כיצד לבחור עורך דין בארצות הברית

עורך דין מומלץ

בחירה נכונה של עורך דין בארצות הברית היא משימה מורכבת, במיוחד עבור ישראלים ואנשי עסקים המתמודדים עם מערכת המשפט האמריקאית הענפה. ארה”ב כוללת חמישים מדינות שונות, שלכל אחת מהן חוקים ייחודיים, בתי משפט משלה, נהלים משתנים והגדרות מקצועיות שונות לגבי עורכי הדין. כשמתווספים לכך שיקולים של שפה, תרבות משפטית, ריחוק גאוגרפי וכמובן צרכים עסקיים מגוונים – מתקבלת תמונה סבוכה למדי.

• חשוב להבין שהמערכת המשפטית בארה”ב פדרלית ברובה, אך חוקים רבים מוסדרים ברמת המדינות.
• יש לזכור שכל מדינה מפעילה גם את בתי המשפט המקומיים שלה, העוסקים בענייני חוזים, נזיקין, מיסים, הגבלים עסקיים ועוד.
• עבור ישראלים, סוגיות של ויזות עבודה, היתרי שהייה, דיני מיסים בינלאומיים ועסקאות בין לאומיות הופכות את המשוואה למורכבת אף יותר.

במאמר זה נסקור את מרבית המדינות בארצות הברית, נבין איך פועלים החוקים המקומיים, מהם סוגי ההליכים הנפוצים בכל מדינה, אלו תחומי התמחות נדרשים אצל עורכי דין בכל אזור, ואיך ישראלים יכולים בצורה יעילה בין כל האפשרויות.
• נתמקד בתובנות פרקטיות: איפה לחפש עורך דין, איך להעריך את המומחיות שלו, מהן העלויות הצפויות וכיצד להתנהל מבחינה מנטלית ועסקית.

• נרחיב על המודל המשפטי הפדרלי לעומת המודל המדינתי, ועל ההבדלים המהותיים בין מדינות כמו ניו יורק, קליפורניה, טקסס, פלורידה, אילינוי ואחרות.

המסגרת המשפטית האמריקאית: נקודת מוצא
ארצות הברית היא פדרציה שבה כל מדינה מנהלת חלק ניכר מהסדרים המשפטיים שלה בעצמה. למרות שקיימת מערכת פדרלית, שבה בתי משפט דנים בעניינים שנוגעים לחוקה האמריקאית או לחוקים פדרליים (כמו תביעות זכויות יוצרים, פטנטים והגבלים עסקיים חוצי מדינות), עניינים רבים אחרים מטופלים בערכאות המדינה: בתי משפט אזרחיים, פליליים ודיני משפחה, לצד בתי משפט מיוחדים כמו תביעות קטנות, דיני תעבורה ועוד.
• בכל מדינה: יש רישיונות עריכת דין נפרדים, בחינות לשכה משלה, קוד אתי ייחודי והרכב של בתי משפט מקומיים.
• עורכי דין יכולים לפעול ברמה הפדרלית גם אם הם מוסמכים במדינה אחת, אך נדרשת הסמכה נוספת כדי להופיע בבתי משפט במדינה אחרת, למעט מקרים בהם מתקיימים הסדרי שיתוף פעולה (Pro Hac Vice).
• עבור ישראלים: חשוב לדעת שעו”ד אמריקאי בדגש על מדינה מסוימת לא תמיד מוסמך לייעץ בעניינים משפטיים של מדינה אחרת. אם פונים לעורך דין מניו יורק אך העסק שלכם פועל גם בניו ג’רזי, ייתכן שתצטרכו התמחות כפולה או שיתוף פעולה בין משרדים.

החלוקה המדינתית וחוקים ייחודיים
בכל מדינה בארה”ב ניתן למצוא חקיקה מקומית בתחומים כמו:
• דיני חברות (Corporate Law) – דלאוור מפורסמת כחממה לייסוד חברות, ניו יורק וקליפורניה מציעות רגולציה עסקית מורכבת, טקסס מעודדת עסקים עם מיסוי נוח.
• דיני נזיקין (Tort Law) – חלק מהמדינות נחשבות לידידותיות יותר לתובעים (כמו קליפורניה) וחלקן לידידותיות יותר לנתבעים (כמו טקסס או פלורידה), בהתאם לנטיות בתי המשפט העליונים של אותן מדינות והפסיקה המקומית.
• דיני משפחה – גירושין, משמורת ילדים, הסדרי מזונות והסכמי ממון שונים ממדינה למדינה, הן ברמת הסכומים והן ברמת האכיפה.
• דיני עבודה – קליפורניה נחשבת קשוחה יותר כלפי מעסיקים, ואילו מדינות דרום מסוימות מפעילות חוקי “Right to Work” שמגבילים מאוד את כוחם של איגודי עובדים.
• דיני מיסוי (State Tax Law) – יש מדינות ללא מס הכנסה מדינתי (כמו פלורידה או טקסס), בעוד שאחרות (כמו קליפורניה וניו יורק) מטילות מס משמעותי בנוסף למס הפדרלי.

משמעות הדבר היא שבחירת עורך דין תלויה לא רק בתחום ההתמחות הרצוי אלא גם בשאלה באיזו מדינה פועל העסק שלכם, או באיזו מדינה אתם מתגוררים. ישראלים רבים המגיעים לארה”ב לצורך השקעות נדל”ן, למשל, בוחרים עורכי דין מקומיים במדינה שבה נמצאים הנכסים. אנשי עסקים שרוצים להתמזג עם חברות אמריקאיות או לערוך הסכמי הפצה ברחבי ארה”ב נדרשים לעיתים לסיוע של מספר עורכי דין בעת ובעונה אחת.

מדריך לכל מדינה: סקירה כללית והמלצות

ניו יורק
• נחשבת בירת העסקים והפיננסים של ארה”ב.
• מערכות משפט עמוסות, בתי משפט מסחריים מיוחדים (Commercial Division) לטיפול בסכסוכים עסקיים בהיקף גדול.
• חיוני לבדוק אם עוה”ד מכיר את תקנות NYS (New York State) ואת תקנות העיר ניו יורק.
• עבור ישראלים: מומלץ עורך דין דו-לשוני אם אפשר, או משרד שיש בו דובר עברית. בתחום המיסוי הבינלאומי, עו”ד בניו יורק יכול לספק עצות ספציפיות לגבי הדיווח לרשות המיסים האמריקאית (IRS) ולרשויות בישראל.
• חברות ויזמות: מומלץ לבדוק עורכי דין המתמחים בסטארט-אפים, בהשקעות נדל”ן ובדיני הגירה, במיוחד בשל ההיקף הגדול של פעילות בינלאומית בניו יורק.

קליפורניה
• מדינה הנחשבת “פרוגרסיבית” משפטית, עם הגנות חזקות על זכויות עובדים וסביבה עסקית ענפה בתחום הטכנולוגיה והבידור.
• בתי המשפט נוטים בפסיקה צרכנית מרחיבה, לא פעם מעודדים תובענות ייצוגיות, ודיני נזיקין מאפשרים פסיקת פיצויים משמעותית.
• סן פרנסיסקו, לוס אנג’לס וסן דייגו הן ערי מפתח בעלות אופי משפטי משלהן (למשל, תעשיית ההיי-טק בסן פרנסיסקו).
• לישראלים: כדאי לחפש עו”ד שמכיר את חוקי העבודה המחמירים (למשל, California Labor Code), דיני סייבר וזכויות יוצרים (Silicon Valley) ודיני תקשורת (Hollywood).
• תחום הגיוס וההשקעות בסטארט-אפים: קליפורניה מתאפיינת בחוזים ייחודיים בנושא אופציות לעובדים, הסדרי סודיות וצווי מניעה למניעת תחרות.

טקסס
• ידועה בחוקים “ידידותיים לעסקים”: מיסוי נמוך, רגולציה מצומצמת יחסית, עידוד חברות לעבור ליוסטון, דאלאס, אוסטין.
• תפיסות שמרניות יותר בבתי המשפט עשויות לסייע לחברות בנושאי נזיקין (הפחתת פיצויים בתביעות רשלנות), אך עלול להיות קשה יותר לתובעים.
• ישראלים העוסקים בנפט וגז או חוות טכנולוגיה עשויים להעדיף עו”ד טקסני עם התמחות בתעשייה זו.
• כדאי לוודא שעורך הדין מבין את ההשלכות הפדרליות, כמו גם את ההסדרים הייחודיים של דיני נפט, חוזים ותשתיות.

פלורידה
• יעד פופולרי לישראלים מבחינת הגירה, השקעות נדל”ן (בעיקר במיאמי, אורלנדו) ופעילויות תיירות.
• אין מס הכנסה מדינתי, מה שהופך אותה לאטרקטיבית למשקיעים אך דורש הבנה של דיני מיסוי פדרליים ומקומיים אחרים (Property Tax, Sales Tax).
• עורך דין בפלורידה צריך להכיר את רפורמות הנדל”ן המקומיות, חוקי התכנון והבנייה (Zoning Laws) וכללי רישוי לעסקים בתחומי השירותים.
• בדיני משפחה (כגון הסכמי גירושין), בתי המשפט בפלורידה נחשבים מתונים יחסית, אך יש לשים לב לחוקים בנושאי חלוקת רכוש ו-Alimony.

אילינוי
• מדינה מרכזית במרכז ארה”ב, עם מוקד משפטי חשוב בשיקגו.
• סביבת עסקים מגוונת, מעיר מסחר ענקית (שיקגו) ועד אזורים חקלאיים ומפעלים.
• עורכי דין כאן מורגלים להתנהלות מסחרית בערכאות מקומיות ובבתי משפט פדרליים בשיקגו.
• לישראלים: תחום הייצוא והייבוא, חברות המזון והחברות התעשייתיות באזור מעניקות הזדמנויות עסקיות אך דורשות ליווי משפטי מדויק.
• בדיני נזיקין, אילינוי מתאפיינת בחקיקה תומכת תובעים, אך השופטים בשיקגו בעלי רקע מסחרי-עסקי נרחב ומכירים מנגנוני יישוב סכסוכים אלטרנטיביים.

בוסטון, מסצ’וסטס
• מרכז אקדמי, משפטי וטכנולוגי (סטארט-אפים, ביוטכנולוגיה).
• האווירה המשפטית מושפעת ממסורת עתיקה (היסטוריה של ארה”ב בראשית דרכה) אך לצד פתיחות מודרנית בחדשנות.
• לישראלים: מאחר שבוסטון מייצאת חדשנות, חברות ישראליות המחפשות שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים (MIT, הארוורד) נדרשות לשירותי עו”ד מבוססים היטב בתחום קניין רוחני.
• חשוב שעוה”ד יכיר את מערכת המשפט המקומית של מסצ’וסטס ואת הזירה הפדרלית ב-Boston District Court.

וושינגטון די.סי.
• למרות שאינה מדינה, רוב הישראלים מכירים אותה כמרכז שלטון פדרלי, רגולציות ותביעות חוקתיות.
• עורכי דין מקומיים מתמחים ביחסי ממשל, לובינג, חוקים פדרליים (כמו תחום הביטחון, סחר בין לאומי).
• אנשי עסקים עשויים להצטרך עו”ד בוושינגטון די.סי. לצורך מגעים מול משרדי ממשלה, משרד המסחר או מכוני תקינה פדרליים.
• לתביעות מדינתיות (בדומה למדינה עצמאית) יש סמכות ייחודית, אך המסגרת מעט מסובכת כי מדובר ב-District מיוחד.

ג’ורג’יה (אטלנטה)
• אטלנטה מוכרת כמוקד תעופה חשוב, מרכז חברות (כמו Coca-Cola, Delta Airlines), והתרחבות טכנולוגית.
• דיני עבודה בג’ורג’יה עשויים להיות ליברליים יותר כלפי מעסיקים מאשר בקליפורניה.
• עורכי דין דרומיים מתמקצעים לא פעם גם בליטיגציה פלילית-מסחרית.
• עבור ישראלים, חיבור לעסקים מקומיים בתחומי השילוח, התעשייה והמסחר הבינלאומי דורש עו”ד שמכיר היטב את חוקי ה-Uniform Commercial Code (UCC).

והרשימה עוד ארוכה: וושינגטון (המדינה), קולורדו, נבדה, הוואי, אלסקה, אורגון, מישיגן, ניו ג’רזי, פנסילבניה, צפון קרוליינה, דרום קרוליינה ועוד. בכל אחת, קיים פסיפס חוקים ונהלים משלה. כשאתם ניגשים לבחור עורך דין, מוטב שתוודאו שהוא לא רק “עורך דין מורשה” אלא בעל ניסיון ספציפי בתחום המשפטי שלכם במדינה שבה אתם זקוקים לייצוג.

סוגי התביעות וההליכים העיקריים ברחבי ארה”ב
עבור ישראלים ואנשי עסקים, כדאי לשים לב למספר תחומים בהם יש רלוונטיות גבוהה:

• ליטיגציה מסחרית: סכסוכי חוזים, הפרת זכויות יוצרים, תביעות בענייני סחר אלקטרוני, זכויות הפצה וזיכיונות, או הקמת מיזמים משותפים בין חברות ישראליות לחברות אמריקאיות.
• דיני חברות ותאגידים: ייסוד חברה אמריקאית (Incorporation), רישום ב-LLC או C-Corp, הסדרים בין בעלי מניות, רגולציה מול הרשויות המקומיות או SEC (רשות ניירות הערך הפדרלית).
• נדל”ן: רכישה והשכרת נכסים מסחריים, עסקאות מול קבלנים, התמודדות עם חוקי מקרקעין מקומיים שונים (כמו המגבלות בקליפורניה מול החופש היחסי בדלאוור).
• הגירה ואשרות: ויזות עבודה (L, H, E, O), הסדרת מעמד חוקי למשקיעים זרים, התאמה של חוזי עבודה לקודים הפדרליים והמדינתיים.
• מיסוי בינלאומי: שילוב בין מס פדרלי, מס מדינתי וחובות דיווח לרשות המסים הישראלית. לעיתים נדרשים עורכי דין המתמחים באמנות מס (למשל אמנת המס ארה”ב-ישראל).
• דיני עבודה ותעסוקה: ניסוח חוזים, הסכמי אי-תחרות, מדיניות פיטורים, מנגנוני פיצויי פיטורין בהתאם לחוקים של מדינות כמו ניו יורק או קליפורניה.
• קניין רוחני: רישום פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO), הגנה על סימני מסחר, תביעות זכויות יוצרים. לרוב תחום רלוונטי במיוחד לסטארט-אפים ישראליים.
• ליטיגציה פלילית: מקרים של חקירות FBI, SEC, IRS בחשד להלבנת הון, עבירות צווארון לבן או הפרת סנקציות בינלאומיות. נדרשים עורכי דין בעלי קשרים עם הרשויות הפדרליות.

איך לבחור עורך דין בכל מדינה: שיקולים פרקטיים
הנה כמה טיפים (בצורת תבליטים) שיעזרו לכם לגבש החלטה מושכלת:

• חפשו עו”ד מורשה במדינה הרלוונטית. וודאו שהוא מופיע כפעיל בלשכת עורכי הדין של אותה מדינה.
• בדקו את תחום ההתמחות: ליטיגטור, עו”ד חוזים, עו”ד מיסוי, עו”ד הגירה, עו”ד ביטוח וכו’. אין טעם בעו”ד “כללי” אם אתם צריכים עו”ד מסחרי מנוסה או עו”ד דיני משפחה שיודע לפתור סכסוכי גירושין בין-לאומיים.
• שאלו על ניסיון קונקרטי בתיקים דומים לשלכם (למשל, “האם טיפלת בעבר בסטארט-אפים ישראליים שמתאגדים בדלאוור?”).
• חפשו המלצות על שירותים דו-לשוניים: בישראל יש משרדי עורכי דין אמריקאים עם נציגות בתל אביב, וגם משרדי עורכי דין ישראליים-אמריקאיים שפועלים בחוף המזרחי או המערבי. שפה משותפת היא יתרון גדול.
• בדקו עלות שכר טרחה: כל מדינה נבדלת בעלות מחיה שונה; עו”ד בניו יורק או סן פרנסיסקו עשויים לגבות שעת ייעוץ של 500-1000 דולר, בעוד שבאזורים קטנים יותר ייתכן תעריף נמוך משמעותית.
• דרשו חוזה התקשרות ברור, כולל עמלת הצלחה (Contingency Fee) בתביעות נזיקין או תשלום שעתי בתיקי ליטיגציה ארוכים.
• בקשו הבהרה אם יש צוות מומחים במשרד (רואי חשבון, חוקרים פרטיים) או שצריך לשכור אותם בנפרד.
• וודאו שיש גישה למערכת בתי משפט פדרלית: אם התביעה שלכם יכולה להגיע לרמה הפדרלית, ודאו שעוה”ד מורשה להופיע גם שם או שיש לו שותפים שיכולים לעשות זאת.

השפעות תרבותיות ומשפטיות עבור ישראלים
עבור ישראלים, חשוב לזכור שהתרבות העסקית והמשפטית בארצות הברית שונה מזו שבישראל:

• חוזים ארוכים ומפורטים, הרבה “אותיות קטנות”.
• הליכי גילוי מסמכים (Discovery) נרחבים יותר בבתי המשפט האמריקאיים, יכולים לגרום להליכי ליטיגציה להתארך ולעלות ממון רב.
• פיצויים גבוהים בתביעות נזיקין (כמו תביעות רשלנות רפואית או הפרת חוזה משמעותית) הם בהחלט אפשרות, אך כרוכים בסיכון ובעלות משפטית גבוהה.
• למי שאינו שולט באנגלית משפטית, יש צורך בתרגום מקצועי, וחשיבות עליונה לייצוג שמסוגל לגשר על פערים תרבותיים.
• “תצהיר” (Affidavit) ו”עדות מוקדמת” (Deposition) הן פרקטיקות נפוצות שאין להן תמיד מקבילה מדויקת בישראל. עורכי דין מנוסים יודעים להכין לקוחות לקראתן באופן יסודי.

משרדים בינלאומיים לעומת משרדים מקומיים קטנים
בכל מדינה תמצאו הן משרדי ענק בינלאומיים (“Big Law”) והן משרדי “בוטיק” מקומיים קטנים. לשניהם יתרונות וחסרונות:

• משרד גדול:
– צוות רב-תחומי המסוגל לכסות תחומי מסחר, ליטיגציה, מיסוי והגירה תחת קורת גג אחת.
– קשרים ענפים עם מומחים ובתי משפט.
– עלות שעתית גבוהה יותר, ולפעמים נוצרת הרגשה של “לקוח קטן בספינת ענק”.

• משרד בוטיק:
– יחס אישי, התמקדות בתחום ייחודי (למשל, משפט מסחרי בקולורדו או ליטיגציית נדל”ן בפלורידה).
– זמינות ומחיר לעיתים נוחים יותר.
– ייתכן מחסור במשאבים כשעולה צורך בתיק גדול או מורכב, למשל תביעה פדרלית בחלקים שונים של ארה”ב.

תחזית לעתיד: עריכת דין בארה”ב בעידן הגלובליזציה
בעשור האחרון מתחוללים שינויים משמעותיים בשוק עריכת הדין האמריקאי:

• התפתחות שירותים מקוונים: יותר שירותים משפטיים ניתנים אונליין, כולל פגישות ייעוץ בווידאו, חתימות דיגיטליות והגשת מסמכים אלקטרוניים.
• התרחבות טרנד הבינלאומיות: עורכי דין אמריקאים משתפים פעולה עם משרדי עורכי דין במדינות נוספות לצורך טיפול משולב בלקוחות שמעבר לים. זה רלוונטי מאוד לחברות ישראליות.
• חוקים פדרליים חדשים: בתקופת הקורונה ולאחריה נכנסו חקיקות בנושאי סיוע לעסקים, הטבות מס זמניות, והגבלות על נסיעות. אלו מחייבים עורכי דין לעמוד בקצב.
• התמקדות ב-Big Data ו-AI: עורכי דין מתחילים להשתמש בכלים טכנולוגיים לסריקת מסמכים, לניתוח סיכויים במשפט ולניהול פרוצדורות גילוי מסמכים.
• רגולציית סייבר והגנה על פרטיות: חוקים כמו CCPA בקליפורניה או תקנות פדרליות מתחום הסייבר משנים את הדרך שבה חברות פועלות. לישראלים שיש להם חברות הייטק בארה”ב, עו”ד המתמחה בתחום הטכנולוגיה ימשיך להיות בעל ערך מוסף אדיר.

כל אלה הופכים את בחירת עורך הדין למורכבת עוד יותר, אך גם פותחים דלתות למשרדים פרוגרסיביים שמוכנים לתת מענה היברידי – חלקו פיזי, חלקו דיגיטלי – עבור לקוחות מרחוק. ישראלים יכולים להסתמך על הטכנולוגיה כדי לנהל קשר רציף עם עורכי הדין בארה”ב, מה שמייעל את הטיפול המשפטי ומצמצם עלויות נסיעה.

דגשים חשובים לפני חתימת הסכם ייצוג
מומלץ מאוד לבקש מעורך הדין הצעה כתובה לתנאי שכר הטרחה לפני תחילת העבודה:

• Retainer Agreement: חוזה ריטיינר שבו מצוין גובה המקדמה, התעריף השעתי (אם רלוונטי), ומה כוללים השירותים (האם כולל הכנת כתב תביעה, הופעות בבית משפט, מיילים טלפוניים, עבודה משפטית על מסמכים מורכבים וכו’).
• תנאי הפסקת ההתקשרות: מה קורה אם אתם לא מרוצים ורוצים להחליף עו”ד באמצע התהליך? האם יש סעיף פיצוי?
• חיסיון וסודיות: מובן שעורך הדין חייב לשמור על סודיות אך כדאי להבהיר זאת. אם ישנם מסמכים רגישים שקשורים בעסקאות בינלאומיות, דרשו הגנה נוספת.
• שיתוף פעולה עם צדדי ג’: עוה”ד ייתכן שישכור מומחים חיצוניים (רואי חשבון, יועצים טכניים) – בדקו כיצד מתבצע התמחור, מי נושא בעלויות.

בחירת עורך דין לענייני הגירה
נושא חשוב לישראלים הוא הגירה לארה”ב, הוצאת ויזות ושינוי סטטוס.
• הגשת בקשות לויזות עסקיות (E-2 למשקיעים, L-1 להעברת מנהלים, H-1B לעובדים מקצועיים) מצריכה עו”ד הגירה בקיא מאוד בנוהלי USCIS (רשויות ההגירה הפדרליות).
• חוקים מדינתיים אינם משחקים תפקיד משמעותי בתחום ההגירה, אך רישיונות עבודה והזדמנויות תעסוקה עלולים להיות תלויים בחוקים המקומיים.
• עו”ד שמכיר את הנטיות של הקונסוליה האמריקאית בישראל יכול לסייע במילוי נכון של טפסים, הכנת ראיון, והצגת התיק בצורה הטובה ביותר.

ניהול סכסוכים בינלאומיים בין ישראל לארה”ב
לעיתים מתעוררים סכסוכים מורכבים שבהם צד אחד ישראלי וצד שני אמריקאי.
• שאלת הסמכות השיפוטית: לא פעם מתנהל ויכוח אם הדיון יתקיים בבית משפט אמריקאי או בית משפט בישראל. עורכי דין המתמחים בסכסוכים בינלאומיים יודעים איך לקבוע סעיפי “Forum Selection” בחוזים.
• חוות דעת מומחים: ייתכן שתצטרכו חוות דעת ישראלית על חוק כלשהו, שתוצג בבית המשפט האמריקאי. עורכי הדין שלכם צריכים גישה למומחים בישראל.
• אכיפת פסקי דין: פסק דין אמריקאי לא תמיד נאכף אוטומטית בישראל, ולהיפך. נדרש הליך להכרה בפסק הזר. חשוב לבחור עו”ד שמבין את הדינמיקה של הכרה ואכיפה בין המדינות.

טיפים לניהול משא ומתן יעיל עם עורך דין אמריקאי
• הבינו שהזמן של עורך הדין מתומחר שעתית, לכן היו ממוקדים כשאתם מסבירים את מצבכם.
• עשו “שיעורי בית” על החוקים הרלוונטיים או על תיקים דומים, כדי לא להשקיע זמן התייעצות יקר מדי בפרטים מיותרים.
• המנעו מלשנות אסטרטגיה בכל רגע נתון. גיבוש תוכנית משפטית עקבית מאפשר לעורך הדין לנהל את התיק ביעילות רבה יותר.
• תעדו תקשורת חשובה במייל, שמרו על ארכיון מסודר של מסמכים, הסכמים, התכתבויות. זה יחסוך זמן גם לעורך הדין.
• היו כנים וגלויים: אם ישנה בעיה משפטית לא נוחה (למשל, חשד להעלמות מס בעבר), עדיף שעורך הדין יידע מראש ויתכונן.

מעורבות משרדי עורכי דין ישראליים המחזיקים רישיון בערה”ב
בשנים האחרונות יותר עורכי דין ישראלים רוכשים רישיון לעריכת דין בארצות הברית (לאחר שעוברים את בחינת הלשכה במדינות כמו ניו יורק, קליפורניה וכו’). עבור ישראלים, אלה יכולים להיות אנשי מפתח:

• הם דוברי עברית ומכירים את התרבות הישראלית, לצד הבנה מעמיקה של החוקים האמריקאיים המקומיים.
• הם עשויים להציע חיבור טבעי בין שתי מערכות המשפט, כולל ניסוח חוזים עברית-אנגלית או ייצוג משפטי מלא בארה”ב.
• עלויות עשויות להיות גבוהות יותר אם המשרד מקיים גם סניף אמריקאי וגם סניף ישראלי, אך יש ערך מוסף גדול בנוחות העבודה ובהבנת הצרכים העסקיים שלכם.

משמעות “תיק פדרלי” וכיצד לבחור עו”ד המתאים לכך
יש מקרים בהם סוגיה מסוימת שייכת לא לסמכות מדינתית אלא דווקא לסמכות פדרלית (למשל, הפרת זכויות יוצרים, פטנטים, תביעות לפי חוקים פדרליים כגון RICO כנגד ארגוני פשיעה או מקרים של Diversity Jurisdiction כאשר תובע ונתבע ממדינות שונות וסכום התביעה מעל 75,000$).
• בתיקים פדרליים תזדקקו לעו”ד שמורשה לפעול בבית משפט פדרלי (לא מספיק רישיון מדינתי סתם).
• עורכי דין פדרליים מנוסים מכירים את הנהלים הפנימיים של ה-Federal Rules of Civil Procedure.
• מי שמתכנן להגיש תביעת פרו מנייה בפדרל (Pro Se) עשוי להיתקל בקשיים משמעותיים אם אינו עו”ד, ולכן עדיף להצטייד בייצוג מתאים.

סכסוכי משפחה ורילוקיישן: גירושין בארה”ב בין ישראלים
נושא רגיש נוסף הוא גירושין וענייני משפחה. עבור זוגות ישראלים שהעתיקו את מושבם לארה”ב:
• אם הילדים חיים עתה במדינה מסוימת, ייתכן שבית המשפט לא ירצה להתיר העברה שלהם למדינה אחרת ללא הסכמה.
• עו”ד המתמחה בדיני משפחה באותה מדינה יידרש כדי לקבל הסכם גירושין או הסכם ממון שפועל על פי חוקי המדינה.
• חשוב גם לשלב עו”ד ישראלי, אם מדובר בשיתוף נכסים שנשארו בישראל או סוגיות של ירושה בין לאומית.

התייחסות להיבטי ארביטראז’ וגישור
בארצות הברית, הליך הגישור (Mediation) והליך הבוררות (Arbitration) הפכו פופולריים לפתרון סכסוכים ללא צורך בליטיגציה מלאה.
• אם אתם נדרשים ליישב מחלוקת מסחרית, ייתכן שהחוזה שלכם כולל סעיף ארביטראז’ מחייב (Binding Arbitration) באיזושהי התאגדות פרטית או לפני ארגון כמו AAA (American Arbitration Association).
• עו”ד המנוסה בארביטראז’ יכול לקצר תהליכים ולחסוך כסף רב.
• במסגרת הגישור, עורך הדין יסייע לכם להציג את עמדתכם בצורה משכנעת, אך עליכם לשמור על גמישות מחשבתית כדי להגיע לפשרה מוסכמת.

הבדל בין Civil Law ל-Common Law
ברוב המדינות בארה”ב פועלים לפי מסורת ה-Common Law האנגלית, המבוססת על תקדימים משפטיים (Case Law).
• בלואיזיאנה, למשל, עדיין ישנם שורשים ל-Civil Law (משפט צרפתי), מה שיוצר הבדלים דקים אך חשובים בכללי הראיות ובפרשנות חוזים.
• ממילא, בעת בחירת עו”ד בלואיזיאנה, כדאי לשים לב לניסיון הספציפי במערכת המשפטית ה”מעורבת” של מדינה זו.

שילוב בין רגולציה מדינתית לפדרלית
• תחום הבריאות (Healthcare) מתנהל בחלקו לפי חקיקה פדרלית (Medicare, Medicaid) אך גם חוקים מדינתיים פרטניים המסדירים רישיונות רופאים, אחיות ומרפאות.
• תחום הביטוח (Insurance) מוסדר בעיקר במדינות (לכל מדינה קומישנר ביטוח משלה), אך חלקו גם בפיקוח פדרלי.
• תחום הבנקאות (Banking) משלב בין רגולציה פדרלית (Federal Reserve, FDIC) לבין רישיונות בנקאיים מק