צור קשר
אודות
עורך דין מומלץ
החלטה
לפניי הודעתו – הבהרתו של עו”ד [ק’].
נזכיר כי לא ביקשנו מעו”ד [ק’] לפרט באיזו סוגיה בדיוק היו הוא ולקוחו חלוקים בעמדותיהם ונזכיר גם כי מה שכן ביקשנו ממנו לא היה בזיקה להליך העיקרי עצמו אלא לשאלה בדבר ההתנהלות התמוהה של הפסקת ייצוג חידושו והפסקתו שנית, הכול בתוך פרק זמן קצר ביותר וכשלכאורה נראה שהכול נועד ל”משיכת זמן”.
הפסקת ייצוג בשל חילוקי דעות אפשרית כמובן, אך בנסיבות האמורות נדרש היה להניח את דעתנו באשר לאמור לעיל ולהבהיר דרך משל – לפחות בקווים כלליים גם אם לא בפרוטרוט – כי תחילה הופסק הייצוג בגין חילוקי דעות בסוגיה פלונית, חודש בשל הסכמת הלקוח לקו שהציע המייצג באותה סוגיה ושוב הופסק בשל חילוקי דעות חדשים בסוגיה אלמונית. ככל שסבור עו”ד [ק’] כי אף אזכורה של סוגיה פלונית או אלמונית בהקשר כזה חוטא למחויבותו האתית כלפי לקוחו, היה מצופה כי לפחות יצהיר כי אכן מדובר בשתי סוגיות.
נוסיף כי מאחר שהשאלה אינה, כאמור, בזיקה להליך העיקרי שבין המערערת למשיב אלא להליך משני של בחינת ההתנהלות האמורה ולהשלכותיה, לא מן הנמנע כי כלול הוא בהוראה בדבר “גילוי בהליך משפטי”.
נזכיר לעניין זה כי באותו סעיף בכללי הלשכה המדבר מחובתו של עורך הדין ללקוחו נזכרת גם חובתו “לעזור לבית המשפט לעשות משפט” – עו”ד [ק’] עצמו ציטט גם זאת אם כי הדגיש רק את המילים “בנאמנות ובמסירות” הנוגעות לחובתו ללקוחו, ונזכיר כי השאלה העומדת לפנינו היא אם אכן, כפי שנראה לכאורה, נקט המשיב ב”תרגיל” שבו הונה את בית הדין כדי “להרוויח זמן” , וכי אם אכן כך – אם הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם עו”ד [ק’] או תוך ניצולו לשם כך שלא מדעת.
אני ממתינים עדיין לתגובתו של המשיב גופו.
לעת עתה מכל מקום אין בתגובתו של עו”ד [ק’] כדי להסוות ולטשטש, ולו במעט, את הרושם כי אכן מצד לקוחו נעשה מעשה של רמייה והונאה כאמור. גם לעניין האפשרות, אם אכן בכך מדובר, שעו”ד [ק’] עצמו התאנה על ידי לקוחו ולא היה שותף עימו להונאת בית הדין, לעומת האפשרות ההפוכה – אין להסיק דבר מתגובתו של עו”ד [ק’]: אין היא מוסיפה, ובשל ההסבר לה גם ההימנעות מן הפירוט שבה אינה מוסיפה, לחשש כי היה שותף לכך, אך גם לא מסירה את העננה.
ככל שהמשיב עצמו סבור שייתכן שתגובה מפורטת יותר של עו”ד [ק’] הייתה מסייעת לו לעניין העננה הרובצת עליו עצמו, או ככל שיש בו את היושרה לאפשר לעו”ד [ק’] להסיר את העננה שעליו, רשאי הוא להסכים במפורש בהתאם לסעיף 19 לכללי האתיקה לגילוי הנדרש.
לעניין זה נאמר כי רשאים המשיב ועו”ד [ק’], ככל שמעוניינים הם בהסרת העננה אך סבורים כי הפירוט יפגע בחיסיון לא כלפי בית הדין אלא כלפי המערערת, להסכים ולהגיש את הגילויים הנדרשים כשהם חסויים ויהיו לעיני בית הדין בלבד.
למותר לציין כי כאמור מדובר ב”רשות” ולא ב”חובה”, אך עם זאת כשההתרשמות הלכאורית היא כי נעשתה רמייה, ומי שלכאורה עשאה מבקש לנקות עצמו מהתרשמות זו אין האמירה “יש לי הסבר אך הוא סודי וחסוי” יכולה להניח את הדעת.
החלטה זו כקודמתה שבאותו עניין מותרת בפרסום בכפוף להשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים ושל עו”ד [ק’].
ניתן ביום כ”ח באדר ב’ התשפ”ב (31.3.2022).
הרב שלמה שפירא
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה
ב”ה
תיק 936295/46
בבית הדין הרבני הגדול ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב שלמה שפירא
המערערת: פלונית
נגד
המשיבים: 1. פלוני
- הקטינים (ילדי המערערת ומשיב 1) באמצעות אפוטרופא לדין
הנדון: חסיון עורך דין – לקוח לעומת חובת עורך דין כלפי בית הדין בעלות חשש לרמייה והונאה של הלקוח את בית הדין וחשד למעורבותו של עורך הדין בה
[wpseo_breadcrumb]
