “תן וקח”, שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו.
18. מערכת היחסים בין הנאשם נתניהו לבני הזוג אלוביץ׳ התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה הפנו הנאשם נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ׳ דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר “וואלה”, ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של הנאשם נתניהו. בני הזוג אלוביץ׳ הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ”ל “וואלה”, ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של “וואלה” לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של הנאשם נתניהו.
19. לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של “תן וקח”, בני הזוג אלוביץ׳ נענו, ככלל, לדרישותיו של הנאשם נתניהו, באשר הן, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור הנאשם נתניהו אף נשאה פרי.
20. במסגרת מערכת יחסי “תן וקח” שנרקמה בין הנאשם נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ׳, הפעיל הנאשם נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שהנאשם אלוביץ׳ היה מעוניין בקידומם – בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות ביורוקום. בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לנאשם אלוביץ׳, עסק הנאשם נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של הנאשם אלוביץ׳, וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. הנאשם נתניהו עשה פעולות שונות לטובת הנאשם אלוביץ׳ בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ׳ בתחום הסיקור כאמור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה.
21. הנאשם נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ׳ באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ׳.
22. לשם הסתרת הקשר המושחת שלהם עם הנאשם נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ׳ על מנת להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם וכן הורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר “וואלה”, ביחס לקשר בינם לבין הנאשם נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים.

תמצית האישום השני – פרשת ״2000״

23. לאורך השנים התקיימו בין הנאשמים נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2009-2008 ; בשנת 2013ובשנת 2014. במהלך כל אחת מסדרת הפגישות האמורות, הנאשמים נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות” והטלת מגבלות על העיתון “ישראל היום”, דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור הנאשם מוזס ועבור קבוצת “ידיעות אחרונות”.
24. באחת הפגישות שהתקיימה ביום 4.12.2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הנאשם מוזס הציע לנאשם נתניהו שוחד. זאת, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של הנאשם נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות”, ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי “רעידת אדמה” ו”סיבוב הספינה”, כאמור בשיחתם. מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של הנאשם נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שהנאשם נתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על “ישראל היום” ותביא להטבות כלכליות משמעותיות לנאשם מוזס ולעסקיו.
25. הנאשם נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם הנאשם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם הנאשם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם הנאשם מוזס. הנאשם נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום לנאשם מוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות” בתקופת הבחירות ולגרום לו לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.
26. בהמשך לפגישה זו, ועל מנת לשמר אצל הנאשם מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה האמורה, הנאשם נתניהו נפגש עם יו”ר הקואליציה, זאב אלקין, ועם יו”ר ועדת הכנסת, יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה של הפגישה ייוודע לנאשם מוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנאשם נתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים הנאשם נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם הנאשם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל

לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד.

27. במעשיו אלה הציע הנאשם מוזס לנאשם נתניהו הצעת שוחד.
28. במעשיו אלה עשה הנאשם נתניהו מעשה הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות של האחרונים. בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים וכי אין פסול בעסקאות שוחד.

תמצית האישום השלישי – פרשת ״1000״

29. מאז 1999התקיימה בין הנאשם נתניהו למילצ׳ן מערכת יחסים אישית בעלת זיקות וקשרים שונים. בתוך כך, בתקופה הרלוונטית לאישום, מחודש אוקטובר 2011ועד לחודש דצמבר 2016, קיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו ממילצ׳ן טובות הנאה שונות. בשנת 2013הכיר מילצ׳ן את פאקר לנאשם נתניהו. בשנים 2016-2014קיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו מפאקר טובות הנאה שונות.
30. טובות ההנאה ממילצ׳ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, ניתנו לנאשם נתניהו ולרעייתו, באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ׳ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין “קו אספקה”. היקף טובות ההנאה הצטבר לכדי כ-690,000₪. טובות ההנאה ניתנו לנאשם נתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.
31. נוכח שלל הזיקות בין הנאשם נתניהו למילצ׳ן, היה על הנאשם נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ׳ן, במסגרת תפקידיו. אף על פי כן, בתקופה שבין אוקטובר 2011לדצמבר 2016פעל הנאשם נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ׳ן במקרים הבאים: בשנים 2014-2013הנאשם נתניהו פעל מול גורמי ממשל אמריקנים על מנת שתינתן למילצ׳ן אשרת כניסה לארצות הברית, בשני אירועים; בשנת 2013, הנאשם נתניהו פנה לשר האוצר באותה העת, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ׳ן; ובשנת 2015, הנאשם נתניהו פעל בעצמו והנחה את פילבר, מנכ״ל משרד התקשורת, לסייע למילצ׳ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת “רשת” ו”קשת”, על מנת שהשקעה שבחן מילצ׳ן באותה העת תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.
32. במעשיו אלה עשה הנאשם נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ׳ן ופאקר במסגרתה קיבלו מהם הנאשם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים של הנאשם נתניהו ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. כן עשה הנאשם נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ׳ן לבין מחויבותו לציבור.

האישום הראשון – פרשת 4000(הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ׳(

העובדות:

• הרקע הרגולטורי הרלוונטי לאישום

1. בשנת 2010חתם הנאשם נתניהו על היתר להעברת שליטה במניות בזק, שאיפשר את העברת השליטה בקבוצת בזק לידי הנאשם אלוביץ׳. מהלך זה היה אירוע רגולטורי בעל משמעות כלכלית רבה לנאשם אלוביץ׳ ומהלך משמעותי בשוק התקשורת הישראלי.
2. בשנת 2011חתם הנאשם נתניהו על אישור המתיר לחברת בי-קום שבשליטת הנאשם אלוביץ׳ לרדת מתחת לשיעור המזערי של אחזקות במניית בזק. גם עסקה זו היתה בעלת משמעות כלכלית עבור הנאשם אלוביץ׳.
3. ביום 28.1.2014, חתם הנאשם נתניהו על היתר שיעבוד מניות השליטה בבזק, שנדרש לצורך הוצאתה לפועל של הנפקת אגרות חוב של חברת בי-קום שבשליטת הנאשם אלוביץ׳. חתימת הנאשם נתניהו על היתר השעבוד נדרשה מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982, ובלעדיה לא ניתן היה לבצע את ההנפקה, שהיתה בעלת חשיבות כלכלית רבה עבור הנאשם אלוביץ׳.

• עסקת יד 2

4. ביום 14.5.2014, חתם הנאשם נתניהו על היתר העברת שליטה בחברה בת של “וואלה”, שהפעילה את אתר המכירות האינטרנטי “יד2”. החתימה על היתר העברת השליטה אפשרה את השלמתה של עסקת המכירה של יד2מקבוצת בזק לתאגיד תקשורת גרמני, בתמורה לסך של כ-800מיליון ₪, שהוזרם לקופתה של קבוצת בזק שבשליטת הנאשם אלוביץ׳.
5. עובר לחתימת הנאשם נתניהו על ההיתר להעברת השליטה ביד2, עמד הנאשם אלוביץ׳ בקשר עם הנאשם נתניהו ועם גורמים בסביבתו על מנת להאיץ את חתימתו על ההיתר הנדרש. לאחר מכן, עמד הנאשם אלוביץ׳ בקשר עם גורמים בסביבת הנאשם נתניהו על מנת להבטיח ולהאיץ את חתימתו של שר התקשורת באותה עת, גלעד ארדן (להלן: “ארדן“), שנדרשה אף היא לצורך אישור העסקה. אישור העברת השליטה באופן מואץ היה בעל חשיבות רבה לנאשם אלוביץ׳ ולקבוצת בזק, שכן עיכוב במתן האישור הרגולטורי עלול היה להביא לכך שהרוכש הגרמני ייסוג מן העסקה או ידרוש שינוי בתנאיה.

• עסקת בזק-יס

6. עד לחודש יוני 2015החזיק הנאשם אלוביץ׳, באמצעות יורוקום, בחלק ממניות חברת די.בי.אס, שסיפקה שירותי טלוויזיה בלוויין תחת המותג יס (להלן: “יס“). יתרת מניותיה של יס הוחזקה בידי בזק.
7. עד לחודש מרץ 2014היתה קבוצת בזק מנועה מלרכוש את מלוא האחזקות ב-יס, נוכח התנגדותו של הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: “הממונה“).
8. בחודש מרץ 2014, לאחר בחינה מחודשת של בקשת בזק לרכוש את מניות יס המוחזקות על ידי יורוקום, אישר הממונה את האפשרות לביצוע המיזוג בין בזק ליס, תוך התנייתה בתנאים. תוקפו של אישור זה עמד על שנה. מאחר שעל פי רישיונה של יס נדרש אישור שר התקשורת לעסקה, פנתה יס למשרד התקשורת בחודש יולי 2014בבקשה לאשר עסקה לרכישת מניות יס מיורוקום על ידי בזק (להלן: “עסקת בזק-יס“). אישור זה נדרש בנוסף לאישור הממונה.
9. משעה שהוסרה המניעה, פעל הנאשם אלוביץ׳ להביא לכריתתו של הסכם למכירת מניות יס מיורוקום לבזק. הסכם כאמור נחתם ביום 16.2.2015. ההסכם היה כפוף לאישור האסיפה הכללית של בזק.
10. בהסכם נקבע כי ככל שאישור שר התקשורת יינתן בכפוף לתנאים מהותיים, הדבר יאפשר לדירקטוריון בזק לחזור בו ולבטל את העסקה. הסכם העסקה קבע מסגרת זמנים לקבלת האישור בתוך 90ימים ממועד אישור העסקה במוסדות בזק. נוכח העובדה כי העסקה אושרה באסיפה הכללית של בזק ביום 24.3.2015, המועד הנדרש לנאשם אלוביץ׳ לקבלת האישורים הרגולטורים הנדרשים היה עד ליום 23.6.2015.
11. אף שעל פי תנאי העסקה ניתן היה לקבל ארכה נוספת בת 90יום לקבלת ההיתרים הרגולטוריים, הנאשם אלוביץ׳ נזקק לאישור העסקה עד ליום 23.6.2015, בין היתר, מאחר שכספי תמורת המניות שיורוקום היתה עתידה לקבל מהעסקה, יועדו מראש לתשלום חובות עתק של יורוקום לבנקים – חובות שיורוקום התקשתה לפרוע באותה עת.
12. בחודש יוני 2015ועל בסיס פעילותו של הנאשם נתניהו וחתימתו על אישור העסקה, הושלמה העסקה של מכירת מניות יס מיורוקום לבזק, באופן שהביא לכך שבזק החזיקה את מלוא מניותיה של יס. השלמת העסקה הביאה לכך שבזק שילמה ליורוקום באופן מיידי סך של 680מיליון ₪ וסך כולל של כמיליארד ₪, כפי שיפורט בהמשך.

• רפורמת השוק הסיטונאי

13. בחודש מאי 2012, תחת ממשלה בראשות הנאשם נתניהו, פרסם שר התקשורת משה כחלון, מסמך מדיניות בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת (להלן: “מסמך המדיניות“), בו אימץ את עיקרי המלצות ועדה ממשלתית (להלן: “ועדת חייק“). במסמך המדיניות נקבע, בין היתר, שבעלות התשתית, וביניהן בזק, יחויבו למכור לספקיות השירות שירותים סיטונאיים, והאחרונות יספקו את השירותים על גבי התשתיות של בעלות התשתית. בחודש מאי 2013אומץ מסמך המדיניות בהחלטת ממשלה בראשותו של הנאשם נתניהו, ואף החלו שימועים בנוגע לרכיבים השונים של הרפורמה.
14. בהמשך לכך, בחודש נובמבר 2014התקין השר ארדן את תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע”ה-2014(להלן: “תקנות התקשורת“). בתקנות נקבעה חובת בעלות התשתית לספק שירותים סיטונאיים, וכן נקבעו תעריפים מרביים שניתן יהיה לגבות עבור השירות. תעריפים אלו היו כפופים לאישור שר האוצר. ברישיונן של בעלות התשתית נקבע כי השירותים יוצעו משנת 2015. לרפורמה זו היו שלושה מרכיבים מרכזיים הרלוונטיים לאישום זה: אספקת תשתית אינטרנט נייחת, אספקת שירותי טלפוניה קווית, ושימוש בתשתיות פסיביות שבאמצעותן מסופקים שירותי התקשורת.

• הפרדה מבנית

15. בדו״ח ועדת חייק ובמסמך המדיניות שאימץ אותו, הומלץ לבטל מגבלות שהוטלו בעבר על קבוצת בזק ושחייבו אותה בהפרדה מבנית בין השירותים השונים שסיפקה על מנת לצמצם את כוחה המונופוליסטי בתחום התקשורת. ועדת חייק המליצה לקשור בין ביטול ההפרדה המבנית לבין יישום רפורמת השוק הסיטונאי.
16. בעקבות פרסום מסמך המדיניות ועל בסיס האינטרסים שלה בעניין, דרשה בזק ממשרד התקשורת לבטל את ההפרדה המבנית, כך שיתאפשר לה למזג את כלל השירותים שמציעה קבוצת בזק תחת ישות משפטית, תאגידית ותפעולית אחת. מהלך זה גילם יתרון כלכלי עצום לבזק, והוא הותנה משך זמן רב על ידי משרד התקשורת ביישום אפקטיבי של רפורמת השוק הסיטונאי.

• לקיחת שוחד ומתן שוחד (הנאשמים נתניהו, שאול אלוביץ’ ואיריס אלוביץ'(
• המתת שניתנה ושנלקחה בעד פעולות הקשורות לתפקידו הציבורי של הנאשם נתניהו:היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים באתר “וואלה”

17. כאמור מעלה, אופן הסיקור בכלי התקשורת היה נושא חשוב עד מאד בעיניו של הנאשם נתניהו, במיוחד במהלך תקופות בחירות.
18. בין הנאשם נתניהו ובני הזוג אלוביץ׳ היתה היכרות רחוקה עד סוף שנת 2012. לקראת סוף שנת 2011, בעקבות המלצת רובינשטיין לבני הזוג אלוביץ׳, ערכו בני הזוג אלוביץ׳ ביקור ניחומים אצל שרה נתניהו. קודם לכן רובינשטיין ציין בפני הנאשם אלוביץ׳ כי הנאשם נתניהו מעוניין בכך.

כשנה לאחר מכן, ביום 27.12.2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת התשע-עשרה, הוזמנו בני הזוג אלוביץ׳ לארוחת ערב במעון ראש הממשלה בירושלים. במהלך ארוחת הערב סוכם בין הנאשמים כי הנאשם נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ׳, דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר “וואלה”.

19. בנקודת הזמן שבה התקיים המפגש בין הנאשם נתניהו ורעייתו לבין בני הזוג אלוביץ׳, ידעו הנאשמים כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו.
20. כך, במועד זה, ידעו והבינו הנאשמים, כי הנאשם אלוביץ׳ ואתר “וואלה” שבשליטתו יכולים לשפר את הסיקור התקשורתי של הנאשם נתניהו ושל משפחתו, שהיה, כאמור, בעל ערך ומשמעות רבה עבור הנאשם נתניהו. זאת, על רקע האינטרס הכללי של הנאשם נתניהו בשיפור הסיקור התקשורתי שלו ועל רקע אינטרסים נקודתיים שהיו לו בשיפור הסיקור בתקופת הבחירות, שבמהלכה התקיימה ארוחת הערב המתוארת.
21. כן הבינו הנאשמים כי בכוחו של הנאשם נתניהו לקדם את האינטרסים של הנאשם אלוביץ׳, של בזק, ושל קבוצת יורוקום. זאת, הן מכוח תפקידו כראש ממשלה ובשל הצורך בחתימתו על אישורים שונים הדרושים למהלכים עסקיים של קבוצת בזק, והן מכוח מעמדו והשפעתו על שר התקשורת, הגורם שאמון על הרגולציה והפיקוח על קבוצת בזק וחברות נוספות שבשליטתה. בנוסף, במועד זה התחדדה אצל בני הזוג אלוביץ׳ ההבנה בדבר החשיבות שמייחס הנאשם נתניהו לתחום הסיקור התקשורתי, והם הבינו כי הם יכולים לסייע לו בנושא זה באמצעות אתר “וואלה” שבשליטתו של הנאשם אלוביץ?
22. על רקע האמור, החל מחודש דצמבר 2012, הפכה מערכת היחסים בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ׳ למערכת יחסים הדדית של “תן וקח”, אשר כללה טובות הנאה שונות שנתן הנאשם אלוביץ׳, והחל מראשית שנת 2015בצוותא עם הנאשמת איריס אלוביץ׳, לנאשם נתניהו ובני משפחתו בתחום

הסיקור התקשורתי, כנגד ציפייתם של הנאשם אלוביץ׳, ובהמשך גם של הנאשמת איריס אלוביץ׳, שהנאשם נתניהו יקדם עבורם אינטרסים כלכליים הקשורים בעסקיו של הנאשם אלוביץ׳.

23. במסגרת זאת, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של “תן וקח”, החל קשר אינטנסיבי, תדיר וחריג בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ׳. במסגרת קשר זה הפנו הנאשם נתניהו ובני משפחתו דרישות מסוגים שונים אל הנאשם אלוביץ׳, ובהמשך גם אל הנאשמת איריס אלוביץ׳, במישרין ובאמצעות מתווכים. דרישות אלה עסקו באופן הסיקור של הנאשם נתניהו ובני משפחתו באתר “וואלה”, ואף נגעו לסיקור של יריביו הפוליטיים של נתניהו.
24. לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של “תן וקח”, הנאשם אלוביץ׳ נענה, ככלל, לדרישותיו של הנאשם נתניהו, באשר הן, ועשה כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותו עבור הנאשם נתניהו אף נשאה פרי.
25. לצורך כך הפעיל הנאשם אלוביץ׳ מסכת לחצים על ישועה, ובאמצעותו על העורכים והכתבים באתר. בדרך זו, קיבל הנאשם נתניהו דריסת רגל ויכולת השפעה מהותית לפי דרישותיו ודרישות בני משפחתו על פרסומים שונים באתר. החל משנת 2015, חברה לנאשם אלוביץ׳ רעייתו, הנאשמת איריס אלוביץ׳, ונענתה אף היא לדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו באמצעות הפעלת לחץ על ישועה לפרסם, למנוע פרסום ולשנות פרסומים קיימים באתר.
26. דרישות הנאשם נתניהו להתערבות בפרסומים ב”וואלה” נועדו לשרת את האינטרס הכללי שלו לשפר ולעצב את סיקורו התקשורתי, את האינטרס הספציפי שלו כראש ממשלה להיבחר מחדש לתפקיד ולהמשיך לכהן בו, ואת האינטרס של בני משפחתו לשפר ולעצב את הסיקור התקשורתי שיקבלו באופן שיתרום לתדמית הציבורית של הנאשם נתניהו ובני משפחתו.
27. הדרישות של הנאשם נתניהו להתערבות בפרסומים באתר היו מגוונות וכללו בין היתר את סוגי הדרישות הבאות:

• דרישות להיטיב את הסיקור שלו ושל בני משפחתו ובכלל זה דרישות להעלאת ידיעות לאתר העוסקות בפעילותה הציבורית של רעייתו.
• דרישות להגדלת זמן החשיפה של ידיעות חיוביות מבחינתו ולהבלטת מיקומן של ידיעות אלה באתר.
• דרישות לצמצום סיקור שלילי מבחינתו באמצעות מחיקת ידיעות שליליות, שינוי כותרות שליליות, וצמצום זמן החשיפה של ידיעות אלה (להלן: “דרדור“) וכן באמצעות מניעת פרסום שלילי מלכתחילה באתר.
• דרישות לסיקור שלילי של יריביו הפוליטיים.
• דרישות לפרסום מסרים פוליטיים.
• דרישה למנוע שידור ראיון שנערך עם הנאשם, לערוך אותו ולהשמיט ממנו קטעים לא רצויים בטרם יפורסם.

28. תקופות הבחירות שהתקיימו בתוך התקופה הרלוונטית לאישום זה, ובעיקר בחודש מרץ 2015, היו תקופות חשובות מאוד עבור הנאשם נתניהו, ובמהלכן הועברו על ידו דרישות משמעותיות להתערבות בפרסומים באתר. בתקופות אלה היה אתר “וואלה” בעל חשיבות מיוחדת לנאשם נתניהו. זאת על רקע תפיסתו כי בכל הקשור להיקף החשיפה לציבור, אתר “וואלה” יכול היה לשמש משקל נגד תקשורתי לאתר ynet, שהיה המתחרה העיקרי באתר “וואלה” מבחינת היקף החשיפה לציבור, ושאותו ראה הנאשם נתניהו כאתר העוין אותו ואת משפחתו. תקופות אינטנסיביות נוספות בדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים באתר היו סביב סיקורן של פרשות שונות שבהן היו מעורבים הנאשם נתניהו ורעייתו.
29. דרישות להתערבות בפרסומים באתר הופנו על ידי הנאשם נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ׳ באפיק ישיר ובאפיק עקיף.
30. באפיק הישיר, התקיים בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ׳ קשר ישיר באמצעות מפגשים ושיחות טלפון שבהם התלונן הנאשם נתניהו בפני הנאשם אלוביץ׳ על אופן הסיקור השלילי שלו ושל משפחתו באתר “וואלה”, ולעיתים אף דרש דרישות פרטניות להתערבות בפרסומים באתר. במקביל, ובידיעת הנאשם נתניהו, התקיים בין שרה נתניהו לבין הנאשמת איריס אלוביץ׳ קשר ישיר שהתבסס על התכתבויות במסרונים ושיחות טלפון, שבמסגרתן התלוננה שרה נתניהו בפני הנאשמת איריס אלוביץ׳ על הסיקור של הנאשם נתניהו ושל משפחתו באתר “וואלה”, ודרשה דרישות פרטניות להתערבות בפרסומים באתר.
31. מעורבותו הישירה של הנאשם נתניהו בקשר עם הנאשם אלוביץ׳ בנושאי הסיקור באה לידי ביטוי, בין היתר, גם בכך שביום 26.8.2015העביר הנאשם נתניהו, שכיהן אז כשר התקשורת, לידיו של הנאשם אלוביץ׳ מסמך ובו ניתוח של אופן הסיקור שלו באתר “וואלה”, ממנו עלה, לשיטת הנאשם, כי האתר מסקר אותו באופן שלילי. את המסמך האמור בחר הנאשם נתניהו להעביר לנאשם אלוביץ׳ גם באמצעות פילבר, שבאותה עת שימש כאמור כמנכ״ל משרד התקשורת, לא עסק בסיקור התקשורתי של הנאשם נתניהו ובינו לבין הנאשם אלוביץ׳ התקיימו יחסים של רגולטור ומפוקח.
32. באפיק העקיף, העבירו הנאשם נתניהו ובני משפחתו את הדרישות להתערבות בפרסומים באמצעות גורם שלישי מתווך. בתחילה הועברו הדרישות באמצעות רובינשטיין ובהמשך באמצעות חפץ. בנוסף, העבירו הנאשם נתניהו ורעייתו את דרישותיהם גם באמצעות יועצי תקשורת שהועסקו בלשכת הנאשם נתניהו ובאמצעות עובדים אחרים בלשכתו, שפעלו לפי הנחייתו והנחיית רעייתו.
33. הנאשם נתניהו ובני משפחתו העבירו את הדרישות הפרטניות להתערבות בפרסומים באתר לגורם המתווך בעל פה, בשיחות טלפוניות, במסרונים או בהודעות דוא”ל. הנאשם נתניהו היה מעורב ככלל בתוכן הדרישות, ולעיתים אף בניסוחן, תוך מעקב אחר מידת ההיענות של בני הזוג אלוביץ׳ לדרישות, ולעיתים אף תוך דרישות חוזרות ונשנות לתיקון אופן ההיענות עד לקבלת תוצאה שהשביעה את רצונו.
34. במסגרת זו, דרישות הנאשם נתניהו ורעייתו הועברו תחילה בעיקר באמצעות רובינשטיין ונמסרו על ידו לנאשם אלוביץ׳ ולישועה. הנאשם אלוביץ׳ הפעיל על ישועה לחצים על מנת שימלא אחר דרישות אלה, וישועה נהג לפנות לעורכי “וואלה” ולהנחות אותם בהתאם. ישועה עדכן באופן שוטף את בני הזוג אלוביץ׳ ואת רובינשטיין לגבי ההיענות לדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו.
35. החל מספטמבר 2014לערך, ובנוסף להעברת הדרישות באמצעות רובינשטיין, פעלו הנאשם נתניהו ורעייתו באופן דומה גם באמצעות חפץ והעבירו גם באמצעותו את דרישותיהם להתערבות בפרסומים באתר “וואלה”. במסגרת זאת, העביר חפץ לאישורו של הנאשם נתניהו חלק ניכר מן הדרישות שהועברו אליו על ידי שרה ויאיר נתניהו, טרם העברתן לנאשם אלוביץ׳ ולישועה. מתחילת שנת 2015ואילך, העבירו הנאשם נתניהו ורעייתו את מרבית דרישותיהם דרך חפץ,

ומיעוטן הועברו באמצעות רובינשטיין ודוברי הנאשם נתניהו, בועז סטומבלר, שי חייק ורן ברץ.

36. דרישותיו של הנאשם נתניהו וההיענות הנרחבת של בני הזוג אלוביץ׳ לדרישות אלה הובילו להפעלת מכבש לחצים על העורכים והכתבים, באמצעות ישועה. מסכת לחצים זו השפיעה על הפרסומים באתר, לגביהם נדרשה התערבות, לטובת הנאשם נתניהו ומשפחתו. בנוסף, מסכת לחצים זו הביאה ל׳אפקט מצנן׳ וגרמה לכך שבני הזוג אלוביץ׳, ישועה, העורכים והכתבים ב״וואלה” הפעילו לעיתים “צנזורה עצמית”, כך שפרסומים ביקורתיים פוטנציאליים הנוגעים לנאשם נתניהו ולבני משפחתו צונזרו מראש ולא יצאו לאור. לחצים אלה אף הביאו מספר עיתונאים לעזוב את עבודתם באתר.
37. לאורך התקופה הרלוונטית קיבל הנאשם נתניהו עדכונים שוטפים בנוגע לביצוע דרישותיו, לרוב באמצעות הגורם המתווך שדרכו הועברה הדרישה לבני הזוג אלוביץ׳.
38. הנאשם נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ׳ לדרישותיו היתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ׳ נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר ואף דאגו לוודא שהנאשם נתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו. זאת עשו, כחלק ממערכת יחסים הדדית של “תן וקח” שנרקמה ביניהם ומתוך ציפייה והבנה הדדית כי נוכח מעמדו הציבורי הרם של הנאשם נתניהו וסמכויותיו כראש ממשלה, ובהמשך גם כשר התקשורת, יוכל הנאשם נתניהו לקדם בתמורה להיענות נרחבת זו עניינים הקשורים לעסקיו של הנאשם אלוביץ׳, ולקבל החלטות שייטיבו עמו בנושאים בעלי חשיבות מכרעת עבור בני הזוג אלוביץ׳ ועבור החברות והעסקים שבשליטת הנאשם אלוביץ׳, שהיו באותה העת על הפרק, כפי שאכן אירע בפועל.

דוגמאות הממחישות את דרישות הנאשם נתניהו להתערבות בפרסומים באתר ואת אופן ההיענות החריגה להן מצ״ב כנספח “א” לכתב האישום.

39. ההתערבות של הנאשם נתניהו ורעייתו באתר “וואלה” באה לידי ביטוי גם באפשרות שניתנה להם להביע במספר הזדמנויות עמדתם ביחס לאישור או פסילת מועמדים לתפקידים של עורכים וכתבים באתר. פניותיהם של בני הזוג אלוביץ׳ אל הנאשם נתניהו ורעייתו בעניין זה באו על רקע תלונות שאלה הפנו לבני הזוג אלוביץ׳ בנוגע לעורכים או כתבים באתר.
40. מחודש ינואר 2017ואילך, על רקע החשש של הנאשם נתניהו וסביבתו הקרובה מחקירה צפויה, כמו גם על רקע חששם של בני הזוג אלוביץ׳ מחקירה כזו, פחתה משמעותית תדירות הקשר בין הנאשם נתניהו ורעייתו לבני הזוג אלוביץ׳ והעברת הדרישות להתערבות בפרסומים באתר פסקה כמעט לגמרי. במקביל, הנחה ישועה את עובדי “וואלה” להפסיק לשתף פעולה עם הדרישות.

• התמורה – פעולות שלטוניות שביצע הנאשם נתניהו בתמורה למתת

41. במסגרת יחסי ה”תן וקח” כאמור לעיל, הפעיל הנאשם נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שבקידומם רצה הנאשם אלוביץ׳, בעבורו או בעבור חברות שונות שבשליטתו ושהיו בעלי ערך כלכלי רב ביותר עבורו. בתוך כך, ובמקביל להעברת דרישות הסיקור ולהיענות הנאשם אלוביץ׳ להן, עסק הנאשם נתניהו, במספר מקרים, בענייניו הרגולטוריים של הנאשם אלוביץ׳ ואף ביצע, מתוקף תפקידו, פעולות שהיה בהן כדי לקדם אינטרסים כלכליים משמעותיים ביותר של הנאשם אלוביץ׳, כפי שיפורט בהמשך.
42. מעורבות הנאשם נתניהו בענייני הנאשם אלוביץ׳, כללה פעולות שקידמו עסקאות ואינטרסים כלכליים שונים שלו כפי שיפורט בהמשך. העסקאות שבוצעו הניבו לנאשם אלוביץ׳, במישרין ובעקיפין, סכומי עתק, כמפורט להלן. חלק מן הכספים שקיבל הנאשם אלוביץ׳ על בסיס החלטותיו הרגולטוריות של הנאשם נתניהו שימשו את הנאשם אלוביץ׳ לפרעון חובות עתק של חברות מקבוצת יורוקום שבשליטתו לבנקים.
43. במועדים הרלוונטיים לביצוען של הפעולות הרגולטוריות, קשר הנאשם אלוביץ׳ מפורשות בין אופן הסיקור של הנאשם נתניהו ב״וואלה” לבין ההחלטות הרגולטוריות שאמור היה לקבל, ושקיבל הנאשם נתניהו, ופעולות שאמור היה לבצע, במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, קשרה הנאשמת איריס אלוביץ׳ אף היא בין ההיענות לדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים, לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של בזק על ידי הנאשם נתניהו. בני הזוג אלוביץ׳ אף הבהירו לגורמים שונים ב״וואלה”, כי יש לשפר את הסיקור של הנאשם נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם.
44. במסגרת פעולותיו פעל הנאשם נתניהו תוך ניגוד עניינים, הפעיל סמכויות שלטוניות תוך שקילת שיקולים זרים הנוגעים לרצונו לקבל טובות הנאה לטובתו האישית ולטובת משפחתו, הביא ל״זיהום” שיקול הדעת של מנכ״ל משרד התקשורת שהיה כפוף למרותו, עשה שימוש בעובדי ציבור נוספים להשגת מטרותיו הפסולות, וכן סטה מן השורה.
45. את כל הפעולות השלטוניות המפורטות להלן ביצע הנאשם נתניהו במסגרת יחסי ה״תן וקח” שהתפתחו בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ׳, על מנת לגמול לנאשם אלוביץ׳ ולהמשיך ולקחת טובות הנאה מבני הזוג אלוביץ׳, תוך שהוא מודע לכך שטובות ההנאה שניתנות לו ולרעייתו מבני הזוג אלוביץ׳ ניתנות לו בעד פעולות הקשורות בתפקידו ובמעמדו הציבורי.
46. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בין החודשים מרץ 2013לנובמבר 2014, ובהמשך לאמור לעיל, בעת שארדן כיהן כשר התקשורת בממשלתו של הנאשם נתניהו, ובמהלך פגישה ביניהם בעניין אחר, שאל הנאשם נתניהו את ארדן האם בזק מקבלת את יומה בפניו והאם טענותיה בכל הנוגע לקידום רפורמת השוק הסיטונאי נשמעות. במהלך תקופה זו קידם משרד התקשורת בראשות ארדן את הוצאתה לפועל של רפורמת השוק הסיטונאי באופן שעורר התנגדות עזה של בזק.
47. ביום 28.1.2014, ובמקביל לדרישות להתערבות בפרסומים באתר “וואלה” שהעביר הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ באותם ימים ממש, חתם הנאשם נתניהו על היתר שעבוד מניות השליטה בבזק, שנדרש לצורך הוצאתה לפועל של הנפקת אגרות חוב של חברת בי-קום שבשליטת הנאשם אלוביץ׳. החתימה על היתר השעבוד נדרשה מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב- 1982, ובלעדיה לא ניתן היה לבצע את ההנפקה, שהיתה בעלת חשיבות כלכלית רבה עבור הנאשם אלוביץ׳.
48. ביום 14.5.2014, במקביל לדרישות להתערבות בפרסומים באתר “וואלה” שהעביר הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ באותם ימים ממש, חתם הנאשם נתניהו על היתר העברת שליטה ב”יד2″, עסקה בהיקף של 800מיליון ₪, שהיתה בעלת חשיבות כלכלית רבה לקבוצת בזק.
49. עובר לחתימת הנאשם נתניהו על היתר העברת השליטה ב”יד2″, עמד הנאשם אלוביץ׳ בקשר עם הנאשם נתניהו ועם גורמים בסביבתו על מנת להאיץ את חתימתו על ההיתר הנדרש. במקביל, עמד הנאשם אלוביץ׳ בקשר עם גורמים בסביבתו של הנאשם נתניהו על מנת להבטיח ולהאיץ את חתימתו של ארדן שנדרשה אף היא לצורך אישור העסקה. אישור העברת השליטה באופן מואץ היה בעל חשיבות רבה לנאשם אלוביץ׳ ולקבוצת בזק, שכן עיכוב במתן האישור הרגולטורי עלול היה להביא לכך שהרוכש הגרמני ייסוג מן העסקה או ידרוש שינוי בתנאי העסקה.
50. ביום 17.11.2014, או במועד סמוך, בעקבות התפטרותו של שר הפנים דאז גדעון סער, החליט הנאשם נתניהו להעביר את ארדן מתפקידו כשר תקשורת ולמנותו לשר הפנים בממשלתו. ארדן ביקש מהנאשם נתניהו להישאר בתפקיד שר התקשורת לתקופה של מספר חודשים עד להשלמתן של רפורמות בהן החל בתקופת כהונתו, בין היתר רפורמות הקשורות לבזק. חרף בקשתו, החליט הנאשם נתניהו להאריך את כהונתו של ארדן בשבועיים בלבד.
51. עם תום כהונתו של ארדן החל הנאשם נתניהו לכהן כשר תקשורת במקביל לכהונתו כראש הממשלה.
52. במועדים סמוכים לפני קבלת החלטת הנאשם נתניהו שלא להאריך את כהונתו של ארדן כשר תקשורת כבקשתו, העביר חפץ לנאשם נתניהו את תלונותיו של הנאשם אלוביץ׳ ביחס להתנהלותו של ארדן מול קבוצת בזק, ואת התנגדותו של הנאשם אלוביץ׳ לכך שארדן ימשיך לכהן כשר התקשורת.
53. ביום 28.11.2014, מיד בסמוך לאחר תחילת כהונת הנאשם נתניהו כשר התקשורת, במסגרת מערכת יחסי “תן וקח” שהתקיימה בין הנאשמים, פגש הנאשם נתניהו את הנאשם אלוביץ׳, לבקשת הנאשם אלוביץ׳ ובתיווכו של חפץ, במעון ראש הממשלה. במועד זה היתה תלויה ועומדת בקשת יס לאישור העברת השליטה בה מיורוקום לבזק, שהוגשה בחודש יולי 2014ולא קודמה עד אז על ידי משרד התקשורת. הבקשה לא קודמה על רקע עמדתו המקצועית של המשרד לפיה יש להתנות את אישור העברת השליטה ביס בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי על ידי בזק, שעיכבה באותה עת את יישומה.
54. הנאשם אלוביץ׳ ביקש לפגוש את הנאשם נתניהו על מנת לקדם את אישור עסקת בזק-יס בלוח זמנים קצר. זאת מאחר שבתקופה זו שררה בבזק אי בהירות באשר למועד פקיעת תוקף אישור הממונה לעסקה והסברה היתה שיתכן שתוקף האישור יפקע כבר בחודש ינואר 2015.
55. ימים ספורים לפני הפגישה, הציג חפץ לנאשם נתניהו את אישור הממונה לעסקה, כפי שנמסר לו על ידי הנאשם אלוביץ׳, והעביר לו את בקשתו של הנאשם אלוביץ׳ לפגוש אותו בדחיפות על מנת לדון בנושא זה. הנאשם נתניהו עיין במסמך והנחה את לשכתו לתאם פגישה עם הנאשם אלוביץ׳ באופן מיידי, והפגישה תואמה, כאמור, ליום 28.11.2014. בהמשך לכך, נפגש הנאשם נתניהו עם הנאשם אלוביץ׳ במועד זה במעונו ביחידות. הנאשם נתניהו הנחה את חפץ להכניס את הנאשם אלוביץ׳ ללשכתו שבמעון ראש הממשלה באופן שלא יגלה את נוכחותו לגורמים אחרים שהיו נוכחים במעון באותה עת.
56. ביום 9.12.2014, לאחר מועד פיזור הכנסת, ובמהלך תקופת הבחירות לכנסת העשרים, מינה הנאשם נתניהו את עו״ד איתן צפריר לתפקיד ראש מטה השר במשרד התקשורת (להלן: “צפריר“). צפריר אמור היה לשמש “ידו הארוכה” של הנאשם נתניהו במשרד התקשורת.
57. עם כניסת צפריר לתפקיד, זימן הנאשם נתניהו את מנכ״ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר)להלן: “ברגר“) ללשכתו, והורה לו לפעול בהתאם להנחיות צפריר. בעניין עסקת בזק-יס החזיק ברגר בעמדה המקצועית שלפיה יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי על ידי בזק. הנאשם אלוביץ׳ התרעם על עמדה זו, ותלונותיו ביחס להתנהלותו של ברגר הועברו לנאשם נתניהו באמצעות חפץ.
58. בהתאם להנחיית הנאשם נתניהו, במסגרת יחסי ה״תן וקח” שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ׳, פנה צפריר לאחר מינויו, מספר פעמים לברגר ולהרן לבאות, סמנכ״ל הכלכלה במשרד התקשורת (להלן: “לבאות“) והעביר להם מסר לפיו עליהם לפעול לקידום אישורה של עסקת בזק- יס. חרף פניותיו של צפריר, נותרו ברגר ולבאות בעמדתם המקצועית כי אין לאשר את העסקה ללא כריכתה בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי ולא נענו להנחיותיו של צפריר. במקביל, בהנחיית הנאשם אלוביץ׳, פנה מנכ״ל יס לצפריר על מנת לנסות לקדם באמצעותו את אישור עסקת בזק יס.
59. בנוסף, בהתאם להנחיות הנאשם נתניהו, פעל צפריר, יחד עם ראש לשכת הנאשם נתניהו דאז, דוד שרן (להלן: “שרן“), לקדם את קבלת המלצת מועצת הכבלים והלוויין (להלן: “המועצה“) לאישור עסקת בזק-יס, כפי שיפורט להלן. על פי תנאי הרישיון שהוענק לחברת יס, המלצת המועצה לנאשם נתניהו בתפקידו כשר התקשורת היתה שלב הכרחי לפני קבלת החלטתו בנוגע לאישור העסקה.
60. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בסמוך לחודש מרץ 2015, במסגרת יחסי ה״תן וקח” שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ׳, פנה הנאשם נתניהו לשרן, ציין בפניו כי לבזק יש בעיה וכי נושא הקשור אליה מתעכב במשרד התקשורת. הנאשם נתניהו ביקש משרן לבדוק כיצד ניתן לטפל בכך. שרן, שידע על העיכוב באישור העסקה גם מגורמים בבזק, שפנו אליו בהנחיית הנאשם אלוביץ׳ ובהנחיית הנאשמת איריס אלוביץ׳, פנה יחד עם צפריר ליו״ר המועצה, ובירר עמה כיצד ניתן לקדם את קבלת המלצת המועצה. לאחר שהובן שלצורך קידום המלצת המועצה נדרש מכתב פנייה מטעמו של הנאשם נתניהו למועצה, פעלו צפריר ושרן לניסוח מכתב כאמור, והנאשם נתניהו חתם עליו ביום 24.3.2015. כתוצאה מהעברת מכתבו של הנאשם נתניהו, הודיעה לו יו״ר המועצה במכתבה מיום 16.4.2015כי הנחתה את הגורמים המקצועיים במועצה לטפל בהקדם בבקשה.
61. ביום 17.5.2015, מיד עם כינון הממשלה החדשה בראשות הנאשם נתניהו, שבה המשיך לכהן כשר תקשורת, הודיע הנאשם נתניהו לברגר בשיחה טלפונית על פיטוריו. במועד זה ידע הנאשם נתניהו על תלונותיו של הנאשם אלוביץ׳ ביחס לברגר, ועל רצונו של הנאשם אלוביץ׳ שברגר לא ימשיך בתפקידו במשרד. זאת, בין היתר, נוכח עמדתו המקצועית של ברגר בסוגיות הקשורות לבזק.
62. בסמוך לאחר מכן, החליט הנאשם נתניהו למנות את איש אמונו פילבר לתפקיד מנכ״ל משרד התקשורת, במקומו של ברגר. במסגרת התדרוך שערך צפריר לפילבר בנוגע לתפקידו כמנכ”ל המיועד במהלך חודש מאי 2015, לקראת כניסתו לתפקיד, ציין צפריר בפני פילבר שלושה נושאים אותם יש לקדם וביניהם אישור עסקת בזק יס.
63. מינויו של פילבר אושר על ידי הממשלה ביום 7.6.2015והוא החל לכהן בתפקיד מיידית.
64. במועד לא ידוע, זמן קצר מאד לאחר אישור מינויו של פילבר, ובמסגרת יחסי ה״תן וקח” שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ׳, זימן הנאשם נתניהו את פילבר לפגישה בלשכתו. בפגישה זאת, מסר הנאשם נתניהו לפילבר שהנאשם אלוביץ׳ התלונן בפניו על אופן טיפולו של משרד התקשורת בנוגע לעסקיו, והנחה את פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ”ל המשרד באופן שיטיב עם הנאשם אלוביץ׳ (להלן: “פגישת ההנחיה“).
65. במסגרת פגישת ההנחיה הורה הנאשם נתניהו לפילבר באופן ספציפי להביא לאישורה של עסקת בזק-יס בהקדם. כן הנחה אותו למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. כלומר, לגרום לכך שעל אף שהרפורמה התחרותית תישמר, המחירים שתוכל בזק לגבות עבור מתן גישה לתשתיות שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי יהיו מחירים גבוהים מאלה שגובשו בעבר במשרד התקשורת, באופן שייטיב עם קבוצת בזק.
66. כפועל יוצא של פגישת ההנחיה ומיד לאחריה, החל פילבר לפעול באופן נמרץ על מנת להביא לאישור עסקת בזק יס בהקדם האפשרי.
67. כך, במוצאי-שבת, ה-13.6.2015, נפגש פילבר עם קמיר, ששימש כיועץ לקבוצת בזק (להלן: “קמיר“), בביתו הפרטי של קמיר. בפגישה זו, הבהיר קמיר לפילבר את לוח הזמנים הדרוש מבחינתו של הנאשם אלוביץ׳ לאישור העסקה, דהיינו, כי יש להביא לאישורה עד ליום 23.6.2015. יום לאחר מכן, 14.6.2015, התקיימה פגישה בין הנאשם אלוביץ׳ לפילבר במשרד התקשורת. בפגישה זו, עובר לכניסתה של עוזרתו של פילבר לחדר, הבהיר פילבר לנאשם אלוביץ׳ כי הנאשם נתניהו דיבר איתו וכי הוא מחויב לקידום ענייניו של הנאשם אלוביץ׳.
68. בהתאם להנחיית הנאשם נתניהו פעל פילבר מול גורמי המקצוע במשרד התקשורת לקידום מתן האישור לעסקת בזק-יס.
69. במקביל, ולצורך קיום הנחיית הנאשם נתניהו, קיים פילבר ערוץ תקשורת חשאי עם הנאשם אלוביץ׳ ועם גורמים שונים בקבוצת בזק, וביניהם קמיר. במסגרת ערוץ זה, העביר פילבר לאנשי בזק מידע פנימי על התקדמות אישור העסקה ואנשי בזק העבירו לפילבר את דרישותיהם ביחס לנוסח אישור העסקה. פילבר הסתיר את קיומו של ערוץ התקשורת הישיר עם אנשי בזק מן הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת.
70. במסגרת ערוץ התקשורת החשאי שלהם עם פילבר, עמדו הנאשם אלוביץ׳ וגורמים מטעמו, בין היתר, על כך שהעסקה תאושר ללא תנאים מהותיים. הנאשם אלוביץ׳ וגורמים מטעמו ייחסו חשיבות רבה לאישור העסקה באופן זה, שכן על פי ההסכם בין יורוקום לבזק, הכללת תנאים מהותיים באישור משרד התקשורת היתה מקנה לבזק אפשרות להתנגד לתנאי ובמקרה כזה היה סיכון שאישור זה לא יקיים את התנאים הנדרשים להשלמת העסקה.
71. עד כשבוע לפני אישור העסקה, היתה העמדה המקצועית במשרד התקשורת, בה החזיק סמנכ״ל הכלכלה הרן לבאות, שהיה הגורם המקצועי הרלוונטי לנושא, כי יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי. בשל הנחיית הנאשם נתניהו ועל מנת להביא לאישור העסקה במהירות ובמועד הדרוש לנאשם אלוביץ׳, פעל פילבר מול הגורמים המקצועיים הרלוונטיים על מנת שאלו יתנו את הסכמתם לאישור העסקה ללא תנאים. זאת, מבלי שגילה להם שהוא פועל במטרה להיטיב עם הנאשם אלוביץ׳ בהתאם להנחיית הנאשם נתניהו ולא בשל עמדה מקצועית עצמאית שלו.
72. בהתאם לדרישות אנשי בזק ועל מנת למנוע עיכוב באישור העסקה, פילבר הביא גם לכך שמנוסח אישור העסקה הושמט סעיף הנוגע לאפשרות של משרד התקשורת לנקוט אמצעי אכיפה נגד בזק בקשר למהלך של מימוש אופציה לרכישת אחוזים בודדים של מניות יס. מהלך זה בוצע על ידי בזק ללא בקשת אישור בד בבד עם אישורה של עסקת בזק-יס במוסדות החברה ביום 25.3.2015. האופציה מומשה על ידי בזק על מנת לרכוש שליטה ב-יס ובכך לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי הממונה לפני פקיעת תוקפם של תנאים אלה. לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד, לרבות היועצת המשפטית של המשרד, היה מקום לכלול סעיף זה בנוסח האישור. סוגיית השמטת הסעיף היתה מהותית ביותר לנאשם אלוביץ׳ ולגורמים נוספים בבזק, והם הבהירו לפילבר כי הם מתנגדים נחרצות להכללת סעיף זה באישור.
73. פילבר הבהיר לגורמי המקצוע במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין שהוא מקדם את אישור עסקת בזק-יס בהתאם להנחיות הנאשם נתניהו. בין היתר, הביא פילבר לכך שהליך גיבוש המלצת מועצת הכבלים והלוויין התבצע באופן מואץ על מנת לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים לנאשם אלוביץ?
74. ביום 23.6.2015נמסרו לנאשם נתניהו המלצת מועצת הכבלים והלוויין לאשר את העסקה, וכן המסמכים האחרים שנדרשו לצורך אישור היתר העברת השליטה. עוד באותו יום חתם הנאשם נתניהו על אישור העברת השליטה תוך שהוא מודע לכך שהאישור קודם על ידי פילבר, על פי הנחייתו, על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ׳ ובהתאם לציפיותיו וצרכיו של הנאשם אלוביץ׳.
75. מיד בסמוך לחתימת הנאשם נתניהו על האישור הושלמה העסקה, וכפועל יוצא מכך שילמה בזק ליורוקום סכום של כ-680מיליון ש״ח. סכום זה שימש את הנאשם אלוביץ׳ ואת יורוקום לפירעון חובות יורוקום לבנקים. בהמשך, במהלך השנים 2016ו-2017, בהתאם לתנאי העסקה, וכתוצאה מהשלמתה על בסיס האישור שנתן הנאשם נתניהו, שילמה בזק ליורוקום סכומים נוספים העולים כדי סך כולל של כ-300מיליון ש״ח.
76. הנאשם נתניהו ידע כי טובות ההנאה שנתנו לו בני הזוג אלוביץ׳ ניתנו לו בעד פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי, ופעל לקידום אישור עסקת בזק-יס בתמורה לטובות הנאה אלו וכדי שבני הזוג אלוביץ׳ ימשיכו להעניקן לו.
77. בני הזוג אלוביץ׳ נתנו את טובות הנאה לנאשם נתניהו בעד פעולה הקשורה בתפקידו הציבורי. כך למשל בחודש ינואר 2014, בסמוך לפני חתימת הנאשם נתניהו על היתר שעבוד המניות הנדרש לצורך הנפקת ביקום, ובהקשר לדרישה להתערבות בפרסום שהתקבלה מהנאשם נתניהו, אמר הנאשם אלוביץ׳ לישועה: “אילן, תמנע זאת בכל מחיר… מחר הוא אמור לחתום על האישור להנפקה“. בדומה, בחודש ינואר 2015, בעת שהבקשה לאישור עסקת בזק-יס המתינה לאישור משרד התקשורת, כתב הנאשם אלוביץ׳ לישועה כי עליו להסיר פרסום שלילי ביחס לנאשם נתניהו מאתר “וואלה” שכן הדבר יביא לאי אישורה של העסקה: “תוריד מייד, זה ימנע את אישור יס“, ובהמשך אותו יום כתב לישועה כי “הגדול מחפש אותי, כנראה רוצה כתבה הפוכה”.
78. על מנת לממש את הנחיית הנאשם נתניהו, ובצד פעולותיו לקידום אישור עסקת בזק-יס, פעל פילבר, החל משיחת ההנחיה, לקידום ענייניו של הנאשם אלוביץ׳ במשרד התקשורת גם בהקשרים אחרים. במסגרת זאת, פעל פילבר במהלך כהונתו כמנכ״ל המשרד תוך שהוא מקיים, כאמור, ערוץ תקשורת חשאי עם נציגי בזק ובראשם קמיר. בנוסף, במסגרת זאת, נפגש פילבר עם אנשי בזק בבתיהם הפרטיים ובאתרים אחרים מחוץ למשרדו, ללא נוכחות גורמים אחרים ממשרד התקשורת. פילבר פעל תוך הסתרת קשריו עם אנשי בזק מן הדרג המקצועי במשרד, ותוך יצירת מצג כוזב של מנהל תקין. פעולותיו אלה של פילבר חרגו באופן קיצוני מההתנהלות המצופה ממנכ״ל משרד ממשלתי, והגיעו כדי סטייה מן השורה בכל הנוגע לטיפול המשרד בענייני קבוצת בזק.
79. פעולותיו של פילבר בקשר לענייניו של הנאשם אלוביץ׳ ובהמשך להנחיית הנאשם נתניהו עסקו גם בנושאים הבאים:

• בהתאם להוראות שנתן לו הנאשם נתניהו בשיחת ההנחיה למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, שינה פילבר את שיטת הביצוע של הרפורמה בשוק הטלפוניה לשיטה המועדפת על בזק. זאת, על אף ששיטה זאת נשקלה ונדחתה בעבר על ידי משרד התקשורת.

לפי השיטה המקורית, ניתנה לחברות המתחרות של בזק אפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שבבעלות בזק תמורת תשלום, ולאחר מכן לספק ישירות ללקוחות שירותי טלפוניה קווית. לפי השיטה שאימץ פילבר, לא ניתנה לחברות המתחרות אפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שבבעלות בזק. תחת זאת נקבע, שהחברות המתחרות של בזק תוכלנה להתקשר ישירות עם לקוחות לצורך אספקת שירות טלפוניה קווית אולם, שירות זה יסופק בפועל על ידי בזק עצמה באמצעות התשתית שבבעלותה, תוך התחשבנות בין החברה המתחרה לבזק (שיטה זו מכונה “ריסייל”). שיטה זו הותירה לבזק דריסת רגל ביחסים שבין החברות המתחרות ללקוחות, והלקוחות נותרו תלויים בבזק בכל הנוגע לתפעול ופתרון תקלות בתשתית, בעוד שהמתחרות הוגבלו במידה ניכרת ביכולת השיווקית שלהן.

לאחר מכן, כשנתגלעה מחלוקת בין משרד התקשורת לבין בזק בנושא אופן התמחור לשיטה שאומצה על ידי פילבר, סיכם פילבר עם הנאשם אלוביץ׳ על דחיית יישום הרפורמה בשנה נוספת, בהתאם לאינטרס של בזק, שהמשיכה להחזיק במעמד מונופוליסטי בשוק זה.

בדרך זו, מימש פילבר בפועל את הנחיית הנאשם נתניהו והביא לכך שבזק לא נפגעה כלכלית, במידה שהיתה עלולה להיפגע לו היה משרד התקשורת ממשיך לקדם את הרפורמה באופן שתוכנן לפני כניסת פילבר לתפקידו ומתן ההנחיה על ידי הנאשם נתניהו. עיכוב יישומה של הרפורמה על ידי פילבר היה בעל ערך כלכלי עצום לבזק.

• על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ׳, על רקע ההנחיה שקיבל מהנאשם נתניהו, ולאחר שסיכם זאת עם הנאשם אלוביץ׳, פעל פילבר גם כדי לעכב את יישומה של “רפורמת ההדדיות” שנועדה לחייב את בזק והוט לאפשר שימוש הדדי בתשתיותיהן לצורך הגברת התחרותיות. בשלב מאוחר יותר פעל פילבר גם כדי לשכנע את השר צחי הנגבי, שמונה לשר במשרד התקשורת בעקבות מגבלות שהוטלו על הנאשם נתניהו בעניין זה, להתנגד ליוזמת חקיקה שקידמה את רפורמת ההדדיות.
• בנוסף, על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ׳, ועל רקע הנחיית הנאשם נתניהו, קידם פילבר את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. תהליך זה קודם על ידי פילבר בחשאיות, תוך שיתוף פעולה עם אנשי בזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם. מאמציו של פילבר לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בהתאם לאינטרס של קבוצת בזק הגיעו לשיאם בסוף שנת 2016, כשביום 22.12.2016הביא פילבר לכך שמשרד התקשורת שלח לבזק מכתב שכותרתו “ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק”. במכתב זה כלל פילבר פרטים מטעים והשמיט פרטים מהותיים הנוגעים, בין היתר, לחובת שימוע לפני קבלת החלטה, שהייעוץ המשפטי סבר שחיוני לכלול במכתב. בכך סייע פילבר לבזק להציג לציבור מצג מטעה שלפיו מהלך ביטול ההפרדה המבנית הוא בעל היתכנות גבוהה בהרבה מן המצב לאשורו. בזק דיווחה לציבור המשקיעים על קבלת המכתב, ורק לאחר התערבות של גורמים בכירים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תוקן מכתבו של פילבר כך שהוספה לו חובת השימוע, והתיקון דווח לציבור. ההפרדה המבנית לא בוטלה עד למועד חתימת כתב האישום.
• בנוסף, על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ׳, ועל רקע הנחיית הנאשם נתניהו, עיכב פילבר קבלת החלטה שהיה בה כדי לפגוע בבזק בנוגע לשימוש בתשתיות פאסיביות שלה על ידי מתחרותיה. גם כאשר יישם לבסוף פילבר את ההחלטה הפוגעת בבזק, עשה זאת אך לאחר תיאום עם הנאשם אלוביץ׳ וביודעו כי הדבר לא יוביל להתרעמות ממשית מצידו.

80. הנאשם נתניהו ידע כי פילבר, כמנכ״ל משרד התקשורת, פועל לקידום ענייניו של הנאשם אלוביץ׳ על פי הנחייתו. הנחיה זו ניתנה על ידי הנאשם נתניהו כתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ׳.
81. בהמשך, בתחילת שנת 2016או בסמוך לכך, התקשר הנאשם נתניהו לפילבר על מנת לוודא שענייני בזק מטופלים על ידי פילבר בהתאם להנחייתו (להלן: “שיחת המעקב“).
82. נוסף על כך, במחצית הראשונה של שנת 2016, לאחר שיחת המעקב, התקשר הנאשם נתניהו לפילבר ונזף בו בחריפות על כך שאינו מפטר את לבאות, סמנכ״ל הכלכלה במשרד התקשורת שעמד באותה עת בחזית המחלוקת של המשרד עם בזק בנושא מחירי ״רפורמת הטלפוניה״ (להלן: “שיחת הנזיפה“).
83. כמו כן, עדכן פילבר במקרים מסוימים את הנאשם נתניהו לגבי פעילותו במשרד התקשורת, ואף ביקש את אישורו למהלכים שהוביל ושנועדו לקדם אינטרסים של הנאשם אלוביץ׳. הנאשם נתניהו אף הנחה את חפץ לפנות לפילבר על מנת לוודא שפילבר ממשיך לפעול לטובת הנאשם אלוביץ׳ בהתאם להנחייתו.
84. הנאשם אלוביץ׳ ידע והבין כי פעולותיו של פילבר כרוכות באופן ישיר בטובות ההנאה שהוא נותן לנאשם נתניהו באמצעות ההיענות לדרישותיו. הנאשם אלוביץ׳ הורה לישועה לגמול לנאשם נתניהו ולעשות כל מאמץ להיענות לדרישות הסיקור שלו חרף התנגדות הכתבים.
85. בחודש יולי 2015, הנאשם אלוביץ׳ אף הביע בפני ישועה את תסכולו מכך שהנאשם נתניהו פועל עבורו במשרד התקשורת במסגרת יחסי התן וקח שהתקיימו ביניהם ואילו הוא מתקשה במאמציו לגמול לנאשם נתניהו בעד פעולות אלו, בשל התנגדות של הכתבים ב”וואלה” להתערבות בתכני האתר:

אלוביץ׳:             מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא

יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים.

ישועה:               בסופו של דבר אנחנו בסדר זה רק עולה בדם… אפשר יותר

אבל צריך יהיה לבנות כאן מערכת אחרת לגמרי לא דוביק ולא אבי

אלוביץ׳:             הגדול מפתיע אותי לטובה כל יום בדברים הכי חשובים.

חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו.

ישועה:               ברור אני מבין ומחוייב לזה הם לא ינהלו אותנו… בסופו של

דבר אנחנו מספקים הסחורה אבל אפשר לשפר

אלוביץ׳:             מגיע לו ואפשר הרבה יותר. אני לא אוהב להיות חייב. הוא

באמת בסדר ומשנה את כל המורשת הישנה.

86. הנאשמת איריס אלוביץ׳ אף היא ידעה והבינה כי פעולותיו של הנאשם נתניהו כרוכות באופן ישיר בטובות ההנאה שהיא והנאשם אלוביץ׳ נותנים לו באמצעות היענות לדרישותיו ולדרישות רעייתו. הנאשמת איריס אלוביץ׳ פעלה בהקשר זה מתוך זהות אינטרסים ואחדות מטרות מלאה עם הנאשם אלוביץ׳, כבעל השליטה ביורוקום ובבזק, שכן ידעה שלנאשם נתניהו היכולת והסמכות להשפיע על החלטות ומהלכים הנוגעים לקבוצת יורוקום ולבזק. כך, הנאשמת איריס אלוביץ׳ הבהירה לישועה לא אחת, כי למען קידום האינטרסים העסקיים של אלוביץ׳, שעמם היא מזדהה ושלמענם היא פועלת, יש להשביע את רצונו של הנאשם נתניהו:

“איריס אלוביץ׳: יופי. אז רגע מה אני רוצה להגיד לך. בוא נתחיל להמר על הסוס

הנכון…

]….] תשמע, אני אני אמרתי לשאול אני מוכנה בשביל הקבוצה למכור את נשמתי

לשטן ואני מוכנה לזה, זה עולה לי בריאות שלא תבין…”

87. בשיחה נוספת ביניהם הבהירה הנאשמת איריס אלוביץ׳ לישועה כי הכרחי שהעיתונאים ב״וואלה” ימלאו אחר דרישותיהם של בני הזוג נתניהו, שאחרת “לא תהיה בזק“:

איריס אלוביץ׳: בדיוק… ברגע שעשית בהירות, תקשיב ברגע שעשית בהירות והפסקנו ללכת בתחום האפור, אז מי שטוב לו טוב לו מי שלא טוב לו שילך.

אילן ישועה:       כן, הם הבינו את זה.

איריס אלוביץ׳: בסדר.

אילן ישועה:       אמרתי להם תקשיבו יש לנו שתי אפשרויות, לעשות מה שאומרים או

להתפטר. אין אפשרות באמצע… מי שלא מתאים לו. אמרתי העיתון הזהלא שייך לי, הוא לא שייך לכם, הוא שייך לקבוצת בזק, נקודה.

איריס אלוביץ׳: ואם זה מזיק לה, אז לא. אז לא לא תהיה בזק ולא תהיו אתם.”

88. בעשותו כאמור לעיל, לקח הנאשם נתניהו את טובות ההנאה המפורטות לעיל מבני הזוג אלוביץ׳ ביודעו כי הוא לוקח שוחד כעובד ציבור בעד פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים. בתמורה לטובות הנאה אלה הפעיל הנאשם נתניהו את סמכויותיו תוך ניצול מעמדו הרם על מנת לבצע פעולות המיטיבות עם הנאשם אלוביץ׳ באופן משמעותי, ותוך סטייה מן השורה.
89. בעשותו כאמור לעיל, נתן הנאשם אלוביץ׳ מתת לנאשם נתניהו בעד פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים לאורך כל התקופה הרלוונטית לאישום זה. בעשותה כאמור לעיל, החל משנת 2015נתנה גם הנאשמת איריס אלוביץ׳ בצוותא עם הנאשם אלוביץ׳ מתת לנאשם נתניהו בעד פעולות הקשורות בתפקידו.

• מרמה והפרת אמונים (הנאשם נתניהו(

90. יחסיו של הנאשם נתניהו עם הנאשם אלוביץ׳ בתקופה הרלוונטית, ועם הנאשמת איריס אלוביץ׳ החל משנת 2015, גיבשו זיקה מהותית בינו לבין בני הזוג אלוביץ׳ שהעמידה את הנאשם נתניהו במצב של ניגוד עניינים בעת שעסק בענייניהם של הנאשם אלוביץ׳ ושל קבוצת בזק.
91. בין הנאשם נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ׳ נרקם קשר משמעותי שהתבטא בדפוס שיטתי ומתמשך של העברת דרישות מהנאשם נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ׳ להתערבות בפרסומים ב״וואלה”, ובהענקת מתת מצד בני הזוג אלוביץ׳ לנאשם נתניהו בדמות היענות חריגה לדרישות אלה.
92. קשר זה יצר בין הנאשם נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ׳ זיקה מהותית שחרגה מקשר רגיל בין גורם

מפוקח לגורם בעל סמכות שלטונית.

93. זיקה זו העמידה את הנאשם נתניהו בניגוד עניינים חריף מול בני הזוג אלוביץ׳. מחד גיסא, מתוקף תפקידו הציבורי, היתה לנאשם נתניהו הסמכות לקבל החלטות בענייניו של הנאשם אלוביץ׳ אשר היה תלוי בו לצורך קידום אינטרסים עסקיים שלו ושל קבוצת בזק. מאידך גיסא, הנאשם נתניהו ובני משפחתו דרשו מבני הזוג אלוביץ׳, ישירות ובאמצעות מתווכים, להתערב בפרסומים באתר “וואלה” בהתאם לצרכיהם ולאינטרסים האישיים, הציבוריים והפוליטיים שלהם. זאת, תוך שהנאשם נתניהו מודע לכך שבני הזוג אלוביץ׳ נענים לדרישות שלו ושל בני משפחתו באופן חריג, נוכח מעמדו ותפקידו הציבורי של הנאשם נתניהו וכדי שיפעל לקידום האינטרסים שלהם.
94. על אף שהנאשם נתניהו היה מודע לזיקה זו וכן לעובדה שהוא נתון במצב של ניגוד עניינים, הוא פעל, בהיותו ראש הממשלה ושר התקשורת, בענייניהם של בזק והנאשם אלוביץ׳, כמפורט לעיל. זאת, לעתים תוך סטייה מן השורה, באופן שהיה בו כדי להיטיב משמעותית עם בני הזוג אלוביץ׳ ועם בזק. הנאשם נתניהו אישר, תוך הפעלת סמכויותיו השלטוניות, עסקאות בעלות ערך כלכלי עצום לנאשם אלוביץ׳ וכן דאג, תוך רתימת עובדי ציבור הכפופים לו – פילבר, שרן וצפריר – לזירוז הטיפול בעסקאות מסוימות, והנחה לתעדף את ענייניו של הנאשם אלוביץ׳ ולהעניק לו יחס מיטיב, והכל כמפורט בהרחבה באישום זה לעיל.
95. במהלך התקופה הרלוונטית אף הסתיר הנאשם נתניהו את יחסיו עם הנאשם אלוביץ׳ מפני גורמים רשמיים שונים וכן מסר הנאשם נתניהו לגורמים אלה מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם הנאשם אלוביץ׳.
96. ביום 17.5.2015, לאחר הבחירות ובשעה שהנאשם נתניהו החל לכהן בתפקיד שר התקשורת, שלח אליו מבקר המדינה מכתב המבהיר את החובות החלות על שרים בסוגיית גילוי הזיקות ומניעת ניגוד עניינים, וכן שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים שנדרש הנאשם נתניהו למלא. על שאלון זה נמנע הנאשם נתניהו מלהשיב במשך חודשים ארוכים.
97. ביום 28.5.15, שב ופנה מבקר המדינה אל הנאשם נתניהו וציין כי מפניות שהתקבלו אצלו עולות טענות לניגוד עניינים של נאשם זה בתחום התקשורת בכלל, ובייחוד ביחס לקבוצת בזק ולחשד להתנהלות מיטיבה של הנאשם נתניהו כלפיה וכלפי הנאשם אלוביץ׳. מבקר המדינה ביקש את התייחסות הנאשם נתניהו לעניין זה והוסיף כי ככל שיש לנאשם נתניהו זיקות נוספות הנוגעות לתפקידו כשר התקשורת – עליו לפרטן.
98. הנאשם נתניהו השיב לשאלון באמצעות בא כוחו עו״ד דוד שמרון (להלן: “שמרון“) ביום 20.11.2015. במסגרת מענה זה התייחס הנאשם נתניהו ליחסיו עם שמרון ועם שותפו עו״ד יצחק מלכו בלבד, והסתיר את יחסיו עם הנאשם אלוביץ׳. בתשובתו לפניות מבקר המדינה הסתיר הנאשם נתניהו גם את העובדה שחרף הזיקה המהותית הנובעת מיחסיו עם הנאשם אלוביץ׳, הוא טיפל בענייניהם של בזק והנאשם אלוביץ׳ וקידם את האינטרסים שלהם במשרד התקשורת, תוך סטייה מן השורה.
99. בנוסף, גם במסגרת מגעיו של הנאשם נתניהו עם נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה האמונים על הסדרת ניגודי עניינים של שרים במטרה לגבש הסדר ניגוד עניינים בעיסוק הנאשם נתניהו בתחומי התקשורת, הסתיר הנאשם נתניהו את המידע על מערכת היחסים בינו לבין הנאשם אלוביץ׳, על אף שניגוד העניינים הנובע ממנה היה ידוע לנאשם נתניהו ורלוונטי להסדר ניגוד העניינים שגובש.
100. ביום 27.10.2015העביר היועץ המשפטי לממשלה דאז, עורך-הדין יהודה וינשטיין, לנאשם נתניהו הסדר ניגוד עניינים אשר עסק במערכת היחסים של הנאשם נתניהו עם משרד עורכי-הדין שמרון- מלכו ובנושאים בהם היה הנאשם נתניהו מנוע מלטפל לאור מערכת היחסים שלו עמם. בהסדר ניגוד העניינים לא נכלל אזכור כלשהו למערכת היחסים בין הנאשם נתניהו לבין הנאשם אלוביץ׳ ולזיקות המתקיימות ביניהם, מאחר שאלו הוסתרו על ידי הנאשם נתניהו.
101. ביום 29.10.2015, פורסם בעיתון “הארץ” תחקיר עיתונאי על אודות יחסי הנאשם נתניהו עם הנאשם אלוביץ׳ והקשר בינם לבין האינטרסים של הנאשם אלוביץ׳ ובזק במשרד התקשורת. בעקבות התחקיר פנו חברי כנסת ליועץ המשפטי לממשלה וביקשו שיידרש לעניין.
102. בהמשך לכך, פנו נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה ביום 2.11.2015לעו״ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראה״מ (להלן: “ברנע-פרגו“) בדרישה לקבל מידע והסברים על אודות מערכת יחסיו של הנאשם נתניהו עם הנאשם אלוביץ׳, לצורך בחינת ניגודי עניינים אפשריים בתפקידו של הנאשם נתניהו כשר התקשורת. בפניה זו הובהר, כי נדרשת התייחסותו של הנאשם נתניהו לקשריו “האישיים או האחרים” עם הנאשם אלוביץ׳ וצורפו אליה התחקיר ופניותיהם של חברי הכנסת.
103. במענה שהעבירה ברנע-פרגו ביום 9.12.2015לנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה באישורו של הנאשם נתניהו ובשמו, טען הנאשם נתניהו, לראשונה, כי הוא מקיים קשרי ידידות עם הנאשם אלוביץ׳ מזה עשרים שנה. גילוי זה נכפה על הנאשם נתניהו, לאור הפרסומים העיתונאיים בנושא ולאור פנייתו הפרטנית של נציג הייעוץ המשפטי אליו בעניין יחסיו עם הנאשם אלוביץ׳. לצד זאת ציין הנאשם נתניהו כי החלטותיו בעניינים הנוגעים לחברת בזק התקבלו בהתאם להמלצות והנחיות הדרגים המקצועיים במשרד.
104. ביום 23.2.2016שלח נציג הייעוץ המשפטי לממשלה לברנע-פרגו פניה נוספת לצורך בירור טיב קשריו של הנאשם נתניהו עם הנאשם אלוביץ׳. בעקבות פניה זו נפגשה ברנע-פרגו עם הנאשם נתניהו ועל בסיס המידע שמסר לה העבירה ברנע-פרגו ביום 13.3.2016, באישורו של הנאשם נתניהו ועל דעתו, מענה נוסף לפניית נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה.
105. בתשובותיו האמורות ציין הנאשם נתניהו רק שהוא מקיים קשרי ידידות עם הנאשם אלוביץ׳ מזה עשרים שנה, כי השניים מקיימים פגישות בעלות אופי חברתי בתדירות של אחת למספר חודשים, וכי השיח המתקיים ביניהם עוסק ב”ענייני השעה”. כן ציין הנאשם נתניהו כי החלטותיו בעניינים הנוגעים לחברת בזק התקבלו בהתאם להמלצות והנחיות הדרגים המקצועיים במשרד.
106. תשובות אלה היו מטעות שכן לא שיקפו תמונה מלאה ואמיתית של מערכת היחסים בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ׳. ראשית, הנאשם נתניהו הסתיר את זיקתו המהותית לנאשם אלוביץ׳ הנובעת ממערכת דרישותיו להתערבות בפרסומים באתר “וואלה”. שנית, בניגוד למידע שמסר הנאשם נתניהו וכפי שפורט לעיל, ההחלטות שהוא קיבל במסגרת תפקידו כשר התקשורת נבעו, למצער בחלקן, מרצונו להיטיב עם הנאשם אלוביץ׳, ולא מעמדות הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת. גם תגובתו של הנאשם נתניהו לפיה הוא נפגש עם הנאשם אלוביץ׳ אחת למספר חודשים עד שנה בנסיבות חברתיות לא שיקפה נכוחה את אופי הקשר בין השניים. בין היתר, לא גילה הנאשם נתניהו את דבר קיומן של שיחות טלפוניות רבות שהתקיימו בינו לבין הנאשם אלוביץ׳ ואף לא גילה שתדירות הפגישות ביניהם היתה תכופה יותר מן המוצהר.
107. ביום 18.5.2016, במסגרת תהליך גיבוש הסדר ניגוד העניינים בהובלת נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, העביר שמרון, מטעמו של הנאשם נתניהו, לנציג הייעוץ המשפטי לממשלה חוות דעת משפטית שכותרתה: “חוות דעת משפטית בניגוד עניינים של שר הדן בנושא הנוגע למכר“. לקראת עריכת חוות הדעת המשפטית הסתיר הנאשם נתניהו מבא-כוחו את טיב מערכת היחסים בינו לבין הנאשם אלוביץ׳. על יסוד מצע עובדתי חסר זה הביע שמרון את עמדתו לפיה הנאשם נתניהו רשאי להמשיך ולעסוק בענייניו של הנאשם אלוביץ׳.
108. ביום 14.6.2016, בהתבסס על המידע החלקי והמטעה שמסר הנאשם נתניהו בתשובותיו לגורמים הרשמיים, גובש על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הסדר ניגוד העניינים הסופי של הנאשם נתניהו בתפקידו כשר התקשורת.
109. בעשותו כמפורט בפרק זה, פעל הנאשם נתניהו בניגוד עניינים חריף, לעיתים תוך סטייה מן השורה, וכן תוך הטעיית הגורמים שפורטו לעיל ובכללם הגורמים האמונים על הסדרת ניגודי העניינים שלו כעובד ציבור בכיר. בכך ביצע הנאשם נתניהו מעשים של מרמה והפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בתקינות פעולותיו של המנהל, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור .
110. פן מחמיר בהתנהלות הנאשם נתניהו ובפעולותיו נובע ממעמדו השלטוני הרם; מאופי הפעולות השלטוניות בהן נקט הנאשם נתניהו; מהעובדה שחלק מפעולותיו עלו לכדי סטייה מן השורה; מכך שהפעיל עובדי ציבור בכירים ביותר, שהיו כפופים לו, על מנת שיקדמו את האינטרסים של הנאשם אלוביץ׳; מההיקף העצום של האינטרסים הכלכליים שבהם עסקו פעולותיו השלטוניות של הנאשם נתניהו; ומן ההשלכות רחבות ההיקף שהיו לפעולותיו הרגולטוריות של הנאשם נתניהו בשדה התקשורת.

• שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה (בני הזוג אלוביץ׳(

111. לקראת סוף חודש דצמבר 2016, התפרסמו בתקשורת ידיעות על חקירה משטרתית קרבה הקשורה ליחסיו של הנאשם נתניהו עם איש עסקים. במועד כלשהו בסמוך לפני יום 27.12.2016, פנה חפץ לנאשם אלוביץ׳ וביקש להיפגש עמו בדחיפות. ביום 27.12.2016בשעות הערב התקיימה בביתם של בני הזוג אלוביץ׳ פגישה בין הנאשם אלוביץ׳ ובין חפץ. בחלק ניכר מן הפגישה השתתפה גם הנאשמת איריס אלוביץ׳.
112. במהלך הפגישה העלה חפץ בפני הנאשם אלוביץ׳ את החשש שתיפתח חקירה הקשורה ליחסיו של הנאשם נתניהו עם הנאשם אלוביץ׳, והוסיף שזו ההערכה המרכזית בסביבתו הקרובה של הנאשם נתניהו. חפץ ציין שהוא מודאג מתוכן ההתכתבויות בינו לבין הנאשם אלוביץ׳. בשלב זה הצטרפה הנאשמת איריס אלוביץ׳ והנוכחים הסכימו כי יש למנוע את חשיפת ההתכתבויות ביניהם.
113. במהלך הפגישה, סיכמו בני הזוג אלוביץ׳ עם חפץ כי שלושתם יחליפו מכשירים סלולאריים ו״יעלימו” את המכשירים הסלולאריים הישנים. כן סיכמו להנחות את ישועה לנהוג באופן דומה.
114. לאחר שהסתיימה הפגישה, זימנו בני הזוג אלוביץ׳ את ישועה לפגישה בהולה בביתם עוד באותו ערב. במהלך הפגישה סיפר הנאשם אלוביץ׳ לישועה על הפגישה עם חפץ ועל החשש שקיים בסביבת הנאשם נתניהו מחקירה אפשרית בקשר ליחסים בינו לבין אלוביץ׳. במהלך הפגישה שאלו בני הזוג אלוביץ׳ את ישועה אם הוא נוהג למחוק את התכתובות שלו איתם. ישועה השיב בשלילה, ובתגובה דרשו ממנו בני הזוג אלוביץ׳ למחוק את התכתובות שלו עימם באופן מיידי ובנוכחותם. בנוסף, דרשו מישועה להחליף מכשיר טלפון סלולארי, ולהשמיד את המכשיר הישן, וציינו בפניו כי בכוונתם לפעול באופן דומה. ישועה לא נענה לדרישותיהם של בני הזוג אלוביץ׳.
115. בהמשך הפגישה, הפעילו בני הזוג אלוביץ׳ על ישועה לחצים על מנת שימסור גרסה שקרית בחקירה עתידית. בני הזוג אלוביץ׳ דרשו מישועה למסור גרסה כוזבת, לפיה דרישותיהם ממנו להתערבות בפרסומים באתר “וואלה” נבעו ממניעים אידיאולוגיים ולא נועדו להיטיב עם הנאשם נתניהו. עוד דרשו בני הזוג אלוביץ׳ מישועה לקחת על עצמו את האחריות להתערבות בתכני “וואלה”, ולמסור בחקירה גרסה כוזבת לפיה היוזמה להתערבות בפרסומים היתה שלו. כן דרשו מישועה להיפגש עם חפץ על מנת לתאם עמו גרסאות לקראת חקירה.
116. בסיום הפגישה עזבו בני הזוג אלוביץ׳ את קבוצת הוואטסאפ המשותפת בה היו הם וישועה חברים, ואשר שימשה אותם להעברת מסרים בנושא התערבות בפרסומים באתר לטובת הנאשם נתניהו ובני משפחתו. במועד לא ידוע לאחר הפגישה החליפו בני הזוג אלוביץ׳ מכשירים סלולאריים ו”העלימו” את המכשירים הישנים על מנת למנוע את חשיפת התכתובות שלהם עם הגורמים המעורבים בפרשה. זאת, בהתאם לסיכום בין בני הזוג אלוביץ׳ לחפץ בפגישתם.
117. מספר ימים לאחר הפגישה בין בני הזוג אלוביץ׳ לישועה, פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה פעם נוספת וניסה להשפיע עליו שימסור גרסה שקרית אם ייקרא לחקירה. במקרה נוסף שב ואמר הנאשם אלוביץ׳ לישועה שעליו לקחת על עצמו את האחריות להתערבות בפרסומים באתר ולטעון שמדובר ביוזמה שלו. במעמד זה אמר הנאשם אלוביץ׳ לישועה שכלל המעורבים, ובכלל זה הוא והנאשם נתניהו, יכחישו בחקירה את מעורבותם בחשדות. באותו מעמד שאל הנאשם אלוביץ׳ את ישועה מדוע טרם נפגש עם חפץ, שמעוניין לתאם עמו גרסאות לקראת חקירה עתידית, ואף הפעיל לחץ על ישועה להיפגש עם חפץ. בנוסף, גם במעמד זה ביקש הנאשם אלוביץ׳ לוודא עם ישועה שהוא מחק את התכתובות והחליף מכשיר סלולארי כפי שדרש ממנו בפגישותיהם הקודמות.
118. במהלך חודש ינואר 2017קיים הנאשם אלוביץ׳ מספר פגישות נוספות עם ישועה שבמהלכן הפעיל עליו לחץ במטרה לשבש חקירה עתידית. בין היתר, אמר הנאשם אלוביץ׳ לישועה כי עליו להסתיר את מעורבות הנאשם נתניהו במגעים של אנשי עסקים שונים בקשר לרכישה אפשרית של אתר “וואלה”.
119. גם לאחר תחילת החקירה הגלויה בפרשת בזק, בחודש יוני 2017, המשיך הנאשם אלוביץ׳ להפעיל לחץ על ישועה ופעל על מנת לשבש חקירה. במפגש שהתקיים ביניהם לאחר תחילת החקירה שאל הנאשם אלוביץ׳ את ישועה אם נחקר בפרשה, ואם מחק את התכתובות ביניהם והחליף מכשיר סלולארי. בנוסף, אמר הנאשם אלוביץ׳ לישועה פעם נוספת שעליו לומר בחקירה שכל השינויים בפרסומים באתר “וואלה” היו פרי יוזמה שלו, או נבעו ממניעים אידיאולוגיים.
120. בפגישה נוספת בין הנאשם אלוביץ׳ לישועה שהתקיימה בסמוך לפני פתיחת החקירה הגלויה בתיק זה, שב וניסה הנאשם אלוביץ׳ להשפיע על ישועה למסור גרסה שקרית לפיה הנאשם אלוביץ׳ מעולם לא ביקש ממנו דבר ביחס לפרסומים הנוגעים לנאשם נתניהו, ואף ביקש לוודא שישועה “העלים” את המכשיר הסלולארי שלו.
121. בנוסף, במועד לא ידוע, במסגרת פגישה שהתקיימה בין הנאשמת איריס אלוביץ׳ לבין חפץ, סיפר לה חפץ כי בפגישה שהתקיימה בינו לבין שרה ויאיר נתניהו נראו השניים מפוחדים ביותר וביקשו ממנו לנסוע לנאשמת איריס אלוביץ׳ ולבקש ממנה למחוק את כל התכתובות ביניהם וכן לוודא כי תכתובות אלה אכן נמחקו. בתגובה הראתה הנאשמת איריס אלוביץ׳ לחפץ את המכשיר הסלולארי החדש שהחליף את המכשיר שהעלימה לאחר פגישתם הקודמת, והראתה לו שהתכתובות שלה עם שרה נתניהו אכן מחוקות.
122. בעשותם כאמור לעיל עשו בני הזוג אלוביץ׳ פעולות בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי וכן ניסו להניע את ישועה למסור הודעת שקר.

• הלבנת הון – (הנאשס אלוביץ׳(

123. כאמור לעיל, בני הזוג אלוביץ׳ נתנו לנאשם נתניהו מתת מושחתת בדמות היענות חריגה לדרישותיו להתערבות בפרסומים באתר “וואלה”, במטרה להביא לכך שהנאשם נתניהו יקבל, במסגרת תפקידיו הציבוריים, החלטות שייטיבו עם קבוצת בזק ועם הנאשם אלוביץ׳, ובין היתר יאשר את עסקת בזק-יס.
124. כאמור לעיל, אישורה של עסקת בזק-יס נדרש לנאשם אלוביץ׳, בין היתר, לשם פירעון חובות העתק של קבוצת יורוקום שבשליטתו לבנקים. ואכן, יורוקום התחייבה בפני הבנקים, ימים ספורים בלבד לפני אישור העסקה על ידי הנאשם נתניהו, כי סכום של 650מיליון ש״ח מתוך תמורת המזומן בסך 680מיליון ש״ח שהיתה צפויה להתקבל מיידית לאחר אישור העסקה, ישמש לפירעון חובות של חברות שונות בקבוצת יורוקום לבנקים. גם בהמשך, התחייבו חברות מקבוצת יורוקום להעביר תמורות נוספות שיתקבלו כתוצאה מהעסקה לבנקים לצורך פירעון חובות.
125. כמתואר לעיל, הנאשם נתניהו קידם ואישר את עסקת בזק-יס בתמורה למתת שבני הזוג אלוביץ׳ נתנו לו, והעסקה אכן הושלמה מיד בסמוך לאחר חתימתו על האישור. כפועל יוצא מאישורה של העסקה, ובהתאם לתנאי ההסכם, קיבלה יורוקום לחשבונה של חברת יורוקום די.בי.אס, אחת מן החברות בקבוצה, בימים 25.6.2015, 21.3.2016, 27.9.2016ו-23.3.2017, תשלומים בגין העסקה בסכום כולל של כמיליארד ש״ח. מיד לאחר קבלת סכומים אלו, הם הועברו לחשבונותיהן של חברות שונות מקבוצת יורוקום ושימשו לצורך פירעון חובותיהן לבנקים ולצרכיהן השוטפים.
126. הכספים שקיבלה יורוקום כתמורה במסגרת עסקת בזק יס, בסכום כולל של כמיליארד ש״ח, מקורם בעבירות מתן שוחד שביצעו בני הזוג אלוביץ׳. לפיכך, כספים אלה הם רכוש אסור. הפעולות שבוצעו ברכוש אסור זה, לרבות קבלתו לחשבונותיהן של חברות מקבוצת יורוקום, החזקתו שם, העברתו לחשבונותיהן של חברות אחרות מקבוצת יורוקום, ובהמשך, העברתו לבנקים לצורך פירעון חובות, היו כולם בגדר פעולה ברכוש אסור.
127. בעשותו כאמור עשה הנאשם אלוביץ׳ פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור.

• עבירות דיווח (הנאשם אלוביץ׳(

128. כמפורט לעיל, כחלק מפעולותיו של פילבר להיטיב עם הנאשם אלוביץ׳ ועם קבוצת בזק שלח פילבר ביום 22.12.2016לבזק מכתב שכותרתו “ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק“. מכתב זה נוסח על ידי פילבר בשיתוף פעולה עם הנאשם אלוביץ׳ ועם גורמים מטעמו.
129. בעקבות דרישות של הנאשם אלוביץ׳ ואנשי בזק שפעלו מטעמו, השמיט פילבר מן המכתב את העובדה שלפני ביטול ההפרדה התאגידית יש לקיים הליך שימוע; שינה את נוסח המכתב כך שיציג לציבור מצג מטעה לפיו הן ביטול ההפרדה התאגידית והן ביטול ההפרדה המבנית מצויים בשלב מתקדם והם בעלי היתכנות גבוהה מזו שהתקיימה בפועל; ואף הציג מצג מטעה באשר לתוכן ההתחייבות של בזק לפריסת סיבים אופטיים בתמורה לביטול ההפרדה המבנית.
130. יום לאחר שליחת המכתב דיווחה בזק בדיווח מיידי לציבור על העברת המכתב ועל תוכנו. דיווח זה כלל את הפרטים המטעים הכלולים במכתבו של פילבר.
131. במעורבותו של הנאשם אלוביץ׳ בניסוח מכתבו של פילבר ובמודעותו לכך שהפרטים הכלולים במכתב הם פרטים מטעים וכי הם ידווחו לציבור, גרם הנאשם אלוביץ׳ לכך שבדיווח של בזק ייכללו פרטים מטעים, במטרה להטעות משקיע סביר.
132. רק לאחר התערבות גורמים ממשרד התקשורת וממשרד המשפטים, פרסם משרד התקשורת הבהרה לפיה ביטול ההפרדה התאגידית ייעשה לאחר הליך של שימוע. בעקבות הבהרה זו, ולאחר שגורמים אחרים בתוך בזק דרשו לפרסם הבהרה, פרסמה בזק דיווח מבהיר באשר לחלק זה בדיווח הקודם. שאר הפרטים המטעים שבדיווח הקודם נותרו ללא הבהרה.
133. בעשותו כאמור לעיל גרם הנאשם אלוביץ׳ לבזק לכלול בדיווח מיידי פרטים מטעים, וזאת כדי להטעות משקיע סביר.

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

הנאשם נתניהו

לקיחת שוחד – עבירה לפי סעי 290לחוק העונשין.

מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284לחוק העונשין.

הנאשם אלוביץ׳

מתן שוחד – עבירה לפי סעיף 291יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

הדחה בחקירה – עבירה לפי סעיף 245(א) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

פעולה ברכוש אסור – עבירה לפי סעיף 4לחוק איסור הלבנת הון תש״ס-2000.

גרימת פרט מטעה בדיווח מיידי כדי להטעות משקיע סביר – עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968

הנאשמת איריס אלוביץ׳

מתן שוחד – עבירה לפי סעיף 291יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

הדחה בחקירה – עבירה לפי סעיף 245(א) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

האישום השני – פרשת 2000(הנאשמים נתניהו וממס)

העובדות:

1. כמפורט באישום הראשון, אופן הסיקור התקשורתי של הנאשם נתניהו ושל בני משפחתו היה בעל משמעות רבה עבורו והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי, ובפרט בתקופת בחירות.
2. כאמור בחלק הכללי, הנאשם מוזס היה הבעלים והעורך האחראי של העיתון “ידיעות אחרונות”, והיתה לו השפעה ניכרת על תכני העיתון והאתר ynet.
3. לאורך השנים התקיימו בין הנאשמים נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, בשנים 2008עד 2014קיימו הנאשמים נתניהו ומוזס שלוש סדרות של פגישות, שבמהלכן שוחחו על אופן הסיקור של הנאשם נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות” ועל הטלת מגבלות על העיתון המתחרה “ישראל היום”, כמתואר להלן.

• אירועים לפני התקופה הרלוונטית לאישום
• פגישות בשנים 2009-2008

4. בשנת 2007ייסד שלדון אדלסון (להלן: “אדלסון“), את העיתון “ישראל היום” שהופץ בחינם בימי חול (להלן: “ישראל היום“). הפצת “ישראל היום” הביאה לפגיעה כלכלית ניכרת בעיתון “ידיעות אחרונות”. בשלהי שנת 2008פורסם כי “ישראל היום” נערך להפצת מהדורת סוף שבוע. הפצת מהדורה שכזו היתה עלולה להביא לפגיעה כלכלית מוגברת נוספת ב”ידיעות אחרונות”.
5. בשלהי שנת 2008, ולקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה שהתקיימו ביום 10.2.2009, קיימו הנאשמים נתניהו ומוזס מספר פגישות.
6. הפגישות נערכו ביוזמת הנאשם נתניהו, התקיימו בחשאיות ולא תועדו ביומניהם של הנאשמים נתניהו ומוזס.
7. בפגישות אלו הנאשמים נתניהו ומוזס הגיעו להבנה לפיה הנאשם מוזס ישפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות”, ובתמורה, הנאשם נתניהו יפעל לשכנע את אדלסון לבלום את העלאת מהדורת סוף השבוע של “ישראל היום”. בעקבות זאת, הנאשם נתניהו פנה לאדלסון וביקש ממנו לדחות את העלאת מהדורת סוף השבוע. מהדורת סוף השבוע פורסמה לראשונה בחלוף כשנה, בחודש נובמבר 2009.
8. הנאשם נתניהו חשש כי העלאת מהדורת סוף השבוע תביא לפרסומים שליליים נגדו ונגד בני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות”. על כן, לקראת העלאת המהדורה ולאחריה, בחודשים אוקטובר ודצמבר 2009, פנה הנאשם נתניהו לאיש העסקים מילצין ולראש מערך הדוברות במשרד ראש הממשלה באותה עת, חפץ, שעבד בעבר ב”ידיעות אחרונות”, וביקש להביא להסכמות בין אדלסון לנאשם מוזס. מאמץ זה לא נשא פרי.

• פגישות בשנת 2013

9. סמוך לאחר הבחירות לכנסת התשע-עשרה שהתקיימו ביום 22.1.2013, הנאשמים נתניהו ומוזס קיימו לפחות שש פגישות נוספות במעון ראש הממשלה בירושלים.
10. הפגישות נערכו ביוזמת הנאשם נתניהו, התקיימו בחשאיות ולא תועדו ביומניהם של הנאשמים נתניהו ומוזס.
11. במהלך הפגישות הללו הנאשמים נתניהו ומוזס סיכמו כי הנאשם מוזס ישפיע לטובה על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו ב״ידיעות אחרונות” והנאשם נתניהו מצדו, יפעל מול אדלסון להגביל את תפוצת “ישראל היום” או להפיצו בתשלום.
12. בהמשך לכך, הנאשם נתניהו מסר לנאשם מוזס כי פנה לאדלסון, כפי שסוכם ביניהם, אך אדלסון שלל את החלופות האמורות.

• אירועים בתקופה הרלוונטית לאישום
• אירועי רקע לפגישות בשנת 2014

13. ביום 12.3.2014הגיש ח״כ איתן כבל (להלן: “כבל“) את הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, התשע”ד-2014, שביקשה לקבוע חובת גביית תשלום עבור כל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה (להלן: “הצעת החוק“).
14. ביום 12.5.2014הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת.
15. ביום 27.10.2014, יומו הראשון של כנס החורף של הכנסת, ביקש כבל ממזכירות הכנסת להעלות את הצעת החוק להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, מבלי שנדונה קודם לכן בוועדת השרים לענייני חקיקה (להלן: “ועדת השרים“). ההצבעה על הצעת החוק נקבעה ליום 29.10.2014.
16. ביום 29.10.2014ביקש כבל לדחות את ההצבעה על הצעת החוק, דבר שאפשר את ניתוב הצעת החוק לדיון בוועדת השרים.
17. ביום 2.11.2014קיימה ועדת השרים דיון בהצעת החוק והחליטה על מתן חופש הצבעה לחברי הממשלה בהצבעה על הצעת החוק.
18. ביום 12.11.2014אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק בקריאה הטרומית.
19. ביום 2.12.2014הנאשם נתניהו פיטר את שר האוצר יאיר לפיד ואת שרת המשפטים ציפי לבני. בעקבות זאת, התפטרו מהממשלה שרים נוספים שהיו חברים במפלגות “יש עתיד” ו”התנועה”.
20. ביום 3.12.2014אושר בקריאה ראשונה בכנסת חוק התפזרות הכנסת התשע-עשרה, התשע”ה- 2014, וביום 8.12.2014אושר חוק זה בקריאה שנייה ושלישית.
21. ביום 17.3.2015התקיימו הבחירות לכנסת העשרים.

• הפגישות בין הנאשמים נתניהו ומוזס בשנת 2014

22. ברבעון האחרון של שנת 2014, קיימו הנאשמים נתניהו ומוזס סדרה בת שש פגישות לפחות במעון ראש הממשלה בירושלים. הפגישות התקיימו בימים 27.9.2014, 26.10.2014, 1.11.2014)להלן: “הפגישות הראשונות“), 4.12.2014)להלן: “הפגישה הרביעית“), 13.12.2014)להלן: “הפגישה החמישית“) ו-28.12.2014)להלן: “הפגישה השישית“). הפגישות הרביעית והחמישית הוקלטו לבקשת הנאשם נתניהו באמצעות המכשיר הנייד של הרו, וזאת ללא ידיעת הנאשם מוזס.
23. הפגישות נערכו ביוזמת הנאשם נתניהו, התקיימו בחשאיות ולא תועדו ביומניהם של הנאשמים נתניהו ומוזס.
24. ברקע לסדרת הפגישות בתקופה הרלוונטית ניצבו אינטרסים של הנאשם נתניהו ושל הנאשם מוזס, כאשר כל אחד מהם הכיר בכך שלצד השני יש יכולת לקדם את האינטרס שלו. הנאשם נתניהו חפץ לשפר את אופן הסיקור שלו ושל משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות”, שהיה משמעותי מאד עבורו, וידע שהנאשם מוזס יכול להשפיע השפעה מהותית על התכנים ב”ידיעות אחרונות”)1-ynet. הנאשם מוזס, מצדו, חפץ בחקיקה שתגביל את “ישראל היום” ובכך תיטיב עמו כלכלית באופן משמעותי, והיה מעוניין כי הנאשם נתניהו יפעיל את כוחו השלטוני כראש ממשלה לקידומה, במטרה להביא לחקיקתה.

ב.2.א. הפגישות הראשונות (פגישות 3-1(

25. בפגישות הראשונות, או בחלקן, דנו הנאשמים נתניהו ומוזס על הטלת מגבלות על “ישראל היום”, באמצעות חקיקה מרוככת בהשוואה להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת על-ידי כבל, שתוסכם ביניהם (להלן: “החוק במתווה המוסכם“). במסגרת זו דנו בהגבלת תפוצת “ישראל היום” לכדי שני שלישים משיעור תפוצתו באותה עת. כמו כן, ובמקביל, השניים דנו בצעדים קונקרטיים לשינוי אופן הסיקור של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות”.
26. בנוסף, בפגישות הראשונות ובשיחות טלפון שקיים הרו עם הנאשם מוזס בשליחות הנאשם נתניהו, נדון המועד הצפוי להצבעה בקריאה טרומית להצעת החוק, ובכלל זה נדונה עמדת הממשלה והקואליציה בקשר אליה. בפרט, באחת משיחות הטלפון שקיים הרו, בשליחות הנאשם נתניהו, ביקש הרו מהנאשם מוזס שיפנה לכבל ויבקש ממנו לפנות ליו”ר ועדת הכנסת, ח”כ יריב לוין (להלן: “לוין“), על מנת שיתאמו את דחיית ההצבעה בקריאה הטרומית, דבר שיאפשר את ניתובה לדיון בוועדת השרים, וזאת מבלי שהנאשם מוזס יחשוף בפני כבל שהוא פועל בתיאום עם הנאשם נתניהו. כמו כן, בפגישה השלישית מיום 1.11.2014, שוחחו הנאשמים נתניהו ומוזס לגבי האפשרות שיינתן חופש הצבעה בוועדת השרים בנוגע להצעת החוק באופן שיאפשר את אישורה. הנאשם נתניהו מצידו גרם לנאשם מוזס להבין כי אכן יפעל לכך. בתוך כך, הנאשם נתניהו הסתיר מהנאשם מוזס את התכנית שיושב ראש הקואליציה, ח״כ זאב אלקין (להלן: “אלקין“), הציג לו, לפיה ככל שההצעה תאושר בקריאה הטרומית היא תנותב לוועדת הכנסת, על מנת ש”תתקע” שם.
27. בהתאם לדברי הנאשם נתניהו לנאשם מוזס בפגישתם השלישית, פעל הנאשם נתניהו ביום 2.11.2014לכך שוועדת השרים תחליט על מתן חופש הצבעה לשרי הממשלה בנוגע לקריאה הטרומית על הצעת החוק, וזאת תוך שהסתיר כאמור מהנאשם מוזס את תכניתו של אלקין.
28. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר יום 12.11.2014, נפגש הרו לבקשת הנאשם נתניהו עם לוין, בביתו של הרו במודיעין. בפגישה דנו הרו ולוין בחקיקה שתגביל את “ישראל היום”, במתווה חלופי להצעת החוק של כבל, בין באמצעות הגבלת תפוצת העיתון ובין באמצעות ביטול מהדורת סוף השבוע.
29. כמו כן, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר שלוש הפגישות הראשונות, ולקראת הפגישות הבאות עם הנאשם מוזס, הנאשם נתניהו נועץ בעורך הדין שמרון, אשר ייעץ לו מעת לעת בנושאים משפטיים ואישיים. במסגרת זו הנאשם נתניהו נפגש עם שמרון לקראת המשך המפגשים עם הנאשם מוזס וכוונתו להקליטם. במהלך ההיוועצות, שמרון הבהיר לנאשם נתניהו שבשיחותיו עם הנאשם מוזס יש להיזהר ממצב שבו תיווצר כריכה בין בקשותיו של הנאשם מוזס אליו כעובד ציבור לבין בקשותיו שלו מהנאשם מוזס כבעלים וכעורך האחראי של גוף תקשורת, בבחינת ״Quid Pro Quo״ – “דבר תמורת דבר”.

ב.2.ב. הפגישה הרביעית

30. כאמור, הפגישה הרביעית נערכה ביום 4.12.2014, לאחר פיטורי השרים לבני ולפיד וההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת העשרים. בפגישה נכח גם הרו, לבקשת הנאשם נתניהו.
31. בעת הזו, ולקראת תקופת הבחירות הצפויה, שיפור אופן הסיקור של הנאשם נתניהו ב״ידיעות אחרונות” וב-^פץ, היה בעל חשיבות רבה מאד עבורו, והוא ייחס לו השפעה מכרעת על סיכויי הצלחתו בבחירות הצפויות. בתקופה זו היה “ידיעות אחרונות” אחד משני העיתונים היומיים המובילים בישראל (לצד “ישראל היום“), yneMהיה אחד משני אתרי החדשות באינטרנט המובילים בישראל (לצד “וואלה“).

לצד זאת, האפשרות להעברת חוקים לאחר קבלת ההחלטה על פיזור הכנסת במהלך תקופת הבחירות היא מוגבלת, ועל כן לנאשם מוזס היה צורך מוגבר בפעולות מצד הנאשם נתניהו לשם העברת חוק שיביא להגבלת “ישראל היום”.

32. במהלך הפגישה הרביעית הנאשם מוזס הבטיח לנאשם נתניהו כי יפעל לשינוי ניכר לטובה באופן סיקורו וסיקור בני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות” ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, והכל באופן שיבטיח את בחירתו המחודשת לראשות הממשלה (להלן: “המתת“), וזאת במילותיו: “זה ברור, צריך לדאוג שאתה ]הנאשם נתניהו] תהיה ראש ממשלה”.
33. הנאשם מוזס התנה את המתת המוצעת בכך שהנאשם נתניהו ינצל את השפעתו כראש ממשלה לקידום החוק במתווה מוסכם שיגביל את “ישראל היום”, ובכך יטיב עמו כלכלית באופן משמעותי (להלן: “הצעת השוחד“). הנאשם מוזס הבטיח לנאשם נתניהו את המתת בעד קידום החוק במתווה המוסכם בין היתר בדברים הבאים:

״בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, I will do my utmost שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה.”

34. הנאשם נתניהו לא סירב להצעת השוחד שהונחה בפניו ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם הנאשם מוזס, הגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק. תחת זאת, הנאשם נתניהו הציג בפני הנאשם מוזס מצג לפיו יש אפשרות של ממש כי הוא יעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עמו בהתאם להצעת השוחד. בתוך כך, דן הנאשם נתניהו עם הנאשם מוזס בהצעתו, הציע רעיונות אפשריים באשר לאופן מימושה ומסר כי יבחן את הדברים עם לוין. הנאשם נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום לנאשם מוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות” בתקופת הבחירות ולגרום לו לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.
35. בכל הנוגע למתת המוצעת דנו הנאשמים נתניהו ומוזס בנושאים הבאים:

• האפשרות להביא לשינוי ניכר באופן הסיקור של הנאשם נתניהו ומשפחתו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות”. הנאשמים נתניהו ומוזס התייחסו לשינוי זה כ”סיבוב הספינה” והנאשם מוזס אף הוסיף כי “תהיה פה רעידת אדמה“.
• האפשרות לשנות לרעה את קו הסיקור של “ידיעות אחרונות” כנגד מי שנתפסו על-ידי הנאשם נתניהו כיריבים פוליטיים: משה כחלון, אשר כיהן באותה עת כיו״ר מפלגת “כולנו”, ונפתלי בנט, אשר כיהן באותה עת כיו״ר מפלגת “הבית היהודי” (להלן: “בנס“).

36. בנוסף, הנאשם מוזס הציע לנאשם נתניהו לקיים קו ישיר בינו, או מי מטעמו, לבין עורך “ידיעות אחרונות”, רון ירון, ועורך ynet, ערן טיפנבורן, על מנת שהנאשם נתניהו יוכל להשפיע על תוכנן של ידיעות פרטניות. כן הציע הנאשם מוזס כי יעסיק ב”ידיעות אחרונות” כותבי מאמרים מטעם הנאשם נתניהו ולפי בחירתו.
37. בכל הנוגע למתווה החוק המוסכם אליו התייחסה הצעת השוחד דנו הנאשמים נתניהו ומוזס בנושאים הבאים:

• שיעור הגבלת תפוצת “ישראל היום” באופן יחסי או במספרים מוחלטים.
• הגבלת יחס תפוסת מודעות פרסום מתוך כלל עמודי העיתון.

38. בכל הנוגע לדרכי העברת החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות, העלה הנאשם נתניהו בפני הנאשם מוזס מספר אפשרויות שנדונו ביניהם:

• האפשרות לקדם באופן חריג את החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות במסגרת ועדה מיוחדת בכנסת.
• האפשרות לקדם את החוק במתווה המוסכם, באמצעות הצמדת הדיון בחוק זה להצעת חוק אחרת בעלת חשיבות לאומית, על מנת לאפשר את אישורו החריג על אף שמדובר היה בתקופת הבחירות.
• פניה לחברי הכנסת כבל ולוין על מנת שיקדמו פשרה על בסיס החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות, מבלי לגלות להם על השיח בין הנאשמים נתניהו ומוזס.

39. ביום 12.12.2014, כשבוע לאחר הפגישה הרביעית, ובהתאם לדברים שאמר הנאשם נתניהו לנאשם מוזס בפגישה, הנאשם נתניהו נפגש עם לוין ועם אלקין, ובירר עמם אם ניתן יהיה לקדם בתקופת הבחירות הצעת חוק שתגביל את “ישראל היום”. הנאשם נתניהו נמנע מלגלות ללוין ולאלקין בפגישה על אודות השיח המתקיים בינו לבין הנאשם מוזס ועל אודות הצעת השוחד. לוין ואלקין הביעו עמדתם כי לא ניתן יהיה לעשות כן בתקופת בחירות. הגם שהנאשם נתניהו לא התכוון לקדם את החקיקה, הוא קיים פגישה זו כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע לנאשם מוזס, וכך יישמר אצלו הרושם שהנאשם נתניהו בוחן את היתכנות קידום החקיקה אותה ביקש הנאשם מוזס בהצעת השוחד שהעלה בפניו.

ב.2.ג. הפגישה החמישית

40. ביום 13.12.2014, יום לאחר הפגישה עם חברי הכנסת אלקין ולוין, הנאשם נתניהו נפגש שוב, ביוזמתו, עם הנאשם מוזס, כדי לעדכנו ולהמשיך ולדון עמו על מרכיבי הצעת השוחד שהעלה בפניו בפגישה הרביעית. בפתח הפגישה, הציג הנאשם נתניהו לנאשם מוזס את דבריהם של אלקין ולוין לפיהם לא ניתן לקדם את החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות והבהיר לו כי למעשה מתווה השוחד שהציע הנאשם מוזס אינו אפשרי בעת הזו.
41. הנאשם מוזס הביע אכזבה קשה מדברים אלה וחוסר אמון באפשרות להגיע עם הנאשם נתניהו להסכמות משעה שלא ניתן לחוקק את החוק באופן מיידי. בתוך כך, הנאשם מוזס טען בפני הנאשם נתניהו כי הוא כבר החל לפעול למימוש חלקי וראשוני של טובת ההנאה שהציע: הן בכך שפעל להצנעת ידיעה שלילית אודות רעיית הנאשם נתניהו, באמצעות מיקומה בעמוד אחורי והן בפרסום שלילי אודות בנט.
42. למרות אכזבתו הרבה של הנאשם מוזס, הנאשם נתניהו המשיך וניסה לשכנעו שלא לפרסם פרסומים שליליים אודותיו ואודות משפחתו. לשם כך, הציג לו הנאשם נתניהו מצג לפיו הוא תומך במתווה החוק המוסכם, אמר כי יפעל לקדמו מיד לאחר הבחירות, והפציר בנאשם מוזס להמשיך לקיים שיח אודות הצעת השוחד שהנאשם מוזס הניח בפניו. כמו כן, ולתכלית זו, הנאשם נתניהו מסר לנאשם מוזס כי בפגישה קרובה שיקיים עם אדלסון, ידבר איתו, בין היתר, על האפשרות שיגביל מרצון את תפוצת “ישראל היום” עד שניתן יהיה להעביר את החקיקה המוסכמת.

ב.2.ד. פגישה עם אדלסון והפגישה השישית

43. בהתאם לדברי הנאשם נתניהו בפגישה החמישית, ביום 27.12.2014או בסמוך לפני כן, הנאשם נתניהו אכן נפגש עם אדלסון. במסגרת פגישה זו הנאשם נתניהו ביקש מאדלסון להגביל את תפוצת “ישראל היום”, בתמורה ל”משיכת” הצעת החוק של כבל. ביום 28.12.2014, הנאשם נתניהו נפגש, ביוזמתו, עם הנאשם מוזס בפעם השישית, ועדכן אותו אודות הפגישה שקיים עם אדלסון. כל זאת, על מנת להמשיך ולשמר את השיח בינו לבין הנאשם מוזס בתקופת הבחירות, במטרה לגרום לנאשם מוזס להימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו.

ב.3. מעשי הפרת אמונים – הנאשם נתניהו

44. במעשים המתוארים לעיל, הנאשם נתניהו עשה במילוי תפקידו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור. זאת, בכך שלאחר שהנאשם מוזס הציע לנאשם נתניהו הצעת שוחד, הגם שהנאשם נתניהו לא ביקש או התנה שוחד, הוא לא חדל מהשיח עמו, אלא קיים עמו שיח מפורט בעניין מרכיבי ההצעה, ונקט פעולות כחלק מהצגת אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני ובתפקידו הציבורי הרם על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עם הנאשם מוזס, בהתאם להצעת השוחד.

במעשים המתוארים לעיל, הנאשם נתניהו נטע אצל הנאשם מוזס את הרושם לפיו ישנה אפשרות של ממש שהוא – ראש ממשלת ישראל – ייקח שוחד. בכך גם העביר הנאשם נתניהו מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של נבחרי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד. זאת, אף כשמצויים על הפרק אינטרסים ציבוריים כבדי משקל בדמות טוהר הבחירות וחופש העיתונות. התנהלות זו של מי שמשמש בתפקיד הרם ביותר ברשות המבצעת, פוגעת באופן עמוק ויסודי בשלטון החוק, בטוהר המידות

ובאמון הציבור.

הפגיעה בטוהר המידות ואמון הציבור היתה חמורה במיוחד נוכח מרכיבי הצעת השוחד של הנאשם מוזס: מצד אחד, שינוי משמעותי של סיקורו של הנאשם נתניהו ומשפחתו (“סיבוב הספינה” ו”רעידת אדמה”) באופן שיביא לכך שהנאשם נתניהו ימשיך לכהן כראש הממשלה לאורך זמן, ומצד שני, קידום חקיקה שתביא להטבות כלכליות משמעותיות לנאשם מוזס ולעסקיו.

45. במעשים המתוארים לעיל, הנאשם נתניהו ניצל את הצעת השוחד של הנאשם מוזס ואת הבנתו כי יש בכוחו להשפיע באופן מהותי על קידום החקיקה, כדי להמשיך את השיח עמו במטרה לגרום לנאשם מוזס להשפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת “ידיעות אחרונות” בתקופת הבחירות, ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, ובכך לשפר משמעותית את סיכוייו לשוב ולהיבחר לראשות הממשלה. בעשותו כך, ניצל הנאשם נתניהו את כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית, ופגע מהותית בטוהר המידות בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו.
46. במעשי הפרת האמונים כאמור לעיל התקיימו שורה של יסודות מחמירים כמפורט להלן:

• הנאשם נתניהו ביצע את המעשים המתוארים במסגרת כהונתו בתפקיד הציבורי הרם כראש ממשלת ישראל.
• הנאשם נתניהו ביצע את המעשים המתוארים מול הבעלים והעורך האחראי של כלי תקשורת מהמשפיעים בישראל, תוך שהיה מודע לכוחו ולהשפעתו הניכרים על דעת הקהל הישראלית.
• הנאשם נתניהו ביצע את המעשים המתוארים בתקופת בחירות, ומתוך מטרה להשפיע על אופן הסיקור באחד מכלי התקשורת המרכזיים בישראל ועל תוצאות הבחירות.
• החוק עליו דן הנאשם נתניהו עם הנאשם מוזס, במסגרת הצעת השוחד, היה בעל פוטנציאל השפעה ניכרת על שני העיתונים הנפוצים בישראל ועל מבנה שוק העיתונות בכלל.
• הנאשם נתניהו עירב במעשיו המתוארים את נבחרי הציבור הבכירים אלקין ולוין, כדי שישמר אצל הנאשם מוזס הרושם כי הוא בוחן את היתכנות הצעת השוחד שלו. זאת, מבלי שגילה לאלקין ולוין שהוא פונה אליהם אגב הצעת שוחד שהנאשם מוזס העלה בפניו. כמו כן, הנאשם נתניהו עירב בשיח על הצעת השוחד ובפעולות שביצע על מנת להפיק טובת הנאה אישית, את עובד המדינה, ראש סגל לשכת ראש הממשלה, הרו.

ב.4. הצעת שוחד – הנאשם מוזס

47. בעשותו כאמור לעיל בפגישה הרביעית, הנאשם מוזס הציע והבטיח לנאשם נתניהו מתת בדמות שינוי ניכר לטובה באופן סיקורו ב”ידיעות אחרונות” וב-61הץ ושינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, בדרך שתבטיח שוב את בחירתו לראשות הממשלה, וכל זאת בעד הפעלת כוחו השלטוני כראש הממשלה לקידום חקיקה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות עבור הנאשם מוזס.

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

הנאשם נתניהו

מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284לחוק העונשין.

הנאשם מוזס

הצעת שוחד והבטחת שוחד – עבירה לפי סעיף 291בצירוף סעיף 294(ב) לחוק העונשין.

האישום השלישי – הפרת אמונים בפרשת 1000(הנאשם נתניהו)

העובדות:

• מערכת היחסים של הנאשם נתניהו עם מילצין

1. כאמור בחלק הכללי, מילצין הינו אזרח ישראלי ואיש עסקים אשר החזיק בעסקים בתחומים שונים, בישראל ובחו״ל.
2. הנאשם נתניהו ומילצ׳ן הכירו לראשונה בשנת 1996, או בסמוך לכך, וזאת בתקופה בה כיהן הנאשם נתניהו כראש ממשלת ישראל. בשנת 1999, או בסמוך לכך, החלה להירקם בין הנאשם נתניהו למילצ׳ן מערכת יחסים בעלת זיקות וקשרים שונים:

• בין הנאשם נתניהו למילצ׳ן התקיימה, בין היתר, מערכת יחסים חברית, אשר כללה מפגשים מעת לעת, לרבות עם בני משפחותיהם, וקשר טלפוני.
• לאורך השנים, ובפרט בתקופה שבין אוקטובר 2011ועד דצמבר 2016)להלן באישום זה: “התקופה הרלוונטית“), סיפק מילצ׳ן לנאשם נתניהו ולרעייתו טובות הנאה שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזים של בקבוקי שמפניה בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים, באופן מתמשך, במספר רב של מקרים, חלקם לפי בקשות ואף דרישות של הנאשם נתניהו ורעייתו, ובאופנים שונים, כפי שיפורט להלן.
• לאורך השנים שימש מילצין עבור הנאשם נתניהו איש אמון שביצע בשליחותו משימות תיווך רגישות בתחום הפוליטי.
• מילצין אף שימש עבור הנאשם נתניהו איש אמון שביצע בשליחותו משימות תיווך רגישות בתחום התקשורתי. כך למשל, פעל מילצין בשנת 2009בשליחות הנאשם נתניהו מול הנאשם מוזס ומול בעליו של העיתון “ישראל היום”, אדלסון, כדי לקדם הסכמה לפיה אדלסון יגביל את התפוצה של מהדורת סוף השבוע של העיתון “ישראל היום” ואילו הנאשם מוזס יימנע מפרסומים שליליים בעניינו של הנאשם נתניהו, והכל כמפורט באישום השני.

בנוסף, במהלך השנים ובמועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, פנה מילצ׳ן, בשליחות הנאשם נתניהו, לנאשם מוזס וביקש ממנו להימנע מפרסומים קונקרטיים בעניין הנאשם נתניהו או בעניין משפחתו.

• כחלק מהיחסים בין הנאשם נתניהו למילצין, הנאשם נתניהו נענה לבקשתו של מילצ׳ן ונשא בשנת 2014דברים בביתו בארצות הברית בפני קהל הנוגע לתחום עיסוקו, וכן נעתר לבקשתו של מילצין להצטרף לפמליית ראש הממשלה, עת נשא הנאשם נתניהו נאום מדיני בקונגרס האמריקני בשנת 2015.

3. נוכח שלל הזיקות של הנאשם נתניהו למילצ׳ן כמפורט לעיל, היה הנאשם נתניהו מצוי במחויבות אישית עמוקה כלפי מילצין, אשר בעטיה אסור היה לו לעסוק בעניינים הנוגעים למילצין במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים.

• מערכת היחסים של הנאשם נתניהו עם פאקר

4. כאמור בחלק הכללי, פאקר הינו איש עסקים אוסטרלי, אשר החזיק בעסקים בתחומים שונים.
5. במחצית שנת 2013, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ערך מילצין היכרות בין הנאשם נתניהו לבין פאקר.
6. מאותה עת, התקיים בין הנאשם נתניהו לבין פאקר קשר אישי שבבסיסו הערצה מצד פאקר לנאשם נתניהו כראש ממשלת ישראל.
7. בשנים 2016-2014, פאקר נתן לנאשם נתניהו ולרעייתו טובות הנאה בדמות קופסאות סיגרים ומארזים של בקבוקי שמפניה בהיקפים ניכרים, באופן מתמשך, במספר רב של מקרים, ובאופנים שונים, כפי שיפורט להלן.

• קבלת טובות הנאה ממילצין ומפאקר
• קבלת טובות הנאה ממילצין

8. בשנת 2003, סמוך לאחר שהנאשם נתניהו חזר לכהן בתפקיד ציבורי, החל הנאשם נתניהו לקבל ממילצ׳ן טובות הנאה, שעיקרן סיגרים לשימושו ובקבוקי שמפניות לשימוש רעייתו. בתחילה, הנאשם נתניהו ורעייתו קיבלו את טובות ההנאה במסגרת מפגשים חברתיים, אולם במהלך השנים אופני הקבלה השתנו והם החלו לקבל את טובות ההנאה גם במשלוחים באמצעות עובדיו של מילצ׳ן, בין היתר בתקופות שבהן מילצ׳ן כלל לא שהה בישראל.
9. ככלל, משלוחי השמפניות הועברו בהתאם לבקשות ואף דרישות רעיית הנאשם נתניהו. הנאשם נתניהו ידע שמתקבלות שמפניות עבור רעייתו, לבקשתה ובהיקפים משמעותיים. כמו כן, לעיתים, משלוחי הסיגרים הועברו לבקשת הנאשם נתניהו. הנאשם נתניהו ורעייתו פנו בעניין זה למילצ׳ן או לעוזרת האישית שלו, הדס קליין (להלן: “קליין“), ובמסגרת זו התייחסו לעיתים גם לסוג ולאיכות טובות ההנאה.
10. בתקופה הרלוונטית לאישום זה קיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו את טובות ההנאה ממילצ׳ן בשלושה אופנים:

• במהלך ביקורים של מילצין בבית הנאשם נתניהו.
• במהלך ביקורים של הנאשם נתניהו בביתו של מילצין.
• במשלוחים באמצעות עובדיו של מילצין. המשלוחים נמסרו לנאשם נתניהו או למי מטעמו במעון ראש הממשלה בירושלים או לעובדים במשרד ראש הממשלה בנקודות מפגש שונות.

בכל אחת מהפעמים ובכל אחת מדרכי הקבלה בתקופה הרלוונטית, הנאשם נתניהו קיבל ממילצ׳ן קופסה או קופסאות של סיגרים, ולא סיגר בודד. כל קופסה הכילה 25-10סיגרים, ושוויה של כל קופסה נע בין 2,000ל-3,000ש״ח.

באופן דומה, בכל אחת מהפעמים ובכל אחת מדרכי הקבלה, ניתן, ככלל, מארז אחד או שניים של שישה בקבוקי שמפניה. עלות כל בקבוק שמפניה נעה בין 250ל-350ש״ח ובהתאם, העלות של כל שישיית בקבוקים נעה בין 1,500ל- 2,100ש״ח.

11. הנאשם נתניהו ורעייתו קיבלו את טובות ההנאה ממילצין ברציפות ובאופן תדיר לאורך התקופה

הרלוונטית לאישום זה עד כדי כך שהן היוו “קו אספקה” של סיגרים ושמפניות.

12. בנוסף לאמור לעיל, בשנת 2016קיבלה רעיית הנאשם נתניהו תכשיטים ממילצין. התכשיטים, בשווי 10,900₪, ניתנו לדרישת רעיית הנאשם נתניהו ורק לאחר שהנאשם נתניהו התערב בעניין וביקש בעצמו ממילצ׳ן את קבלתם.
13. בתקופה הרלוונטית לאישום זה שווי טובות ההנאה שקיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו ממילצ׳ן הגיע ל- 462,602ש״ח. הנאשם נתניהו היה מודע למלוא היקף קבלת הסיגרים ולקבלת התכשיטים, כמו גם לקבלת שמפניות בהיקף ניכר ובאופן שיטתי. טובות ההנאה ניתנו לנאשם נתניהו ולרעייתו על פי החלוקה הבאה:

סיגרים – 267,254ש״ח.

שמפניות – 184,448ש״ח.

תכשיטים – 10,900ש״ח.

סך הכל – 462,602 ש״ח.

פירוט היקף טובות ההנאה שקיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו ממילצין, בחלוקה לפי שנים, מצורף בטבלה המסומנת כנספח “ב”לכתב האישום.

14. את טובות ההנאה האמורות קיבל הנאשם נתניהו ממילצין בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש הממשלה.

ג.2. קבלת טובות הנאה מפאקר

15. בשנים 2016-2014קיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו טובות הנאה מפאקר שכללו קופסאות סיגרים ומארזים של בקבוקי שמפניה. טובות הנאה אלו הצטרפו לטובות ההנאה מאותו הסוג שקיבלו ממילצין.
16. את טובות ההנאה קיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו מפאקר בארבעה אופנים:

• במסגרת מפגשים חברתיים בביתו של פאקר בקיסריה או במעון ראש הממשלה בירושלים.
• באמצעות משלוחים שביצעו עובדיו של פאקר למעון ראש הממשלה בירושלים.
• באמצעות העברת טובות ההנאה מביתו של פאקר בקיסריה לביתו הסמוך של הנאשם נתניהו.
• באמצעות לקיחת טובות ההנאה באופן עצמאי מביתו של פאקר, על ידי הנאשם נתניהו ועל ידי בני משפחתו, עת עשו שימוש בביתו של פאקר ובמתקניו, בהיעדרו.

חלק מטובות ההנאה ניתנו לנאשם נתניהו ולרעייתו גם כאשר פאקר כלל לא שהה בישראל.

17. בחלק מהמקרים בהם התקבלו סיגרים בדרכים המפורטות בסעיפים 16(א)-16(ד) הם הועברו לבקשת הנאשם נתניהו.

לרוב, כאשר התקבלו שמפניות בדרכים המפורטות בסעיפים 16(ב)-16(ד) לעיל, הן הועברו לבקשת או לדרישת רעיית הנאשם נתניהו. הנאשם נתניהו היה מודע לכך שמתקבלות שמפניות עבור רעייתו בהיקפים משמעותיים.

הנאשם נתניהו ורעייתו פנו בעניין זה לקליין ששימשה גם כעוזרת האישית של פאקר.

18. הנאשם נתניהו ורעייתו קיבלו מפאקר את טובות ההנאה ברציפות ובאופן תדיר לאורך התקופה הרלוונטית לאישום זה, עד כדי כך שהן היוו “קו אספקה” של סיגרים ושמפניות.
19. שווי טובות ההנאה שקיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו מפאקר בשנים 2016-2014הגיע ל-229,174ש״ח. הנאשם נתניהו היה מודע למלוא היקף הסיגרים שקיבל, כמו גם לקבלת שמפניות בהיקף ניכר ובאופן שיטתי. טובות ההנאה ניתנו לנאשם נתניהו ולרעייתו על פי החלוקה הבאה:

סיגרים – 145,577ש״ח.

שמפניות – 83,597ש״ח.

סך הכל – 229,174 ש״ח.

פירוט טובות ההנאה שקיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו מפאקר, בחלוקה לפי שנים, מצורף בטבלה המסומנת כנספח “ג”לכתב האישום.

20. את טובות ההנאה האמורות הנאשם נתניהו קיבל מפאקר בזיקה למעמדו כראש הממשלה.

• פעולות שלטוניות שהתבקש הנאשם נתניהו לבצע בהיותו בניגוד עניינים מולמילצין לפני התקופה הרלוונטית לאישום

21. למרות הזיקות האמורות בין הנאשם נתניהו לבין מילצין, הנאשם נתניהו עסק במסגרת תפקידיו הציבוריים בענייניו האישיים והעסקיים של מילצין. עוד טרם התקופה הרלוונטית לאישום זה, החל משנת 2009, מילצין פנה לנאשם נתניהו בעניינים שונים הנוגעים לאינטרסים כלכליים או אישיים שלו, על מנת שזה יפעל במסגרת תפקידיו הציבוריים לקידומם. בחלק מהמקרים הנאשם נתניהו נענה לבקשותיו. כל זאת כמפורט להלן:

• ערוץ 10- לאורך השנים הנאשם נתניהו לא נמנע מלעסוק בעניינים הנוגעים לערוץ 10למרות שידע כי מילצין מחזיק במניותיו. כך למשל, בשנת 2009שוחח מילצ׳ן עם הנאשם נתניהו, בהיותו ראש ממשלה, בנוגע לאפשרות קידום חוק שיגביל את גובה העמלות שגובים משרדי הפרסום מאמצעי התקשורת. בכוחו של חוק כאמור היה להיטיב כלכלית באורח ניכר עם ערוץ 10. בשיחה התחייב הנאשם נתניהו בפני מילצין שיפעל לעשות כן.
• ״מיזם טאטא״ – בשנת 2010פנה מילצין לנאשם נתניהו בבקשה שיפעל לסייע לקדם מיזם בשיתוף איש העסקים ההודי ראטן טאטא (להלן: “טאטא“), הכולל הקמת אזור סחר חופשי בשיתוף פעולה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, בו יוקמו מפעל לייצור רכבים בעלות נמוכה ובית ספר למקצועות הרכב. הקמת המיזם חייבה תיקוני חקיקה נרחבים. למילצין היה אינטרס כלכלי משמעותי בקידום המיזם.

הנאשם נתניהו נענה לבקשת מילצ׳ן וביצע במסגרת תפקידו שורת פעולות לקידום המיזם, בעצמו ובאמצעות עובדי מדינה הכפופים לו. במסגרת זו נפגש הנאשם נתניהו עם נציגו הכלכלי של מילצ׳ן, רו״ח זאב פלדמן שהציג בפניו את המיזם; נפגש עם טאטא, מילצ׳ן ופלדמן בפגישה משותפת, וזימן אליו באופן מיידי את מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, אלוף איתן דנגוט כדי שיבחן האפשרות לקידום התכנית; פעל מול גורמי ביטחון על מנת לאפשר טיסה של טאטא ומילצ׳ן לירדן לצורך פגישה עם מלך ירדן וכן פעל לכך שבמשרד ראש הממשלה יתקיימו ישיבות בראשות מנכ״ל המשרד לצורך בחינת קידום המיזם. בסופו של דבר המיזם לא יצא לפועל מסיבות שאינן קשורות לנאשם נתניהו.

• פעולות שלטוניות שביצע הנאשם נתניהו בהיותו בניגוד עניינים מול מילציןבתקופה הרלוונטית לאישום

22. בתקופה הרלוונטית לאישום זה פנה מילצ׳ן לנאשם נתניהו, בעניינים שונים הנוגעים לאינטרסים כלכליים או אישיים שלו. הנאשם נתניהו פעל במסגרת תפקידיו לקידומם:

• ויזה לארה״ב

23. בחודש דצמבר 2013, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, פנה מילצ׳ן לשגרירות ארצות הברית על מנת לחדש את תוקף הוויזה שלו לארצות הברית. במענה לפנייתו נמסר לו כי בקשתו אינה מאושרת וצריכה לעבור לבדיקת המשרד לביטחון המולדת בארצות הברית, נוכח הערה המופיעה בעניינו במערכת הממוחשבת.
24. מילצ׳ן, שכאמור התגורר בארה״ב תקופה ממושכת מדי שנה ורוב עסקיו נמצאים שם, חש בעקבות זאת לחץ וחשש כבד.
25. מיד עם צאתו של מילצ׳ן משגרירות ארה״ב הוא התקשר לנאשם נתניהו בבקשה כי יסייע לו בטיפול בקושי שנוצר לו בנושא הוויזה, ויפנה בעניין לשגריר ארה״ב בישראל דן שפירו (להלן: “שפירו“).
26. בסמוך מאוד לכך התקשר הנאשם נתניהו לשפירו וביקש את עזרתו בהסדרת עניינו של מילצ׳ן. הנאשם נתניהו עדכן את מילצ׳ן כי קיים את השיחה עם שפירו והפנה אותו לשוחח בעצמו עם שפירו לצורך המשך הטיפול בעניין.
27. בהמשך לכך, ביום 14.12.2013או בסמוך לכך, שפירו מסר למילצ׳ן כי ניתן להגיע לשגרירות ארצות הברית לצורך הארכת הוויזה.
28. בהתאם לכך הגיעה קליין לשגרירות ארה״ב עם דרכונו של מילצין ותוקפה של הוויזה הוארך. תוקף הוויזה של מילצין לארצות הברית הוארך למשך שנה בלבד, וזאת בשונה ממקרים קודמים בהם הוויזה הוארכה לתקופה ממושכת.
29. בעקבות זאת, ועל אף שבעת הזו הוויזה כבר הוארכה כאמור והגם שלא היה צורך מיידי בהארכת תוקפה, מילצין שב ופנה לנאשם נתניהו פעם נוספת בבקשה כי ינצל את קשריו עם גורמי ממשל אמריקנים כך שמילצ׳ן יקבל ויזה לתקופה ממושכת יותר. בהמשך לכך פנה מילצ׳ן, בעצמו ובאמצעות קליין, פעמים רבות לעובדים בלשכת ראש הממשלה כדי להאיץ באמצעותם בנאשם

נתניהו לסייע לו בנושא.

30. באחת הפעמים בהן פנה מילצ׳ן וביקש כי הנאשם נתניהו יפעל לסייע לו בעניין הוויזה, הוא הגיע למעון ראש הממשלה, והמתין לו שם. בשעה שהגיע הנאשם נתניהו למעון, ביחד עם ראש סגל לשכתו דאז, הרו, מילצ׳ן בישר לנאשם נתניהו כי הביא קופסת סיגרים עבורו ומארז בקבוקי שמפניה עבור רעייתו, וביקש כי יתקשר למזכיר המדינה של ארה״ב, באותה עת, גיון קרי, בעניין בעיית הוויזה שלו.
31. הנאשם נתניהו נענה לפניותיו של מילצ׳ן, ושוחח בנושא עם מזכיר המדינה גיון קרי, בשיחה טלפונית ובהמשך בפגישה פנים אל פנים. הנאשם נתניהו ביקש מקרי לסייע למילצין. בכך ניצל הנאשם נתניהו את הערוץ הישיר שלו כראש ממשלת ישראל מול מזכיר המדינה כדי להיטיב עם מילצ׳ן.
32. במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק במהלך שנת 2014, ולאחר פניותיו של מילצ׳ן לנאשם נתניהו ופניותיו של הנאשם נתניהו לקרי, תוקף הוויזה של מילצ׳ן הוארך לתקופה ממושכת בת עשר שנים.

• הארכת פטור מתשלום מס הכנסה

33. בשנת 2008נחקק תיקון 168לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ״א-1961)להלן: “פקודת מס הכנסה“) במסגרתו נקבע פטור מתשלום מס ומדיווח למשך עשר שנים לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בקשר לנכסים ולהכנסות שמקורן מחוץ לישראל.
34. בהמשך לכך, בשנת 2009נחקק תיקון 171לפקודת מס הכנסה במסגרתו הוסמך שר האוצר להאריך באופן פרסונלי את הפטור האמור למשך עשר שנים נוספות, ליחיד העומד בתנאים שנקבעו בחוק, ובתנאים שייקבעו בתקנות. בהתאם לתיקון, התקנת התקנות היוותה תנאי מקדמי להארכת הפטור.
35. על מנת ליהנות מתיקוני החקיקה האמורים, פנה מילצין בשנת 2009למשרד העלייה והקליטה ובעקבות זאת זכה למעמד של תושב חוזר, בהתאם לפקודת מס הכנסה, עד שנת 2019.
36. ביום 14.8.2013פנה מילצין לשר האוצר באותה עת, יאיר לפיד (להלן: “לפיד“), ביחד עם עורך דינו פנחס רובין, בבקשה כי יתקין תקנות שיאפשרו את הארכת הפטור. לפיד העלה הסתייגויות ביחס לבקשה, הפנה אותה לבדיקת גורמי המקצוע במשרד האוצר, ובהמשך לכך הבהיר למילצין כי אין בכוונתו לקדם את התקנת התקנות באופן שיסייע לו.
37. בסמוך לפנייתו ללפיד, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, פנה מילצין בנושא זה גם לנאשם נתניהו, שכיהן באותה עת כראש ממשלה, וביקש את התערבותו לצורך קידום בקשתו.
38. בעקבות פנייתו של מילצין, העלה הנאשם נתניהו את נושא הארכת משך הפטור הניתן לתושבים חוזרים בפני לפיד בשתי פגישות מקצועיות שערך עמו במסגרת תפקידו. בפגישות אלה, הבהיר הנאשם נתניהו ללפיד כי מילצין שוחח עמו בנושא. הנאשם נתניהו הביע בפני לפיד את תמיכתו בהארכת הפטור, ואילו לפיד אמר כי אינו סבור שיש לפעול להארכתו.

ה.3. מיזוג חברות התקשורת “רשת״-״קשת”

39. בחודש יוני 2015מכר מילצין את מרבית מניותיו בערוץ 10לחברה בשם RGE. ושארית מניותיו נותרה בידו באופן פורמלי בלבד בהתאם להסכם עם חברה זו. סמוך לאחר מכן, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, פנה איש העסקים אהוד אנג׳ל למילצ׳ן והציע לו לרכוש מניות בחברת רשת.
40. מילצ׳ן גילה עניין בהצעתו של אנג׳ל אולם סבר כי עסקה שכזו תהא כדאית עבורו רק ככל שחברת רשת תמוזג עם חברת התקשורת קשת.
41. מילצ׳ן סיכם עם אנג׳ל, כי אנג׳ל יפעל מול חברת קשת לבחינת היתכנות עסקית למיזוג, ואילו מילצ׳ן יבחן את ההיתכנות הרגולטורית למיזוג.
42. על פי חוק, קבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג חברות המחזיקות ברישיון לשידורי טלוויזיה, טעון, בין היתר, אישור של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (להלן: “הרשות השנייה“) עליה ממונה שר התקשורת.
43. בחודש יוני 2015קיים הנאשם נתניהו עם מילצין מפגש חברתי במעון ראש הממשלה בירושלים. באותה עת כיהן הנאשם נתניהו גם כשר התקשורת.
44. במהלך מפגש זה פנה מילצין לנאשם נתניהו וסיפר לו על רצונו ברכישת מניות רשת ובמיזוגה עם חברת קשת.
45. בעקבות דברים אלו הפעיל הנאשם נתניהו את השפעתו כראש ממשלת ישראל ושר התקשורת לשם קידום רכישת המניות על-ידי מילצין והמיזוג האמור. במסגרת זו הנאשם נתניהו ביקש וקיבל עדכונים שוטפים אודות התקדמות הנושא ונתן את ברכת הדרך להתקדמות המיזוג, והכול כפי שיפורט להלן.
46. כבר במהלך מפגש זה זימן אליו הנאשם נתניהו את פילבר, אשר מונה על ידו רק זמן קצר לפני כן לתפקיד מנכ״ל משרד התקשורת, וזאת באופן מיידי ובשעת לילה מאוחרת.

הנאשם נתניהו הנחה את פילבר לבחון כיצד ניתן לסייע למילצין. בהמשך לכך, בהתאם להנחייתו, שוחחו מילצין ופילבר בנושא זה. בתום השיחה, הנחה הנאשם נתניהו את פילבר להמשיך ולעמוד בקשר עם מילצ׳ן בעניין זה, ולשוב ולהיפגש עמו על מנת לבחון דרכים לסייע לו.

הנאשם נתניהו פעל כאמור, גם מכיוון שרצה כי איש אמונו יהיה בעמדת השפעה בערוץ תקשורת מרכזי, ויטיב עמו.

47. בהתאם לכך, קבע פילבר מפגש עם מילצין ביום 1.7.2015, בביתו של מילצין בבית ינאי, וזאת לאחר שנועץ עם היועצת המשפטית של הרשות השנייה. בפגישה זו דנו השניים בהיבטים רגולטוריים הנוגעים לאפשרות מיזוג החברות רשת וקשת, ובסיומה ביקש מילצין מפילבר שייפגש עם פלדמן נציגו. לאחר תום הפגישה פילבר עדכן את הנאשם נתניהו על תוכנה, ובתגובה הנאשם נתניהו עודד את פילבר להמשיך לעסוק בקידום העסקה המתהווה.
48. בחלוף מספר ימים, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, נפגש פילבר באופן חריג עם פלדמן בביתו של פלדמן בתל אביב. השניים דנו בנושאי רגולציה הנוגעים למיזוג החברות רשת וקשת, וסיכמו שיש לפעול תחילה לקידום המגעים העסקיים בין החברות. פילבר עדכן את הנאשם נתניהו על הפגישה עם פלדמן. בנוסף, נפגשו אנגיל, פלדמן ופילבר בביתו של פלדמן בתל אביב. במהלך הפגישה העלה אנג׳ל בפני פילבר צרכים רגולטוריים של חברת רשת בנושאים שונים, כגון גובה דמי הרישיון, גובה הערבויות ומגבלות על שידורי פרסומות.
49. במועד סמוך לפגישות אלה פנה הנאשם נתניהו למילצ׳ן וקיבל ממנו עדכון על מצב המגעים בין הצדדים. הנאשם נתניהו התרשם כי לא חלה התקדמות רבה, ועל כן ביקש לזמן פגישה בעניין.
50. סמוך לאחר פנייה זו, קיים הנאשם נתניהו פגישה בהשתתפות מילצין, פילבר ופלדמן. בפגישה, שהתקיימה בביתו של מילצין, דן הנאשם נתניהו עם המשתתפים בהיבטים העסקיים והרגולטוריים הנוגעים לקידום עסקת המיזוג בין רשת לקשת, ובתוך כך שאל אם וכיצד יוכל לסייע לקידום העסקה.
51. במהלך הפגישה האמורה דובר על הקושי העלול להתעורר בקשר לרכישת מניות רשת על-ידי מילצ׳ן, בשעה שעדיין החזיק פורמלית בחלק ממניות ערוץ 10. בעקבות זאת, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קיים הנאשם נתניהו שיחת טלפון עם פילבר ועו״ד דוד שמרון, במסגרתה הנאשם נתניהו הנחה את פילבר לתאר בפני שמרון את הבעיה שהתעוררה בניסיון למצוא לה פתרון.
52. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך המחצית השנייה של שנת 2015, הנאשם נתניהו קיים שיחת טלפון עם מילצין ופלדמן על מנת לדון בהתקדמות עסקת המיזוג.
53. במועד מאוחר יותר, שאינו ידוע במדויק למאשימה, הנאשם נתניהו נפגש עם אנג׳ל, ובמהלך הפגישה התקשר לפילבר וביקש לדעת אם חלה התקדמות בקשר לעסקת המיזוג.
54. במהלך הפגישות והשיחות הטלפוניות שקיים פילבר עם מילצ׳ן, פלדמן, אנג׳ל, ובעלי מניות בחברת קשת, פילבר הבהיר, על דעת הנאשם נתניהו, כי משרד התקשורת לא יהווה חסם למיזוג בין רשת לקשת.
55. בסופו של יום עסקת המיזוג לא יצאה לפועל נוכח מחלוקת עסקית בין בעלי המניות ברשת לבעלי המניות בקשת, ועל כן לא הובא העניין לאישור רשמי של גורמי הרגולציה.

• הפרת כללי ועדת אשר

56. לשם מניעת ניגוד עניינים ושמירה על טוהר המידות אצל שרים וסגני שרים, החליטה הממשלה בשנת 1978לאמץ את ההמלצות שנכללו בדו״ח של ועדה שמינתה, בראשות שופט בית המשפט העליון שלמה אשר (להלן: “כללי ועדת אשר“). הכללים עוגנו בהחלטת ממשלה ונקבע כי הם יחולו על השרים וסגני השרים (הכללים תוקנו לאחר מכן בהחלטות ממשלה מיום 1.7.1980ומיום 28.11.2002).
57. ב״כללי ועדת אשר” נקבע כי שר ינהג במילוי תפקידו בלא משוא פנים, תוך גישה הוגנת כלפי הכל ובלא שיהיה לו עניין אישי בהחלטותיו או בפעולותיו אף למראית עין (סעיף 3); עוד נקבע כי מחובתו של השר לנהל את ענייניו כך שלא ייווצר ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כשר לבין ענייניו האישיים (סעיף 4) וכי במצב של ניגוד עניינים אסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בפעולה או בקבלת ההחלטה (סעיף7)א)); כמו כן נקבע בכללים איסור לחבר ממשלה לקבל שכר או טובת הנאה זולת שכרו מהמדינה (סעיף 6)3)).
58. נוכח מערכת היחסים מרובת הזיקות שקיים עם מילצ׳ן, היה הנאשם נתניהו חייב בדיווח למבקר המדינה, בהתאם לכללי ועדת אשר, על ניגוד העניינים בו היה מצוי עם מילצ׳ן, אולם לא עשה כן.
59. ביום 21.10.2009, במענה לפניית מבקר המדינה, שלח הנאשם נתניהו, באמצעות בא-כוחו, מכתב בנושא “כללים למניעת ניגוד עניינים” בו מסר כי לא מתקיים כל ניגוד עניינים בקשר למי ממקורביו, והצהיר כי ככל שיתעורר חשש כלשהו לניגוד עניינים ידווח על כך.
60. ביום 20.11.2015מילא הנאשם נתניהו “שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים למתמנה לכהונת שר או סגן שר”. בסעיף 8לשאלון נדרש הנאשם נתניהו להצהיר על עיסוקים של אנשים אחרים שעלולים להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים. במענה לסעיף זה רשם הנאשם נתניהו כי “עם עורכי הדין א.ד. שימרון ויצחק מולכו קיים הסדר ניגוד ענייניים”. הנאשם נתניהו לא הצהיר בשאלון זה על ניגוד העניינים בו היה מצוי עם מילצ׳ן.

• מעשי הפרת האמונים

61. במעשים המתוארים לעיל, עשה הנאשם נתניהו במילוי תפקידו מעשי הפרת אמונים הפוגעים בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות פעולות המנהל, בשתי דרכים, כמפורט להלן:

• בכך שבעת שמילא תפקידים ציבוריים בכירים, ובראשם ראש הממשלה, קיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ׳ן ופאקר, במסגרתה קיבל מהם טובות הנאה בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל, בדרכים שונות, לעיתים על פי דרישה, באופן רציף, בכמויות ובהיקפים משמעותיים, ובדרכים שפורטו לעיל, אשר סכומם המצטבר בתקופה הרלוונטית הגיע לכדי 691,776ש״ח.
• בכך שפעל במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים, ובראשם ראש הממשלה, לטובת איש העסקים מילצ׳ן, כשהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בין מחויבותו האישית למילצ׳ן לבין מחויבותו לציבור, וזאת בשלושת המקרים המפורטים בפרק ה׳ לעיל:
• פעילותו החריגה מול גורמי הממשל בארצות הברית שנועדה לסייע למילצ׳ן בפתרון בעיה הנוגעת לוויזה שלו לארצות הברית.
• פעילות מול שר האוצר, יאיר לפיד, במטרה לקדם חקיקת משנה שתסייע למילצ׳ן להאריך את תקופת הפטור מתשלום מס ומדיווח למס הכנסה על הכנסותיו מחוץ לישראל.
• פעילותו החריגה, בעצמו ובאמצעות מנכ״ל משרד התקשורת, פילבר, לסייע למילצ׳ן בעניינים הנוגעים לרגולציה בקשר עם עסקת מיזוג בין חברות התקשורת רשת וקשת. זאת, על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ׳ן באותה עת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית, במסגרת עסקה בה חפצו הנאשם נתניהו ומילצ׳ן.

62. במעשי הפרת האמונים שביצע הנאשם נתניהו התקיימו שורה של יסודות מחמירים כמפורט להלן:

• את מעשיו המתוארים ביצע הנאשם נתניהו במסגרת כהונתו בתפקידו הרם כראש ממשלת ישראל ובחלק מהתקופה גם כשר הממונה על תחום התקשורת בממשלת ישראל.
• היקף טובות ההנאה שקיבל הנאשם נתניהו בתקופה בת חמש שנים הוא גבוה מאד.
• הנאשם נתניהו פעל במסגרת תפקידיו הציבוריים בעניינים שנגעו לאינטרסים כלכליים ואישיים של מילצ׳ן, תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ׳ן, הנובעת מהקשר האישי שלו אליו ומטובות ההנאה שמילצ׳ן סיפק לו, לבין מחויבותו לציבור.
• הנאשם נתניהו סטה מן השורה בכל הנוגע לפעולותיו בענייניו של מילצ׳ן בנושא הוויזה ובנושא מיזוג החברות רשת וקשת, בכך שפעל במסגרת תפקידיו בשונה מהאופן בו היה נדרש ומקובל לטפל בעניינים אלה. כמו כן, הנאשם נתניהו הפעיל את מנכ״ל משרד התקשורת הכפוף לו, פילבר, לשם קידום אינטרסים אישיים של מילצ׳ן שגם הוא חפץ בהם.
• הנאשם נתניהו הפר ביודעין את כללי ועדת אשר, באופן מתמשך ושיטתי. הנאשם נתניהו הכניס עצמו למצב של ניגוד עניינים והפיק לעצמו טובות הנאה אישיות בניגוד לסעיפים 3, 4, 6(3)(א) ו-7(א) לכללים אלה.
• הנאשם נתניהו פעל להסתרת טובות ההנאה אותן קיבל ממילצ׳ן ומפאקר, ובכלל זה נמנע מלהצהיר בפני מבקר המדינה על ניגוד העניינים בו היה מצוי כתוצאה מקבלת טובות ההנאה וקשריו האישיים עם מילצ׳ן.

63. בעשותו כאמור עשה הנאשם נתניהו שימוש לרעה בתפקידו ובמעמדו הרם ופגע פגיעה מהותית וקשה בתקינות פעולותיו של המנהל הציבורי, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור ומשרתיו.

הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם גתגיהו:

מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284לחוק העונשין.

ירושלים, יום שלישי, בי שבט תש״פ, 28ינואר 2020.

עדי התביעה:

הודעה לבית המשפט הנכבד

בהתאם להוראות סעיף 15א(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982, מתכבדת המאשימה להודיע כי קיימת אפשרות שתבקש מבית המשפט הנכבד להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל אם יורשעו.

הודעה לנאשמים

הנאשמים יכולים לבקש שימונה להם סנגור ציבורי אם מתקיים בהם אחד התנאים לזכאות נאשם לייצוג המנויים בסעיף 18(א) לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו-1995.

בקשת חילוט (הנאשם אלוביץ׳ והנאשמת איריס אלוביץ׳(

בית המשפט הנכבד יתבקש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 297לחוק העונשין וסעיף 21לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000, ולהורות, לאחר הרשעתם של הנאשם אלוביץ׳ ושל הנאשמת איריס אלוביץ׳, על חילוט הנכסים התפוסים או על חילוט נכסים בשווי העבירות, כפי שיפורט בנספח שיוגש בנפרד לבית המשפט.

משנה לפרקליט המדינה
(אכיפה כלכלית)

נספח א׳ – דוגמאות להיענות בני הזוג אלוביץ׳ לדרישות הנאשם נתניהו
להתערבות בפרסומים באתר “וואלה”

1. מספר ימים לפני יום הבחירות הכלליות שהתקיימו בינואר 2013, פנו הנאשם נתניהו ורעייתו לרובינשטיין על מנת שיפנה לנאשם אלוביץ׳ ולישועה דרישות לפרסם ידיעות שליליות העוסקות ביו״ר מפלגת הבית היהודי דאז, נפתלי בנט. זאת, על רקע חשש שהתקיים בסביבת הנאשם נתניהו מהתחזקות כוחה הפוליטי של המפלגה והעומד בראשה לקראת הבחירות. בין השאר דרש רובינשטיין בשם הנאשם נתניהו מהנאשם אלוביץ׳ ומישועה לפרסם ידיעות על כך שאשתו של בנט עבדה בעבר במסעדה לא כשרה, על כך שאלדד יניב קרא להצביע לבנט, ועל כך שוועדת הבחירות המרכזית קיבלה את עתירת הליכוד נגד השימוש שעשתה מפלגת הבית היהודי בתמונות של בנט לצד הנאשם נתניהו. במקביל לדרישות שהעביר רובינשטיין, התקיים ביום 17.1.2013השיח הבא בין הנאשם אלוביץ׳ לישועה, במסגרתו העביר הנאשם אלוביץ׳ לישועה הודעות ששלח לו רובינשטיין בשם הנאשם נתניהו:

אלוביץ׳:        “שאול יש לך דש והרבה תודה זה החומר: בנט: “התשדיר הכי בולט

שנפיץ בבחירות – לבני טובה יותר מביבי. היא קשוחה יותר ממנו לעיתים, היא נחושה יותר”… בנט: “יחימוביץ׳ אשת אמת, מוכן לשבת איתה בממשלה”.

ישועה:          “הידיעה כבר בהכנה ותעלה עוד מעט״״מה שמופיע עכשיו יותר

חזק אבל נעשה כרצונם”.

…

אלוביץ׳:        “החומר שהעברתי לך אחה״צ חשוב ביותר בעיקר מה שמצאו

שאשתו של בנט עבדה כשפית במסעדה לא כשרה (העברתי את התמונה שלה שם ותאור המסעדה והתפריט של השרצים) והיא אישה דתיה… החומר השני והחשוב זה הציטוט של אלדד יניב שהוא חבר של בנט ואומר אם לא להצביע לשמאל אז להצביע לבנט”.

ישועה:          “קיבלתי הראשון אסור השני אנסה בהמשך לא היום כי יהיו 3 נגדו

וזה לא סביר”.

אלוביץ׳:        “אלה הם הנקודות החשובות שיצאו הם מעריכים התערבותך…

מאוד מאוד. הם מעריכים את ינון מגל וקיבלו רקע מתקן על אילן.

ישועה:          “אלהים ישמור רקע מתקן אחרי כל מה שעשיתי… בסדר נפזר

בראשון ובשני.”

אלוביץ׳:        אמרתי לך שזה מה שחשבו בלישכה”.

…

אלוביץ׳:        “מהחבר: הוא יושב ומסתכל על וואללה… הוא מתכוון לגדול”

ישועה:          “אני וכל המערכת על זה…”

אלוביץ׳:        “חשוב לו ולה בהיסטריה זה המסעדה ואלדד יניב”

ישועה:          “הבנתי ניתן להם כתף עד הסוף כולל המסעדה ואלדד… הכל יהיה

עד ראשון בבוקר”.

אלוביץ׳:        “לא טוב! הוא מבקש שיקראו על זה בסופשבוע… שאול הוא צועק

חבל על הזמן זה עלה במבזק לא ככתבה ורק ההורדה של השילוט זה לא בסדר…”

ישועה:          “תוך דקות זה בראשי…”

אלוביץ׳:         “לא ייאמן שהגדול יושב ומחכה שעות ואנחנו לא מצליחים להעלות

שטות כזאת…”

ישועה:           “עלה”.

אלוביץ׳:         “סוף סוף, תשאיר הרבה זמן… מהחבר: בבקשה שישאירו את זה

קצת למחר בגלל שעת הלילה ושמחר יעלו למשך שבת עד מוצש את המסעדה ואלדד יניב..”

ישועה:           ״הנחיתי להשאיר לפחות עד 10 בבוקר מחר…”

אלוביץ׳:         ״מבקש עד 11 ויעקוב על ההמשך ממחר הוא ממש מבקש דחיפה עד

יום שני בערב חשוב לו סופש…”

ישועה:           “בסדר יקבל כתף חמה משך כל הסופש ועד יום שני”.

2. השיח שצוטט לעיל התקיים בין השעות אחת עשרה בלילה לאחת וחצי לפנות בוקר. בהתאם לדרישה, פורסמה באותו יום ידיעה בכותרת הראשית ב״וואלה” שכותרתה: “ועדת הבחירות: “להוריד את מודעות בנט לצד נתניהו“, וזאת לאחר שקודם לכן עלה הדיווח במקום פחות בולט באתר.
3. למחרת היום, בהנחיית הנאשם נתניהו, פנה רובינשטיין שוב לנאשם אלוביץ׳ ולישועה ודרש מהם לפרסם את הידיעות שתוארו לעיל. הנאשם אלוביץ׳ וישועה הסבירו לרובינשטיין שאם יפרסמו יותר מדי כתבות שליליות נגד בנט עשוי הדבר לחשוף את הקשר שבין הנאשם נתניהו לבין הנאשם אלוביץ׳ ולהזיק גם ל”וואלה” וגם לנאשם נתניהו. אגב כך התנהל השיח הבא בין הנאשם אלוביץ׳ לישועה:

אלוביץ׳:         “אנסה לעשות ועידה כדי שתסביר לחבר והוא ינסה להסביר הלאה

למרות שאני בטוח שלא יצליח”.

ישועה:           “הכתבה על השפית ואלדד תזיק לחברים… אם אתערב יותר מישהו

מהילדים איתי ירוץ לחברים שלו בברנזה או שזה יגיע חלילה לטלי וממנה ישירות לבן כספית… אסור לנו להמשיך בכיוון ההוא… אני מסייע לחברים עכשיו בגדול גם דרך ראשית וגם באייטם גדול שמראה איך מוחקים את שלוט החוצות… הכותרת של אתמול עם התמונה הגדולה של ביבי השארנו עד 11 בבוקר עם אימפקט עצום … המטה של ב השתולל עלינו…העורכים השתוללו עלי כי מנעתי העלאת כותרות על ניגריה…אחכ החזרתי את זה לראשי בחירות…הם מקבלים פה רוח גבית חסרת תקדים…”

אלוביץ׳:         “שאול אני לא יכול לענות… אני פשוט מתחנן בפניך…. הוא רצה

להתקשר אליך שוב הסברתי לו שינון מגל שומר שבת”

ישועה:           “הם פוגעים בעצמם לא ניתן מרגע לרגע לערוך את האתר בצורה כזו

אנחנו שניות לפני התפטרות המונית של כל ראשי המערכת עם יציאה של זה החוצה נזק קולוסאלי להם ונזק בלתי הפיך לנו”.

4. בהמשך אותו יום, בהנחיית הנאשם נתניהו, פנה רובינשטיין לנאשם אלוביץ׳ ולישועה ודרש מהם לפרסם ידיעה שלילית שעסקה באביו של בנט:

אלוביץ׳:         “מהחבר: תבדוק אפשרות: לאור ההשוואה החצופה שעשה נפתלי

בין רצח האופי שעשו לביבי אחרי רצח רביו למתקפה כביכול על הכיפות הסרוגות של הליכוד והסתה החמורה בדבריו בפגוש את העיתונות אני מציע שתבדוק את התמונות מההפגנה נגד רבין בחנוכת צומת כפר שמריהו שם תגלה את אביו של בנט כמעט פוגע פיזית ברבין וכן בהפגנה בוינגייט בעקבותיה למיטב ידיעתי נפתח נגדו תיק במשטרה בגלל אלימות. אם הוא מסית נגד רה״מ אולי שווה לעשות שימוש בחומרים הנ״ל דרך ולעורר את הציבור החילוני לגבי בית הגידול ממנו בא…

ישועה:           ״אשב עם הצוות מחר ונראה מה ניתן לעשות …”

בהמשך ביקש רובינשטיין שלא לפרסם את הידיעה שקודם לכן הנאשם נתניהו דרש לפרסם:

אלוביץ׳:        “מהחבר: לא להוציא מה שהעברתי לך האחרון על בנט לגרוס…

ישועה:           OK״.

5. ביום 1.12.2013פורסמו ב״וואלה” ידיעות שעסקו בגובה ההוצאות של משפחת הנאשם נתניהו במעונו הרשמי, אחת מהן בכותרת הראשית: ״חשבון המים של נתניהו: 80 אלף שקל לשנה” והשניה תחת הכותרת: “נרות ב-6,000 ש״ח: חשבון ההוצאות המלא של משפחת נתניהו“. בעקבות הפרסומים הנחו הנאשם נתניהו ורעייתו את רובינשטיין לפנות לנאשם אלוביץ׳ ולישועה בדרישה לדרדר את הידיעות האמורות למקום פחות בולט באתר. בעקבות הפניה הנחה הנאשם אלוביץ׳ את ישועה לפעול בהתאם לדרישה ואף הוסיף: “אלו הפציינטים. חשוב מאד שיזדקקו לנו”. לאחר ש״וואלה” לא נענו לדרישה בזריזות הרצויה מבחינת הנאשם נתניהו, פנה רובינשטיין לנאשם אלוביץ׳ והביע בפניו את זעמו של הנאשם נתניהו. הנאשם אלוביץ׳ עדכן את ישועה בהודעות שהעביר לו רובינשטיין, וישועה עדכן את הנאשם אלוביץ׳ בהתנגדות צוות המערכת לביצוע הדרישות:

אלוביץ׳:         “לא ירד כלום הם איתי על הקו… הוא רותח!!! עובדים עליי!!! הכל

נמצא בוואלה חדשות או פיננסים… הכתבה עם הנרות והכתבה עם הכותרת של המים נמצאת בכתובת שקשורה לכתבה עם הכותרת של הנרות.

ישועה:           אף אחד לא רואה את זה שם… אבל אם אתה רוצה אתן הוראה אחרת

לא ילך מול ינון אבל זה כבר על סף פיצוץ… אני מנסה שוב מולו.

אלוביץ׳          “שאול אני יורד מזה הם באטרף… לא הורידו את הוידאו… לא

הורידו אחת מ2 כתבות… לא הורידו את הטוקבקים…. זה עדיין בעמוד הראשון של החדשות.”

ישועה:           הכל בביצוע… הוא עושה דווקא אדבר איתו שוב… עוד כמה דקות

וזה יורד לילה טוב”.

בסופו של דבר דורדרו הידיעות למקום שולי באתר, וכתבה אחת אף הוסרה לגמרי מן האתר.

6. ביום 9.12.2013בשעה 05:58בבוקר פנה רובינשטיין לישועה עם דרישה מטעם הנאשם נתניהו

לפרסם ידיעות הקשורות בהוצאות גבוהות בבית הנשיא: “בוקר טוב מצטער על השעה צו 8 יש לי צריך אותך בהול בבקשה”. לאחר ששוחחו בטלפון כתב ישועה לרובינשטיין:

ישועה:          “דיברתי עם ינון הכל על האש… שלח במייל חומרים”

רובינשטיין: “רק שלא יישרף יותר מדי… אני בקו איתם המגמה להוציא במהירות על מנת להעיר שיח ציבורי ואת בית הנשיא”

ישועה:          “שלח חומרים ינון כבר על זה”

רובינשטיין: “מעולה!!! תזכור ההצעה לטוס ביחד ואם לא לחסוך משמעותית בשליחת היו״ר… תעשו כותרת שירדו לי מהוריד” ישועה:         “שתי הנקודות הובנו”

רובינשטיין: אני מתקשר אליך תקרא גם את זה וואלה צריך לעשות כותרת ראשית עם פרס לא יטוס, יטוס יור הכנסת אדלשטיין בעלות טיסה רגילה וכך ראוי, ויחסכו מליוני שקלים.”

7. בעקבות הדרישה פורסמה ב״וואלה” ידיעה שכותרתה: ״24שעות לפני: “מי ייצג את ישראל בטקס למנדלה?”. בידיעה נכתב שהנאשם נתניהו החליט לבטל את נסיעתו בשל העלויות הגבוהות, ושבעקבות זו נשקלת האפשרות שהנשיא פרס יטוס במקומו. בהמשך עדכן ישועה את הנאשם אלוביץ׳ כי הדרישה טופלה:

ישועה :         “טופל”.

אלוביץ׳:        “לא קל איתם”

ישועה:          “כן זה הקליינט”.

8. ביום 13.12.2013העביר רובינשטיין בקשות אינטנסיביות ומפורטות להעלאת פרסומים בדבר קריסת התקרה במעון ראה״מ בעקבות מזג אויר קיצוני. זאת, לפי טענתו, בשעה שהנאשם נתניהו ניהל שם ישיבות עבודה חשובות. לצורך ניהול התכתובות בנושא פתח רובינשטיין קבוצת ווטסאפ ייעודית ששמה ״תקרה של החצר הפנימית בבית״ ובה הועברו דרישות הסיקור בעניין זה:

רובינשטיין:       “שלום דחוף!!! מבקשים להעלות התמונות שמיד נעביר: תקרה

בחצר הפנימית של בית רהמ קרסה ושלג נשפך פנימה, מים חדרו לתעלות החשמל וגורמים לקצרים והפסקת חשמל. רהמ אשר ביקר בתום ביקור מזכיר המדינה האמריקאי בחמל עירית ירושלים תיאום עם ראש העיר ברקת את הפעילות בשעות האחרונות עושה רהמ תיאומים ושיחות עם שרי הממשלה והצבא”.

ישועה:                     “לשלוח תמונות וחומר ונעלה מיד”.

9. “וואלה” נענה לדרישות, אך באופן שלא השביע את רצונו של הנאשם נתניהו ובעקבות זאת, פנה רובינשטיין לנאשם אלוביץ׳:

רובינשטיין:        “זה עם תמונת של בובת שלג למה?… שתהיה לי בריא תודה אבל

זה לא טוב למה בבובת שלג? למה רהמ בתמונה מחייך שוב חושבים שמכניסים לו!!!!… למה לא שתי התמונות שהעברתי… למה לא מה שבקשתי שיכתבו שהוא מקימים התייעצות עם השרים והצבא”

ישועה:                “מטופל מתקנים ואתה לא חייב בכל מלה שניה להגיד

שחושבים שמכניסים לו עם 6 סימני קריאה”

רובינשטיין:        “אני מעביר כמו טייפ… לא אישית רק מה שמכניסים לי…”

ישועה:                “שיהיו בריאים אני לוקח נשימה עמוקה וממשיך… טופל…”

רובינשטיין:        “כל מה שאני כותב אתה מקבל כמו לשמוע טייפ… תכניס

בבקשה את שתי התמונות ואת הקטע שהוא מקיים התייעצויות… תנסה לעלות הידיעה למעלה ותשמור עליה קצת זמן ואחר כך שתרד אבל אם אפשר שתהיה במהלך השבת”

ישועה:                “בסדר.”

10. בהמשך העביר הנאשם אלוביץ׳ לישועה הודעה נוספת שמקורה ברובינשטיין, ובה ביקש לסייע לנאשם נתניהו:

אלוביץ׳:              “בוס אני לא רוצה לריב עם אילן אבל לא תוקן ולא הוסיפו כלום

ממה שהעברתי והכותרת עדין נתיבי אילון לפחות שיעלו הכי למעלה…”

אלוביץ׳:              “תנסה לעזור לו למרות שלא מגיע לו. אני לא מתכוון לזאב אני

מתכוון לגדול שיודע לבקש אך בדרך כלל זה חד צדדי… אתה יכול בכלל ללכת לקראתו בלי להתבזות?”

ישועה:                “בעיה אני חושב… זה אחת הידיעות בראשי להפוך לידיעה

המרכזית שהתמוטט משהו בחצר שלו הופך אותנו לנלעגים יותר מישראל היום… שמתי את התמונות זו אחת הידיעות הראשיות הטקסט שלו… זה צריך להספיק… אני לא יכול להפוך את זה לידיעה הראשית… המיקום של זה הוא בעמוד הבית באחת מ4 הידיעות הראשיות זה מיקום פריים חצי מיליון איש רואים את זה… אני אתך תאמין לי אבל אסור לנו להביא למרד במערכת זה יגרום נזק לידידים… בסדר אוסיף את הטקסט.”

11. בעקבות הדרישות פורסמה באותו יום ידיעה מתחת לכותרת הראשית ב״וואלה”, שכותרתה עסקה בקריסת גג במעון ראש הממשלה. הידיעה הכילה תמונות של הגג שקרס במעון.
12. ביום 13.1.2014הנחו הנאשם נתניהו ורעייתו את רובינשטיין לפנות לנאשם אלוביץ׳ ולישועה בטרוניה על כך ש״וואלה” לא פרסם תמונות שלהם מן הלוויה של אריק שרון, בה נכחו. הנאשם אלוביץ׳ העביר לישועה את ההודעות הבאות, אותן קיבל מרובינשטיין:

רובינשטיין (לישועה): “אני מחפש אותך אנא תענה לי, צריך שתעלה תמונה של הזוג מהלויה אם אינך רוצה לויה שלי”

…

אלוביץ׳          (לישועה): “בבקשה שיעלה בשער הראשי לקצת ותעדכנו שאומר

להם”

רובינשטיין: “תעשה לי טובה במהירות תמונה יפה של הזוג, ותעדכן שאומר להם בבקשה תודה…”

אלוביץ׳:        (לישועה): “תודיע ישירות לזאב כשזה יעלה… הוא שואל מתי יעלה

בשלושים??? איך זה קורה?? שאול אני חוטף צעקות בבקשה… אילן מה קורה?”

ישועה: ” עלה בטעימה ראשונה הכניסו את התמונה לכתבה… וכבר מכניסים אותה לכתבה במקום נושאי הארון…”

אלוביץ׳:        “תעדכן אותו”

ישועה            (לרובינשטיין): “הכול בטפול חותכים התמונה שתתאים לעמוד

ראשון היא כבר בכתבה עצמה”

רובינשטיין: “תעביר לי הלינק בבקשה”

ישועה:          “עלה לראשי” (מצרף קישור).

רובינשטיין: “מקווה שתשאירו קצת תדאג בעמוד שער… איזה סיפור תעשה לי טובה תכניס לנוהל כל לויה אירוע לידה וכו׳ יש תמונה של הזוג”.

13. ואכן, בעקבות הדרישה הוחלפה תמונת ארונו של ראש הממשלה שרון ז״ל הנישאת על ידי אלופי צה״ל, בתמונה של הנאשם נתניהו ורעייתו מהלוויה. כ-20דקות לאחר מכן כתב רובינשטיין לישועה:

רובינשטיין: “אין תמונה שאול תעשו מה שבא לכם אני נכנע… סליחה אילן…

אין תמונה… שאול יאכל אותה, עליי יכעסו אני אשרוד…”

ישועה:          “על מה אתה מדבר אני רואה את התמונה”

רובינשטיין: “תמונה שהם יושבים בקושי רואים אותם תראו מה עשו וואי נט..

אין תמונה בראשי אני מנתק מגע הצעקות עד לב השמיים”

ישועה:          “אבדוק אם יש עוד תמונה… ונוסיף…”

ישועה:          (לאלוביץ׳): “הם רוצים עוד תמונה אני מטפל”

ישועה:          (לרובינשטיין): “ביקשתי לחפש עוד תמונה יפה ולהוסיף”

ישועה :         (לאלוביץ׳): “לא ייאמן אני מנסה להרגיע את זאב הוא בפניקה”.

14. שיח דומה המשיך והתנהל עד לשעות הלילה המאוחרות. בעקבות הדרישות, הוכנסו לכתבה שעסקה בהלוויה תמונות של הנאשם נתניהו ורעייתו.
15. ביום 26.1.2014פורסמה ידיעה ב״וואלה” שכותרתה: “קריאה לנתניהו: מנע הקשר בין בנך לזוגתו הנורבגית“. בעקבות פרסום זה הנחה הנאשם נתניהו את רובינשטיין לפנות לנאשם אלוביץ׳ וישועה בדרישה להסיר את הידיעה. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה על מנת שידרדר את הידיעה, והיא אכן דורדרה למקום שולי באתר. במקביל, התנהל השיח הבא בקבוצת וואטסאפ לה היו שותפים הנאשם אלוביץ׳, אור אלוביץ׳, עמיקם שורר ואחרים:

אלוביץ׳:        אנחנו מטומטמים, אנחנו צריכים אותו למחר שיחתום לעמיקם.

אור:               אז יאללה תוריד. צודק.

אור:               הורידו את הסרט.

אלוביץ׳:        עוד מעט ירד הכל.

16. למחרת, פנה רובינשטיין לנאשם אלוביץ׳, בהנחיית הנאשם נתניהו, ודרש ממנו למנוע פרסום של ידיעה נוספת הקשורה בבנו של הנאשם נתניהו. בעקבות דרישה זו פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה והנחה אותו למנוע את הפרסום: “אילן, תמנע זאת בכל מחיר… מחר הוא אמור לחתום על האישור להנפקה“.
17. ביום 8.4.2014פורסמה במקום בולט באתר “וואלה” ידיעה שכותרתה: “שוב: תביעה נוספת נגד משפחת נתניהו“. בעקבות הפרסום פנה הנאשם נתניהו במישרין לנאשם אלוביץ׳ בדרישה להסיר את הידיעה. בעקבות דרישתו פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה והורה לו להסיר את הידיעה:

“תשתדל למהר, הוא לחוץ מאד… גם זאב כתב לי. לא סיפרתי לו שהקודקוד צלצל אליי ישירות”.

לאחר זמן קצר הידיעה הוסרה לגמרי מן האתר.

18. ביום 10.5.2014פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ בדרישה לפרסם ידיעה באתר “וואלה”. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו, הנחה הנאשם אלוביץ׳ את ישועה לפרסם את הידיעה. לצורך כך, עמד ישועה בקשר עם לירן דן, ראש מערך ההסברה במשרד ראה”מ, ששלח לו הודעה: “תעביר לי חומרים בנושא עליו דברו הגדולים“.
19. למחרת, פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה וביקש לוודא שדרישתו של הנאשם נתניהו נענתה:

אלוביץ׳:        אתה דואג למה שדיברנו? דיברת עם לירן?”

ישועה: ” שוחחתי עם ל עכשיו הכל בטפול יהיה עוד מעט משהו חזק בראשי… אתה יכול לומר לו . ל מתקשר אליו כדי לבדוק מה בדיוק הוא רוצה ואז נעלה… חוץ מזה מאמר דעה”.

…

אלוביץ׳:        “הכותרת היא בהתאם לחומרים של ל.?”

ישועה (פונה לינון מגל (: “ינון תתקשר אלי עכשיו גם אם משמעות הדבר יציאה מהישיבה עם מלכת אנגליה”

ישועה (לאלוביץ׳): “כן אני כל הזמן בקשר איתו… היתה איזו שטות וניקיתי”.

…

ישועה: “להעלות עוד משהו חיובי?”

אלוביץ׳: “אם אפשר”

ישועה: “מטפל”

ישועה (לינון מגל) : “תן לי גיבוי אתה מבין מה על הפרק”.

….

ישועה: “עלה עכשיו לראשית… תעדכן אותו שיראה מה עושים בשבילו”.

שאול: “אוקיי”.

20. ביום 8.6.2014, יומיים לפני הבחירות לנשיאות המדינה, פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ ודרש ממנו לפרסם ידיעה בדבר התחזקות מועמדותה של השופטת (בדימוס) דליה דורנר לנשיאות המדינה. יום לאחר מכן פורסמה בכותרת הראשית ב״וואלה” ידיעה שעסקה בבחירות לנשיאות. בכותרת המשנה של הידיעה דווח על התחזקות סיכויי המועמדות של דורנר.
21. ביום 25.1.2015, בתוך תקופת מערכת הבחירות, התפרסמה ב״וואלה” ידיעה שכותרתה: “עדויות העובדים נגד שרה נתניהו נחשפות“. לאחר הפרסום פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ ודרש להסיר את הידיעה. בין לבין, פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה והורה לו להסיר את הכתבה: “תוריד מייד זה ימנע את אישור יס… אני הורג אותך“. הידיעה אכן הוסרה.
22. הנאשם נתניהו לא הסתפק בדרישה להסרת הידיעה השלילית ולמחרת, ביום 26.1.2015, פנה לנאשם אלוביץ׳ ודרש שיפרסם ב”וואלה” ידיעות חיוביות עליו, שישמשו משקל נגד לפרסום השלילי שהתפרסם יום קודם לכן, בנוגע להתנהלות כלפי העובדים במעון ראה״מ. במסגרת זאת דרש הנאשם נתניהו מהנאשם אלוביץ׳ לפרסם את נאומו של שגריר ישראל בארה״ב, שתמך בהחלטתו לנאום בפני הקונגרס האמריקאי. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו, פורסמה בכותרת הראשית של “וואלה” ידיעה שכותרתה “שגריר ישראל בוושינגטון: “לנתניהו יש מחויבות מוסרית להגיע לקונגרס“.
23. ביום 21.2.2015פורסמה ב”וואלה” ידיעה שכותרתה “מני נפתלי: שרה אמרה לי לקחת מתנות מהמעון בירושלים לבית הפרטי“. לאחר פרסום הידיעה פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ ודרש להסיר את הידיעה מהאתר. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו, דורדרה הידיעה למקום בולט פחות באתר ולאחר מכן הוסרה לגמרי.
24. ביום 7.3.2015, עשרה ימים לפני מועד הבחירות, התקיימה בכיכר רבין עצרת תחת הכותרת “רק לא ביבי”. אתר “וואלה”, כמו גופי תקשורת רבים אחרים, העביר את העצרת בשידור חי. במהלך השידור החי מן העצרת, פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ ודרש ממנו להפסיק את השידור. במקביל הנחה הנאשם נתניהו את חפץ לפנות לנאשם אלוביץ׳ ולישועה על מנת שיפסיקו את השידור. בעקבות דרישות הנאשם נתניהו, הפסיק אתר “וואלה” את השידור החי מן העצרת, בעוד ששאר כלי התקשורת המשיכו את השידור. לאור חוסר שביעות הרצון שהובעה בסביבת הנאשם נתניהו באשר לשידור העצרת ב”וואלה”, גם אם לזמן קצר יותר, כתב ישועה לחפץ את הדברים הבאים:

“ניר חטפתי על הראש מהבוס שלי רבק אנחנו לא יכולים להיות היחידים שלא משדרים הרי זה בכל הערוצים ובכל האתרים. בכל אופן כאמור ב21:00 נקטע השדור החי לפני כולם, מייד נעלה תגובות שלכם ואת הכותרת כבר מיתנתי. לריאיון התומך של גרוסמן נתתי ראשית היום ועושים עוד עשרות דברים הורדתי השבוע לחלוטין את מגזין סוף השבוע כי כלל כתבה על מני אני עובד סביב השעון ובסוף חוטף מש. אי אפשר לא לדווח כלום כי אז לא יהיה לנו שום ערך. אף אחד לא תומך בו כמונו”

25. ביום 11.3.2015העניק הנאשם נתניהו ראיון לאתר “וואלה”, לאחר תקופה ארוכה בה לא התראיין לכלי התקשורת. הנאשם נתניהו התנה את הסכמתו להתראיין בכך שלא יקטעו אותו במהלך הריאיון ובהימנעות המראיין משאלות הנוגעות לפרשיות הקשורות ברעייתו. המראיין היה דב גילהר. בסיום הריאיון עזב הנאשם נתניהו את החדר בזעם, יצר קשר עם הנאשם אלוביץ׳, גער בו על אופן ניהול הריאיון, אותו תפס כעוין אף שלא נשאל במסגרתו שאלות הקשורות בפרשיות הנוגעות לרעייתו. הנאשם נתניהו אף דרש לבצע את הריאיון מחדש. במקביל, החל חפץ לנהל מגעים עם הנאשם אלוביץ׳ וישועה על מנת למנוע את שידור הריאיון. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו, התחייבו הנאשם אלוביץ׳ וישועה שלא לשדר את הריאיון ללא אישורו, ואף הציעו לו לקבל את הריאיון לפני שידורו ולערוך אותו לפי הערותיו. ואכן שידור הריאיון באתר “וואלה” עוכב למעלה מיממה, אף על פי שהיה מדובר בפרסום בעל ערך חדשותי גבוה, שיכול היה להקדים פרסום ראיונותיו של הנאשם נתניהו בכלי תקשורת אחרים, וחרף העובדה שראיונות שהעניק הנאשם נתניהו לכלי תקשורת אחרים אחרי הריאיון ל”וואלה”, החלו להתפרסם.
26. בהתאם להצעת הנאשם אלוביץ׳ וישועה, הועבר הריאיון לחפץ בטרם שודר, וחפץ והנאשם נתניהו בחרו אילו קטעים יש לערוך ולהשמיט מן הריאיון בטרם ישודר:

ישועה:           “אל תגיד לאבי או דוביק כלום!!!! אתה לא קיבלת החומר מעולם!

תזהר!

חפץ:              ״ברור… אם אי פעם מישהו יגיד משהו – נתאם בינינו תשובה”.

ישועה:           “שלח לי כבר את ההערה!!! יש פה הרבה לחץ ובסוף זה יתפלק לנו

בלי התיקון”

חפץ:              “שולח… אילן שלא יתפלק אמרת שלא ישודר… חכה קצת”

ישועה:           “לא אשדר אבל אנא שלח לי ההערה”

חפץ:              ״בדקה 3:08 אאוט (לחתוך החוצה) החל מהמילים של גילהר “או

שיש אפשרות אחרת״. חוזרים לראיון (״אין״) בדקה 5:09 כשגילהר אומר: “רק אתמול התפרסמו הנתונים”… כלומר עד כאן הוצאנו את הבלוק מדקה 3:08 עד דקה 5:09… בלוק נוסף שמוציאים: מדקה 5:17 עד דקה 5:24… כלומר חותכים החוצה מהמילים של גילהר ״זה לגמרי הממשלה שלך״. מילים אלה נשארות בחוץ. 5:17… וחוזרים (“אין”) במילים של ביבי “תזכרו דבר אחד חשוב”. דקה 5:24… מבקשים שתשלח את הסופי”

…

ישועה:           “ניר שלחתי לך סופי לגימייל… אשר לי אני רוצה להעלות… ניר

אשר לי”

27. בהמשך הצטרף גם הנאשם אלוביץ׳ לשיח בנושא העלאת הריאיון, ואף העביר לישועה הודעות שקיבל מחפץ:

אלוביץ׳:        ״שאול החבר רוצה מה שביקש בסמס – או שלא ישודר…”

ישועה (לחפץ): “לא ישודר אלא אם כן ישנו את כל מה שביקשתם… הסיפור עומד לצאת מבקש שתאשר להעלות לאחר העריכה שעשינו עם כל הכותרות החיוביות היציאה של הסיפור תזיק לכם פי אלף… דה מרקר מתקשרים אליי חדשות 10 כנל זה בחוץ אתה עושה טעות תן לי להעלות את זה”

לבסוף פורסם הראיון ביום 12.3.2015 לאחר עריכתו על ידי ישועה.

28. ביום 14.3.2015 לאחר שהנאשם נתניהו הנחה את חפץ לדרוש כתבה שמשקפת דאגה מתוצאות הבחירות, פורסמה ב”וואלה” ידיעה במקום בולט תחת הכותרת: “נתניהו בלחץ מהסקרים.

מהפך? זו בהחלט סכנה אמיתית”. בעקבות הפרסום, ומאחר שאופן ניסוח הכותרת לא תאם את רצונו של הנאשם נתניהו, פנה חפץ לישועה ודרש ממנו לשנות את הכותרת:

חפץ:              “שים לב לכותרת אצלכם: נתניהו בלחץ”

ישועה:          “מטפל… חשבתי שזה מה שרציתם כדי לדחוף המצביעים שלכם

מהימין”

חפץ:              “אין מי עושה את זה אחרי כל מה שהיה? אבי?

ישועה:          “ההפך הוא נענה לבקשתי ואשר את זה איתי… בקשתם את המסר

ששולח המצביעים מהימין”

חפץ:              “לא הבנתי. אתה ביקשת שיהיה כתוב נתניהו בלחץ מהסקרים?”

ישועה:          “מה לא הבנת בקשתם להבליט הקטע שקורא למצביעי הימין לבוא

להצביע אז זה מה שקרה… חבל ליצור משבר מיותר אני לא יכול לערוך כל דקה וכל מלה המטרה שבקשתם מושגת והמילה בלחץ באה יחד עם המילה מהסקרים… אגיד להם להחליף למודאג… הנחתי לשנות למודאג כבר ישנו”

חפץ:              “לחוץ זה שלילי נדאג זה מה שהוא אמר ככה זה היה יומיים? לחץ?

ישועה:          “לא זה עלה הבוקר לבקשתכם וישנו למודאג”.

בעקבות הדרישה, שונתה הכותרת בהתאם.

29. ביום 15.3.2015, יומיים לפני יום הבחירות, התקיימה עצרת של מפלגות הימין בכיכר רבין. הנאשם נתניהו הנחה את חפץ לפנות ל״וואלה” ולהביא לכך ש״וואלה” ישדרו את העצרת בשידור חי. בנוסף לשידור החי, “וואלה” הוציאו הודעות לכמיליון נמענים במטרה לקדם את הצפייה בשידור העצרת. בני הזוג אלוביץ׳ הנחו את ישועה לעדכן את חפץ ורובינשטיין על הסיקור הנרחב שהעצרת קיבלה ב”וואלה” ביחס לאתרי חדשות אחרים, על מנת שיעדכנו את הנאשם נתניהו. חפץ עדכן את הנאשם נתניהו על הסיקור הנרחב של העצרת ב”וואלה”. לסיקור עצרת זו היתה חשיבות רבה בעיניו של הנאשם נתניהו בשל סמיכות האירוע לבחירות.
30. ביום 16.3.2015בשעות הערב המאוחרות, הנחו הנאשם נתניהו ורעייתו את חפץ ורובינשטיין לפנות לנאשם אלוביץ׳ ולישועה בדרישה לקיים עם הנאשם נתניהו ריאיון “מפנק” בבוקר יום הבחירות. בנוסף, בהמשך הערב פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ ואף הנחה את חפץ לפנות אליו ואל ישועה בדרישה לפרסם בכותרת הראשית ב”וואלה” דברים שאמר הנאשם נתניהו בתגובה לביטול הסכם הרוטציה בין יצחק הרצוג לציפי לבני:

אלוביץ׳:        “בבקשה שוב: תבקש מאלוביץ׳ ראיון טוב ומפנק בבוקר הבחירות

יום שלישי בבוקר!! !!דחוף נסדר את זה… ממנה לזאב… ניר יצלצל לך, הם רוצים ראיון מלטף ומפנק עם מראיין אוהד”.

ישועה:          “דברתי איתו וסגרתי שביבי יעלה לפני ציפי ובוזי וגם אחרי זה

מקובל עליו”.

אלוביץ׳:        “מי יראיין ואיך הבטיח אהדה. היא נתנה לו בראש גם על הראיון

של נחמיאס. זאב אמר לה שאני לא הייתי בתמונה ולכן כעסה על ניר”.

31. למחרת בבוקר, ביום הבחירות עצמו, פורסם בכותרת הראשית ב”וואלה” ריאיון נוסף שהתקיים עם הנאשם נתניהו, תחת הכיתוב: “נתניהו בריאיון לוואלה: ציפי מחזיקה את הרצוג בגרון“.

בראיון זה נכללה גם תגובת הנאשם נתניהו לביטול הסכם הרוטציה, בהתאם לדרישתו.

32. ביום 17.3.2015, יום הבחירות, הנחה הנאשם נתניהו ואת חפץ להעביר לנאשם אלוביץ׳ וישועה סרטון בו הוא פונה לציבור המצביעים ומזהיר ששלטון הימין נתון בסכנה בשל תנועה המונית של ערביי ישראל לקלפיות, ובו קרא למצביעי הימין לצאת ולהצביע לליכוד ואף להניע אחרים לעשות כך. בהמשך לכך, הנאשם אלוביץ׳ הנחה את ישועה לפרסם את הסרטון, אשר פורסם בכותרת הראשית של “וואלה” תחת הכיתוב: “נתניהו בסרטון: “הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי“. הסרטון הושאר בכותרת הראשית במשך שעות ארוכות, בעוד שבאתר המתחרה המרכזי, ynet, הסרטון לא הועלה כלל. חשיבות שידור הסרטון והשארתו לזמן ארוך באתר “וואלה” נבעה מבחינת הנאשם נתניהו מכך שלא ניתן היה לשדרו בערוצי הטלוויזיה לפי מגבלות החלות בתקופת הבחירות. בסמוך לאחר הפרסום כתב חפץ לישועה:

״הראיתי לביבי מה יש בראשית – מבסוט”

33. ביום 26.3.2015הנחו הנאשם נתניהו ורעייתו את חפץ לפנות לישועה בדרישה לפרסם ידיעה על פוסט שפרסם הנאשם נתניהו בדף הפייסבוק שלו, ובו תמך ברעייתו והציג את פועלה. הפוסט פורסם על רקע ההליכים המשפטיים שעסקו בתביעתו של מני נפתלי. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו, פורסמה ב״וואלה” ידיעה תחת הכותרת: “נתניהו מציג בפייסבוק: תראו מה עשתה רעייתי שרה“.
34. ביום 10.5.2015התקיימה בין חפץ לבין יאיר נתניהו שיחה שנסבה על פרסומים שעסקו בעניינים אישיים של יאיר נתניהו. בעקבות הפרסומים בעניינו התקשר יאיר נתניהו לחפץ והורה לו לפנות ל”וואלה” בבקשה להסיר את הפרסום העוסק בו. חפץ עדכן את יאיר נתניהו כי העביר את הדרישה לישועה. בתגובה הנחה אותו יאיר נתניהו לפנות ישירות לנאשם אלוביץ׳. השניים אף דנו באפשרות שיאיר נתניהו יתקשר בעצמו לנאשם אלוביץ? לאחר מכן דרש יאיר נתניהו מחפץ להנחות גם את אתר “דה-מרקר” להסיר פרסומים דומים, ובתגובה השיב לו חפץ:

“דה-מרקר זה לא שאול הם לא מפחדים ממך… “הם לא סופרים אף אחד, לא ראש ממשלה ולא בן של ראש ממשלה”.

35. לאחר שיחה זו, התקיימה שיחת ועידה משולשת בהשתתפות הנאשם נתניהו ובהשתתפות חפץ ויאיר נתניהו. בשיחה זו נדהם הנאשם נתניהו לשמוע כי הנאשם אלוביץ׳ מתווכח ולא נענה לדרישה שהועברה אליו באמצעות חפץ להוריד ידיעה:

נתניהו:          צריך לטפל פה בשני דברים אחד זה אלוביץ׳, אז למה לא אמרת לי

שהוא לא עשה כלום, שהוא סרב לך להוריד את זה?

חפץ:              הם מתווכחים…

נתניהו:          מי מתווכח ? הוא מתווכח ?

חפץ:              תקשיב.

נתניהו:          איך אתה לא חוזר אלי ?

חפץ:              תקשיב, גם דיברתי איתו וגם דיברתי עם… הוא אמר את זה לי, אני

ידעתי אני שכחתי להגיד לך.

…

נתניהו:          איך אתה אתה משאיר דבר כזה. אלוהים אדירים אתה יודע, הייתי

בטוח שהורדת את זה או לפחות.

36. ביום 8.7.2015העביר חפץ מטעמו של הנאשם נתניהו ורעייתו ידיעה לישועה, שעסקה בטקס חנוכת מרכז הדרכה של שירותי הכיבוי בנהריה בהשתתפות שרה נתניהו. חפץ דרש מישועה להעניק חשיפה לידיעה המצורפת, ואף צירף מספר רב של תמונות. לאחר שעודכן על עצם הפניה פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה ואמר: “תן לגברת כל מה שניתן. ההוא מתאבד בשבילי“. הדברים נאמרו זמן קצר מאד לאחר שאישר הנאשם נתניהו את עסקת בזק יס.
37. ביום 29.7.2015הודיע הנאשם נתניהו שבעקבות פסיקת בג״ץ הממשלה תהרוס מבנים בבית אל. בד בבד הודיע על החלטתו להרחיב את הבניה בירושלים ובבית-אל. באותו יום התפתח עימות בין הנאשם נתניהו לבין השר אורי אריאל, אשר פרסם הודעה לפיה החלטת הנאשם נתניהו נבעה מאולטימטום שהוצב על ידו. בעקבות כך פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ ודרש ממנו לפרסם ב”וואלה” ידיעה שתעסוק ב”אולטימטום המפוברק” של אורי אריאל. בעקבות פניית הנאשם נתניהו הנחה הנאשם אלוביץ׳ את ישועה להיענות לדרישה ולפרסם את הידיעה. לאחר שפרסום הידיעה ב”וואלה” התעכב, התקיימה שיחת טלפון בין הנאשם אלוביץ׳, הנאשמת איריס אלוביץ׳ וישועה, במהלכה הסביר הנאשם אלוביץ׳ לישועה כי יש להיעתר לדרישות הנאשם נתניהו למען בזק, שהגישה באותה תקופה עתירה לבג”ץ בנוגע ליישום רפורמת השוק הסיטונאי, וכי האינטרסים הרגולטוריים של בזק חשובים בהרבה מאי-הנוחות המסוימת שתיגרם לכתבים ב”וואלה”:

“אתה לא מבין שהחברה שלנו לא… שיש דברים יותר… כמו שאמרתי לך יש גרם מול מאה טון. האי נוחויות שלהם מול הבג״ץ”.

38. למחרת פורסמה ב”וואלה” ידיעה שכותרתה: “אלקין נגד אריאל: “הציב אולטימטום אחרי הודעת נתניהו על בנייה בבית אל“. ישועה עדכן בכך את בני הזוג אלוביץ׳, ולבקשתם אף את דוברו של הנאשם נתניהו, שי חייק, על מנת שיעדכנו.
39. ביום 6.8.2015פנה חפץ לישועה, בהנחיית הנאשם נתניהו, ודרש ממנו לפרסם דברים נגד הנשיא ריבלין. דרישה זו התייחסה לדברים שאמר הנשיא ריבלין ביחס לפרסומים שונים שהציגו את הנאשם נתניהו ואותו במדי אס.אס. להלן נוסח הדברים שדרש חפץ מישועה לפרסם:

“בכיר בליכוד אמר הערב: “קשה להבין על מה רובי רבלין מתבכיין. לא שמענו ממנו אף מילה על מסע השיסוי נגד ראש הממשלה. לא שמענו אותו מגנה את התמונות שבהן הוצג נתניהו במדי נאצים”.

40. למחרת פורסמה ב”וואלה” ידיעה תחת הכותרת: “בכיר בליכוד המקורב לנתניהו: לא מבינים על מה ריבלין מתבכיין“.
41. ביום 19.8.2015, בעקבות דרישת הנאשם נתניהו שהועברה באמצעות רובינשטיין, פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה בשעה 01:10בלילה בבקשה לפרסם שתי ידיעות, האחת על מנדי פרידמן, שעלה לישראל בעקבות שיחה שהיתה לנאשם נתניהו איתו במהלך ביקורו בארצות-הברית שנה קודם לכן, בה אמר לו שמקומו בישראל; והשנייה על נוכחות של רעיית הנאשם נתניהו בהופעה של הזמרת מריה קארי, ועל מפגש קצר שהתקיים ביניהן לפני ההופעה:

אלוביץ׳:         אילן, זאב תפס אותי וביקש מאוד שתעלה את שתי הכתבות אחת

עליה ואחת עליו. לדבריו כל החומר נשלח אליך. תעשה כמיטב יכולתך.

אלוביץ׳:        אתה יכול לעזור עם בקשותיו של זאב ?

ישועה:          ברור שאעזור. על הבוקר.

…

אלוביץ׳:        …שוב אנו מוצאים את עצמנו משתרכים אחרי השאר. וזאת כשלנו

יש אינטרס ומה להפסיד… אתה מבין את החשיבות העצומה להשאיר אותם מרוצים בעת הזאת ? יש לנו בקשות רבות לתיקון חלק מהעוול שנעשה, מה עוד שיש דיון בבג״צ ב- 14.9

ישועה:          בוודאי אני כל יום מטפל בכל הבקשות… מבטיח שיהיה בסדר.

אלוביץ׳:        נדבר כשאחזור, אך שמור על הדברים בינתיים. יש פגישה חשובה

מאוד שדנה במרבית הנושאים ביום ראשון.

42. בהמשך היום פורסמו שתי הידיעות ב״וואלה” כפי שדרש הנאשם נתניהו. וכך כתב מ״מ עורך ״וואלה״, אבי אלקלעי, לישועה בסמוך לפני הפרסום:

“הסיפור יעלה כפי שקים מספר אותו בעוד פחות משעה… הסיפור האמיתי של מנדי פרידמן, מה מפתיע, שונה לחלוטין מהגרסה של קים: לא ספר ולא חתימה ולא בזכות ולא בגלל… אני לא פחות מבטוח שאתה מבין את החומרה של המצאת סיפורים עיתונאיים בהוראת השילטון. עוד יום טוב לכולנו”

43. ביום 19.9.2015פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ ודרש ממנו לפרסם ידיעה שלילית שעסקה במני נפתלי. בעקבות דרישתו הנחה הנאשם אלוביץ׳ את ישועה לפרסם את הידיעה, ובהמשך היום פורסמה ב״וואלה” ידיעה בה נטען שתביעתו של מני נפתלי נועדה לכסות חובות הימורים. בסמוך לחצות פנה הנאשם נתניהו שוב לנאשם אלוביץ׳ והביע את שביעות רצונו מן הידיעה.
44. ביום 23.9.2015הנחה הנאשם נתניהו את חפץ לפנות לישועה ולדרוש ממנו לפרסם ידיעה בנושא החמרת הענישה על זורקי אבנים. הנאשם נתניהו דרש כי כותרת הידיעה תכלול את דבריו וכי יושם דגש על כך שמדובר ביוזמה שלו. זאת, על רקע חששו כי השרה איילת שקד מבקשת לייחס לעצמה את ההצעה. בעקבות דרישתו של הנאשם נתניהו פורסמה ב״וואלה״ ידיעה שכותרתה: “הקבינט אישר את התכנית שיזם נתניהו להחמרת ענישה למיידי אבנים“.
45. ביום 10.2.2016פורסמה ב״וואלה” כותרת ראשית שלשונה: “התקבלה עתירתו של מני נפתלי נגד מעון רוה״מ. יפוצה ב – 170 אלף ש״ח”. בעקבות הפרסום פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ׳ ודרש שהידיעה תוסר. במהלך היום פנה הנאשם אלוביץ׳ לישועה והנחה אותו לדרדר את הידיעה:

אלוביץ:          “אילן, תרגיע… תמשיך לדרדר מהר… או תשנה את התוכן

לבחירתך”

ישועה:          “מדרדר”

אלוביץ׳:        “לא זז… תדאג שזה ימשיך להתדרדר גם בדף החדשות הוא צילצל

שוב”.

46. בתוך זמן קצר דורדרה הידיעה למקום פחות בולט באתר ובהמשך אף הוסרה לגמרי. בהמשך היום הנחו הנאשם נתניהו ורעייתו את חפץ לפנות לנאשם אלוביץ׳ ולישועה בדרישה לפרסם את תגובתם לפסק הדין. וכך כתב חפץ לישועה: “הגברת ביקשה שיופיע בגדול… אתה לא מתאר לעצמך את מחול השדים”.
47. שעתיים לאחר התכתובת בין חפץ וישועה דורדרה הכותרת הראשית ב״וואלה” באותו יום, שהיתה “מני נפתלי זוכה בתביעה שלו” למקום פחות בולט בדף הבית של האתר; ובחלוף שעתיים נוספות נעלמה הכתבה כליל מדף הבית. בשעות הערב הופיעה במקום בולט באתר ידיעה שכותרתה: “חרף הפסיקה הנחרצת, משפחת נתניהו מתעקשת: “היחס במעון חם“. יום למחרת, לפנות בוקר, הופיעה באתר כותרת ראשית שלפיה: “משפחת נתניהו: היחס במעון חם מצוין ואנושי“.
48. ביום 17.2.2016הנחו הנאשם נתניהו ורעייתו את חפץ לפנות לישועה בדרישה לפרסם פרסום המשך לידיעה שהתפרסמה במעריב ועסקה בתלונה שהוגשה נגד מני נפתלי בגין הטרדה מינית של עובדת לשעבר במעון ראה״מ. שרה נתניהו אף פנתה ישירות לנאשמת איריס אלוביץ׳ בדרישה לפרסם ידיעה בנושא והנאשמת איריס אלוביץ׳ העבירה את ההתכתבות לישועה לצורך ביצועה:

“איריס יקרה, נודע לי ברגעים אלו אפילו שאתם לא נותנים יד לאמת!! אפילו גל״צ וערוץ 2 וקול ישראל ראיינו את עורכת הדין של צביה העוזרת בית שהגישה תביעה על הטרדה מינית ומעשים מגונים שמני נפתלי עשה לה בעת שעבדה אצלנו בבית!!! בחדר שינה שלנו!! זו רעידת אדמה שהיא הגישה תלונה במשטרה לפני תשעה חודשים והמשטרה קברה את זה!!! זה סיפור עצום! אפרוס התקשורת שותקת! אבל כמה כן ראיינו כפי שכתבתי!!! אתם עדיין שותקים!! למה??? הרי זה מעשה נבלה שהמשטרה עשתה כדי להפיל ראש ממשלה… איך אפשר לא להתייחס לתלונה על הטרדה מינית ולקבור אותה???… חבל שאתם לא מתנהגים בהוגנות של כלי תקשורת : לראיין את עורכת הדין של העוזרת, ואולי את יוסי כהן! זה סיפור ענק! בכל מדינה נורמלית אח היה קורה דבר כזה. שר המשטרה היה מתפטר! את רואה בזמן אמיתי איך אתם מתעלמים מהצדק!!!! חבל לי כל כך!!!”

49. בעקבות דרישות הנאשם נתניהו ורעייתו הפעילו בני הזוג אלוביץ׳ לחצים על ישועה על מנת שתפורסם ידיעה בהתאם לדרישתם. בהמשך סוכם בין הנאשמת איריס אלוביץ׳ לישועה ש”וואלה” יפרסמו את דבריה של עורכת הדין של המתלוננת על כך שהיא נבדקה בבדיקת פוליגרף ויצאה דוברת אמת.
50. למחרת פורסמה במקום בולט ב”וואלה” ידיעה שכותרתה: “עורכת דינה של המתלוננת נגד מני נפתלי: “היא נמצאה דוברת אמת בפוליגרף“. הנאשמת איריס אלוביץ׳ עדכנה את שרה נתניהו בפרסום. לאחר פרסום הידיעה, שוחחו הנאשמת איריס אלוביץ׳ וישועה והתלבטו אם צריך להמשיך ולתקן את הפרסום כדי להשביע את רצונה של שרה נתניהו:

תסתכל אז אתה תהיה יותר חכם מהם. אנחנו… תקשיב, הבטחנו משהו בוא נעמוד בו.

לא. אני לא רוצה לרדת אני למטה לערוך את זה. לא רוצה, נו.

לא, בסדר אבל אני אומרת ל…

הבטחנו משהו נתנו לה ידיעה. נו מה עזבי זה יותר טוב מהווידאו… טוב, אני אנסה. אל תבטיחי לה עוד את זה.

לא מבטיחה כלום… אני אני איך שאני רואה את השם שלה אני נכנסת מתחת לשולחן… אני שמה שכפ״ץ.

51. ביום 2.3.2016הנחה הנאשם נתניהו את חפץ לפנות לישועה בדרישה לפרסם ידיעה על פנייתה של חברת הכנסת שרן השכל ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לחקור את מני נפתלי בגין תלונה שהוגשה נגדו על הטרדה מינית. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו פורסמה באותו יום ב״וואלה” ידיעה שכותרתה: “ח״כית ליועמ״ש: ׳לחקור התנהלות המשטרה בחקירתו של מני נפתלי׳”.
52. ביום 22.3.2016נאם הנאשם נתניהו בפני ועידת איפא״ק בוושינגטון. באותו יום הנחה הנאשם אלוביץ׳ את ישועה לוודא ש״וואלה” מעביר את נאומו בשידור חי. לאחר מכן דיווח ישועה לבני הזוג אלוביץ׳ על השידור, ודובר בין הצדדים על הצורך לעדכן את הנאשם נתניהו בהעלאת הנאום לאתר:

ישועה:                         שודר בחי במלואו.

איריס אלוביץ׳:           תעלה הכל, אתה כרגע בלעדי.

ישועה:                         כבר מעלים הנאום במלואו עם תרגום סימולטני של דוביק.

איריס אלוביץ׳:           תשגיח אישית, כולנו במלחמה… תעביר הלאה ותוודא

שיראה לו.

53. ביום 23.5.2016הנחה הנאשם נתניהו את חפץ לפנות לישועה בדרישה לפרסם פרסום המשך לגבי ידיעות שהתייחסו לדו״ח מבקר המדינה בפרשת “ביבי-טורס” שצפוי היה להתפרסם למחרת. הנאשם נתניהו ניסח בעצמו את ההודעה בנושא. למחרת, ביום פרסום דו״ח המבקר פורסמה ב”וואלה” ידיעה שכותרתה: “נתניהו על דוח המבקר: “גורמים בתקשורת מנסים לפגוע בליכוד“.
54. ביום 6.7.2016הנחה הנאשם נתניהו את חפץ לפנות לישועה בדרישה לתקוף את איש הטלוויזיה אסף הראל, בשל התייחסותו לאחיו של הנאשם נתניהו, יוני נתניהו ז״ל, במסגרת מערכון ביקורתי ששודר בתכניתו בטלוויזיה. בעקבות דרישה זו הנחה הנאשם אלוביץ׳ את ישועה לפרסם ידיעה מתאימה באתר. למחרת, כשהכתבה טרם עלתה, שב הנאשם אלוביץ׳ ופנה לישועה: “אל תשכח את אסף הראל”. ישועה השיב: “לא שכחתי אבי מכין ידיעה רק צריך לראות איך עושים את זה חכם כדי שלא נתפס כפרבדה“. באותו יום פורסמה ב”וואלה” ידיעה שכותרתה: “הסרטון שהכעיס את הגולשים: בשם השנאה לנתניהו מותר לחלל את זכרו של יוני נתניהו ז״ל“.
55. ביום 15.11.2016הנחה הנאשם נתניהו את חפץ לפנות לישועה בדרישה לפרסם במלואה את תגובתו המלאה לדברים שעלו בתכנית “עובדה” בדבר טענותיה של עובדת לשעבר במשרד ראה״מ, ורד סוויד, תגובה שלא שודרה במלואה בתוכנית. נוסח התגובה חובר על ידי הנאשם נתניהו. הנאשם אלוביץ׳ ביקש מישועה להדגיש בכתבה את התגובה ולא את טענות התחקיר. כתבי “וואלה” סברו כי בקשה זו היא בעייתית ואף הבהירו זאת לישועה:

ישועה:           יש לחץ על הכותרת אפשר בראשית להתחיל עם התגובה??

מיכל:              כולם כולל כולם עם הכותרת של המבקר… ווינט, 2, הארץ. נראה

מאוד רע אם נקח את התגובה….

אבירם:           אנחנו נראה כמו ישראל היום בדיוק.

בעקבות דרישת הנאשם נתניהו פורסמה ב”וואלה” ידיעה שכללה ברובה את תגובתו לפרסום.

56. ביום 27.11.2016פנה רן ברץ, ראש תחום ההסברה בלשכת הנאשם נתניהו בתקופה הרלוונטית, לישועה בבקשה לפרסם ידיעה ובה דברים שאמר הנאשם נתניהו בישיבת ממשלה באשר לשיקום חיי האזרחים שנפגעו כתוצאה מגל ההצתות שפגע באזור חיפה. בעקבות הפניה פורסמה ידיעה ב״וואלה” שכותרתה כללה את דברי הנאשם נתניהו מישיבת הממשלה: “נשקם את חיי האזרחים בהקדם“. ישועה עדכן את בני הזוג אלוביץ׳ על כך שהידיעה פורסמה:

ישועה:                         “הועלה לבקשת רן… הוא הודה”.

איריס אלוביץ׳:           “מה שחשוב שניר ורן ידעו ויעבירו לבוסים שלהם שיש

שתפ מעולה…. משתדלים לעשות כמיטב יכולתינו עבור

האבא האמא והבן.”

נספח ב׳ – פירוט היקף טובות ההנאה (בש״ח) ממילצין בתקופה
הרלוונטית

• לעניין שנת 2011הסכום המצוין בטבלה הינו לחודשים אוקטובר-דצמבר בלבד.

נספח ג׳ – פירוט היקף טובות ההנאה (בש״ח) מפאקר בתקופה הרלוונטית

נספח ד׳ לכתב האישום – בקשה לחילוט רכוש

לפי סע׳ 21(א) לחוק איסור הלבנת הון, סע׳ 39 לפקודת סדר הדין הפלילי וסע׳ 297 לחוק העונשין, בית המשפט הנכבד יתבקש להורות בזאת, לאחר הרשעת הנאשמים 2ו-3, על חילוט רכושם של נאשמים 2ו-3, על פי הפירוט שיובא ברשימה שתוגש לבית המשפט הנכבד בהקדם.

המאשימה מודיעה כי ככל שיורשעו הנאשמים, תבקש לחלט נכסים נוספים בשווי כלל הרווחים האסורים וטובות ההנאה שהפיקו הנאשמים בהתאם לסעיף 297לחוק העונשין וביחס לנאשם 2- רכוש בשווי היקף עבירות הלבנת ההון בהתאם לסעיף 21לחוק איסור הלבנת הון.

J

ליאת בן-ארי שמקי
משנה לפרקליט המדינה
(אכיפה כלכלית)