דיני עבודה

זהו נוסח פסק הדין שניתן ביום 3.2.2021, אשר הוגדר במערכת באותו מועד שהוא ניתן כ”חסוי לציבור ופתוח לצדדים” ובהמשך להחלטה מיום 6.4.2021 הותר פרסומו של מלוא פסק הדין לרבות שמות הצדדים.

עורך דין מומלץ

1. לפנינו תביעתה של טי.או.אם.לשרותך בע”מ (להלן: “התובעת” או “המעסיק“) שעילתה הראשונית והעיקרית הייתה למנוע מהנתבעים להתחרות בה לאחר שנתבע 1(להלן: “חזי“) ולאחר שנתבע 2(להלן: “רונן“) סיימו לעבוד אצלה והקימו לעצמם או הפעילו עסק מתחרה באמצעות נתבעת 3.

עלתה כאן הסוגיה – האם התובעת כמעסיקתם לשעבר של חזי ושל רונן הראתה “אינטרס לגיטימי” שהוכח ככזה הראוי להגנה ושיש בו הצדקה להגביל את חופש עיסוקם של חזי ושל רונן זאת לאחר שסיימו לעבוד אצלה והקימו לעצמם עסק מתחרה בדמות נתבעת 3?

2. 2. בסוף דיון ההוכחות שקיימנו ביום 23.4.20ובעקבות שאלות ביה”ד חזר בו ב”כ התובע מסעיפים 6.3, 6.4ו- 6.5לתביעה שכללו את הסעדים הבאים :

“6.3. להימנע במישרין או בעקיפין, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, מלפנות ו/או להתקשר ו/או ליתן שירותים למי מלקוחות התובעת;

6.4.     להימנע במישרין או בעקיפין, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, מלפנות ו/או להתקשר ו/או להעסיק את מי מעובדי התובעת;

6.5.     להימנע, במישרין או בעקיפין, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, מלעשות כל שימוש מכל סוג שהוא ו/או לנצל לתועלתו ו/או למטרתו המסחרית ו/או האישית ו/או בעבודתו במקום עבודה אחר, את הסודות ו/או הידע ו/או המידע של התובעת על לקוחותיה.”

3. 3. כך שכל מה שנותר מהתביעה של התובעת הם סעיפים 6.6ו – 6.7במסגרתם היא מבקשת לחייב את הנתבעים לשלם לה ביחד ולחוד פיצויים בסך 300,000₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.
4. 4. יחד עם כתב הגנתם הגישו הנתבעים ביום 11.1.19כתב תביעה שכנגד הן נגד התובעת והן נגד מר ליאור רוטשילד (להלן:”ליאור“) שהינו בעל השליטה ומנהלה של התובעת.

התביעה שכנגד הוגשה בעילה עיקרית של פרסום לשון הרע על סך 320,000₪ בגין שלושה פרסומים שבוצעו לטענת הנתבעים ע”י התובעת או ליאור ובפרסומים אלו ליאור השמיץ אותם.

כמו כן, כוללת התביעה שכנגד את תביעתו של חזי לבונוס בסך 7,000₪ שלטענתו הוא זכאי לקבל מהתובעת ובנוסף רונן תובע סך 15,000₪ בגין פיטורין בניגוד לדין וסך 10,000₪ בגין הטענה שהוא אולץ לעבוד משך שלושה שבועות ללא שכר.

א.     רקע עובדתי

5. 5. התובעת היא חברה העוסקת באספקת שירותי מחשוב אותה ייסד ליאור לפני למעלה מ –23שנה והוא בעל השליטה בה ומנהלה¹. משך השנים מעסיקה התובעת כ 14עד כ 20עובדים². ליאור הינו בעל השכלה משפטית והוא עורך דין.³
6. 6. חזי הוא בעל השכלה אקדמית בתחום מדעי המחשב ומדעים בכלל ועוסק בתחום המחשבים מאז שנת ⁴.1989חזי עבד אצל התובעת החל מחודש 7.2009ועד ליום 31.3.18כשבשנים האחרונות לעבודתו, תפקידו בתובעת היה מנהל תפעול. בין חזי לבין התובעת מעולם לא נחתם הסכם העסקה כלשהו בכתב.
7. 7. רונן הוא בעל הכשרה כמהנדס רשתות (MCSE) עוסק בתחום המחשבים משנת 1995כשבמהלך השנים עבד רונן במספר גופים גדולים כגון IBM, חברת אומניטק ובמשרד התמ”ת⁵. רונן עבד אצל התובעת מינואר 2014עד 12.7.18או עד ⁶.15.7.18

בתפקידו האחרון של רונן אצל התובעת הוא עבד כ”איש סיסטם”. תפקידו היה בעיקר טכני לספק ללקוחות התובעת תמיכה לסביבות שרתים ורשתות תקשורת⁷.

במהלך שנות עבודתו של רונן אצל התובעת הוא חתם על שני הסכמי עבודה: האחד מחודש ינואר 2014על פיו הוא התחייב גם “5.1.5 לשמור בסודיות מוחלטת את ענייני החברה ולהימנע מלהתחרות בה בדרך כל שהיא – כמפורט בחוזה זה להלן“.⁸

¹      סעיף 1.1לתצהירו של ליאור.

²      עדות ליאור, תמליל דיון מיום 23.4.2020, עמודים 38 , 39.

³      תמליל דיון מיום 23.4.2020, עמוד 23.

⁴      סעיף 10לסיכומים.

⁵      סעיף 12לסיכומי הנתבעים.

⁶      במוצג נ\2הוגשו שני סיכומי פגישה שהתקיימה ביום 10.6.18. בסיכום פגישה נושא תאריך 10.6.18נרשםשרונן יעבוד עד יום 12.7.18ועל זה מיום 21.6.18נרשם שהוא יעבוד עד 15.7.18.

⁷      ראה סעיף 2לתצהירו של רונן.

⁸      נספח א’ לתצהיר רונן.

הסכם עבודה שני חתם רונן עם התובעת בחודש אפריל 2018במסגרתו הוא התחייב כך⁹:

“סודיות

…

12.1.   מובא לידיעת העובד, כי שמירת סודיות עניינה של החברה הינו תנאי מפתח להצלחת החברה ולכושר התחרות שלה.

12.2.   לאור האמור, מתחייב העובד כי הן במהלך תקופת עבודתו אצל החברה לשמור בסודיות מוחלטת כל מידע, כהגדרתו להלן, אשר יגיע לידיעתו או לרשותו, במהלך תקופת עבודתו בחברה, לא יעבירו לכל אדם או גוף אחרים… כן מתחייב העובד שלא לעשות שימוש כל שהוא במידע כזה לתועלתו הוא ו/או לתועלת אחרים בין שקשורים בו ובין שאינם קשורים בו.

12.3.   “מידע” לעניין חוזה זה, משמעו – כל מידע, בין בעל פה ובין בכתב או בכל דרך רישום אחרת… המתייחס או הנוגע לחברה במישרין או בעקיפין, לרבות לעסקיה, נוהלי דרכי ושיטות ייצור, מחקר, תכניות פיתוח, שיווק מכירות ומבלי לגרוע מהאמור לעיל:

12.3.1 פרטים על מוצרים, תכשירים, תהליכים, מערכות, תוכנה, חומרה, מחירים, ידע, תגליות וכיו”ב אשר לחברה זכות על הידע שלהם או הנמצאים ברשותה ואשר נמסרו לידיעתו של העובד או הגיעו לידיעתו באקראי ו/או עקב ו/או תוך כדי עבודתו בחברה

12.3.2 פרטים על ספקים ויצרנים עימם נמצאת החברה בקשרים ועל מוצריהם, פרטים על לקוחות החברה בארץ ובחו”ל ועל עסקיה של החברה עימם, פרטים על שיטת התמחיר, מחירי המוצרים על ידי החברה ועל השירותים הניתנים על ידיה, שיטות עבודה, מבנה ארגון וניהול פעולות החברה, דוחות ונתונים כספיים, חשבונות החברה בבנקים ומצבה הפיננסי והכספי וכן היקף המכירות, ההכנסות וההוצאות של החברה, פרטים על שכרו של העובד ותנאי עבודתו בחברה … וכן על שכרם ותנאי עבודתם של

⁹     נספח ב’ לתצהיר רונן. עובדים אחרים בחברה, אשר נמסרו לו או הגיעו לידיעתו בכל דרך שהיא.

12.4.   ידוע לעובד שהפרת התחייבות לסודיות על פי סעיף זה לעיל עלולה להסב לחברה נזק כבד .

12.5.   העובד מתחייב לשמור בסודיות תנאי חוזה זה, הן בתקופת עבודתו בחברה והן לאחר שיחדל להיות עובד החברה מסיבה כלשהיא.

13. תחרות

העובד מתחייב כי לא יקיים קשר עיסקי ו/או קשרי עבודה עם לקוחות החברה בין באופן אישי ובין באופן עקיף על ידי צד ג’, במשך 6 חודשים מיום סיום עבודתו בחברה. התחייבות זו כוללת את החובה לשמור תנאי חוזה זה גם מול עובדי החברה“.

8. 8. נתבעת 3(להלן: “הנתבעת“) היא חברה אותה רונן הקים בשנת 2012אז היה בעל כל מניותיה כשמשך השנים היא סיפקה לטענתו של רונן שירותים בתחום טכנולוגיית ענן למספר מצומצם של לקוחות אותם רונן הכיר עוד לפני שעבד אצל התובעת¹⁰.

בעת הקמתה ובשנים עברו שמה של הנתבעת היה “החברה המרכזית לגיבוי ענן בע”מ” וכן היא נקראה “סומברג שירותי מחשוב בע”מ”.

ביום 19.8.18שונה שמה של הנתבעת 3ל”אייתים אס אייץ בע”מ” בהתאם להחלטה שהתקבלה באותה חברה ביום ¹¹.31.7.18

9. 9. חזי ורונן טוענים, כי החלו בפעילות עסקית משותפת תחת כובעה של הנתבעת, זאת רק לאחר שרונן סיים עבודתו אצל התובעת ובמסגרת פעילותם המשותפת הנ”ל שינו את שמה של הנתבעת ל “אייתים אס אייץ בע”מ” כשהם גזרו שם זה מחברה קודמת של חזי שהיתה בבעלותו משך שנים עובר לתחילת עבודתו אצל התובעת כששם חברתו היא “אייתים מחשבים וטכנולוגיות מידע בע”מ”¹². רק בחודש ינואר 2019חולקו מניות הנתבעת באופן שווה בין רונן לבין חזי.

¹⁰       סעיף 5לתצהירו של רונן.

¹¹       ראו המידע על פרטי חברה שהוצא ממחשב רישום החברות וצורף כנספח 2לבקשה למתן סעדים זמניים.

¹²       סעיף 32לתצהירו של רונן.

ב.      ניהול ההליך בבית הדין

ב.1. ההליך בבית הדין נפתח בבקשה לסעדים זמניים וכתב תביעה עיקרי

10. 1 ביום 21.11.18הגישה התובעת בקשה דחופה לסעדים זמניים במסגרתה ביקשה מבית הדין שיתן צו במעמד צד אחד כנגד הנתבעים המורה להם להימנע מלפנות ולהתקשר או ליתן שירותים למי מלקוחותיה של התובעת וכן למנוע מהם מלעשות שימוש כלשהו בסודות והידע או המידע של התובעת על לקוחותיה.

באותה בקשה דחופה, התבקש גם ביה”ד ע”י התובעת להורות לנתבעים להימנע מלפנות או להתקשר או להעסיק את מי מעובדי התובעת. יחד עם הבקשה הדחופה לסעדים זמניים הגישה התובעת גם תביעה עיקרית.

11. 1 כבר במעמד זה יצוין, כי אחת הטענות המרכזיות של התובעת היתה ועודנה שחזי ורונן חברו יחדיו במזימה כ”סוס טרויאני” תוך שהם סיימו לעבוד אצל התובעת באופן מדורג ומתוזמן, כשהם גוזלים מהתובעת בעורמה רשימת לקוחות ומידע לגבי אותם לקוחות.

התובעת טוענת שחזי ורונן השתמשו במידע שהיה להם על לקוחותיה של התובעת מכוח עבודתם בתובעת לצורך גזילת הלקוחות לעסק המתחרה החדש אותו הקימו.

12. 1 לאחר שהנתבעים הגישו תגובתם לבקשה לסעדים זמניים קיימנו ביום 3.12.18דיון ראשון בביה”ד.

באותו דיון בבקשה לסעדים זמניים מיום 3.12.18שמענו את עדותם של ליאור, חזי ורונן ולמרות שהיתה כבר אז ניכרת גישה בעייתית של התובעת ושל ליאור אשר ביקשו להיות “חסינים” מפני תחרות בכך שחזי ורונן לא יתחרו בתובעת לאחר שסיימו לעבוד אצלה והדרישה לאי תחרות היתה כה גורפת מצידה של התובעת, כך שלטעמו של ליאור ושל התובעת גם אם מישהו מלקוחותיה של התובעת יבקש מהנתבעים לקבל שירות, הרי שגם אז יש לאסור על הנתבעים ליתן ללקוחות אלו שירות כלשהו¹³ וזאת ללא הגבלת זמן כלשהי¹⁴ – עדיין התעורר לכאורה באותו מעמד של הדיון חשש לקנוניה ולמזימה שנרקמה לכאורה מצידם של חזי ורונן בכך שהם סיימו באופן מדורג ומחושב מראש את עבודתם אצל התובעת תוך שהם משדלים את לקוחותיה לטובת העסק החדש שהקימו.

13. 1 כבר בדיון שקיימנו ביום 3.12.18הבהיר ב”כ התובעת את גישתו לפיה אסור

לנתבעים ליתן שירות כלשהו למי מלקוחותיה של התובעת, גם אם המדובר בלקוח שעזב את התובעת מרצונו ופנה לנתבעים לקבל מהם שירות¹⁵.

כך גם עלה מאותו דיון מיום 3.12.18כי אין כאן רשימת לקוחות סודית כלשהי שהוגשה ע”י התובעת.

אך למרות כל זאת, עלה חשש באותו מעמד של הדיון בבקשה למתן סעדים זמניים שקיימנו ביום 3.12.18למזימה שנרקמה לכאורה ע”י חזי יחד עם רונן, שתרוקן את התובעת מלקוחותיה וזאת על סמך התשתית העובדתית והלכאורית כשהדגש הוא על הלכאורית שעלתה נכון למועד הדיון מיום 3.12.18בסעדים הזמניים ולפיה שני עובדיה לשעבר של התובעת סיימו באופן מדורג לעבוד אצלה. חזי שהוא העובד הבכיר שעבד בתובעת כסמנכ”ל תפעול וטכנולוגיות מאז יולי 2009סיים עבודתו אצל התובעת בסוף מרץ 2018והנה מספר חודשים לאחר מכן רונן שעבד אצל התובעת בתפקיד טכני (סיפק ללקוחות התובעת תמיכה לסביבות שרתים ורשתות תקשורת) ביקש ביום 21.5.18מליאור (תקופה קצרה לאחר התפטרותו של חזי) לעבור לחצי משרת עבודה וכשזה לא התאפשר לו אז ביקש רונן לסיים עבודתו אצל התובעת החל מיום 15.7.18וזאת בתירוץ לפיו אשתו קודמה בעבודתה ועליו לטפל בילדיו¹⁶. אלא שהתברר לליאור בדיעבד, כי ימים ספורים לאחר סיום עבודתו של רונן בתובעת, שונה שם החברה שהיתה בבעלותו של רונן (נתבעת 3) לשם של חברה אחרת שהיתה בבעלותו של חזי, כך ששניהם לטענת ליאור, חברו יחדיו והקימו עסק מתחרה בפורמט של נתבעת 3כשההחלטה על שינוי שמה של נתבעת 3

¹³      ראה סעיף 1לבקשה למתן סעדים זמניים.

¹⁴      ראה סעיף 6.3לכתב התביעה העיקרי.

¹⁵      דברי ב”כ התובעת, תמלול הדיון מיום 3.12.18, בעמוד 8שורה 27.

¹⁶      סעיף 3.13לבקשה למתן סעדים זמניים וכן עמוד 6שורה 2לתמליל הדיון מיום 3.12.18. התקבלה ביום 31.7.18ובפורמט זה פנו הנתבעים ללקוחות התובעת תוך שהם משדלים אותם לעבור מהתובעת אל הנתבעים.

בדיון מיום 3.12.18הבהיר ב”כ התובעת שהנתבעים פנו לכל לקוחותיה של התובעת,¹⁷ ובעדותו של ליאור מיום 3.12.18הוא הבהיר באופן הברור ביותר שהוא יביא את אותם לקוחות שהנתבעים שידלו לעדות בהליך העיקרי¹⁸.

ב.2. ההסכמות בהליך הזמני

14. 1 על בסיס אותו חשש לכאורי למזימה שנרקמה לכאורה על ידי חזי ורונן כנגד התובעת, הביא ביה”ד את הצדדים להסכמה בסוף הדיון מיום 3.12.2018כדלקמן:

“ב”כ הצדדים:

מבלי שצד יודה בטענות משנהו ומבלי לפגוע בזכות כלשהי מזכותם של הצדדים, אנו מקבלים את המלצת בית הדין לסיום המחלוקות בהליך הזמני, כדלקמן:

1. 1. מוסכם עלינו, כי המשיבים לא יפנו בכל דרך שהיא לא בעצמם ולא באמצעות מי מטעמם לרשימה של 40 לקוחות של המבקשת, אשר תפורט עכשיו בהסכמה זו וזאת החל מיום 12.07.18 ועד 12.01.19, כאשר המדובר באיסור כלפי המשיבים לפנות לאותם לקוחות בכדי לשכנעם לעבור ולעבוד עימם ואלו הם הלקוחות:
2. 1. …
3. 2. …
4. 4 …
5. 2. מוסכם על הצדדים באופן הדדי שלא להשמיץ זה את זה בפני גורם

כלשהו.

אנו מבקשים מבית הדין ליתן להסכמתנו זו, תוקף של החלטה”.

15. 1 יוצא אם כן, כי בסוף אותו דיון שהתקיים בבית הדין ביום 3.12.2018הגדירו

הצדדים בהסכמה רשימה של 40לקוחות של התובעת שלגביהם נאסר על הנתבעים לפנות ללקוחות אלו החל מיום 12.7.2018ועד ליום 12.1.2019, ולשכנע את הלקוחות הנ”ל לעבוד עם הנתבעים.

¹⁷        תמלול הדיון מיום 3.12.18, עמוד 2שורה 6; סעיף 1.5עמוד 2לבקשה לסעדים זמניים.

¹⁸        תמליל הדיון מיום 3.12.18, עמוד 16.

כמו כן הסכימו הצדדים באותו מעמד שלא להשמיץ זה את זה בפני גורם כלשהו.

16. 1 בסעיף 22לסיכומי ב”כ התובעת תיאר ב”כ התובעת את ההסכמות אליהן הביא בית הדין את הצדדים באותו דיון מיום 3.12.2018ככאלו שהצילו את התובעת.

ליאור הגדיר בעדותו את ההסכמה אליה הביא בית הדין את הצדדים בהליך הזמני ככזו שהצילה לו את החברה.¹⁹

אך כאן בתום ההליך הזמני היה על התובעת לעצור את ההתדיינות ולא להמשיך בניהול הליך לא מבוסס ומיותר של תביעתה העיקרית.

בפועל ולאחר ששמענו את ההוכחות בתיק, מסתבר כי אין כל בסיס משפטי ולא היתה כל הצדקה משפטית להגביל את חופש עיסוקם של הנתבעים.

ג.     דיון והכרעה

ג.1. לא הוכחה כל מזימה של הנתבעים או קנוניה שנרקמה כנגד התובעת

17. 1 לאחר שנפרשו לפנינו מלוא הראיות וקיימנו עוד שלוש ישיבות בתביעה העיקרית (קדם אחד ביום 5.6.19ושתי ישיבות הוכחות בתאריכים 23.4.20ו- 20.7.20) לא זו בלבד שהתובעת לא הוכיחה מזימה או קנוניה או כל חובה אחרת שלטענתה הופרה על ידי הנתבעים, אלא הצטיירה לפנינו תמונה של מעסיק שכל מטרתו להיות חסין מפני תחרות תוך שהשתכנענו כי התחייבותו של רונן כפי שהוא נטל על עצמו שלא להתחרות בתובעת כאמור בהסכם העבודה עליו הוא חתם עימה בחודש אפריל 2018אינה מגינה על “אינטרס לגיטימי” של התובעת שיש בו הצדקה להגביל את חופש עיסוקו של רונן ומכאן שהיא חסרת תוקף משפטי ובטלה. היום בדיעבד כשמלוא התשתית העובדתית פרושה לפנינו, אנו משוכנעים, כי אין כל הצדקה משפטית להגביל את עיסוקם של הנתבעים רק כדי לאפשר לתובעת חסינות מפני תחרות.

¹⁹    תמליל הדיון מיום 23.4.2020, עמ’55ש’8ו – 26.

ג.1.א. חשיפת תכתובות הווטסאפ בין חזי לרונן מיום 31.3.18מהמועד בו חזי סיים לעבודבתובעת ועד יום 15.7.18המועד בו רונן סיים לעבוד בתובעת

18. 1 על בסיס אותו חשש למזימה שעלה לכאורה בדיון לסעדים זמניים ניתן על ידי ביה”ד ביום 26.12.19צו חריג שחייב את הנתבעים לחשוף את כל תכתובות הוואטסאפ שהוחלפו בין חזי לבין רונן כדלקמן:

“לתצהירים יצרפו הנתבעים את ההתכתבויות בין חזי לבין רונן מיום 31.3.18 המועד בו חזי סיים לעבוד בתובעת ועד יום 15.7.18 המועד בו רונן סיים לעבוד בתובעת, אך ככל שיש בהתכתבויות אלו דברים שנרשמו שאינם קשורים למשפט זה ויש בהם לפגוע בפרטיותם של מי מהנתבעים יושחרו אותם קטעים.

לדיון עצמו יגיעו הנתבעים עם כל ההתכתבויות הנ”ל ויהיה בידם עותק שאינו מושחר.“. (ראה סעיף 5להחלטה מיום 26.12.19).

הצו החריג שחייב את חזי ורונן להמציא את חלופת המסרונים ביניהם ממועד סיום עבודתו של חזי אצל התובעת ועד מועד סיום עבודתו של רונן אצל התובעת נועד לחשוף את אותה “מזימה מתוכננת” שמייחסת להם התובעת . כך שאם אכן חזי רקם עם רונן את המזימה , כפי שטוענת התובעת , לגזול ממנה את לקוחותיה , תוך כדי מהלך מתוחכם של סיום עבודה מדורג שתחילה חזי מסיים לעבוד אצל התובעת ומקים תשתית לעסק משותף שלו עם רונן אשר ממשיך בזמן הזה לעבוד כ “סוס טרויאני” אצל התובעת ובינתיים תוך כדי תקופה זו מעבירים לעסק החדש לקוחות של התובעת , הרי שמזימה מתוכננת זו היתה צריכה לקבל ביטוי בתכתובות ובמסרונים שהוחלפו בין חזי לבין רונן בזמן אמת.

19. 1 בפועל, לא זו בלבד שמאותה חלופת מסרונים אין כל עדות למזימה של חזי ורונן לגזול את לקוחותיה של התובעת, אלא עולה תמונה של שני חברים שעבדו יחדיו מספר שנים ולאחר סיום עבודתו של חזי אצל התובעת ולאחר שהוא החזיר לה את הטלפון הנייד שלו, ממשיכים שני החברים לשמור על קשר חברי במספר הנייד החדש של חזי, כשרונן ממשיך עדין לעבוד אצל התובעת ואף אחד משניהם טרם גיבש לעצמו באופן ודאי באותה עת כיצד ימשיך להתפרנס.

ביום 3.5.18רונן מעביר לחזי קישור לאתר אינטרנט – XPLACE.COMזהו פורטל המקשר בין פרילנסרים לבין עסקים לצורך ביצוע התקשרויות בפרוייקטים שונים ואז לאחר דקה רונן שולח לחזי מסרון “דוגמא לפרוייקט, יכול להתאים לך…”

ניתן ללמוד ממסרונים אלו שרונן שולח לחזי ביום 3.5.18על האופן בו הוא מנסה לעזור לחזי למצוא משרה\ עבודה.

20. 2 ביום 23.5.18בשעה 17:46רונן מבקש מחזי “דוגמאות להצעות מחיר , הסכמי שירות\בנק שעות וכד”יש לזכור , כי המסרון מיום 23.5.18נשלח לאחר מספר תכתובות מיום 22.5.18בהם רונן מעדכן את חזי שערב קודם לכן ( דהינו ביום 21.5.18) רונן נפגש עם ליאור והיה ברור באותו מעמד שרונן מסיים עבודתו אצל התובעת , אלא שליאור ביקש מרונן שימשיך לעבוד אצל התובעת עוד חודש\ חודשיים אך רונן סירב. בחילופי התכתובות מיום 22.5.18רונן מתייעץ עם חזי לגבי זכויותיו בתקופת ההודעה המוקדמת, בהיבט של שכר עבודה ופידיון/ניצול ימי חופשה שנתית תוך שהוא משתף את חזי בחששות של ליאור מכך שיהיה בחסר של כוח אדם ובחשש לעזיבת לקוחות כתוצאה מסיום עבודתו של רונן אצל התובעת. לכן, ליאור מבקש מרונן שלא לספר ללקוחות כי הוא מסיים לעבוד אצל התובעת.

מכל זאת , עולה תמונה לפיה , ביום 23.5.18במועד שללא ספק היה ידוע הן לליאור והן לרונן כי רונן מסיים את עבודתו בתובעת, נעזר רונן בחברו חזי לצורך הערכות לגבי עתידו המקצועי והתעסוקתי ומבקש ממנו דוגמאות להצעות מחיר , הסכמי שירות וכדומה. אין כאן מצב של “סוס טרויאני” שרונן מעביר לחזי חומר של התובעת בזמן שהוא עדין עובד אצלה , אלא הערכות לגיטימית של רונן לגבי עתידו התעסוקתי.

21. 2 ביום 14.6.18רונן מודה לחזי שהמליץ עליו בכתב ברשת החברתית Linkdinליצירת שיתופי פעולה עסקיים – מכאן עולה שרונן נמצא עדין בשלב של מחפש את עתידו התעסוקתי בין כשכיר או כפרילנסר.
22. 2 ביום 10.7.18רונן מברר עם חזי פרטים לגבי משרה בחברת HAZERAומבקש מחזי סיוע באמצעות קשריו של חזי עם אורי שדמי (סמנכ”ל הכספים של חברת הזרע) אך חזי משיב לו שהוא שוחח עם אורי שדמי והמשרה אינה רלבנטית עבור התובע משום שבאותה חברה חיפשו לקלוט עובדים שכירים ולא פרילנסרים.
23. 2 לסיכום נקודה זו – חילופי תכתובות המסרונים בין חזי לבין רונן בתקופה שלאחר שחזי סיים עבודתו בתובעת ועד המועד בו רונן סיים שם עבודתו אינם מלמדים על מזימה כלשהי הנוגדת את הדין אותה רקמו שניהם כנגד התובעת. מאותם מסרונים עולה קשר חברי בין שני עמיתים שעבדו יחדיו משך מספר שנים אצל התובעת והם מחפשים את דרכם התעסוקתית והמקצועית שנכון לאותו מועד טרם גובשה.

מהתכתובות אין שום ראיה למזימה של גזל לקוחותיה של התובעת. אין כל ראיה לשידול לקוחותיה של התובעת על ידי הנתבעים באותה תקופה בה חזי סיים לעבוד אצל התובעת ורונן המשיך עדין לעבוד אצלה משך תקופה קצרה.

24. 2 בשונה מאמירתו של ליאור אשר נאמרה מפיו בדיון מיום 3.12.18שהתקייםבבקשה לסעדים זמניים עת שהוא הבהיר שיביא לעדות בהליך העיקרי אתאותם לקוחות שהנתבעים שידלו²⁰, בפועל לא הובאו אותם הלקוחות למתןעדות ובמעמד עדותו של ליאור בהליך העיקרי הוא מציין כי עשה טעות בכךשלא הביא מטעמו עדים.²¹

ג.1.ב. הלקוחות – הרדיו וחברת הזרע

25. 2 בסעיף 3.31לתצהיר עדותו הראשית של ליאור, הוא מפרט רק שני לקוחות של התובעת אותם הצליחו הנתבעים לשדל ולהעבירם לקבל שירותים מהנתבעים במקום מהתובעת, כששני הלקוחות שהתובעת טוענת כי הנתבעים גזלו ממנה הם הרדיו וחברת הזרע.

²⁰      תמלול הדיון מיום 3.12.18, עמ’16.

²¹      תמליל הדיון מיום 23.4.20, עמ’74שורה 10.

באלו המילים מתאר ליאור את הגזל של שני לקוחות אלו :

“3.31.5אם היה לנתבעים שמץ של יושרה היו נמנעים מלפנות ללקוחות אלו בזמן כה קצר וחמור מכך להכין את התשתית בעודם עובדים אצל התובעת ולשחק משחק כפול”

26. 2 על מנת להראות את הנזק הכלכלי שנגרם לתובעת כתוצאה מהגזל שלטענתה ביצעו הנתבעים עת שידלו את הרדיו וחברת הזרע, הגישה התובעת מכתב מיום 2.12.19של רואה החשבון שלה מר אלי צרפתי שהעיד לפנינו ביום 23.4.20. כך שגם מכאן ניתן ללמוד שהתובעת מייחסת לנתבעים גזל רק של שני לקוחות שלה – הרדיו וחברת הזרע.
27. 2 לא הובאה כל ראיה לפיה מעברם של הרדיו וחברת הזרע לעבוד עם חזי נבע משידול חברות אלו. גם מעדותו של ליאור עצמו עלה, כי חברות אלו הודיעו לליאור שהם מעוניינים להפסיק את הסכם השירות וההתקשרות עם התובעת כאשר לגבי הרדיו נאמר לליאור מאותו לקוח, כי המעבר של הרדיו לחזי נעשה בשל היכרות רבת שנים בין הרדיו לבין חזי²². גם בתצהיר עדותו הראשית²³ מציין ליאור, באופן ברור, כי איש המפתח מהרדיו שהוא אריק אמר לליאור “…כי לנוכח הכרות ארוכת שנים שלו עם חזי , הוא עובר לשירותיו”.
28. 2 לגבי חברת הזרע – הוגשו לתיק ביה”ד תכתובות וואטסאפ שהוחלפו\נשלחו בין חזי לבין אורי שדמי מחברת הזרע , החל מיום 18.4.18ועד יום ²⁴.27.11.18מתכתובות אלו עולה תמונה של שני אנשים מיודדים. ביום 8.10.18אורי שדמי שואל את חזי “חזרתם לאייתים?יחד עם מורדי???“

על כך השיב לו חזי “לא, אייתים היה מאז ומתמיד מותג שלי, הח.פ. שונה לחלוטין ממה שהיתה אייתים בזמנה”

מתכתובות אלו שצוטטו עד כאן, ודאי לא משתקפת מזימה כלשהי שנרקמה בין חזי לרונן שהרי ביום 8.10.18אותו אורי שדמי מחברת הזרע שהינו חברו של חזי כלל אינו מודע לכך שחזי חבר עם רונן להקמת עסק משותף.

²²      תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’57שורה 29.

²³      בסעיף 6לתצהיר עדותו הראשית של ליאור.

²⁴      מוצג ת\2.

עם זאת, בהמשך אותו יום 8.10.18בשעה 16:12כותב חזי לאורי שדמי “יש לי עבורכם הצעה מוכנה להסכם שרות ותמיכה, לאן לשלוח?” ונשאלת כאן השאלה , האם יש הצדקה משפטית לאסור על הנתבעים לתת ביום 8.10.18הצעת מחיר של מתן שירות לחברת הזרע שהיתה לקוחה של התובעת? כאשר ביום 19.11.18חברת הזרע הודיעה לתובעת שבתום 30יום מאותו מועד היא מפסיקה את התקשרותה עם התובעת²⁵.

אלא שבהמשך עדותו של ליאור בביה”ד הוא סיפר כי כשבועיים או כ 10ימים לאחר 19.11.18הוא נסע באופן מיוחד ממשרדו באור עקיבא ועד משרדיה של חברת הזרע בצומת מסמיה בדרום, כדי לנסות ולשכנע את אורי שדמי להישאר אצל התובעת.²⁶ באותה שיחה אורי שדמי הבהיר לליאור שההכרות שלו עם חזי היא רבת שנים ויש לו נאמנות לחזי שנבנתה משך כל השנים. לכן ליאור הבין מאורי שדמי שלאחר כל כך הרבה שנות הכרות ונאמנות בין חזי לבין אורי שדמי, הסיכוי שחברת הזרע תחזור לתובעת הוא קטן מאוד.²⁷

מעדותו של ליאור בביה”ד עלה חד משמעית שהוא היה מודע למערכת היחסים הקרובה שהיתה משך שנים בין חזי לבין אורי שדמי מחברת הזרע שנרקמה עוד לפני שחזי החל לעבוד בתובעת.²⁸

29. 2 לגבי הרדיו – גם הרדיו הגיע לתובעת בגלל הקשרים האישיים הטובים שהיו

לחזי עם הרדיו ועזב את התובעת לעבוד עם חזי לאחר שחזי סיים עבודתו אצל התובעת²⁹. אין לליאור שום ראיה לכך שחזי שידל את הרדיו לעבוד עם הנתבעים אך זה מה שנראה לליאור הגיוני.³⁰

ג.1.ג. המעבר של הרדיו וחברת הזרע לנתבעים הוא לגיטימי ונעשה כתוצאה מהכרותם אתחזי עוד לפני שהחל לעבוד אצל התובעת – זוהי מהותה של תחרות חופשית

²⁵      סעיף 3.31.2לתצהירו של ליאור.

²⁶      תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’65שורה 31.

²⁷      תמלול דיון מיום 23.4.20, עמ’67שורה 15.

²⁸      תמלול דיון מיום 23.4.20, עמ’69שורה 37; עמ’70שורה 35.

²⁹      תמלול דיון מיום 23.4.20, עמ’71.

³⁰      תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’73.

30. 3 לחזי יש ידע ונסיון רב שנצברו משך שנים לפני עבודתו אצל התובעת ותוך כדי עבודתו שם. ידע זה והנסיון אינם מהווים “סוד מסחרי של התובעת” ואותם קשרים אישיים חזקים שהיו לחזי עם אנשי המפתח בחב’ הזרע וברדיו עוד לפני שהחל עבודתו אצל התובעת גרמו לשני לקוחות אלו לעזוב את התובעת ולעבור ולקבל את שירותיו של חזי. בנסיבות קונקרטיות אלו אין כל מקום להגביל את חופש עיסוקו של חזי או לא לאפשר לו ליתן שירות לאותם לקוחות שמכירים אותו שנים רבות ומבקשים להמשיך לקבל את שירותיו.

רצונה של התובעת להגן על עצמה בנסיבות אלו מפני תחרות תוך הגבלת עיסוקו של חזי, נוגדת את טובת הציבור ואת המדיניות הדוגלת במשק תחרותי וחופשי.

זכותו של חזי לקבוע גורלו ולהגשים עצמו תוך שהוא משתמש בידע והנסיון אותם צבר משך שנים רבות בכדי להתקדם ולשפר את תנאיו ואת מצבו הכלכלי. הן חברת הזרע והן הרדיו עזבו את התובעת והעדיפו לעבור ולקבל את שירותיו של חזי בשל הכרות רבת שנים עימו ועם נסיונו המקצועי. אין כל מקום, בנסיבות אלו, להגביל את חופש עיסוקו של חזי ולחסום תחרות רק משום שהתובעת מבקשת בתביעתה לקבל חסינות מפני תחרות.

ג.1.ד. עדותו חסרת הבסיס של רוה”ח אלי צרפתי ואי הוכחת נזק כלכלי שנגרם לתובעת

31. 3 אך גם אם הינו משתכנעים כי מעברם של הרדיו ושל חברת הזרע נעשו כתוצאה מהפרת חובה כלשהי של הנתבעים כלפי התובעת, דבר שבפועל לא שוכנענו בו, הרי שלא הוכח הנזק הכלכלי שנגרם לתובעת כתוצאה מכך.

התובעת ניסתה באמצעות מכתבו של רואה החשבון שלה מר אלי צרפתי מיום 23.4.20אשר העיד לפנינו ביום 23.4.20להוכיח את הנזק הכלכלי שנגרם לה כתוצאה מהגזל הנטען של שני לקוחותיה – הרדיו וחב’ הזרע שעברו לטענת התובעת לעבוד עם הנתבעים בשל השידול .

במכתבו של רוה”ח אלי צרפתי מיום ³¹,2.12.19הוא כותב בצורה לקונית ולא מוסברת כי “עפ”י בדיקת ההכנסות וחישובים שערכתי, מסתכמים הרווחים כאמור בשנים 2016 – 2018 בכ- 246,000 ₪ “.

בעדותו בביה”ד הסביר רוה”ח צרפתי, כי את “הרווח” הוא חישב לפי הכנסות בניכוי העלויות הישירות מאותם לקוחות – כלומר חומרה שהתובעת סיפקה להם, שכר עבודה ואחזקת רכב של עובדי התובעת שנתנו שירות ללקוחות אלו. אלא שאת העלויות הישירות שנוכו מההכנסות שהיו לתובעת מאותם לקוחות רוה”ח צרפתי לא פירט רק אמר בעדותו בביה”ד אמירה כללית שהחישוב נעשה בהערכה כללית שגם היא לא פורטה.

בהמשך דבריו ניתן היה להבין מרוה”ח צרפתי שמההכנסות שהתקבלו אצל התובעת משני לקוחות אלו יש גם לנכות ולקחת בחשבון הוצאות שהן לא הוצאות ישירות כהגדרתו כגון : שכר דירה , חשמל וכד’. דבר שלא נעשה על ידו.

לא ניתן ליתן משקל כלשהו לא למכתבו של רוה”ח צרפתי ולא לעדותו בביה”ד שכן הוא שב והדגיש כי כל החישובים שלו אינם מבוססים על סמך נתונים מדוייקים, אלא הוא ערך הערכה כללית בלבד על נתונים שסופקו לו בע”פ ובכתב, כשהוא לא פירט מה הנתונים, ולא פירט את החישובים שביצע.

יתרה מכך, תמוה כיצד העריך רוה”ח צרפתי רווח של התובעת מהרדיו ומחב’ הזרע לשנים 2016, 2017, 2018אך צירף למכתבו כרטסת גם משנים 2010, 2011.

בשונה מעדותו של רוה”ח צרפתי הרי שלפי עדותו של ליאור, התובעת נתנה שירות לחברת הזרע משך כ – 8שנים וקיבלה על השירות תשלום חודשי קבוע בסך 4,000₪ + מע”מ , בנוסף לציוד שהזרע נהגה לרכוש מהתובעת באופן שוטף, אלא שלא הוצגה כל ראיה גם לאמירות אלו.³²

גם לגבי הרדיו, מסר ליאור בעדותו שהתובעת קיבלה מהרדיו כריטיינר תשלום חודשי קבוע בסך 3,000₪ ובנוסף שירותים נוספים לפי הצורך בסך חודשי של

³¹      נספח ד’ לתצהיר התובעת.

³²      תמלול דיון מיום 23.4.20, עמ’64 , 65. כ – 7,000₪ , דהיינו ביחד סך של כ 10,000₪ בחודש. גם כאן, לא הובאה ראיה כלשהי שתוכיח זאת.³³

ג.1.ה. משלוח הניוזלטר\ אגרת מידע

32. 3 ביום 13.11.18חזי שלח ניוזלטר (אגרת מידע) נושאת כותרת “המשכיות עסקית (³⁴” (Business Continuity. אגרת מידע זו נשלחה בדואר אלקטרוני ע”י חזי על דף לוגו של נתבעת 3לשישים ושמונה נמענים כאשר 16מתוך הנמענים היו לקוחותיה של התובעת ולטענתו של חזי רק 4מתוך ה – 16הנ”ל פתחו את הדוא”ל ורק אחד מהם לחץ על הקישור לאתר התובעת שהופיע בגוף הדוא”ל.

כבר כאן יודגש, כי גם אם היה טעם לפגם בכך שהנתבעים פנו ישירות לתיבות דואר אלקטרוני של 16מלקוחותיה של התובעת וביצעו בפנייתם זו מהלך פרסומי כחלק מפעולת השיווק של עצמם, כאשר הפרטים של אותם 16לקוחות של התובעת היו ברשות הנתבעים מהתקופה בה הנתבעים עבדו אצל התובעת (למרות שבעדותו בביה”ד חזי טען שהמשלוח של אגרת המידע נעשה לנמענים ממנוי שהנתבעים רכשו בדן אנד ברדסטריט³⁵) והפניה לאותם לקוחות בוצעה ביום 13.11.18כארבעה חודשים בלבד לאחר שרונן סיים עבודתו אצל התובעת, עדין התובעת לא הביאה שום ראיה לפיה לקוח כלשהו שלה התקשר עסקית עם הנתבעים כתוצאה מקבלת אגרת המידע הנ”ל.

עיון באותה אגרת מידע שחזי שלח, מעלה כי המדובר במאמר תיאורטי מקצועי (שלושה ורבע עמודים), שנשלח לכ – 70נמענים כחלק מיחסי ציבור שחזי ניסה לפתח עבור פעילותם העיסקית של הנתבעים, אבל קשה לראות במשלוח מאמר זה שידול של ממש של לקוחות. אין באגרת מידע זו , אמירה ברורה של הנתבעים לפיה הם מפרסמים חגיגית את פתיחת פעילותם העיסקית וקוראים לנמענים לעבור אליהם לצורך קבלת שירות, אלא חזי שולח לכל אחד מהנמענים מאמר מקצועי כשבסופו הוא כותב את פרטיו האישיים כמנכ”ל חברת אייתים שזו נתבעת 3עם קישור לאתר של נתבעת 3המופיע בגוף הדוא”ל.

³³      תמלול דיון מיום 23.4.20, עמ’74.

³⁴      נספח ח’ לתצהירו של חזי.

³⁵      תמלול הדיון מיום 20.7.20, עמ’17.

ג.2. אין ולא היתה כל הצדקה משפטית להגביל את חופש עיסוקם של הנתבעים

33. 3 המדובר בשני עובדים שעבדו אצל התובעת משך שנים. חזי שהוא העובד הבכיר יותר מבין השניים עבד בתובעת כסמנכ”ל תפעול וטכנולוגיות מאז יולי 2009והוא אינו חתום על תניה להגבלת חופש עיסוקו, זאת משום שלא הסכים לחתום על תניה שכזו.

ליאור תאר בעדותו בבית הדין את מעמדו הרם של חזי בחברה, כמי שהיה “מספר אחד” בחברה ושותף ברווחיה³⁶.

בהמשך עדותו מסביר ליאור בבית הדין שכתוצאה ממעמדו החזק של חזי בחברה, חזי לא חתם על תניה להגבלת חופש עיסוקו “כי הוא היה שווה כוחות לי ברמת החברה. גם אני לא חתום על חוזה בחברה …”³⁷.

עם כל התיאור של ליאור את מעמדו הבכיר של חזי בחברה , שכרו החודשי של חזי היה סך כ 20,000 ₪ ברוטו וגם ליאור מסכים שלא שולמה לחזי תמורה מיוחדת כלשהי בגין אי תחרות.³⁸

דווקא רונן, העובד הפחות בכיר, שעבד בתפקיד טכני אצל התובעת וסיפק ללקוחותיה תמיכה לסביבות שרתים ורשתות תקשורת, הוא העובד היותר מוחלש חתום בהסכם העבודה האישי שלו על תניה שמגבילה את חופש עיסוקו. עינינו הרואות שבמקום בו פערי הכוחות בין המעסיק לבין העובד הם גדולים יותר והמדובר בעובד זוטר יותר שביצע עבודה טכנית, דווקא שם החתים המעסיק את אותו עובד על תניה שמגבילה את חופש עיסוקו בשונה ממצבו של חזי שהיה עובד בכיר בתפקיד של סמנכ”ל תפעול וטכנולוגיות אצל התובעת, אותו לא הצליחה התובעת להחתימו על תניה שמגבילה את חופש עיסוקו.

³⁶      תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’29שורה 21.

³⁷      תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’53שורה 22.

³⁸      תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’54.

במצב בו פערי הכוחות בין המעסיק לבין העובד גדולים יותר , נכנע העובד המוחלש ללחץ של מעסיקו ומסכים לחתום על תניה המגבילה את חופש עיסוקו בהסכם עבודתו ואילו כשמדובר בעובד בכיר יותר בדרגת סמנכ”ל תפעול וטכנולוגיות אשר מטבע הדברים, אם אכן ישנו סוד מסחרי כלשהו אצל התובעת אשר ראוי להגנה, יהא אותו עובד בכיר כמו חזי בסבירות הרבה יותר גבוהה חשוף לסוד הנ”ל מאשר עובד שמבצע עבודה טכנית בלבד כמו רונן, אך למרות זאת, חזי הבכיר יותר אינו חתום על תניה כלשהי לאי תחרות וזאת משום שפערי הכוחות בין חזי כעובד בכיר לבין ליאור הבעלים של התובעת מצטמצמים ומאוזנים יותר.

34. 3 לגיטימי ששני עובדים יקימו יחדיו פעילות עסקית משותפת מתחרה לאחר סיום עבודתם אצל מעסיק תוך איזון בין חופש עיסוקם ועקרון התחרות החופשית לבין שמירה על אינטרסים הראויים להגנה של המעסיק הקודם.

חזי ורונן צברו משך שנות עבודה רבות ידע וניסיון בתחום המחשבים ואין מקום לאסור עליהם להקים לאחר סיום עבודתם אצל התובעת עסק מתחרה רק לשם מתן חסינות לתובעת מפני תחרות.

אין כל פסול בכך שלקוחות כגון חברת הזרע והרדיו שמכירים את חזי משך שנים רבות , עוד לפני שבכלל החל לעבוד אצל התובעת, בחרו להתקשר עיסקית עם הנתבעים לאחר שרונן סיים עבודתו בתובעת (והרבה אחרי שחזי סיים לעבוד אצלה) . גם ליאור עצמו יודע כי שני לקוחות אלו הגיעו אליו בזכות חזי וקשריו עימם ועברו לאחר מכן לעבוד עם חזי כשסיים עבודתו בתובעת וליאור יודע היטב על הנאמנות שיש לשני לקוחות אלו לחזי – בזכות נאמנות זו של שני הלקוחות הנ”ל לחזי ולא לליאור הם עברו לעבוד עם הנתבעים. זוהי מהותה של התחרות החופשית המעודדת הקמת חברות חדשות גם על ידי עובדים המתחרים עם מעסיקיהם הקודמים.³⁹

35. 3 בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה זה, עקרון חופש עיסוקם של חזי ושל רונן גובר על התחייבותו החוזית של רונן שלא להתחרות בתובעת, כשהאיזון הנכון

³⁹ע”ע (ארצי) -164/99דן פרומר נ’ רדגארד בע”מ, לד (1999) 294, עמ’313-312(להלן: “הלכת צ’ק פוינט“). והראוי בין חופש העיסוק והתחרות החופשית לבין הגנה על אינטרסים של התובעת הראויים להגנה בא לידי ביטוי בהסכמות אליהן הביא ביה”ד את הצדדים בסוף הדיון בהליך הזמני מיום 3.12.18במהלכו הוגדרו בהסכמה 40לקוחות של התובעת אליהם התחייבו הנתבעים שלא לפנות בכל דרך שהיא וזאת החל מיום 12.7.18 – המועד בו רונן סיים עבודתו אצל התובעת ולמשך חצי שנה לאחר מכן עד יום 12.1.19.

36. 3 אכן, לחזי ורונן היה מידע עסקי רב על לקוחותיה של התובעת לרבות מועדי פקיעת מנויים, מחירי שירות וכדומה. כל זמן שהנתבעים הקימו עסק מתחרה חדש משל עצמם, לאחר שסיימו לעבוד אצל התובעת והלקוחות של התובעת לא הגיעו אליהם כתוצאה משידול של אותם לקוחות, אזי המדובר בתחרות חופשית ולגיטימית בשוק פתוח של משק מודרני.

ההגנה על אינטרסים ראויים של התובעת באו לידי ביטוי, בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה זה, בכך שבשל המידע העסקי שהיה בידי חזי ובידי רונן לגבי לקוחותיה של התובעת נאסר עליהם לפנות ולשדל את לקוחותיה של התובעת משך חצי שנה לאחר תום עבודתו של רונן אצל התובעת ולמעלה מתשעה חודשים לאחר שחזי סיים לעבוד אצלה .

בסופו של יום לא הובאה כל ראיה לכך שיש לקוח כלשהו של התובעת שהפסיק התקשרותו עם התובעת ועבר לעבוד עם הנתבעים כתוצאה משידול של הנתבעים- לא הובא אפילו לא לקוח אחד שכזה.

37. 3 אם במהלך ההתדיינות שקיימנו בתחילת הדרך במסגרת הבקשה לסעדים זמניים הבהיר ליאור, כי בדיון ההוכחות יגיעו כל אותם לקוחות ויעידו, כי הנתבעים שידלו אותם לעבור ולעבוד עימם במקום עם התובעת, הרי שבדיון ההוכחות, לא הובא כל לקוח למסור עדות על שידול כאמור לעיל ויתרה מזאת כשליאור נשאל שוב ושוב בעדותו בבית הדין כיצד הוא יודע שהנתבעים שידלו את הלקוחות במעבר מהתובעת אליהם, השיב על כך ליאור “החברה סיפרו לי“⁴⁰ – זוהי עדות שמיעה מובהקת.

⁴⁰תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’58שורה 19.

ג.3. לסיכום – דין תביעתה של התובעת להידחות

38. 3 שני הלקוחות היחידים שעזבו את התובעת ועברו לעבוד עם הנתבעים חודשים ספורים לאחר שרונן סיים עבודתו אצל התובעת הם חברת הזרע והרדיו. ליאור יודע היטב כי שני לקוחות אלו מכירים את חזי שנים רבות עוד לפני שהחל לעבוד אצל התובעת והם עזבו את התובעת והעדיפו לעבור ולקבל שירות מהנתבעים בשל אותה היכרות רבת השנים עם ניסיונו המקצועי של חזי והקשרים האישיים החזקים שהיו להם עימו. ליאור יודע היטב כי המעבר של שני לקוחות אלו לנתבעים נבע מהקשרים הטובים שיש להם עם חזי ועזיבתם את התובעת לא נבעה משידול כלשהו מצד הנתבעים, אלא מהנאמנות שהיתה ללקוחות אלו לחזי.

בנסיבותיו של מקרה זה, לגיטימי ששני עובדים בעלי ניסיון של שנים רבות בתחום המחשבים, שעבדו אצל התובעת, יקימו יחדיו עסק מתחרה לאחר סיום עבודתם אצלה, וזכותם של שני עובדים אלו להגשים עצמם בתחום מיומנותם ולהשתמש בידע והניסיון שצברו משך השנים בכדי להתקדם ולשפר את מצבם הכלכלי.

שני הלקוחות שבחרו לעזוב את התובעת חודשים ספורים לאחר תום עבודתו של רונן אצלה , ותקופה ארוכה יותר מסיום עבודתו של חזי אצלה, העדיפו להתקשר עיסקית עם הנתבעים לא משום שהם שודלו, אלא משום שהם העדיפו מקצועית את השירות של הנתבעים על פני השירות של התובעת, הם עשו את המעבר במסגרתה של תחרות חופשית המעודדת הקמת חברות חדשות גם על ידי עובדים המתחרים עם מעסיקם הקודם.

תחרות לגיטימית זו מבקשת התובעת למנוע ולהיות חסינה מפניה, תוך שהיא מכנה אותה כ”מזימה”.

39. 3 בשולי הדברים יוער, שגם לגבי “טכנועד” – שזוהי לקוחה של התובעת שביקשה מחזי ביום 7.10.18לבחון אפשרות לעבוד עם הנתבעים, הרי שבחינת אפשרות זו נעשתה במסגרת אותה תחרות חופשית ולגיטימית שהתובעת כה מתנגדת לה וממילא בסופו של דבר לקוח זה לא עבר לנתבעים.
40. 4 לגבי הניוזלטר\ אגרת המידע שחזי שלח בדוא”ל לכ- 70נמענים מתוכם ל- 16או 20לקוחות של התובעת, הרי שגם אם היה טעם לפגם בפניה זו ישירות לדוא”ל של אותם לקוחות של התובעת כשהפרטים של אותם לקוחות היו ברשות הנתבעים עוד מתקופת עבודתם אצל התובעת , עדין התובעת לא הביאה ראיה כלשהי לפיה ניוזלטר זה הניב מעבר של לקוח שלה אל הנתבעים באותה תקופה.
41. 4 אין ולא היתה כל הצדקה משפטית להגביל את חופש עיסוקם של חזי ושל רונן.

חזי שהיה בעל המעמד החזק כעובד אצל התובעת כלל לא חתום על תניה להגבלת חופש עיסוקו ודווקא רונן שעבד בתפקיד טכני ופחות בכיר אצל התובעת חתום בהסכם עבודה אישי על התחייבות שלא להתחרות בתובעת למשך חצי שנה לאחר תום עבודתו אצלה.

אל מול עקרון חופש החוזים ממנו נובעת החובה לקיום התחייבות חוזית וכיבודו של חוזה שנכרת ולאלו ניתן משקל כבד לצורך הגנה על אינטרסים של המעסיק, יש להתחשב בעקרון של חופש העיסוק שזהו עקרון חוקתי מעוגן בחוק יסוד: חופש העיסוק, שנועד, בין השאר, לאפשר לעובד להקים עסק משל עצמו במסגרת תחרות חופשית.

42. 4 יפה לענייננו קביעת בית המשפט העליון בפסק הדין בפרשת סער,⁴¹ כך:

“נמצא , כי ככלל, התחייבות “ערומה” לאי תחרות, שאינה מגנה על אינטרסים של המעביד, מעבר לאינטרס אי התחרות “כשלעצמו” (כגון אינטרסים שלו בשמירה על סודות מסחריים ורשימת לקוחות), אינה מעצבת “אינטרס לגיטימי” של המעביד, ודינה להיפסל בהיותה נוגדת את תקנת הציבור”.⁴²

⁴¹      ע”א 6601/96AES System Inc. נ’ משה סער, נד (3) 850(להלן: “פרשת סער“).

⁴²      פרשת סער בעמ’869.

מכאן, שלפי הלכה פסוקה המושרשת שנים רבות, כדי ליתן תוקף להתחייבות חוזית של עובד לאי תחרות, חייב המעסיק להוכיח סוד מסחרי כגון רשימת לקוחות המהווה “אינטרס לגיטימי” שראוי להגנה ויש בו הצדקה להגביל את חופש עיסוקו של העובד .

ושוב, נדגיש, כי התחרות כשלעצמה היא לא מזימה כפי שסבורה התובעת, אלא מהווה אינטרס לגיטימי עליו יש להגן.

43. 4 אלא שבנסיבותיו של מקרה זה, כשמדובר ברונן שהיה עובד זוטר יחסית

שתפקידו הוא טכני במתן שירות ללקוחות, אותה התחייבות חוזית שהוא נטל על עצמו שלא להתחרות בתובעת למשך חצי שנה לאחר סיום עבודתו אינה מגינה על “אינטרס לגיטימי” של התובעת שיש בו הצדקה להגביל את חופש עיסוקו של רונן ומכאן שהיא חסרת תוקף משפטי ובטלה.

שוב נדגיש כאן את פערי הכוחות בין העובד הזוטר לבין מעסיקתו שבאמצעות התחייבות חוזית שנכללה בהסכם העבודה האישי של רונן שוללת ממנו את יכולתו לעבוד בתחום מומחיותו.

לא הוכחה כאן “רשימת לקוחות” היכולה להיות מוכרת כ”סוד מסחרי”. מלכתחילה לא הובאה כאן “רשימת לקוחות” שהוגדרה מראש כ”סוד מסחרי”, אלא בסוף הדיון הראשון שקיימנו בביה”ד ביום 3.12.18אז נדונה בקשתה של התובעת למתן סעדים זמניים, הוגדרה לראשונה בביה”ד רשימה של 40לקוחות של התובעת שהנתבעים התחייבו שלא לפנות אליהם משך חצי שנה לאחר סיום עבודתו של רונן אצל התובעת .

קשה לראות כיצד מבקשת התובעת לטעון כי השקיעה מאמץ מיוחד לצורך גיבוש רשימת לקוחותיה, כאשר אין מחלוקת, ששניים מאלו שהיו לקוחותיה, חברת הזרע והרדיו הגיעו אליה בזכות קשריו הטובים של חזי עם לקוחות אלו, ואותם קשרים של חזי עם הלקוחות הנ”ל החלו עוד לפני שהוא עבד אצל התובעת.

התובעת לא הוכיחה כאן שום מידע שנשמר בסודיות לגבי אותה רשימת לקוחות וודאי שלא הוכחה כל תמורה מיוחדת ששולמה למי מהנתבעים כנגד הגבלת חופש עיסוקם.

44. 4 שוכנענו, כי בנסיבותיו של מקרה זה שלפנינו, עקרון חופש עיסוקם של חזי ושל רונן גובר על ההתחייבות החוזית של רונן שלא להתחרות בתובעת, כשהאיזון הנכון והראוי בין חופש העיסוק והתחרות החופשית לבין הגנה על אינטרסים של התובעת הראויים להגנה בא לידי ביטוי בהסכמות אליהן הביא ביה”ד את הצדדים בצו הביניים שניתן ביום 3.12.18בסוף אותו דיון ממושך שקיימנו בבקשה למתן סעדים זמניים. באותה נקודת זמן הושגה הסכמה שהותאמה לאינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים והיה בה די להכריע בסכסוך כולו – שם היה על התובעת לעצור ולא להמשיך בניהול הליך לא מבוסס של הוכחות ארוכות לאחר מכן.
45. 4 אנו ערים לעובדה לפיה לחזי ורונן היה מידע עסקי רב על לקוחותיה של התובעת לרבות, מועדי פקיעת מנויים, מחירי שירות (שהיה משתנה מעת לעת) וכדומה. כל זמן שהנתבעים הקימו עסק מתחרה חדש משל עצמם, לאחר שסיימו לעבוד אצל התובעת והלקוחות של התובעת לא הגיעו אליהם כתוצאה משידול של אותם לקוחות של התובעת, אזי המדובר בתחרות חופשית לגיטימית בשוק פתוח של משק מודרני.

ההגנה על אינטרסים ראויים של התובעת באו לידי ביטוי , בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה זה, בכך שבשל המידע העסקי שהיה בידי חזי ובידי רונן לגבי לקוחותיה של התובעת נאסר עליהם לפנות ולשדל את לקוחותיה של התובעת משך חצי שנה לאחר תום עבודתו של רונן אצל התובעת ולמעלה מתשעה חודשים לאחר שחזי סיים לעבוד אצלה .

בסופו של יום לא הובאה כל ראיה לכך שיש לקוח כלשהו של התובעת שהפסיק התקשרותו עם התובעת ועבר לעבוד עם הנתבעים כתוצאה משידול של הנתבעים- לא הובא אפילו לקוח אחד שכזה.

46. 4 מכאן שהתביעה של התובעת לפיצוי כספי מופרך ולא מבוסס בסך 300,000₪ בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת הסכם של רונן ובגין חוסר תום לב של חזי בטענה שגרם לרונן להפר הסכם עם התובעת ובגין מזימה שרקחו חזי ורונן ששימש כ”סוס טרויאני” כנגד התובעת – נדחית.

ד.      התביעה שכנגד

ד.1. התביעה שכנגד בגין לשון הרע

ד.1.א. הפרסום הראשון

47. 4 הפרסום הראשון בגינו תובעים הנתבעים את התובעת בעילה של לשון הרע, בוצע

לטענתם ביום 22.11.18במסגרת פגישה שהתקיימה בין ליאור לבין                                                                                                                             אורי

שדמי מחברת הזרע, כשלטענת הנתבעים ליאור יזם פגישה זו עם שדמי לאחר שנודע לליאור כי חברת הזרע החליטה לסיים התקשרותה עם התובעת ולעבור ולעבוד עם הנתבעים.

הנתבעים טוענים בתביעתם כי בפגישה זו ליאור הציג לשדמי טיוטה של כתב התביעה ושל בקשה לצו מניעה זמני שהתובעת עמדה להגיש כנגד הנתבעים ואמר לשדמי את הדברים הבאים:

“חזי ורונן רקמו ביניהם מזימה לפגוע ב- טי.או.אם. ומנסים לגנוב את לקוחותיה בצורה לא חוקית.”

כבר כאן יאמר כי אמירה זו לא הוכחה – ליאור לא הודה באמירה זו ושדמי לא הגיע לביה”ד למתן עדות.

עם זאת , בסעיף 35לכתב ההגנה שכנגד צויין מפורשות שליאור “…………………………………………………………………………………. הציג בפני

שדמי את כתב התביעה לרבות המשמעות של כתב התביעה.”

בעדותו בביה”ד ליאור טען שהוא לא ממש הראה לשדמי את תוכן התביעה אלא נפנף עם הדפים בידיו וליאור הסביר לשדמי באותה פגישה את הדברים הבאים:

“…הסברתי לו שנפתח הליך משפטי ולעניות דעתי נעשו פה עבירות על החוק, עבירות על החוזים והכל”.⁴³

48. 4 אם במסגרת הדיון שקיימנו בפסק דין זה בתביעתה של התובעת שוכנענו, כי היא מבקשת לקבל חסינות מפני תחרות, הינה נגלית לפנינו כאן ראיה לכך שבנוסף לאותה חסינות ניסה ליאור לטרפד תחרות בכך שדאג להגיע לשדמי סמנכ”ל חברת הזרע, כשליאור יודע על הקשר האישי החזק שהיה בין חזי לבין שדמי, ופשוט להשמיץ ולהכפיש את שמם של הנתבעים בפני שדמי, שאחרת אין שום מטרה אחרת לליאור לספר לשדמי חברו הטוב של חזי מזה שנים רבות כי הנתבעים עברו על החוק וכדבריו “…נעשו פה עבירות על החוק, עבירות על החוזים והכל”.

אמירה זו של ליאור לשדמי תוך הצגת טיוטת כתב התביעה נועדו לפגוע במשלח ידם של הנתבעים תוך כדי הכפשתם ללא כל בסיס ומכאן שוכנענו שיש בכך פרסום המהווה לשון הרע.

בפגישתו של ליאור עם שדמי, ליאור לא באמת ניסה לשכנע את שדמי לחזור ולקבל את שירותי התובעת, שהרי ליאור ידע על הקשר החזק שהיה בין שדמי לבין חזי. כל מטרתו של ליאור באותה פגישה עם שדמי היתה להשחיר את שמו של חזי.

טענת ההגנה של התובעת לפי סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע בפרסוםהראשון

49. 4 סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965קובע כדלקמן: “לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי

(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או

⁴³תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’66.

בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד שנעשה תוך כדי דיון כאמור.”

50. 5 אלא שלפי פסיקה של ביהמ”ש העליון בעניין עו”ד תמיר מדר ⁴⁴, דין טענתה של התובעת, כי האמור בפרסום הראשון חוסה תחת ההגנה המוחלטת הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע כ”פרסום מותר” להידחות. באותה פסיקה של בימ”ש עליון בעניינו של עו”ד תמיר מדר שבו על הלכת זיידמן⁴⁵, ונקבע כך:

“הגנת סעיף 13(5) חלה רק על פרסום שנעשה במסגרת הליך שיפוטי והמכוון כלפי מי שהוא צד למשפט כאשר “תנאי לחיסוי שהפרסום אינו נעשה לזרים, כלומר לאנשים שמחוץ למשפט…”.

באותו עניין של עו”ד תמיר מדר שנדון בבימ”ש עליון דובר בעו”ד שייצג לקוחה במספר הליכים משפטיים שהתנהלו בבתי המשפט בינה לבין מר שלום אורן ובמהלך אותם סכסוכים שלח עו”ד תמיר מדר מכתבים שונים למספר נמענים, אך נדחתה טענתו של עו”ד תמיר מדר להגנה המוחלטת הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

51. 5 איננו מקבלים את טיעונו של ב”כ התובעת לעניין זה המתבסס, על החלטה של בית משפט שלום מיום 20.9.11בתא (ת”א) 3634-02-11בנק מזרחי טפחות נ’ הכשרת היישוב ביטוחים בע”מ, שם בהחלטה קצרה דחה על הסף בית משפט השלום תביעת לשון הרע בנימוק שהיא חוסה בצל הגנה מוחלטת שנקבעה בהוראות סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, שכן באותו עניין לא הועלתה הטענה והיא אף לא נדונה, לפיה הגנת סעיף 13(5) תחול רק על פרסום שנעשה במסגרת הליך שיפוטי המכוון כלפי מי שהוא צד למשפט כפי שנקבעה בהלכת זיידמן עליה חזר בית המשפט העליון בפסק דינו מיום 1.6.14בעניינו של עו”ד תמיר מדר.

טענת ההגנה של התובעת לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע בפרסום הראשון

⁴⁴      רע”א 453/14עו”ד תמיר מדר נגד שלום אורן ומירב נחשון (מיום 1.6.14).

⁴⁵      ע”פ 364/73שלמה זיידמן נ’ מדינת ישראל כח (2) 620 (1974).

52. 5 בכתב ההגנה שכנגד, הכחישה התובעת את האמירות שיוחסו בכתב התביעה שכנגד לליאור באותה פגישה עם שדמי, אך מנגד טענה, כי אילו כן נאמרו הדברים, הרי שהם חוסים תחת הגנת “אמת דיברתי””שכן זהו יסוד התביעה העיקרית”⁴⁶. מדובר בטענות עובדתיות סותרות שאינן מתיישבות זו עם זו, שהרי הגנת “אמת דיברתי” מותנית בכך שהמפרסם עשה את הפרסום, אך בתום לב⁴⁷. מכל מקום, בסיכומים, זנחה התובעת את הטענה להגנת “אמת דיברתי”.

בסעיף 49לכתב ההגנה שכנגד טענה התובעת, שוב, כי האמירות שמיוחסות לליאור מוכחשות וכי בכל מקרה הן חוסות תחת הגנת תום הלב. התובעת לא ציינה על איזו הגנת תום לב שבחוק היא מסתמכת ולא פירטה את העובדות שמקימות את הגנת תום הלב. גם כאן מדובר בטענות עובדתיות סותרות, שהרי אם ליאור לא אמר את הדברים כיצד הם חוסים תחת הגנת תום הלב?

בסיכומי התשובה בתביעה שכנגד, טענה התובעת, לראשונה, כי הדברים שאמר ליאור באותה פגישה עם שדמי, עליהם העיד בדיון הוכחות (“…הסברתי לו שנפתח הליך משפטי ולעניות דעתי נעשו פה עבירות על החוק, עבירות על החוזים והכל”.⁴⁸), הם בבחינת “הבעת דעה” וכי סעיף 15לחוק איסור לשון הרע מגדיר מצבים שבהם הבעת דעה לא נחשבת ללשון הרע.

ביום 22.1.2021הגישו הנתבעים בקשה למחיקת טענות מסיכומי התשובה של התובעת בשל הרחבת חזית. לטענת הנתבעים, טענת התובעת בסיכומי התשובה בדבר הגנת תום לב על דברים שנאמרו כהבעת דעה היא הרחבת חזית אסורה ויש למחוק את הטענה ולא לתת לה משקל בפסק הדין.

ביום 28.1.2021הגישה התובעת תשובה לבקשת הנתבעים בעניין הרחבת חזית, וטענה, כי טענת ליאור כי הדברים נאמרו על ידו “לעניות דעתו” נטענו במהלך דיון ההוכחות, ולא ניתן לטעון להרחבת חזית על טענות שעלו בשלב הדיון.

⁴⁶      לשם הדוגמה, סע’39, 49לכתב הגנה שכנגד.

⁴⁷      א’ שנהר, דיני לשון הרע (1997) עמ’425.

⁴⁸      תמלול הדיון מיום 23.4.20, עמ’66.

אנו סבורים כי דין טענת הנתבעים להתקבל, ואנו לא נותנים משקל לטענת התובעת להגנת “הבעת דעה”. ראשית, אכן מדובר בהרחבת חזית. בכתב ההגנה שכנגד, לא פורטו העובדות שמקימות את טענת הגנת “הבעת דעה” ולא נטען כי נאמרו דברים על ידי ליאור כהבעת דעה, אלא הוכחש מכל וכל כי הדברים נאמרו על ידי ליאור. מדובר בגרסה עובדתית חדשה שנטענה לראשונה על ידי ליאור בחקירתו הנגדית ובטענת הגנה שנטענה לראשונה בסיכומים. שנית, גם בסיכומי התשובה התובעת לא נימקה ולא פירטה את טענת ההגנה, ולא הצביעה על תת סעיף ספציפי מתוך 12תתי הסעיפים שבסעיף 15לחוק איסור לשון הרע, עליו היא מבקשת לבסס את טענת ההגנה של הבעת דעה. עוד יש לאמר, כי התובעת הדגישה בסיכומי התשובה כי הבעת דעה “הקשורה להליכי משפטיים” לא נחשבת כלשון הרע⁴⁹, אלא שהגנה כזו לא נמצאת בסעיפי החוק ובכל מקרה לא הוכחה על ידי התובעת.

ד.1.ב. הפרסום השני

53. 5 הנתבעים טוענים כי בחודש 11.18יצר ליאור קשר טלפוני עם אריק בן דוד

(להלן :”אריק“) – סמנכ”ל ברדיו 103ואמר לו בשיחה טלפונית זו:

“חזי ורונן רקמו ביניהם מזימה לפגוע בטי.או.אם, ומנסים לגנוב את לקוחותיה באופן לא חוקי”.

התובעים טוענים שליאור הזהיר את אריק באותה השיחה שמא הרדיו יתקשר עם אייתים לצורך אספקת שירותי מחשוב וליאור אמר לאריק גם את הדברים הבאים:

“ככל שהרדיו יתקשר עם אייתים , הרדיו עלול למצוא את עצמו מול שוקת שבורה , שכן בית המשפט עשוי לתת כנגדה צו מניעה שימנע ממנה לספק שירותים לרדיו”

⁴⁹    סעיף 29לסיוכמי תשובה מטעם התובעת והנתבעת שכנגד.

54. 5 בסעיף 266לסיכומי הנתבעים חזר בו ב”כ הנתבעים מהתביעה שכנגד בגין הפרסום השני זאת ” …בשל העדר ראיות ברורות לתמיכה שהדברים אכן נאמרו ע”י ליאור”.

מכאן, שהתביעה שכנגד בגין הפרסום השני נדחית.

ד.1.ג. הפרסום השלישי

55. 5 חלק מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בסוף הדיון מיום 3.12.18כללו גם את ההתחייבות ההדדית הבאה:

“מוסכם על הצדדים באופן הדדי שלא להשמיץ זה את זה בפני גורם כלשהו”.

56. 5 הינה כי כן, ימים ספורים לאחר ההתחייבות ההדדית שקיבלו על עצמם הצדדים ביום 3.12.18שלא להשמיץ זה את זה בפני גורם כלשהו , שולח צביקה איסט (להלן :”צביקה“) – סמנכ”ל תפעול וטכנולוגיות של התובעת , דוא”ל שנשלח ביום 12.12.18 בשעה 13:56אל נציג חברת CLOUDWAYהמשווקת את תכנת NAKIVOוכותב לו באלו המילים⁵⁰:

“יש לציין שחזי מקבל לקוחות קיימים של T.O.M

עקב היותו עובד של חברתנו בעבר, הוא מנצל את הקשרים לביצוע עסקאות על חשבוננו”.

57. 5 בסעיפים 46-45לכתב ההגנה שכנגד ובסעיפים 23-22לתצהירו של ליאור יש

התייחסות לפרסום השלישי כאל “…שקר גס בו בחרו התובעים לצרף רק חלק מהמייל אותו שלח חזי           ושוב גם הדברים נאמרו אין בהם לשון הרע.

עצם הצעת המחיר לחידוש הרישיון של חברת אליום בחברת התובעים מלמדת עד כמה אני צודק בטענותי”.

⁵⁰      עותק מהודעת הדוא”ל של צביקה צורף כנספח יט’ לתצהירו של חזי.

58. 5 התובעת למעשה אינה מכחישה את הדברים שכתב צביקה – הסמנכ”ל שלה באותו דוא”ל ל – CLOUDWAYבפרסום השלישי, אלא טוענת בעיקר שאין כאן מחלוקת, כי חזי ניצל קשריו לרבות עם ספקים של התובעת וניצול קשרים זה הביא לפגיעה בתובעת וכי הפניות של הנתבעים לטכנועד ולאליום נועדו לצורך שידול ולקיחת הלקוחות מהתובעת.

בסיכומי התשובה שב ב”כ התובעת על טענותיו לפיהן, בזכות עבודתו של חזי אצל התובעת, יצר קשרים והשתמש בקשרים אלו על גבה ועל חשבונה של התובעת לצורך הפקת רווח עבור הנתבעים בעסק המתחרה החדש שלהם.

59. 5 אלא שב”כ התובעת אינו מתמודד עם ההתנהלות הבעייתית של התובעת בעיקר לאחר ההסכמה וההתחייבות ההדדית שקיבלו על עצמם הצדדים בסוף הדיון שקיימנו ביום 3.12.18שכללה התחייבות הדדית מפורשת שלא להשמיץ זה את זה לפני גורם כלשהו.

אותה הסכמה אליה הביא בית הדין את הצדדים בסוף הדיון שקיימנו ביום 3.12.18 נועדה לעצור שרשרת ארוכה של התדיינויות, והנה ימים ספורים לאחר ההסכמה הנ”ל במסגרתה התחייבות הצדדים באופן הדדי שלא להשמיץ זה את זה בפני גורם כלשהו כותב סמנכ”ל התפעול והטכנולוגיות של התובעת ביום 12.12.18 בשעה 13:56 אל נציג חברת CLOUDWAYשחזי מנצל קשרים שנוצרו עקב היותו עובד של התובעת לביצוע עסקאות על חשבונה של התובעת – אם דברים אלו נרשמו לא לצורך השמצה של חזי, אזי קשה להבין לצורך מה הם נרשמו?

ד.1.ד. לסיכום – דין התביעה בעילה של פרסום לשון הרע בגין הפרסום הראשון והשלישילהתקבל.

60. 6 הפרסום הראשון שנעשה במסגרת אותה פגישה שקיים ליאור עם שדמי מחברת הזרע ביום 22.11.18אז הציג בפניו טיוטה של כתב תביעה תוך שליאור הסביר לשדמי, כי נפתח הליך משפטי כנגד הנתבעים וכי לעניות דעתו של ליאור “נעשו פה עבירות על החוק, עבירות על החוזים והכל”נועד להשמיץ את הנתבעים במטרה לפגוע בשמם הטוב וזהו פרסום המהווה לשון הרע.
61. 6 גם הפרסום השלישי שנעשה במסגרת דוא”ל של צביקה סמנכ”ל התובעת אשר נשלח ביום 12.12.18בשעה 13:56אל נציג חב’CLOUDWAYבמסגרתו צביקה רשם, כי חזי מקבל לקוחות קיימים של התובעת ו”… עקב היותו עובד של חברתנו בעבר, הוא מנצל את הקשרים לביצוע עסקאות על חשבוננו.” נועד להשמיץ את חזי ולפגוע בשמו הטוב מה גם שפרסום זה נעשה ימים ספורים לאחר שהצדדים קיבלו על עצמם ביום 3.12.18בבית הדין התחייבות הדדית שלא להשמיץ זה את זה בפני גורם כלשהו. מכאן, שגם פרסום שלישי זה מהווה לשון הרע.
62. 6 אלא שבבואנו לפסוק את שיעור הפיצוי בגין שני פרסומים אלו המהווים לשון הרע, יש לקחת בחשבון גם את הרבב שדבק בהתנהלותו של חזי אשר פנה ביום 13.11.18ישירות לתיבות הדואר האלקטרוני של 16או 20מלקוחותיה של התובעת במשלוח אותו ניוזלייטר, שזהו מהלך פרסומי כחלק מהשיווק של הנתבעים בפני לקוחות אלו. כתובות הדואר האלקטרוני של אותם 16או 20לקוחות של התובעת היו בידיו של חזי עוד מתקופת עבודתם של הנתבעים אצל התובעת, ואין להוציא מכלל אפשרות שהנתבעים ניסו לשדל חלק מלקוחותיה של התובעת לעבור אליהם, בסמוך לאחר שרונן סיים לעבוד אצל התובעת, אלא שבמסגרתו של משפט זה לא הובאו ראיות לכך שהנתבעים הצליחו במלאכת שידול זו.
63. 6 כמו כן, בבואנו לפסוק את שיעור הפיצוי בגין התביעה לפרסום לשון הרע עלינו להתחשב גם בעובדה ששני הפרסומים אינם כה בוטים והמדובר ברף הנמוך של לשון הרע.
64. 6 בסופו של דבר, אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבעים יחדיו סך 10,000₪ כפיצוי כולל בגין פרסום לשון הרע של שני הפרסומים יחדיו (הראשון והשלישי).

ד.2.          התביעה שכנגד – לבונוס של חזי בסך 7,000₪

65. 6 חזי טוען כי היתה הסכמה בעל פה בינו לבין התובעת שישולם לו בונוס של 5% מהרווח השנתי של התובעת.

חזי מעריך את סכום זכאותו לבונוס בסך 7,000₪ עבור עבודתו בחלק היחסי של שנת 2018תוך שהוא מצרף תלושי שכר להראות את בונוס ששולם לו בשנת 2017.

66. 6 דינה של תביעתו של חזי לבונוס בסך 7,000₪ להידחות.

גם אם בסעיף 3.5לתביעת התובעת ישנה אמירה כללית שתנאי העסקתו של חזי כלל בונוס שנתי שמן, הרי שבסופו של יום לא הובאה כל ראיה לרווח השנתי של התובעת של שנת 2018ממנו אמור לטענתו של חזי להיגזר הבונוס שלו בשיעור 5%. הנטל הוא על חזי להוכיח רכיב תביעה זה ונטל זה לא הורם.

ד.3.          תביעתו של רונן בגין פיטורין שלא כדין

67. 67. גרסתו של רונן לסיום עבודתו בתובעת :

רונן טוען שהוא נפגש ביום 21.5.18עם ליאור וביקש ממנו לאפשר לו לעבוד בהיקף של חצי משרה במקום משרה מלאה כפי שעבד עד אז. אלא שליאור השיב לרונן כי הוא לא יכול לאשר לו לעבוד בהיקף של חצי משרה ולכן הודיע לרונן שאם הוא עומד על בקשתו אזי עליו להתפטר. רונן השיב לליאור שהוא לא מעוניין להתפטר ועל כך הגיב ליאור שאין לא ברירה אלא לפטר את רונן.

לפי הגרסה של רונן , הוא ביקש לעבור לעבודה בהיקף של חצי משרה משום שאשתו קיבלה הצעה לקידום בעבודתה ולכן היה על רונן להוציא את בן הזקונים שלהם מהמסגרת החינוכית שלו ולהשגיח עליו לאחר מכן.

68. 6 אלא שתכתובות הוואטסאפ שהוחלפו בין רונן לבין חזי בזמן אמת , מאותה תקופה מלמדים על כך שרונן לא פוטר אלא התפטר תוך שהוא תכנן את התפטרותו מראש.

ביום 15.4.18רונן כותב לחזי חד משמעית ” …אני מתכוון להודיע על פרישה ביום ג’ הקרוב.”

ביום 22.5.18רונן כותב לחזי שהוא נפגש ערב קודם לכן עם ליאור שהיה לחוץ וביקש מליאור להמשיך לעבוד עוד חודש חודשיים משום שליאור היה בחוסר של כוח אדם אך רונן סירב לכך.

69. 6 שוכנענו מתכתובות הוואטסאפ שהוחלפו בין רונן לבין חזי, שרונן התפטר

מעבודתו תוך שהוא תכנן מראש התפטרות זו כאמור בהודעה שהוא שלח לחזי ביום 15.4.18.

רונן ידע שליאור היה לחוץ אותה תקופה בשל מחסור של כוח אדם , כפי שציין רונן בהודעתו לחזי ביום 22.5.18ומכאן שלליאור לא היה כל אינטרס לפטר את רונן אותה עת.

גם אם כל הסיפור התמוהה של רונן הוא נכון, לפיו הוא קיבל עם אשתו החלטה שהוא זה שיוציא את בן הזקונים שלהם בצהריים מהמסגרת החינוכית וישגיח עליו לאחר מכן בכדי לאפשר לאשתו את מימוש קידום הקריירה שלה, הרי שרונן ידע את הלחץ בו היה נתון ליאור באותה עת שסבל ממחסור בכוח אדם , נסיבות שבהן ודאי לא יתאפשר לרונן לעבוד בהיקף של חצי משרה ואפילו אם יש אמת כלשהי בגרסה זו של רונן, למרות שאנו בספק רב לגביה, הרי שהיה כאן שינוי חד צדדי מצידו של רונן בהסכם עבודתו.

התמיהה שעולה מגרסתו של רונן לגבי התירוץ של הפחתה להיקף עבודה בחצי משרה בכדי להוציא כביכול את בן הזקונים שלו ממסגרת חינוכית נובעת מחוסר ההיגיון בכך שמצד אחד רונן מבקש מליאור להפחית משרתו ב – 50%אך מאידך לאחר שרונן סיים עבודתו אצל התובעת , זה לא שהוא בחר לעצמו עבודה קלה יותר עם פחות שעות – אלא הוא הפך לשותף בבעלות של עסק מתחרה אותו הוא הקים עם חזי ומן הסתם הצריך ממנו הרבה יותר זמן מעובד שכיר.

מה גם שמתכתובות המסרונים שהוחלפו בין רונן לבין חזי ביום 15.4.18עולה , כי רונן תכנן מראש את ההתפטרות שלו מהתובעת ואין כל אזכור במסרונים שלו עם חזי לכך שהוא מתכנן לבקש עבודה בחצי משרה או כל הגרסה התמוהה אותה העלה רונן לאחר מכן של הוצאת הילד מהמסגרת החינוכית המאלצת אותו כביכול לבקש הפחתת משרה , כלל לא עלתה במסרונים.

70. 7 לא הוכחו כאן פיטוריו של רונן ודאי לא פיטורין שלא כדין ותכתובות הוואטסאפ

שהוחלפו אותה עת בין רונן לבין חזי מלמדות כי שני מכתבי הפיטורין שליאור הוציא לרונן אינם משקפים את המציאות. ליאור היה לחוץ מאוד בשל מחסור של כוח אדם והיה מוכן להוציא לרונן מכתב פיטורין שלא שיקף את המציאות רק בכדי שרונן ימשיך לעבוד עוד מספר ימים.

71. 7 מכאן, שתביעתו של רונן בגין פיטורים שלא כדין בהעדר שימוע – נדחית.

ד.4.          תביעתו של רונן לשכר והפרשות פנסיוניות בגין עבודתו בהיקף של חצי משרה מיום 24.6.18

ועד 12.7.18

72. 7 רונן טוען בתביעתו כי בסמוך לפיטוריו, הודיעה לו התובעת כי עליו להשיב לה

סכום בשווי 25ימי חופשה שנתית שנצברו לחובתו או לחלופין לעבוד מספר ימים זהה לשווי הנ”ל ללא שכר. מכאן, טענתו של רונן, כי הוא אולץ ע”י התובעת לעבוד  ללא  שכר  בלית  ברירה  וללא  שכר  בהיקף  של  חצי  משרה  מיום  או 24.6.2018ועד יום ⁵¹.12.7.2018

73. 7 אלא שכפי שכבר קבענו לעיל , רונן כלל לא פוטר מעבודתו אלא התפטר תוך

שהוא תכנן מראש התפטרותו זו עוד מיום 15.4.18. רונן הוא זה שיזם את סיום עבודתו אצל התובעת תוך שהוא יודע, כי העיתוי לא נוח לה ותוך שהוא משתף את חזי בלחץ הרב בו נתון היה ליאור אותה עת בשל מחסור שהיה אז לתובעת בכוח אדם. מכאן, שכל הצגת הדברים מצידו של רונן כאילו ליאור אילץ אותו לעבוד  ללא  שכר  בהיקף  של  חצי  משרה  למשך  כשלושה  שבועות  בשל  עמדת מיקוח נחותה כביכול של רונן היא מעוותת את המציאות העובדתית שהיתה אותה עת.

ליאור היה באותו מעמד בעמדת מיקוח נחותה וניסה מאוד לשכנע את רונן שיתן לו  עוד  כמה  שיותר  ימי  עבודה  כי  היו  חסרים  לליאור  עובדים  (דברים  אלו

⁵¹סעיף 349.1לסיכומים מטעם רונן. השתקפו חד משמעית מהמסרונים שהוחלפו אותה עת בין רונן לבין חזי)– זו הסיבה שליאור הסכים להוציא לרונן מכתב פיטורין למרות שרונן התפטר.

74. 7 התובעת הגישה לתיק ביה”ד ארבעה תלושי שכר של רונן מהם עולים הנתונים

הבאים⁵²:

–              בתלוש שכר של חודש 10.2017היתה לרונן יתרה שלילית של 17.50ימי חופשה.

–           תלוש שכר של חודש 11.2017היתה לרונן יתרה שלילית של 16.34ימי חופשה.

–           תלוש שכר של חודש1.2018היתה לרונן יתרה שלילית של 20.50ימי חופשה.

–              בתלוש שכר של חודש 4.2018היתה לרונן יתרה שלילית של 28.84ימי חופשה.

75. 7 לטענת רונן בסיכומים מטעמו, אין בכך כדי ללמד על צבירת החופשה או ניצול

החופשה של רונן וכי הנתבעת לא עמדה בחובת הצגת פנקס חופשה.

76. 7 בעניין קאלה אירועים בע”מ⁵³, קבע בית הדין הארצי לעבודה כך:

“דרך המלך בהוכחת ניצול ימי חופשה היא בהצגת רישום מסודר של מועדי ניצול החופשה, כמתחייב בחוק חופשה שנתית, תשי”א – 1951(להלן – חוק חופשה שנתית)⁵⁴. יחד עם זאת, גם בהעדר רישום שכזה, יכול מעסיק לנסות ולהוכיח את ניצול ימי החופשה השנתית על ידי העובד באמצעות הרישום בתלושי שכר הנמסרים באופן שוטף לעובד, ובלבד שהוכח כי רישום ניצול החופשה השנתית בתלושי השכר משקף את המציאות, וכי תלושי השכר נמסרו לעובד בזמן אמת, באופן שעלה בידו לבחון רישום זה ולהתייחס אליו… “

יצוין, כי בעניין קאלה אירועים בית הדין הארצי לא קיבל את רישומי החופשה השנתית בתלושי השכר שהונפקו מאחר שמצא פגמים באופן חישוב ימי החופשה וכן בנסיבות שבהן העובד צבר את יתרת חופשה שלילית אצל הנתבעת באותו עניין.

⁵²        נספחים לתצהיר עדות ראשית מטעם ליאור, עמ’66-65, 72-68לתצהיר ליאור.

⁵³        עע (ארצי) 59799-12-13קאלה ארועים בע”מ נ’ שלמה פרל (20.8.2015, פורסם ב’נבו’).

⁵⁴        על החובה לנהל רישום של מועדי החופשה השנתית ראו: ע”פ (ארצי) 14802-03-14א. דינמיקה שירותים1990בע”מ נ’ מדינת ישראל, ]פורסם בנבו[ (13.4.15).

77. 7 בנסיבותינו אנו, רונן לא הציג תלושי שכר לחודשים אפריל-מאי 2018ולא טען

כי בוצע קיזוז כלשהו בשכרו בחודשים אלה, בגין יתרת ימי חופשה שלילית. אין טענה מצד רונן כי לא קיבל בזמן אמת תלושי שכר. התרשמנו, כי רישום ניצול ימי החופשה ויתרת החופשה השלילית כפי שמופיעה בתלושים שהוצגו לפנינו משקף את המציאות. לפיכך, אנו מקבלים את גרסת התובעת בדבר יתרת חופשה שלילית של 25ימי עבודה לרונן, במועד שהוא הודיע על סיום עבודתו בתובעת.

78. 7 לטענת רונן, הוא  נאלץ  לעבוד  3שבועות  בהיקף  של  חצי  משרה, עד  ליום

12.7.2018,  ללא  שכר  וזכויות  סוציאליות,  כנגד  היתרה  השלילית  של  ימי החופשה. לטענת ליאור, רונן עבד 10ימים כפי שהוסכם ביניהם, בגין יתרת ימי חופשה שלילית.

79. 7 סעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר, תשי”ח-1958קובע כך:

“26ב. (א)        בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות

נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו; …”

80. 8 חובת ההוכחה חלה על התובעת, לגבי שאלת מספר ימי העבודה שעבד רונן.

אולם התובעת לא עמדה בנטל זה, ולא הציגה רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה שמעידים על שעות וימי העבודה של רונן, ואף לא הוצגה כל ראייה אחרת שסותרת את גרסתו של רונן ותומכת בטענתה, כי רונן עבד 10ימים ולא שלושה שבועות כטענתו.

81. 8 הראיות שהוצגו לפנינו בעניין זה על ידי רונן הן:

– מכתב מיום 21.6.2018, עליו חתום ליאור, לפיו רונן יעבוד ללא שכר בגין קיזוז יתרת ימי חופשה שלילית, מיום 24.6.2018ועד ליום 15.7.2018בחצי משרה.⁵⁵

⁵⁵     נספח ד’ לכתב התביעה שכנגד

–     מכתב מיום 10.6.2018, ללא חתימת הצדדים, לפיו רונן יעבוד ללא שכר בגין קיזוז יתרת ימי חופשה שלילית, מיום 24.6.2018ועד ליום 12.7.2018בחצי משרה.⁵⁶

–     מייל מרונן למנהלת משרד וכספים בתובעת מיום 25.7.2018, בו רונן מציין כי עבד מיום 21.6.2018במשך 3שבועות ללא שכר.⁵⁷

–     מכתב סיום העסקה שחתום על ידי ליאור מיום 12.6.2018לפיו, סיום עבודתו של רונן בתובעת חל ביום ⁵⁸.12.7.2018

82. 8 לאור הראיות שהוצגו לפנינו, ועדותו של רונן שנמצאה אמינה בעיננו בעניין זה, אנו מקבלים את גרסתו של רונן, כי הוא עבד מיום 24.6.2018עד ליום 12.7.2018, שהם למעשה 15ימי עבודה בפועל, בחצי משרה, ללא תשלום שכר.
83. 8 בהינתן המסקנה שהגענו אליה, כי במועד שרונן הודיע על סיום עבודתו בתובעת בחודש 6/2018, עמדה לו יתרת חופשה שלילית של 25ימי עבודה, כנגדה הוא עבד במשך 3שבועות מיום 24.6.2018עד ליום 12.7.2018, שהם למעשה 15ימי עבודה בפועל, בחצי משרה, ללא תשלום שכר – עולה השאלה האם זכאי רונן לתשלום עבור ימי עבודה אלה בין 24.6.2018 – 12.7.2018?
84. 8 סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר קובע כך:

“(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעסיק, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.”

85. 8 ראוי היה כי התובעת היתה מנפיקה לרונן תלוש שכר עד ליום עבודתו האחרון, תוך קיזוז משכרו האחרון את יתרת ימי החופשה השלילית שנצברה לרונן. בשל העובדה שרונן עבד 15ימים בהיקף של חצי משרה, הרי שקיזוז סכום השווה ל- 25ימי חופשה היה עולה על השכר שהיה מקבל רונן והחוב היה עומד דווקא לחובת רונן ולטובת התובעת. בנסיבות אלה, טענתו של רונן כי הוא זכאי לתשלום נוסף בגין עבודתו בימים 24.6.2018עד 12.7.2018 – נדחית.

⁵⁶      נספח ח’ לתצהיר רונן

⁵⁷      נספח ט’ לתצהיר רונן

⁵⁸      נספח ז’ לתצהיר עדות ראשית מטעם רונן.

ה.     לסיכום

86. 8 עסקינן בתביעת שווא של מעסיק להגבלת עיסוקם של שני עובדים לשעבר, ללא כל בסיס עובדתי ומשפטי, שמבוססת כפי שפורט לעיל, על גישה בעייתית של התובעת ושל ליאור אשר ביקשו להיות “חסינים” מפני תחרות באופן כה גורף, בכך שעובדיה לשעבר לא יתחרו בתובעת לאחר שסיימו לעבוד אצלה, וגם אם מישהו מלקוחותיה של התובעת יבקש מהנתבעים לקבל שירות, הרי שגם אז יש לאסור על הנתבעים ליתן ללקוחות אלו שירות כלשהו וזאת ללא הגבלת זמן כלשהי. זאת מבלי שהוכח אינטרס לגיטימי ראוי להגנה, ואף לא הוכחה רשימת לקוחות שמהווה “סוד מסחרי” הראוי להגנה ולהגבלת עיסוק של עובדי התובעת לשעבר.

זו תביעה שראוי היה כי תסתיים במעמד ההסכמה אליה הגיעו הצדדים במסגרת ההליך הזמני, לפיה הוגבל חופש עיסוקם של הנתבעים באופן מסוים לתקופה מוגבלת.

כבר בתום ההליך הזמני היה על התובעת לעצור את ההתדיינות ולא להמשיך בניהול הליך לא מבוסס ומיותר של תביעה עיקרית, אשר הוביל גם להליך נוסף של תביעה שכנגד.

ו.      סוף דבר

87. 8 תביעת התובעת – נדחית במלואה.

התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה, בגין עילת פרסום לשון הרע של שני פרסומים. התובעת תשלם לנתבעים יחדיו סך 10,000₪ כפיצוי כולל בגין פרסום לשון הרע של שני הפרסומים יחדיו (הראשון והשלישי).

בנוסף, התובעת תישא בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך 15,000₪ שישולמו לנתבעים יחדיו תוך 30יום מקבלת פסק הדין.

הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין.

87. זכות ערעור נתונה לצדדים תוך 30יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ”א שבט תשפ”א, 03בפברואר 2021, בהעדר הצדדים.

בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה
סע”ש 49088-11-18
כב’ הנשיא אלכס קוגן
בפני מר עמירם אלון – נציג מעסיקיםגב’ ורד קאופמן – נציגת עובדים
התובעת: טי.או.אם. לשירותך בע”מ

–
הנתבעים/ התובעים שכנגד:1 . יחזקאל חלוץ
2. רונן סומברג
3. אייתים אס אייץ בע”מ
1. טי.או.אם. לשירותך בע”מ
2. ליאור רוטשילד

פסק דין