משפט פלילי

המשפט הפלילי הוא ענף המגדיר התנהגויות שליליות כעבירות פליליות שאינן חוקיות, לטובת החברה. עבירה פלילית כוללת התנהגות, נסיבות ויסוד נפשי מסוימים, ומלווה בעונש. כמו כן, עבירה פלילית יכולה להיות מכוונת כגד פרט (לדוגמה, גניבה מאדם אחר) או כנגד החברה (כגון ריגול או שוחד). בשני המקרים, התובעת היא המדינה ולהתנהגות יש אופי אנטי- חברתי.

האחריות הפלילית היא החמורה ביותר מבין סוגי האחריות המשפטית (כמו אחריות חוזית או נזיקית). זאת מכיוון שההשלכות של הטלת אחריות פלילית הן החמורות ביותר, וכוללות ענישה הפוגעת בזכויות הנאשם ולכן חשוב להיות מיוצג על ידי עו”ד פלילי. על מנת להטיל אחריות פלילית יש להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהנאשם באמת אשם בביצוע העבירה המיוחסת לו.

התנהגות פלילית
בישראל, עיקרו של הדין הפלילי מעוגן בחוק העונשין, תשל”ז-1977. החוק כולל חלק כללי אשר קובע את תחומי האחריות הפלילית ותנאי ענישה כללים, וכן את החלק הספציפי המגדיר מהן ההתנהגויות הפליליות הכלולות בכל עבירה, ומה העונש בגינן.
התפקיד שממלאת מערכת המשפט בהקשר הפלילי שונה מהמשפט האזרחי במספר היבטים כמו גם תפקידו של עורך הדין הפלילי בהשוואה לתחומי התמחות אזרחיים.

פסק הדין הפלילי מכריע את הדין– קובע האם ההתנהגות בנסיבות המובאות בכתב האישום היא פלילית. אם כן, גוזר את הדין- קובע את העונש שיוטל על הנאשם. אם פסק הדין מכריע שההתנהגות אינה פלילית, הנאשם מזוכה. מאחר ושיטת המשפט הישראלית חולקת מאפיינים רבים עם שיטות המשפט המקובל, פסקי הדין מפתחים את פרשנות החוק, ובמקרים מסוימים יש להם תוקף מחייב בתור תקדימים.

יש בחוק העונשין עבירות מוגדרות יותר ופחות. כלומר, הניסוח של חלק מהעבירות מבהיר בבירור על אילו מקרים הן חלות, ובכך מצמצם את שיקול דעתו של בית המשפט.

לעומת זאת, ישנן עבירות שהגדרתן יותר כללית, ובהן בית המשפט נדרש להפעיל פרשנות ושיקול דעת בכדי לקבוע אילו מקרים נכללים בהגדרת העבירה.

משכך, מובאים בפני בית המשפט מקרים הכוללים שאלות ערכיות מורכבות. לדוגמה, בחוק העונשין “עושק” מוגדר כניצול מצוקה, חוסר ניסיון או קלות דעת של הזולת בביצוע עסקאות. עם זאת, גם בעסקאות לגיטימיות ייתכנו מצבים של הפקת תועלת חד צדדית מן העסקה. לכן על בית המשפט להפעיל פרשנות ושיקול דעת, ולקבוע אילו מקרים הם “עושק” ואילו מקרים נחשבים עסקאות לגיטימיות.

התפתחות חקיקתית היסטורית בישראל
הקודקס הפלילי העות’מאני היה הקוד הפלילי הראשון שהוחל בארץ ישראל. תוכנו היה תערובת של משפט מוסלמי והקודקס הצרפתי. המנדט הבריטי ביטל את הקודקס העות’מאני בשנת 1936, והחילו במקומו את פקודת החוק הפלילי שהתבססה על המשפט המקובל.

עם קום המדינה, סעיף 11 לפקודת השלטון והמשפט נתן תוקף להמשכיות מערכת המשפט שחלה טרם הקמת המדינה. המשמעות היא מתן תוקף מחודש לחוק הפלילי המנדטורי. הכנסת החלה לבצע תיקונים רבים בפקודה המנדטורית, כך שנוצר קודקס באנגלית לצד תיקונים רבים בעברית, מה שהקשה מאוד על הבנת החוק.

בשנת 1977 חוקקה הכנסת את חוק העונשין. במסגרת הקודיפיקציה שנעשתה, פקודת העונשין תורגמה לעברית ושולבו כל התיקונים לדבר חקיקה אחד. התיקונים שבוצעו התמקדו בעיקר בחלק הספציפי של החוק.

בשנת 1994 נכנס לתוקף תיקון 39 לחוק העונשין. תיקון זה משמעותי במיוחד כיוון שהוא כלל רפורמה נרחבת בחלק המקדמי והכללי של החוק. הושם דגש מיוחד על עקרונות היסוד של הדין הפלילי הישראלי, והמרחק מהמקור המנדטורי הלך וגדל.

במהלך השנים תוקן החוק עוד פעמים רבות. תיקונים משמעותיים הם תיקון 113 משנת 2012 בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, וכן תיקון 137 משנת 2019 הכולל את הרפורמה בעבירות ההמתה.

עקרונות דיני העונשין הישראליים

עקרון החוקיות– לפיו אין עבירה ואין עונש בלא חוק בתוקף בעת ביצוע המעשה ובמקום הביצוע. כלומר, על מנת שמעשה ייחשב עבירה פלילית, חייב שיהיה חוק שמגדיר שההתנהגות היא עבירה, ומה העונש בגינה. כמו כן, החוק חייב להיות בתוקף מבחינת הזמן (ולא רטרואקטיבית) ומבחינת המקום.

מעשה לא יכול להיות פלילי ולגרור עונש, אלא אם רשויות השלטון הדמוקרטי המוסמכות לכך קבעו שהמעשה פלילי.

עקרון אי ענישה למפרע– קובע שאין תחולה רטרואקטיבית של עבירות. אם התבצע מעשה, ויום למחרת נקבע שהמעשה פלילי, לא ניתן להעניש בגינו. זוהי נגזרת של עקרון החוקיות. חוק המבטל עבירה או מקל בעונש כן יחול רטרואקטיבית.

עקרון היסוד העובדתי (actus reus)– יש צורך בהתנהגות על מנת שתתקיים עבירה פלילית. לא די בכוונה או מחשבה פלילית בלבד על מנת להטיל אחריות פלילית.

אין עבירה ללא אשמה– בכדי להטיל אחריות פלילית, לא די בהתנהגות בלבד, ויש צורך גם באשמה. בכך נכללים ארבעה רכיבים מצטברים:

–אחריות אישית: בניגוד לאחריות קולקטיבית. לא ניתן להעניש אחד בגין עבירה של אחר.

–כושר לשאת באחריות פלילית– לפי המוגדר בחוק העונשין, אדם צריך להיות בגיר (מעל גיל 12, בהתאם לסיף 34ו), שולט בהתנהגותו (מבחינה פיזית, כפייה גופנית, מתוך שינה, אוטומטית או מתוך היפנוזה, סעיף 34ז) ושפוי בדעתו (לא שפוי בדעתו הוא מי שאינו מסוגל להבין את המעשה או להימנע מעשייתו בשל מחלה או ליקוי שכלי, סעיף 34ח).

–יסוד נפשי (mens rea)– היסוד הנפשי הנדרש לרוב העבירות הוא מחשבה פלילית, הכוללת כוונה, פזיזות, קלות דעת ואדישות (כולל עצימת עיניים). על מנת שיידרש יסוד נפשי של רשלנות, הדבר יצוין באופן מפורש בעבירה. ישנן גם עבירות אחריות חמורה, שבהן לא נדרשת מחשבה פלילית או רשלנות. דוגמה לעבירות מסוג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

–היעדר סייג לאחריות פלילית: ישנן הגנות שיכולות לשמש נאשמים מפני הטלת אחריות פלילית: הגנה עצמית, הגנת הכורח, צידוק, זוטי דברים וכו’.

הצדקות לדיני העונשין
לענישה בגין התנהגות הקבועה בחוק כפסולה יש השלכות מרחיקות לכת. העונש פוגע בזכויותיו של הנושא באחריות פלילית בכך שהוא כולל מאסר או קנס וכן סטיגמה בעיני החברה. למרות ההשלכות הללו, דיני העונשין משתמשים בענישה מתוך ההצדקות הבאות:

הרתעה– ספציפית כלפי העבריין מפני ביצוע עבירות נוספות, וכן הרתעה כללית כלפי החברה פני ביצוע עבירות. הרתעה מהווה הצדקה מוסרית תוצאתנית לדיני עונשין ומשמשת ככלי להגנה על החברה מפני עבריינים. עבריינים שלא נרתעים יחזרו לבצע עבירות בעתיד, ומכך יש חשיבות להרחקתם מהחברה.

חינוך והכוונת התנהגות– מתוך שאיפה להנהיג נורמות מסוימות בחברה ולכוון את החברה למקום טוב יותר על ידי התווית הגבול בין מותר ואסור. לפי גישה זו, החינוך הוא התועלת מהענישה.

תיקון, טיפול ושיקום- מתוך מטרה להפוך את העבריין בחזרה לאזרח התורם לחברה. גישה זו שמה דגש על העבריין עצמו, לאו דווקא העבירה.

מניעה, הגבלה והרחקה– הגבלת יכולתו הפיזית של העבריין להמשיך לפגוע בחברה. כל עוד העבריינים כלואים, שיעור הפשיעה קטן.

ענישה כגמול– זוהי הצדקה דאונטולוגית לפיה ענישה היא גמול מוסרי על המעשים הבלתי מוסריים של העבריין. ולפיכך על העונש להיות פרופורציונלי למעשה, בדומה לעיקרון מידה כנגד מידה.

פרשנות החוק במשפט הפלילי
בהתאם לעיקרון החוקיות, נהוג היה לפרש את החוק הפלילי בצמצום. כלומר, כל מצב שלא התאים במפורש ללשון החוק לא נחשב בגדר עבירה. נקודת המפנה התרחשה בפסק הדין מזרחי, אשר דן באסיר שלא שב מחופשה.

הדיון עסק בשאלה האם עבירת “בריחה ממשמורת חוקית” חלה רק על מי שברח באופן אקטיבי, או גם על מי שלא חזר מחופשה? אהרן ברק פסק כי הפרשנות המילולית של לשון החוק דורשת אקטיביות, אך בכדי לא לסכל את תכלית החוק של הגנה על המשמורת, ניתן להחיל את העבירה גם על מי שלא חזר מחופשה.

למרות פסק הדין המהפכני, ההלכה היא עדיין הצמדות לפרשנות מילולית של לשון החוק. זאת מתוך עקרונות כגון עקרון החוקיות ואזהרה הוגנת. כיום הגישה השולטת בפסיקה היא חתירה לכך שפרשנות החוק תעלה ממובנה הרגיל והטבעי של הלשון (כפי שעולה מפרשת פלוני).

אם בכל זאת יש יותר מפרשנות סבירה אחת לעבירה, סעיף 34כא קובע שיש לבחור בפרשנות המקלה עם הנאשם ומצמצמת את האיסור.

יסודות העבירה הפלילית
כאמור, החלק הספציפי של חוק העונשין כולל רשימה של עבירות פליליות. לכל עבירה מספר יסודות שחייבים להתקיים בכדי שמקרה מסוים ייחשב עבירה וניתן יהיה להעניש בגינו.

יסוד עובדתי (actus reus)– כולל את מצב המציאות האובייקטיבי שלכאורה מהווה עבירה. מורכב מהתנהגות, נסיבות ותוצאה.

התנהגות- משקפת את העיקרון לפיו לא מענישים על מחשבות שלא באו לידי ביטוי בהתנהגות חיצונית. התנהגות כוללת מעשה או מחדל (התנהגות אקטיבית או פאסיבית), וכן כוללת את הדרישה שנאשם ישלוט במעשיו.

נסיבות- מתארות מצב עובדתי נתון. הנסיבות הן מה שנותן אופי שלילי להתנהגות. לדוגמה, אסור להתחתן עם אדם נשוי (סעיף 176 ריבוי נישואין). כלומר, אם מתקיימת הנסיבה “אדם נשוי”, יש אופי שלילי להתנהגות “להינשא”, ההתנהגות שמותרת בנסיבות אחרות הופכת לאסורה.

תוצאות- שנגרמות על ידי ההתנהגות. לא נדרש בכל עבירה, אלא רק בעבירות תוצאה (בניגוד לעבירות התנהגות). לדוגמה, עבירת רצח (סעיף 300), שבה התוצאה היא שאדם מת. אם אדם לא מת כתוצאה מההתנהגות, לא יכולה להתקיים עבירת רצח.

יסוד נפשי (mens rea)– מתייחס באופן סובייקטיבי לעמדה הנפשית של העבריין כלפי המצב העובדתי. יש מספר דרגות של יסוד נפשי:

מחשבה פלילית- אם בעבירה לא מצוין היסוד הנפשי, ברירת המחדל היא מחשבה פלילית. מחשבה פלילית כוללת מודעות סובייקטיבית, לקיום הנסיבות, לטיב המעשה ולאפשרות גרימת התוצאות (סעיף 20(א)).

גם בתוך מחשבה פלילית יש מספר דרגות חומרה, בהתאם לרכיב הרצוני. אם העבריין רצה שהתוצאה תתרחש, יש יסוד נפשי של כוונה. אם לא היה רצון- יסוד נפשי של פזיזות. בפזיזות יש הבחנה בין אדישות (חוסר אכפתיות אם התוצאה תתרחש) וקלות דעת (נטילת הסיכון, אפילו אם אין רצון שהתוצאה תתרחש).

עבירות אחריות חמורה (“אחריות קפידה”) הן חריג ליסוד הנפשי. דוגמאות לכך ניתן למצוא בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שם נקבעת אחריות לנהג אפילו אם אין לו יסוד נפשי בגרימת התאונה.

רשלנות- ברשלנות המודעות (לטיב המעשה, הנסיבות או אפשרות גרימת התוצאה) חסרה, ואדם מן היישוב בנסיבות יכול היה להיות מודע לכל הפרטים. העונש המקסימלי על רשלנות הוא 3 שנות מאסר.

קשר סיבתי-נדרש בעבירות תוצאה, מבטא קשר ישיר בין ההתנהגות לבין התוצאה. יש הבחנה בין קשר סיבתי עובדתי לקשר סיבתי משפטי.

קשר סיבתי עובדתי- נבדק דרך “מבחן האלמלא”. אלמלא התקיימה ההתנהגות, לא הייתה מתרחשת התוצאה.

קשר סיבתי משפטי- האם נכון להטיל על הנאשם אחריות לתוצאה? נבדק דרך מבחן הצפיות- האם האשם יכול וצריך היה לצפות את התרחשות התוצאה? נבחנת גם התערבות של גורם זר שעלולה לנתק את הקשר הסיבתי.

הרחבת האחריות הפלילית
כאמור, תוטל אחריות פלילית רק אם אדם ביצע את כל יסודות העבירה. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם תורחב האחריות הפלילית, בכדי להרחיב את ההגנה על האינטרסים המוגנים. מקרים אלה הם נגזרות של עבירה עיקרית. כלומר, יש צורך לעמוד בתנאים של עבירה “רגילה” עם ההתאמות הנדרשות בכדי להטיל אחריות פלילית על ניסיון, סיוע או שידול לביצוע עבירה.

ניסיון לביצוע עבירה-לפי העיקרון של היסוד העובדתי, אדם צריך לבצע התנהגות בנסיבות מסוימות (ולעתים עם תוצאה מסוימת) בכדי שיהיה ניתן להטיל אחריות פלילית. כלומר, לא מענישים על מחשבות או מעשי הכנה.

למרות זאת, החוק הפלילי כן מאפשר להעניש על ניסיון לביצוע עבירה, והעונש המוטל על כך זהה לעונש המוטל על המצבע את העבירה בשלמותה. בפועל, שופטים גוזרים עונש מקל יותר על ניסיונות לביצוע עבירה.

סיוע לדבר עבירה-המסייע לדבר עבירה מקל או מאפשר את ביצוע העבירה העיקרית. במהותן, הפעולות לא מגיעות לכדי ניסיון לביצוע עבירה, ובכך לא ניתן להטיל עליו אחריות כמבצע העיקרי. למרות זאת, ללא פעולותיו של המסייע, המבצע העיקרי לא יכול היה לבצע את העבירה. העונש על סיוע הוא מחצית העונש על העבירה העיקרית (יש לכך חריגים).

שידול לדבר עבירה-המשדל לדבר עבירה הוא מי שמביא את המבצע העיקרי לידי ביצוע העבירה על ידי שכנוע, עידוד, דרישה או כל דרך להפעלת לחץ. בניגוד לאיום, שידול מותיר את הבחירה החופשית בידי המצבע העיקרי, ולכן על שניהם תוטל אחריות פלילית. העונש בגין שידול שווה לעונש בגין ביצוע עיקרי.

חרטה-אם משדל או מסייע מנעו את השלמת ביצוע העבירה, או הודיעו לרשויות על העבירה לשם מניעתה, או פעלו כמיטב יכולתם למניעת ביצוע או השלמת העבירה- הם לא יישאו באחריות פלילית.

ביצוע באמצעות אחר
המבצע באמצעות אחר לא מקיים את יסודות העבירה בעצמו, אלא הופך אדם אחר לכלי בידיו ומשתמש בו על מנת לבצע את העבירה. האחר, המצבע הישיר של העבירה, נתון במצב שגורם להיעדר כשרות פלילית בעת ביצוע העבירה. לדוגמה: קטין, ללא מחשבה פלילית, היעדר שליטה וכו’.

בניגוד למשדל, המבצע באמצעות אחר לא מותיר את הבחירה החופשית בידי המבצע הישיר. היחסים ביניהם לא שוויוניים, וקיימים פערי ידע ושליטה. מתוך כך ניתן להטיל עליו את האחריות הפלילית, כשם שלא ניתן להטיל את האחריות על המבצע הישיר.

העונש על ביצוע באמצעות אחר שווה לעונש על העבירה הרגילה.

היסוד העובדתי בביצוע באמצעות אחר- ישנן שלוש נסיבות הדרושות לקיום היסוד העובדתי בביצוע באמצעות אחר: ראשית, בניגוד לעבירה רגילה, המבצע באמצעות אחר לא מקיים בעצמו את היסוד העובדתי.

במקום זאת, מעשיו מוגדרים כתרומה לעשיית מעשה- בדומה למעשיהם של המשדל או המסייע. שנית, האחר הוא מי שמקיים באופן ישיר את היסוד העובדתי. בנוסף, המבצע הישיר הוא “כלי בידיו” של המבצע באמצעות אחר, כלומר נתון לשליטתו. וכן המבצע הישיר נתון במצב של היעדר כשירות.

היסוד הנפשי בביצוע באמצעות אחר- היסוד הנפשי הוא כפול- נדרש שלמבצע באמצעות אחר יהיה היסוד הנפשי הדרוש לעבירה (מחשבה פלילית\ רשלנות). בנוסף, נדרשת מודעות (לרבות עצימת עיניים) מצידו לכך שהמבצע הישיר נמצא בעמדת נחיתות, ונתון לשליטתו.

ביצוע בצוותא
במקרים בהם יש שניים (או יותר) מבצעים עיקריים, ניתן להטיל אחריות פלילית אפילו אם היסוד העובדתי לא התקיים במלואו אצל כל אחד מהם. ניתן לחלק את היסוד העובדתי בין המבצעים (סעיף 29).

בהתאם, גם הקשר הסיבתי מתחלק בין המצבעים בצוותא, השאלה מי מהם גרם לתוצאה אינה רלוונטית, כיוון שכולם יחדיו גרמו לתוצאה להתרחש. לעומת זאת, כן יש דרישה ליסוד נפשי אצל כל אחד מהמבצעים.

בנוסף, ביסוד נפשי של רשלנות מתאפשרת הטלת אחריות גם על מצבע בצוותא שלא היה נוכח פיזית באירוע.

במקרים של שותפות ספונטנית והצטרפות להמון (לדוגמה מקרים של הפגנות אלימות) יש דרישה ליסוד נפשי של כוונה שהעבירה תבוצע, ומטרה משותפת לביצוע העבירה יחד אצל כל אחד מהמשתתפים. אם אין שותפות, יש צורך להוכיח שכל אחד מהנוכחים גרם לתוצאה. אולם אם יש שותפות לביצוע העבירה, הדרישה היא להוכיח שיש כוונה משותפות לגרום לתוצאה.

עורכי דין פלילי

תפקידו ואחריותו של עורך דין פלילי

מהי חשיבותו של עורך דין פלילי במערכת המשפט הפלילי?
מערכת המשפט הפלילי נתפסת כמערכת בת שלושה חלקים המורכבת מהשופט, התובע ועורך הדין. לכל חלק במערכת זו יש תפקיד ספציפי. תפקידו של השופט או חבר השופטים הוא לתת החלטה חסרת פניות המבוססת אך ורק על העובדות שהוצגו ועל החוקים החלים על העבירה המואשמת.

על מנת להחליט ללא משוא פנים, השופטים חייבים להיות מסוגלים לשמוע טיעונים משני הצדדים. תפקידו של התובע הוא לטעון ולייצג את הצד של המדינה (המאשימה) המבקשת להוכיח את אשמתו של הנאשם.

תפקידו של עורך הדין הפלילי הוא לטעון בשם הנאשם. על הנאשם עצמו אין נטל הוכחה, כלומר, הנאשם אינו צריך להוכיח את חפותו. מספיק שעורך הדין יצביע על מחדלים שבהם המדינה לא קבעה אשמה מעל לספק סביר.

מערכת המשפט הפלילי מכירה בכך שבהליך פלילי המדינה (הפרקליטות) התובעת חזקה ובעלת יותר אמצעים לאין שיעור על אזרח בודד. ההגנה הפלילית מקפידה על השימוש בסמכות זו. יתר על כן, אמצעי הגנה שונים קיימים כדי למנוע ניצול לרעה של כוחה של המדינה.

על המדינה מוטל נטל ההוכחה הגבוה ביותר, ועליה להראות כי נאשם אשם מעבר לכל ספק סביר בפשעים שהוא מואשם בהם.

למעשה במשפט הפלילי לא מוטל נטל הוכחה על הנאשם. כלומר, אין הוא צריך להציג כל ראיה ואין הוא צריך להעיד או למסור גרסה משלו לאירועים ולשמור על זכות השתיקה.

קיימים נהלים רבים הקשורים לחקירה ולמעצר של הנאשם כדי לוודא שכל הראיות מדויקות ושהאדם הנכון מואשם בפשע.

לנאשמים יש זכויות אזרח להבטיח שהם מקבלים יחס הוגן ותינתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם.

עו”ד פלילי מממש זכויות הגנה
אמצעי הגנה, לעומת זאת, חסרי תועלת מבלי שמישהו יערוב או יממש אותם. זה תפקידו של עורך הדין הפלילי.

עורך הדין הפלילי מציג את כל הראיות כדי להפריך את טענות התובע וקורא תיגר על כל קביעות העובדות השנויות במחלוקת של התובע כדי להבטיח עמידה בנטל ההוכחה הגבוה.

עורך הדין מערער על טעויות פרוצדורליות ועשוי לבקש ביטול האישומים בגלל ראיות או עדויות לא מהימנות.

עורך הדין מודיע לנאשם על זכויותיו ומגן על זכויות אלו כדי לוודא שלא הופרו.

עורך דין הפלילי כקו ההגנה הראשון של הנאשם מול המדינה
לנאשם חשוב להיעזר בעורך דין מוקדם ככל האפשר. ישנן פעולות רבות שעורך דין יכול לנקוט כדי להגן ולסייע לנאשם בשלבים המוקדמים, שאולי לא יתאפשרו עם התקדמות התיק.

עורך הדין הפלילי יכול ליידע את הנאשם על זכויותיו כבר בהתחלה (כגון זכות השתיקה) על מנת שהנאשם יהיה מודע להן ויוכל ליהנות מהן.

עורך הדין הפלילי יכול לבקש את שחרורו הזמני של הנאשם בערובה, מה שיאפשר לנאשם הזדמנות טובה יותר בהכנת כתב הגנה.

עורך הדין יכול לנהל משא ומתן עם התובע להפחתת האישומים או אפילו ביטולם.

כמו כן, ע”ד פלילי טוב צריך לייעץ לנאשם באסטרטגיות וטיעונים שונים שניתן להשתמש בהם בתיק וכן ביתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.

עורך הדין עובד עם הנאשם ועדים נוספים כדי להתאים את גרסת הנאשם לאירועים ולקבוע הגנה הולמת (כגון אליבי, הגנה עצמית, זיהוי שגוי).

עורך הדין יכול לייעץ באיזה טיעון לדבוק, האם לקבל הסדר טיעון, האם לוותר על משפט והאם על הנאשם להעיד בשמו.

עורך הדין הפלילי יכול לקבוע אילו עדים לזמן וכיצד יש לחקור אותם.

הגנות במשפט הפלילי
כאמור, בהתאם לחלק המקדמי של חוק העונשין בכדי להטיל אחריות פלילית על האדם להיות בגיר, שפוי בדעתו ושולט במעשיו. במידה והאדם הביא את עצמו למצב של חוסר שליטה (על ידי שימוש בסמים או צריכת אלכוהול) ישנה הרחבת אחריות, ולכן ניתן להטיל אחריות פלילית.
ישנן נסיבות שיקלו את העונש על עבירה:

הגנה עצמית- במצב שבו העבירה הפלילית התבצעה כהתגוננות מפני תוקף.

הגנת הצורך- כאשר עבירה פלילית התבצעה בכדי להימנע מתוצאות חמורות יותר, ולא הייתה דרך אחרת להימנע מהתוצאות החמורות.

צידוק- במקרים בהם התנהגות פלילית התבצעה בהתאם לנורמה משפטית, נורמה חברתית מקובלת, בעקבות ציות לצו של רשות מוסמכת, ומקרים דומים אחרים המנויים בחוק.

אומנם להתנהגות יש אופי פלילי, אך היא נעשתה בנסיבות אשר מטיבות עם החברה. בנסיבות אלה יש עדיפות לערך החברתי על פני האינטרס של העמדה לדין.

זוטי דברים- במקרים בהם התרחשו כל יסודות העבירה, אך לא נגרמה פגיעה ממשית לאינטרס המוגן. אם המעשה ממוקם מתחת לרף מינימלי של אופי אנטי- חברתי, תחול ההגנה.

טעות במצב הדברים-ביצוע עבירה מתוך טעות כנה לגבי הנסיבות העובדתיות. במצב זה בוחנים האם התרחשה עבירה לפי המציאות הסובייקטיבית של הנאשם. אם הנסיבות שהוא האמין שמתקיימות באמת היו, האם הייתה עבירה? לדוגמה, אם אישה מתחנת עם גבר נשוי, אך היא טועה לגבי מצב הדברים וחושבת שהוא רווק. לפי המציאות האובייקטיבית, התקיימה עבירה. אבל לפי המציאות הסובייקטיבית שבה היא טעתה בנסיבות, לא התקיימו יסודות העבירה.

קנטור- טענת הגנה שקמה בעבירות המתה. אם עבירת ההמתה התרחשה בתגובה להתגרות שגרמה לאדם לאבד את עשתונותיו. הגנה זו מפחיתה מחומרת העבירה.
טעות במצב המשפטי-כאמור, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש כיוון שחזקה על כל אדם שהוא יודע את החוק. טעות במצב המשפטי רלוונטיות בניסיון לביצוע עבירה, אם אין אפשרות חוקית להשלים את העבירה, לא ניתן להעניש בגין הניסיון. אם אדם טעה וחשב שיש איסור למרות שאין, אי אפשר להעניש אותו.

הגנה מן הצדק- מקרים של פגם בהליך המשפטי הגורם לכך שההעמדה לדין אינה צודקת. במקרים אלה רשאי בית המשפט לעכב את ההליך, או לזכות את הנאשם. זאת מתוך מטרה שלא לאפשר שימוש לרעה בהליך ולמנוע עינוי- דין והתמשכות הליכים מעבר לנדרש.

הגנה תרבותית-מאפשרת הפחתה בעונשו של הנאשם מטעמים של פערי תרבות. מקור ההגנה בפסיקה, והיא רלוונטית במקרים שהתבצעה עבירה ומולאו כל יסודות העבירה, אך צודק ונכון לזכות או להפחית את העונש. זאת מכיוון שהמעשה בוצע בעקבות ערכים של קבוצה או תרבות מסוימת אליה הנאשם משתייך.

הגנת הפח היקוש בארצות הברית– הגנה זו לא הוכרה בארץ. בארצות הברית, משמעותה היא שאין להטיל אחריות פלילית על הנאשם מכיוון שסוכן רשות השפיע עליו לבצע את העבירה, ולולא כן לא הייתה מתרחשת.

משפט פלילי הגדרה

ענף משפטי המתייחס לפשיעה, מטרתו של המשפט הפלילי הוא הגנה על חיי החברה תקינים, על ידי סיווג פעולות מסוימות כאסורות בחוק. הגדרת איסורי התנהגות הנתפסת כמאיימת, מזיקות, או בכל דרך אחרת מסכן את הרכוש , בריאות , בטיחות , ואת רווחתם המוסרית של אנשים כולל פגיעה עצמית של האדם באמצעות כללי עשה ואל-תעשה.

החוק הפלילי נקבע על פי חוק , כלומר, החוקים נחקקו על ידי מחוקק (בישראל -הכנסת) החוק הפלילי מסדיר את העונש ואת השיקום של אנשים המפרים חוקי הדין הפלילי.

המשפט הפלילי משתנה בהתאם לתחום השיפוט , ושונה מהמשפט האזרחי שבו הדגש הוא יותר על יישוב סכסוכים ופיצוי נפגעים, ולא על ענישה או שיקום של עבריינים.

אדם המפר את כללי החוקים הפליליים יואשם בביצוע עבירה פלילית, עשוי לעמוד לדין ולהיענש בהתאם לעונשים הקבועים בחוק (חוק העונשין).

עבירות פליליות
עבירות תוצאה בכוח – – רשימת עבירות חטא – – עבירות חטא דוגמאות – – סוגי עבירות אזרחות – – עבירות פליליות חמורות – – משפט פלילי דוגמאות – – מה זה פלילי – – סיווג עבירות בעונשין – – חיפושים קשורים לפלילי – – פלילים רמת גן – – פלילי אור יהודה – – פלילים אור יהודה – – פלילים חדשות – – פלילי באנגלית – – פלילי אשקלון – – פלילי פירוש – – פלילי ירושלים – – פלילי אשדוד – – פלילי אילת – – פלילי באילת – – פלילי אור עקיבא – – פלילי או אזרחי – – פמת”א פלילי – – סעיף 60 א פלילי – – פלילי בת ים – – פלילי בית שמש – – פלילי בחיפה – – פלילי בדימונה – – פלילי ברוסית – – פלילי בדרום – – פלילי גן יבנה – – פלילי גבעתיים – – פלילי גיל – – גישור פלילי – – גישור פלילי חקיקה – – גלובס פלילי – – גבאי פלילי – – ג’אן פלילי – – פלילי דימונה – – פלילי דרום – – פלילי דיני עבודה – – פלילי בדרום תל אביב – – בדלתיים סגורות פלילי – – דיון פלילי – – דין פלילי ודין אזרחי – –

• דיון פלילי בישראל
• עבירה פלילית
• חקירה פלילית
• תיק פלילי
• אישום פלילי
• משפט פלילי
• רישום פלילי
• קובלנה פלילית
• פלילים (כתב עת) – כתב עת למשפט הפלילי שיצא לאור מטעם אוניברסיטת תל אביב

עו”ד פלילי – – עו”ד פלילי מומלץ – – עו”ד פלילי מפורסם – – עו”ד פלילי בתל אביב – – עו”ד פלילי בצפון – – פלילי היום – – פלילי הרצליה – – פלילי הגדרה – – פלילי הוד השרון – – פלילי התיישנות – – פלילי היום בחיפה – – פלילי היום בנתניה – – פלילים היום בבת ים – – פלילי וואלה – – פלילי וינט – – פלילי ויקימילון – – פלילי ותעבורה – – פלילי ומנהלי – – פלילי ושות – – זיהוי פלילי – – זיהוי פלילי לימודים – – זיהוי פלילי טביעות אצבע – – זיהוי פלילי משכורת – – זיהוי פלילי במשטרה – – פלילי חולון – – פלילי חיפה – – פלילי חדרה – – פלילי חדש – – פלילי מחוסר ראיות – – פלילי בטבריה – – פלילי טירת כרמל – – טלגרם פלילי – – טרור פלילי – – פלילי יפו – – פלילי יקנעם – – פלילי יבנה – – פלילי ימ ר צפון – – פמ”י פלילי – – פלילי כפר סבא – – פלילי כתבות – – פלילי כלכלי – – פלילי כתב – – פלילי כוונה – – פלילי כלא באר שבע – – פלילי כתב הגנה – – פלילי כללי – – פלילי לוד – – משפט פלילי – – אשפוז פלילי – – פלילי מבזקים – – פלילי מה זה – – פלילי מאקו – – פלילי מקור המילה – – פלילי מילה נרדפת – – חוק מע”מ פלילי – – פלילי נשר – – פלילי ניוז – – פלילי סמים – – פלילי סדרה – – סמינריון פלילי – – סנגור פלילי – – סיוע פלילי – – פלילי עפולה – – פלילי עורך דין צבאי – – פורום פלילי – – צדק פלילי – – צילום פלילי – – פלילי קטין – – פלילי בקרית שמונה – – פלילי קרית מוצקין – – פלילי קריית מלאכי – – ביטול צ’ק פלילי – – פלילי רחובות – – פלילי רעננה – – פלילי רמלה – – פלילי ראשון לציון – – פלילי ראש העין – – פלילי ברמת גן – – פלילי רוסית – – פלילי שורש – – פלילי שפרעם – – פלילי שכר טרחה – – פלילי תל אביב – – פלילי תעבורה – – פלילי תעבורה עכו – – פלילי תביעות – – כתב פלילי 12 – – כתב פלילי 10 – – חדשות 12 פלילי – – חדשות 13 פלילים – – אשדוד10 פלילי – – חדשות 2 פלילי – – חדשות ערוץ 2 פלילי –

כל החדשות מעולם הפשע והמשפט בישראל 

החוק פלילי

המשפט הפלילי הוא תחום חוק המתייחס לפשע. תחום חוק זה זה קובע התנהגות הנתפסת כמאיימת, מזיקה, או בכל דרך אחרת מסכנת את הרכוש , בריאות , בטיחות , ואת רווחתם המוסרית של אנשים, בעלי חיים וכולל פגיעה עצמית של האדם.

רוב המשפט הפלילי נקבע בחוק , החוקים נחקקים על ידי מחוקק . החוק הפלילי כולל את העונש ואת השיקום של אנשים המפרים חוקים כאלה.

המשפט הפלילי משתנה בהתאם לשיפוט , ושונה מהמשפט האזרחי בו הדגש הוא יותר על פתרון סכסוכים ופיצוי קורבנות, ולא על ענישה או שיקום.

הליך פלילי הוא פעילות רשמית רשמית המאשרת את עובדת ביצוע פשע ומאשרת טיפול ענישה או שיקומי של העבריין .

מהן שלוש דרגות חומרה של עבירות פליליות לפי חוק העונשין?
“חטא” – עונש מאסר מרבי לתקופה של שלושה חודשים
“עוון” – עונש מאסר מרבי לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים
“פשע” – עונש מאסר מעבר לתקופה של שלוש שנים.

היסטוריה 
הציביליזציות הראשונות בדרך כלל לא הבדילו בין משפט אזרחי למשפט פלילי. כללי החוק הכתובים הראשונים תוכננו על ידי השומרים . בסביבות 2100–2050 לפני הספירה, אור-נאמו , המלך הניאו-שומרי של אור , חוקק קוד משפטי כתוב שהטקסט שלו התגלה: הקוד של אור-נאמו אם כי קוד קודם של אורוקגינה של לגש (2380–2360 לפני הספירה) ידוע גם שהוא קיים. קוד מוקדם חשוב נוסף היה קוד החמורבי , שהיווה את ליבת החוק הבבלי.

רק שברים מהחוקים הפליליים המוקדמים שליוון העתיקה שרדה, כגון אלו של סולון ואת דראקו .

ביילי בלונדון (ב 1808) היה מקום ליותר 100,000 במשפטים פליליים בין 1674 ו 1834, כולל את כל המקרים עונש מוות.

בשנת המשפט הרומי, גאיוס של הדיונים על שולחנות Twelve גם conflated בהיבטים אזרחיים ופליליים, בטיפול גניבה ( furtum ) בתור עוולה. תקיפה אלימה שוד היו analogized כדי הסגת גבול לגבי הרכוש. הפרת חוקים כאלה יצרה חובת חוק או משפטי vinculum המשוחררים מתשלום פיצוי כספי או נזקים.

החוק הפלילי של רומא הקיסרית נאסף בספרים 47–48 של The Digest . לאחר תחיית החוק הרומאי במאה ה -12, סיווגים רומניים ופסיקה רומית מהמאה השישית סיפקו את יסודות ההבחנה בין המשפט הפלילי והאזרחי במשפט האירופי מאז ועד היום.

הסימנים הראשונים להבחנה המודרנית בין פשעים לעניינים אזרחיים התגלו במהלך הפלישה הנורמנית לאנגליה. הרעיון המיוחד של עונש פלילי, לפחות בנוגע לאירופה, עלה בסולסטיקה המאוחרת הספרדית (ראו אלפונסו דה קסטרו ), כשהרעיון התיאולוגי של עונש האל (poena aeterna) שנגזר אך ורק על מוח אשם, הופך לממשי.

חוק הקאנון קודם כל, ולבסוף, המשפט הפלילי החילוני. ההתפתחות של המדינה מחלק צדקבבית משפט צץ בבירור במאה השמונה עשרה כאשר מדינות אירופה החלו לשמור על שירותי משטרה. מנקודה זו, החוק הפלילי מסדיר את מנגנוני האכיפה, שאפשרו את התפתחותו כישות ניכרת.

מטרות המשפט הפלילי
החוק הפלילי הוא ייחודי לתוצאות או לסנקציות הפוטנציאליות הייחודיות לאי -שמירה על כלליו. כל פשע מורכב מרכיבים פליליים . עונשי מוות עשויים להטיל בחלק מהשיפוטים על הפשעים החמורים ביותר. ניתן להטיל ענישה פיזית או גופנית כגון מלקות או עינויים, אם כי עונשים אלה אסורים בחלק גדול מהעולם.

אנשים יכולים להיות כלואים או להישפט לכלא במגוון תנאים בהתאם לשיפוט. הכליאה עשויה להיות חד פעמית, אורך המאסר עשוי להשתנות מיום לחיים. ניתן להטיל פיקוח ממשלתי, לרבות מעצר בית , וייתכן שיידרשו לאסירים לציית להנחיות מיוחדות כחלק ממשטר על תנאי או על תנאי . כמו כן ניתן להטיל קנסות , לתפוס כסף או רכוש מאדם שהורשע בפשע.

חמישה יעדים הם מקובלים על אכיפת החוק הפלילי על ידי עונשים : גמול , הרתעה , נבצרות, שיקום ולמידה. סמכויות השיפוט שונות בנוגע לערך שיש לכל אחת.

נקמה – צריך להעניש פושעים בדרך כלשהי. זוהי המטרה הנראית ביותר. עבריינים ניצלו אחרים לא כדין, או גרמו לרעה בלתי הוגנת, וכתוצאה מכך, החוק הפלילי יעמיד את הפושעים בחיסרון לא נעים כלשהו “לאזן את הכף”.

אנשים מצייתים לחוק כדי לקבל את הזכות לא להירצח ואם אנשים נוגדים את החוקים האלה, הם מוותרים על הזכויות שהחוק מעניק להם. לפיכך, מי שרצח עשוי להורג בעצמו. תיאוריה קשורה כוללת את הרעיון של “תיקון האיזון”.

הרתעה – ההרתעה האישית מכוונת כלפי העבריין הספציפי. המטרה היא להטיל עונש מספיק כדי להרתיע את העבריין מהתנהגות פלילית. ההרתעה הכללית מכוונת לחברה בכלל. על ידי הטלת עונש למי שעובר עבירות, אנשים אחרים לא מתייאשים לבצע אותן.

נבצרות – מעוצבת בפשטות לשמור פושעים משם מהחברה כך שהציבור מוגן מפני התנהגות פסולה שלהם. זה מושג לרוב באמצעות עונשי מאסר כיום. עונש המוות או הנידוי שירת אותה המטרה.

שיקום – שואף להפוך עבריין לחבר בעל ערך בחברה. מטרתו העיקרית היא למנוע עבירות נוספות על ידי שכנוע העבריין שהתנהגותו הייתה שגויה.

שיקום קורבן עבירה- זוהי תורת ענישה מוכוונת קורבן. המטרה היא לתקן, באמצעות סמכות המדינה, כל פגיעה שנגרם לקורבן על ידי העבריין. לדוגמה, מי שביצע מעילה ידרש לפרוע את הסכום שנרכש שלא כראוי. שיקום קורבן העבירה משולב בדרך כלל עם מטרות עיקריות אחרות של המשפט הפלילי והוא קשור קשר הדוק למושגים במשפט האזרחי , כלומר החזרת הנפגע לעמדתו המקורית לפני הפגיעה.

חוקים פליליים נבחרים
חוקים רבים נאכפים באיום של ענישה פלילית , וטווח הענישה משתנה בהתאם לשיפוט. היקף המשפט הפלילי הוא עצום מכדי לקטלג בצורה מושכלת. עם זאת, להלן חלק מהיבטים אופייניים יותר של המשפט הפלילי.

אלמנטים

החוק הפלילי אוסר בדרך כלל על מעשים לא רצויים . לפיכך, הוכחת פשע דורשת הוכחה של מעשה כלשהו. חוקרים מתייחסים בכך לדרישה של actus reus או מעשה אשם.

חלק מהפשעים – במיוחד עבירות רגולטוריות מודרניות – אינם דורשים יותר, והם ידועים כעבירות אחריות קפידה (למשל על פי חוק התעבורה מדובר בעבירת אחריות קפדנית לנהוג ברכב עם ריכוז אלכוהול בדם מעל הגבול שנקבע).

עם זאת, בגלל ההשלכות החמורות  של הרשעה פלילית, שופטים בבית המשפט מקובל גם בקשו הוכחה של כוונה לעשות משהו רע, את היסוד הנפשי. באשר לפשעים שמהם הן דרישות הן actus reus והן mens rea , הדיינים הגיעו למסקנה כי האלמנטים חייבים להיות נוכחים בדיוק באותו רגע ואין די בכך שהם התרחשו ברצף בזמנים שונים.

Actus reus
פירוש Actus reus הוא הלטינית של “מעשה אשם” והוא המרכיב הפיזי של ביצוע פשע. זה יכול להתבצע על ידי פעולה, על ידי איום בפעולה, או באופן יוצא דופן, על ידי מחדל של פעולה, שהיא חובה חוקית לפעול. לדוגמה, המנעות של ההורים לתת אוכל לילד צעיר גם עשויה לספק את היסוד העובדתי בעבירה.

כאשר האקטוס ריוס הוא כישלון בפעולה, חייבת להיות חובת זהירות. חובה יכולה להקבע באמצעות חוזה, התחייבות מרצון, יחסי משפחה, וכן באמצעות תפקיד רשמי.

חובה יכולה לנבוע גם מיצירת מצב מסוכן לעצמי. מאידך גיסא, נקבע בבריטניה כי הפסקת תמיכת חיים של אדם במצב צמחי מתמשך הוא מחדל לפעולה ולא פלילי. מאחר שהפסקת התמיכה אינה מעשה מרצון, לא רשלנות פושעת, והיא לטובת המטופל, משכך אין פשע מעשי.

במקרה זה נקבע כי מאחר שחולה PVS לא יכול לתת או למנוע הסכמה לטיפול רפואי, היה על הרופאים להחליט האם הטיפול הוא לטובת המטופל. סביר היה להם להסיק כי הטיפול אינו לטובת המטופל, ולכן יש להפסיק אותו, כאשר לא היה סיכוי לשיפור.

מעולם לא היה חוקי לנקוט בצעדים פעילים כדי לגרום או להאיץ מוות, אם כי בנסיבות מסוימות היה זה חוקי להפסיק טיפול מקיים חיים, כולל האכלה, שבלעדיהם החולה ימות.

אקטוס ראוס עשוי להתבטל בשל היעדר סיבתיות . לדוגמה, פשע כרוך בפגיעה באדם, פעולתו של האדם חייבת להיות הסיבה הגורם הקרוב לפגיעה. אם קיימת יותר מגורם אחד (למשל נזק בא לידיו של יותר מאשם אחד) המעשה חייב להיות בעל “יותר מקשר קל או קטן” לנזק.

הקשר הסיבתי אינו מתנתק רק בגלל שהקורבן פגיע במיוחד. כלל זה ידוע בשם כלל עקרון הגולגולת הדקה (eggshell skull). עם זאת, היא עשויה להישבר על ידי אקט מתערב (novus actus interveniens) של צד שלישי, התנהגותו של הקורבן עצמו, או אירוע בלתי צפוי אחר. טעות בטיפול רפואי בדרך כלל לא תנתק את השרשרת, אלא אם כן הטעויות כשלעצמן “כה חזקות בגרימת מוות”.

Mens rea

Mens rea הוא ביטוי לטיני, שפירושו “מוח אשם”. זהו המרכיב הנפשי של הפשע. מוח אשם פירושו כוונה לבצע מעשה פסול כלשהו. הכוונה לפי המשפט הפלילי נפרדת מהמניע של אדם.

סף נמוך יותר של mens rea מתקיים כאשר הנאשם מכיר במעשה שהוא מסוכן אך מחליט לבצע אותו בכל זאת.

פזיזות– היסוד הנפשי של האדם בזמן ביצוע האקטוס ריוס. למשל, אם אדם מסיר מד גז מהקיר כדי ל לחמוק מתשלום ויודע שזה יאפשר לגז דליק לחדור לבית השכן, הוא עלול להיות אחראי להרעלה.

בתי המשפט בוחנים לעתים קרובות אם המעוול אכן הכיר בסכנה, או לחילופין היה צריך להכיר בסיכון. כמובן, דרישה רק שאדם צריך היה להכיר בסכנה (גם אם לא הכיר) היא בגדר מחיקת כוונה כדרישה. באופן זה, חשיבותו של mens rea צומצמה בחלק מהתחומים במשפט הפלילי אך ברור שהיא עדיין חלק חשוב במערכת הפלילית.

גם טעות בכוונה עשויה לשנות את חומרת העבירה ואולי להפחית את העונש אך לא תמיד זה המצב.

רצח שבוצע מתוך כוונה ספציפית להרוג או מתוך הכרה מודעת כי יגרמו מוות או חבלה גופנית חמורה, יהיה רצח, ואילו רצח שנעשה על ידי מעשים פזיזים חסרי הכרה כזו עלול להיות הריגה. מאידך, אין זה משנה מי בעצם נפגע ממעשיו של הנאשם.

תורת הזדון המועבר פירושו, למשל, שאם אדם מתכוון להכות אדם בחגורתו, אך החגורה קופצת ופוגעת באחר, mens rea מועבר מהמטרה המיועדת לאדם שנפגע בפועל.

אחריות קפידה

אחריות קפדנית יכולה להיות מתוארת כאחריות פלילית או אזרחית על אף היעדר גילוי אדם או כוונה מצד הנאשם. לא כל הפשעים דורשים כוונה ספציפית, וסף האשמה הנדרש עשוי להיות מופחת או יורד. לדוגמה, זה עשוי להיות מספיק להוכיח שנאשם נהג ברשלנות, ולא בכוונה או בפזיזות כדי לקבוע אחריות פלילית.

בעבירות של אחריות מוחלטת, מלבד המעשה האסור, ייתכן שלא יהיה צורך להראות שהמעשה היה בכוונה. באופן כללי, פשעים חייבים לכלול מעשה מכוון, ו”כוונה “היא מרכיב שיש להוכיח על מנת להרשיע בפשע. הרעיון של “פשע באחריות קפדנית” הוא אוקסימורון. החריגים המעטים אינם באמת פשעים כלל – אלא תקנות מנהליות ועונשים אזרחיים שנוצרו על ידי חוק, כגון פשעים נגד תעבורה או עבירות תכנון ובניה.

עבירות קטלניות

רצח , בהגדרתה הרחבה, הוא הרג בלתי חוקי. הריגה בלתי חוקית היא ככל הנראה המעשה שהחוק הפלילי מכוון אליו בתדירות הגבוהה ביותר. בתחומי שיפוט רבים, פשע הרצח מחולק לדרגות חומרה שונות, למשל, רצח בדרגה הראשונה, המבוסס על כוונה. זדון הוא מרכיב נדרש של רצח.

הריגה (רצח באשמה בסקוטלנד) היא מגוון קטן יותר של הריגה שבוצעה בהעדר זדון , הנגרמת על ידי פרובוקציה סבירה או ירידה ביכולת . הריגה לא רצונית, שם הוא מוכר, הוא רצח שחסר בו כל הכוונה האשמה המוחלשת ביותר, פזיזות.

אי שפיות היא הגנה אפשרית.

עבירות אישיות

קודים פליליים רבים מגנים על שלמותו הגופנית של הגוף. פשע התקיפה מובן באופן מסורתי כנגיעה בלתי חוקית, אם כי זה אינו כולל דחיפות ונגיעות יומיומיות שאנשים מסכימים בשקט כחלק מנוכחות בקהל. יצירת איום בתקיפה קרובה היא תקיפה, ואף עלולה לגרום לאחריות פלילית. יחסי מין ללא בהסכמה או אונס , היא צורה קיצונית של תקיפה.

עבירות רכוש

רכוש מוגן לעתים קרובות על ידי החוק הפלילי. פלישה היא כניסה בלתי חוקית לרכושו של אחר. קודים פליליים רבים משיתים עונשים על הטעיה, מעילה, גניבה, הכוללים שלילת ערך של הנכס. שוד הוא גניבה בכוח. מצג שווא, אי גילוי מידע או שימוש לרעה בעמדת כוח.

עבירות השתתפות

חלק מהקודים הפליליים מפלילים את ההתקשרות עם מיזם פלילי או מעורבות בפלילים שלא ממש יוצאת לפועל. כמה דוגמאות הן סיוע, חיזוק, קונספירציה וניסיון.

Mala in se v. Mala prohibita
בעוד שבדרך כלל הפשעים מתחלקים לתארים או למעמדות כדי להעניש באופן הולם, ניתן לחלק את כל העבירות לחוקי “mala in se” ו- “mala prohibita”. שניהם במונחים משפטיים לטיניים, mala in se פשעים משמעות כי הם חשבו להיות רעים מיסודו או רע מבחינה מוסרי, וכך יהיו נחשבים פשעים ללא קשר השיפוט. עבירות Mala in se הן עבירות פליליות, פשעי רכוש, מעשים לא מוסריים ומעשים מושחתים של פקידי ציבור.

מלה פרוהיביטה, מאידך גיסא, מתייחס לעבירות שאין בהן עוולות. חניה באזור מוגבל, נסיעה לא נכונה במורד רחוב חד כיווני, מסלולים או דיג ללא רישיון הם דוגמאות למעשים האסורים על פי חוק, אך בלעדיהם אינם נחשבים לא נכונים.

תקנות Mala אסורות בדרך כלל באופן קפדני, מכיוון שלא צריך להיות מרכיב אנושי לעונש על פי עבירות אלה, רק המעשה עצמו. מסיבה זו, ניתן לטעון כי עבירות שהן מלה אסור אינן באמת פשעים כלל.

הגנות

תחומי שיפוט פלילי

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג

המשפט הבינלאומי הציבורי עוסק בהרחבה ובהתמדה בהתנהלות פלילית שהיא מכוערת ודי מזעזעת להשפיע על חברות ואזורים שלמים. המקור המכונן למשפט הפלילי הבינלאומי המודרני היה משפטי נירנברג בעקבות מלחמת העולם השנייה שבה הועמדו לדין מנהיגי הנאצים על חלקם ברצח עם ובזוועות ברחבי אירופה.

משפטי נירנברג סימנו את תחילתה של אשמה פלילית ביחידים, שבהם ניתן לשפוט אנשים הפועלים מטעם ממשלה בגין הפרות של החוק הבינלאומי ללא התחשבות בחסינות ריבונית. בשנת 1998 הוקם בית המשפט הפלילי הבינלאומי בחוק רומא.

נושאים קשורים:
משפט מנהלי
משפט אזרחי
חוק בינלאומי
סוציאליזציה משפטית
קרימינולוגיה ציבורית
משטר צבאי
חוק האיחוד האירופי
המשפט הפלילי הבינלאומי
פשעים נגד האנושות
המשפט הפלילי הבינלאומי
ארצות הברית ובית המשפט הפלילי הבינלאומי
סמכות שיפוט אוניברסלית
החוק הפלילי הלאומי
החוק הפלילי האוסטרלי
החוק הפלילי הקנדי
החוק הפלילי של רוסיה
חוק העונשין של רומניה
החוק הפלילי של סינגפור
החוק הפלילי של ארצות הברית
משפט פלילי אנגלי
חוק העונשין של צרפת
החוק הפלילי בהונג קונג
החוק הפלילי ההודי
החוק הפלילי האירי
החוק הפלילי בצפון אירלנד
החוק הפלילי הפיליפיני
החוק הפלילי הסקוטי
Strafgesetzbuch (שוויץ)

מה המשמעות של פשע בחוק?
פשע הוא התנהגות, בין על ידי מעשה או מחדל, המוגדרת בחוק או בפסיקה כראויה לעונש. למרות שרוב הפשעים דורשים אלמנט של כוונה, פשעים קלים מסוימים עשויים להתבצע על בסיס אחריות קפידה גם אם לנאשם לא הייתה כוונה ספציפית לגבי הפעולה הפלילית.

מהו משפט פלילי?

משפט פלילי הוא ענף במשפט העוסק בענישה של אנשים המבצעים פשעים. זהו גוף חוק המגדיר ומסדיר את הענישה של אנשים המבצעים פשעים נגד המדינה או יחידים.

מטרת המשפט הפלילי היא להגן על הציבור ולשמור על הסדר בחברה. חוקים פליליים נוצרים על ידי בתי המחוקקים ונאכפים על ידי המשטרה. החוקים נועדו להרתיע אנשים מלבצע פשעים, כמו גם להעניש את העוברים עליהם. העונשים עשויים לכלול קנסות, מאסר, או אפילו עונש מוות. במקרים מסוימים, העונש עשוי להיות שילוב של עונשים שונים.

המשפט הפלילי הוא חלק חשוב ממערכת המשפט. הוא נועד להגן על הציבור ולחייב פושעים באחריות למעשיהם. זה גם מספק תחושת צדק וסגירות לקורבנות הפשע.

המשפט הפלילי מתחלק לשתי קטגוריות עיקריות: המשפט הפלילי המהותי והמשפט הפלילי הפרוצדורלי.

המשפט הפלילי המהותי מגדיר את סוגי הפשעים והעונשים עליהם.

המשפט הפלילי הפרוצדורלי מתווה את התהליכים שיש לבצע על מנת לחקור ולהעמיד לדין כראוי פשע. המשפט הפלילי מתפתח ללא הרף ככל שהחברה משתנה ומבצעים סוגים חדשים של פשעים.

Jus-tice.co.il עו”ד פלילי דחוף

ASAP Criminal Defense Attorney הוא שירות משפטי המתמחה בהגנה על אנשים שהואשמו בעבירות פליליות. עורך דין פלילי מומלץ jus-tice הוא מוסמך משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין, בעל ניסיון ומומחיות במשפט הפלילי ובמערכת המשפט, ויכול לספק ייצוג יעיל ללקוחות העומדים בפני כתב אישום פלילי.

מחירון ייצוג פלילי

לשכת עורכי הדין בישראל מספקת מחירון מומלץ לשירותים משפטיים, לרבות שירותי הגנה פלילית. מחירון זה נועד לשמש קו מנחה לעורכי דין, אך עורכי דין בודדים עשויים לגבות שכר טרחה גבוה יותר או נמוך יותר על סמך ניסיונם, מומחיותם וגורמים אחרים.

עורכי דין פליליים מסוימים עשויים להציע שירותי ייעוץ פרו בונו או חינם לאנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור ייצוג משפטי. זה נעשה כדי להבטיח שלכולם תהיה גישה לייצוג משפטי ולמשפט הוגן, ללא קשר לנסיבות הכלכליות שלו.

עו”ד פלילי תותח

עורכי דין מפורסמים של הגנה פלילית, זכו לפרסום בזכות הייצוג המוצלח של לקוחות בעלי פרופיל גבוה. יתרון אחד של שכירת עורך דין פלילי מפורסם הוא זיהוי השם שלו, מה שעשוי להשפיע על האופן שבו שופטים והתקשורת רואים את התיק. עם זאת, שכירת עורך דין מפורסם יכולה להיות גם יקרה, ולא בהכרח תביא לתוצאה חיובית עבור הלקוח.