מעצר במדינה זרה
למצוא את עצמך נעצר בחו”ל הוא תרחיש מבהיל שרובנו כלל לא מעלים על הדעת. מדי שנה מאות ישראלים חווים אירוע כזה: בשנת 2022 למשל נעצרו 279 ישראלים במדינות זרות. חלקם שוחררו מהר, אך רבים נאלצו להתמודד עם הליכים משפטיים ממושכים הרחק מהבית. נכון לסוף 2022 היו בעולם 299 אזרחים ישראלים עצורים או כלואים. הסיבות מגוונות – החל מעבירות סמים, דרך הונאות וכלה באלימות.

משרד החוץ מדווח כי עבירות הסמים הן העילה הנפוצה ביותר (75 מקרים), ואחריהן הונאה ומרמה (53), חשד לרצח/הריגה (36), עבירות מין (34), תקיפה ואלימות (33) וגניבה/שוד (16). במצב כזה מתווספים לחששות האישיים גם מחסום שפה, חוסר ודאות בנוגע לזכויותיך, וריחוק גיאוגרפי ממשפחה ומעורכי דין.

חשוב לזכור: ברוב המקרים ישראל אינה יכולה לחלץ אותך מעונש אם אכן עברת עבירה במדינה זרה – היא מנועה מלהתערב בהליך המשפטי הריבוני של אותה מדינה. אולם ישראל כן תסייע להבטיח יחס הוגן ולמנוע עוולות או טעויות בזיהוי. האחריות לדעת את הזכויות והצעדים הנכונים חלה בראש ובראשונה עליך. הכרת הנושא מראש עשויה לעשות את ההבדל בין פתרון מהיר יחסית לבין הסתבכות קשה. אז מה עושים מרגע המעצר? נתחיל מהשלבים המידיים.

שלבים פרקטיים ראשונים בעת מעצר בחו”ל
מעצר במדינה זרה הוא מצב מלחיץ, אבל הפעולות שלך בשעות הראשונות יכולות להשפיע דרמטית על המשך ההליך. להלן 10 כללי ברזל וצעדים ראשונים שעל כל ישראלי לאמץ ברגע שנעצר או מעוכב בחו”ל, לפי מומחי משפט בינלאומי:

1. להירגע ולהישמע להוראות – קודם כל, שמור על קור רוח ואל תנסה להתנגד פיזית למעצר. התנגדות עלולה להסלים את המצב ולהוסיף עבירות נוספות. חשוב להזכיר לעצמך שרוב הסיכויים שניתן יהיה לפתור את ההבנה, במיוחד אם תפעל בצורה מסודרת. פעל בנימוס וציית להוראות השוטרים המקומיים. אמור באנגלית ברורה “I understand” (אני מבין) ו-“I will cooperate” (אשתף פעולה) כדי להראות שאינך מסוכן. עם זאת, שים לב שלא לוותר על זכויותיך – שיתוף פעולה אין משמעו ויתור על הזכות להליך הוגן. אם אינך דובר את השפה, אמור “English, please” או למד כמה מילים מקומיות בסיסיות כמו “לא מבין” או “מדבר אנגלית?”. למשל, בספרדית תוכל לומר “No hablo, necesito intérprete” (לא דובר, צריך מתורגמן).
2. ברר את סיבת המעצר – נסה להבין מיד, בשפה שאתה מסוגל לתקשר בה, מהי עילת המעצר. אתה רשאי לשאול (גם באנגלית לרוב יבינו): “Why am I being arrested?” (מדוע נעצרתי?). אם השוטרים אינם דוברי אנגלית, אפשר להכין משפט מתורגם מראש. לדוגמה, ברוסיה אפשר לומר ברוסית: “Почему меня задержали?” (פצ’ימו מניה זאדרז’אלי? – למה עצרתם אותי?). קבלת מידע על החשדות נגדך חיונית להמשך: האם מדובר באי־הבנה (כמו בלבול בזהות) או באישום ממשי בעבירה? במקרה של דודי אשכנזי – ישראלי שנעצר ביוון לבקשת פרו בחשד לסחר בסמים – בני משפחתו טענו מיד שמדובר בזיהוי שגוי, ואכן לאחר שהובהר שאינו האדם המבוקש הוא שוחרר. דע שלעתים אתה עלול להיחקר גם אם לא בוצעה עבירה מצידך, בשל חשדות או מידע מודיעיני שגוי. לכן חשוב להבין את ההאשמה כדי לגבש בהמשך הגנה.
3. עמוד על זכותך למתורגמן ולתקשורת – מחסום שפה הוא בעיה קריטית. אל תחתום על שום מסמך ואל תשיב לשאלות מהותיות ללא מתורגמן מוסמך. ברוב המדינות המתקדמות, לזרים יש זכות למתורגמן בחקירה ובמשפט (למשל, באיחוד האירופי הדבר מעוגן בדירקטיבה 2010/64/EU). דרוש מתורגמן בשפתך: “I need a Hebrew interpreter” (או בשפת המקום: בצרפתית – “Je demande un interpr\u00e8te h\u00e9bra\u00efque”, בספרדית – “Necesito un intérprete de hebreo”). אם אינך מקבל מתורגמן, הימנע מלהשיב. בישראלית פשוטה: אל תחתום ואל תגיד כלום לפני שאתה בטוח שהבנת 100% ממה שנאמר. שיחה תמימה ללא מתורגמן עלולה להפוך להודאה שמשמשת נגדך. במדינות מסוימות (כמו סין) יסופק לך מתורגמן מטעם הרשויות, אך יתכן שאיכותו לא גבוהה. לכן, בקש לחזור על הדברים כדי לוודא שהבנת.
4. הודע מיידית על מעצרך למשפחה ולגורמי סיוע – במדינות רבות עומדת לך הזכות ליידע את הקונסוליה של ארצך בזמן המעצר. לפי אמנת וינה (1963) בדבר יחסים קונסולריים, רשויות חייבות (לפי בקשתך) לדווח לקונסוליה שלך על המעצר ולאפשר לך לתקשר איתם. ודא שהשוטרים יוצרים קשר עם שגרירות ישראל. אמור בבירור: “Call the Israeli embassy”. אם צריך, אמור זאת בשפת המקום: למשל בגרמנית – “Ich m\u00f6chte, dass die israelische Botschaft informiert wird”; ברוסית – “Позвоните в посольство Израиля” (פאזבאניטייה וט פוסולסטבו איזראילה). במקביל, בקש להתקשר לקרוב משפחה בישראל.

   מוקד החירום הקונסולרי של משרד החוץ בירושלים (ה”מצב”) זמין 24/7 במספר +972-2-5303155.

   התעקש שיאפשרו לך שיחת טלפון קצרה. אם נשללה שיחת טלפון מיידית, דרוש לפחות שיודיעו בשמך. הודעה מהירה למשפחה חשובה כפול: גם להרגעת יקיריך, וגם כדי שיוכלו מיד לשכור עבורך עו”ד מטעמם ולהפעיל לחצים דיפלומטיים במקרה הצורך. זכור: בישראל אין סיוע משפטי ממלכתי לעצורים בחו”ל – האחריות לתפעול הסיוע היא עליך ועל משפחתך.

5. הפעל את “זכות השתיקה” בחוכמה – במדינות רבות, כמו ארה”ב ובריטניה, יש לך זכות בסיסית שלא להפליל את עצמך (Right to Remain Silent). אם מתחילים לתשאל אותך ללא עו”ד, בקש לדחות כל תשובה. אמור: “I am exercising my right to remain silent until I consult a lawyer”. אפילו במדינות בלי מסורת של “אזהרת מירנדה” (כמו בישראל או צרפת), עומדת לך הזכות לייעוץ בטרם חקירה. אל תנהל שיחת חולין עם החוקרים – גם לא “על כוס תה”. כל משפט אקראי מתועד ועשוי לשמש נגדך. כמובן, יש יוצאי דופן: בסין, למשל, אין זכות שתיקה מוחלטת בחוק, והימנעות מתשובה עלולה להיתפס כחשודה. אולם גם שם – עד שימונה לך עורך דין – עדיף להגיב במינימום הכרחי. אם לוחצים עליך לדבר, חזור שוב ושוב: “I want a lawyer – No lawyer, no statement.” בשפות שונות: ברוסית – “Я хочу адвоката” (יה חָצוּ אַדווקָטַה); בספרדית – “Quiero un abogado”.
6. אל תחתום על דבר – כלל ברזל: אל תחתום על מסמך כלשהו (הודאה, פרוטוקול חקירה, ויתור זכויות) בלי שהתייעצת עם עורך דין ושהבנת בדיוק על מה אתה חותם. במקרים רבים יוצע לך לחתום על הצהרה בשפה שאינך מבין. לעיתים יגידו “זה פורמליות” או “לטובתך”. סרב בנימוס: “I cannot sign before lawyer reviews it.” בשפת המקום: בצרפתית – “Je ne signe rien sans mon avocat.” זכור שגם מסמך שנראה שולי עלול לכלול הודאה סמויה. אם מופעל לחץ, בקש מתורגמן עצמאי או התקשר לעורך דין שינחה אותך. יוצא דופן: לעיתים תידרש לחתום על מסמך המאשר שנמסרו לך זכויותיך (למשל טופס זכויות עצור). קרא היטב – אם זה רק אישור שקיבלת מידע, תוכל לשקול לחתום כדי להתקדם. אך בשום אופן אל תחתום על הודאה בעבירה.
7. דרוש פגישה עם עורך דין באופן מיידי – זכות לייצוג משפטי היא אבן יסוד כמעט בכל מערכת משפט. דרוש לראות עו”ד בהקדם האפשרי. ברוב המדינות המערביות, המשטרה חייבת לאפשר לך ליצור קשר עם עורך דין תוך זמן סביר מרגע המעצר. למשל, באיחוד האמירויות או בתאילנד, דרוש: “I need to call a lawyer now.” אם אין לך עו”ד במדינה, בקש מהקונסוליה רשימה של עורכי דין מקומיים דוברי אנגלית או עברית (לנציגויות ישראל רשימות כאלה). אל תסתפק בסניגור ציבורי מקומי אם ניתן להשיג פרטי – לפי מומחים, עדיף שעורך דין ישכור משפחתך בישראל באופן פרטי. כך תבטיח נאמנות מלאה לך (ולא למערכת). לעיתים יוצע לך “עורך דין בחינם מטעם המדינה” – היזהר: במדינות מסוימות (למשל מדינות מתפתחות או אוטוריטריות) סניגור מטעם המדינה עלול להיות פחות מנוסה או נוטה לשתף פעולה עם התביעה. כמובן, אם אין לך אמצעים – עדיף סניגור ציבורי מאשר כלום. אולם בכל מקרה הפעל גם עו”ד ישראלי מנוסה בתחום הבינלאומי שילווה את התהליך מרחוק. כבר היו מקרים שעו”ד ישראלי ברקע הצליח לזהות כשלים בתיק או להפעיל קשרים שסייעו בשחרור מוקדם.
8. תעד וזכור פרטים מהמעצר – מהרגע הראשון, שים לב לפרטים: מי עוצר אותך (שם היחידה או השוטר, אם אתה רואה תג שם או מספר), השעה והמקום, כל מה שנאמר לך, יחס שעברת, ועוד. נסה לשחזר בראש כל שלב ולספר לעורך הדין כשתוכל. אם נפגעת פיזית במהלך המעצר, ציין זאת בפני הרופא בבית המעצר ובקש שיירשם בדו”ח. פרטים אלה עשויים לשמש להגנתך בהמשך, במיוחד אם יהיו טענות על מעצר לא חוקי או אלימות משטרתית. במקביל, שמור על החפצים האישיים: בדר”כ עם מעצרך יילקחו ממך הדרכון, הטלפון והכסף. ודא שמקבלים רשימת רכוש כתובה. זה קריטי למנוע “היעלמות” של חפצים או שימוש לרעה במידע שעל הטלפון.
9. בדוק אפשרות שחרור בערובה – תלוי במדינה ובעבירה, ייתכן שתוך זמן קצר תובא לפני שופט לדיון על מעצרך. במדינות רבות קיימת אופציה לשחרור בערבות (Bail) או בתנאים מגבילים. בארה”ב, למשל, ניתן להפקיד ערבות כספית או להשתמש בסוכן ערבות לשחרור זמני עד המשפט. במדינות האיחוד האירופי נהוג יותר שחרור בפיקוח או ערבות עצמית ללא תשלום, אם הנאשם לא נחשב מסוכן או בסיכון בריחה. כדאי שעורך הדין שלך יגיש בקשה לשחרור בערובה במועד המוקדם ביותר. במקומות כמו תאילנד, הודו או אמריקה הלטינית, לעיתים תוכל להשתחרר בערבות די נמוכה (יחסית לישראל) עד המשפט, במיוחד בעבירות קלות. שים לב: אם שוחררת בערובה, חשוב להקפיד על תנאי השחרור (להתייצב לדין, לא לעזוב את המדינה ללא אישור וכו’), אחרת תחמיר מאוד את מצבך. אם הדרכון מוחזק כערובה, פנה לקונסוליה לסיוע בענייני שהייה (כמו הארכת ויזה במקרה הצורך).
10. שמור על כבוד והשגחה אישית במעצר – בתקופת המעצר, נסה ליצור רושם חיובי על הסובבים: היה מנומס לשומרים ולסגל הכלא. יחס אנושי יכול להניב הקלות קטנות (כמו זמן טלפון נוסף, או מידע פנימי). במקביל, היה דרוך: לצערנו, בבתי מעצר בעולם לא פעם תיתקל בעצירים מקומיים שעלולים לנצל או לאיים עליך. השתדל להתיידד עם עצירים שקטים ולא להתגרות באחרים. אם אתה חש מאוים, הודע לסגל בית הסוהר מיד – יש להם חובה לשמור על שלומך. במדינות מערביות ניתן לעיתים לבקש הפרדת זרים או הפרדה מטעמי ביטחון. בקש מהקונסול שיבקר אותך – ביקור קונסולרי לא רק יספק לך תמיכה נפשית אלא יבהיר לסגל בית הכלא שיש עליך “עין” בינלאומית. אגב, אל תדבר על פוליטיקה או נושאים רגישים עם שותפים לתא או עם חוקרים לא רשמיים – זה עלול רק לסבך. התמקד בעניינך המשפטי בלבד.

לא לשכוח לפני הטיסה: בדיקת רקע משפטי – אם עוד לא טסת, אבל יש לך חשש קל שבקלים שממתין נגדך צו מעצר בינלאומי או חקירה במדינה מסוימת – בדוק זאת לפני הנסיעה! גורמי אכיפת חוק בעולם משתמשים כיום יותר ויותר בצווי מעצר בינלאומיים באמצעות האינטרפול. ייתכן שאינך מודע שמדינה כלשהי הוציאה נגדך “הודעה אדומה” (Red Notice). קיימת אפשרות לפנות ל-Commission for Control of Interpol Files (CCF), גוף עצמאי באינטרפול, ולשאול אם אתה מבוקש במאגר. אם כן – עו”ד יכול לסייע בהגשת בקשה למחיקת הצו, במיוחד אם הוא מוצא שלא בצדק. זהו צעד מניעתי חשוב: כבר היו ישראלים שנעצרו במפתיע בעת ביקורת דרכונים בחו”ל בשל בקשת הסגרה שלא ידעו עליה. עדיף לברר ולנקוט צעדים משפטיים בישראל מאשר להיות מופתע במדינה זרה.

רשויות מעצר בינלאומיות ומנגנוני אכיפה
העולם המודרני מציג שיתוף פעולה הדוק בין משטרות ומערכות משפט ברחבי העולם. ישראלי שנעצר בחו”ל עשוי להיות נתון לפעילותן של כמה רשויות במקביל – מהרמה המקומית של מדינת המעצר, דרך גופי אכיפה בינלאומיים, ועד רשויות ישראליות המתערבות בעקיפין. בפרק זה נסביר על האינטרפול, על סוכנויות פדרליות (כמו ה-FBI בארה”ב) ועל מקבילותיהן במדינות אחרות, וכן על שיתוף הפעולה הבינלאומי במעצר והסגרה.

אינטרפול (Interpol) – המבוקשים חובקי העולם
אינטרפול הוא הארגון הבינלאומי לשיטור פלילי, המהווה פלטפורמה מרכזית לתיאום בין-מדינתי במאבק בפשיעה. כאשר מדינה מבקשת לעצור אדם הנמצא מחוץ לגבולותיה, היא פונה לאינטרפול להוצאת הודעה אדומה (Red Notice), שהיא למעשה בקשה מכל שוטרי העולם לאתר ולעצור זמנית אדם, לצורך הסגרה עתידית. חשוב להבין: הודעה אדומה אינה צו מעצר בינלאומי אוטומטי תקף משפטית, אלא בקשה שמשתתפות לה מרצון מדינות החברות. בפועל, כאשר אדם עם הודעה אדומה עובר בביקורת גבולות של מדינה חברה, קיימת סבירות גבוהה שיעצרו אותו ויפתחו בהליכי הסגרה. האינטרפול מנוהל דרך מרכז in ליון, צרפת, ויש בו נציגות לישראל ולכל המדינות הגדולות. הודעות אינטרפול נוגעות לעבירות פליליות קשות (טרור, רצח, סמים, עבריינות כלכלית גדולה וכו’), ולא למקרים פעוטים. כדאי לדעת: ניתן לערער על הוצאת הודעה אדומה – במיוחד אם החשד נגדך פוליטי או בלתי מוצדק. הגוף שהזכרנו, CCF, מוסמך לבחון עתירות של נחקרים המבקשים הסרה של הודעות אדומות. למשל, קרה שמדינות ניצלו את אינטרפול לרדיפת יריבים פוליטיים, וההודעות בוטלו בעקבות ערר.

מה קורה אם נעצרת בעקבות אינטרפול? ראשית, המעצר הוא זמני (לרוב עד 60 יום לפי אמנת ההסגרה האירופית) כדי לתת זמן למדינה המבקשת לשלוח בקשת הסגרה רשמית. בינתיים אתה זכאי לאותן זכויות בסיסיות כאילו נעצרת במדינה על עבירה מקומית – עו”ד, מתורגמן, ביקור קונסולרי. אך דינך עשוי להיות מוכרע לא במדינה שעצרה אותך אלא בהליך הסגרה לבית משפט (נושא שנפרט עליו בהמשך).

ה-FBI וגופי אכיפה פדרליים אחרים
במדינות פדרליות גדולות (דוגמת ארה”ב, קנדה, אוסטרליה), פועלות סוכנויות אכיפה ארציות לצד המשטרות המקומיות. הידועה שבהן היא ה-FBI (Federal Bureau of Investigation) – הלשכה הפדרלית לחקירות של ארה”ב. ה-FBI הוא סוכנות אכיפה כלל-ארצית תחת משרד המשפטים האמריקאי, ומשימתו להגן על ארה”ב מאיומי ביטחון ולאכוף את חוקי הפדרציה. אם ישראלי מבצע עבירה בתחומי ארה”ב (למשל הונאת ענק ברשת או פשע בינלאומי הפוגע בארה”ב), ייתכן שה-FBI יהיה מעורב בחקירה ובמעצר. עם זאת, המעצר בשטח בדר”כ יבוצע ע”י שוטרים מקומיים (למשל משטרת ניו-יורק) בליווי סוכני FBI אם מדובר בעבירה פדרלית.

במדינות אחרות קיימות סוכנויות דומות: למשל, בגרמניה ה-BKA (המשטרה הפלילית הפדרלית) מתאמת חקירות בין מדינות המחוז; בצרפת ישנם גופים כמו ה-DGSI (ביטחון פנים) לצד ה-OCLCTIC לענייני סייבר; ברוסיה ה-FSB (שירות הביטחון הפדרלי) אחראי לביטחון לאומי וריגול ואילו ה-MVD (משרד הפנים) הוא הגוף הראשי לאכיפת חוק פנים. ברוסיה, ה-MVD הוא המקביל למשטרה הארצית ומפעיל זרועות בכל המחוזות. בסין, משרד הציבור לביטחון (MPS) אחראי למשטרה ולחקירות פליליות. בישראל צריך להבין שבמדינות כאלה, האינטרס של המדינה עלול לגבור על זכויות הפרט – למשל, ברוסיה שמים דגש על “אינטרס המשטר” גם בפעילות המשטרה. לכן, אם נעצרת במדינה כמו רוסיה או סין, צפה שמעורבים גורמי ביטחון וחקירות שגישתם שונה מזו המערבית הדמוקרטית.

שיתוף פעולה חוצה גבולות
בעידן הגלובליזציה, פושעים וחשודים חוצים גבולות בקלות – ומולם התפתחו מנגנוני שיתוף פעולה: יורופול (Europol) באיחוד האירופי, למשל, מתאם מידע בין משטרות אירופה, ויכול לסייע במקרה של ישראלי המבוקש בכמה מדינות אירופיות. הרשומה הפתוחה (“Diffusion”) של אינטרפול היא התראה גמישה יותר מהודעה אדומה, בה מדינה מבקשת מעגל מוגבל של מדינות לסייע באיתור חשוד.

בנוסף, קיימות אמנות אזוריות: הצו האירופי למעצר (European Arrest Warrant, EAW) תקף בין 27 מדינות האיחוד האירופי, ומאפשר מעצר והסגרה מהירים יחסית בתוכן. ישראל אמנם לא חברה באיחוד, אך אם ישראלי מבוקש עבר באירופה, מדינות האיחוד יכולות לעצור אותו במסגרת ה-EAW ולהעבירו למדינה אירופית אחרת.

ארגונים נוספים: Ameripol (אמריפול) הוא גוף מתאם באמריקה הלטינית; ASEANAPOL בדרום-מזרח אסיה – כל אלו פחות מוכרים, אבל כדאי לדעת עליהם אם אתה פועל באותו אזור.

חשוב לציין: שיתוף הפעולה כולל גם מעקב וחקירה מרחוק. היו מקרים של שוטרים מתחזים ברשת הפונים לחשודים מעבר לים, או “תחנות משטרה” לא רשמיות – למשל, נחשף שהממשל הסיני הפעיל תחנות משטרה בלתי-רשמיות בארצות שונות כדי לעקוב אחרי אזרחים סינים גולים. גם ישראלים עלולים להיקלע לחקירה עוקפת גבולות – למשל אם היו שותפים לרשת פשיעה בינלאומית.

כשאתה נעצר כישראלי, ייתכן שמעורבות בכך רשויות מעבר לאותה ניידת מקומית שעצרה אותך. הבנת הרקע (האם יש אינטרפול? האם מדובר בפעולה של סוכנות לאומית גדולה?) יכולה לסייע לך ולעורך דינך לגבש אסטרטגיה. למשל, אם ידוע לך שאתה מבוקש בארה”ב בעבירת סייבר, ותיעצר באירופה – סביר להניח שהמעצר הוא חלק מהליך הסגרה לארה”ב בתיאום אינטרפול ו-FBI. מידע כזה אומר שעיקר המאמץ צריך להיות בהליכי הסגרה (ולא רק בזיכוי מהעבירה עצמה בשלב זה).

חוקים, נוהלי מעצר ואמנות הסגרה – מה קובע בכל מדינה?
לכל מדינה מערכת משפט משלה – חוקים, נהלים ותרבות אכיפה ייחודיים. ישראל חתומה על אמנות הסגרה עם מדינות רבות, אך לא עם כולן, ומכך נובעות משמעויות חשובות לגבי מה יקרה לך אם נעצרת והאם תוכל להיות מוסגר לישראל (או ממנה). בפרק זה נעבור על אזורים מרכזיים בעולם והמדינות המפורטות, נסקור את חוקי המעצר, הזכויות, הנהלים והסכמי ההסגרה עם ישראל בכל מקום, וכן נצביע על עילות מעצר נפוצות (כלכלי, הונאה, סמים, סייבר, אלימות, עבירות מין, גניבה וכו’) ועלויות ייצוג משפטי טיפוסיות.

חשוב להדגיש: אין אפשרות במסגרת מדריך אחד לסקור בפרוטרוט את החוק בכל 60+ המדינות הרשומות, אך נשתדל לתת דגשים חשובים שיעזרו לך להבין את התמונה הכללית בכל איזור, ואת ההבדלים מול ישראל. במקומות שבהם ישראלים נעצרים לעיתים קרובות – נתעכב יותר.

צפון אמריקה: ארה”ב וקנדה
ארצות הברית – מערכת המשפט האמריקאית ידועה כקפדנית, אך גם ככזו המגינה מאוד על זכויות חשודים (לפחות על הנייר). בעת מעצר בארה”ב, תקבל אזהרת מירנדה: “You have the right to remain silent… You have the right to an attorney…”. ודא שמקריאים לך זאת. אם לא, עורך הדין יוכל לטעון לפגיעה בזכויותיך. העבירות הנפוצות שבהן ישראלים מסתבכים בארה”ב הן בעיקר עבירות צווארון לבן (הונאת כספים, עבירות ניירות ערך), סייבר (פריצות, הונאות אינטרנט), וכן עבירות סמים וסחר (מספר ישראלים נתפסו בארה”ב בפרשות סמים בינלאומיות). היו גם מקרים של אלימות: למשל, ישראלים בטיול שהיו מעורבים בקטטה.

מבחינת נהלים: בארה”ב יש מערכת פדרלית ומערכות מדינתיות. ייתכן שתועמד לדין ברמה פדרלית (אם זו עבירה חמורה בעלת היקף בין-מדינתי) או ברמת מדינה ספציפית. לדוגמה, עבירת מרמה דרך האינטרנט עשויה להיות מטופלת ע”י ה-FBI ברמה הפדרלית, בעוד תקיפה תטופל ע”י משטרת המדינה המקומית. זכויותיך דומות: עורך דין (פרטי או סניגור ציבורי אם אין לך אמצעים), תרגום (יביאו מתורגמן בבית משפט אם צריך), ומשפט הוגן עם חבר מושבעים בעבירות חמורות.

הסגרה ויחסים עם ישראל: לישראל וארה”ב יש הסכם הסגרה בילטרלי עוד משנות ה-60 (שעודכן ב-2007). שני הצדדים משתפים פעולה בהסגרות הדדיות. למעשה, ישראל הסגירה לארה”ב עבריינים מוכרים כמו האחים אברג’יל, ראשי ארגון פשע שהואשמו בסחר סמים ורצח בארה”ב. מנגד, ארה”ב הסגירה לישראל עבריינים בעת הצורך. כלל בסיסי: לא תוסגר לעבירה שאינה פלילית בשתי המדינות, וכן ארה”ב לא תסגיר לעונש מוות ללא הבטחה שלא יופעל העונש (אם למשל ישראלי נאשם ברצח במדינה עם עונש מוות, ישראל תדרוש הבטחה שלא יוצא להורג כתנאי להסגרה). אם נעצרת בארה”ב, אין זה אומר שיש דרך “להעביר אותך למשפט בישראל” – תיאלץ להתמודד עם הדין האמריקאי, אלא אם כן עו”ד שלך יצליח לטעון שהסמכות נתונה בכלל לישראל (נדיר).

עלויות ייצוג בארה”ב: גבוהות מאוד. מערכת המשפט האמריקאית יקרה – שכר טרחה של עורך דין פרטי יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי דולרים בתיק פלילי כבד. בסניף “הסניגוריה הציבורית” (Public Defender) תקבל ייצוג חינם אם תוכיח חוסר יכולת כלכלית, אך ידוע שסניגורים ציבוריים עמוסים מאוד ולא תמיד יכולים להשקיע משאבים כמו עו”ד פרטי מהשורה הראשונה. לכן, במשפט עם סיכון גבוה (כגון אישום פדרלי בעבירת הונאה עם עונשי מאסר ארוכים), משפחות ישראליות נוטות לשכור גם עו”ד פרטי אמריקאי וגם לערב עו”ד ישראלי מוכר שיתאם את ההגנה.

קנדה – דומה מאוד לארה”ב מבחינת זכויות חשוד (זכות לשתוק, עו”ד וכו’), אך מערכת המשפט הקנדית מושפעת גם מהמסורת הבריטית. למשל, אין חבר מושבעים בכל תיק – רק במקרים חמורים. ישראלים נעצרים בקנדה בעיקר בעבירות סמים (קנדה מהווה יעד לנתיבי סחר סמים בינלאומיים) ובהונאות פיננסיות. בשנת 2022 לא דווח על מספר גבוה במיוחד של ישראלים בכליאה בקנדה, אך היו כמה מקרים. קנדה וישראל מקיימות הסכם הסגרה (מאז 1967). בפועל, קנדה די זהירה בהחלטות הסגרה – היא בוחנת גם נושאי זכויות אדם. אם ישראלי יימצא בקנדה ומבוקש לישראל, סביר שיוסגר (בהנחה שמדובר בפשע חמור). להיפך – היו מקרים שקנדה ביקשה הסגרת אזרחיה מישראל.

עלויות ייצוג בקנדה מעט נמוכות מארה”ב אך עדיין גבוהות. עו”ד בטורונטו או ונקובר יכול לדרוש 200-400 דולר קנדי לשעה. מערכת הסיוע המשפטי הציבורי (Legal Aid) שם מפותחת – אם אתה חסר אמצעים ועומד בקריטריונים, תקבל עו”ד ציבורי ללא עלות.

מעצר צפון אמריקה: היתרון – שפות זמינות (אנגלית כשפת אם של רבים, קל למצוא מתורגמן, ובמקרים רבים אנשי רשויות דוברים קצת עברית או שיש בקהילה הישראלית מי שיוכל לסייע). החיסרון – מרחק גדול מהבית, עלויות גבוהות, ומערכת משפט קפדנית עם עונשים כבדים (למשל, עונשי מאסר ממושכים בעבירות סמים והונאה בארה”ב). מצד שני, אין עינויים או הפרת זכויות שיטתית – במובן זה יש על מי לסמוך שההליך יהיה לפחות הוגן.

מערב אירופה: האיחוד האירופי ובריטניה
איחוד האירופי (מערב אירופה) – מדינות מערב אירופה (כמו בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, פורטוגל, הולנד, בלגיה, שוויץ, אוסטריה, סקנדינביה ועוד) נחשבות למקומות עם שלטון חוק חזק והליכי משפט הוגנים, אם כי בשפות מגוונות. ישראל היא צד לאמנת ההסגרה האירופית מ-1957, וכך יש לה למעשה הסכמי הסגרה עם למעלה מ-40 מדינות באירופה. משמעות הדבר: אם ישראלי נמלט לישראל לאחר ביצוע עבירה באירופה, ישראל יכולה – וחייבת כמעט – להסגירו (בכפוף לאישור בית משפט בישראל). ולהיפך, אם ישראלי מבוקש באירופה נעצר בישראל, ההליך דומה. בפועל, היו מקרים רבים של שיתוף פעולה: ישראל הסגירה לגרמניה ולצרפת עבריינים, וכן קיבלה לריצוי עונש בארץ ישראלים שנשפטו באירופה (ע”פ אמנות להעברת אסירים).

צרפת – בצרפת אם אתה נעצר (Arrestation), אתה ראשית מועבר למעצר משטרתי (Garde à vue) שיכול להימשך עד 24-48 שעות. יש לך זכות לעו”ד החל מהשעה הראשונה, וזכות שידווחו לקונסוליה שלך. למעשה, החוק הצרפתי קובע שחייבים להציע לך ליידע את השגרירות (וזו זכותך לקבל עזרה קונסולרית). לאחר מקסימום יומיים, על השוטרים להביא אותך לפני שופט חוקר (Juge d’instruction) שיחליט אם לשחרר בערבות, להשאירך במעצר, או במקרים מסוימים לשחרר ללא אישום. שפת התהליך: צרפתית. תקבל מתורגמן חינם, כי לפי חוקי האיחוד האירופי, לכל נחקר הזכות לתרגום אם אינו מבין את שפת המקום. כדאי ללמוד כמה מילים בסיסיות: “עו”ד” בצרפתית הוא “Avocat” (אָבוֹקָה), “שגרירות” – “Ambassade”, ו”לא מדבר צרפתית” – “Je ne parle pas fran\u00e7ais”. העבירות הנפוצות שבהן ישראלים בצרפת נקלעו למעצר כוללות עבירות סמים (בעיקר בסביבה של ניסוי בסמים קלים, שעלולות להסתבך עם החוק) וגניבת רכוש (למשל ישראלים צעירים שנתפסו בגניבת פריט מחנות יוקרה – יש מקרים כאלה). על עבירות מין או אלימות קשה פחות שומעים בהקשר של תיירים ישראלים בצרפת, אך כמובן הכל אפשרי.

עלות ייצוג: בצרפת יש סניגוריה ציבורית (Aide Juridictionnelle) אם אין לך כסף, אבל הקריטריונים מחמירים (בוחנים את הכנסתך). שכר עו”ד פרטי בצרפת יכול לנוע סביב €150-300 לשעה. הליכים בצרפת עשויים להימשך זמן רב (מערכת המשפט שם עמוסה), לכן חשוב להשיג תנאי שחרור טובים כדי לא להישאר בכלא לאורך ההליך.

גרמניה – דומה לצרפת בהיותה מדינת חוק אירופית יציבה. בגרמניה, עם מעצרך, המשטרה חייבת להביאך בפני שופט תוך יום אחד. הזכויות: עו”ד (Anwalt), ואם אינך דובר גרמנית – מתורגמן כנדרש. גרמניה אף מחייבת מינוי עו”ד בכל עבירה חמורה (עורך דין חובה) גם אם הנאשם לא שכר – במקרה כזה ימנו סניגור מהמדינה, שהנאשם עלול לשלם את שכרו אם יורשע. ישראלים בגרמניה נעצרים לעיתים בעבירות כלכליות (נניח מעילה מחברה גרמנית), וכן ישנם מקרים מעטים של עבירות זיוף מסמכים (למשל בניסיון הגירה לא חוקית). היו גם ישראלים מעורבים בהונאות “עוקץ” שהתנהלו מגרמניה.

גרמניה וישראל שתיהן חתומות על אמנת ההסגרה האירופית, כך שהסגרה אפשרית. אכן, גרמניה ביקשה בעבר הסגרת ישראלים בפרשות פשע מאורגן, וישראל מצידה הסגירה לגרמניה. עלויות עו”ד בגרמניה: גם כאן, יקר אך מעט פחות מארה”ב – אולי €200 לשעה. יש ביטוח משפטי בגרמניה לפעמים, אך לתייר כנראה אין.

בריטניה – אמנם יצאה מהאיחוד, אבל עדיין דומה בחוקיה למדינות המערב. בבריטניה (אנגליה וויילס בעיקר) המעצר ילווה בקריאת זכויות (כמו בארה”ב, יש “caution”: זכות לשתוק, כל שתאמר יכול לשמש נגדך וכו’). זכויותיך: עו”ד (יש סידור Duty Solicitor – עו”ד תורן חינם לכל נחקר בתחנת משטרה, אם מבקש), זכות ליידע קונסול. הליך המעצר המיידי: עד 24 שעות במעצר משטרתי לפני החלטה על שחרור או אישום. בעבירות חמורות ניתן להאריך עד 96 שעות. אם מדובר בחשד טרור – עד 14 יום.

ישראלים בבריטניה – היו מעורבים במספר פרשיות, בעיקר של הלבנת הון והונאה (לונדון היא מרכז פיננסי, וישראלים היו מעורבים בהונאות מניות או פורקס בלתי חוקי). כמו כן, בשנים האחרונות עלו חששות שחיילי צה”ל בעבר עלולים להיעצר בבריטניה על חשד לפשעי מלחמה בעקבות תלונות של פעילים – בעבר אכן הוצאו צווי מעצר פרטיים נגד בכירים ישראלים (כמו נגד ציפי לבני) עד שבריטניה שינתה את החוק. כיום, פחות סביר שיעצרו קצין או חייל לשעבר ללא אישור התביעה הבריטית, אבל זהו שיקול לישראלים בעלי פרופיל מסוים.

עלויות בבריטניה: גבוהות מאוד בלונדון (עו”ד טוב בפלילים יכול לדרוש £300 לשעה). אולם, כאמור, יש Legal Aid – סיוע משפטי, במיוחד בפלילים חמורים. אם אין לך הכנסה גבוהה, כנראה תממן המדינה את הסניגור.

מדינות דרום אירופה (ספרד, איטליה, פורטוגל, יוון) – חוקיהן דומים בקווים כלליים: זכויות חשוד מוגנות, אבל מערכות איטיות לעיתים. למשל, יוון: ביוון קרה מקרה מפורסם של דודי אשכנזי, ישראלי שנעצר בטעות משום שחשבו שהוא סוחר סמים מבוקש בפרו – הוא שהה יותר מחודש במעצר לפני שזוהתה הטעות ושוחרר. המקרה הזה מדגיש שחשוב לערב את משרד החוץ ועו”ד מהר – כי אצל אשכנזי ההתערבות הישירה של שר המשפטים היווני ושת”פ עם ישראל הביאו לשחרורו. ביוון, אגב, ההליך איטי ושימוע הסגרה יכול לקחת זמן.

ספרד: מדינה שבה תיירים רבים מסתבכים, בעיקר צעירים בחופשות באיביזה או ברצלונה – עבירות סמים קטנות, קטטות. ספרד משתדלת לסיים ענייני תיירים מהר – לעיתים ישחררו אותך בגבול אם מדובר בעבירה קלה, כדי “להיפטר” מהנטל. אך אם מדובר בעבירה רצינית, מערכת החוק הספרדית יכולה להיות נוקשה. ספרד ידועה בענישה חמורה על עבירות מין למשל.

איטליה: איטליה גם היא יעד פופולרי. איטליה דורשת מהמשטרה ליידע את השגרירות שלך אם תרצה (אמנת וינה חלה כמובן גם כאן). זכור שאיטליה – כמו ספרד – לא תמיד יש להם הרבה דוברי אנגלית במשטרה, אז תדרוש מתורגמן מיד.

פורטוגל: פורטוגל עלתה לאחרונה לכותרות בשל אלפי ישראלים שקיבלו אזרחות פורטוגלית. שים לב: אם נכנסת לפורטוגל בדרכון פורטוגלי, מבחינת הרשויות אתה אזרח האיחוד האירופי ואין חובה לעדכן את ישראל בכלל. למעשה, במקרה כזה הקונסול הישראלי לא תמיד יתערב, כי יאמרו לו “זה אזרח פורטוגלי בענייננו”. הייתה דוגמה באבו דאבי: ישראלי בעל דרכון פורטוגלי נעצר שם, והאמירתים סירבו לערב את ישראל כי ראו בו פורטוגלי. לכן, אם יש לך אזרחות כפולה – החלט מראש דרך מי תרצה לקבל סיוע. לעיתים עדיף להזדהות כישראלי כדי שישראל תוכל לסייע, אבל במקרים אחרים (למשל במדינות שאין לישראל יחסים איתן) עדיף הדרכון הזר.

סקנדינביה (שבדיה, נורבגיה, דנמרק, פינלנד) – מדינות עם אחוז פשיעה נמוך ואולי מעט מאוד מקרים של ישראלים עצורים. אך נזכיר: אלה מדינות עם מערכת ענישה מקלה יחסית ומתקני כליאה מהטובים בעולם. אם כבר להיעצר, אולי עדיף שם… זכויותיך כמובן מוגנות. עו”ד ציבורי ימונה אם צריך. בשבדיה, למשל, הליך המעצר מאוד מוסדר – חייב להיות שימוע תוך ימים ספורים, אחרת משחררים. עילות הסגרה: ישראל וסקנדינביה בהסכם (דרך האמנה האירופית). לא נרשמו אירועי הסגרה מיוחדים עם ישראל, כי לא רבים בורחים לשם. עלויות עו”ד שם גבוהות, אך הרבה מסובסד.

שוויץ – שוויץ אינה באיחוד אך חתומה על אמנת ההסגרה האירופית. היא הקפיאה לעתים הסגרות אם חששה מחוסר צדק. מערכת המשפט שם בשפות גרמנית/צרפתית/איטלקית – תלוי בקנטון. היו מקרים בודדים של ישראלים (בעיקר בתחום העסקים/כספים) שנעצרו שם.

מזרח-מרכז אירופה: פולין, רומניה, הונגריה, צ’כיה, סלובקיה, מדינות הבלטיות
פולין ורומניה – מדינות אלה חברות באיחוד, אך מערכות המשפט שלהן פחות “משופשפות” מהמערב. פולין, למשל, עצרה מספר ישראלים בעבירות סמים (פולין היא מעבר בדרך לפסטיבלים באוקראינה וכו’). הייתה גם פרשת הונאה גדולה בה מעורבים ישראלים ברומניה (הונאת נדל”ן למשל). הן מכבדות זכויות חשוד, אך קצב ההליכים איטי. בפולין ורומניה אתה זכאי למתורגמן (פולנית ורומנית הן שפות קשות, סביר שתקבל אנגלית). גם כאן ישראל יכולה לסייע דרך השגרירות. אם תזדקק – לעיתים השגריר עצמו מתערב במקרים קשים. למשל, ישראלי שנעצר ברומניה עלול לקבל ביקור סדיר של הקונסול הישראלי כי שוהים שם ישראלים לא מעטים (סטודנטים, אנשי עסקים).

הונגריה וצ’כיה – ישראלים נוהגים לנסוע לשם לנופש ולרוב לא נתקלים בבעיות. אבל אם נעצרת, זכור שבמדינות אלו יש לעיתים קורruption (שחיתות) במערכת – פחות מאשר בעבר אבל קיים. לכן הקפד על הליך נקי – נוכחות עו”ד, מתורגמן וכו’. היו דיווחים בעבר על משטרה בהונגריה שלקחה שוחד מתיירים כדי לשחררם – לעולם אל תציע שוחד, זה עלול להפליל אותך עוד יותר. עדיף לתת למקומיים – אם יש לך איש קשר מקומי – לטפל בעדינות אם זה עניין פעוט.

מדינות הבלטיות (ליטא, לטביה, אסטוניה) – שלוש המדינות הללו גם הן באיחוד האירופי. הן בטוחות יחסית, ומקרי מעצר של ישראלים נדירים. ליטא לדוגמה הייתה מעורבת בהסגרה עם ישראל – ישראל ביקשה להסגיר אליה אזרח ליטאי, מה שמרמז על שיתוף פעולה. אם אתה נעצר שם, סביר להניח שהמשטרה תהיה מופתעת בעצמה – לא הרבה ישראלים שם. קח עו”ד דובר אנגלית (רבים שם דוברים אנגלית טוב, בפרט באסטוניה). יש להם חובת יידוע קונסולרי כמו בכל אירופה.

רוסיה, אוקראינה, גאורגיה, אזרבייג’ן, קזחסטן
כאן אנחנו נכנסים לאזור שונה מאוד באופיו: מדינות ברה”מ לשעבר, עם מערכות חוק שמשלבות נהלים סובייטיים ישנים ורפורמות חדשות.

רוסיה – רוסיה הייתה עד לאחרונה צד לאמנת ההסגרה האירופית (הושעתה ממועצת אירופה ב-2022), אך גם לפני כן לא היה לה הסכם הסגרה דו-צדדי מיוחד עם ישראל. למרות זאת, מתקיים שיתוף פעולה אד-הוק. נכון לסוף 2019, היו כ-66 ישראלים כלואים ברוסיה, רובם במוסקבה – מספר גבוה יחסית. חלק מהמקרים בכותרות: פרשת נעמה יששכר – צעירה ישראלית-אמריקאית שנעצרה במוסקבה באפריל 2019 עם 10 גרם חשיש במזוודה במהלך קונקשן, ונידונה ל-7.5 שנות מאסר באשמת הברחה. ברור לכולם שהיה כאן שימוש ציני בה כקלף מיקוח מול ישראל על רקע עניין אחר (רוסיה דרשה מישראל לא להסגיר לה אמריקאים מסוימים). אחרי 10 חודשי מאסר ובלחץ דיפלומטי כבד – כולל חנינה מנשיא רוסיה – היא שוחררה בינואר 2020. המקרה מלמד: ברוסיה, החוק רשמי אך הפוליטיקה חזקה. החזקה של כמה גרמים שברוב אירופה אולי הייתה נגמרת בקנס, הפכה ברוסיה לעונש חמור במטרה ללחוץ על ישראל.

זכויותיך ברוסיה: על הנייר יש זכות לעו”ד, אבל שומרי זכויות אדם מבקרים את רוסיה שאחוז ההרשעות כמעט מוחלט, ולמשטרה ול-FSB (הביטחון) יש יד חופשית לשבור חשוד. היו גם טענות על עינויים ברוסיה להשגת הודאה. לכן, אם נעצרת ברוסיה – חשוב כפליים מעו”ד מקומי טוב (רצוי מישהו שמכיר את המערכת) ועוד יותר חשוב, מעורבות דיפלומטית ישראלית. הקונסול צריך לדעת עליך מיד ולהפגין נוכחות. כמובן, לא תמיד ממשלת רוסיה תתרשם – כמו שראינו, הם היו מוכנים להחזיק את נעמה עד שיקבלו את מבוקשם.

עילות מעצר של ישראלים ברוסיה: ישנם כמה סוגים. סוג אחד – סמים: היו ישראלים שניסו להעביר סמים דרך רוסיה (טרנזיט) או בתוך המדינה ונעצרו. העונשים קשים. סוג שני – פשעי מחשב: רוסיה היא מוקד האקרים, ואירע שעבריין סייבר ישראלי נעצר ברוסיה כדי למנוע את הסגרתו לארה”ב, או להיפך. סוג שלישי – עבירות כלכליות/הונאה: אנשי עסקים ישראלים שפעלו ברוסיה והסתבכו עם הרשויות (למשל, סכסוך עסקי שגלש לאישומים פליליים, דבר לא נדיר ברוסיה). סוג נוסף נדיר – ישראלים ממוצא צ’צ’ני או כזה, שעלולים להיחשד בעסקי טרור וכו’.

עלויות: אם תצטרך עו”ד ברוסיה, יחסית למערב זה פחות יקר. עו”ד טוב במוסקבה עשוי לבקש 5,000-10,000 דולר לכל ההליך. אבל הקפד שזה יהיה עו”ד אמין ולא אחד שעובד עם המשטרה תחת שולחן. לעיתים כדאי שעו”ד ישראלי (דובר רוסית) יתלווה או יפקח על ייעוץ.

הסגרה: כאמור, אין הסכם רשמי פעיל, אבל שני הצדדים הסגירו במקרים מיוחדים. למשל, ישראל הסגירה לרוסיה ב-2020 את ההאקר אלכסיי בורקוב (שנעצר בישראל) אחרי התייעצויות מורכבות, כחלק מההבנות לשחרור נעמה יששכר.

אוקראינה – עד 2022, אוקראינה הייתה במצב של שלום יחסי ומדי שנה מאות אלפי ישראלים ביקרו. חלקם גם הסתבכו: אוקראינה הייתה יעד לפעילות שלילי של עבריינים ישראלים (הפעלת אתרי הונאה טלפונית למשל). ישראל ואוקראינה חתמו ב-2010 על הסכם הסגרה, כך שהעברת חשודים ביניהן אפשרית. היו ישראלים שנעצרו באוקראינה על עבירות הונאה והוסגרו לישראל. מנגד, אוקראינה ביקשה מישראל הסגרות במקרים שונים.

מלחמת רוסיה-אוקראינה (2022-) כמובן שינתה מצב: מערכת החוק האוקראינית תחת לחץ עצום, סדרי עולם השתנו. לישראלים מומלץ כרגע שלא לשהות שם אלא אם הכרחי. אם בכל זאת נעצרת שם – נסה להתפנות לישראל בערבות, כי הכלא האוקראיני בתקופת מלחמה הוא לא מקום טוב להיות בו. אם מדובר בעבירה שאין לה קדימות, ייתכן שינסו פשוט לגרש אותך מהמדינה במקום להשקיע בהליך משפט.

גאורגיה – מדינה עם קשרים טובים לישראל ותיירות ענפה. ישראלים לרוב לא מסתבכים שם, מלבד אולי עבירות תנועה או ויכוחים מקומיים. המערכת שם מושפעת מהסובייטית לשעבר, אבל עברה רפורמות פרו-מערביות. היה מקרה שגאורגיה עצרה ישראלים בחשד לשוחד בעסקת נשק (פרשת “הגנרלים” ב-2008), והם נשפטו ונידונו למאסר שם, אך לבסוף שוחררו מוקדם. ישראלים ידועים אחרים שהסתבכו: אנשי עסקים ישראלים הואשמו בהונאות נדל”ן בקווקז. לגאורגיה וישראל יש אמנת הסגרה (נחתמה ב-1995). עלויות ייצוג בגאורגיה נמוכות – אבל איכות עו”ד גם בהתאם.

אזרבייג’ן – ידידותית לישראל, אך מדינת חוק ברמה בינונית. לא ידוע על ישראלים רבים שנעצרו שם. אם כן, כנראה יהיה טיפול די מהיר בשיתוף שגרירות ישראל (יש לישראל שגרירות בבאקו). עילות אפשריות: עבירות עסקים, סכסוך שפוגע בביטחון (נניח ישראלי שטס לאזור קרב בלי אישור). האזרים, בהיותם ידידי ישראל, אולי יהיו הוגנים יותר.

קזחסטן – מדינה ענקית, פחות תיירות ישראלית. אך ישראלים מתחילים לפעול שם (גז, נפט, עסקים). אם נעצרת בקזחסטן – דע שהשחיתות שם די גבוהה, ואפשר שהמשפט לא יהיה הוגן לחלוטין. רצוי לערב מיד את שגרירות ישראל (בירדן, כי בקזחסטן אין כרגע שגרירות תושבת). ישראלים נעצרו שם בעבר על עבירות כלכליות בעיקר.

המזרח התיכון ואפריקה: טורקיה, איחוד האמירויות, קפריסין, יוון (כבר כיסינו באירופה), מצרים, דרום אפריקה
טורקיה – טורקיה היא מקרה מעניין: מדינה מוסלמית עם מערכת משפט מעורבת – גם חוק מודרני וגם השפעות אוטוריטריות תחת ארדואן. יחסי טורקיה-ישראל ידעו עליות ומורדות. מקרה בולט: בני הזוג אוקנין – נטלי ומורדי אוקנין, תיירים ישראלים, צילמו בנובמבר 2021 את ארמונו של הנשיא ארדואן באיסטנבול, ונעצרו באשמת ריגול. זה היה בבירור מקרה של חוסר מזל – תיירים תמימים שנקלעו לרגישות ביטחונית. לאחר תשעה ימי מעצר וחקירות, הם שוחררו הודות למגעים דיפלומטיים בדרג גבוה, כולל שיחה ראשונה זה שנים בין ראשי ממשלת ישראל ונשיא טורקיה. הלקח: בטורקיה עלול כל מעשה קטן להתפרש בעיני השלטון כריגול. היו גם מקרים שטורקיה עצרה ישראלים ממוצא ערבי בחשד לקשרי טרור, וכן ישראלים שהואשמו בהברחת עתיקות.

בטורקיה, הזכויות פחות מוגנות מבאירופה. אתה זכאי לעו”ד, אך במקרי “ביטחון המדינה” (כמו שיוחס לאוקנינים) רשאים להגביל גישה לעו”ד בימים הראשונים. השוטרים לא תמיד יאפשרו שיחה מיידית לקונסול. חשוב מאוד במקרה כזה להפעיל דרך בני משפחה את משרד החוץ בישראל שילחץ.

טורקיה וישראל אין להן הסכם הסגרה (בשל יחסים פוליטיים מתוחים לאורך שנים), אך במידת הצורך מתקיימות הסגרות אד-הוק. מבחינת עלויות: עו”ד בטורקיה זול יותר ממערב אירופה, אבל אם זה תיק רגיש, אולי תצטרך עו”ד עם קשרים, מה שיעלה יותר.

איחוד האמירויות (דובאי, אבו-דאבי) – מאז הסכמי אברהם 2020, זו זירה חדשה לישראלים. עשרות אלפים כבר נסעו. הרשויות באמירויות קפדניות מאוד ובעיקר חסרות סבלנות לעבירות סמים. דוגמאות: פידאא כיואן – אזרחית ערבייה-ישראלית, צלמת, נעצרה ב-2021 בדובאי כשברשותה חצי קילו קוקאין. היא הכחישה שידעה על הסמים. תחילה נגזר עליה עונש מוות באפריל 2022, שעורר הלם. לאחר ערעור, הומר העונש במאסר עולם, וביולי 2022 היא זכתה לחנינה נשיאותית נדירה ושבה לישראל. במקרה אחר, צעיר ישראלי על הרצף האוטיסטי נעצר בדובאי ב-2023 כשמצאו אצלו 29 גרם קנאביס (הוא טען שיש לו רישיון רפואי בישראל, שלא מוכר שם). משרד החוץ ונשיא המדינה הרצוג התערבו, ולאחר כשלושה שבועות הוא שוחרר וחזר לישראל.

לקחים מהאמירויות: מדיניות סמים אפס סובלנות – גם כמות קטנה לקימוש אישי עלולה לגרור עונשים כבדים (וללא הבנת מצב רפואי). לעומת זאת, היחסים הטובים עם ישראל מגדילים הסיכוי לחנינות והתערבות. אם נעצרת שם, חשוב לערב מיד את הקונסול בדובאי (יש קונסוליה) או אבו דאבי (שגרירות) – הם יעבדו בשקט מול המקומיים. שים לב: במעצרים הקשורים לכבוד המשטר (צילום במקומות רגישים, פגיעה בסמלי שלטון) – הענישה יכולה להיות קשה. האמירויות ידועה כמדינת חוק, אבל כזו שלא מהססת להשתמש בענישה חריגה לזרים כדי להרתיע.

אין עדיין אמנת הסגרה רשמית (היחסים צעירים), אך אם ישראלי יימלט לארץ אחרי עבירה באמירויות, סביר שישראל תשקול להסגירו כחלק משיתוף הפעולה החדש (ייתכן שיחתמו על הסכם בקרוב).

עלויות ייצוג: יקרות. דובאי היא עיר של כסף, ועורכי דין מערביים פועלים שם. אפשר לנצל את הקשרים הקיימים – לפידאא כיואן, למשל, סידרו עורכי דין ממומנים בחלקם ע”י גורמים פרטיים שהתגייסו לעזור. עו”ד מקומי טוב יקר, אבל אולי שווה כל שקל אם זה ההבדל בין מאסר עולם לחנינה.

קפריסין – קפריסין, אי קטן וקרוב לישראל, אולי “המדינה הזרה הכי קרובה” תרבותית. המון ישראלים שם. היו מקרים מתוקשרים: ב-2019 נעצרו 12 צעירים ישראלים בחשד לאונס תיירת בריטית באיה נאפה. לאחר כשבועיים היא חזרה בה והודתה שההאשמה היתה שקרית (אם כי בהמשך טענה שהודתה בכפייה). הצעירים שוחררו ושבו לארץ. המקרה גרם לתרעומת ציבורית, אך הוכיח שקפריסין כן מסוגלת גם לטעות וגם לתקן. שוב ב-2023, חמישה ישראלים נעצרו בחשד לאונס קבוצתי של תיירת בריטית – פרשה שעדיין בחקירה.

מעבר לכך, ישראלים נעצרים בקפריסין גם בעבירות תיירות רגילות: קטטות (מסיבות באיה נאפה ידועות לשמצה), שימוש בסמים קלים, לפעמים הונאות (יש בקפריסין מרכזים עסקיים בהם ישראלים פועלים).

מערכת החוק קפריסאית מבוססת על המשפט האנגלי בעיקר, ושפות העבודה הן יוונית ואנגלית. לרוב תוכל להסתדר באנגלית. הקונסוליה הישראלית בניקוסיה פעילה מאוד – היא מיד מתערבת לטובת אזרחים, שומרת קשר עם המשטרה והמשפחה. בקפריסין יש הסכם הסגרה עם ישראל (כחלק מהיותה בצד האירופי). היו אף מקרים שקפריסין סייעה לישראל בתפיסת מבוקשים (למשל, סיפור חטיפתו של מתכנן רצח מהחמאס שבוצעה בקפריסין בשנות ה-90).

עלויות: פחות גבוהות מאשר בישראל. עו”ד מקומי עשוי לקחת כמה אלפי יורו לטיפול בתיק סטנדרטי. בחלק מהמקרים, אם מדובר בצעירים, הורים מישראל שוכרים עו”ד ישראלי שמתמצא בקפריסין שיעבוד עם מקומי.

מצרים – לא הופיעה ברשימת המדינות, אך חשוב להזכיר: מצרים גבול משותף, רבים נוסעים לסיני. כמעט כל שנה יש ישראלים שנעצרים בסיני, לרוב על אחזקת קנאביס (“חשיש”) בקמצוץ. המצרים עלולים להיות קשוחים: מספר ימים במעצר, קנס כבד, וגירוש מהמדינה. עצות: אל תכניס כלום (אפילו קמצוץ) לסיני; כבד את החוק המצרי (אפילו סיגריה אלקטרונית עלולה לעורר בעיה לאחרונה). אם נעצרת במצרים, זה מצב עדין – היחסים עם ישראל טובים אך הרגישות גבוהה. הקונסול הישראלי בקהיר ינסה לעזור, אבל המצרים לא אוהבים התערבות. המטרה שלך היא בדר”כ לקבל גירוש (expulsion) במקום כתב אישום. היו מקרים קשים יותר (למשל הישראלים שנכנסו בטעות עם נשק או תחמושת – קיבלו עונשים כבדים ושוחררו לאחר זמן דרך חנינה נשיאותית).

דרום אפריקה – מדינה אפריקאית מרכזית וחברה בחבר העמים הבריטי. ישראלים מעטים נוסעים לשם, אך יש קהילה יהודית גדולה וחלקם עם אזרחות ישראלית. עבירות אפשריות: הלבנת הון (דרום אפריקה משמשת חלק מכספי פשע בינלאומי), עבירות יהלומים (תעשייה שישראלים מעורבים בה). זכויותיך: מערכת משפט בריטית-לשעבר, זכויות כמו זכות לעו”ד. אך המשטרה שם עסוקה מאוד בפשיעה האלימה הרבה במדינה, כך שתייר ישראלי זוכה דווקא לתשומת לב אם הוא נעצר (מקרה יוצא דופן). עונשים שם יכולים להיות חמורים (גם שם יש עונש מאסר עולם). הסגרה: ישראל ודרום אפריקה כן חתמו על הסכם הסגרה (אחד מששת ההסכמים הבילטרליים ).

אסיה: הודו, סין, יפן, תאילנד, פיליפינים, וייטנאם, סינגפור, מלזיה, אינדונזיה
אסיה היא יבשת ענקית ומגוונת מאוד במערכות החוק.

הודו – מדינת חוק דמוקרטית, אך המערכת עצומה ואיטית. ישראלים רבים מטיילים בהודו, ולצערנו חלקם מסתבכים בעיקר בענייני סמים. הודו סובלנית באופן מפתיע כלפי שימוש עצמי בסמים קלים באזורים תיירותיים (גואה, הימלאיה), אך אם נפלת על הרשויות הלא נכונות, אתה עלול לשבת בכלא הודי קשוח. היו גם מקרים: ישראלית נעצרה במומבאי ב-2011 כשירדה מטיסת אל-על עם כדורים של כדור (כנראה נוגדי חרדה) ללא מרשם – היא נכלאה לכמה ימים עד שסודר שחרורה. מקרה אחר: ישראלי מבוגר נעצר ב-2023 בקרלה כי השתמש בטלפון לווייני – דבר האסור בהודו ללא רישיון (מדאיגים אותם בשל שימוש אפשרי ע”י מחבלים). האיש שוחרר בערבות אחרי שהתברר שרכש את המכשיר בתום לב. מסקנה: שימו לב לחוקים מיוחדים (בהודו: טלפונים לווייניים, צילום אזורים צבאיים, ועוד).

הודו וישראל חתמו ב-2012 על אמנת הסגרה (לא מאוד מנוצלת, אבל קיימת). בהודו, שפת ההליך באנגלית ברוב המקומות (מורשת השלטון הבריטי), כך שקל יחסית לישראלי להבין, אבל המבטאים והבירוקרטיה יכולים לשגע. ייתכן שיציעו לך לשחד כדי לצאת – אל תעשה זאת בעצמך. אם משפחה יכולה לשכור עו”ד הודי בכיר, הוא ידע מה לעשות במסגרת החוק כדי להקל. הודו איטית: משפט יכול להימשך שנים. לעיתים עדיף לחתור לעסקת טיעון מהירה ולקבל גזר דין קל ואז בקשת חנינה. תנאי הכליאה בהודו קשים – צפיפות, היגיינה נמוכה, שירות רפואי לקוי. הקונסוליה הישראלית בהודו (בדלהי, ומשרדים במומבאי ובבנגלור) תנסה לסייע ככל יכולתה, אך גם הם מוגבלים.

סין – סין היא אתגר של ממש. מערכת המשפט בסין כפופה למפלגה הקומוניסטית, ושיעור ההרשעה כמעט 100%. זרים אינם מוחרגים – להיפך, לעיתים עושים דוגמה מזרים. ענישה יכולה להיות דרקונית: עונש מוות בעבירות סמים מעל כמות מסוימת. למשל, היו קנדים ובריטים שהוצאו להורג בסין על הברחת סמים. למרבה המזל, אין כמעט דיווחים על ישראלים שנעצרו בסין בשנים האחרונות – אולי אנשי עסקים ביחסים לא תקינים, או מטיילים שנקלעו לתקריות מקומיות.

אם נעצרת בסין, דאג מיד שמודיעים לשגרירות (בייג’ינג) – אך שים לב: לפי אמנת וינה, חובה על הסינים להודיע לך על זכותך לקונסול, אבל הם לא יודיעו לקונסוליה אלא אם תבקש במפורש. כלומר, ייתכן שתיעלם לכמה ימים בלי שישראל בכלל יודעת, אם לא ביקשת. אז לזכור את המשפט בסינית: “我要求通知我的大使馆” (ווא יאוצ’יו טונגג’י ווד דעשיגואן – אני מבקש להודיע לשגרירות שלי). סין מאפשרת מעצר מנהלתי ארוך מאוד: עד 37 יום טרם אישור תובע למעצר רשמי, ואז עד 13.5 חודשים נוספים עד כתב אישום. ובכל אותה תקופה כנראה תהיה בבידוד תקשורתי – אין שיחות למשפחה, רק עו”ד (וגם זה בפיקוח). זו מציאות קשה.

מתורגמן: תהיה לך זכות למתורגמן סיני-אנגלית אם צריך. אין זכות שתיקה בסין – החוק דורש לענות לחוקרים, אם כי אתה יכול לנסות להתחמק מתשובה מפלילה. באופן כללי, מומלץ מאוד להימנע מלעבור על חוקי סין: אל תשתמש בסמים שם בכלל, אל תשתתף במחאות, אל תצלם בסיסים צבאיים, ואל תבצע עסקים אפורים. אם בכל זאת נעצרת, ישראל תעשה מאמץ דיפלומטי, אך סין לא נוטה לשחרר זרים אלא אם יש אינטרס גדול. (דוגמה: שני קנדים נעצרו כקלפי מיקוח בפרשת חברת Huawei, והוחזקו כשנתיים לפני ששוחררו כחלק מעסקה).

יפן – יפן ידועה במערכת משפט היעילה אך המאוד קשוחה שלה. שיעור ההרשעה גם שם מעל 99% (מי שמגיע למשפט כמעט תמיד מורשע). היפנים מאריכים מעצר בקלות: עד 23 ימים ללא כתב אישום, ולעיתים משחררים ביום 23 ואז מיד עוצרים שוב על סעיף נוסף ל-23 ימים, כדי להפעיל לחץ (שיטה מכונה “מעצר בני ערובה”). הם גם מנהלים חקירות ארוכות ללא עו”ד נוכח (עו”ד לא מורשה להיות בחדר חקירה ביפן).

ישראלים כמעט לא נעצרים ביפן – התרבות מאוד שומרת חוק. אולי מקרה פה ושם של גניבת חנות בטעות, או שיכורים בקטטה. אבל אם כן – לצפות לחוסר גמישות. חשוב להיות כנוע ושקט מול הרשויות שם; כל התפרצות תכביד. עדיף לנסות להשיג שחרור בערבות ולצאת מהמדינה (אבל הדרכון כנראה יוחזק). אין הסכם הסגרה בין ישראל ויפן, אבל אם תבחר לברוח לישראל באמצע ההליך, תהיה עבירה נוספת.

תאילנד – ישראלים רבים בסיכון הסתבכות פה, כי זה יעד מסיבות וטיולים ארוך. תאילנד אמנם מדינת תיירות, אבל ידעה גם להעניש בחומרה: היו ישראלים בכלא בתאילנד על סחר בסמים (כמה מהם הועברו להמשך ריצוי מאסר בישראל במסגרת אמנת העברת אסירים). מצד שני, המשטרה שם מושחתת במידת מה – לא נדיר ששוטר רחוב יעצור תייר על שטות כדי להוציא “קנס” (שוחד) במקום. כלל אצבע: אל תתעמת – אם קורה ונדרש לשלם סכום קטן כדי לעזוב, ייתכן שעדיף לשלם (אף שאין זה חוקי). אם מדובר במשהו חמור (כמו מעצר של ממש), ישר לערב את שגרירות ישראל בבנגקוק. הם מכירים היטב את בתי הכלא שם, ביקורי הקונסול סדירים (יש עשרות ישראלים כלואים בתאילנד, רובן בעבירות סמים).

בתאילנד, אין בעיית שפה קשה – בערים הגדולות דוברים אנגלית בסיסית. תוכל למצוא עו”ד תאילנדי דובר אנגלית. החוק התאילנדי מאפשר שחרור בערבות כספית אפילו בעבירות רציניות, במיוחד לזרים (כי הם חושבים שזר לא ירצה להיתקע לשנים בהליך, יעדיף לברוח – וזה fine מבחינתם לפעמים). אגב, אם ברחת מתאילנד בערבות, כנראה לא תוכל לחזור לשם לעולם – אבל לפחות לא בכלא. לא המלצה, אלא נקודה למחשבה בהיוועצות עם עורך דין.

פיליפינים – מדינה עם עבר אמריקאי, לכן החוק בה קבע זכויות דומות לארה”ב. אך בפועל, זהו מקום מושחת ומסוכן. הנשיא לשעבר דוטרטה אף ניהל “מלחמת סמים” אכזרית. ישראלים מעטים נוסעים לפיליפינים (אולי אנשי עסקים בתחום האאוטסורסינג או חקלאות). היו מקרים מעטים – למשל ישראלי שהואשם ברצח בפיליפינים. אם נעצרת שם, חיוני להיעזר בקהילה היהודית/ישראלית המקומית (קטנה אך קיימת), כי יתכן שצריך לדאוג לביטחונך הפיזי.

ויאטנם – קומוניסטית אבל מתונה. שוטרים שם לפעמים מחפשים “כופר” מתיירים, בדומה לתאילנד. היו ישראלים במעצר שם, בעיקר בסצנת המסיבות (סמים). מערכת המשפט חלשה, ולכן עדיף לא להגיע למשפט; לנסות לסיים את העניין לפני – בקנס או בגירוש. שגרירות ישראל בהאנוי תתערב אם צריך.

סינגפור – עיר-מדינה מודרנית עם חוק מאוד קשוח. עונש המוות חובה על החזקת מעל 500 גרם קנאביס או 15 גרם הרואין. אל תחשוב אפילו להכניס דבר כזה לשם. העונשים חמורים גם על פשעים קטנים: מלקות על ונדליזם, קנסות עצומים על לכלוך. ישראלים בדרך כלל מצייתים שם ולא שמענו על מקרים רבים. אך דוגמה: נער אמריקאי שנתפס בוונדליזם בשנות ה-90 קיבל מלקות. אז ישראלי עלול לקבל יחס דומה. מצד שני, אם אתה בצד של קורבן פשע – סינגפור בטוחה מאוד.

אין הסכם הסגרה בין סינגפור לישראל, אבל זה לא משנה – אם תועמד לדין שם, הם יטפלו בך במלוא חומרת החוק המקומי. מערכת המשפט נקייה משחיתות, כך שאין טעם לנסות קיצורי דרך. עדיף לשכור עו”ד סינגפורי יקר ולהתמודד משפטית.

מלזיה ואינדונזיה – מדינות מוסלמיות גדולות ללא יחסים עם ישראל (ואוסרות כניסת ישראלים). כמעט אין מצב שתהיה שם כישראלי אלא אם באת בזהות זרה. אם בכל זאת (יש מעט ישראלים מחזיקי דרכון זר שנכנסו), ונקלעת לצרות – לצערנו ישראל רשמית לא תוכל לסייע (אין נציגות). אולי שגרירות ארה”ב/גרמניה/אחרת תועיל אם יש לך אזרחות כפולה. המלצה: אם יש סכנת מעצר, נסה להגיע לשדה”ת ולצאת, כי הליך שם עלול להיות מוטה נגדך רק בשל לאום.

אמריקה הלטינית: מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, צ’ילה, פנמה, קוסטה ריקה, דומיניקה, פרגוואי, אורוגוואי, ונצואלה
אמריקה הלטינית מגוונת, אך יש מאפיינים משותפים: שפות עיקריות ספרדית/פורטוגזית, מערכות חוק מושפעות מהמשפט הקונטיננטלי (אירופי), אכיפה לעיתים רפה או מושחתת, פשיעה מקומית גבוהה, ומנגד – גישה חמה לזרים.

ברזיל – בברזיל מתגוררת קהילה ישראלית לא קטנה, ויש תיירות. היו כמה מקרים מעניינים: ב-2023, למשל, לשכת אינטרפול בברזיל קיבלה פניה לעצור חייל צה”ל לשעבר ששהה שם בחשד ל”פשעי מלחמה” (בעקבות פעילות בעזה). החייל (שהיה נופש לאחר ששרד את אוקטובר 2023) נמלט מברזיל בעזרת גורמים ישראליים לפני שנעצר. מקרה אחר: עבריין ישראלי בכיר, יורם אל על, נעצר בברזיל ב-2019 בחשד להלבנת הון וניהול רשת הימורים. ברזיל וישראל חתמו על אמנת הסגרה ב-2009, והיו הסגרות הדדיות בכמה מקרים (כולל חברי כנופיות סמים ישראליות).

אם נעצרת בברזיל: לרוב תגיע לתא מעצר עם עוד רבים, תנאים קשים. זכויותיך: לפי החוק, כן – עו”ד, שיחה, קונסול. אך בפועל המשטרה מושחתת למדיי – אפשר שיגיע “מתווך” להציע שתשלם כדי לשחרר אותך. זה מאוד מסוכן להיענות – כי אם אחר כך ירצו עוד, לא יפסיקו. עדיף לערב את שגרירות ישראל בברזיליה. בסאו פאולו וריו דה ז’ניירו יש קונסולים כבוד יהודים שישמחו לעזור כמיטב יכולתם.

שפה: פורטוגזית. רצוי ללמוד כמה משפטים: “אני רוצה עו”ד” – “Eu quero um advogado.”; “לא מדבר פורטוגזית, רק אנגלית” – “N\u00e3o falo portugu\u00eas, s\u00f3 ingl\u00eas.”.

מקסיקו – יעד תיירות פופולרי (קנקון, טולום). למרבה הצער, ב-2022 הייתה מקסיקו במקום גבוה ברשימת “הסתבכויות ישראלים” עם 65 אירועים. חלק גדול מזה גניבת דרכונים, אבל היו גם מעצרים. הפשע המאורגן שם שולט, ותייר בלי כוונה יכול להיכנס לצרה (למשל, אם נקלע לעסקת סמים כצרכן). המשטרה המקומית לעיתים מתנכלת לתיירים לעשוק אותם. שמור על פרופיל נמוך. אם נעצרת, דרוש מייד לערב את שגרירות ישראל (הם בבירה אבל יש קונסוליות). מקסיקו מכבדת רשמית את אמנת וינה – יידעו את השגרירות אם תבקש.

עונשים במקסיקו לא קלים, אבל יש גם אופציה של שוחד להקלה – שוב, לא ליזום לבד. תן לעו”ד מקומי (שכיר) לטפל, אם זו הדרך.

ארגנטינה – קהילה יהודית גדולה, מדינה עם שלטון חוק לא רע אבל מערכת איטית. ישראלים כמעט ולא נעצרים שם, אולי דברים קטנים. היו שת”פים ביטחוניים בין המדינות (למשל, לכידת פושעים נאצים בעבר – רק היסטוריה). היום, אם ישראלי נעצר, כנראה בעבירת סמים (ארגנטינה מייצאת קוקאין). ישראל וארגנטינה חתמו על הסכם הסגרה ב-1962 (מעט ישן אבל בתוקף).

קולומביה – מקום מסוכן, אך גם לשם מגיעים ישראלים (טיול אחרי צבא). חלקם הסתבכו – למשל בפרשת מועדוני הסקס בגואטמלה (פרשה שקישרה בין קולומביה לישראל, עם עדי מדינה וכו’). היו ישראלים מעורבים בפלילים בקולומביה (כולל שכירת רוצחים וכו’). החוק שם דומה לשאר אמריקה הלטינית. הסגרה – קולומביה וישראל אין אמנה ישירה, אבל ייתכן שת”פ אד-הוק. אם נעצרת שם כתרמילאי על איזה סם, אולי עדיף לנסות לשחד את דרכך החוצה מהר (זה עצוב, אבל במקרים קטנים שם, כך זה עובד). רק היזהר מאוד – זו מדינה שבה החיים זולים, וכנופיות בתוך בתי הכלא.

צ’ילה, פנמה, קוסטה ריקה, פרגוואי, אורוגוואי, דומיניקנית, ונצואלה – נזכיר בקצרה:

• צ’ילה – חוק וסדר טובים יחסית, ישראלים מעטים. הייתה פרשת ריגול הזויה לפני עשור (צ’ילה האשימה שני תרמילאים ישראלים בהצתות יער, רמזה לריגול – ככל הנראה שטות). רוב הסיכויים שאם תשמור חוק שם לא תהיה בעיה.
• פנמה – מרכז כספי, ישראלים היו מעורבים בהעלמות מס באמצעות פנמה. אם זה מתגלה, המעצר יגיע. פנמה כן חתומה על הסגרה עם ארה”ב, לא בטוח עם ישראל.
• קוסטה ריקה – שלווה, לא שמענו על בעיות גדולות. אולי עבירות סמים.
• פרגוואי – מושחתת, אבל יש קהילה יהודית. ישראל משתפת פעולה עם פרגוואי בביטחון.
• אורוגוואי – שלווה מאוד.
• דומיניקנית – יעד נופש, אולי הונאות תיירים.
• ונצואלה – מסוכנת ולא יציבה. לישראלים מומלץ לא לנסוע לשם כעת. אם נעצרת בוונצואלה, המצב חמור – אין יחסים עם ישראל מאז 2009. כנראה שתיעזר בשגרירות ספרד או צרפת (שמייצגות לא פעם אינטרסים ישראליים). בוונצואלה היו מקרים של מעצר אמריקאים כקלפי מיקוח, וישראל תתקשה מאוד לעזור.

סיכום אמריקה הלטינית: מגוון גדול. כמעט בכל המדינות הללו השפה תהיה ספרדית (חוץ מברזיל). מומלץ ללמוד כמה משפטי מפתח בספרדית: “Quiero comunicarme con la embajada de Israel” (אני רוצה ליצור קשר עם שגרירות ישראל), “Necesito un abogado que hable ingl\u00e9s” (צריך עו”ד דובר אנגלית). זכור שלעיתים במקומות אלו חשוב יותר מי אתה מכיר מאשר מה החוק אומר – ולכן מעורבות הקונסול עשויה להפוך עניין מסובך ליחסית פשוט, בזכות קשריו.

שמירה על קשר עם המשפחה, עו”ד וקבלת סיוע מישראל
להיות כלוא בארץ זרה זה מצב בודד ומפחיד, אבל אתה לא באמת לבד. בפרק זה נסביר כיצד לשמור על תקשורת עם העולם החיצון – במיוחד המשפחה בבית ועורכי הדין – וכיצד להיעזר במוסדות ישראליים גם מרחוק.

קשר עם המשפחה: אחרי שעברת את רגעי המעצר הראשונים ודאגת שיודיעו למשפחה, מתחיל האתגר של תחזוקת הקשר. בבתי מעצר רבים יתנו לך לבצע שיחת טלפון קצרה אחת לכמה ימים. למד את הנהלים: בארה”ב, למשל, מגיע לך להתקשר (על חשבונך) כמעט מדי יום ממתקן המעצר, אבל השיחות מוקלטות. באירופה – משתנה: חלק מהכלא מאפשר שיחות טלפון חופשיות בתשלום, חלק מגבילים מאוד. אם יש לך טלפון סלולרי בעת המעצר, הוא כנראה יחולט כראיה או יישמר עד שחרורך. אל תצפה שתהיה לך גישה אליו. לכן, חשוב לזכור מספרי טלפון בעל-פה – של המשפחה, של עורך דין – כי יתכן שלא תהיה לך גישה לאנשי קשר.

במקרה שמונעים ממך טלפון, התעקש על ביקור קונסולרי. לנציגים דיפלומטיים לרוב מתירים לראות עצור זר תוך זמן סביר. הנציג הישראלי יכול למסור דרישת שלום וטיפים מהמשפחה. משרד החוץ מפעיל המחלקה לישראלים בחו”ל שבטיפוליה השוטפים נכללים גם מעצרים. לפי נתוני 2022, מתוך 1,502 מקרי מצוקה שטופלו, 279 היו מעצרים. כלומר, זו משימה מוכרת להם.

קשר עם עורך דין: פה אין קיצורי דרך – חובה שתהיה לך אפשרות להתייעץ עם עו”ד בארבע עיניים. במדינות מערביות זה מוקנה בחוק (שיחה חסויה עם עו”ד). במדינות פחות חופשיות, ייתכן שינסו להאזין. נסה לדבר בקודים אם צריך. אם יש לך עו”ד ישראלי שמלווה, כתוב לו מכתב מפורט (דרך המשפחה או דרך הקונסול) – מה קרה, מה גרסתך, מי דיברת איתו. בקש ממנו לתאם עם עו”ד המקומי. שחרור בערבות: לפעמים אפשר לשלם ערבות ולצאת – אבל איך יביאו לך כסף? כאן המשפחה והעו”ד חשובים: הם יטפלו בהעברת כספים לחשבון בית המשפט או עו”ד, לפי הצורך.

סיוע ממשרד החוץ: כאמור, משרד החוץ לא משלם עבור עו”ד או ערבות (הוצאות אלה על העצור ובני משפחתו). תפקיד המשרד הוא קונסולרי: לוודא שאתה זוכה לתנאים אנושיים ולמשפט הוגן. הקונסול הישראלי יכול: לבקר אותך בכלא; למסור לך חבילה מהמשפחה (בגדים, ספרים, לעיתים גם אוכל כשר); לדבר עם הנהלת בית הסוהר אם יש בעיה (למשל, לוודא שאתה לא עם 50 איש בתא קטן, או לקבל טיפול רפואי אם צריך); ואף לשלוח דוח למטה משרד החוץ שיועבר למשפחתך על מצבך. הקונסול גם יכול לספק רשימת עורכי דין מקומיים אמינים. לעיתים, השגריר או הקונסול ישתתפו כמשקיפים בדיוני בית משפט (כדי לאותת לרשויות שעוקבים). במקרי קיצון של עיוות דין, משרד החוץ יפעל דיפלומטית – למשל, במקרה נעמה יששכר, רה”מ והנשיא פנו אישית לנשיא רוסיה; במקרה האוקנינים בטורקיה, ראש המוסד נשלח לאנקרה. אלו חריגים, אבל מלמדים שלא מפקירים אזרח.

מה לגבי פנייה לתקשורת? – נושא עדין. משפחות רבות מיד פונות לכלי התקשורת בישראל לייצר לחץ ציבורי. זה יכול לעזור (למשל, בפרשת נעמה יששכר, המחאה הציבורית בישראל אולי חיזקה את ידי הממשלה לפעול, וגם שימרה מודעות ). אבל לפעמים פרסום יכול להזיק – אם המדינה הזרה לא אוהבת לחץ בינלאומי, היא עלולה להתבצר. חשוב לתאם עם משרד החוץ לפני ריצה לתקשורת.

ארגוני סיוע: ישנן עמותות וארגונים בינלאומיים (כמו Fair Trials International) שעוזרים לזרים כלואים. יש גם קהילות יהודיות מקומיות – למשל, שליחי חב”ד ששמעו על ישראלי עצור הגיעו לביקור לעודד ולספק אוכל כשר. אל תתבייש לבקש מהקונסול שיחבר אותך לרב המקומי או לקהילה – סיוע אנושי קטן (ספר, תפילין, או סתם ביקור) יכול להרים את רוחך.

קבלת “חבילת שהייה”: בכמה מדינות אפשר לשלם לכלא עבור תנאים טובים יותר. לדוגמה, בפיליפינים או תאילנד – כסף יכול לקנות לך תא נפרד או אוכל טוב יותר. אך ודא שזה נעשה באופן חוקי (דרך עורך הדין, כ”תשלום לקנטינה” ולא שוחד מתחת לשולחן).

מעקב מישראל: בני המשפחה צריכים לעמוד בקשר מתמיד עם עו”ד בארץ, משרד החוץ, ולעיתים גם עם חברי כנסת אם זה מקרה בעל פרופיל. לא יזיק לערב כמה שיותר גורמים – לפעמים לחץ פוליטי עוזר. משרד המשפטים הישראלי (המחלקה הבינלאומית) עשוי להתערב אם מתנהל הליך הסגרה (למשל, יספקו מידע, או ידאגו שתועבר לישראל אם יש עילה לשפוט אותך בארץ).

לסיכום, הכלא בחו”ל מרגיש סוף העולם, אבל יש רשת ביטחון מסוימת: מדינת ישראל, הקהילה והמשפחה שלך – כולם פועלים לשלומך. תפקידך להיות חזק נפשית, לשתף פעולה עם הסיוע (למסור כל מידע נחוץ, למלא טפסים אם צריך לשיקום, וכו’), ולהחזיק מעמד. רוב הישראלים העצורים בחו”ל אכן שבים הביתה בסופו של דבר – חלקם לאחר זיכוי, אחרים אחרי שריצו עונש או שהועברו להמשך ריצוי בארץ.

סיפורים מהחיים – Israelis מסתבכים ונחלצים
כדי להבין הלכה למעשה את חשיבות ההתנהלות הנכונה והסיוע, נסקור כמה סיפורים אמיתיים של ישראלים שנעצרו בחו”ל, ומה סייע להם בסופו של דבר:

• פרשת דודי אשכנזי (יוון-פרו): דודי, ישראלי בשנות ה-50 לחייו, טס ב-2022 לחופשה באי היווני קוס. מיד עם נחיתתו – למרבה תדהמתו – נעצר ע”י שוטרים. הסתבר שממשלת פרו הוציאה בקשת מעצר דרך אינטרפול לאדם בעל שם דומה באשמת סחר בסמים, והיוונים חשבו שזה הוא. משפחתו של דודי בארץ ידעה שהוא נורמטיבי ודרשה ממשרד החוץ לבדוק חשד לטעות. בזכות לחץ כבד של משרד החוץ הישראלי ושר המשפטים הישראלי מול מקביליהם ביוון ופרו, ולאחר 38 ימי מעצר – הוכח שזו טעות בזיהוי (אולי אדם דרום אמריקני בשם דומה). שר המשפטים היווני בכבודו הודיע על שחרורו, ודודי חזר לארץ. כאן ראינו: התעקשות על חפות, שיתוף פעולה בין-מדינתי, ועורכי דין שפעלו מהר – הביאו לסיום מהיר יחסית של סיוט לאדם חף מפשע.
• נעמה יששכר (רוסיה): כבר הוזכרה לעיל. נעמה נעצרה על אחזקת 10 גרם קנאביס במוסקבה והועמדה לדין על הברחה. ככל הנראה, העונש המוגזם (7.5 שנות מאסר) נועד ללחוץ על ישראל בסוגיית הסגרתו של האקר רוסי לארה”ב. אמה של נעמה ניהלה קמפיין תקשורתי נרחב, כולל עצרות ובאנרים הקוראים “הביתה”. ראש הממשלה נתניהו נכנס לתמונה וביקש חנינה מפוטין. בינואר 2020, בביקור פוטין בישראל, הוא חתם על חנינה – נעמה שוחררה מיידית. הפרשה המחישה שגם במשבר דיפלומטי, ערוץ מדיני גבוה יכול לפתור. אך לא לכולם יש “ערך” אסטרטגי כזה. נעמה למדה בדרך הקשה: לפעמים אתה פיון במשחק גדול ממך.
• בני הזוג אוקנין (טורקיה): מורדי ונטלי, נהגי אוטובוס ממודיעין, בחופשה באיסטנבול, רק צילמו את מעונו של הנשיא מתצפית – מעשה שתיירים רבים עשו – אך נעצרו כחשודים בריגול. הם הוחזקו בכלא טורקי כשבוע וחצי. ישראל ניהלה זאת בשקט בתחילה, שלחה נציג בכיר לאנקרה. כשהבינו שהנשיא ארדואן מעורב אישית, עברו לפעול פומבית: ראש הממשלה בנט שוחח איתו ישירות. לבסוף, הטורקים שחררו אותם ללא אישום, כנראה לאחר שהשתכנעו שמדובר באי-הבנה. הזוג חזר פרטי הביתה והודה להתגייסות הלאומית. כאן היה שילוב מנצח של: פרופיל תקשורתי גבוה בישראל (כל המדינה דיברה על כך), שכנוע טורקי שאין קונספירציה, ומוכנות ישראל להתערב בכל רמה. אם חלילה אתה נעצר במדינה עוינת באשמת שווא – המקרה הזה נותן תקווה שאפשר להיחלץ, אך זה דורש להיות בראש החדשות.
• פידאא כיואן (איחוד האמירויות): צעירה מהצפון שהוזמנה לעבוד בצילום באמירויות. לטענתה, מכר מקומי הניח אצלה את הסמים ללא ידיעתה. היא נעצרה עם 500 גרם קוקאין, וכאמור נדונה תחילה למוות. עורכי דינה הגישו ערעור, במקביל משרד החוץ ופמליית נשיא המדינה פעלו מול שליטי האמירויות. עונשה הומר במאסר ואז הגיעה חנינה בזמן חג לאומי (כנראה כמחווה למדינת ישראל). פידאא שבה הביתה לאחר כשנה בכלא. ללא ספק, עורכי הדין שהמשפחה שכרה, יחד עם הלחץ הדיפלומטי, הצילו את חייה. המקרה מלמד ששילוב הגורמים – משפטי, דיפלומטי ותקשורתי – הוא קריטי במיוחד כשמדובר בענישה קיצונית.
• איתי שמחי (תאילנד) – מקרה פחות מתוקשר: איתי, צעיר ישראלי, נעצר בתאילנד בסוף שנות ה-90 על חלק בהפעלת מעבדת סמים. הוא נידון ל-מאסר עולם בכלא תאילנדי. משפחתו וישראל פעלו לאורך שנים להעבירו לארץ. ב-2007, אחרי 8 שנות כלא קשה בבנגקוק, הועבר שמחי לישראל להמשך ריצוי מאסרו, במסגרת אמנת העברת אסירים בין ישראל לתאילנד. כאן חשוב: ישראל חתומה על הסכמים שמאפשרים לישראלים כלואים במדינות זרות לרצות את המשך עונשם בארץ (אם שתי המדינות והאסיר מסכימים). בפועל, זו דרך להשיב אנשים הביתה מוקדם: לרוב לאחר הגעה לישראל, נידונים להקלה בעונש. איתי שמחי זכה לשחרור מוקדם בישראל ב-2013.
• משפט החיילים בקפריסין 2019: קבוצה של 12 נערים ישראלים הואשמה באונס תיירת בריטית. הם שהו במעצר קצת יותר משבוע בזמן החקירה. מהר מאוד התברר שיש חולשה בראיות, וכשמתלוננת חזרה בה – הם שוחררו. עורכי דין ישראלים הגיעו לקפריסין לסייע לנערים, ולחץ תקשורתי ישראלי (ואפילו בריטי) השפיע. אחד הלקחים: במקרי עבירות מין קבוצתיות בחו”ל, חשוב שלחשודים יהיה ייצוג מהיר כדי למנוע הרשעה מוטעית, שכן הלחץ הציבורי עלול להוביל לעוול (כפי שקרה למתלוננת עצמה שהורשעה בסוף בעדות שקר, הרשעה שבוטלה בערעור מאוחר יותר).
• פרשת האונס ברודוס 2023: במקביל למקרה קפריסין 2023, גם באי רודוס ביוון הואשמו 8 צעירים ישראלים באונס תיירת בריטית. גם שם התברר בדיעבד שהראיות לא חד-משמעיות (סרטון שצילם אחד הנאשמים הראה יחסים בהסכמה), ורובם שוחררו ללא אישום. שוב, עו”ד ישראלי מנוסה (שעבר בין קפריסין לרודוס) פעל מאחורי הקלעים עם מקומיים להביא לסיום התיק.

המכנה המשותף בסיפורים: מעורבות מהירה של סיוע משפטי מקצועי (עו”ד) ולעיתים דיפלומטי, היא קריטית. גם כאשר הישראלים לא היו חפים מפשע לחלוטין (כמו במקרה עבירות סמים), עצם הידיעה שיש “גב” ישראלי עשויה להביא להקלה מסוימת. חשוב גם שיתוף הפעולה של העצורים: מי ששמר על שקט, לא התפרע, והעביר מסרים עקביים – מצבו היה טוב יותר ממי שהסתבך בעימותים בכלא.

הסגרה – כשהמעצר הוא רק ההתחלה
לבסוף, נתייחס בהרחבה לנושא ההסגרה והשלכותיו על ישראלים. הסגרה היא התהליך שבו מדינה מעבירה אדם הנמצא בשטחה למדינה אחרת שדורשת אותו לצורך העמדה לדין או ריצוי עונש. ישראלי יכול להיות בצד המבוקש להסגרה (למשל, נעצרת בצרפת כי ארה”ב ביקשה את הסגרתך אליה), או בצד המבקש (ישראל מבקשת ממדינה אחרת להסגיר אליה עבריין).

מדיניות ההסגרה של ישראל: במשך שנים רבות, ישראל לא הסגירה את אזרחיה כלל – חוק ההסגרה אסר זאת עד 1999. פרשת שמואל שיינביין (צעיר שביצע רצח בארה”ב וברח לישראל) הובילה ללחץ אמריקאי כבד ולשינוי החוק. כיום, ישראל כן מסגירה אזרחיה, אך תוך הבטחות מסוימות (למשל, שיוכלו לשוב לרצות עונש בארץ אם ירצו, ובהתאם להסכמים). ישראל חתומה כאמור על האמנה האירופית בדבר הסגרה משנת 1960, שמחילה הסכמי הסגרה עם כ-40 מדינות אירופה. בנוסף יש לה 6 הסכמים בילטרליים (דו-צדדיים) עם ארה”ב, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, פיג’י, ואסוואטיני (סווזילנד). ככלל, ישראל נמנעה מחתימה עם מדינות שמשטרן בעייתי (למשל, לא חתמה עם סין או מדינות ערב), כדי לא לסכן אזרחים בהסגרה למשטר לא צודק.

מתי תועבר לישראל? – יש להבדיל בין הסגרה למשפט לבין העברת אסירים. אם נעצרת ובית משפט זר מרשיע אותך, ניתן לאחר גזר הדין לבקש העברת אסיר לארץ (ישראל חתומה על אמנות בינ”ל בנושא עם מדינות רבות, כולל ארה”ב). כך קרה עם אסירים בתאילנד, בדרום אפריקה ועוד. זהו הליך דיפלומטי: שתי המדינות והאסיר צריכים להסכים. ישראל שואפת להחזיר ישראלים הביתה לריצוי עונשם, מטעמים הומניטריים ומשפחתיים. לא תמיד זה מאושר – תלוי בפשע.

הסגרה למשפט תקרה אם, למשל, נמלטת לישראל ממדינה אחרת. נניח וחזרת לישראל מחשד פשע בצרפת, וצרפת מבקשת הסגרתך. בית משפט בישראל יבדוק כמה תנאים (הסכם קיים, עבירה כפולה, ראיות לכאורה וכו’). אם תאושר, תוסגר לצרפת ותישפט שם. דוגמה: ישראל הסגירה לארה”ב את האקר אליהו הכהן שהואשם בהונאות ענק, ואת האחים אברג’יל כמות שהוזכר.

האם אפשר לשפוט בישראל על פשע בחו”ל? – יש כמה מקרים: אם הפשע היה נגד ישראלים (חוק “ענישת עבירות נגד העם היהודי” וכו’), או בעבירות מין בקטינים בחו”ל (יש חוק נגד תיירות מין). למשל, ישראל הרשיעה ישראלים שצרכו זנות קטינים בתאילנד כשהדבר הוכח. אבל עבירות רגילות – לא. לכן, אם הסתבכת עם החוק בחו”ל, כמעט תמיד תצטרך להתמודד שם או בהסגרה למדינה אחרת – לא “יעבירו את המשפט לארץ”.

סירוב הסגרה: ישראל וגם מדינות אחרות רשאיות לסרב להסגיר אם העבירה פוליטית, או אם המדינה המבקשת עלולה להפלות את הנאשם לרעה (גזע, לאום וכו’), או אם צפוי עונש חמור לא פרופורציונלי (כגון עונש מוות). במקרים כאלה, במקום הסגרה, המדינה השומרת (נניח ישראל) יכולה לשפוט את האדם בעצמה. לדוגמה, אם מדינה זרה ביקשה מישראל להסגיר ישראלי על עבירה, וישראל חוששת מעינויים שם – היא עלולה להעמידו לדין כאן תחת סעיף extraterritorial (אם קיים), אך זה מאוד נדיר.

השלכות ארוכות טווח: אם ריצית עונש בחו”ל וחזרת – יש לזה גם השפעות. לעיתים תהיה לך “אות קלון” ולא תוכל לעבוד במשרות ממשל. גם טראומה נפשית היא גורם שיש להתחשב בו – רבים שעברו כלא זר זקוקים לשיקום. למרבה הצער, היו גם מקרים טרגיים – ישראלים שנפטרו בכלא זר עקב תנאים קשים או בריאות לקויה.

נקודה אחרונה: אל תסמוך על “חוק השבות” כמפלט מפשע. היו כתבות שטענו שפושעים מנצלים את חוק השבות לעלות לישראל ולהימלט ממשפט, אך כיום עם מערכות המידע הגלובליות, קשה מאוד להתחבא. ישראל משתפת פעולה עם האינטרפול, ולא תהסס לעצור אדם מבוקש שבא בגבולותיה – ראינו זאת עם אזרחים זרים וגם ישראלים.

נסיים בטיפ: אם אתה יודע שישראל מסגירה למדינה מסוימת, אל תברח לישראל כפתרון. לדוגמה, ישראל תסגיר אותך לארה”ב, לאירופה, לאוסטרליה. במקום זה, עדיף להתמודד משפטית במדינה שבה אתה נמצא, או אם כבר בורחים – לכזו שאין עמה הסכם (ועדיין, תישאר מוגבל שם).

להלן טבלה המסכמת את עיקרי המידע לפי מדינות, כולל עבירות נפוצות, חוקי מגן ועקרונות משפטיים, אפשרות הסגרה, עלות ייצוג ומשאבי סיוע:

הבהרה: הטבלה מסכמת מגמות כלליות; כל מקרה הוא ייחודי.

ישראלי מעצר בחוץ לארץ מה עושים
מעצר בחו”ל הוא חוויה מטלטלת, אך עם הידע, התכנון והסיוע הנכון – ניתן לצלוח אותה. הקפדנו לפרט צעדים מעשיים: מההרגע הראשון של המעצר (שמירה על קור רוח, תרגום, קשר לקונסוליה ולמשפחה, עו”ד ושתיקה במידת הצורך) ועד להתמודדות ממושכת (שמירה על זכויותיך, בקשת שחרור בערבות, שימוש בכל ערוצי הסיוע). סקרנו רשויות בינלאומיות כמו אינטרפול והבהרנו איך ייתכן שתיעצר לא כי פשעת במדינה שבה אתה נמצא, אלא כי מדינה אחרת רודפת אחריך. לכן, עצה חשובה – בדוק את מצבך המשפטי הבינלאומי לפני נסיעה, אם יש לך ספק כלשהו. עדיף לבטל טיסה מאשר לשבת במעצר הרחק מהבית.

ראינו שגם במדינות רחוקות, לישראל יש שלוחות שמוכנות לעזור – מחדרי המצב של משרד החוץ בירושלים ועד קונסולים מסורים בשטח, וכן רשת גלובלית של עורכי דין ויהודים טובי לב. אף על פי שישראל אינה “מחלצת” עבריינים מאחריות, היא כן תתעקש על יחס הוגן. לעיתים, די בכך שרשויות המדינה הזרה ידעו שהעצור “אינו לבד” ושמדינה חזקה עומדת מאחוריו, כדי למנוע יחס שרירותי ולהאיץ פתרון.

לבסוף, האחריות האישית שלך היא המפתח. היכרות עם החוק המקומי (ולו בסיסית), התנהגות מכבדת, ונכונות לנקוט צעדים מושכלים – כל אלה ישמרו עליך. רוב הישראלים שנעצרו בחו”ל אכן שוחררו וחזרו הביתה. חלקם למדו לקח, חלקם אפילו זוכו מכל אשמה. עם זאת, ישנם גם כ-300 ישראלים כלואים ברחבי העולם בכל רגע נתון. השתדל לא להצטרף לסטטיסטיקה הזו.

אם תתקל בצרות בחו”ל – חזור למדריך זה, פעל לפיו, ואל תוותר על זכויותיך. שמור על עצמך, וסע בביטחה.