צור קשר
אודות
עורך דין מומלץ
- לפניי בקשה שהגישה הנתבעת לגילוי מסמכים בהתאם להוראות סעיף 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ”ב -1991 הקובע כדלקמן:
“בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות”.
- במסגרת הבקשה שהוגשה מבקשת הנתבעת לקבל את המסמכים הבאים:
- כתב הרשאה וייפוי כוח המתיר לנתבעת לעיין בכל התיק הרפואי של התובע הקשור להליך שבנדון לרבות כלל טענות התובע, כפי שעולות מכתבי הטענות וכיוצא בזה.
- פירוט כל המסמכים הרפואיים באשר הם, לרבות צילומי איברים, חוות דעת רפואיות, מרשמים רפואיים, ממצאים רפואיים, פרוטוקולים רפואיים, פירוט ימי הביקור במרפאות/בתי חולים/מכונים, פירוט/רשימה שמית של שמות כל הרופאים אצלם נבדק התובע בקשר לטענות הקשורות בהליך.
- פירוט כל המסמכים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים של התובע הקשורים לתביעה, וכן כאלה שקדמו (ללא מגבלת זמן) לתביעה שבנדון, לרבות פירוט ביקורים במרפאות/מכונים פסיכיאטריים ו/או פסיכולוגיים, חוות דעת פסיכיאטריות ו/או פסיכולוגיות, מרשמי תרופות פסיכיאטריות ו/או פסיכולוגיות, פרוטוקולים מביקורים במרפאות/המכונים הנ”ל.
- פירוט חשבונות הבנק של התובע לשנים 2020 ו-2021 ובהם כלל תנועות העו”ש בחשבונות.
- כל התכתבויות עם המוסד לביטוח לאומי בעניינים הקשורים לתביעה, לרבות טענותיו של התובע בדבר פגיעה בעבודה; התכתבויות כוללות דואר, פקס, דואר אלקטרוני והודעות במכשיר הנייד; התכתבויות של התובע ו/או מי מטעמו אל המוסד לביטוח לאומי וכן התכתבויות המוסד לביטוח לאומי אל התובע ו/או מי מטעמו; התובע מתבקש להעביר גם נתונים ביחס לכל הכספים שהועברו עליו ע”י המוסד לביטוח לאומי בעניין והאסמכתאות בנושא.
- הבקשה הוגשה במסגרת הליך המתנהל בבית הדין לעבודה, שהחל בתביעה שהגיש התובע בדיון מהיר נגד הנתבעת, חברה העוסקת בפינוי ומחזור פסולת אשר העסיקה את התובע כנהג משאית בשנים 2020-2021.
- התובע טוען כי עבד בנתבעת מיום 19.2.20 ועד שנאלץ להתפטר בחודש יוני 2021 בשל מצב בריאותי שלא אפשר לו להמשיך לעבוד, לאחר שהותקף על ידי מנהל עבודה בנתבעת. התובע תבע תשלום פיצויי פיטורים בגין התפטרות בשל מצב בריאותי בסך של 13,665 ₪ וכן החזר כספים שנוכו משכרו שלא כדין בשל נזקים, דוחות חניה וקנס בטיחות, כמו גם כספים שנוכו כתמורת חופשה ושכר בתקופת מחלה, בסך כולל של 9,377 ₪. בנוסף עתר התובע לחייב את הנתבעת לחתום על טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה וכל טופס אחר הדרוש להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.
- בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי התובע הוא זה שתקף את מנהל העבודה וכי לתובע לא נגרמו חבלות גופניות או פגיעה נפשית אלא מדובר בטענות סרק לשם קבלת כספים שלא כדין מהמוסד לביטוח לאומי ומהנתבעת. הנתבעת טוענת כי האישורים הרפואיים שהציג התובע אינם משקפים את מצבו הבריאותי וד”ר קטי בן דוד החתומה עליהם תתבקש להיחקר עליהם. מכל מקום, הנתבעת פעלה כחוק ובהתאם לאישורים הרפואיים והעבירה למוסד לביטוח לאומי את הבקשה למתן טיפול רפואי, כאשר בהתאם למכתב מהמוסד לביטוח לאומי תביעתו נדחתה.
- הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד על סך 41,018 ₪ במסגרתו היא טוענת כי בתקופת עבודתו הלוותה כספים לתובע על פי בקשתו והוא נותר חייב יתרות הלוואה בסך 6,537 ₪ שלא נפרעו, וכי בנוסף לכך עליו להשיב תשלומים ששולמו לו בגין שעות נוספות בסך של 21,601.49 ₪. בתקופת עבודתו גרם התובע לנזקי רכוש אשר קוזזו בחלקם משכרו ואולם בעקבות שתי תאונות בהן היה מעורב הוא נותר חייב סך של 3,338 ₪, וסך של 1,181 ₪ וכן סך של 500 ₪ בגין קנסות חנייה. בנוסף התובע לא מסר הודעה מוקדמת ולפיכך עליו לשלם סך של 7,860.64 ₪.
- בכתב התשובה טוען התובע כי לא היה כשיר לעבודה עקב מצבו הבריאות וזאת לפי קביעה של רופאה תעסוקתית וכי הודיע לנתבעת כי אינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הרפואי, שלח לה את אישור הרופאה התעסוקתית וביקש לקבל פיצויי פיטורים אך הנתבעת סירבה לכך. התובע אינו נדרש לתת הודעה מוקדמת וזאת משום שהתפטרות על רקע בריאות הוכרה כנסיבה מיוחדת שבה אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. הנתבעת לא טענה במועד סיום עבודתו כי הוא חייב כספים בגין יתרת הלוואות ודרישה זו צצה רק חודשים לאחר סיום ההעסקה ורק לאחר שנשלח מכתב התראה, וכך גם הדרישות להשתתפות בגין נזקים שנגרמו לרכבים ודוחות חניה.
טענות הצדדים בבקשה
- הנתבעת טוענת כי בתביעה שכנגד שהגישה נגד התובע, נדרש התובע להשיב החזר הלוואות שניתנו לו וכן יש לבחון את סיבת התפטרותו מהעבודה שכן הדבר משליך על זכאותו לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. כתב ההרשאה וייפוי כוח דרושים לאור טענת התובע כי נפגע בעבודה בעקבות תגרה שפרצה עם מנהל עבודה בנתבעת. מאותה סיבה נדרשים גם המסמכים הרפואיים, לרבות אלו מן המוסד לביטוח הלאומי וזאת לשם בחינת עמדת המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהגיש בעקבות תאונת העבודה הנטענת. פירוט חשבונות הבנק נדרש לאור טענות התובע כי לא קיבל הלוואות מהנתבעת או כי השיב לנתבעת את ההלוואות שקיבל.
- התובע טוען כי תכלית הבקשה היא להתיש אותו ולקנטרו על ידי אילוצו לחשוף מסמכים בהיקף נרחב אודות ענייניו האישיים, הרפואיים והכספיים רק מאחר והעז להגיש תביעה נגד הנתבעת. הבקשה הלקוחה מעולם התביעות בגין נזקי גוף בעוד שבתביעה כאן אין שום צורך לברר את מצבו הרפואי של התובע, לא כל שכן את מצבו הנפשי וזאת בשים לב לכך שהתובע הגיש תביעה לפיצויי פיטורים עקב התפטרות בשל מצב בריאותי לקוי. אין כל צורך לחשוף את תנועות חשבון הבנק של התובע שכן את סכומי ההלוואות שקיבל ניתן לברר מתדפיסי חשבון הבנק של הנתבעת ואין לאפשר חשיפת התכתבויותיו עם המוסד לביטוח לאומי, שכן לאחרונה תביעתו התקבלה ודי בהצגת מסמך זה לקבלת התביעה.
- הנתבעת הגישה תשובה במסגרתה טענה כי התובע לא התייחס לטענות הנתבעת בנוגע להלוואות שקיבל או פרע ואף לא לטענות בגין אי התייצבות לעבודה בשל מצב רפואי/פסיכולוגי ולא צירף אף מסמך של המוסד לביטוח לאומי אף שיש לכך רלוונטיות נוכח טענתו כי לא התייצב לעבודה בעקבות פגיעה בעבודה.
המסגרת המשפטית
- תכליתו המרכזית של הליך גילוי מסמכים בין הצדדים היא סיוע בחשיפת האמת בהליך המשפטי. הליך זה נועד לייעל ולפשט את הדיון המשפטי, לחסוך בצורך בהבאת עדים וראיות בנושאים שונים, לאפשר לצדדים להתדיין “בקלפים גלויים” וכן ליצור שוויון בין בעל הדין ולהעמיד אותם בעמדה התחלתית שתהיה שווה פחות או יותר (ע”א 2271/90 ג’מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע”מ נ’ אמיר מרדכיואח’ פ”ד מו (3)(1992); בש”א (מחוזי ת”א) 9431/07 עופר גלזר נ’ אלמונית (1.11.2007).
- נקודת המוצא היא הרלוונטיות שיש למסמכים והשאלה האם מסירתם תייעל את הדיון המשפטי, כאשר נקודת המוצא ביחס לגילוי מסמכים היא של גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של מידע שהוא רלבנטי – קרי שהוא מאפשר לצד לקדם את ההליך, כאשר הכרעה בשאלת הרלוונטיות האמורה להיחתך ברוחב לב ולא ביד קפוצה (רע”א 5126/19 פלונית נ’ מגדל חברה לביטוח בע”מ (3.11.2019).
- למבחן הרלוונטיות היבט צר והיבט רחב. ההיבט הצר הוא בגדר מבחן סף שבו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים ובין הטענות בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין להכריע האם מתקיימת זיקה בין המידע שהתבקש לעילות התביעה והאם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע דרוש להוכחת עילת התביעה. במסגרת ההיבט הרחב נדרש בית הדין לשקול את אינטרס הגילוי ומשקלו אל מול השלכות של גילוי המידע המבוקש. במסגרת זו יבחן בית הדין האם יש למבקש אינטרס ישיר, ממשי ולגיטימי בקבלת החומר, עצמת האינטרס הממשי והחשש מפגיעה בזכויות מהותיות, וכן מהות הסעד שנתבע בהליך המשפטי (ע”ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים – קלרק אבנצ’יק (28.3.2007).
- בהקשר זה יש להוסיף כי ההכרעה בשאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים נעשית באמצעות בחינת הפלוגתאות שבמחלוקת בין הצדדים ולא אך על יסוד טענות הצדדים בכתבי הטענות. משכך, אין די בהעלאת טענות כאלו ואחרות בכתב טענות כדי להצביע על רלוונטיות של מסמך וזאת מקום כאשר אין קשר בין הטענות לבין הפלגותאות או הסעדים.
- בתי המשפט נוהגים בגישה רחבה וליברלית שעה שמדובר בפרטיות בעל דין אשר בחר לפתוח בהליך המשפטי וככלל הנטייה היא להעדיף את ערך גילוי האמת על פני זכות התובע לפרטיות.
- עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה אין מקום ליתן צווים כלליים ורחבים, מבלי שהובהרה הרלבנטיות של המסמכים הנדרשים להליך ומבלי שקיימת זיקה בין המסמכים הנדרשים לבין השאלות שבמחלוקת בכדי למנוע “מסע דייג” פסול שתכליתו פריצת גדרי המחלוקת הנעשה תוך פגיעה בפרטיות התובע (בג”ץ 1347/18 פלונית נ’ בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019).
- נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, נפסק כי בסמכות זו יש להשתמש בזהירות ותוך עריכת איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק ובכלל זה קיומם של אינטרסים מוגנים אחרים של בעלי הדין.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וביתר המסמכים שבתיק, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להתקבל בחלקהולהלן אפרט את הנימוקים לכך.
- המסמכים שהתבקשו בסעיפים א’ ב’ ו-ג’ לבקשה– התובע טוען כי התפטר בשל מצב בריאותי ואף תובע פיצויי פיטורים בגין התפטרות בשל מצב בריאותי לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ”ג – 1963. משכך קיימת רלוונטיות למצבו הבריאותי של התובע במועד התפטרותו מהעבודה ולמסמכים הרפואיים המראים כי קיימת סיבה מספקת להתפטרות וכי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להמשיך לעבוד (ע”ע (ארצי) 523/07 עמותת בית הורים “הדקל” – בורק (11.9.2008)): “על פי הפסיקה, מוטל על העובד הנטל להוכיח כי מתקיים בעניינו החריג הקבוע בסעיף 6, המקנה לו זכאות לפיצויי הפיטורים (ראו דב”ע נג/210-3 אהרון רביוב נ’ נאקו שיווק בע”מ ואח’, פד”ע כז 514 (1994)). על מנת לבסס את תביעתו, על העובד להוכיח באמצעות תעודות ומסמכים רפואיים כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו, ולכן מצב בריאותו מהווה סיבה מספקת להתפטרות. על העובד שמתפטר בשל מצב בריאותו מוטלת החובה להודיע למעבידו על סיבת ההתפטרות, כדי לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה אשר יתאימו למצבו הרפואי של העובד כך שלא תתקיים “סיבה מספקת” להתפטרות, כלשון הסעיף בחוק. מובן שבחינת תחולתו של הסעיף מחייבת בדיקה של כל עניין לגופו לפי נסיבותיו המיוחדות”.
- אוסיף כי בהתאם לפסיקה, מסמכים רפואיים שהם מהתחום האינטימי, הקשורים בטיפול נפשי עלולות לחשוף את נימי הנפש ופרטים מוצנעים שעצם גילויים וחשיפתם אינן נמסרות ביד רחבה, זאת משום שהדבר עלול לפגוע בתובע פגיעה שהיא קשה לאין שיעור מתרומתה להגנת הצד שכנגד (ת”א (מחוזי מרכז) 26351-06-20 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) בע”מ נ’ פלוני (13.1.2021). בהקשר זה ציין בית המשפט העליון בעניין פלונית כדלקמן(בג”ץ 1347/18 פלונית נ’ בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019):
“ודוק: מקובלת עלי הטענה כי בעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא של התובע על פרטיותו. בתיקי נזיקין, וכעניין שבשגרה, הפרקטיקה הנוהגת היא שהתובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס”ר). החתימה על הוס”ר נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החיסיון, על מנת לאפשר לנתבע להתגונן. עם זאת, אין להרחיק לכת ולקבוע כי כל תובע, בשל עצם מעמדו כתובע, “מתפשט” מיניה וביה מכל זכות לפרטיות או לחיסיון שעומד לזכותו כבעל החיסיון(privilege-holder) . הלכות אפרופים וידיעות אחרונות קולעות תובעים פוטנציאליים לדילמה של ממש. תובע שיודע כי יהא עליו לחשוף מידע רגיש ביותר, הנוגע לפרטיותו או לעברו הפסיכיאטרי והרפואי, עלול לוותר על תביעתו הצודקת על מנת להימנע מחשיפה כואבת. יש בגישה זו לפתוח פתח להפעלת לחצים על תובעים שיוותרו על תביעתם, שאם לא כן, יידרשו לגלות מידע ומסמכים רגישים.”
- התובע צירף מכתב מרופאה תעסוקתית מיום 19.9.2021 שבו צוין כי ‘במצבו הבריאותי הנוכחי’ הוא אינו כשיר לחזור לעבודתו ואף הסכים להציג אישור המוסד לביטוח לאומי על קבלת התביעה ואולם הוא לא צירף מסמך זה לתגובתו. עם זאת, בנסיבות שבהן עילת התביעה העיקרית של התובע היא לקבלת פיצויי פיטורים בגין התפטרות בשל מצב בריאותי, ועל התובע מוטל הנטל להוכיח קיומן של נסיבות אלה, יש מקום להורות לתובע לגלות את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים אשר יעידו על מצבו הבריאותי במועד שבו התפטר.
- עם זאת, לא מצאתי לנכון להורות לתובע לחתום על טופס ויתור סודיות ואף לא להורות לו למסור נתונים אישיים ובריאותיים מעברו אשר אינם נוגעים לנסיבות שבהן הסתיימו יחסי העבודה. מדובר בבקשה גורפת לקבלת מידע רפואי אישי של התובע החורג מעבר למחלוקת שבנדון, ולא מצאתי כי הנתבעת הניחה תשתית עובדתית מינימאלית לכאורית לביסוס הטענה כי כל המסמכים הרפואיים והאישיים הנוגעים למצבו של התובענדרשים לביסוס הגנתה.
- אוסיף כי לא מצאתי הצדקה לפגוע בפרטיות התובע באמצעותו חיובו להצגת כל המידע אודות מצבו הנפשי בעבר אף בהיבט הרחב של מבחן הרלוונטיות, במסגרתו נבחנת רלוונטיות המסמכים אל מול זכויות ואינטרסים העשויים להתנגש זה עם זה. סבורני כי חיוב התובע לגלות פרטים אישיים אינטימיים מעברו אינה מוצדקת לנוכח עילות התביעה והסעדים שנתבקשו, בשים לב לכך שמדובר בסופו של יום בתביעה כספית, המשלבת טענות חוזיות וטענות להפרת זכויות קוגנטיות.
- יישום הפסיקה שצוינה לעיל בעניינו מוביל למסקנה כי יש מקום להורות לתובע להציג את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים למצבו במועד ההתפטרות, לרבות המסמכים שהגיש למוסד לביטוח לאומי בעניין זה. עם זאת, האיזון בין זכות הנתבעת לקבל את המידע הדרוש אודות מצבו הבריאותי של התובע במועד התפטרותו ובין זכות התובע לפרטיות,מחייב כי ככל שיש במסמכים אלה פרטים אישיים שאינם נוגעים למצב הבריאותי בגינו התפטר לטענתו, יהיה התובע רשאי התובע להשחיר פרטים אלה.
- אשר לפירוט חשבונות הבנק שהתבקשו בסעיף ד’ לבקשה– משעה שקיימת מחלוקת בין הצדדים על כספי ההלוואה שתובע נטל ולא השיב קיימת רלוונטיות לפירוט חשבונות הבנק שלו שכן יש בו כדי ללמד על הכספים שהעבירה לו הנתבעת. בשים לב לכך שמדובר בתקופה קצרה יחסית של שנה וחמישה חודשים, איני סבורה כי הגשת תדפיס תנועות חשבון לחודשים אלה יש בו כדי להכביד על התובע יתר על המידה. עם זאת, התובע רשאי להשחיר נתונים פרטיים או כאלה שאינם קשורים לסכומי ההלוואה שקיבל או העביר לנתבעת.
- אשר להתכתבויות התובע עם המוסד לביטוח לאומי שהתבקשו בסעיף ה’ – לא מצאתי כי קיימת רלוונטיות לכל התכתבויות התובע עם המוסד לביטוח לאומי, אך עם זאת סבורני כי קיימת רלוונטיות להתכתבויות שעניינן הכספים ששולמו לתובע כדמי פגיעה או כנפגע עבודה (ככל ששולמו) וזאת בשים לב לטענת התובע כי התפטר בשל הפגיעה בעבודה.
- טרם סיום אבהיר כי כל קביעותיי בהחלטה זו הן לכאוריות בלבד ויפות לשלב זה של ההליך.
סוף דבר
- נוכח כל האמור והמפורט לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה באופן שעל התובע לגלות לנתבעת את המסמכים הבאים:
- כל המסמכים הרפואיים הנוגעים לפגיעה בעבודה שנגרמה לו לטענתו בעקבות המריבה עם מנהל העבודה שלאחריה הסתיימו יחסי העבודה ובכלל זה את התביעה להכרה בפגיעה בעבודה בצירוף כל המסמכים הרפואיים ששלח למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעה זו כפגיעה מעבודה.
- פירוט תנועות העו”ש בחשבון הבנק של התובע לשנים 2020 ו-2021.
- כל ההחלטות שנשלחו לתובע מהמוסד לביטוח לאומי ביחס לפגיעה בעבודה ובכלל זה החלטות הנוגעות להכרה באירוע כפגיעה בעבודה, וכן לתשלום כספים בגין הפגיעה בעבודה.
- מובהר כי התובע רשאי להשחיר במסמכים שצוינו לעיל פרטים שאינם קשורים לפגיעה בעבודה, כמו גם פרטים הנוגעים לעברו ולצנעת הפרט וכן נתונים ופרטים הנוגעים לצדדים שלישיים שאינם צד להליך.
- הוצאות הבקשה יישקלו בתום ההליך.
ניתנה היום, ז’ אייר תשפ”ב, (08 מאי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
08 מאי 2022
לפני:
כב’ הרשמת רעות שמר בגס
התובע:
אברהם
–
הנתבעת:
שרון – דן השקעות בע”מ
החלטה
