קשקאיש או קאסאיס (באנגלית: Cascais) היא עיר ועירייה במחוז ליסבון שלפורטוגל, הממוקמת בריביירה הפורטוגזית. בעירייה יש בסך הכל 214,158 תושבים בשטח של 97.40קמ”ר. קשקאיש היא יעד תיירותי. המרינה שלה מארחת אירועים כמו גביע אמריקה והעיירה אסטוריל, חלק מעיריית קשקאיש, מארחת כנסים כמומפגש Horasis Global Meeting.

עורך דין מומלץ

ההיסטוריה של קשקאיש כאתר נופש פופולרי על חוף הים מקורה בשנות ה-70 של המאה ה-19, כאשר מלך פורטוגל לואיס הראשון ומשפחת המלוכה הפורטוגלית הפכו את עיר החוף למגורים מדי ספטמבר, ובכך משכו אליה גם חברים מהאצולה הפורטוגזית, שהקימו בה קהילת קיץ. קשקאיש ידועה בזכות חברי המלוכה הרבים שחיו שם, כולל המלך אדוארד השמיני של הממלכה המאוחדת, כשהיה הדוכס מווינדזור, מלך ספרד חואן קרלוס הראשון ומלך איטליה אומברטו השני. נשיא קובה הגולה פולגנסיו בטיסטה היה גם פעם תושב העירייה. הקזינו אסטוריל היווה השראה לרומן הראשון של ג’יימס בונד של איאן פלמינג, קזינו רויאל.

העירייה היא אחת העשירות בפורטוגל ובחצי האי האיברי. יש לה את אחד משווקי הנדל”ן היקרים ביותר וועלויות המחיה הגבוהות בארץ, והיא מדורגת באופן עקבי מאוד גבוהה על איכות החיים שלה.

השקעות נדל”ן קשקאיש

Cascais, עיירת חוף בפורטוגל, ידועה בזכות השילוב הנהדר שלה של קסם היסטורי ותחכום מודרני, מה שהופך אותה ליעד נדל”ן מוביל. ממוקם באזור ליסבון רבתי, קשקאיש משלבת בצורה חלקה את המורשת הימית העשירה שלה עם סגנון חיים עכשווי, ומציעה מגוון נכסים מווילות יוקרתיות על חוף הים ועד לבתים פורטוגזיים מסורתיים ודירות מודרניות. שוק הנדל”ן של העיירה מושך אליו קהל מגוון, כולל משקיעים בינלאומיים, פנסיונרים ומשפחות, הנמשכים אל נופיה היפים, האקלים המתון ואיכות החיים הגבוהה.

קשקאיש מתגאה במגוון של שירותים ואטרקציות, כולל מסלולי גולף, מרינות וחופים ברמה עולמית, לצד סצנה תרבותית תוססת עם מוזיאונים, גלריות ופסטיבלים. מיקומו האסטרטגי, קרוב לליסבון ולהרי סינטרה, מספק גישה נוחה למגוון רחב של פעילויות וחוויות. מחויבותה של העיירה לשמור על שלמותה האדריכלית ויופיה הטבעי, יחד עם תשתית מפותחת, הופכים אותה לאופציה אטרקטיבית עבור מי שמחפש להשקיע בנכס או להתמקם.

שוק הנדל”ן בקשקאיש הוא דינמי, ומציע הזדמנויות להשקעות מגורים ומסחריות כאחד. עם השילוב של קסם מסורתי ומגורים יוקרתיים, Cascais ממשיכה להיות מיקום מבוקש עבור קונים ומשקיעים המחפשים נדל”ן באיכות גבוהה בקהילה מסבירת פנים.

רכישת דירה

תושבות

גולדן ויזה

רקע הסטורי
ההתיישבות האנושית של השטח הידוע כיום כקשקאיש מתוארכת לסוף הפאליאוליתית, כפי שצוין על ידי שרידים שנתקלו בצפון טלאידה, באלטו דו קבצ’ינו (צמיגים) ומדרום למיינוס ​​דו קבריירו. בתקופה הניאוליתית הוקמו באזור יישובי קבע, שתושביהם השתמשו במערות הטבעיות (כגון מערות פוסו ולחו בקשקאיש) ובמקלטים מלאכותיים (כמו אלו באלפראיה או בסאו פדרו) כדי להפקיד את מתיהם.. הגופות נקברו יחד עם מנחות, מנהג שנמשך עד הכלקוליתית.

התערבויות רומיות באזור התרחשו עם ההתיישבות של הווילה פרייריה כיום סאו דומינגוס דה רנה) וקאזיס ולוס (צ’ארנקה), שהוכחות לכך כוללות קבוצה של עשרה טנקים שהתגלו לאורך Rua Marques Leal Pancada בקשקאיש, שהייתה מיקום מפעל המלחה לדגים. השליטה הרומית על השטח השפיעה גם על שמות המקומות באזור, כפי שהיה במקרה של המילה “קפאריד” (מהלטינית capparis, שפירושה ” צלף “), וכן כמה כתובות הקשורות לקברי קבורה.

הוויזיגותים גם הטביעו את חותמם במיוחד בבית הקברות הוויזיגותי של אלקויטאו, וכן בנקרופוליס של טלאידה, הרומי המאוחרת ומימי הביניים.

בדומה, המתיישבים המוסלמים באזור הטביעו את חותמם בשמות המקומות המקומיים, בהם “אלקויטאו” ו”אלקבידצ’ה”, שם נולד המשורר הרומנטי אבן מוקנא אל-קבדאקי, שכתב על החקלאות וטחנות הרוח של האזור, בראשית הימים. המאה ה 11. גילוי של כמה גופות ב-1987 בארניירו, בקרקוולוס, הוביל לזיהוין של חמש עשרה קבורות שבגלל מאפייניהן אפשרו לאמת שהפרטים שנקברו שם הם ממוצא ברברי.

התפתחותה של קאסקאיס החלה ברצינות במאה ה-12, כאשר היא הייתה כפופה מבחינה מנהלית לעיר סינטרה, הממוקמת מצפון. בראשיתה הצנועה, קשקאיש הייתה תלויה בתוצרי הים והיבשה, אך במאה ה-13 ייצור הדגים שלה סיפק גם את העיר הסמוכה ליסבון. נראה כי הטופוניום ” קשקאיש ” נובע מתקופה זו, גזירת רבים של קסקל monte de cascas שסימנה “הר של צדפים”, המתייחס לנפח הרב של רכיכות ימיות שנקטפו ממימי החוף. במהלך המאה ה-14, האוכלוסייה התפשטה אל מחוץ לחומות מבצרה.

שגשוגו של היישוב הוביל לעצמאותו המנהלית מסינטרה בשנת 1364. ב-7 ביוני 1364, השיגו אנשי קשקאיש מהמלך פיטר הראשון את העלאת הכפר למעמד של עיר, מה שחייב את מינוי שופטים ומנהלים מקומיים. תושבי העיר חויבו בשל כך לשלם לכתר 200 פאונד זהב מדי שנה, וכן לשאת בהוצאות תשלום משכורות המנהלים המקומיים. בשל העושר של האזורים, התחייבויות אלה עמדו בקלות. העיירה והאדמות שמסביב היו בבעלות רצף של אדונים פיאודליים, המפורסם שבהם היה ז’ואאו דאס רגאס (נפטר ב-1404), עורך דין ופרופסור מאוניברסיטת ליסבון שהיה מעורב בעלייתו של המלך ג’ון. אני לשלטון כמלך הראשון של בית אביז.

סביר להניח שהטירה של קשקאיש נבנתה בתקופה זו, מכיוון שבשנת 1370, המלך פרדיננד תרם את הטירה ואת קשקאיש לגומס לורנסו דה אוולאר כדי להחזיק במעמד של אמנה שלטונית. הפריבילגיות הללו הועברו לאחר מכן ליורשיו, ביניהם ז’ואאו דאס רגאס והרוזנים של מונסנטו, ומאוחר יותר המרקיזה מקאסקאיס. בינתיים, למרות כיבושו ופירוטו על ידי כוחות קסטיליה ב-1373, וחסימה של הנמל ב-1382 ו-1384, המשיכה קסקייס לצמוח מעבר לחומותיה. עד סוף המאה ה-14 זה הביא ליצירת הקהילות של סנטה מריה דה קשקאיש, סאו ויסנטה דה אלקבידצ’ה וסאו דומינגוס דה רנה.

מימי הביניים ואילך, קשקאיש הייתה תלויה בדיג, מסחר ימי (זה היה תחנה לספינות שהפליגו לליסבון), וחקלאות, בייצור יין, שמן זית, דגנים ופירות. בשל מיקומו בשפך שפך טאגוס, הוא נתפס גם כמוצב אסטרטגי בהגנת ליסבון. בסביבות שנת 1488, בנה המלך יוחנן השני בעיירה מבצר קטן, השוכן ליד הים. ב-15 בנובמבר 1514, מנואל הראשון הודה לקשקאיש על פורמל צ’רטר והנהיג את הרשות המוניציפלית של האזור. אחריו ב-11 ביוני 1551 קיבל רישיון מהמלך ג’ון השלישי למסד את סנטה קאסה דה מיזריקורדיה דה קאסקאיס. כנסיית האם של קשקאיש, כנסיית Nossa Senhora da Assunção, מתוארכת לתחילת המאה ה-16. המבצר של העיר מימי הביניים לא היה מספיק להדוף פלישות, ובשנת 1580 כבשו חיילים ספרדים בראשות הדוכס מאלבה את הכפר במהלך הסכסוך שהוביל לאיחוד הכתרים הפורטוגזים והספרדים. המבצר הוגדל לקראת סוף המאה ה-16 על ידי המלך פיליפ הראשון (פיליפ השני מספרד), והפך אותו למצודת רנסנס טיפוסית עם הפרופיל השטוח האופייני ותכנית הרצפה בצורת כוכב. לאחר השיקום הפורטוגזי בשנת 1640, נבנו תריסר מעוזים וחצרות בהנחייתו של הרוזן מקנטנהדה, שפיקח על ההגנות של שפך טאגוס, שער הכניסה לעיר ליסבון. מבין המבנים הללו, מצודת קשקאיש, אשר נבנתה לצד מבצר גבירתנו של האור, חיזקה במידה ניכרת את ההגנות האסטרטגיות של החוף.

ב-1755, רעידת האדמה הגדולה בליסבון הרסה חלק גדול מהעיר. בסביבות 1774, המרקיז מפומבאל, ראש ממשלתו של המלך חוסה הראשון, נקט באמצעי הגנה למסחור היין של קרקוולוס והקים בכפר את מפעל הצמר המלכותי, שהתקיים עד תחילת המאה ה-19. במהלך הפלישה לפורטוגל על ​​ידי כוחות נפוליאון בשנת 1807, מצודת קשקאיש נכבשה על ידי הצרפתים, כשהגנרל ג’ונוט שהה זמן מה בכפר.

בשנת 1862, בני הזוג ויסקונדה דה לוז בנה בית קיץ בקשקאיש. הוא וקבוצת חברים גם ארגנו את סלילתו של כביש מקשאיס לאויראס, וקישר למעשה את קשקאיש לליסבון, וגם קידמו שיפורים אחרים בעיירה. כתוצאה מהשיפורים הללו, המלך לואיס הראשון החליט להפוך את קשקאיש למעון הקיץ שלו, ובין השנים 1870 עד 1908, משפחת המלוכה הפורטוגלית מבית בראגנזה-סקסה-קובורג וגותה בילתה חלק מהקיץ בקשקאיש כדי ליהנות מהסביבה. ים, והופך את כפר הדייגים השקט לכתובת קוסמופוליטית. הודות למלך לואיס, המצודה צוידה באורות החשמל הראשונים של המדינה בשנת 1878. קסקייס נהנתה גם מבניית כביש טוב יותר לסינטרה, זירת מלחמות שוורים, מועדון ספורט ושיפורים בתשתיות בסיסיות לאוכלוסייה. משפחות אצילות רבות בנו אחוזות מרשימות בסגנון אקלקטי המכונה בדרך כלל אדריכלות קיץ, שרבות מהן עדיין נראות במרכז העיירה ובסביבתה. מסילת הרכבת הראשונה הגיעה בשנת 1889.
צעד חשוב נוסף בפיתוח האזור נעשה במחצית הראשונה של המאה ה-20 עם בניית קזינו ותשתית באסטוריל השכנה.

מוזיאון קונדס דה קסטרו גימאריי
בשנת 1882 התקין Cascais את אחד ממדדי הגאות הראשונים באירופה על מנת לסייע בניווט לנמל ליסבון. בשנת 1896, המלך קרלוס הראשון, חובב כל הפעילויות הימיות, התקין במצודה את המעבדה האוקיאנוגרפית הראשונה בפורטוגל. המלך עצמו הוביל בסך הכל 12 משלחות מדעיות לחוף; אלה הסתיימו ב-1908 לאחר הירצחו בליסבון.

בשל הנייטרליות של פורטוגל במלחמת העולם השנייה והאלגנטיות והעבר המלכותי של העיירה, קשקאיש הפכה לביתן של רבות ממשפחות המלוכה הגלותיות של אירופה, כולל אלה של ספרד בית בורבון, איטליה בית סבויה, הונגריה ובולגריה. סיפוריהם מסופרים במרכז ההנצחה לגולים.

כיום, קשקאיש וסביבתה הם מקום נופש פופולרי עבור הפורטוגלים כמו גם עבור מטוסי הסילון הבינלאומיים ותיירים זרים קבועים, כולם נמשכים לחופיה המשובחים. בעיירה מתקיימים אירועים בינלאומיים רבים, כולל שייט וגלישה. ב-2018 היא הייתה בירת הנוער האירופית.

גיאוגרפיה
Cascais ממוקם בקצה המערבי של שפך טאגוס, בין הרי סינטרה והאוקיינוס ​​האטלנטי; השטח שנכבש על ידי העירייה מוגבל בצפון על ידי עיריית סינטרה, מדרום וממערב על ידי האוקיינוס, ומזרח על ידי עיריית אויראס.

מבחינה אדמיניסטרטיבית, העירייה מחולקת ל-4 קהילות אזרחיות freguesias, כאשר הסמכות המוניציפלית נתונה ל- Câmara Municipal of Cascais:

אלקבידצ’ה
Carcavelos e Parede
Cascais e Estoril
סאו דומינגוס דה רנה
קו החוף של קשקאיש הוא ביתם של 17 חופים. אלה הם:

פראיה דאס אוונקס
פראיה דה אזרוג’ינהה
פראיה דה בפוריירה
Praia da Conceição
פראיה דה קרסמינה
פראיה דה דוקסה
פראיה דה פארדה
פראיה דה פוסה
פראיה דה ריינה
Praia da Ribeira de Cascais
פראיה דאס מויטאס
פראיה דה קרקוולוס
Praia de S. Pedro do Estoril
פראיה דה סנטה מרתה
פראיה דו אבאנו
פראיה דו תמריז

פראיה דו גווינצ’ו
חוף גווינצ’ו וחוף קרקוולוס ידועים במיוחד כנקודות גלישה טובות. קרוב ל-Praia do Guincho נמצאת דיונת Cresmina, שהיא מערכת דיונות לא יציבה עקב סחיפה מתמדת של חלקיקי חול הנגרמת על ידי רוחות חזקות.

אקלים
לקשקאיש יש אקלים ים תיכוני Köppen : Csb עם חורפים מתונים ורטובים וקיץ חמים ויבש. בטמפרטורות בקאסקאיס, המנוהלות על ידי האוקיינוס ​​האטלנטי ואי החום העירוני הטיפוסי של עיר, רק לעיתים רחוקות יורדות מתחת ל-5 מעלות צלזיוס (41 מעלות צלזיוס) או מעל 30 מעלות צלזיוס (86 מעלות צלזיוס).

כלכלה
קשקאיש נגיש בקלות מליסבון ברכב בכביש המהיר A5 ליסבון-קשקאיש, או לחילופין בכביש ה”שולי” הנופי, כמו גם ברכבות נוסעים לא יקרות תכופות. גם מוניות הן אמצעי תחבורה נפוץ ולא יקר באזור. בעיר יש חורבות של טירה, מוזיאון לאמנות ומוזיאון אוקיינוס, כמו גם פארקים והרחובות המרוצפים של המרכז ההיסטורי. בעיירה יש הרבה בתי מלון ודירות תיירותיות כמו גם הרבה מסעדות טובות בעלות משתנה. זהו בסיס מצוין לשימוש עבור אלה המבקרים בליסבון וסביבותיה, המעדיפים להישאר מחוץ לעיר.

Cascais מדורגת במקום ה-9 בצפיפות האוכלוסין ובמקום השישי באחוז האוכלוסייה המועסקת מבין הרשויות בפורטוגל.

Cascais מוקף בחופים פופולריים. חוף גווינצ’ו בצפון מערב הוא בעיקר חוף גלישה, גלישת רוח וגלישת עפיפונים בגלל הרוחות השוררות וגפי הים, בעוד שהמים השקטים של החופים במזרח מושכים משתזפים. הרי סינטרה השופעים מצפון הם אטרקציה נוספת. בקו החוף ממערב יש צוקים, המושכים תיירים המגיעים בשביל הנופים הפנורמיים של הים ומראות טבעיים אחרים כמו בוקה דו תופת. זה גם הופך ליעד גולף פופולרי, עם למעלה מ-10 מגרשי גולף בקרבת מקום.

מרינה גדולה עם 650 מקומות ישיבה נפתחה בשנת 1999 ומאז קיימה אירועי שייט רבים. זה היה המארח הרשמי של אליפות העולם בשייט של ISAF לשנת 2007 לסירות סירות ויאכטות מירוץ. העירייה גם מארחת אירועי טניס ואופנועים בינלאומיים ובמשך שנים רבות אירחה את הגרנד פרי של פורטוגל FIA F1 במסלול המירוצים אסטוריל. קזינו אסטוריל הוא אחד הגדולים באירופה. ליד הקזינו נמצא “Hotel Palacio” (מלון פאלאס), בו צולמו סצנות של סרט ג’יימס בונד על השירות החשאי של הוד מלכותה.

בשנת 2017 העירייה החלה לגבות מס תיירות קטן, שכן העיר הפכה לאחד היעדים המתויירים ביותר בפורטוגל. ההערכה היא שבבתי המלון בעיר שוהים מדי שנה (2016) כ-1.2 מיליון תיירים.

Cascais Aerodrome in Tires (São Domingos de Rana) משרת תעופה כללית ומציע גם טיסות פנים סדירות של Aero VIP.

חינוך
קהילת קרקוולוס מאכלסת את בית הספר סנט ג’וליאן, בית ספר בינלאומי בריטי.

קהילת אסטוריל מארחת קמפוס לגני ילדים ובית ספר יסודי של בית הספר הגרמני בליסבון.

אאוטיירו דה פולימה, סאו דומינגוס דה רנה, בקשקאיש, מאכלס את בית הספר הבינלאומי של סנט דומיניק.

תרבות
תיאטרון גיל ויסנטה מתוארך לשנת 1869. בשנותיו הראשונות השתתפו בו לעתים קרובות משפחת המלוכה של פורטוגל. התיאטרון הנסיוני של קשקאיש הוקם בשנת 1965 ומאז הציג יותר ממאה הצגות. במהלך השנים פיתחה Cascais כמה גלריות לאמנות ומוזיאונים. אלה מרוכזים באזור קטן יחסית של העיירה, בעיקר בפארק. יחד, הם ידועים בשם רובע המוזיאונים.
כמה מבנים גדולים שהיו בעבר מגורים פרטיים ולאחר מכן השתלטו ושוחזרו על ידי העירייה.
הכניסה חופשית או בתשלום קטן (בדרך כלל לא יותר מ-4 אירו).

הגלריות והמוזיאונים הם:

גלריות אמנות

Casa das Histórias Paula Rego. זהו מוזיאון מודרני יחסית המוקדש לציורים של פולה רגו ובעלה ויקטור ווילינג.

מרכז תרבות קשקאיש. ממוקם באתר של המנזר לשעבר של גבירתנו של הרחמים, בניין צבעוני זה מכיל תערוכות מתחלפות ויש לו גם אולם קונצרטים קטן.

קאסה דוארטה פינטו קואלו. בית השמירה לשעבר של ארמון Condes de Castro Guimarães, בבניין זה שוכן אוסף האמנות של דוארטה פינטו קואלו.

מרכז לאמנויות סידדלה. זה תופס חלק קטן מהמצודה של קשקאיש ומציע מקום לאמנים להציג ולמכור את עבודותיהם.
מוזיאונים

מרכז הזיכרון לגולים ממוקם בקומה הראשונה של הבניין המודרניסטי האייקוני שבו שוכן סניף הדואר אסטוריל. זהו מוזיאון להיסטוריה המתמקד בחייהם של הפליטים, הגולים והבולטים שהגיעו דרך פורטוגל וקשקאיש במהלך מלחמת העולם השנייה.
>
מוזיאון ארמון מצודת קשקאיש ממוקם בתוך שטח המצודה. הוא שימש כמעון הקיץ של משפחת המלוכה מ-1870 עד 1908, ולאחר מכן שימש כאחד ממעונותיהם הרשמיים של נשיאי פורטוגל. לאחר שיקום נרחב הוא נפתח כמוזיאון ב-2011, בדגש על תפקידם של נשיאי פורטוגל.

מוזיאון קונדס דה קסטרו גימאראיס. זה נבנה כמעון קיץ של אריסטוקרט והפך למוזיאון בשנת 1931. הבניין עוקב אחר סגנון אדריכלי אקלקטי, בעוד המוזיאון כולל ציורים, רהיטים, פורצלן, תכשיטים ועוגב ניאו-גותי.

קאסה דה סנטה מריה. זה נבנה עבור אותו אדם כמו הבניין שבו שוכן מוזיאון קונדס דה קסטרו גימאריי. שניהם בנויים על גדות מפרץ ים קטן. הוא נרכש על ידי עיריית קשקאיש באוקטובר 2004 והוא מעניין בעיקר עבור העיצוב ואריחי הקיר.

מוזיאון המגדלור. זה מובנה בתוך מגדלור סנטה מרתה, ליד Casa de Santa Maria. ניתן לראות דוגמאות של עדשת מגדלור וטכנולוגיה אחרת ובזמנים מסוימים ניתן לטפס על המגדלור.

קאזה זומר הוא בית מגורים פרטי מכובד שהוסב למוזיאון היסטורי. הוא שוכן גם הארכיון העירוני. זהו המוזיאון החדש ביותר ברובע, שנפתח ב-2016.

מוזיאון הים המלך ד. קרלוס נחנך בשנת 1992. יש בו מגוון תערוכות המשקפות את מקורותיה של קאסקאיס ככפר דייגים.

מוזיאון העיר פורטוגזית : Museu da Vila.
מספק היכרות עם ההיסטוריה של העיר.

יחסים בינלאומיים
קשקאיש עיר תאומה עם:

צרפת ביאריץ, צרפת, מאז 1986
ברזיל ויטוריה, ברזיל, מאז 1986
סאו טומה ופרינסיפה סנטנה, סאו טומה ופרינסיפה, מאז 1986
יפן Atami, יפן, מאז 1990
חרסינה Wuxi, סין, מאז 1993
קייפ ורדה סאל, קייפ ורדה, מאז 1993
מדינת פלסטין העיר עזה, פלסטין, מאז שנת 2000
ברזיל Guarujá, ברזיל, מאז שנת 2000
מוזמביק Xai-Xai, מוזמביק, מאז שנת 2000
ארצות הברית Sausalito, ארצות הברית, מאז 2012
מולדובה אונגני, מולדובה, מאז 2012
ברזיל קמפינאס, ברזיל, מאז 2012
רומניה סינאיה, רומניה, מאז 2018
פורטוגל Pampilhosa da Serra, פורטוגל, מאז 2018
אוקראינה בוקה, אוקראינה, מאז 2022

תושבים בולטים

מרסלו רבלו דה סוזה, 2018

אנה גומס, 2014
חואקים אנטוניו ולז בריירוס (1802–1865). כמו ויסקונדה דה לוז, נחגג בקשקאיש עם שני רחובות ופארק הקרוי על שמו
José de Freitas Ribeiro (1868–1929) קצין הצי הפורטוגלי, המושל הכללי של מוזמביק, 1910-1911 והמושל הכללי של הודו הפורטוגזית, 1917-1919
ריקרדו אספיריטו סנטו (1900-1955) בנקאי, כלכלן, פטרון האמנויות, ספורטאי בינלאומי וידידו של אנטוניו דה אוליביירה סלאזאר ונשיא בנקו אספיריטו סנטו
אנטוניו דה מוטה ויגה (1915–2005) פוליטיקאי ושר לשעבר ופרופסור למשפטים
Nadir Afonso (1920 – 2013 ב-Cascais), צייר הפשטה גיאומטרי, בולט ביצירות האמנות שלו מסדרת העיר
ג’ון טוג’ירו (1923–2005) ידוע ב- Toj, מהנדס ומעצב מכוניות מירוץ
פרנסיסקו פינטו בלסמאו (נולד ב-1937) ראש ממשלת פורטוגל לשעבר, 1981-1983
חוסה לואיס אנקרנסאו (נולד ב-1941) מדען מחשבים ואקדמאי בכיר בגרמניה
פדרו קרדוסו (נולד ב-1962), שחקן, סופר וקומיקאי ברזילאי
מנואלה קרניירו דה קוניה (נולדה ב-1943) אנתרופולוגית פורטוגזית-ברזילאית, חוקרת אנשים ילידים בברזיל.
ריקרדו סלגאדו (נולד ב-1944) כלכלן ובנקאי, נשיא Banco Espírito Santo
יוליאו סרמנטו (1948–2021) אמן מולטימדיה וצייר; חי ועבד באסטוריל
מרסלו רבלו דה סוזה (נולד ב-1948), פוליטיקאי פורטוגלי, שר לשעבר, פרופסור למשפטים, עיתונאי לשעבר, אנליסט פוליטי ונשיאה הנוכחי של פורטוגל מאז 2016
מנואל בוטלו (נולד ב-1950) אמן פורטוגלי שחי ופועל באסטוריל
אנה גומס (נולדה ב-1954) דיפלומטית ופוליטיקאית לשעבר פורטוגזית
איזבל ג’ונט (נולדה ב-1960) נשיאת הפדרציה הפורטוגלית של בנקי מזון
אאור אטיקה (נולדה ב-1970) שחקנית, סופרת ובמאית צרפתייה.
שאבלי איגלסיאס (נולדה ב-1971) עיתונאית ואשת חברה ספרדית, בתו של חוליו איגלסיאס
לואנה פיובאני (נולדה ב-1976), שחקנית ברזילאית ודוגמנית לשעבר.
דיוגו מצ’אדו (נולד ב-1980) הידוע בשם Add Fuel, אמן חזותי ומאייר פורטוגלי
Ricardo Baptista Leite (נולד ב-1980) רופא, אקדמאי, פוליטיקאי וסופר
דניאלה רוח (נולדה ב-1983, בוסטון, מסצ’וסטס), שחקנית פורטוגזית-אמריקאית, שגדלה בפורטוגל, מככבת כיום בסדרת הטלוויזיה NCIS: Los Angeles.
ורה קולודציג (נולדה ב-1985) שחקנית פורטוגזית, שגדלה בקשקאיש.
Ana Gomes Ferreira (נולדה ב-1987) הידועה בשם Ana Free, זמרת/כותבת שירים שהפכה פופולרית על ידי YouTube
מריאנה בנדהולד (נולדה ב-1995) זמרת, שחקנית וכותבת שירים פורטוגזית-אמריקאית.

ספורט
נונו דוראו (נולד ב-1962) כדורגלן ומאמן רוגבי פורטוגלי עם 44 כיבושים בנבחרת פורטוגל
פרננדו גונסאלבס (נולד ב-1967) כדורגלן עבר עם 43 שערים
פאולו פריירה (נולד ב-1979) כדורגלן עבר עם 306 כיבושים ו-62 בנבחרת פורטוגל
דוארטה פליקס דה קוסטה (נולד ב-1985) נהג מכונית מרוצים
אנטוניו פליקס דה קוסטה (נולד ב-1991) נהג מכונית מרוצים, נהג מבחן לשעבר של רד בול ואלוף הפורמולה E לשנת 2020
פרננדו וארלה (נולד ב-1987) כדורגלן עם למעלה מ-350 שחקני מועדון ו-49 עבור קייפ ורדה
פרדריקו מוראיס (נולד ב-1992) גולש בליגת הגלישה העולמית
תרזה בונבאלוט (נולדה ב-1999) גולשת בליגת הגלישה העולמית, אלופת אירופה לנוער 2016 ו-2017 ואלופת אירופה מוקדמות WSL 2021-2022
מלכות

אומברטו השני, 1944
מלך פורטוגל לואיס הראשון (1838 – 1889 בקשקאיש) חבר בית השליט של בראגנזה ומלך פורטוגל מ-1861 עד 1889.

המלך קרול השני של רומניה (1893–1953) ומיקלוס הורטי (1868–1957), יורש העצר של ממלכת הונגריה, חיו ומתו שניהם באסטוריל שבקשקאיש.

אדוארד, דוכס ווינדזור (1894–1972) לשעבר אדוארד השמיני בתקופת שלטונו הקצר כמלך בריטניה ואשתו וואליס, הדוכסית מווינדזור (1896–1986), שהו בקשקאיש ביולי 1940 בהמתנה לספינה לאיי הבהאמה.

מלך איטליה אומברטו השני (1904–1983) המלך האיטלקי האחרון עד למשאל עם סיים את המלוכה האיטלקית בשנת 1946. הוא חי את שארית חייו בקשקאיש.

הנסיך חואן מספרד, רוזן ברצלונה (1913–1993), (בנם של מלך ספרד אלפונסו ה-13 והנסיכה ויקטוריה יוג’יני מבאטנברג, היורש המיועד לכס המלכות הספרדי, התגורר גם הוא בעיריית קאסקאיס עם משפחתו. בנו של הנסיך חואן, המלך לעתיד חואן קרלוס הראשון מספרד (נולד ב-1938) חי את ילדותו בגלות באסטוריל, בעוד אחיו הצעיר הנסיך אלפונסו מבורבון (1941–1956) מת שם ונקבר במקור בקשקאיש.

לואיסה איזבל אלווארז דה טולדו, הדוכסית ה-21 של מדינה סידוניה (1936–2008) בעלת דוכסות מדינה סידוניה בספרד.

הצאר שמעון השני מבולגריה (נולד ב-1937), הגיע לעירייה, יחד עם אמו צארינה ג’ובאנה מאיטליה (1907-2000) שמתה באסטוריל.
הוא חזר מהגלות כדי להיבחר לראש ממשלת בולגריה מ-2001 עד 2005.

הנסיך צ’ארלס פיליפ, דוכס אנז’ו (נולד ב-1973) צאצא של המלך האחרון של צרפת חי בקשקאיש מאז 2008.