משרד המשפטים

בכדי להבין מהו בית משפט ומה התפקיד שהוא ממלא במערך שלטון החוק במדינת ישראל, ראשית יש לחזור ולבסס את מקומו במערכת השלטונית.

עורך דין מומלץ

כבר מיומה הראשון הייתה ישראל מדינה דמוקרטית. ככזאת, המבנה השלטוני של המדינה שומר על עקרונות של שלטון הרוב, חירות הפרט ומניעה של ריכוז יתר של כוח ושליטה. אמצעי למניעת ריכוז יתר של כוח שלטוני הוא עיקרון הפרדת הרשויות, לפיו השלטון במדינה מורכב משלוש רשויות: הרשות המחוקקת היא הכנסת, הרשות המבצעת היא הממשלה ואילו בתי המשפט מהווים את הרשות השופטת. על ידי ביזור הכוח בדרך זו של איזונים ובלמים נשמרת המערכת הדמוקרטית.

לפיכך, מערכת בתי המשפט המרכיבה את הרשות השופטת היא מערכת עצמאית שאינה תלויה בכנסת ובממשלה, ותפקידה ליצוק פרשנות אל החוקים והתקנות וכן לדון בסכסוכים משפטיים.

כמו כן, בניגוד לרשות המחוקקת, בעלי התפקידים ברשות השופטת אינם נבחרי ציבור. לפיכך אין בידי שופטים הסמכות ליצור חוקים יש מאין, אלא רק לפרש אותם בהתאם לכוונת המחוקק.

מבנה מערכת בתי המשפט

מערכת בתי המשפט בישראל היא היררכית. קיימות שלוש ערכאות, כאשר החלטה של ערכאה גבוהה מחייבת כל ערכאה נמוכה ממנה.

הערכאה הנמוכה ביותר היא בית משפט השלום, זוהי ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים. יתדיינו בה סכסוכים אזרחיים הנוגעים לתביעות כספיות עד גובה של 2.5 מיליון שקלים, וכן תביעות מיטלטלין. כמו כן, יתקיימו במסגרתה משפטים פליליים הנוגעים לעבירות שעונשן קנס או מאסר של עד 7 שנים וכן עבירות נוספות המצוינות בחוק. ניתן לערער על פסק דין של בית משפט השלום על ידי פנייה לבית המשפט המחוזי.

לבית המשפט המחוזי יוגשו תביעות אזרחיות של מעל ל-2.5 מיליון שקלים, וכן תביעות בגין עבירות שעונשן עולה על 7 שנות מאסר. יתר על כך, בית המשפט המחוזי יידון בערעורים על החלטות בית משפט השלום. לפיכך ניתן להגיע לבית המשפט המחוזי גם כערכאה ראשונה וגם כערכאת ערעור, תלוי בסוג התביעה. ניתן לומר כי בית המשפט המחוזי הוא ערכאה שיורית, מפני שבסמכותו כל עניין שאינו בסמכותו של בית משפט אחר.

ישנם 6 בתי משפט מחוזיים הפזורים ברחבי הארץ- בירושלים, תל אביב, מרכז לוד, באר שבע, חיפה ונצרת. על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ניתן לערער בפני בית המשפט העליון. עם זאת, במידה ומדובר בערעור שני (בתביעה שהחלה בבית משפט השלום) ראשית יש להגיש בקשה עבורהערעור. רק במקרה שהבקשה תתקבל יתקיים דיון.

בית המשפט העליון הוא הערכאה הגבוהה ביותר, והוא פועל בשני כובעים במקביל. בכובעו האחד הוא דן בערעורים על פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי. בין אם מדובר בתביעות שהחלו בבית המשפט המחוזי, או תביעות שנפתחו בבית משפט השלום וזהו הערעור השני בעניינן. בכובעו השני הוא פועל כבית דין גבוה לצדק- בג”ץ.

בתפקידו כבג”ץ, דן בית המשפט העליון בעתירות של כל אדם כנגד רשויות ציבוריות כערכאה ראשונה. אלהכוללות עתירות חוקתיות ומנהליות לביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות השלטון. בכך בא לידי ביטוי תפקיד הרשות השופטת כמבקרת של הרשויות המחוקקת והמבצעת, ומיישמת את עקרון הפרדת הרשויות.

כוחה של הכנסת אינו בלתי מוגבל, כיוון שבמקרים של הפרת זכויות חוקתיות או התנגשות בין חוק רגיל לחוק יסוד, יוכל בג”ץ להחיל ביקורת שיפוטית במסגרת עתירה ולחייב את הכנסת לפעול או לחדול מפעולה זו או אחרת. התערבות בפעולות הכנסת הוא סעד קיצוני, כיווןשהוא יוצר מתח בין הרשויות וכן יוצר מצב שבו בעלי תפקידים שאינם נבחרי ציבור מגבילים את פעולותיהם של אלה שבחר בהם הרוב. אולם, במתח הזה טמונה חשיבותו של הכוח הזה של בג”ץ לשמירה על יציבות הדמוקרטיה.

על החלטותיו של בית המשפט העליון לא ניתן לערער, וכאמור הן מחייבות את כל הערכאות השיפוטיות.

בתי משפט מיוחדים

עד כה הוזכרו תביעות אזרחיות, פליליות, חוקתיות ומנהלתיות במסגרת סמכויות השיפוט של כל ערכאה. אולם, בנוסף לאלה ישנם גם בתי משפט בעלי מומחיות מיוחדת וסמכויות ספציפיות.

בתי דין לעבודה- עוסקים בסכסוכים בענייני עבודה וביטחון סוציאלי. יוצרים אלטרנטיבה לשביתות.

בית דין למשפחה- בעל סמכות בסכסוכים הנובעים מקשר משפחתי, עיזבונות, אפוטרופסות ואימוץ. מדובר במצביםהנושאים קשר רגשי עמוק עבור הצדדים בהליך, ודיון בהיבטים הפרטיים ביותר של חייהם. משכך, דרושה רגישות מיוחדת ומומחיות בדיני משפחה בכדי לשפוט במקרים אלה.

בית המשפט לתביעות קטנות- נועד על מנת להפחית את העומס על בתי המשפט, לזרז ולהוזיל הליכים בסכומים קטנים, תוך שמירה על זכות הגישה לערכאות שיפוטיות. תביעות קטנות יכולות לעסוק בתביעת תשלום, החלפת מוצר, תיקון המוצר או ביטול העסקה. כל זאת בסכום שאינו גדול מהסכום הקבוע בתקנות.

בית משפט לנוער- דן בעבירות אשר בוצעו על ידי קטינים מתחת לגיל 18. לשופטים בבתי המשפט לנוער התמחות מיוחדת בנושא, לשם איזון בין הפעלת סמכות ונקיטת הליכים לבין שמירה על זכויות הקטין והתחשבות בגילו הצעיר.

בית המשפט לתעבורה- הוא בעל סמכות דיונית בעבירות המוגדרות בפקודה ותקנות התעבורה, וכן בפקודת הביטוח לרכב מנועי. מדובר בערכאה ראשונה, המקבילה לבית משפט השלום. בנוסף ניתן לערער לבית משפט לתעבורה על שלילת רישיון מנהלתית או על איסור שימוש ברכב מפאת עבירת תנועה.

בתי דין רבניים- בעלי סמכות שיפוט בלעדית בנושאי נישואין וגירושין, וכן סמכויות שיפוט לפי ההלכה היהודית בנושאי דיני אישות, גיור וכל עניין דתי. ייתכנו מקרים בהם ישנה סמכות שיפוט פוטנציאלית גם לבתי הדין הרבניים וגם לבתי הדין למשפחה, ובמקרים אלה הסמכות השיפוט תוענק לבית המשפט אליו פנה אחד הצדדים לראשונה.

ישנם בתי דין נוספים בעלי סמכות דתית, אלה הם בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדרוזיים.

מהם ענפי המשפט השונים?

כפי שניתן לשים לב, סמכויות בתי המשפט תלויים במומחיות בענפי משפט שונים. בהתאם לעיקרון עצמאות ענפי המשפט, בכל אחד מבתי המשפט הייחודים השיקולים העומדים לנגד עיניהם בעת הכרעה בתביעה מסוימת עשויים להיות שונים זה מזה. כל ענף משפטי התפתח באופן נפרד, ובעוד ישנן חפיפות וקווי דמיון רבים, ניתן לומר שלכל ענף משפטי “חוקים משלו” תרתי משמע.

המשפט האזרחי נועד לפתור סכסוכים בין שני צדדים פרטיים, ועל כן תהיה פחות התחשבות בשיקולי אינטרס ציבורי. גם בתוך המשפט האזרחי, יהיו עקרונות על שונים לענפי משפט שונים, שיבואו לידי ביטוי בהכרעות ובסעדים. למשל, הדגש בדיני החוזים השייכים למשפט האזרחי הוא על עיקרון “חוזים יש לקיים” ולכן הסעד הראשי יהיה אכיפה של החוזה. לעומת זאת, דיני הנזיקין שמים דגש על מתן פיצוי על נזק שנגרם בעקבות עוולה אזרחית. לכן, הסעד הנפוץ ביותר יהיה פיצויים ולאו דווקא השבת המצב לקדמותו.

לעומת זאת, במשפט הציבורי המצב קצת אחר. בעתירות לבג”ץ הנוגעות למשפט חוקתי, שיקולי זכויות אדם ואינטרס ציבורי יקבלו משקל כבד הרבה יותר על פני היחסים בין הצדדים הספציפיים. כמו כן, במשפט הפלילי שיקולי ענישה והרתעה יהיו דומיננטיים יותר מאשר בענפי משפט אחרים.