פסקי דין חשובים

המשך להחלטותיי הקודמות ולאחר ששוחחתי עם מר ד. א. (המשיב 1), התרשמתי ממצבו, בחנתי את רצונו וטובתו ואחר עיון בכל אשר בפניי, לרבות כתבי הטענות, תסקיר עו”ס סדרי דין, עמדת ב”כ היועמ”ש ועמדתה של האפו’ לדין, עוה”ד טליה גיגי, מצאתי לדחות את בקשת המבקש למינויו כאפוטרופוס על ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים של אביו, מר ד. א..

עורך דין מומלץ

ואלו נימוקיי:

בפתח הדברים אדגיש כי הגם בקשתו הכללית של המבקש, להתמנות כאפוטרופוס על כלל ענייניו של אביו, התברר כי הצורך המרכזי שבעטיו הוגשה הבקשה הוא הרצון לוודא כי מר א. יהיה מצוי במעקב רפואי, על מנת למנוע הידרדרות במצבו, כתוצאה מגידול סרטני שהוסר מידו והחשש מפני חזרתה של המחלה וכן לצורך התאמת מינון הטיפול התרופתי שניתן למר א.(ראו דברי המבקש בפרוטוקול דיון מיום 16.2.2023).

לטענת המבקש, מר א. סובל מסכיזופרניה, אולם מצוי תחת מעקב רפואי, מאוזן מבחינה רפואית ותפקודית, אך לדבריו אינו מודע למצבו הבריאותי, כאשר על פי תעודת רופא מיום 15.12.2022, מר א. “נמצא במעקב מרפאתי כפוי, מבקר באופן סדיר, נמצא ללא סימנים פסיכוטיים פעילים אך שיפוטו ותובנתו כלפי טיפול תרופתי פגומים. בהקשר לבעיה הרפואית אונקולוגית נמצא מחוסר הבנה ובעל שיפוט פגום“.

בתסקיר עו”ס סדרי דין מיום 9.2.2023 הומלץ למנות את המבקש כאפוטרופוס לענייניו האישיים והרפואיים של אביו וזאת בעיקר תוך הסמכות על תעודת הרופא האמורה.

בדיון מיום 5.1.2023, לאחר ששמעתי את המבקש ואת יתר הנוכחים ולנוכח חוסר התייצבותו של מר א.לדיון, הגם הצורך בשמיעתו, קבעתי מועד לדיון נוסף, והוריתי למר א.להתייצב אליו וזאת על מנת שניתן יהיה להתרשם באופן בלתי אמצעי מרצונו ומיכולתו להביע דעה בעניין ביצוע הפרוצדורה הרפואית הנדרשת ובעניין בקשת בנו להתמנות כאפוטרופוס וזאת כמתחייב מהוראות סעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 (להלן: “החוק“).

אלא שלדיון הנוסף שנקבע ליום 16.2.2023, לא התייצב מר א. גם כן וזאת כשלדבריו הוא עסוק (לומד בישיבה בשעות הבוקר) וזאת הגם ניסיונה של האפ’ לדין לרתום אותו לשתף פעולה עם ההליך.

במועד זה, עמד המבקש על בקשתו בטענה כי מינויו כאפוטרופוס מתיישב עם טובתו של אביו ולשיטתו יש לעשות כן אף ללא הסכמתו של מר א., זאת כאשר לדבריו הוא נעדר תובנה ביחס למצבו הבריאותי והנפשי.

האפוטרופוס לדין  התנגדה לבקשה באופן מוחלט וסברה כי הבקשה למינוי בנסיבות הקיימות ובעיקר לנוכח ההתנגדות של מר א., מנוגדת להוראות הדין.

ב”כ היועמ”ש ביקשה להציע מתווה ביניים ולפיו המבקש לא ימונה כאפוטרופוס, אך חלף המינוי, יינתנו למבקש סמכויות לקבלת מידע רפואי, זאת על מנת לתווך למר א. את אותו מידע באופן שיסייע למבקש לרתום את מר א. לקבלת טיפולים רפואיים ו/או פסיכיאטרים על פי המלצות הגורמים הטיפולים והרפואיים.

בהחלטתי ממועד זה עמדתי שוב על כך כי יש צורך לשמוע את קולו של מר א. באופן ישיר, על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבו התפקודי והקוגניטיבי, ובשים לב להוראות החוק.

לנוכח האמור, ביום 28.3.2023 קיימתי עם מר א. פגישה בנוכחות האפוטרופא לדין (שפרוטוקול חסוי ממנה נשמר בכספת ביהמ”ש) והתרשמתי באופן בלתי אמצעי ממצבו התפקודי והקוגניטיבי, מיכולתו להביע דעתו ביחס לבקשה ולפרוצדורה הרפואית ועוד.

בנסיבות אלה וכאמור לעיל, מצאתי לדחות הבקשה ומצאתי כי נסיבותיו של תיק זה, הגם רצונו הכן של המבקש לדאוג לאביו ולטפל בבעיותיו הרפואיות, אינן מצדיקות מינויו כאפוטרופוס.

בהתאם לסעיף 36 לחוק, אין למנות אפוטרופוס אלא למי שהביע הסכמתו לכך. בשעה שמר א. מתנגד למינויו של המבקש, לא בנקל יפעל ביהמ”ש בניגוד לרצונו ולא מצאתי הצדקה או הכרח לעשות כן בנסיבותיו של תיק זה.

זאת ועוד, בהתאם להוראות סעיף 33א(3) לחוק,אין למנות אפוטרופוס לאדם בעת שניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו.

בנסיבות האמורות, מצאתי כי מתן היתר לקבלת מידע רפואי, כמפורט להלן, ע”פ הסכמתו של מר א. היא דרך ראויה שתגביל פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו ויש בה כשלעצמה כדי לשמור במידה מספקת על טובתו.

אבהיר שמצאתי כי יש ממש בטענה שמרא. מתכחש במידת מה למחלתו (כמנגנון הגנה, כך מסתבר) אך אין מחלוקת כי על אף קשייו ומחלתו, הוא מסוגל לדאוג לענייניו ואף עושה כן לרוב בכוחות עצמו, מנהל שגרת יום, כפי בחירתו, מנהל משק בית בגפו ועוד.

כך גם התרשמתי באופן ישיר, כפי עמדת האפוטרופא לדין, כי התנגדותו לבצע פרוצדורה רפואית נוספת, הינה רציונאלית ומונעת מתוך חשיבה קוהרנטית ואין בהתנגדות זו כשלעצמה כדי ללמד על חוסר תובנה או שיפוט פגום בהכרח. בוודאי לא כאלה, המצדיקים מינוי אפוטרופוס לאדם, בניגוד לרצונו.

בשולי הדברים יובהר כי גם אם הייתי מקבל בקשת המבקש, לא היה בה כשלעצמה כדי להקנות למבקש היכולת והסמכות ליתן הסכמה בשמו של אביו לביצוע פרוצדורה רפואית כלשהי בניגוד לרצונו, זאת לנוכח הוראות סעיף 68 לחוק.

על אף דחיית הבקשה, ובהסכמתו של מר א. אני מורה כדלהלן:

• מר א. ימשיך להיות במעקב רפואי (בין פסיכיאטרי ובין אונקולוגי), ע”פ הצורך ויתמיד בטיפול התרופתי שניתן לו או שיינתן לו בעתיד, בהתאם להנחיות הרופא המטפל.

• תינתן למבקש זכות לקבלת מידע רפואי, אודותיו של אביו, לרבות לתוצאות בדיקות דם, אבחנות רפואיות ועוד וזאת מבלי שיהיה בכך כדי להקנות למבקש סמכויות ליתן הסכמה לבצע פרוצדורה רפואית כלשהי.

ככל שדרוש צו פורמאלי- זה יוגש לחתימתי בתוך 7 ימים.

• אם וכשיתעורר צורך בביצוע פרוצדורה רפואית כלשהי, יסביר המבקשלאביו, בסיוע הגורם הרפואי הרלוונטי, מהות הטיפול הנדרש, השלכותיו ותועלותיו וינסה לרתום אותו לקבלתו.

• כאמור ולמען הסר ספק, אין בהוראות אלה כדי להתיר ביצוע פרוצדורה רפואית כלשהי בניגוד לרצונו של מר א..

בכך מסתיים הדיון בתובענה. המזכירות תסגור התיק.

ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות הצדדים (בכפוף לתיקוני עריכה).

ניתנה היום, ו’ ניסן תשפ”ג, 28 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

אריאל ממן, שופט