דיני משפחה

עורך דין מומלץ

1. 1. לפניי בקשה לצו מניעה זמני למניעת דיספוזיציה “במניותיה ובענייניה של המבקשת 1, לרבות במבנה ההנהלה של המבקשת 1ובפרט בדירקטוריון”, כלשון הבקשה.
2. 2. הרקע להליך הוא פטירתו הפתאומית של המנוח פלוני ז”ל ביום …2021. המנוח הקים וניהל את החברה המבקשת 1.
3. 3. המבקשת 2היא עובדת שכירה בחברה מאז יום 1.1.21ובעלת 20%במניותיה.
4. 4. המשיבה 1היא בתו הבכורה והבגירה של המנוח. המשיבה 2היא אמם של 3ילדיו הקטינים של המנוח. ביום 15.12.21ניתן צו ירושה שלפיו 4הילדים הם יורשי המנוח. בהתאמה, ירשו היורשים 80%ממניות החברה.
5. 5. הבקשה הוגשה לצד תובענה שעניינה בקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע.
6. 6. ביום 3.1.22ניתן צו ארעי ונקבע מועד לדיון במעמד הצדדים ליום 9.1.22. ניסיון לקדם את הצדדים לקראת הסכמות לא צלח ומכאן ההחלטה.
7. 7. מטרת הסעד הזמני הוגדרה בהוראת תקנה 94לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018כהאי לישנא: “מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק-הדין”.

8. 8. השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה כפי שמורה לנו הוראת תקנה 95לתקנות הם קיומן של ראיות מספקות לכאורה לקיום עילת תביעה; נחיצות הסעד הזמני, קרי, רכיב ההכבדה שמשמעותו שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין; האם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר המשיג את אותה התכלית; תום-לבם של הצדדים; והאם המבקש לא השתהה בהגשת הבקשה; אחר זאת יש לבצע השוואת נזקים במסגרת מאזן הנוחות. כידוע, בהתאם לפסיקה אשר נקבעה טרם התקנת התקנות, הרלבנטית גם לאחר התקנתן, בין עוצמתה הלכאורית של עילת התביעה לבין מאזן הנוחות, קיים יחס של מעין “מקבילית כוחות”.
9. 9. אחדד, תכליתו של הסעד הזמני היא לשרת את ההליך העיקרי ואת ביצועו של פסק-הדין. הסעד הזמני אינו עומד אפוא בחלל הריק ולעולם ייבחן לאורו של ההליך העיקרי.
10. 1 אשר לרכיב ראיות מספקות לכאורה לקיום עילת תביעה. התובענה היא כאמור למינוי מנהל עיזבון קבוע. כידוע, תכלית מינויו של מנהל עיזבון היא לרכז את נכסי העיזבון, לשלם חובות לנושים ולפעול לביצוע חלוקת העיזבון.
11. 1 עיון בבקשה העיקרית ובבקשה לסעד זמני מעלה כי המבקשות לא עתרו למינוי מנהל עיזבון לשם ביצוע כאמור, אלא על מנת שמנהל העיזבון ייקח “חלק בניהול החברה”, כלשון הבקשה.
12. 1 מכאן, שהמחלוקת היא, הלכה למעשה, מחלוקת בין בעלי מניות לעניין אופן ניהול החברה.
13. 1 מאליו ברור, שבמקרה של מחלוקת בין בעלי המניות טרם פטירת המנוח, לא היו עותרות המבקשות למינוי מנהל עיזבון קבוע בבית המשפט לענייני משפחה, כשבעצם פטירת המנוח, כשלעצמה, אין כדי להעלות, להוריד או לשנות את מהות הסכסוך ובכך נתפסו המבקשות לכלל טעות.
14. 1 אשר לטענת המבקשות כי הן צד “מעונין בדבר”, בהתאם להוראת ס’78(א) לחוק הירושה, תשכ”ה- 1965, ר’ ס’44לבקשה העיקרית, הרי שבהקשר זה נפסק כדלקמן: “… משעה שניתן צו קיום צוואה ואין מחלוקת לעניין עצם היורשים לעיזבון המנוח הרי שמעמדו של “המעוניין בדבר” מתפוגג למעשה“. ר’ ס’25לפסק-דינו של כב’ השופט שקד ב-תע (ת”א) 53618-02-19אלמוני נ’ האפו’ הכללי, מיום 28.10.19. ר’ גם ערעור שנדחה ב-עמ”ש 24486-11-19ג’ מ’ נ’ פלונים, מיום 28.6.20, ובקשת רשות ערעור שנדחתה ב-בע”מ 5251/20פלוני ואח’ נ’ פלונית ואח’, מיום 15.10.20.
15. 1 עוד נפסק שם, כי מנהל עיזבון קבוע ימונה, בהתאם לדין החל, כאשר העיזבון כולל ניהול מורכב של הנכסים העומדים לחלוקה ובמידה ונדרשת דמות אשר תפעל למימוש חלוקת העיזבון ליורשים לאחר כיסוי החובות וההתחייבויות. ר’ ס’35לפסק-הדין ב- תע (ת”א) 53618-02-19. ובסעיף 36שם, צוטט מספרם של שוחט, גולדברג ופלומין כך: “…מינויו מוצדק כאשר היקף העיזבון הוא כזה שניהולו ו/או חלוקתו מעוררים קשיים רבים ונתונים למחלוקת…”. (יוטעם כי גם המבקשות הפנו למקור זה, בהקשר של שמירה על אינטרס הקטינים, ר’ ס’52לבקשה העיקרית).
16. 1 מהאמור עולה, על פניו לכאורה, בזהירות המתבקשת, כי מינויו של מנהל עיזבון איננו מתאים לסוג המחלוקת.
17. 1 המבקשות ניסו אמנם להציג את הסכסוך כמחלוקת בענייני משפחה או עיזבונות, אך לא שוכנעתי כי כך הדבר. בתוך ניסיון זה, הקדישו המבקשות את רוב טענותיהן בבקשה העיקרית ובבקשה לסעד זמני לתיאור מערכת היחסים בין המנוח למשיבה 2, לרבות שצירפו את הסכם הגירושין ביניהם. האופן שבו בחרו המבקשות לתאר בבקשותיהן את הסכסוך, תוך פירוט נרחב כאמור של מערכת היחסים בין המנוח למשיבה 2, לא רק שאינו רלבנטי, אלא אף אינו מכבד את המנוח והמשיבה 2.
18. 1 בהקשרים אלה, גם לא ברורה טענת המבקשות שלפיה לבית משפט זה מוקנית הסמכות “הנמשכת”, כלשון המבקשות, להידרש להליך דכאן, לאחר ש”הצדדים”, כלשון המבקשות, ניהלו “את הליך הגירושים”.
19. 1 נדמה כי ברור לכל שטענות אלה לעניין הנופך המשפחתי והסמכות הנמשכת, למצער בהיבט המשפטי, הן מופרכות.
20. 2 אשר לטענת המבקשות שלפיה העיזבון עדיין לא חולק ליורשים ומטעם זה יש להורות על מינויו של מנהל עיזבון, ר’ ס’6לסיכום, ראשית, לא ברור מהיכן שאבו המבקשות את המידע והאם הוא נכון, ושנית, המבקשות עצמן טענו שאין להן עניין בעיזבון אלא בענייני החברה בלבד. ר’ ס’41לבקשה העיקרית. מכאן, שטענות המבקשות סותרות זו את זו חזיתית ומהותית. אין אפוא כל רלבנטיות לטענה ולשאלה האם העיזבון חולק אם לאו בקשר עם סכסוך בין בעלי המניות בחברה.
21. 2 אמנם מקובלת עליי טענת המבקשות העקרונית שלפיה עצם קיומו של צו ירושה אינו מאיין אפשרות למינוי מנהל עיזבון, אלא שהטעם הוא מהותי. מעת שידועה זהות היורשים מצד אחד, ובהעדר עיזבון המצריך ניהול מורכב של נכסים, חובות וחלוקה, מצד שני, אין על פניו כל הצדקה למינוי מנהל עיזבון, כשבין היתר יש להתחשב גם בעלות שכר טרחתו של מנהל העיזבון כפי טענת המשיבים, ביתר שאת עת עסקינן בקטינים שאמורים לקבל בין היתר את מזונותיהם מהעיזבון. עצם היותם של היורשים קטינים, כשלעצמה, איננה מובילה בהכרח לתוצאה של מורכבות המצדיקה מינוי מנהל עיזבון.
22. 2 עיינתי בפסיקה אליה הפנו המבקשות ולא נמצאה רלבנטיות לענייננו, במיוחד במקרים שבו בית המשפט דן בשאלה האם ניתן לתבוע חלק מהיורשים בגין חובות מנוח טרם מתן צו ירושה או צו קיום צוואה. ר’ ס’6לסיכום המבקשות.
23. 2 יתרה מזאת, מקובלת עליי טענת המשיבים שלפיה עצם צירופה של החברה כתובעת בעלת-דין על-ידי מי שאינה בעלת השליטה בה, מעלה תמיהות וסימני שאלה משפטיים, ברם, במסגרת החלטה זו אינני קובעת כל ממצא בהקשר לכך.
24. 2 לפיכך, על פניו, לכאורה, בזהירות המתבקשת, ומבלי לקבע כל ממצא בהליך העיקרי, נדמה כי הסיכוי למתן הסעד העיקרי המבוקש, הוא מינוי מנהל עיזבון, הוא נמוך, בלשון המעטה. יוטעם, כי בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני נדחתה בתיק הקשור שמספרו xxx. מכאן, שלא נחה דעתי שנחצה הרף שמתחת לו אין להיעתר לבקשה לסעד זמני.
25. 2 אשר לטענת המשיבים בדבר העדר סמכות עניינית. כידוע, על-מנת שהליך, שאינו בענייני מעמד אישי ואינו מכוח אחד החוקים המנויים בסעיף 1(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995יוכל להיכנס בגדרי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, עליו לעמוד ב-3תנאים מצטברים: 1. סוג התובענה – תובענה אזרחית, 2. זהות הצדדים – “בין בן משפחתו או עזבונו”, 3. מהות התובענה – “שעילתה סכסוך בתוך המשפחה” ]סעיף 1(2) לחוק ור’ גם בע”מ 164/11פלונית נ’ פלוני, מיום 29.4.12[.
26. 2 בענייננו לא חלים 3התנאים המצטברים. לפיכך, בהסתייגות המתבקשת של העדר קביעה בהליך העיקרי, על פניו, נעדר בית משפט זה סמכות להידרש להליך בין הצדדים.
27. 2 אשר לרכיב ההכבדה, “נחיצות הסעד הזמני”, המהווה אבן בוחן מרכזית בבקשה לסעד זמני. צו ארעי מיום 3.1.22, ניתן, לבקשת המבקשות, כצו גורף (“נאסר על ביצוע כל דיספוזיציה”) ונקבע דיון בסד זמנים קצר. חרף זאת, במהלך הדיון ציינו המבקשות כי ההתנהלות השוטפת ממשיכה להתבצע על- ידן באמצעות חשבון בנק שפתחה המבקשת 2. זאת לא ניתן לקבל. ראשית, המבקשות עצמן ביקשו צו המונע “כל דיספוזיציה במניותיה ובענייניה של המבקשת 1″. שנית, לו סברו המבקשות כי עלול להיגרם נזק כתוצאה ממתן צו גורף, היה עליהן לפנות בבקשה מתאימה ולא לעשות דין לעצמן. הלכה למעשה, פירשו המבקשות את הצו ככזה החל על המשיבים בלבד, בעוד שעל פעולותיהן לא חלה כל מגבלה. ר’ גם ס’5לסיכום המבקשות. במילים אחרות, המבקשות החליטו על דעת עצמן אילו פעולות נכללות בצו ואילו אינן.
28. 2 לפיכך, בהינתן שהמבקשות עצמן המשיכו לפעול בחברה לפי ראות עיניהן, לא נמצאה כל הצדקה להותיר את הצו באופן המונע פעילות בחברה על-ידי המשיבים. יתרה מזאת, לא שוכנעתי איזה נזק ייגרם לחברה כתוצאה מביטול הצו, כשממילא המבקשת 2פתחה חשבון בנק שאליו מופקדים הכספים מאת משרד הxxx. יוטעם, כי הותרת הצו על כנו תוביל לתוצאה אבסורדית שלפיה לבעלת מניות מיעוט אין כל מגבלה על פעילותה ואילו בעלי השליטה, שחזקה עליהם שפועלים לטובת החברה ומקסום רווחיה, יהיו מנועים מפעילות, והכל למען “טובת החברה”, ו”טובת הקטינים”, כטענת המבקשות.
29. 2 אשר לרכיבי העזר אשר עוגנו בהוראת תקנה 95(ד)(3) לתקנות, הם רכיבי תום-הלב ושיהוי.
30. 3 טענת המבקשות לעניין דאגתן לאינטרס הקטינים, השזורה כחוט השני, בעטיה לכאורה ננקט ההליך ולטובתם יש למנות מנהל עיזבון קבוע, ר’ לדוג’ ס’51לבקשה העיקרית; ס’5, 8, לסיכום, אינה ברורה כלל ועיקר. המבקשות אינן בעלות מעמד ביחס לקטינים, מעצם היותם כאלה, על מנת שתהא להן הזכות לעתור לבית משפט זה בבקשה שתכליתה, כך נטען, לשמור ולהגן על זכויותיהם. בהקשר זה, אמנם בהחלטה מיום 31.12.21, נקבע כי תמונה אפו’ לדין לקטינים, ברם, לא נמצאה כל הצדקה להמתין לעמדתה טרם מתן החלטה זו, כפי טענת המבקשות בס’7לסיכום, וממילא ניתן להניח כי לא יהיה בעמדת אפו’ לדין דבר לעניין המחלוקת בין הצדדים, היא אופן ניהול החברה. לכך יש להוסיף, ראשית, את האמור לעיל לעניין האופן שבו תיארו המבקשות בפרטי פרטים את ענייניהם האישיים של המנוח והמשיבה 2, אשר הם כאמור לא רק בלתי רלבנטיים אלא פוגעים בכבודם ובפרטיותם, ושנית, המשך ההתנהלות השוטפת חרף הצו הגורף שניתן כמפורט לעיל באופן הפוגע בניקיון כפיהן של המבקשות. בטענת המשיבות לשיהוי לא נמצא ממש.
31. 3 אשר למאזן הנוחות, כל אחד מהרכיבים דלעיל מצדיק בפני עצמו את דחיית הבקשה וממילא צירופם של 3הרכיבים יחדיו. במצב דברים זה, שבו בחינת הרכיבים דלעיל מעלה כי לא הורם הנטל להראות הצדקה בהטלת סעד זמני ולא נחצה הרף המינימאלי, אין צורך להידרש למאזן הנוחות ולהשוות נזקים.
32. 3 בשאר טענות הצדדים לרבות מינוי אפו’ לדין לקטינים וכל הטענות הקשורות בכך, חקירת מע”מ, שינוי זהות בעלי המניות, טענות בדבר הצורך באישור בית משפט בפעולה של קטין, יפוי כוח שניתן למבקשת 2אשר על פניו לכאורה בטל ומבוטל במועד הפטירה, טענת ניגוד אינטרסים של המשיבה 2, קיומה של האסיפה הכללית ביום 19.12.21, וכן הבקשה למינוי מנהל עיזבון אך ביחס לחלק מ”נכסי” העיזבון, לא מצאתי רלבנטיות לענייננו והן תתבררנה במסגרת ההליך המתאים.
33. 3 למען הסר ספק, כל הקביעות והממצאים דלעיל הם בקשר עם הבקשה לסעד זמני בלבד ואין בכך דבר כדי להשליך או לקבע מסמרות בתיק העיקרי.
34. 3 אשר על כן, הבקשה נדחית. צו ארעי מיום 3.1.22, מבוטל בזאת.
35. 3 הוצאות. לאחר שנלקחו בחשבון סוג ההליך, אופי הטענות, והתנהלות הצדדים, יישאו המבקשות בהוצאות המשיבות בסך 5,000₪, אשר ישולם להן בתוך 30ימים, זאת בהתאם להוראת תקנות 53, 151(ב) ו-153(ג) לתקנות ותקנה 18(ג) לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין) התשפ”א-2020.

ניתן לפרסם בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, י”ז שבט תשפ”ב, 19ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה

ת”ע 68959-12-21

מספר בקשה:1

בפני כבוד הרשמת שלי רוזמן פרקש

מבקשות

1. החברה פלונית בע”מ

2. א.ז.

נגד

משיבות

1.   פלונית

2.   אלמונית – אפו’ ל-3הקטינים

החלטה