עורך דין פלילי | עו”ד פלילי | משרדי עורכי דין פליליים

עורך דין פלילי

עורך דין מומלץ

כל אדם באשר הוא, יכול ביום מן הימים לקבל זימון לחקירת משטרה, אם כעד ואם כחשוד בעבירה. לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין פלילי יכולה להיות השפעה הרת גורל על המשכו של ההליך, שהרי עד יכול להפוך בן רגע לחשוד ובקלות רבה יהפוך חשוד לנאשם.

על כן, אם זומנתם למשטרה או לכל גוף חקירה אחר, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הפלילי באופן מיידי וללא דיחוי.
עורך הדין ישמע מכם את השתלשלות העניינים ויגבש את האסטרטגיה המשפטית הנכונה להתמודדות מול המשטרה והפרקליטות.

עורך דין ומשרדי עורכי דין פלילי

חיפוש עורך דין פלילי







המשפט הפלילי
עולם המשפט מתחלק לשלושה תחומים מרכזיים: המשפט האזרחי, המנהלי והפלילי. המשפט הפלילי קובע אלו התנהגויות מהוות עבירה פלילית וכן, מהו העונש בגינה של כל עבירה.
מדובר בתחום רחב מאוד, החל מעבירות מין, אלימות וסמים וכלה בעבירות רכוש וצווארון לבן.

החקיקה המרכזית במשפט הפלילי הוא חוק העונשין, תשל”ז – 197 המעגן את מרבית העבירות הפליליות בישראל אך לצידו חוקים נוספים הקובעים התנהגויות אסורות המהוות מעשה פלילי ביניהם: החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח – 1998, החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א – 1991, חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 ועוד.

חובת ההוכחה
להבדיל מהמשפט האזרחי, בו הצדדים להליך הם לרוב האזרחים, במשפט פלילי ההליך מתקיים בין המדינה לאזרח. המדינה מיוצגת על ידי הפרקליטות והנאשם זקוק לעורך דין פלילי לצידו, הנקרא גם סנגור פלילי, אשר ישמור על זכויותיו בהליך המשפטי ויפעל למזער את הנזק שנגרם לו מההליך.

בהליך אזרחי, על מנת שהתביעה תתקבל על ידי בית המשפט, יידרש התובע לעמוד בנטל הוכחה של מבחן הסתברות, קרי 51%. לעומת זאת, הרשעה פלילית מחייבת חובת הוכחה של מעל ספק סביר. נטל ההוכחה הוא על כתפי הפרקליטות, המוסמכת גם להציע לנאשם הסדר טיעון.
במסגרתו, תמורת הודאתו, תופחת חומרת העבירה בכתב האישום ועמה גם חומרת העונש שיוטל על הנאשם.

במה עוסק עורך דין פלילי?
עורכי דין המתמחים במשפט הפלילי מייצגים עדים, חשודים ונאשמים בעבירות פליליות. הדין הפלילי כולל מגוון של עבירות, חלקן עבירות קלות יחסית אשר הרשעה בהן יכולה להסתכם בעבודות שירות וקנס וחלקן חמורות מאוד, אשר הרשעה חושפת את הנאשם למאסר ממושך ובעבירות המתה, למאסר של עשרות שנים ואף מאסר עולם.

עורך הדין מלווה את הלקוח מהשלב הראשוני של ההליך הפלילי, הוא חקירת המשטרה ותפקידו יהיה לנסות למנוע הגשת כתב אישום וסגירת התיק. ככל שרשות התביעה, תחליט על העמדה לדין, עורך הדין ייצג את הנאשם במשפט הפלילי ויפעל לכך כי הוא יקבל את העונש המינימאלי האפשרי.
בנוסף לייצוג חשודים ונאשמים, חלק מעורכי הדין הפליליים מייצגים גם נפגעי עבירה ושומרים על זכויותיהם השונות לאורך ההליך הפלילי.

חשיבות ההיוועצות בעורך דין פלילי לפני חקירה משטרה
כאמור, ההליך הפלילי נפתח בחקירת משטרה. אנשים רבים אינם מודעים לכך כי קבלת ייעוץ משפטי לפני החקירה הוא קריטי. ליווי של עורך דין מקצועי ומנוסה יכול לעשות את ההבדל בין סגירת התיק ללא העמדה לדין, לבין הגשת כתב אישום נגד החשוד.

לעיתים, תקבלו זימון טלפוני ותתבקשו להגיע לחקירה בתוך כמה ימים, אז יש לכם שהות מספקת לפנות לסנגור אשר יכין אתכם לחקירה. במקרים אחרים, המשטרה תגיע אל ביתכם ותיקח אתכם לחקירה בתחנה באופן מיידי.
אז, חשוב מאוד כי תעמדו על זכותכם החוקית להיוועץ עם עו”ד ולא להסכים לתחילת החקירה לפני שעורך הדין יגיע לתחנה.

נבחרי 2024 עורך דין פלילי ומשרדי עורכי דין פלילי

 

 

שם העורך דיןתיאור המשרד
אבי חימימשרד עורכי דין
אביגדור פלדמןמשרד עו”ד
אדי אבינועםעורכי דין
אורית חיוןמשרד עורכי דין
ארז אבוהבמשרד עורכי דין
אריאל עטרימשרד עורכי דין
בן מעוזמשרד עורכי דין
בן-שעיה קובימשרד עו”ד
גיל פרידמןמשרד עו”ד
גז ששימשרד עורכי דין
חדד רוט שנהרמשרד עורכי דין
יובל זמרמשרד עורכי דין
ירום הלוימשרד עורכי דין
ירון גיגיעו”ד
ישר יעקוביייעוץ משפטי
משה שרמןמשרד עו”ד
משה יוחאימשרד עורכי דין

 

סגירת תיק פלילי
לא אחת, ייצוג על ידי עו”ד פלילי יכול למנוע הגשת כתב אישום ולהביא לסגירת התיק ללא המשך הליכים. לעילת הסגירה יש חשיבות רבה והיא תקבע האם יוותר לנחקר רישום משטרתי או לא. כל תיק משטרה נסגר באחת משלוש עילות: העדר אשמה, חוסר בראיות או העדר לעניין לציבור
(השם הרשמי של העילה הוא: נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין).

כאשר התיק נסגר בשל העדר אשמה, לא נותר רישום מחקירת המשטרה. אולם, שתי העילות האחרות מותירות רישום משטרתי. רישום זה עלול לפגוע באפשרותו של אדם לעסוק במקצועות שונים, לקבל ויזה למדינות מסוימות ועוד.
לכן, כדאי לבחון באמצעות עורך דין פלילי אפשרות למחיקה או לביטול של הרישום, כפי שנפרט להלן.

מחיקת רישום משטרתי
קיימות שתי אפשרויות למחיקתו של רישום משטרתי. האחת היא הגשת ערר על עילת הסגירה של התיק, על מנת שהיא תשונה להעדר אשמה, אז, דינו של הרישום להימחק. בקשה זו יש להגיש תוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה על סגירת התיק. האפשרות השנייה למחיקת רישום משטרתי היא הגשת בקשה לביטולו של הרישום.

בקשה זו ניתן להגיש רק לאחר שחלפו כמה שנים מסגירת התיק, בהתאם לסוג העבירה שיוחסה לחשוד. נדגיש, כי בשני המקרים, ישנו שיקול דעת רחב למשטרה ולכן, לא מומלץ להגיש את הבקשה עצמאית, אלא לפנות בעניין זה לעורך דין פלילי.
הידע והניסיון יאפשרו לעורך הדין לנסח בקשה מנומקת ומבוססת אשר תגדיל את הסיכויים לקבלת הבקשה על ידי הגורם המוסמך.

מעצר ימים
כל עוד החקירה נגד חשוד נמשכת, המשטרה רשאית לעצור אותו במסגרת מה שנקרא בעגה המשפטית מעצר ימים. כשמו כן הוא, מדובר במעצר אשר מוגבל למספר מסוים של ימים. אם המשטרה רוצה להאריך את המעצר, עליה להגיש בכל פעם בקשה אל בית המשפט.

במסגרתה, תידרש המשטרה להוכיח כי קיימת עילה להמשך מעצרו של החשוד, למשל שיבוש הליכי חקירה או מסוכנות.
עורך דין פלילי המייצג את החשוד במסגרת הליך הארכת מעצר, ינסה להראות לבית המשפט כי ניתן להגשים את מטרת המעצר באמצעים אחרים, פחות פוגעניים כמו הפקדת ערבות או מעצר בית.

כתב אישום
בסיומה של חקירת המשטרה, תתקבל החלטה האם יש לסגור את התיק, כפי שפירטנו לעיל. אז יש לקבל החלטה גם על עילת הסגירה של התיק. אם המשטרה סברה כי יש די ראיות כדי לבסס כתב אישום נגד החשוד, תמליץ על העמדה לדין. במקרה כזה, תעביר המשטרה את התיק לידי הפרקליטות, אשר בידה נתונה הסמכות להחליט האם להגיש כתב אישום נגד החשוד או לא.

במידה שהתביעה החליטה על העמדה לדין, יוגש כתב אישום, המפרט את השתלשלות האירועים שהובילו לדעת הפרקליטות, לידי ביצוע העבירה או העבירות בהן מואשם הנאשם.
במקביל להגשת כתב אישום, יכולה המדינה לבקש מבית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.

שימוע לפני הגשת כתב אישום
בעבירות מסוג פשע (עבירה שהעונש בגינה הוא מעל 3 שנות מאסר) על המדינה לערוך שימוע לחשוד לפני הגשת כתב אישום נגדו. הליך השימוע מעניק לחשוד הזדמנות לשכנע את הפרקליטות מדוע אין להעמידו לדין.

חשוב מאוד כי החשוד יהיה מיוצג בהליך השימוע היות שבמסגרתו ניתן לעיתים קרובות למנוע את כתב האישום. כך למשל, עורך הדין ינסה לאתר פגמים בראיות התביעה המצביעים על סיכויי הרשעה נמוכים.
כמו כן, יציג לתובע נתונים רלוונטיים נוספים כמו גילו של החשוד, העדר עבר פלילי וכיו”ב, במטרה לשכנעו שלא להגיש כתב אישום.

מעצר עד תום ההליכים
כאמור מעלה, היה והוגש כתב אישום, רשאית הפרקליטות להגיש עמו גם בקשה למעצר עד תום ההליכים. פירושו של דבר הוא כי הנאשם יישאר במעצר עד לסיום המשפט נגדו. ביהמ”ש ייעתר לבקשה אם התקיימו שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא כי בתיק קיימות ראיות לכאורה אשר יכולות להוכיח את אשמתו של הנאשם.

התנאי השני הוא כי קיימת עילת מעצר כגון מסוכנות או חשש כי הנאשם ישבש הליכי משפט אם ישוחרר.
עורך הדין המייצג את הנאשם ינסה לשכנע את ביהמ”ש כי קיימת חלופת מעצר אשר תאפשר את שחרור הנאשם ממעצר.

שלבי המשפט הפלילי
ראשיתו של ההליך הפלילי הוא בחקירת המשטרה בחשד לביצוע עבירה. בסיומה של החקירה, תחליט המשטרה האם לסגור את התיק או להמליץ לפרקליטות על העמדה לדין. כאשר זו מחליטה להגיש כתב אישום, יתנהל משפט פלילי נגד הנאשם. לחילופין, יכולים הצדדים לחתום על הסדר טיעון. נציין, כי חלק ניכר מהתיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון ויש על כך ביקורת רבה.

כאשר מתנהל משפט נגד הנאשם, הוא כולל בדרך כלל ארבעה שלבים עיקריים: הקראת כתב האישום ובו פירוט העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם.
לאחר מכן, ניהול שלב ההוכחות בו מציג כל צד את ראיותיו ולבסוף, הכרעת הדין וקביעת גזר הדין אם הנאשם נמצא אשם ולא זוכה.

הקראת כתב האישום ושלב ההוכחות
המשפט הפלילי נפתח בשלב ההקראה, בו בית המשפט מקריא לנאשם את כתב האישום המתאר את העבירה או העבירות המיוחסות לו. הנאשם משיב האם הוא מודה או כופר באשמה, כאשר הוא יכול להודות או לכפור בכל או בחלק מהאישומים. השלב השני הוא שלב ההוכחות, בו מביאה התביעה את ראיותיה כדי להוכיח את עובדות כתב האישום, קרי את אשמתו של הנאשם.

לאחר מכן, הסנגור הפלילי המייצג את הנאשם, יציג את טענות ההגנה וראיותיה.
המטרה שתעמוד לנגד עיניו תהיה להביא לזיכוי הנאשם מכתב האישום ולחילופין, להציג את נסיבות העבירה באופן כזה שאם ביהמ”ש יחליט להרשיע את הנאשם, הוא יקל בעונשו ביחס לענישה המקסימאלית הקבועה לעבירה בחוק.

הכרעת הדין וגזר הדין
השלב השלישי במשפט הפלילי הוא הכרעת הדין, בו בית המשפט קובע האם הוא מזכה או מרשיע את הנאשם בעבירה או העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. כאשר מדובר בהרשעה, ישנו שלב רביעי נוסף להליך הפלילי והוא הטיעונים לעונש וקביעת גזר הדין. התביעה תבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם את העונש הראוי לדעתה, בהתאם לנסיבות המקרה.

מנגד, סנגורו של הנאשם, יציג טיעונים מדוע העונש שמבקשת התביעה הוא חמור מדי ותחת זאת, מהו העונש שיש להטיל עליו בנסיבות המקרה.
כך למשל, אם התביעה תדרוש עונש מאסר בפועל בן כמה שנים, עורך דין פלילי יפעל לשכנע את בית המשפט לגזור על הנאשם מאסר קצר יותר או להמיר את המאסר בפועל במאסר על תנאי או עבודות שירות.

ערעור פלילי
כאשר הנאשם הורשע בבית המשפט עומדת לו הזכות להגיש ערעור על עצם ההרשעה שלו ו/או על חומרת העונש שגזר עליו בית המשפט. ישנן שתי הזדמנות לערער, האחת היא בזכות לערכאה אחת מעל והערעור השני, על פסק הדין שלה, יהיה ברשות בלבד. חשוב לדעת, כי בישראל, מעטים המקרים בהם ערכאות ערעור מבטלת הרשעה פלילית או מקלה בעונשו של הנאשם. לכן, כדי לשפר את סיכויי הערעור, חייב הנאשם להיות מיוצג על ידי עו”ד פלילי אשר ינסח ערעור ענייני ומבוסס.

הערעור צריך להצביע על טעויות מהותיות שעשתה הערכאה הראשונה, אחרת ערכאת הערעור לא תמצא כל הצדקה להתערב בהחלטותיה.
כך למשל יש להראות כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לעובדות מסוימות ואם היה עושה כן, היה הדבר מוביל לתוצאה אחרת, לזיכוי הנאשם או לגזר דין מקל יותר.

עיכוב ביצוע גזר דין
חשוב לדעת כי כאשר אדם הורשע במעשה פלילי ונגזר עליו עונש מאסר בפועל, הגשת ערעור לא תעכב באופן אוטומטי את תחילת ריצוי העונש. המשמעות היא כי יש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע של גזר הדין עד למתן הכרעה בערעור. החלטתו של בית המשפט בעניין זה מתבססת על שיקולים שונים, ביניהם אורך תקופת המאסר שנגזרה על הנאשם ומהם הסיכויים כי ערעורו יתקבל.

ככל שהנאשם קיבל מאסר קצר יחסית, יש סיכוי גדול יותר כי הבקשה לעיכוב ביצוע תתקבל.
כן, ככל שנימוקי הערעור טובים ויש סיכוי שיביאו להפיכת ההחלטה של הערכאה הראשונה, כך גדל הסיכוי כי ביהמ”ש יורה על עיכוב ביצוע והנאשם לא יתחיל לרצות את המאסר עד להכרעה בערעור.

הסדר טיעון
כאמור מעלה, כאשר הוחלט להגיש כתב אישום, יתנהל משפט פלילי, על שלביו השונים כפי שתיארנו לעיל. לחילופין ומה שקורה בתיקים רבים, ייחתם הסדר טיעון. מדובר בהסכם הנערך בין התביעה לבין הנאשם ועל פיו, תמורת הודאתו של הנאשם, תופחת חומרת העבירה המיוחסת לו. באשר לעונש שיוטל על הנאשם, ישנן שלוש אפשרויות.

האפשרות הראשונה היא כי הסדר הטיעון יכלול גם הסכמה בין הצדדים על העונש. האופציה השנייה היא שההסכם יתייחס אך ורק להפחתה בסעיפי האישום, אז הוא מותיר את קביעת העונש של הנאשם לשיקול דעתו של בית המשפט. האפשרות השלישית היא קביעה של טווח ענישה.
במצב זה, בית המשפט יגזור על הנאשם עונש הנמצא בטווח עליו הסכימו הצדדים.

יתרונות וחסרונות של הסדרי טיעון
במסגרת הסדר טיעון, מופחתת חומרת העבירה נגד הנאשם. בהתאמה, הוא מקבל עונש מקל ובכך הוא מונע את הסיכון שבקבלת גזר דין חמור יותר לו היה מתנהל נגדו משפט. כמו כן, הנאשם מקבל וודאות מיידית בדבר תוצאות ההליך הפלילי נגדו. אז, נחסך ממנו חוסר הוודאות והמתח הנפשי המלווים נאשמים הממתינים תקופה ארוכה לסיום משפטם.

יתרון נוסף להסדר טיעון עבור הנאשם הוא כי הוא אינו נדרש להוצאה הכלכלית הכבדה הכרוכה בניהול משפט עד תום. החיסרון של הסדר טיעון בא לידי ביטוי במצבים בהם חשש מפני תוצאות המשפט מוביל אדם חף מפשע להודות בעבירה שלא ביצע.
על כן, חשוב כל כך כי אדם החשוד בעבירה ובוודאי נאשם, יהיה מיוצג על ידי עו”ד פלילי אשר יעניק לו הגנה משפטית טובה.

ענישה פלילית
לכל עבירה בדין הפלילי נקבע העונש בגינה ומטרתם של עורכי דין פליליים היא למזער את חומרת העונש אשר יוטל על הנאשם אותו הם מייצגים. כך למשל, אם הוא חשוף לעונש מאסר בפועל, ינסה עורך הדין המייצג להביא לכך כי העונש יומר למאסר על תנאי או עבודות שירות.

לחילופין, כאשר לא ניתן למנוע מאסר בפועל, בשל נסיבות העבירה וטיב הראיות שבידי התביעה,
ייצוג של עו”ד פלילי יכול להביא לתקופת מאסר קצרה יותר מזו שרשאי בית המשפט להטיל על פי חוק. כל האמור תלוי כמובן בנסיבות התיק: חומרת העבירה והמניע לה, היקף העדויות והמסמכים שיש לתביעה כנגד הנאשם, קיומו או העדרו של עבר פלילי קודם וכיו”ב.

מאסר על תנאי או עבודות שירות
כאמור מעלה, מאסר בפועל ניתן לרצות גם בדרך של מאסר על תנאי או עבודות שירות. מאסר על תנאי פירושו כי אם יבצע הנאשם את אותה עבירה בה הורשע או עבירה דומה במשך תקופת התנאי שנקבעה, הרי שהוא יישלח למאסר. אם הוטלו על נאשם עבודות שירות, עליו יהיה להגיע באופן יומיומי לעבודה ללא תשלום בתנאים ובפיקוח של השב”ס.

עונש זה יכול להינתן לתקופה מקסימאלית של עד חצי שנה. אם הנאשם ייעדר או לא יעמוד בתנאים אשר קבעו לביצוע עבודות השירות, אלו יופסקו בכפוף לשימוע והנאשם ימשיך לרצות את שארית הזמן שנותר במאסר בפועל.
נדגיש, כי אם הנאשם זומן להליך שימוע, חשוב מאוד כי יהיה מיוצג בן על ידי סנגור פלילי, אשר יציג נימוקים משכנעים מדוע יש לאפשר לנאשם להמשיך לרצות את עונשו במסגרת עבודות שירות.

רישום פלילי
מי שהורשע בעבירה פלילית הוא בעל רישום פלילי והדבר יכולת להוות לו מכשול בהיבטים רבים. ראשית, רישום פלילי מונע עיסוק במקצועות שונים המותנים רישיון כגון עריכת דין וראיית חשבון. כן, ישנו קושי רב בקבלה לעבודות מסוימות. שנית, ככלל, בעל רישום פלילי לא יוכל לטוס למדינות המצריכות קבלת ויזה כך שישנה פגיעה גם בחופש התנועה.

שלישית, אנשים רבים מדווחים כי לרישום הפלילי יש השפעה שלילית עליהם גם בהיבט הבינאישי, בין היתר בשל הדעה הקדומה הקיימת בחברה על בעלי רישום פלילי.
בשל כל אלו, מומלץ לפנות אל עו”ד פלילי לצורך הגשת בקשה למחיקת הרישום הפלילי, כפי שנסביר להלן.

מחיקת רישום פלילי
הליך זה נעשה באמצעות בקשת חנינה המוגשת לנשיא המדינה. חלק גדול מן הבקשות הללו נדחות ולכן יש חשיבות עליונה להסתייע בעורך דין מנוסה אשר ינסח בקשה מנומקת היטב. סנגור הפלילי שהנו בעל ניסיון בכתיבת בקשות אלו, יידע להעלות על הכתב כל טיעון רלוונטי אשר ישפר את סיכויי הבקשה.

במסגרתה, יש לתת דגש על שני עניינים. האחד, פרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ואם ישנן נסיבות מקלות בהקשר זה, עורך הדין יציין אותן באופן ברור. השני, להראות כי מאז הרשעתו, המבקש שיקם את חייו וחי כיום חיים נורמטיביים, מבחינה אישית ומקצועית כאחד.
לבקשה יצרף עורך דין פלילי אסמכתאות לביסוס הטענות שהעלה, כגון המלצות ממעסיקים על תפקודו של המבקש בעבודה, תעודות השכלה ככל וסיים לימודים אקדמיים או הכשרה מקצועית ועוד.

אי הרשעה
כאמור, רישום פלילי יכול להערים לא מעט קשיים על ניהול חיים נורמטיביים ולהשפיע על איכות החיים באופן ניכר. מסיבה זו נוצרה האפשרות של אי הרשעה. זהו מצב שבו יש לתביעה די ראיות להוכיח את אשמת הנאשם, אך היות שמדובר בעבירה קלה יחסית, בית המשפט נמנע מהרשעה.

תחת זאת, ניתנת הכרעה של אי הרשעה, במסגרתה אמנם יוטל על הנאשם עונש אך מדובר בעונש קל ללא מאסר וחשוב מכל, תירשם לו הרשעה פלילית. ככלל, הענישה במקרה של אי הרשעה היא במסגרת מה שנקרא של”צ, עבודות לתועלת הציבור.
כך, מחד, מוטלת עלי הנאשם סנקציה בגין העבירה שביצע ומאידך, מתאפשר לו להמשיך בחייו ללא הנזק הרב הנלווה לרישום פלילי.

ייצוג נפגעי עבירה
עד כה דיברנו על ההליך הפלילי מצדו של הנחקר והנאשם, אולם חשוב לזכור כי מאחורי עבירה פלילית יש גם קורבן עבירה. חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א –2,000 מעניק זכויות שונות לנפגעי עבירה, ביניהן, האפשרות להביע דעה באשר לעסקת טיעון הנרקמת בין רשות התביעה לבין הנאשם וכן זכות להישמע טרם שחרור מוקדם של המורשע ממאסר.

על מנת לממש את מלוא זכויותיו, חשוב כי נפגע העבירה יפנה לעורך דין פלילי אשר ייצג אותו. אמנם, הפרקליטות עומדת לצידו של הנפגע ומנהלת את המשפט נגד הנאשם, אך לרוב, מבחינה פרקטית, התובע יתקשה לתת לנפגע העבירה את מלוא תשומת הלב ולהבטיח מיצוי מלא של זכויותיו.
על כן אנו רואים יותר ויותר נפגעי עבירה אשר שוכרים את שירותיו של עורך דין פלילי מטעמם אשר ישמור על האינטרסים שלהם לאורך כל ההליך הפלילי.

חוק העונשין
כפי שנאמר בפתח הדברים, מרבית העבירות הפליליות מעוגנות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 כאשר ניתן לחלק אותן לחמש קטגוריות עיקריות: עבירות מין, עבירות אלימות, עבירות סמים, עבירות רכוש ועבירות צווארון לבן. סעיפי החוק קובעים את הענישה בגין כל עבירה, כאשר לעיתים ישנו מדרג של ענישה בהתאם לחומרת העבירה.

כך, כאשר מדובר בעבירה “רגילה”, נקבע לה עונש מסוים. אולם, אם מדובר בנסיבות מחמירות, הענישה יכולה להיות חמורה יותר באופן משמעותי. נסיבה מחמירה יכולה להיות בין היתר כאשר העבירה מבוצעת בצוותא ו/או תוך איום בנשק, כאשר קורבן העבירה הוא קטין וכיו”ב.
במקרים שכאלו, העונש המקסימאלי שניתן יהיה להטיל על פי החוק על הנאשם הוא לרוב חמור יותר מן העבירה הרגילה.

חשיבותו של הייצוג המשפטי
ברור מאליו כי בכל סיטואציה משפטית באשר היא, כדאי לנו להיוועץ עם עורך דין המתמחה באותו נושא, על מנת לממש את זכויותינו באופן האופטימאלי או לוודא כי הן נשמרות. הדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר על ענייו פלילי. במשפט פלילי, חשיבות הליווי המשפטי היא קריטית שהרי, מונחת על הכף הזכות החשובה מכולן – זכות החירות. אם בית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, אזי במקרים רבים יכול וייגזר עליו עונש מאסר בפועל. לא פעם, בהתאם לחומרת העבירה יכול להיות מדובר במאסר ממושך מאוד.

על כן, הייצוג המשפטי הוא מהותי ביותר. לעניין זה נחזור ונדגיש כי כדאי לפנות לעורך דין כבר בשלב הראשוני של חקירת המשטרה ולא להשתהות. הסיבה לכך היא כי מעורבות מוקדמת של סנגור פלילי יכולה לא פעם למנוע מלכתחילה את הגשת כתב האישום.
כן, ככל שהפרקליטות החליטה על העמדה לדין, ייצג הסנגור את הנאשם במשפטו ויעשה כל שניתן כדי להקטין את הנזק שייגרם לו מן ההליך הפלילי.

עבירות מין
פגיעה מינית גורמת לקורבן העבירה לנזק פיזי ונפשי רב והיא נחשבת על כן, לאחד המעשים החמורים ביותר שניתן לעשות כנגד אדם אחר. תיקים של עבירות מין יכולים להיות מורכבים מאוד משום שבמקרים רבים הם בנויים על גרסה מול גרסה. למה הכוונה?

במצב כזה, התביעה תידרש להוכיח כי אכן בוצעה עבירת מין בנפגע או בנפגעת והנאשם יידרש להוכיח כי לא ביצע כלל את המעשה או כי מדובר בדבר שנעשה בהסכמה. הדין הפלילי כולל מספר של עבירות מין, אנו נזכיר ארבע מהן: הטרדה מינית, מעשה מגונה, אינוס ומעשה סדום.

הטרדה מינית
בשונה ממרבית העבירות הפליליות, עבירה של הטרדה מינית אינה מופיעה בחוק העונשין, אלא בחוק נפרד, הוא החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998. חוק זה קובע מהי הטרדה מינית וישנן התנהגויות שונות הנכנסות להגדרה, לרבות: מעשה מגונה המהווה עבירה פלילית בפני עצמה, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ופרסום של צילום סרט או הקלטה המתמקדים במיניות של אדם באופן משפיל.

ככלל, עבירה של הטרדה מינית דורשת אי הסכמה של המוטרד להתנהגות המטריד. אולם חשוב לדעת, כי ישנן נסיבות בהן מדובר בעבירה גם אם המוטרד לא הביע חוסר עניין. כך למשל, כאשר מדובר בקטין או במקרה של הטרדה מינית בעבודה, כאשר מתקיימים יחסי עובד- מעביד.
אז, הנחת המוצא היא כי ההסכמה אינה כנה וחופשית ולכן יש חזקה של אי הסכמה.

מעשה מגונה
על פי החוק, מעשה מגונה הוא זה המתבצע לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. החוק מבחין בין מעשה מגונה שאין בו נגיעה באדם אחר, למשל, מי שחושף את איבר מינו בפומבי, לבין מגע פיזי באדם אחר, לרבות חיבוק ונשיקה בעלי אופי מיני ונגיעה באיברים המוצנעים.

להבחנה זו תהיה משמעות רבה בקביעת הענישה שתוטל על הנאשם, אם הוא יורשע בעבירה. מלבד סוג המעשה כאמור, ישנה חשיבות גדולה גם לזהות נפגע העבירה.
כך, כאשר מדובר בקטין או בחסר ישע למשל, הענישה מחמירה יותר, במטרה להרתיע מן המעשה.

אינוס
עבירת האינוס היא בעילה של אישה ללא הסכמתה. בתי המשפט מפרשים העדר הסכמה באופן רחב מתוך הבנה כי אישה המצויה בסיטואציה זו, לא תביע בהכרח התנגדות מתוך הלם, פחד או חשש לחייה. כן, ישנם מצבים בהם האישה הביעה הסכמה, אך החוק עדיין רואה במעשה זה כאונס, כך למשל, כאשר הנאנסת הייתה מחוסרת הכרה או במצב שבו הנפגעת היא קטינה מתחת לגיל 14, אז על פי דין, אין ביכולתה להביע הסכמה חופשית.

לאור זאת, ייצוג בעבירת אינוס יכול להיות מורכב מאוד ודורש מהחשוד בעבירה זו לפנות לעורך דין המתמחה בעבירות מין. חומרת הענישה שתוטל על מי שמורשע בעבירה זו תלויה בין היתר בזהות הקורבן, למשל האם הנפגעת היא קטינה.
כמו כן, בנסיבות העבירה, למשל האם האונס בוצע תוך איום בנשק או שמדובר באונס קבוצתי וכן, בנתונים אודות הנאשם עצמו כמו גילו, המניע לביצוע העבירה, האם ביצע בעבר עבירות מין וכיו”ב.

מעשה סדום
בעילת גבר ללא הסכמתו היא מעשה סדום. מדובר בהחדרת חפץ או איבר גוף לפי הטבעת של הגבר או החדרת פין לפיו של הנפגע ללא הסכמתו. השאלה האם ניתנה הסכמה או לא, היא זו שתעמוד במרכז כתב האישום בגין מעשה סדום וכאשר ניתן להוכיח חוסר הסכמה, תיבחנה נסיבות העבירה על מנת לקבוע את עונשו של הנאשם.

ככל שהעבירה בוצעה תחת איומים, פיזיים או אחרים על הנפגע, כך חשוף הנאשם לעונש חמור יותר.
תפקידו של הסנגור הפלילי יהיה למצוא נימוקים להפחתת העונש שייגזר על הנאשם, בין במסגרת שלב הטיעונים לעונש אם יתקיים משפט ובין במסגרת עסקת טיעון עם התביעה.

עבירות אלימות
ניתן לחלק את עבירות האלימות בחוק העונשין לשתי קטגוריות מרכזיות. האחת היא עבירות תקיפה, אשר גורמות לפגיעות פיזיות בדרגות חומרה שונות. השנייה היא עבירות המתה, המסתיימות בתוצאה טרגית, מותו של אדם. אלו הן העבירות החמורות ביותר בחוק העונשין והרשעה בהן משמעותה מאסר בפועל לשנים רבות.

עורך דין פלילי המייצג בעבירות אלימות, בונה את קו ההגנה בהתאם לנסיבות המקרה.
כאן יכולה להיות חשיבות עצומה לסוג האישום בשל הבדלי הענישה בין העבירות השונות.

לכן, כאשר אין סיכוי ממשי לזיכוי במשפט, עורך הדין יחתור להסדר טיעון במסגרתו חומרת האישום תופחת
ובהתאם, עונשו של הנאשם יהיה קל יותר.

תקיפה
החוק מגדיר את עבירת התקיפה כהכאה, דחיפה או הפעלת כח בדרך אחרת על גופו של אחר ללא הסכמתו. הפעלת כח יכולה להיות גם על ידי שימוש בחשמל, אור או חומרים אחרים אשר הפעלתם על אדם אחר גרמה לו לנזק או לאי נוחות. בין עבירות התקיפה, ישנה העבירה הבסיסית הנקראת תקיפה סתם אשר העונש בגינה הוא עד שנתיים מאסר. לאחריה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית אשר דינה מאסר שלוש שנים.

תקיפה בצוותא של יותר משני אנשים דינה חמש שנות מאסר ותקיפת עובד ציבור במהלך מילוי תפקידו, דינה בין שלוש לחמש שנות מאסר בהתאם לחומרת העבירה.
בנוסף, ישנה עבירה הנקראת תקיפה בנסיבות מחמירות, המכפילה את עונשו של המבצע, בהתאם לסוג התקיפה, זו חלה למשל על תקיפה של בני משפחה.

עבירות המתה
אלו הן העבירות החמורות ביותר בדין הפלילי היות שהן גורמות למותו של אדם. ישנן ארבע עבירות המתה והן: רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. דינן של עבירות אלו הוא מאסר ממושך של שנים רבות ולכן, טיב הייצוג המשפטי הוא קריטי. יש לפנות לעורך דין פלילי המתמחה בייצוג בעבירות המתה אשר יבחן כל אפשרות לזיכוי מהעבירה או לאישום מופחת, על מנת לצמצם ככל שניתן את תקופת המאסר בעת הרשעה.

לצידן של עבירות אלו, ישנה עבירה נוספת והיא גרימת מוות ברשלנות. במסגרת עבירה זו, אין כוונה לגרום למותו של אחר, אלא חוסר מודעות לאפשרות שזו תהיה התוצאה.
על כן, חלק מן המקרים יכולים להסתיים ללא מאסר בפועל, בשונה מעבירות ההמתה האחרות.

רצח ורצח בנסיבות מחמירות
בעבר, ניתן היה להאשים אדם ברצח או בהריגה בלבד. אישום ברצח היה יכול לעמוד רק כאשר התביעה יכולה הייתה להוכיח כוונה תחילה ואם לא עמדה בנטל זה, האישום היה הריגה. כיום, ניתן להרשיע בעבירת רצח בין אם היה תכנון מוקדם ובין אם ההמתה בוצעה מתוך שוויון נפש, של המבצע אם הקורבן יחיה או ימות. בגין רצח ניתן לגזור על הנאשם מאסר עולם.

רצח בנסיבות מחמירות היא עבירה חדשה והיא מיוחסת בין היתר במקרים האלו: רצח של קטין על ידי האחראי עליו, רצח של חסר ישע ורצח אדם על ידי בן הזוג שלו כאשר קדמה לרצח התעללות פיזית או נפשית.
לעבירה זו נקבע עונש מאסר עולם חובה.

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת
לפני מספר שנים בוטלה עבירת ההריגה והיא הוחלפה בשתי עבירות חדשות. האחת, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. עבירה זו תחול היכן שיש הצדקה להקל עם הנאשם בשל נסיבות המקרה. כך למשל, כאשר אישה מוכה הרגה את בן זוגה המתעלל. הענישה בגין עבירה זו היא עד 15 או עד 20 שנות מאסר, בהתאם למקרה.

העבירה השנייה היא המתה בקלות דעת. היא חלה על מי שנטל סיכון לא סביר שהתממש תוך תקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתרחש. כך למשל, משחק בנשק שגרם למותו של אדם, יכול להיחשב להמתה בקלות דעת.
הענישה שנקבעה בחוק לעבירה זו היא עד 12 שנות מאסר.

גרימת מוות ברשלנות
כאמור מעלה, זוהי עבירת ההמתה הקלה ביותר ובהתאמה, העונש המירבי שניתן להטיל בגינה הוא עד 3 שנות מאסר. עבירה זו נפוצה יותר בתחום משפט התעבורה, בעת תאונת דרכים קטלנית שנגרמה בשל רשלנות הנהג, למשל משום שנסע במהירות מופרזת, עבר באור אדום וכיו”ב.

בשונה מהעבירות האחרות, כאן במקרה של הרשעה, קיימת אפשרות למאסר על תנאי. הדבר תלוי מאוד בנסיבותיו של המקרה, כמו גם בטיב הייצוג המשפטי של הנאשם.
עורך הדין חייב להיות ותיק ומנוסה כדי להציג את העובדות המצדיקות הקלה בענישה, למשל לשכנע את בית המשפט כי מדובר באדם נורמטיבי אשר בתום לב.

אלימות במשפחה
מעשי אלימות הם תמיד קשים מאוד ובפרט כאשר הם מתרחשים בתוך המשפחה, המקום בו אנו אמורים להיות הכי בטוחים. אלימות במשפחה יכולה להיות מעשי אינוס או מעשי סדום, לעיתים מדובר בתקיפות חוזרות ונשנות ובמקרים החמורים ביותר ברצח של הילדים או בן/בת הזוג. מלבד פתיחה בהליך פלילי, ניתן להגיש בקשה לצו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם לנסיבות המקרה.

צו הגנה למשל, ניתן על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א- 1991. במסגרתו מורחק בן הזוג הפוגע מדירת המגורים המשותפת וכן נאסר עליו להתקרב לבן/בת הזוג ו/או לילדים ממרחק מסוים.
הצו תקף לתקופה מקסימאלית של שלושה חודשים וניתן להאריכו עד חצי שנה.

עבירות סמים
פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג-1973 קובעת את רשימת הסמים האסורים לשימוש בישראל וכל שימוש בסם מהווה עבירה פלילית. שתי עבירות הסמים המרכזיות הן החזקת סם לצריכה עצמית וסחר בסמים. לכל סם נקבע המינון המקסימאלי אשר יכול להיחשב כנועד לשימוש עצמי. כאשר נתפסה כמות סם גדולה יותר, חזקה היא כי אותו אדם התכוון לסחור בסם.

בין שתי העבירות יש הבדל מהותי ביותר בחומרת הענישה: 3 שנות מאסר בגין שימוש עצמי בסם מול 20 שנה בגין הרשעה בסחר בסמים. על כן, אדם החשוד בעבירת סמים, חייב לקבל ייצוג משפטי הולם, בפרט במקרים בהם קיים חשש כי הוא יועמד לדין בגין עבירה של סחר.
אז עורך הדין יעשה כל שניתן על מנת לסתור את החזקה כי הסם נועד לצרכי סחר וכי החזקתו הייתה לצורך שימוש עצמי בלבד.

החזקת סם לצריכה עצמית
לכל סוג של סם נקבעה הכמות המקסימאלית אשר יכולה להיחשב לצורך החזקה עצמית ועבירה זו דינה עד שלוש שנות מאסר. החזקת כמות גדולה מהמותרת בחוק, יוצרת חזקה כי הסם הנו לצורכי סחר, עבירה שדינה 20 שנות מאסר. חשוב לדעת, כי כמות הסם שנתפסה היא לא האינדיקציה היחידה אשר תקבע האם מדובר בשימוש עצמי או בסחר. המשמעות היא כי גם כאשר אדם נתפס עם כמות סם שאינה מעל הכמות המוגדרת לשימוש עצמי, הוא יוכל להיות מואשם בעבירת הסחר.

לכן, אין להקל ראש בחשיבותו של הייצוג המשפטי גם כאשר כמות הסם אינה גדולה.
בכל מקרה של חשד בעבירת סם, יש צורך בייצוג משפטי הולם אשר ינסה למנוע העמדה לדי או לחילופין, יחתור להסדר טיעון מקל עם הנאשם.

סחר בסמים
הדין מגדיר סחר כקשת רחבה מאוד של פעולות. המשמעות היא, כל עסקה בסם יכולה להתגבש בעצם לכדי עבירה של סחר בסמים. כאמור מעלה, ניתן לגזור על אדם שמורשע בעבירה זו עד 20 שנות מאסר ולפיכך, חשיבותו של הייצוג המשפטי היא קריטית.

יש צורך בעורך דין פלילי מנוסה ומיומן אשר יבחן האם ניתן למנוע אישום של סחר בסמים ולהמירו בהחזקה עצמית, שהרי הענישה המירבית בגין עבירה זו היא 3 שנות מאסר.
ככל שהדבר אינו מתאפשר בנסיבות המקרה, הצעד הבא של עורך הדין יהיה להציג את הטיעונים הרלוונטיים כדי להפחית כמה שניתן את העונש אשר ייגזר על הנאשם.

עבירות רכוש
הדין הפלילי כולל גם עבירות רכוש, הפוגעות בזכות האדם על רכושו, היא זכות הקניין. בין עבירות אלו ניתן למנות בין היתר את עבירת הגניבה, עבירות שוד, פריצה וזיוף. ניתן היה לחשוב כי החוק יראה בעבירות אלו כפחות חמורות לעומת עבירות מין או אלימות, מתוך הנחה כי פגיעה בגופו של אדם היא קשה יותר מפגיעה ברכוש.

אולם, התפיסה היא כי בחברה תקינה, לכל אדם יש זכות לא רק לביטחון אישי, לשמירה על שלמות הגוף, אלא גם לביטחון כלכלי. על כן, המשפט הפלילי מגן גם על זכות הקניין.
בהתאם לכך, ניתן להטיל על נאשם אשר הורשע בעבירות אלו עונשי מאסר משמעותיים ולכן, אדם הנחשד בעבירת רכוש, חייב לפנות לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה.

גניבה
עבירת הגניבה מוגדרת בחוק כנטילת דבר ללא הסכמת בעליו, תוך כוונה לשלול באופן קבוע את הבעלות על הנכס שנלקח. מציאת נכס יכולה להיחשב גם היא לגניבה אם בזמן מציאתו, מניח הגנב כי ניתן באמצעים סבירים לגלות מיהם הבעלים.

ישנן מספר עבירות שונות של גניבה והענישה ביניהן משתנה על פי חומרת המעשה. כך למשל עבירת הגניבה הבסיסית דינה מאסר 3 שנים, אך גניבה בידי עובד או מנהל, דינה חמור הרבה יותר, עד 7 שנות מאסר.
כאשר מדובר בעבירה של גניבה בידי עובד ציבור, המחוקק בחר להחמיר עוד עם המבצע וקבע עונש מקסימאלי של עד 10 שנות מאסר וזאת כדי לשמור על טוהר המידות של עובדי הציבור.

שוד
עבירת השוד היא עבירה של גניבה המבוצעת באלימות או תוך איום בנקיטת אלימות. משכך, הפגיעה שהיא גורמת אינה רק בזכות הקניין, כמו יתר עבירות הרכוש. כאן יש גם פגיעה בזכות לביטחון ולשלמות הגוף בשל האלימות בה נוקט המבצע.

משום כך, הדין הפלילי מחמיר בענישה בגין מעשה שוד ואדם המורשע בה חשוף למאסר של עד 14 שנים או עד 20 שנה כאשר מדובר בשוד חמור, כמו למשל שוד מזוין, שוד שנעשה בצוותא וכיו”ב.
נציין כי ישנה גם עבירה של ניסיון לשוד אשר דינה הוא מאסר של עד שבע שנים.

פריצה
אדם ייחשב לפורץ בעיני החוק כאשר הוא נכנס למבנה כלשהו ללא רשות. לעניין זה, אין זה משנה אם לצורך הכניסה לבניין נאלץ הפורץ לשבור דלת או חלון או שנכנס הוא באמצעות מפתח. הדגש הוא על כך כי מדובר בכניסה מבלי שניתנה רשות. הדין מבחין בין פריצה אשר בוצעה בכוונה לגנוב או לבצע פשע אחר, לבין פריצה שלא הייתה לה כוונה כזו. במקרה הראשון הענישה המקסימאלית היא עד 5 שנות מאסר ובמקרה השני עד 7 שנים.

כמו כן, כאשר אדם נחשד כי פרץ במטרה לבצע עבירה נוספת, הרי שהוא גם חשוף לכתב אישום בגין עבירות אחרות. עוד נציין, כי ישנה בחוק עבירה של פריצה בנסיבות מחמירות והיא מתקיימת כאשר הפורץ נשא עמו נשק חם או קר.
אז, ניתן להטיל עליו עונש כפול מזה הקבוע לעבירה והנאשם חשוף אפוא לעונש מאסר ארוך מאוד אם יורשע.

זיוף
עבירת הזיוף מקוטלגת בחוק העונשין תחת עבירות מרמה, אולם ניתן בהחלט להגדירה גם כעבירת רכוש. הסיבה לכך היא כי לרוב, אדם מזייף מסמך כדי לקבל באמצעותו טובת הנאה בכסף או בשווי כסף. ישנן כמה עבירות זיוף והענישה בגינן משתנה בהתאם לנסיבות. כך, עבירת הזיוף הבסיסית דינה שנת מאסר. מי שזייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר מה, עונשו חמור יותר ויכול להגיע לכדי שלוש שנות מאסר וזיוף בנסיבות מחמירות דינו חמש שנות מאסר.

עבירת הזיוף החמורה ביותר היא זיוף בידי עובד ציבור. על עצם פעולת הזיוף ניתן להטיל עד שלוש שנות מאסר, לעומת שנה בלבד לכל מבצע שאינו עובד ציבור.
אם הזיוף נעשה בכוונה לקבל דבר, הענישה מחמירה ועולה לחמש שנות מאסר ואם העובד קיבל דבר מה באמצעות המסמך המזויף, ניתן יהיה לגזור עליו בעת הרשעה עד שבע שנות מאסר.

עבירות צווארון לבן
מונח זה מתייחס לעבירות כלכליות שונות ביניהן הלבנת הון, קבלת דבר מה במרמה, העלמת מס ועוד. מטרתן של אלו היא לגרוף רווח כלכלי באופן בלתי חוקי. בשונה מעבירות פליליות אחרות, כאן המבצע הוא בדרך כלל אדם נורמטיבי בעל שם ומעמד המנצל את קשריו כדי ליהנות מן הרווחים הכספיים שלא כדין. הבדל נוסף הוא כי עבירה פלילית פוגעת בדרך כלל באדם אחד או במספר אנשים יחידים, בעוד שעבירות צווארון לבן פוגעות בציבור כולו.

כך, מי שבוחר להעלים הכנסות, פוגע בקופת המדינה, מי שנותן או לוקח שוחד, פוגע בטוהר השלטון וישנן עוד דוגמאות רבות. לאדם המורשע בגין עבירות צווארון לבן צפוי מאסר ממושך וקנסות כספיים גבוהים.
לאור זאת, יש חשיבות עליונה כי הוא יהיה מיוצג על ידי עורך דין פלילי המתמחה בסוג זה של עבירות ואשר יוכל למזער באופן משמעותי את נזקי הנאשם מההליך.

הלבנת הון
ארגוני הפשיעה בישראל מייצרים כסף בלתי חוקי שמקורו בפעילות פלילית. הלבנת הון היא הסוואתם של הכספים הללו בתוך המערכת הפיננסית והפיכתם להכנסות לגיטימיות כביכול. יודגש כי מדובר בעבירה מורכבת מאוד להוכחה אך כזו שהצורך למגר אותה הוא חשוב ביותר, משום שהיא מאפשרת לפשע המאורגן להמשיך להתקיים.

הענישה אשר קבעה לעבירה זו היא מאסר של עשר שנים, כאשר לאישום בגין הלבנת הון מתווספים אישומים נוספים המהווים את עבירת המקור, במסגרתה נוצרו הכספים הבלתי חוקיים.
יכול ומדובר בעבירות של הימורים, בעבירות של סחר בסמים ועוד.

קבלת דבר במרמה
כאשר אדם מקבל תמורה כלשהי מאדם אחר באמצעות מצג שווא, אשר בלעדיו לא היה מקבלה, הרי שהוא מבצע עבירה של קבלת דבר במרמה. התמורה יכולה להיות כל דבר בעל ערך כגון: נכס מקרקעין, כסף, הזדמנות כלכלית או טובת הנאה כלשהי.

החוק מבחין בין עבירה רגילה אשר דינה עד שלוש שנות מאסר ועבירה בנסיבות מחמירות, שדינה עד חמש שנות מאסר.
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות תהיה למשל מקרה של מספר עבירות מרמה שבוצעו יחד, עבירה שגרמה להיקף נזק גדול מאוד ועוד.

העלמת מס
עבירה זו מקורה בפקודת מס הכנסה ולא בחוק העונשין, כמרבית העבירות הפליליות. במסגרתה, פועל בעל עסק באופן בלתי חוקי, בדרכים שונות, למשל, על ידי מסירת דיווח כוזב לרשויות המס, כדי להעלים את כל או חלק מהכנסותיו. בכך הוא מבקש להימנע מתשלום מס או להקטין את גובה החיוב באופן משמעותי.

מי שמורשע בהעלמת מס חשוף למאסר בפועל ולתשלום קנס כספי גבוה ועל כן זקוק להגנה משפטית מיטבית.
לשם כך חשוב לפנות אל עורך דין פלילי בעל מומחיות בעבירות מס, אשר לו הידע המקצועי הנדרש והיכולת לצמצם את הנזקים מההליך הפלילי.

ייצוג קטינים
למרבה הצער, ישנם לא מעט קטינים המבצעים עבירות פליליות, לעיתים קלות יחסית ולעיתים חמורות ביותר. על מנת למנוע הידרדרות נוספת של הקטין ולתת לו הזדמנות אמיתית להשתקם, ההליך הפלילי של קטינים נראה אחרת מזה של אנשים בגירים.

הקטין זכאי לזכויות ייחודיות, חלקן תלויות גיל ונסיבות העבירה. כך למשל, קיימת זכות כי החקירה תתבצע על ידי חוקר ילדים ובידיעת הוריו. ישנן מגבלות על משך המעצר של קטינים, הן כאשר מדובר על המעצר הראשוני והן בעת הארכת מעצר, לרבות מעצר עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום.
כמו כן, קטינים זוכים לאפשרות של גניזת התיק שלהם, על מנת שלא יוותר להם רישום פלילי אשר יכתים את שמם.

עבירות עובדי ציבור
חוק העונשין כולל פרק שלם העוסק בעבירות על ידי עובדי ציבור וכלפיו. הרציונל בכך הוא לשמור על טוהר המידות של מי שמופקדים על ניהול מוסדות השלטון ולוודא כי הם נוהגים כחוק במסגרת עבודתם.

במקביל, קבע המחוקק עבירות פליליות כלפי עובדי הציבור כדי לשמור על ביטחונם ולאפשר להם לבצע את תפקידם ללא חשש או הפרעה.
שתי העבירות החמורות ביותר שיכול לבצע עובד ציבור הן עבירת השוחד ועבירה של מרמה הפרת אמונים ואותן נציג להלן.

שוחד
עבירת השוחד היא בין המוכרות ביותר ולא מעט עובדי ציבור הועמדו לדין בגינה. במסגרתה מקבל עובד ציבור שוחד כדי לבצע פעולה או להימנע מביצוע פעולה כלשהי תמורת כסף או טובת הנאה אחרת. בכך, הוא מועל בתפקידו לשמור על שלטון תקין ומוסרי ופוגע באמון הציבור במוסדות המדינה.

נדגיש, כי גם לקיחת שוחד וגם מתן שוחד הן עבירות והעונש בגינן הוא 10 ו7 שנות מאסר בהתאמה. כמו כן, תיווך לעסקת שוחד, גם היא מהווה עבירה פלילית.
נהוג לחשוב כי שוחד משמעותו רק קבלת כסף מזומן, אך למעשה יש לו צורות רבות והוא יכול לבוא לידי ביטוי במימוש אינטרס כלכלי, משפטי או אחר.

מרמה והפרת אמונים
בשונה מעבירות פליליות אחרות, בהן מוגדר היטב מהו המעשה הפלילי, החוק אינו מגדיר מהי מרמה והפרת אמונים. מצב זה מטבע הדברים, יוצר קושי ויש מי שיאמרו אף עיוות משפטי, היות שבמסגרת תפקידו, יכול עובד ציבור להימצא בדילמות מורכבות. על כן, ישנה חשיבות רבה לכך כי יידע מבעוד מועד את גבולות הסמכות שלו ומה מותר ומה אסור לו לעשות במסגרת תפקידו.

מה עלול להיחשב כמרמה והפרת אמונים? למשל, ניגוד עניינים מהותי, קבלת טובות הנאה במסגרת התפקיד ועוד.
נציין, כי הענישה בגין מרמה והפרת אמונים היא עד שלוש שנות מאסר ולכן משעולה חשד שכזה, חייב עובד הציבור להיות מיוצג היטב על ידי עורך דין פלילי מומחה ובעל ניסיון ענף.

עבירות כלפי עובדי ציבור
על מנת לשמור על ביטחונם של עובדי הציבור ולאפשר להם לבצע את תפקידם כהלכה, סבר המחוקק כי יש ליצור עבירות ייחודיות אשר יקנו להם הגנה. מדובר בחמש עבירות מרכזיות. העלבת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור ותקיפת עובד ציבור אשר יכולות להתבצע כנגד כל אדם המוגדר כעובד ציבור.

לצידן, שתי עבירות נוספות המתייחסות לשוטרים בלבד: תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
הדין הפלילי רואה בפגיעה בשוטרים כמעשה חמור יותר ולכן קובע החוק עונש מאסר חובה לעבירות אלו, כפי שנסביר להלן.

העלבת עובד ציבור
אנשים רבים אינם מודעים לקיומה של עבירה זו ועל כן יכולים למצוא את עצמם בהסתבכות פלילית בלי שהייתה להם כל כוונה לכך. כדי להבטיח שיח מכבד וראוי בין האזרח לבין עובד הציבור, ראה המחוקק את הצורך ליצור עבירה זו.

על פיה, אדם אשר מעליב עובד ציבור בעת או בנוגע למילוי תפקידו דינו יהיה מאסר של עד שישה חודשים. במקרים רבים, באמצעות ייצוג משפטי הולם עונש המאסר יומר לעבודות שירות או מאסר על תנאי.
ישנה גם עבירה של הפרעה לעובד ציבור שהנה חמורה יותר ודינה עד שנת מאסר.

תקיפת עובד ציבור
המחוקק מבקש להגן על מעמדם של עובדי הציבור ולאפשר להם לבצע תפקידם בצורה טובה. לכן קבע את העבירות שהזכרנו לעיל, הן: העלבת עובד ציבור והפרעה לעובד ציבור. לצד זאת, ראה הוא צורך להגן גם על ביטחונם הפיזי ועל כן יצר הוא עבירה של תקיפת עובד ציבור. אמנם, קיימת בחוק העונשין עבירת תקיפה, אך בשל הצורך להרתיע מפני פגיעה בעובדי הציבור, ראה לנכון המחוקק לקבוע עבירה נפרדת ולהחמיר בעונש שבצידה.

כאשר אדם תוקף עובד ציבור והתקיפה נוגעת למילוי חובתו, דינו מאסר של עד שלוש שנים. זאת בשונה מעבירת התקיפה הבסיסית כלפי אדם שאינו עובד ציבור שדינה שנתיים מאסר.
בנסיבות מחמירות, תהיה הענישה עד חמש שנות מאסר, למשל כאשר התקיפה נעשתה תוך שימוש בנשק או בצוותא של שני אנשים ומעלה.

תקיפת שוטר
על מנת להגן על ציבור השוטרים, האמונים על שמירת הסדר והביטחון הציבורי ולהרתיע את הציבור מלפגוע בהם, ישנה בחוק העונשין עבירה ייחודית של תקיפת שוטר. חומרת העבירה בעיני החוק באה לידי ביטוי בקיומו של עונש מאסר חובה. בעת הרשעה, זה לא יפחת מחודש ימים ועד שלוש שנות מאסר או מינימום של שלושה חודשי מאסר ועד חמש שנות מאסר, כאשר מדובר על תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

עם זאת, יש לציין כי קיימים מקרים בהם בתי המשפט קיבלו את טיעוניהם של עורכי דין פליליים אשר הגנו על נאשמים בעבירה זו וגזרו מאסר על תנאי בלבד על הנאשמים. זאת משום ששוכנעו כי התקיימו נסיבות המצדיקות הקלה זו.
על כן, כפי שאנו מבינים, לא פעם, התוצאה של ההליך המשפטי תלויה רבות בטיב הייצוג המשפטי.

הפרעה לשוטר
חוק העונשין קובע כי אדם המפריע לעובד ציבור במילוי תפקידו, ניתן לגזור עליו עד שנת מאסר. כאשר מדובר בהפרעה לשוטר בעת תפקידו, יש מאסר חובה של לא לפחות משבועיים והענישה המקסימאלית היא שלוש שנות מאסר.

הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, דינה מאסר חמש שנים. הדבר מבהיר שוב את שהזכרנו לעיל, כי המחוקק רואה בפגיעה בשוטר בכל דרך שהיא, כמעשה חמור ומבקש להרתיע את הציבור מלעשות זאת.
על כן מי שנחשד בעבירה כלפי שוטר, חייב להיות מיוצג על ידי סנגור פלילי אשר יבחן האם ניתן למנוע העמדה לדין ולחילופין, להפחית את עונשו של הנאשם בגין העבירה.

עורך דין צבאי
חלק מעורכי הדין הפליליים עוסקים גם בדיני צבא ומייצגים את המשרתים בגופי הביטחון השונים לרבות הצבא והמשטרה. עורך הדין מלווה את החשוד לאורך כל ההליך הפלילי, משלב החקירה ועד סיומו של המשפט, לרבות מיצוי של כל הליכי הערעור. כך גם באשר להליכים משמעתיים כאשר עומד השוטר או החייל לדין משמעתי.

בין העבירות הפליליות הנפוצות בהן מייצג עורך דין צבאי הן: עבירות נפקדות ועריקות, עבירות סמים ושימוש בלתי חוקי בנשק.
חשוב להדגיש, כי מערכת המשפט הצבאית שונה מאוד מזו האזרחית ולכן יש להקפיד לפנות אל עורך דין המתמחה בדין הצבאי ובעל סיווג בטחוני גבוה המורשה לעסוק גם בתיקים מורכבים ומסוגיים.

 

איך בוחרים עו”ד פלילי?
כל אדם המוזמן לחקירה במשטרה ובוודאי חשוד או נאשם, זקוק לעורך דין פלילי אשר ישמור על זכויותיו ויעניק לו את ההגנה המשפטית האופטימאלית. תוצאות ההליך תלויות במידה רבה בטיבו של הייצוג המשפטי ולכן יש לבחור את עורך הדין בקפידה רבה.

ראשית, המשפט הפלילי הוא תחום רחב ידיים ולכן יש לוודא כי עורך הדין הוא מומחה בסוג העבירה הרלוונטית על מנת שיוכל להגיע לתוצאה המשפטית האופטימאלית. כך, לא כל עורך דין המתמחה בעבירות מין או בעבירות סמים, מתמחה גם בעבירות צווארון לבן. שנית, יש לבחור בעורך דין מיומן בעל הישגים, הפועל בשקיפות מול הלקוח ואינו מפזר הבטחות שווא, אלא מציג את המצב המשפטי לאשורו.
שלישית, כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין המבקש שכר טרחה הגון שאינו נמוך מדי אך אינו מופרז מדי והוא תואם את שכר הטרחה המקובל.