לפניי הליך שעניינו חלוקת זמני שהות.
עורך דין מומלץ
האם והאב (להלן: “הצדדים” או “ההורים”) נישאו זל”ז כדמו”י ביום 00.00.0000.
מקשר הנישואין נולדו לצדדים שלושה ילדים (להלן: “הקטינים”).
בעניינם של הצדדים התנהלו ומתנהלים מספר הליכים משפטיים בערכאות שונות, לרבות הליך זה.
בשל מורכבות הסכסוך שבמרכזו חלוקת זמני השהות בין ההורים ועקב עוצמת הסכסוך, מונו במסגרת הליך זה גורמים מקצועיים שונים וביניהם עו”ס, ד”ר *** (להלן: “המומחה”) וכן אפוט’ לדין.
במסגרת הליך זה הוגשו מספר תסקירים ועדכונים מטעם העו”ס, עדכונים וחוות דעת מטעם המומחה ועמדת האפוט’ לדין.
הואיל ועוצמת הסכסוך בין הצדדים כה גבוהה, לא עלה בידי כל הגורמים להפחית את “גובה הלהבות”, או להביא את הצדדים להסכמות כלשהן.
על מנת לשקף את עוצמת הסכסוך יצוין כי במסגרת הליך זה הוגשו עשרות בקשות סביב סוגית חלוקת זמני השהות ונדרשה התערבות מקצועית ו/או שיפוטית לצורך הכרעה.
ביום 2.11.2022 הוגשה עמדת האפוט’ לדין, במסגרתה ניתנו מספר המלצות וביניהן המלצה להעניק טיפול רגשי לקטינות *** ו*** ולמנות את המומחה כמתאם הורי עם סמכויות הכרעה.
בהחלטה שניתנה ביום 2.11.22 ניתנה לצדדים אפשרות להתנגד להמלצות האפוט’ לדין המפורטות בסעיפים שלהלן:
ס’ 60 לעמדה – בו הומלץ להעניק טיפול רגשי לקטינות *** ו***.
ההורים לא התנגדו להמלצה זו ואני מאשר את ההמלצה. האפוט’ לדין מתבקשת לפעול לשילוב הקטינות בטיפול הרגשי, בסיוע של הגורמים המקצועיים.
ס’ 61 לעמדה – בו הומלץ כי המומחה – בהסכמתו – ימונה כמתאם הורי עם סמכויות הכרעה מתוך מטרה להרגיע את הרוחות בין ההורים ולהכריע במחלוקות בנוגע לזמני השהות ואופן קיומם.
האב לא התייחס בתגובתו להמלצה זו והאם הסכימה למינוי המומחה כמתאם הורי ואולם ביקשה כי נוכח מורכבות הסכסוך, כוח ההכרעה יישאר בידי בית המשפט.
לאחר עיון בעמדת האפוט’ לדין ובעמדות הצדדים, נוכח הסכמת המומחה להתמנות לתפקיד זה, מצאתי מקום לקבל את ההמלצה ולמנות את המומחה כמתאם הורי עם סמכויות הכרעה ואנמק:
ראשית, המומחה מכיר את המשפחה “מקרוב”, על פני תקופה ארוכה, והוא אף הגיש חוות דעת מעמיקה בעניינה. היכרות זו תאפשר למומחה למצוא פתרון ראוי ונכון למשפחה בשים לב למכלול הנסיבות.
שנית, המומחה נמצא “בשטח” וזמינות זו תאפשר לו להכריע במחלוקות “בזמן אמת”. זאת, בשונה מהכרעה שיפוטית אשר מתקבלת, ככלל, ועל פי הוראות הדין, לאחר קבלת תגובה ובמקרים רבים גם לאחר קבלת עמדה מטעם האפוט’ לדין ו/או הגורמים המקצועיים.
שלישית, כעולה, בין היתר, מהדיווחים המקצועיים ועמדת האפוט’ לדין – ההורים מצויים בקונפליקט זוגי תקופה ארוכה ומנהלים מאבק משפטי בלתי מתפשר סביב נושא חלוקת זמני השהות. במאבק משפטי זה, כמו בכל מאבק אחר, כל צד חפץ בניצחונו ואולם ה”ניצחון” בא על חשבון טובת הקטינים. יש לקוות כי מינוי מתאם הורי עם סמכויות “ינתק” את ההורים מ”הזירה המשפטית” ויעבירם ל”זירה הטיפולית” והמונחים “מנצח” או “מפסיד” יוחלפו במונחים אחרים, כגון “שיתוף פעולה” או “מטרה משותפת”. בדרך זו תתאפשר גם מסגרת טיפולית בפיקוח בית המשפט.
רביעית, הדעת נותנת כי מינוי מתאם הורי עם סמכויות – שאינו מינוי טכני שמסתכם בתיאום מועדים והעברת עדכונים לצדדים, אלא מינוי מקצועי שמטרתו להעניק טיפול הולם למשפחה, בשיתוף פעולה עם שני ההורים, מתוך תקווה כי שיתוף פעולה זה יוכל לשקם את היחסים בין ההורים – יפחית מעוצמת הסכסוך ויביא להרגעת הרוחות.
חמישית, חרף כל הצעדים שננקטו עד כה על ידי ביהמ”ש, כגון מינוי מומחה, עו”ס ואפוט’ לדין, לא עלה בידי כל הגורמים להביא לפתרון הסכסוך, או למצער לצמצום המחלוקות וראוי לבחון דרך זו, כחלק מהרחבת ארגז הכלים של ביהמ”ש לענייני משפחה לטיפול במשפחות בהן קיים קונפליקט הורי מתמשך בעצימות גבוהה ראו: תמ”ש 29188-05-14 א.ב.מ. נ’ ד.ב.מ. (30.9.2015).
לאור האמור ומכוח סמכותי על פי ס’ 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן: “החוק”) מצאתי מקום כאמור למנות את המומחה כמתאם הורי עם סמכויות הכרעה.
ער אני לפסיקה לפיה את מלאכת ההכרעה יש להטיל על גורם שאינו שיפוטי ב”עניינים שבשגרה בהם נדרשת החלטה מהירה, לטווח קצר” ולהנחיית הפסיקה לפיה הענקת סמכויות הכרעה לגורם שאינו גורם שיפוטי, תיעשה אגב קביעת “…המסגרת הראויה, הן לגבי הסמכויות הן לגבי התקופה, תוך אפשרות השגה לבית המשפט לפי הצורך” ראו: בע”מ 421/17 פלונית נ’ פלוני (21.3.2017).
לאור הנחיה זו אני קובע כדלהלן:
אני ממנה את המומחה כמתאם הורי עם סמכויות הכרעה.
תוקף המינוי הינו, בשלב זה, לתקופה בת 60 ימים.
במסגרת המינוי יהיה רשאי המומחה, במידת הצורך, לפנות לבית המשפט לשם קבלת הנחיות.
במסגרת המינוי, אני מסמיך את המומחה לקבוע/ לשנות/ להרחיב/ לצמצם את חלוקת זמני השהות ואת הקשר הטלפוני בין ההורים לקטינים – בהתאם לשיקול דעתו המקצועי. הכרעת המומחה בעניינים אלה – ובעניינים אלה בלבד – דינה כדין הכרעה שיפוטית לכל דבר ועניין ראו: ס’ 19 לחוק.
על פי בקשת מי מהצדדים המומחה ינמק את החלטותיו בכתב ולו בקצרה.
הורה שאינו משלים עם החלטת המומחה, יהיה רשאי להשיג עליה על דרך הגשת בקשה בכתב, בהתאם לתקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018 (להלן: “התקנות”).
על בקשה זו יחולו הוראות תקנות 135, 138 (א), 145 ו-146 לתקנות – בשינויים המחויבים.
לצורך הצלחת הטיפול, בקשות הנוגעות לזמני השהות יטופלו במסגרת ההליך הטיפולי ופניית הצדדים לבית המשפט תיעשה לאחר שקדמה לה פניה למומחה.
15 ימים לפני תום תקופת המינוי, יגיש המומחה דיווח אשר יכלול, בין היתר, התייחסות באשר לצורך להמשיך את המינוי ואם יש צורך – לאיזו תקופה.
המזכירות תשגר את ההחלטה לצדדים ולמומחה ותרשום ת.פ. להגשת הדיווח.
אני מתיר את פרסום ההחלטה, לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, ט”ו חשוון תשפ”ג, 09 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
[wpseo_breadcrumb]