צור קשר
אודותבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 20.3.22 (כב’ השופט שמואל בר-יוסף בתמ”ש 40388-06-20) שדחה את בקשת המבקשת להציג למומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת פרטית בשלב הגשת שאלות ההבהרה.
עורך דין מומלץ
- רקע עובדתי
- המשיבים 1-2 (להלן: התובעים) הגישו תביעה לביטול עסקת מתנה שבמסגרתה מכרה המשיבה 3 (להלן: המוכרת) את דירתה למבקשת ביום 23.11.18.
- מאחר שבין היתרנטען ע”י התובעים כי המוכרת לא היתה כשירה במועד המכירה, מינה ביהמ”ש קמא בהסכמת הצדדים מומחה רפואי מטעמו (להלן: המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם המוכרת היתה כשירה להעניק למבקשת את דירתה במתנה.
- במסגרת החלטת מינוי המומחהנקבע בהתאם להסכמת הצדדים כי “לא תוצג למומחה חוות דעת כלשהי“.
- לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו ביום 11.1.22, פנתה המבקשת למומחה בשאלות הבהרה, ובין היתר, היא צירפה לשאלותיה תעודה רפואית של הפסיכיאטר ד”ר גורביץ (להלן: חו”ד גורביץ) שבדק את המוכרת ביום 12.12.18, כמה שבועות לאחר חתימת תצהיר המתנה, וביקשהשהמומחה ישיב האם לאור חו”ד גורביץ ניתן לקבוע שהמוכרת היתה כשירה להעניק את דירתה במתנה.
- התובעים התנגדו לשאלה זו וטענו שהמומחה אינו רשאי לעיין בחו”ד גורביץ היות שמדובר בחוות דעת פרטית שנאסר להציגה למומחה.
- המומחה הודיע לצדדים כי לאור המחלוקת ביניהם בנושא זה, עליו לקבל הנחיות מבית המשפט על מנת שיוכל להשיב לשאלות ההבהרה. לפיכך, פנתה המבקשת לבית משפט קמא וביקשה שיתאפשר לה להציג למומחה את חו”ד גורביץ במסגרת שאלות ההבהרה. התברר גם, כי המומחה נתן חוות דעת ביחס לתאריך שגוי ועליו להכין חוות דעת חדשה, לתאריך הנכון שבו נערכה עסקת המתנה.
- ביום 2.3.22 דחה בית המשפט קמא את הבקשה ואסר להציג למומחה את חו”ד גורביץ אף בשלב הגשת שאלות ההבהרה. בין היתר נקבע בהחלטה כי “הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה היתה ללא סייג” והנימוק העיקרי להחלטה היה שעל פי הפסיקה ניתן להגיש למומחה רק חומר רפואי גולמי או שוטף וחו”ד גורביץ “איננה חומר רפואי גולמי או שוטף. בנסיבות המקרה אף ראוי לראות בה מסמך שהוכן לצורך הליך משפטי צפוי” (להלן: ההחלטה מיום 2.3.22).
- המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר שבמסגרתה טענהשההלכה לפיה לא ניתן להציג בפני מומחה שמונה ע”י בית המשפט חוות דעת פרטיות חלה רק עד המועד שבו מוגשת חוות דעת המומחה שמונה. אולם, לאחר שלב הגשת חוות הדעת, ניתן לשאול את המומחה כל שאלה רלוונטית ולהציג לו כל מסמךלרבות חוות דעת פרטית ולכן יש להתיר למבקשת להעביר לעיון המומחה את חו”ד גורביץ ולשאול אותו בדבר עמדתו לאחר שיעיין בחוות הדעת.
- ביום 5.3.22 החליט ביהמ”ש קמא כי: “לאחר שיקול דעת נוסף – מאחר שלא יכול להיות חולק על הזכות לחקור את המומחה ולעמת אותו בחקירה עם תעודת הרופא, ומשעה ששאלות ההבהרה נועדו, בין השאר, לייעל חקירה – יכול ויש ממש בנטען. יואילו התובעים להתייחס לנקודה זו בלבד, תוך 10 ימים“.
- המוכרים התנגדו לבקשה וטענו בין היתר שחוות הדעת הפרטית של ד”ר גורביץ נעשתה לצורך הליך משפטי עתידי ובעת מינוי המומחה נקבע במפורש שלא תוגש לו כל חוות דעת פרטית ללא כל סייג והכוונה היתה אף לשלב שאלות ההבהרה. זאת, על מנת שלא יושפע ממומחה אחר. בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשת וקבע שהאיסור על הצגת חוות דעת פרטיות חל אף בשלבים שלאחר הגשת חוות דעת מטעם המומחה שמונה ונאסר להציגה אף בשלב משלוח שאלות ההבהרה ואף בשלב חקירת המומחה (להלן: ההחלטה).
- המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור. לאחר עיון בבקשה הוריתי למשיבים להשיב לבקשה ותשובתם הוגשה.המשיבים 1-2 ביקשו לדחות את הבקשה והמשיבה 3 הודיעה שלמרות שלדעתה ניתן להציג למומחה חוות דעת פרטית בשלב שאלות ההבהרה או החקירה “ואין באמור כדי ל”זהם” את ההליך המשפטי ו/או לפגוע בחוות הדעת אשר נערכה על ידו זה מכבר”, היא מותירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.
- תמצית ההחלטה
- בבע”מ 8412/14 פלונים נ’ פלונית (18.1.2015 – להלן: הבע”מ) אושרו החלטות בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי לפיהן ניתן להגיש למומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה רק חומר רפואי גולמי ולא חוות דעת פרטיות וזאת על מנת שלא להטות ולהשפיע בשלב הכנת חוות הדעת על עמדת המומחה. הדין החל בבית המשפט לענייני משפחה קובע שלא יוגשו חוות דעת פרטיות מטעם הצדדים אלא ימונה מומחה אחד מטעם בית המשפט. הסדר זה דומה לסדרי הדין הקבועים בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים),התשמ”ז-1986 (להלן: תקנות הפלת”ד). כשם שביחס לתאונות דרכים נקבע בפסיקה שנאסר להגיש למומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת פרטיות אף בשלב הגשת שאלות ההבהרה ואף בשלב החקירה הנגדית, הוא הדין לבית המשפט לענייני משפחה.
- הצגת חוות דעת פרטית למומחה בשלב הגשת שאלות ההבהרה או חקירתו הנגדית:
“לא רק שהיא נושאת עמה סיכון של פגיעה בעצמאות שיקול דעתו, אלא היא חותרת תחת דרך המלך להכרעת הדין לפי חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט… הטעמים התומכים בהלכה דלעיל, בנוגע להליך לפי הפלת”ד, יפים וטובים גם להליכים בבית משפט זה. הצגת חוות דעת למומחה מטעם בית המשפט, מחייבת את המומחה להתייחס לגוף חוות הדעת. כך מתאפשר להכניס בעד החלון את שנאסר להכניס בעד הדלת. הצגת חוות דעת אף עלולה לפגוע בשיקול דעתו העצמאי של המומחה הממונה. אמנם, מדובר בשלב בו כבר מונחת חוות הדעת בפני בית המשפט, עובדה המקטינה את מידת הפגיעה, אך לא מבטלת אותה כליל. בסופו של יום, מטרת הצגת חוות הדעת למומחה הממונה היא לגרום לו להתייחס (אל) ולהתעמת (עם) חוות הדעת הפרטית. התייחסות זו הופכת (אמנם לא להלכה, אך למעשה) את חוות הדעת לחלק מהראיות דרך תשובות המומחה. בכך נפגעות מהותית התכליות התומכות במינוי מומחה מטעם בית המשפט. יתירה מזו, הטענה לפיה עם הגשת חוות הדעת אין עוד אפשרות להשפיע עליה, איננה מדויקת. נפקותה של חוות דעתו של מומחה ממונה נקבעת רק בפסק הדין, ולכן ניתן להשפיע על שיקול דעתו גם בשלב שאלות ההבהרה וגם בשלב החקירה הנגדית. זאת ועוד, היתר להציג חוות דעת בשלב שאלות ההבהרה והחקירה הנגדית תעודד בעלי דין להצטייד בחוות דעת פרטיות, ועלולה להאריך את הדיון ולסרבל אותו. בכלל זה הצגת חוות דעת למומחה ממונה, תעודד בקשות להגשת חוות הדעת פרטיות, על מנת להתמודד עם תשובות שהשיב המומחה הממונה בנוגע לאותן חוות דעת. מניעת האפשרות להציג חוות דעת למומחה ממונה, כאמור לעיל, איננה פוגעת בזכות הטיעון של בעל הדין, מאחר שזכות זו לא כללה, מעיקרו של דבר, את הזכות להישען על חוות דעת פרטית. בלשון אחרת, באשר הדין מורה שדרך המלך היא הכרעה לפי חוות דעת של מומחה ממונה ושלילת האפשרות להגיש חוות דעת פרטית (אלא אם תותר), ממילא הוצאה חוות דעת כזו מארגז הכלים העומד לרשותו של בעל הדין. לכן, לא נפגעת זכות דיונית, שהרי לא תיתכן פגיעה במה שלא הוקנה. אשר לזכות לאתגר את חוות דעתו של המומחה הממונה, פתוחות בפני בעל הדין כל האפשרויות הלגיטימיות, לרבות הצגת תזה כזו או אחרת, או שימוש בספרות מקצועית וכו’, ובלבד שהדבר לא ייעשה על דרך הצגת חוות הדעת או ציטוטה“.
- המבקשת רשאית לאתגר את המומחה בחקירה הנגדית על ידי הנחת תזה כזו או אחרת, והיא יכולה לעשות כן תוך ציון העובדה שהתזה האמורה נתמכת בחוות דעת פרטית. ברם, להציג את חוות הדעת או לצטט ממנה, היא אינה יכולה.
- תמצית טענות המבקשת
- ההיקש שעשה בית משפט קמא להליכים המתנהלים על פי תקנות הפלת”ד אינו נכון. בהליכי פלת”ד אין למומחה הפרטי כל יתרון על פני מומחה שמונה ע”י בית המשפט. שניהם בודקים את הנפגע לאחר התאונה. ברם, במקרה כמו מקרה דנן, שהמומחה מונה לבדיקת כשירות ביחס למועד קודם (פוסט מורטום), יש הבדל משמעותי בין חוות דעת המומחה שבודק מצב לאחר “האירוע הנבדק” לבין חוות הדעת שנערכה לנבדק בזמן אמת. לכן, אין להשוות בין המקרים ויש לאפשר למומחה להתייחס לחוות דעת שנערכה בזמן אמת, במיוחד שעה שלמסמך זה קיימת חשיבות רבה לצורך הסקת מסקנות בדבר כשירות המוכרת.
- על מנת להמחיש את תוצאות ההחלטה תובא הדוגמה הבאה: אדם שערך צוואה או נתן מתנה ובאותו יום הוא הזמין פסיכיאטר פרטי על מנת שיחווה דעתו בדבר כשירותו לבצע את הפעולה. כעבור כמה שנים מתנהל הליך ביחס לצוואה או למתנה. משמעות ההחלטה היא “כי לעולם לא ניתן להציג למומחה מטעם בית המשפט את חוות הדעת שנערכה בזמן אמת… במילים אחרות – אדם שחפץ לערוך צוואה או לתת מתנה וחפץ להבטיח את תקפותה בבדיקה רפואית – לעולם לא יוכל לעשות זאת, שכן לעולם לא ניתן יהיה להציגה בפני המומחה”.
- כמו כן, בסעיף 8 לתקנות הפלת”ד נאמר במפורש שאין להגיש למומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת רפואית והוראה זו לא נקבעה בתקנות בית המשפט לענייני משפחה.
- העובדה שבתקנה 25(ג)לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין),התשפ”א–2020 (להלן: תקנות המשפחה) נקבע שיועברו מסמכים למומחה “לפי הוראת בית המשפט“, אין משמעותה איסור גורף על הגשת מסמכים פרטיים וניתן להגיש למומחה מסמכים מסוג זה במסגרת שאלות ההבהרה והחקירה.
- שלילת האפשרות להעביר לעיון המומחה חוות דעת שנערכה בזמן אמת משמעה שלילת האפשרות מאדם לבסס בזמן אמת את כשירותו ולנסות למנוע התנגדויות והשגות לאחר מכן, שכן לא ניתן יהיה להציג תעודה רפואית זו בעתיד. הדבר יביא אף לריבוי הליכים והתדיינויות, שעה שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בחוות דעת שניתנה בזמן אמת.
- מגבלה על הגשת חוות דעת יכולה לחול ביחס לחוות דעת פרטית שנערכה לאחר “האירוע הנבדק” אולם לא ביחס לתעודה רפואית המבוססת על בדיקה בזמן אמת.
- בבע”מ נקבע במפורש שניתן להציג בפני המומחה חוות דעת פרטית לאחר הגשת חוות הדעת לרבות במסגרת הגשת שאלות ההבהרה וחקירתו וההחלטה היא בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. לכן, יש לבטל את ההחלטה ולאפשר למבקשת להציג למומחה את חו”ד גורביץ הן במסגרת שאלות ההבהרה והן בחקירה הנגדית.
- תמצית טענות המשיבים 1-2
- המבקשת מנסה לשבש את חקר האמת על ידי הסטת דעת המומחה האובייקטיבי שמונה ל”ממצאים” מעוררי תמיהות של מומחה פרטי שנשכר, על מנת “להבטיח את ביצוע הגזל”. הבקשה אף אינה עומדת בתנאים למתן רשות ערעור ומדובר בהחלטה הנוגעת לסדרי דין שאין להתערב בה.
- המבקשת למעשה משיגה על ההחלטה מיום 2.3.22 שדחתה את הבקשה להציג למומחה את חוות דעת גורביץ משלושה נימוקים, והיא לא יכולה באמצעות השגה על ההחלטה שניתנה בבקשה לעיון חוזר, להשיג על ההחלטה מיום 2.3.22 שחלף המועד להשיג עליה. היה על המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה מיום 2.3.22 עד ליום 3.4.22 והיא לא עשתה כן.
- המבקשת לא מצביעה על כל טעות משפטית בסירוב ביהמ”ש קמא לעיין מחדש בהחלטה מיום 2.3.22. כידוע, בעל דין אינו רשאי להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת בקשת רשות ערעור באמצעות בקשה לעיון חוזר. לכן, יש לדחות את הבקשה על הסף.
- המבקשת מתעלמת בבקשתה מכך שאחד מנימוקי ביהמ”ש קמא היה שהמבקשת הסכימה שלא תוצג חוות דעת פרטית בכל שלב וללא כל סייג. אין להתערב בקביעה העובדתית של ביהמ”ש קמא שהיתה הסכמה לאי הצגת חוות דעת פרטית בכל שלב. לכן, משהמבקשת לא השיגה על נימוק זה ולא ערערה עליו, בקשה דנן לא תוכל להועיל לה.
- בדיון מיום 17.9.20 אמר ב”כ המבקשתשהוא מבקש שבפני המומחה תונח גם חו”ד גורביץ ומאחר שכידוע לא מציגים בפני המומחה חוות דעת פרטית לפני שמוגשת חוות דעתו, הרי שברור שהוא ביקש להציג את חו”ד גורביץ בשלב שאלות ההבהרה. ברם, בקשה זו נדחתה ע”י ביהמ”ש קמא עוד ביום 17.9.20 ומכאן שכבר אז נדחתה בקשת המבקשת להציג בפני המומחה את חו”ד גורביץ במסגרת שאלות ההבהרה. לכן, הבקשה דנן לא תועיל למבקשת.
- שאלות ההבהרה נועדו להבהיר את הנכתב בחוות הדעת ואין בהצגת חוות דעת פרטית בכדי להבהיר את חוות הדעת אלא לכל היותר להתעמת או להתפלמס עם המומחה ואין לכך מקום במסגרת שאלות ההבהרה.בנוסף, חו”ד גורביץ “מעוררת תמיהות” והצגתה תפגע בחקר האמת. נראה כי ד”ר גורביץ שינה את ממצאי הבדיקה שערך על מנת שתתאים לדרישת המזמינה.
- האבחנה שהמבקשת מנסה לערוך בין תקנות הפלת”ד לבין תקנות המשפחה “תפגע בהרמוניה החקיקתית” ותגרום לכך שאותם מנגנונים יפורשו ויופעלו אחרת בערכאות השונות. כמו כן, משמונה מומחה מטעם בית המשפט נאסר על הגשת חוות דעת פרטית.
- בבע”מ לא נקבעה הלכה שניתן להציג חוות דעת פרטית בשלב שאלות ההבהרה וכל שנקבע שם הוא שאין להתערב בשיקול דעת פרטני של הערכה הדיונית וכי “הדין המנחה הוא דין הפלת”ד” שבו אסורה הגשת חוות דעת פרטית בכל שלב. גם בתיק פלת”ד ייתכן שמאן דהוא יבקש להגיש חוות דעת מוקדמת לתאונה ולא יותר לו, ולכן גם בבית המשפט לענייני משפחה אין לאבחן בין חוות דעת “מזמן אמת” לבין חוות דעת בדיעבד ומכל הנימוקים הנ”ל יש לדחות את הבקשה.
- דיון והכרעה
- לאחר עיון בבקשה ובתשובות, אני סבור שיש לתת רשות ערעור ואף לקבל את הערעור לגופו. יש לדון בבקשה כבר עתה, היות שאם ההחלטה תיבחן רק בסיום ההליך, יכול להיווצר מצב שבו יהיה צורך להשיב את התיק לבית המשפט קמא להשלמת חקירת המומחה ויהיה צורך במתן פסק דין חדש. לכן, הבקשה עומדת בתנאי סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),התשמ”ד – 1984, הקובע שתינתן רשות ערעור אם “יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה“.
- ראשית אתייחס לטענה הדיונית של המשיבים לפיה המבקשת הגישה את הבקשה באיחור והיה עליה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 2.3.22 שדחתה את הבקשה להגשת חוות דעת גורביץ במסגרת שאלות ההבהרה ולא ניתן להגישה כיום לאחר שנדחתה הבקשה לעיון חוזר. אכן, נפסק לא אחת שלא ניתן להאריך באופן מלאכותי את המועד שבו היה על מבקש להגיש את בקשת רשות ערעור באמצעות בקשה לעיון חוזר (רע”א 11449-05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ’תורג’מן (6.2.2006)). ברם, מקרה דנן שונה. בעניינינו, בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 5.3.22 הביע דעתו שייתכן שיש ממש בטענת המבקשת וביקש למעשה התייחסות מחודשת מהמשיבים ביחס לנושא זה. ההחלטה מושא בקשה דנן לא דנה כלל בשאלה האם יש מקום לעיון מחדש מבחינת הכללים שנקבעו בפסיקהלעיון מחדש (כגון שינוי נסיבות) וניתנה החלטה מנומקת ומפורטת שבה בוצע ניתוח של השאלה המרכזית -האם קיימת אפשרות לשלוח חוות דעת פרטית במסגרת שאלות הבהרה -תוך התייחסות נרחבת לבע”מ. בסיום ההחלטה אף לא נפסקו הוצאות וביהמ”ש קמא קבע שמדובר בבקשה “ראויה לדיון”. לפיכך, יש לראות בהחלטה כמעין החלטה משלימה ומפורטת יותר להחלטה מיום 2.3.22 שניתנה בקצרה בפתקית ולפיכך, בקשה דנן הוגשה במועד, היות שהיא התייחסה להחלטה המרכזית שהכריעה בשאלה זו ובמסגרתה ניתנו הנימוקים המפורטים להחלטה מיום 2.3.22. למעלה מן הצורך אציין כי אף שהיה ראוי שהמבקשת תציין בבקשתה שבקשת רשות הערעור מתייחסת גם להחלטה מיום 2.3.22, למעשה אם נספור את שלושים הימים מיום 3.3.22 שאז נצפתה ההחלטה ע”י ב”כ המבקשים בהתאם לרישום בנט, המבקשת הגישה את הרמ”ש במועד – ביום האחרון – ביום 4.4.22 ולא איחרה את המועד.
- בנוסף, יש לדחות את טענת המשיביםשאין להתערב בממצא עובדתי של בית המשפט קמא לפיו הסכמת הצדדים שלא תוגש חוות דעת פרטית “היתה ללא סייג”. לא מדובר בקביעה עובדתית שניתנה לאחר שמיעת עדים או ראיות. מדובר בהסקת מסקנה מהסכמת ב”כ הצדדים בדיון ולערכאה הדיונית אין יתרון על פני ערכאה זו בפרשנות ההסכמה. בהעדר ראיות חיצונית, יש לפרש את הסכמת הצדדים ואומד דעתם כך שהיא תהיה תואמת למצב המשפטי בשאלה זו ואין כל רמז לכך שההסכמה היתה ללא כל סייג וכללה גם את שלב שאלות ההבהרה וחקירת המומחה. כמו כן, ביהמ”ש קמא לא נתן כל החלטה עניינית מטעמו בשאלת הצגת חוות דעת פרטית והוא רק נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים שהוכתבה לפרוטוקול.
- ביהמ”ש קמא בהחלטה מיום 2.3.22 קבע כי הנימוק העיקרי הוא הנימוק המשפטי בהתאם לבע”מ. בהחלטה, ביהמ”ש קמא אף לא חזר על הנימוק לפיו הסכמת הצדדים היתה ללא סייג והוא התמקד רק בנימוק המשפטי.
- במסגרת תמ”ש 49931-08 פלוני נ’ פלונית (2.5.2010) דנתי בנושא הגשת חוות דעת פרטית לעיונו של מומחה שמונה ע”י בית המשפט לענייני משפחה תוך השוואה לתקנות הפלת”ד וציינתי כי:
“אני סבור כי על אף שבתקנות העוסקות בתובענות בענייני משפחה לא קיימת הוראה ספציפית האוסרת על העברת חוות דעת פרטית למומחה כפי שנקבע בתקנות המומחים, יש להחיל בד”כ הוראה זו בדבר איסור הצגת חוות דעת רפואית פרטית למומחה מטעם בית המשפט, גם ביחס למומחים המתמנים ע”י בית המשפט לענייני משפחה.
הנימוקים המפורטים לעיל, בדבר הצורך בשמירה על אובייקטיביות מרבית של המומחה והעדר פגיעה במראית פני הצדק, מחייבים את המסקנה כי יש לאסור הצגת חוות דעת פרטיות מטעם הצדדים, למומחה שמונה ע”י בית המשפט.
זאת ועוד: אחת המטרות במינוי מומחה מטעם בית המשפט היא צמצום העלויות של בעלי הדין, באופן שלא יצטרך כל צד לשכור מומחה מטעמו. במצב בו יתאפשר לצדדים להציג בפני המומחה מטעם בית המשפט חוות דעת פרטית מטעמו, תסוכל גם מטרה זו. כל צד ירוץ ויצטייד בחוות דעת של מומחה מטעמו וכך, יוכנסו “בדלת האחורית” חוות דעת “מטעם”, דבר שאותו בדיוק ביקש המחוקק למנוע בהסדר המיוחד שקבע.
שמירת האובייקטיביות של מומחים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה והצורך כי בעלי הדין יתנו בהם אמון רב ככל הניתן, חשובה מאוד דווקא בבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט זה ממנה מומחים בתחומים רגישים ביותר כגון בסוגיות של מסוגלות הורית, הגירה ואימוץ ולחוות דעת אלו, השפעה רבה ביותר על זכויות קטינים וטובתם. אין המדובר רק בחוות דעת שמטרתם לקבוע גובה של פיצוי כספי כמו בחוק הפיצויים, אלא לעיתים חוות הדעת עוסקות בדיני נפשות ממש. יש צורך כי המומחים המתמנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יישמרו ככל ניתן על אובייקטיביות ברמה הגבוהה ביותר ואחת הדרכים לכך, היא באמצעות איסור הצגת חוות דעת פרטיות ומוזמנות בפניהם. על אף ההערכה הרבה למקצועיותם של מומחים, יש לעשות הכול על מנת להבטיח תשתית דיונית שתבטיח אובייקטיביות גבוהה ואמון רב ככל הניתן של הצדדים במומחה”.
- ברם, יש להבחין הבחן היטב בין הגשת חוות דעת פרטית שנערכה אף היא “פוסט מורטום” ולא בזמן אמת שאותה נאסר להגיש למומחה בכל שלב, לרבות במסגרת משלוח שאלות הבהרה או בחקירה הנגדית, לבין הגשת חוות דעת פרטית שנערכה בסמוך לאירוע הנבדק. ביחס לחוות דעת שנערכה “בזמן אמת”, יש לבצע איזון בין שני אינטרסים נוגדים: מצד אחד יש לשמור על רמת אובייקטיביות מרבית של המומחה ומניעת השפעה עליו ממומחים מטעם הצדדים ומהצד השני, יש לאפשר להביא בפני המומחה כל מידע רלוונטי בדבר מצב הנבדק בזמן אמת.
- האיזון הראוי בין שני האינטרסים הנוגדים הוא באמצעות קביעת “קו גבול” שיפריד בין השלב שעד הגשת חוות דעת המומחה לבין השלב שלאחר הגשת חוות הדעת. בכל הנוגע לשלב שעד הגשת חוות הדעת, יש לדאוג שהמומחה יהיה ב”סטריליות” מרבית ולכן עליו להיחשף לחומר רפואי גולמי בלבד ויש לאסור להגיש לו חוות דעת פרטיות שנערכו בהזמנת מי מהצדדים. זאת, על מנת שהמומחה לא יושפע מעמדות מומחים אחרים והוא יבצע ניתוח של כל חומרי הגלם הרפואיים באופן אובייקטיבי ככל הניתן וללא הטיות והשפעות מעמדתם של מומחים אחרים.
- ברם, לאחר שהמומחה גיבש את מסקנותיו והגיש את חוות הדעת, יש לאפשר לצדדים להגיש למומחה חוות דעת פרטיות שנערכו לנבדק “בזמן אמת”. למרות שמדובר בחוות דעת מוזמנות שיש לבחון את מסקנותיהן בזהירות המתבקשת וב”ערבון מוגבל”. יש לחוות דעת אלו חשיבות רבה מאחר שהן משקפות בדיקה שנערכה סמוך לאירוע הנבדק ועל מנת להגיע לחקר האמת ולאפשר לצדדים למצות את זכותם להביא את כל ראיותיהם, יש לאפשר להגיש אותם למומחה במסגרת שאלות ההבהרה ואף לעמת את המומחה עם מסקנותיהן במסגרת חקירתו הנגדית.
- לכן, יש להבחין בין מינוי מומחה במסגרת חוק הפלת”ד לבין מינוי מומחה לבדיקת כשרות בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע לאירוע שבוצע בעבר. כשמומחה ממונה לבחינת שיעור הנכות והנזק שאירע לנפגע בתאונת דרכים, נאסר על הגשת חוות דעת פרטית בכל שלב, גם לאחר הגשת חוות הדעת, היות שגם חוות הדעת הפרטית היא “פוסט מורטום” והגשתה בשלב שאלות ההבהרה או החקירה הנגדית תכניס “בדלת האחורית” חוות דעת פרטית שאסור להציגה. ואולם, הגשת חוות דעת פרטית אודות כשירות שנערכה בזמן אמת היא חוות דעת מסוג אחר. למרות שהיא הוזמנה ע”י אחד הצדדים, היא מלמדת על מצבו של הנבדק בזמן אמת ובדיקה זו שונה מחוות דעת המומחה שמונה שיכול לבדוק רק את המסמכים הגולמייםלאחר מעשהולא את הנבדק אישית. מאחר שלחוות דעת שנערכה בזמן אמת יש חשיבות רבה, יש לאפשר למומחה לבחון אותה לאחר שתוגש חוות הדעת וזאת, על מנת שתיבדק עוד פיסת מידע מזמן אמת, שיש לה חשיבות לבחינת מצבו של הנבדק.
ראו גם: רמ”ש 9235-06-20 פלוני נ’ אלמונית (1.7.2020), וכן החלטתי בא”פ 16460-03-10 פלוני נ’ אלמונית (15.2.2011).
- ברור שהאבחנה הנ”ל קיימת רק שעה שמדובר על הגשת חוות דעת מזמן אמת ולא כשמדובר בחוות דעת פרטית שנערכה אף היא לאחר שחלף זמן מהאירוע ולצורך ההליך המשפטי. ביחס לחוות דעת מסוג זה, האיסור תקף אף לאחר שלב הגשת חוות הדעת, בדיוק כפי שנפסק בתביעות לפי חוק הפלת”ד. לכן, במקרה שבו למשל מתמנה מומחה לבדיקת מסוגלות הורית או טובת קטין בתביעת הגירה, תיאסר הגשת חוות דעת פרטית בכל שלב בדיוק כמו בתביעות פלת”ד, מאחר שלא מדובר בחוות דעת “פוסט מורטום” אלא בחוות דעת לבחינת מצב קיים ובמקרים אלו, יש לאסור המצאת חוות דעת מומחה פרטי בכל עת, היות שכוונת המחוקק היתה שרק מומחה מטעם בית המשפט ייבחן את השאלה ואין לאפשר הכנסת חוות דעת פרטיות “בדלת האחורית” במסגרת שאלות הבהרה או חקירת המומחה.
ראו גם: רמ”ש (חיפה) 33112-05-18 אשתו השנייה של המנוח נ’ בנותיו מנישואיו הראשונים (8.7.2018).
- אבחנה זו אף מתיישבת עם הפסיקה שקבעה שלאחר הגשת חוות דעתו של המומחה ניתן להעביר אליו אף מסמכים או הקלטות שאינן בגדר חומר רפואי כלל, על מנת שייבחן האם יש בהם בכדי לשנות או לחזק את מסקנתו. לדוגמא: ברמ”ש 14042-04-18 ג.פ. נ’ כ.פ. (1.8.2018) התיר כב’ השופט שוחט הצגת תמליל הקלטה למומחה לאחר הגשת חוות הדעת ובמסגרת שאלות ההבהרה ופסק כי: “בית המשפט קמא לא סתם את הגולל על הצגת ההקלטה למומחה הרפואי, אלא הותיר אפשרות לבקש הצגתה למומחה במסגרת שאלות ההבהרה או בשלב חקירת המומחה“.
- אבחנה זו עולה בקנה אחד עם דברי כב’ השופט רובינשטיין בבע”מ שבה נקבע כי:
“כפי שציינו בתי המשפט הקודמים בעניינינו, לאחר שתינתן חוות דעתו של המומחה יוכלו המבקשים להעיד את הרופאים שחיוו דעתם באופן פרטי, וכן לחקור את המומחה אחרי שיובאו לידיעתו מראש, בטרם עדותו, אותן חוות דעת פרטיות…במקביל, אפשר בית המשפט לצדדים, לאחר שתינתן חוות דעת המומחה מטעמו, להעיד את כותבי חוות הדעת הפרטיות ולעמת את המומחה מטעם בית המשפט עם תוכנן (ושוב, זאת כמובן לאחר שיתאפשר למומחה לעיין בחומר לקראת עדותו) …נראה – בכל הכבוד – כי בתי המשפט איזנו נכונה בין הצורך בחוות דעת מומנה שאינה מושפעת מחוות דעת קיימת, לבין מתן הזדמנות לבעלי הדין להציג את חוות הדעת אשר בידם באופן ראוי בשלב הבא“.
- גישה זו אף תעודד בדיקה מתאימה להוכחת כשירות בטרם שמבוצעת עסקת מכר או מתנה או לפני עריכת צוואה. כידוע, הליכים רבים מתנהלים בנוגע לכשירות של מעניקי מתנות ועורכי צוואות. בצדק טוענת המבקשת כי ההחלטה שבה נקבע שיש לאסור באופן גורף הגשת חוות דעת פרטית מזמן אמת בכל שלבי ההליך, פוגעת בזכותו של כל אדם להצטייד בתעודה רפואית מתאימה להוכחת כשירותו ככל שבעתיד תועלה טענה כזו. אדרבא, רצוי לעודד קיומה של בדיקת כשרות במועד עריכת צוואה או ביצוע עסקה כשיש בכך צורך וכשקיימת צפייה שבעתיד יהיה מי שינסה לערער על פעולה זו. הצטיידות בחוות דעת פרטית עשויה למנוע תביעות והתדיינויות לאחר מכן ולמצער לסייע לבחון האם מבצע הפעולה המשפטית היה כשיר.
- יש לדחות גם את טענת המשיבים כי שאלות הבהרה באות רק להבהיר את חוות דעת ולא להתעמת עם חוות הדעת ולכן יש למנוע משלוח שאלות הקשורות להשפעת חו”ד גורביץ על חוות דעת המומחה. אכן, כפי שנקבע ברע”א 1017/01 אלבטרוניס בע”מ נ’ בר (8.5.2001) ככלל “שאלות ההבהרה, כשמן כן הן, נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת ואילו החקירה הנגדית מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת ולא הרי אלו כהרי זו“. יחד עם זאת, במיוחד שעה שעל פי תקנה 25(ו) לתקנות המשפחה, ככלל, יש לשלוח שאלות הבהרה למומחה לפני שמוגשת בקשה לחקירתו, יש לאפשר משלוח שאלות הבהרה בדבר השפעת חוו”ד גורביץ על מסקנות חוות הדעת ולאור תשובותיו ניתן יהיה לשקול האם יש צורך גם לזמנו לחקירה. כמו כן, הצגת חוות הדעת למומחה רק במהלך חקירתו, לא תאפשר לו להתכונן כדבעי וליתן תשובות מושכלות לאחר בדיקה שיערוך ולכן רצוי להעלות נושא זה כבר במסגרת שאלות הבהרה.
- מתן אפשרות להציג את חוות הדעת הפרטית לאחר שתוגש חוות דעת המומחה שמונה ע”י בית המשפט תאפשר עשיית שימוש בחוות הדעת ותסייע בגילוי האמת, תוך שבית המשפט ישקול את משקלה של חוות הדעת שהוזמנה ע”י צד בצפייה להליך משפטי עתידי.
- סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת ואף הערעור לגופו וההחלטה מבוטלת. לאחר שתוגש חוות הדעת המתוקנת של המומחה (ככל שטרם הוגשה), המומחה ישיב לשאלות ההבהרה בעניין חו”ד גורביץ והמבקשת אף תוכל להגיש בקשה לחקירת המומחה ולעמת אותו עם חו”ד גורביץ.
- המשיבים 1-2 ישלמו למבקשת הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך של 10,000 ₪והערובה על פירותיה תושב למבקשת באמצעות ב”כ.
- פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.
ניתן היום, ט’ אייר תשפ”ב, 10 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
לפני כבוד השופטנפתלי שילה
המבקשת
פלונית
נגד
המשיבים
1.אלמונית
2.אלמוני
3.פלמונית
פסק דין
[wpseo_breadcrumb]
