בייקר מקנזי היא אחת ממשרדי עורכי הדין הבינלאומיים הגדולים ביותר, שבסיסה בשיקגו. נוסדה בשנת 1949 תחת השם Baker & McKenzie, יש לה 77 משרדים ב-46 מדינות ומעסיקה 4,809 עורכי דין וכ-13,000 עובדים.

עורך דין מומלץ

היסטוריה
השותף המייסד ראסל בייקר, שנולד בוויסקונסין וגדל בניו מקסיקו, פתח את המשרד המוקדם שלו, Baker & Simpson, בשיקגו בשנת 1925, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו. לבייקר הייתה חשיפה מוקדמת לשפה הספרדית ולתרבויות אחרות, והמשרד שלו סיפק שירותים משפטיים לקהילה המקסיקנית האמריקאית ההולכת וגדלה של שיקגו. מאוחר יותר, החברה יעצה לחברות אמריקאיות המשקיעות באמריקה הלטינית.

בשנת 1949, המשרד פתח מחדש עם ג’ון מקנזי, ליטיגטור שסיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת לויולה בשיקגו, שלקח אחריות על הפרקטיקה של ליטיגציה, כאשר בייקר בנה פרקטיקה בינלאומית.

בייקר מקנזי הפכה לחברה בינלאומית החל משנת 1955, כאשר עורך דין בוונצואלה יצר קשר עם בייקר מקנזי בנוגע לפתיחת משרד למיזם משותף בקראקס. בנו של ראסל בייקר, דונלד, עבר לקראקס כדי לשגר את משרד הלוויין. בשלוש השנים הבאות נפתחו משרדים בוושינגטון הבירה, אמסטרדם, בריסל, ציריך, ניו יורק וסאו פאולו. עד 1978 היו לבייקר מקנזי 26 משרדים ב-20 מדינות. עד 1990 הפעילה המשרד 49 משרדים בשש יבשות, העסיקו כ-1500 עורכי דין והניבה הכנסות של 400 מיליון דולר. באוקטובר 2006, יוניליוור בחרה במשרד לנהל את תיק הסימנים המסחריים הגלובלי שלה, הגדול בעולם, עם למעלה מ-160,000 רישומים, מה שסימן את הפעם הראשונה שחברה רב לאומית העבירה את ניהול הסימנים המסחריים שלה במיקור חוץ למשרד עורכי דין בהיקף כה גדול. ביולי 2013, השותף המייסד ראסל בייקר נבחר לאחד מ -50 המחדשים המובילים של עורכי הדין האמריקאי לרעיונות ויוזמות חלוציות ששינו את העולם של BigLaw.

בשנת 1999, כריסטין לגארד, השותפה המנהלת של פריז ועורכית הדין להגבלים עסקיים ועבודה, נבחרה ליושבת ראש הוועד המנהל העולמי, האישה הראשונה שהובילה את בייקר מקנזי או כל משרד עורכי דין בינלאומי גדול; היא כיהנה במשך חמש שנים. מאוחר יותר היא הפכה לשרת האוצר של צרפת ולמנהלת קרן המטבע הבינלאומית.

בשנת 2001 העסיקה המשרד 3,000 עורכי דין וגברה הכנסות של מיליארד דולר. בשנת 2005, 70 שותפים, וצוות משפטי אחר, מהמשרד בניו יורק של פירוק החברה הבינלאומית Coudert Brothers הצטרפו לבייקר מקנזי.

באוגוסט 2014, בייקר מקנזי חשף כי היא הייתה חברת עורכי הדין הראשונה שפרצה את מחסום ההכנסות של 2.5 מיליארד דולר מאז המשבר הפיננסי, וכי היא גם המשרד הגדול בעולם לפי מספר עובדים.

היו”ר העולמי של המשרד, מ-2016 ועד מותו באפריל 2019, היה השותף המנהל של לונדון לשעבר, פול רולינסון, שהיה היו”ר ה-15 והיו”ר הבריטי הראשון של המשרד. רולינסון ירש את אדוארדו סי לייטה שהיה יו”ר בייקר מקנזי מ-2010 עד 2016. בספטמבר 2019 הודיעה החברה כי מילטון צ’נג נבחר ליו”ר העולמי למשך ארבע שנים, החל מאוקטובר 2019.

בספטמבר 2022, לאחר 40 שנות קיום באיחוד האמירויות, בייקר מקנזי הודיע ​​להיפרד במהירות משותפו האמירי, חביב אל מולה. משרד עורכי הדין העלה דאגה בנוגע לפוסטים ההומופוביים בטוויטר של מולה, שהמשרד שלו התמזג עם בייקר מקנזי בשנת 2013. מולה עורר מחלוקת כאשר תיאר הומוסקסואליות כ”מכוערת” בציוצים שלו. ראש החקירות של בייקר מקנזי בוריס דאקיו מונה זמנית להוביל.
משרד עורכי הדין אמר שהוא רוצה “להבטיח סביבת עבודה מכילה לכולם”.

גודל ומבנה

המשרד של בייקר אנד מקנזי בניו יורק ממוקם בשדרה החמישית 452.

בייקר מקנזי הוא משרד עורכי הדין הגדול ביותר בארצות הברית לפי מספר עובדים. נכון לאוגוסט 2018, זה היה משרד עורכי הדין השני בגודלו לפי מספר עובדים ושלישי לפי הכנסות.

עבור השנים 2015-2022, רויטרס דירגה את המשרד במקום הראשון לפי מספר העסקאות חוצות הגבולות, ובשנה האחת-עשרה ברציפות דורגה החברה במקום הראשון עבור עסקאות עם מעורבות בשווקים מתעוררים, הן במספר העסקאות שהוכרזו והן במספר העסקאות שהושלמו.

בייקר מקנזי מאורגן כ- Verein שוויצרי המאפשר למאגרי רווחים אזוריים ולמערכות המס, החשבונאות והתגמול לשותפים הקשורים אליהם להישאר נפרדים תוך מתן אפשרות לחלוקה של אסטרטגיה, מיתוג, טכנולוגיית מידע ופונקציות ליבה אחרות בין השותפויות המרכיבות. בייקר מקנזי הוא Verein היחיד שהיה בעבר שותפות יחידה, בעוד שכל יתר Vereins נוצרו על ידי מיזוג חברות.

עניינים ועסקאות בולטים
בשנת 2006, כתב בייקר מקנזי את תסקיר האמירה של מועצת עורכי הדין והעורכים הורים COPAA לתמיכה בעתירה לכתב כתב-דין ב- Winkelman v. Parma City School District, ומאוחר יותר, את תסקיר האמיקוס של COPAA לגופו של עניין. היא טענה שלהורים יש את הזכות לייצג את עצמם בבית המשפט כדי לאכוף את זכויות IDEA שלהם ולהגן על הגישה של ילדיהם לחינוך ציבורי מתאים בחינם. הדבר הוביל להחלטה פה אחד של בית המשפט העליון ביוני 2007 המעניקה להורים את הזכות להמשיך ללא ייעוץ למען ילדים עם מוגבלות.

בדצמבר 2009, בייקר מקנזי זכה בתיק מס ציון דרך נגד רשות המסים האמריקאית של סימנטק. מס הכנסה טען שתאגיד התוכנה Veritas, שסימנטק רכשה לאחר מכן ב-2005, חייב יותר ממיליארד דולר במיסים, קנסות וריבית כתוצאה מהפעילות של Veritas מחוץ לארה”ב. סימנטק לקחה את התיק לבית המשפט למיסוי בארה”ב, שם טענו בייקר ומקנזי כי עמדת ה-IRS שרירותית, קפריזית ובלתי סבירה. בחוות דעת של השופט מוריס פולי, בית המשפט הכריע לטובת סימנטק.

בייקר מקנזי ייצג את מיקרוסופט ב- Microsoft Corporation v.

Internal Revenue Service

בשנת 2012, בייקר מקנזי עזר לבטל את הרשעתו של פול צ’יימברס לפי חוק התקשורת של 2003 משפט הבדיחה בטוויטר בגין ציוץ של “הודעה של דמות מאיימת”. צ’יימברס, רואה חשבון, צייץ בטוויטר “בדיחה מטופשת” על “פיצוץ שדה התעופה רובין הוד בדרום יורקשייר”. הצוות שייעץ בערעור שלו הובל על ידי דיוויד אלן גרין, דיוויד אלן גרין של Preiskel ושות’, ג’ון קופר QC מ-25 Bedford Row, ושרה Przybylska מ-2 Hare Court. צוות בייקר מקנזי, שפעל בתיק פרו בונו מ-2010, כלל את השותפים הארי סמול, טום קסלס ובן אלגרוב.

בייקר מקנזי מייצג כעת את Facebook Inc. במחלוקת שלה עם מס הכנסה על שווי הנכסים שהעבירה החברה לחברת האחזקות האירית שלה.
עורכי דין ממשרד המשפטים האמריקאי ביקשו צו בית משפט שיאלץ את פייסבוק למסור מידע למס הכנסה הקשור להסכמים בין החברה לחברת האחזקות, Facebook Ireland Holdings.

מחלוקות
לפי ה-ICIJ, לבייקר מקנזי יש היסטוריה של עבודה עם “רמאים ידועים לשמצה ומשטרים אוטוקרטיים”.

בשנת 1986, ג’פרי באוורס, אז עורך דין בניו יורק, הגיש תלונה למחלקת זכויות האדם של מדינת ניו יורק, בטענה שהוא פוטר מעבודתו בסניף מנהטן של משרד עורכי הדין בייקר מקנזי לאחר שהופיעו נגעים הקשורים לאיידס הפנים שלו. המשרד טען שהוא פוטר אך ורק בגלל תפקודו. חודשיים לאחר שהעיד בדיון על התלונה, הוא מת בגיל 33. התיק נפתר לטובתו בסוף דצמבר כאשר בייקר מקנזי חויב לשלם 500,000 דולר לעיזבונו של באוורס. זה היה אחד ממקרי אפליה באיידס הראשונים שהגיעו לשימוע פומבי. בייקר מקנזי ערער אך לאחר מכן משך את הערעור לאחר שהם ניהלו משא ומתן על הסדר סודי ב-1995 עם משפחתו של באוורס האוסר על הצדדים לדון אי פעם בתיק או בתנאי ההסכם. אירועים אלו היו השראה אחת לסרט פילדלפיה, בכיכובם של טום הנקס ודנזל וושינגטון (שהתסריט שלו נגזר ממקורות רבים). הקרדיטים של הסרט כוללים את המסר הבא: “סרט קולנוע זה נוצר בהשראת חלקית מתביעת האפליה באיידס של ג’פרי באוורס, האומץ והאהבה של משפחת אנגיוס והמאבקים של רבים אחרים שיחד עם יקיריהם, חוו אפליה בגלל איידס”.

בשנת 1994, בתיק מכונן, מזכירה משפטית, רנה וויקס, תבעה בהצלחה את משרד עורכי הדין על הטרדה מינית. בית משפט קמא הורה למשרד עורכי הדין לשלם פיצויים עונשיים בסך 6.9 מיליון דולר, מה שהופך אותו לאחד מענקי הנזק הגדולים בהיסטוריה עבור סוג זה של פעולה. ב-4 במאי 1998, בית המשפט לערעורים בקליפורניה למחוז הראשון אישר את פסק דינו של בית המשפט קמא במלואו, ובית המשפט העליון של קליפורניה דחה ביקורת. מחלוקת שלאחר מכן בין עורכי הדין המנצחים של וויקס באשר לחלוקת שכר הטרחה ביניהם (היא חתמה על הסכם שכר טרחה מותנה עבור 40% מההחלמה שלה) אכן הגיעה לבית המשפט העליון של קליפורניה ב-2002; בית המשפט קבע כי היועץ המשפטי שהיה שותף מאוחר יותר לא יכול לגבות את מלוא הסכום שביקש מאחר שעורכי הדין של וויקס לא השיגו את הסכמתה להסכם לפיצול שכר הטרחה בין עורך דין שותף מחברות שונות כנדרש על פי חוקי בית המשפט בקליפורניה. מרטין ר. גרינשטיין, השותף שמעשיו הובילו לתביעה מוצלחת של וויקס, קיבל תוכחה פומבית על ידי לשכת עורכי הדין של קליפורניה ב-26 במרץ 1998, ומסיבות ברורות, אינו נמצא עוד עם בייקר מקנזי (בית המשפט החלטת הערעור ציין כי הוא פוטר על ידי המשרד באוגוסט 1993).

הימנעות ממס
בשנת 2021, משרד עורכי הדין נרשם ב- Pandora Papers לאחר שמשרד עורכי הדין ערך פעילויות אוף-שורינג עבור ארגונים מחוץ לארצות הברית. אחת הפעולות כוללת הקמת חברות מעטפת בקפריסין עבור RJR Nabisco (שהתפצלה), יצירת מקלט מס עבור נייקי, וכן העברת מטה המס של פייסבוק לאירלנד, מה שמאפשר לחברות אלו להימנע ממיסים. לקוחותיו של בייקר מקנזי כוללים את הנמלט המלזי Jho Low.

בייקר מקנזי התפאר בכך שהוא עוזר להקים אזורים פטורים ממס באיחוד האמירויות, שלדברי המבקרים מעודדים פעילות בלתי חוקית. בייקר מקנזי לחצה נגד חקיקה לבלימת הימנעות ממס מחוץ לחוף על ידי חברות גדולות ולחץ נגד חקיקה שתגביר את בדיקת הנאותות עבור לקוחות זרים של בנקים אמריקאים.

לפי ה- ICIJ, בייקר מקנזי הוא “ארכיטקט של מערכת הימנעות ממס המודרנית “. החברה סייעה לרמאים, פקידים מושחתים ואליטות במשטרים אוטוריטריים להימנע ממסים ולהסתיר עושר באמצעות שימוש בחברות מעטפת, נאמנויות ומבנים מורכבים במקלטי מס. כתבי פנדורה הזכירו את בייקר מקנזי יותר מכל משרד עורכי דין גדול אחר בארה”ב – ההדלפות לבדן חשפו כי בייקר מקנזי היה מעורב בהקמת יותר מ-440 חברות חוץ הרשומות במקלטי מס.

רוסיה
בייקר מקנזי תיאר את עצמו כ”חברה המתאימה לחברות הגדולות ברוסיה ולמשקיעים זרים גדולים”.

בייקר מקנזי ייצג את החברות הרוסיות בבעלות המדינה Gazprom, Sberbank, VTB Bank, VEB.RF ו-Sviaz Bank, ואת יצרנית הנשק Rostec. באוקטובר 2021, הדלפות המסמכים של פנדורה חשפו כי החברה ייצגה לפחות שש חברות רוסיות בעלות סנקציות. לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר 2022, החברה לא ניתקה בתחילה את הקשרים עם חברות בבעלות ממשלתית רוסית, אך אמרה כי היא “בודקת ומתאימה את הפעולות שלנו הקשורות לרוסיה ועבודת הלקוחות שלנו” כדי להתאים את עצמה לסנקציות. בסוף מרץ 2022, החברה אמרה שהיא עוזבת את רוסיה.

בשנת 2016, בייקר מקנזי עבד עבור Rostec במכירת מניות במכרה נחושת מונגולי. המכירה עוררה חקירת שחיתות.

בשנת 2021, בייקר מקנזי ייעץ למשרד האוצר הרוסי על עסקת אג”ח של 1.8 מיליארד דולר.