עו\”ד מאיה רוטנברג

מומחית לדיני משפחה, גירושין וצוואות

★★★★★

📞 התקשרו עכשיו
💬 וואטסאפ

לאתר המשרד »

בפני תביעת התובעת במספר תביעות כנגד התובע, בן זוגה לשעבר ואבי בנה היחיד. תביעת מזונות, תביעה בעניין קטין ותביעה רכושית, וכן מונחת בפניי תביעה רכושית שהגיש הנתבע כנגד התובעת.

עובר לשנת 2020, לאחר כ- 19 שנות חיים משותפים עלו יחסי הצדדים על שירטון והצדדים שניהם פתחו בהליכים משפטיים כמפורט להלן:

תלה”מ 22328-09-20 תביעה למזונות ומדור שהגישה התובעת.

תלה”מ 22301-09-20 תביעה בעניין קטין שהגישה התובעת.

תלה”מ 22337-09-20 תביעה לשמירת זכויות, איזון משאבים ופירוק שיתוף שהגישה התובעת.

תלה”מ 2689-07-21 תביעה למתן חשבונות איזון משאבים לא שוויוני ושמירת זכויות שהגיש הנתבע.

לשם הנוחות בלבד, לכל אורכו של פסק הדין תקרא האישה “התובעת” או “האם” והאיש יקרא “הנתבע” או “האב”.

רקע בתמצית

1. הצדדים הכירו במסגרת עבודתם יחד בשלהי שנת …, בתוך שנה החלו במערכת יחסים זוגית שלאחריה חיו כידועים בציבור מספר שנים עד נישואיהם זל”ז ביום …., מערכת היחסים עלתה על שירטון והצדדים התגרשו ביום … לאחר כ-16 שנות נישואים.
2. במועד הנישואים היה הנתבע כבן .. גרוש ואב ל- .. בגירים מקשרים קודמים ואילו התובעת הייתה רווקה כבת ….

נישואים אלה היו השלישיים לנתבע והראשונים לתובעת, מנישואים אלו נולד בנם המשותף ביום … הקטין … (כיום כבן 15.5).

1. בחודש פברואר X התגלע בין הצדדים סכסוך וקרע בלתי ניתן לאיחוי אשר בעקבותיו עזבה התובעת עם הקטין לדירה שכורה בחודש יולי X ואילו הנתבע נותר להתגורר בדירת הצדדים וממשיך להתגורר בה עד היום.
2. על שם הצדדים רשומה בחלקים שווים דירת מגורים ברחוב .. הידועה כגו”ח … (להלן: “הדירה“).
3. אין מחלוקת כי הסכם המכר לרכישת הדירה נחתם ביום X (לפני נישואי הצדדים) הדירה נרכשה תמורת סכום של 196,000$ לפי שער יציג בש”ח במועד התשלום בפועל, כך גם אין מחלוקת כי ביום Xנלקחה מבנק פועלים על ידי הצדדים משכנתא משותפת בסכום של 630,000 ₪.
4. כאמור, אין מחלוקת כי הדירה נרכשה טרם נישואי הצדדים ובעת שהצדדים כבר גרו יחד וניהלו חיי זוגיות וכך גם אין מחלוקת כי לאחר הרכישה עברו הצדדים להתגורר בדירה והנתבע מתגורר בה עד היום.
5. ביום X ניתן על ידי בית הדין הרבני צו עיקול על סך של 317,446 בחשבון ני”ע הרשום על שמו של הנתבע בבנק הפועלים, בהסכמת הצדדים מיום X נותר צו העיקול על כנו והוא בתוקף עד ליום זה.
6. בין הצדדים התנהלו בפניי כמפורט לעיל ארבעה הליכים בעניין: מזונות, בעניין קטין ובעניין רכוש (תביעות הדדיות).
7. בהתאם להחלטה מיום X נקבע כי על האב לשלם לאם בגין הקטין דמי מזונות זמניים בסך 1,500 ₪ בתוספת 30% מדור בסכום שלא יעלה על 1,600 ₪ ואחזקת מדור בסך של 400 ₪. ביחס להוצאות חינוך ורפואה נקבע כי האב יישא ב-75% והאם ב-25%.
8. ביחס לזמני שהות בהתבסס על תסקיר מקיף שהוגש לתיק ועל עמדות אפוט’ לדין נקבע כי הקטין יהיה באחריות מלאה של האם כאשר לאב נקבעו זמני שהות עם הקטין בכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד למוצאי השבת. עוד נקבע בהסכמת הצדדים כי בהליך זה יינתן פסק דין ללא ניהול דיון ההוכחות.
9. ביום 13.6.22 נפגש בית המשפט עם הבן … ועמד באופן ישיר על עמדותיו ביחס לזמני השהות.

תמצית הסוגיות שבמחלוקת ועיקר טענות הצדדים ביחס לכלל התיקים

1. הליך רכושי – הצדדים חלוקים ביחס לדרך התנהלותם הכלכלית במהלך חייהם המשותפים האם התנהלו בשיתוף או תוך כדי הפרדה רכושית, בשאלה מהו מקור ההון העצמי ששימש לרכישת הדירה, למי שייכים הכספים ששימשו לפירעון המשכנתא וכן ביחס לסיבה שהובילה לרישום הדירה על שמם בחלקים שווים ומכאן לחלוקת הזכויות בדירה.
2. ביחס להתנהלות הכלכלית, טוענת התובעת כי הצדדים ניהלו משק בית משותף וצברו יחד רכוש וחסכונות לרבות הדירה. מנגד, לטענת הבעל הייתה הפרדה רכושית מוחלטת והם התנהלו באמצעות חשבונות בנק נפרדים.
3. ביחס לרישום הדירה על שמם בחלקים שווים ומימון רכישתה, לטענת התובעת הדירה נרכשה במשותף באמצעות הון עצמי שמקורו בכספים שהעביר כל אחד משניהם והיתרה במשכנתא משותפת שנטלו ואופן רישום הדירה אכן משקפת את הבעלות בדירה ויש לחלקה בהתאם.
4. מנגד, לטענת הנתבע הדירה מומנה באמצעות הון עצמי שהיה לו עוד טרם הנישואים והיתרה ממשכנתא משותפת שנטלו ונפרעה מכספים שפדה הוא אשר מקורם בזכויות שצבר עוד טרם הנישואים. לטענתו רישום הדירה על שם שניהם בוצע רק על מנת לזכות בריבית מופחתת ובהתאם לדרישת הבנק שמימן את המשכנתא ולא מתוך רצון או כוונה להקנות לתובעת זכויות.
5. לנוכח האמור, התובעת עותרת לשמירת זכויות, איזון משאבים, פירוק שיתוף וחלוקת רכוש שווה של כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואים לרבות הדירה. הנתבע, בתביעה שכנגד עותר לחלוקה לא שוויונית לפי סעיף 8(2) וקיזוז סך של 500,000 ₪ מחלקה של האישה בדירה בגין כספים חיצוניים שלו שהועברו לטענתו לפירעון המשכנתא. לטענת הנתבע על בית המשפט לקבוע כי אין לתובעת חלק בכספים אשר נצברו לפני הנישואים על אף ששימשו את הצדדים, אם לרכישת הדירה ואם לפירעון המשכנתא או לכל צורך משותף אחר.
6. הליך המזונות – לטענת התובעת יש להורות על הגדלת סכום המזונות שכן הסכום שנקבע אינו מספיק למחייתו של הקטין כנער בוגר. בנוסף, לנוכח פערי ההשתכרות בין הצדדים יש להורות כי הנתבע יישא במלוא הוצאות הבריאות והחינוך. מנגד הנתבע מבקש להורות על הפחתת דמי המזונות בשים לב לגילו של …, לקיום הסדרי שהות סדירים אצל האב וכן לגילו של האב שעתיד לצאת בפנסיה בקרוב והכנסתו תצטמצם לסך של 3,000 ₪ ולא תהיה בידיו כל הכנסה פנויה. עוד טוען הנתבע כי התובעת פעלה ופועלת לכך ש… ישהה רק עמה וזאת משיקולים טקטיים על מנת להגדיל את דמי המזונות.
7. ההליך בעניין הקטין – בסוגיה זו הסכימו הצדדים במהלך הדיון מיום 22.5.22 (ראו עמ’ 13 לפרוטוקול) כי לא יתנהל הליך הוכחות ובית המשפט ייתן פסק דין המורה כי האחריות ההורית ואחזקת הקטין תהיה בידי האם יחד עם זמני השהות אשר נקבעו ולפיהם הקטין ישהה עם האב בכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד למוצאי שבת, כולל לינה בשישי.

דיון והכרעה

התביעות הרכושיות

רישום הזכויות על דירת המגורים וחלוקת הזכויות בדירה

1. התובעת עותרת לשמירת זכויות, איזון משאבים, פירוק שיתוף וחלוקת רכוש של כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואים. לטענתה, לאורך כל תקופת הזוגיות ניהלו משק בית משותף וצברו רכוש וחסכונות משותפים לרבות דירת המגורים ב….
2. לטענתה, הצדדים חתמו על הסכם לרכישת הדירה ביום 9.4…. כבעלים במשותף בחלקים שווים, לצורך רכישת הדירה שולם הון עצמי כששני הצדדים תרמו מהונם והיתרה מומנה באמצעות משכנתא משותפת שנטלו מבנק פועלים. הצדדים התגוררו יחד בדירה והיא נרשמה על שם שניהם בלשכת רישום המקרקעין.
3. לטענת התובעת הדירה נרכשה עבור סך של 196,000 $, כאשר חלקה נרכש באמצעות הון עצמי משותף ומימון היתרה על סך 637,000 ₪ שולמה באמצעות משכנתא שנטלו בחודש מאי ….
4. לטענתה תרמה סך של כ-20,000 דולר להון העצמי מכספים שהיו לה ומכספים שקיבלה מאמה. התובעת טענה כי בוצעו מחשבונה 2 העברות לצורך רכישת הדירה האחת בסך של 36,000 ₪ והשנייה בסך של 35,000 וכמו כן סכום מצטבר בסך של כ-55,000 ₪ אשר נחסך בתקופת החיים המשותפים.
5. עוד לטענתה הנתבע לא הוכיח כי העביר כספים לטובת ההון העצמי וטענתו כי העביר סך של … ₪ לא הוכחה ולא נתמכה בכל ראיה.
6. לטענת הנתבע הצדדים התנהלו בהפרדה רכושית מוחלטת באמצעות חשבון בנק נפרדים, הדירה היא הנכס היחיד שנרשם על שם שני הצדדים, רישום זה נעשה אך ורק לדרישת הבנק ועל מנת לקבל משכנתא בריבית מופחתת ולא מתוך כוונה או רצון להקנות לתובעת זכויות בדירה.
7. עוד לטענתו, הדירה נרכשה טרם הנישואין באמצעות הון עצמי שמקורו כדלקמן: סך של … ₪ שהיו ברשותו טרם הנישואין, כספים נוספים בסך של 200,000 ₪ אותם קיבל מגרושתו במסגרת הסדר הנישואים והלוואות בסך 630,000 ₪ שנטלו מהבנק. לטענתו במשך כל תקופת הנישואים החזר המשכנתא שולם על ידו בלבד, כך גם פירעונה המוקדם של המשכנתא נעשה מכספים שלו שנצברו עוד לפני תקופת הנשואים, סך של 145,000 ₪ מחברת … בשנת 2013, סך של 302,000 ₪ מחברת … בשנת 2018 וסכום נוסף שפדה מניירות ערך שהיו בחשבונו האישי.
8. לאור האמור הנתבע עותר לאיזון לא שוויוני של נכסי הצדדים לרבות הדירה בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון שכן חלוקה זו תעניק לנתבע קורת גג לעת זקנתו מאחר ואין באפשרותו ליטול משכנתא. בנוסף, לנוכח גילו של הנתבע בשים לב כי מצבו הכלכלי הורע בשל מצג שווא של התובעת, שהבטיחה שתישאר עמו ותתמוך בו בזקנתו וכעת הוא מוצא עצמו לבדו ולנוכח הפערים העצומים בכושר ובפוטנציאל ההשתכרות של הצדדים בעת יציאתם מהנישואים יש מקום להורות על איזון בלתי שוויוני.
9. לגישת הנתבע, איזון נכסי הצדדים מחצה על מחצה, כאמור בחוות דעת המומחה יביא לחוסר שוויון קיצוני בין הצדדים וינציח את העיוות והפער הכלכלי בין הצדדים. על מנת להגיע לאיזון ושוויון הזדמנויות כלכלי אשר צופה פני עתיד בית המשפט מתבקש להורות על חלוקה בלתי שוויונית של נכסי הצדדים כאשר לצד השיקולים הכלכליים עליו להתחשב גם בשיקולי צדק והוגנות.

דיון והכרעה

1. בהתאם לחוק יחסי ממון משלא נערך בין הצדדים הסכם ממון יחולו הוראות החוק על בני זוג נשואים. אשר לתקופה שקדמה לנישואים, חלה הלכת השיתוף, אשר לטעמי וכפי שיפורט להלן לא נסתרה במקרה זה.
2. אין מחלוקת כי בין הצדדים לא נערך הסכם ממון וכך גם אין מחלוקת כי הדירה רשומה על שם הצדדים בחלקים שווים. יתירה מכך, נקבע בפסיקה כי רישום הנכס על שמם של שני בני הזוג עשוי להצביע על הסכמה וכוונת שיתוף וחלוקה של הזכויות ביניהם באופן שווה ולא ניתן שנים לאחר מכן לטעון אחרת:

“כאשר הסכם לרכישת נכס נעשה על-ידי שני בני-זוג, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא. ישנם מצבים תדירים, בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על-ידי צד אחד בלבד. האם פירוש הדבר, שאחרי שנים ניתן יהיה לגלגל את העניין אחורה ולבטל שיתוף, שביטויו ברישום מקובל מאוד במציאות הישראלית, בהסתמך על המקורות הכספיים ששימשו כל צד במועד כלשהו בעבר? סבורני, כי יש להשיב על כך בשלילה. כאשר בני-זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, הרי ההנחה היא, שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד האחר. תרומה כזו קשורה עם הנישואין, והיא מוצאת את ביטויה בהסכמה על רישום הבעלות המשותפת. גישה אחרת תרוקן את הרישום המקובל של שיתוף ברכוש בדירה של בני-זוג מתוכנו ותהפוך אותו לאות מתה”

(ע”א 66/88 תמר דקר נ’ פליקס דקר, עמ’ 127 (1989)).

1. עוד נקבע בפרשת דקר כי בכדי לסתור את הנחת השיתוף אין להסתפק בהצבעה על מניע, אלא יש להביא ראיות סותרות ממשיות, המצביעות על עובדות השוללות קיומו של שיתוף בחלקים שווים, כפי שהוא עולה מן החוזה. נטל השכנוע שהוא כבד, רובץ על מי שמבקש לסתור את הרישום ואת ההנחה שהרישום אכן שיקף את כוונת השיתוף ולפיכך את הבעלות והזכויות.
2. הנתבע טען כי הדירה נרשמה במשותף אך משום שרצה לצרף את התובעת כלווה למשכנתא וזאת בשל המלצת יועץ המשכנתאות ועל מנת לקבל הלוואה בריבית מופחתת (כבני זוג ואולי גם לנוכח גילה של התובעת). לא מצאתי לקבל טענה זו והיא נדחית.
3. ייתכן כי שיקולים משיקולים שונים הביאו את הנתבעת להחלטה לרשום את הדירה (ולקחת את המשכנתא) בשיתוף מלא ושוויוני עם התובעת, עם זאת מדובר בשיקולים רציונאליים אשר הייתה כדאיות (לשני הצדדים) בצדם. לא ניתן כעת, שנים מאוחר יותר להתנער מההחלטה שהתקבלה בעת רכישת הדירה כאשר החלטה זו פחות נוחה למי מהצדדים.
4. גם לעניין זה נקבע בעניין דקר לעיל כדלקמן:

” העובדה, שהחוזה נערך על שם שני הצדדים כדי לממש את הזכאות להלוואה מסובסדת על-פי כללי משרד השיכון, אין בה, כשלעצמה, כדי לסתור את ההנחה בדבר העולה מן החוזה שיתוף. כדי לסתור את הנחת השיתוף אין להסתפק בהצבעה על מניע, אלא יש להביא ראיות סותרות ממשיות, המצביעות על עובדות השוללות קיומו של שיתוף בחלקים שווים, כפי שהוא עולה מן החוזה. נטל השיכנוע רובץ על מי שמבקש לסתור את ההנחה” (שם, עמ’ 127 פיסקה 8).

1. הגם שהרישום בהתאם לסעיף 125(א) לחוק המקרקעין אינו מהווה “חזקה חלוטה” אלא חזקה הניתנת לסתירה (ע”א 371/85 חיים פיליפ נ’ שלום רוזנברג ואח’ פ”ד מב(1) 584 בעמוד 596) הנטל לסתירת החזקה ולהוכחה כי הרישום אינו משקף את המצב האמתי והנכון של הזכויות, הוא נטל נכבד ביותר. זאת בשים לב לתכלית העומדת מאחורי רישום הזכויות שהיא בראש ובראשונה הגנת הציבור, אשר יוכל להסתמך על הרישום, ולדעת כי הרישום סופי, אמין ומשקף נכונה את הזכויות הרשומות בו. (ע”א 2576/03 אהובה וינברג נ’ האפוטרופוס הכללי לנכסי נפקדים 21.02.2007).
2. כידוע, לרישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יש חשיבות רבה מבחינה קניינית, כך קובע סעיף 125 (א) לחוק המקרקעין התשכ”ט-1969 : “רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו…” . הליכי רישום זכויות בנכס אינם דבר של מה בכך, ויש צורך בנטל מוגבר על מנת להוכיח כי הרישום, ובפרט של בני זוג נשואים אינו משקפת את הבעלות הקניית הלכה למעשה. רק במקרים חריגים ייקבע כי חרף רישום משותף של נכס מקרקעין על שם בני זוג נשואים אין הרישום משקף את הבעלות.
3. איני סבורה כי המקרה שלפני נופל בגדר אותם המקרים החריגים. אני סבורה כי במקרה שבפניי כל אחד מהצדדים הבין היטב את משמעותו המחייבת של רישום הזכויות, וביתר שאת הנתבע בשים לב לגילו במועד רכישת הדירה ולעובדה כי זו אינה הדירה הראשונה אשר רכש והיה מעורב ברישומה. כך גם עלה כי במסגרת גירושיו מאשתו אף העביר לידיה את זכויותיו בדירתם המשותפת, ומכך שמשמעות הרישום המשותף הייתה ברורה לו.
4. ככל שרצה הנתבע שהדירה תירשם רק על שמו היה עליו לפעול בהתאם וככל שסבר כי יש לחלק את הזכויות בדירה או את הכספים שינבעו ממכירתה שלא בחלקים שווים בין הצדדים היה עליו לערוך עם התובעת הסכם ממון. כזאת לא מצא הנתבע לעשות. יתירה מכך נושא רישום הזכויות לא עלה מעולם על ידי הנתבע במשך חייהם המשותפים. זאת ועוד, בני זוג הרושמים דירה על שמם בחלקים שווים, ההנחה היא שהתכוונו לאיזון ולשוויון (ע”א 66/88 דקר נ’ דקר, פ”ד מג (1) 122, 127) )
5. לא מצאתי כי הנתבע הצליח להרים את הנטל לטענה כי לא התכוון שתהיה לתובעת בעלות במחצית מהזכויות בנכס ואף לא מצאתי כל הצדקה לסטות מהלכת דקר הקובעת כי הרצון לקבלת הלוואה מסובסדת אינו מהווה ראיה מספיקה לסתור את השיתוף הנובע מהרישום או את חזקת השיתוף בהעדר ראיות ממשיות נוספות.
6. גרסתה של התובעת מתיישבת הן עם השכל הישר והן עם המסמכים התומכים בכך (הסכם המכר, הסכם המשכנתא) ורישום הזכויות מעיד על כוונתם לשיווין. כך גם העובדה כי הצדדים היו בזוגיות במשך 19 שנה לערך משנת …-2020 מתוכם כ-14 שנות נישואים, ולמרות שניהלו חשבונות בנק נפרדים מכלל החומר שהונח בפניי נלמד כי חיו בשיתוף כלכלי וניהלו מאמץ משותף לטובת משק הבית המשותף וכל אחד תרם למאמץ המשותף כפי יכולתו.
7. במקרה דנן, הדירה נרשמה על שם שני הצדדים כך גם הלוואת המשכנתא שנלקחה לצורך רכישתה נרשמה על שניהם ותשלומי המשכנתא הקבועים שולמו אמנם מחשבונו של האיש אך מכספים שהרוויח במהלך החיים המשותפים ולפיכך מכספים משותפים. יתירה מזאת, חרף הפירעון המוקדם של המשכנתא שהיה לטענת הנתבע מכספים חיצוניים שלו שנצברו טרם הנישואין, הנתבע בחר לפרוע את המשכנתא המשותפת מכספים אלו וגם בחר שלא לבצע שינוי ברישום הזכויות במהלך השנים ובעקבות פירעון המשכנתא על ידו.
8. ככל שהנתבע רצה להבטיח את זכויותיו בדירה ולדאוג לכך שהחלק בבעלותו יהיה גדול יותר מחלקה האישה וישקף נכונה את טענתו כי הוא שילם את עיקר התמורה עבור רכישת הדירה או לחילופין להתנות את רישום מחצית מהזכויות בדירה על שם התובעת בהתחייבות שלה לסעוד אותו בזקנתו היה עליו לעשות זאת באמצעות עריכת הסכם ממון ואישורו בבית משפט, משהבעל לא פעל כאמור יש להחיל את המנגנון הקבוע בחוק דהיינו, מנגנון חלוקה שוויונית של כלל נכסי בני הזוג.
9. יתירה מזאת, התובעת טענה כי גם אם יש ממש בטענה כי הכספים ששימשו להון עצמי או לפירעון המשכנתא הם כספים שנצברו על ידי הנתבע (בחלקם) טרם החיים המשותפים, הרי משבחר לעשות בהם שימוש לרכישת הדירה ולסילוק המשכנתא שרבצה על הדירה המשותפת, וזאת במהלך החיים המשותפים, יש לראות כספים אלו כמתנה שנתן לתובעת.
10. לטענתה נקבע בפסיקה כי כספים שמוזגו והוטמעו ברכוש המשותף דינם שיתוף (ראה ההלכות בעניין דקר, פרי וזיסרמן אליהם הפנתה התובעת בסעיף 31 לסיכומיה). שנית הנתבע אף לא הוכיח עובדתית כי כספים אלו נחסכו לפני שנת … המועד בו החלו את השיתוף כידועים בציבור.
11. בדרך התנהלות זו אלו גילה הנתבע את דעתו כי הוא רואה את הדירה כמשותפת בהתאם לרישום והכספים ששימשו לפירעון המשכנתא ייראו ככספים שנמהלו בכלל הנכסים המשותפים שעה שהנתבע לא מצא לחתום על כל הסכם המחריג כספים אלו. יתירה מכך, ניתן לראות את פירעון המשכנתא כמתנה שהעניק הנתבע לתובעת, וסימוכין לכך אף ניתן למצוא בכך שחלק גדול מפעולותיו כוונו לשמירת הזוגיות והמוטיבציה של התובעת להישאר בתוך הקשר הזוגי.
12. לנוכח כל האמור אני דוחה את טענות הבעל כי הרישום אינו משקף את הבעלות בדירה ואני קובעת כי רישום הזכויות בחלקים שווים במועד רכישת הדירה מקורו ברצונו האמתי של הנתבע לחלוק עם התובעת חיים משותפים ורצון כנה לקיים זוגיות שוויונית על אף פערי הגיל והשכר הגדולים שהיו במועד הרכישה. לא מצאתי כי הנתבע הצליח להוכיח ולו במעט כי הרישום אינו משקף נכונה את המצב האמתי והנכון של הזכויות כפי שהיו במועד הרישום ואף כיום.
13. מכל שנשמע בפני ניתן לשער שהסיבה העומדת מאחורי טענתו נעוצה באכזבתו מכישלון מערכת היחסים הזוגית ובעיקר מחוסר הסכמתה של התובעת לנסות ולשקם את מערכת היחסים כפי שהוא היה רוצה (לעניין זה ראה עדותו: עמ’ 30, 32-33, 37 ו- 38 לחקירת הנתבע)

ש. אם לא היה לה כסף למה בכל זאת רשמת אותה בדירה ולקחת יחד איתה משכנתא?

ת. כי במערכת יחסים שהיה לי באותה תקופה ובייעוץ שקיבלתי מיועץ המשכנתאות הייתי חייב לרשום אותה איתי יחד בחוזה. אם הייתי יודע שאני מגיע למצב כזה, לא הייתי רושם אותה כי ממילא לא קיבלתי שקל ממנה אז למה שאתן לה זכויות על חצי מהבית?

….

שבאתי לקחת הלוואה למשכנתא בשביל לקנות את הבית, הבנק למשכנתאות הציע שאם אנו חושבים להתחתן עדיף ששנינו נהיה רשומים בשביל שהריבית תהיה מופחתת מאשר אחד שקונה בנפרד. הייתה לנו אהבה ורצינו לחיות ביחד, תכננו להתחתן אז הסכמתי שהיא תהיה גם רשומה בחוזה של המשכנתא, בשביל לקבל את הריבית המופחתת.

….

בתקופה שיצאתי עם …, אני לא רוצה לפגוע בכבוד שלה, לא חשבתי שאני אגיע לזה שיצאתי איתה לא היה לה שקל, ושלא היה לה 20 שקל או 10 שקלים בארנק , דאגתי שיהיה לה כסף בארנק שהיא תוכל לקנות. מאיפה היה לה? אמא שלה לא עבדה. מהכסף שהיא הרוויחה, ואני לא יודע כמה היא הרוויחה, לא היה לה כסף לעזור לי במשכנתא ולקחתי הלוואה של עוד 150,000 ₪ מהבנק כדי להשלים את המשכנתא

….

ת. אני עשיתי זאת כי אמרתי אני מוכן לחסוך ממני….. ואני עושה את כל העזרה הזאת שמה יחזרו הביתה כי אין על מה לפרק, לא עשיתי שום דבר…..

ש. אחרי הדיון בבית המשפט בחודש יולי 2021, רק אחרי הדיון החלטת שאתה רוצה אותה בחזרה, פתאום החלטת שאתה רוצה אותה?

ת. הגשתי לבית הדין הרבני לשלום בית, התחננתי בפניה כל הזמן גם היום אני מתחנן ומוכן לעשות הכל אפילו ע”י החלטת שופט.

…

ש. אם … חוזרת אליך?

ת. את החיים שלי אני אתן ואני מוותר על כל הטענות שלי

1. לנוכח כל האמור לעיל, ומכוח סעיף 125(א) לחוק המקרקעין התשכ”ט-1969 הקובע כי “רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו…” והפסיקה הרווחת שצוינה לעיל, אני קובעת כי הצדדים הינם בעלים במשותף בחלקים שווים בדירה.
2. על אף שדי בטעמים אלו להביא לדחיית הבקשה ביחס לזכויות בדירה. מצאתי לנכון ובבחינת למעלה מן הצורך להידרש לבקשת הנתבע לחלוקה לא שוויונית וקיזוז כספים חיצונים שנצברו לפני הנישואים ממחצית שווי חלקה של האישה.

חלוקה לא שוויונית בזכויות הנכס לפי סעיף 8(2) וקיזוז הכספים החיצוניים

המסגרת הנורמטיבית

1. עיון בבע”מ 1398/11 מלמד כי המנגנון הקבוע בחוק יחסי ממון הינו בעיקרו דיספוזיטיבי ובני הזוג רשאים להתנות עליו ולעצב מראש הסדר אחר כראות עיניהם על ידי עריכת הסכם ממון בכתב ובכפוף לאישורו בדרך הקבועה בחוק (סעיפים 2-1 לחוק). כאשר הצדדים לא עורכים מראש הסכם ממון יחול המנגנון הקבוע בחוק. לשונו של החוק ברורה וכך גם תכליתו: במועד נקודת הסיום של הנישואין יש לנקוט, ככלל, במנגנון חלוקה שוויונית של כלל נכסי בני הזוג, למעט אותם נכסים שהוחרגו מהחלוקה מכוח החוק או מכוח הסכמת הצדדים (ראה: בע”מ 1398/11 אלמונית נ’ אלמוני, עמ’ 10, (ניתן ביום 26.12.12)(פורסם)).
2. תכלית חוק יחסי ממון וסעיף 8 בפרט, היא ליצור איזון (כלכלי) בין בני זוג המתגרשים ולצמצם את חוסר השוויון הגלום ביחסי ממון בין בני זוג (ע”א 1915/91 יעקובי נ’ יעקובי, פ”ד מט(3) 529, 532 ). הסעיף משמש פתח להעניק יותר מאשר שווי מחצית הרכוש לצד הנזקק תוך התחשבות בשיקולים כלכליים ואחרים והוא נועד למנוע תוצאה בלתי שוויונית ושאינה צודקת ולאפשר  שוויון הזדמנויות מהותי לבן הזוג “החלש” ( בג”ץ 2533/11 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול, פורסם בנבו, 26/10/2011(.
3. לכלל החלוקה השוויונית נקבע בסעיף 8(2)לחוק סייג המקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לחרוג מאותה חלוקה שיווניות בהתקיים “נסיבות מיוחדות” המצדיקות זאת. החריג של סעיף 8 נועד למנוע תוצאה בלתי שוויונית שאינה צודקת ולאפשר  שוויון הזדמנויות מהותי לבן הזוג “החלש” ( בג”ץ 2533/11 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול, פורסם בנבו, 26/10/2011(.
4. בהתאם לחריג הקבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, בית המשפט רשאי לסטות מכלל האיזון השווה הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון לפי שיקול דעתו, עם זאת המחוקק “שותק” ביחס לאופן הפעלת שיקול הדעת. סעיף 8 לחוק יחסי ממון, קובע כדלקמן:

“ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

. . .

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג”.

1. בהתאם להלכה הפסוקה לבית המשפט מוקנית מכוח סעיף 8(2) הסמכות לנקוט גמישות וזאת על מנת להביא לאיזון הנכסים בצורה הוגנת תוך שנלקחים בחשבון שיקולים כלכליים לצד שיקולי צדק והוגנות. יחד עם זאת, הודגש בפסיקה כי רק בהתקיים נסיבות קיצוניות יסטה בית המשפט מכלל האיזון של מחצה על מחצה. (ראו, ע”א 1915/91 יעקובי נ’ יעקובי, פ”ד מט(3) 529(1995)).
2. החוק לא הגדיר מהן אותן הנסיבות המיוחדות המצדיקות לסטות מהכלל האיזון השווה. אך בהתאם להלכה השימוש בסעיף יעשה רק בקיומן של נסיבות חריגות וקיצוניות לאחר שבית משפט בחן את מכלול נסיבותיו של כל מקרה לגופו תוך בחינת כלל השיקולים הרלוונטיים.

“שימוש בחריג סע’ 8 לחוק יחסי ממון יעשה באופן מדוד וזהיר  על מנת שלא לפרוץ שיפוטי הנדרש לצורך “הינדוס” שיטות תחשיביות מיוחדות בכל תיק ותיק. מתוך שכך נשמר הכלל לכללו של הציבור וחריגו לחריגיו” את הכלל – חלוקה מחצה על מחצה, שכן גם שמירה על הכלל היא מאינטרס הציבור – לא זו בלבד שהיא שומרת לרוב על השוויוניות הנדרשת אלא שיש בה לחסוך בזמן”

(עמ”ש 56634-06-20‏‏ פלוני נ’ פלונית מיום 15.2.2021) וכן ראה: בג”ץ 4178/04 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח’, פ”ד סב(1) 235, 255, בע”מ 638/04 ח.ר. נ’ ר.ר. (פורסם בנבו, 23.01.05).

1. בהתאם לפסיקה ה”נסיבות מיוחדות” בהם יעשה בית המשפט שימוש בחריג סעיף 8(2) לחוק יכולות להיות: פערים משמעותיים בכושר ההשתכרות בין בני הזוג, פערים ביכולת להשתקם כלכלית לאחר הגירושין, מצב בריאותי או נכות של אחד מבני הזוג, משך הנישואין והתרומה של כל צד למאמץ המשותף, קיום הוכחה לתרומה לא שווה של בני הזוג לרכישת הדירה או תשלום המשכנתא, התנהגות בלתי ראויה באופן קיצוני כגון אלימות או בגידה חמורה המלווה בנסיבות מחמירות, כאשר קיימת הסכמה מפורשת או משתמעת של הצדדים לחלוקה לא שווה שקיבלה תוקף של פסק דין, מקרים בהם הדירה נתנה בירושה או התקבלה כמתנה ולא הייתה כוונת שיתוף וכד’.
2. הנטל להוכיח את הצורך באיזון לא שוויוני מוטל על הצד המבקש זאת, בית המשפט יסטה מחלוקה שווה רק במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.

טענות הצדדים בתמצית

1. לטענת הנתבע במקרה דנן מתקיימים כל התנאים בגינם על בית משפט להורות על חלוקה לא שוויונית של הזכויות. במצב הדברים כיום, בשל גילו (כבן X) מצבו הכלכלי הורע באופן בלתי הפיך, לטענתו בשל הסתמכותו על מצגי השווא של התובעת כי תישאר עמו בזקנתו ותדאג לו הוא העביר לטובת פירעון המשכנתא וסילוקה הסופי את כל החסכונות שצבר לעת זקנה ועתה יישאר בחוסר כל לאחר פירוק השיתוף בדירה.
2. לטענת הנתבע, לנוכח הנסיבות החריגות והעובדה שמכירת הדירה תביא להותרתו ללא קורת גג בשל חוסר יכולתו ליטול משכנתא מפאת גילו והיותו בעל הכנסה זעומה שכן לטענתו עשה שימוש בכספי הפנסיה לסגירת המשכנתא וכן מתוך התחשבות בכך ששינה לרעה מצבו באופן בלתי הפיך על יסוד מצגי התובעת שתסעד אותו בזקנתו מתקיימים התנאים בו נדרש בית משפט להורות על חלוקה לא שוויונית של זכויות בנכס. לשיטתו בהחלטה זו יהיה משום תיקון העיוות והגשמת תכלית חוק יחסי ממון של עשיית צדק כלכלי חברתי והוגנות.
3. התובעת מנגד טוענת כי אין כל מקום לעשות שימוש בחריג של סעיף 8(2) המאפשר חלוקה שאינה שוויונית. לטענתה הנתבע לא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח כי יש המקרה שבפני נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים הפעלת החריג. יתירה מזאת, לטענת התובעת בסיכומיה הנתבע הוא זה אשר התנהל לאורך ההליך (ואף בחיים המשותפים) בחוסר תום לב ובאלימות כלכלית כלפי התובעת.

טענות הצדדים לעניין תרומה לא שווה לרכישת הדירה

1. לטענת האיש, הדירה נרכשה טרם הנישואין באמצעות הון עצמי שמקורו כדלקמן: סך של … ₪ שהיו ברשותו טרם הנישואין, כספים נוספים בסך של 200,000 ₪ אותם קיבל מגרושתו במסגרת הסדר הנישואים והלוואות בסך 630,000 ₪ שנטל מהבנק (פרוטוקול עמ’ 31, ת/2 חוזה רכישה, ת/4 מסמכי ההלוואה ). לטענת הנתבע הצדדים החלו להתגורר בסמוך לגירושיו בשנת XX אך נהגו בהפרדה רכושית, כך גם ברור כי אין אפשרות כי סכום של … ₪ ייצבר בתקופה של שנתיים מ-XX-YY.
2. ביחס לטענת האישה כי הדירה נרכשה מכספי מתנות החתונה הרי שהנתבע טוען שטענה זו דינה להידחות שכן הדירה נרכשה בחודש X X ואילו הצדדים נישאו רק חמישה חודשים מאוחר יותר בחודש X X.
3. ביחס לטענת האישה כי היא השתתפה בתשלום ההון העצמי, משיב האיש כי מעדותו עלה כי במועד החתונה הייתה התובעת חסרת כל ולא היו ברשותה כספים שצברה ויכלו לשמש לטובת המימון העצמי עוד טוען האיש כי גם תשלום מס הרכישה בוצע ביום X מחשבונו.
4. בסיכומיה מפנה האישה לפסיקה הקובעת כי מקור הכסף וההיסטוריה אינה רלוונטית שעה שקיים רישום בפועל של שני הצדדים. בנוסף, הצדדים בזוגיות החל משנת X, משנת Y חיו כזוג נשוי לכל דבר ועניין. מאחר ובמועד רכישת הדירה חיו כידועים בציבור חלה עליהם חזקת השיתוף. דהיינו הצדדים חיו באופן תקין ונעשה מאמץ משותף בניהול משק הבית כאשר כל אחד תרם את תרומתו ושילם הוצאה אחרת, טענה אשר לא נסתרה אף בחקירתו של האיש (עמודים 34-35 לפרוטוקול).
5. לטענת האישה, האיש לא הציג אסמכתא המאשרת כי העביר לטובת ההון עצמי סך של … ₪ מכספים שקדמו לנישואים. טענות האיש כי הדירה נרכשה על ידי הון עצמי שלו שהיה בידיו מלפני הנישואים וכי רישום האישה נבע מצורכי קבלת משכנתא מוכחשות על ידי האישה, כך גם סבורה האישה כי לא עלה בידיו של להרים את הנטל הדרוש להוכחת טענותיו (ראה עמוד 31 לפרוטוקול, חקירת הנתבע).
6. מנגד, לטענת האישה היא הצליחה להרים את הנטל הדרוש להוכיח כי היא לקחה חלק במימון הרכישה והעבירה סך של 35,000 ₪ וסכום נוסף על סך 36,000 ₪ בנוסף להמחאות בסך של 55,000 ₪ שנחסכו בתקופת היותם ידועים בציבור ובסה”כ לכל הפחות סך של 91,000 ₪ המהווים במועד הרכישה סך של 20,000$ (מסמכים שהוגשו ביום 30.5.22 ועמוד 32 לפרוטוקול).

דיון והכרעה

אשר לטענת הנתבע כי יש מקום לחריג של סעיף 8(2) מטעמי צדק והוגנות

1. אקדים ואומר כי לא מצאתי כי מתקיים טעם מהטעמים הנדרשים לצורך הפעלתו של החריג הקבוע בסעיף 8 מטעמי צדק והוגנות. אמנם הנתבע מבוגר מהתובעת בכמעט 30 שנה ופרידת הצדדים משאירה אותו לכאורה לבד בגיל מתקדם. עם זאת, התרשמתי כי לנתבע הייתה בהתנהגותו וביחסו לתובעת תרומה לא מבוטלת לפרידת הצדדים ואף לכך שיחסיו עם הבן … אינם מיטביים.
2. חרף טענות הנתבע להיותו גלמוד וחסר כל לעת זקנתו, דבר המצדיק לטענתו את הפעלת החריג בסעיף 8, הרי שהנתבע בחר להעביר לאחת מבנותיו הבגירות סך של 50,000 ₪ לאחר פרידת הצדדים. לעניין זה יצוין כי בעוד לתובעת ילד אחד בלבד, שעודו קטין ואינו יכול לסייע לה, אלא שעליה לטפל בו, הרי שלנתבע X ילדים בגירים מקשרי נישואין קודמים, והוא אינו גלמוד ויש לקוות שהוא מוקף משפחה תומכת, בכל היבט של חייו.
3. כך גם, הנתבע נותר לבדו להתגורר תקופה ממושכת בדירת הצדדים ללא שהוא נושא בתשלום משכנתא או משלם לתובעת דמי שימוש ראויים וללא שאפשר לתובעת ליטול עמה חלק מהמיטלטלין. הנתבע גם עתיד לרשת את עזבון אמו תבדל לחיים ארוכים, דבר שיש לקוות שיסייע לו במילוי צרכיו הכלכליים בעתיד.
4. על כך אוסיף כי איני סבורה שקושי כלכלי לכשעצמו, הקיים לצדדים שניהם במקרה זה, יש בו כדי להצדיק הפעלת החריג. הנתבע טוען כי יש להביא בחשבון את גילו המתקדם, ואילו התובעת מנגד, הצביעה על מצבה הבריאותי הלקוי ועל השתכרותה הנמוכה לאורך שנים.
5. כאמור, מכל שנפרש בפני, ואף כי מצירה אני על מצבם של הצדדים בנסיבות פרידתם, כל אחד ונסיבותיו, לא מצאתי כי התקיים טעם המצדיק הפעלת החריג בסעיף 8 וביצוע חלוקה לא שוויונית לטובת הנתבע.
6. לנוכח האמור אני דוחה את טענת הנתבע כי יש מקום לחלוקה לא שוויונית מטעמי צדק והוגנות בהתאם לסעיף 8 לחוק יחסי ממון.

הטענה להשקעה לא שוויונית בדירה שתוצאתה חלוקה לא שווינית

1. לטענת הנתבע ההון הראשוני לרכישת הדירה נעשה מכספו, לטענתו הוא העביר סכום של … ₪ שהיו ברשותו לפני החתונה וסכום נוסף של 200,000 ₪ שקיבל במסגרת הסדר הגירושין. לטענת האישה היא לקחה חלק במימון ההון הראשוני לרכישת הדירה באמצעות העברה של 35,000 ₪ וסכום נוסף על סך 36,000 ₪ והמחאות בסך 55,000 ₪ שנחסכו בתקופת היותם ידועים בציבור ובסה”כ לכל הפחות סך של 91,000 ₪ המהווים במועד הרכישה סך של 20,000$.
2. הצדדים נחקרו בדיון ההוכחות ביחס לסכומים הנטענים, להלן חלקים רלוונטיים מעדותם.

חקירת האישה עמודים 19-20

ש. תאשרי לי שהדירה נרכשה באמצעות 2 תשלומים, באמצעות הון עצמי בסך של … ₪ ש… נתן?

ת. שנינו נתנו.

ש. תאשרי לי שהדירה ב.. נרכשה באמצעות הון עצמי מהחשבון של … או באמצעות משכנתא?

ת. אני יאשר לך את עניין המשכנתא אבל אני לא מאשרת את עניין ההון עצמי, יכול להיות שהוא הביא לי יותר אבל בבית הזה אנו היינו שווים גם הכסף של המתנות נכנס לשם. אני גם העברתי ל… כסף, היינו אצל עו”ד ב.. … כדי לקנות את הבית אני גם נתתי את חלקי שם. לשאלת בית המשפט, כמה נתת אני משיבה פעם אחת 35,000 ₪ ונתתי עוד אין לי בזיכרון כמה אבל נתתי לרכישת הדירה המשותפת של שנינו למשכנתא ולחתימות בבנק. יכול להיות שהוא נתן 20,000 ₪ ויתר אבל סך הכל בבית הכל היה שווה בשווה.

ש. טענת פה 2 טענות שאני אוכיח לך שהן לא נכונות. טענה אחת, שזה ניתן מתוך כספי מתנות שנכנסו מהחתונה לחשבון של … וטענה שנייה שנתת 35,000 ₪. אני אתייחס לטענה הראשונה, ואני אומר שהיא לא יכולה להיות נכונה שכן כל הכסף שולם מהחשבון של … עוד לפני החתונה שכן עסקת הרכישה בוצעה בחודש אפריל-מאי … ואתם התחתנתם בחודש … XXX2 מה את משיבה?

ת. מה עם כל מה שאני הבאתי? מה עם הכסף של החתונה לאיפה הוא נכנס? רכשנו את הדירה לפני ונכנסו אליה באוגוסט.

ש. אני שואל שנית וזה נקודה מהותית, אני טוען שאתם רכשתם..?

ת. רכשנו.

אין מחלוקת שהדירה נרכשה 50 אחוז על שם שניכם ואני אומר שהטענה שלך לפיה כספי חתונה של שניכם ממינו את רכישת הדירה אינה יכולה לעמוד בפועל, לאור העובדה שרכישת הדירה והתשלום בגינה היו 6 חודשים לפניי החתונה. מה תשובתך?

ת. תשובתי היא שלא רק הוא נתן כספים לרכישת הדירה, אמי עוד הייתה בחיים. לכל אחת היא נתנה את חלקה.

חקירת האיש עמודים 31-34

ש. מפנה אותך לתדפיסים שצירפת מ-… ואין תשלום על סך … ₪ שהוא מהחשבון שלך, אני מוסרת לך כעת את התדפיסים שעו”ד שלך צירף. בוא תראה לי העברה שלך … ₪ ?

הערת בית המשפט: העד מעיין.

ת. אני שילמתי את הכסף של הבית.

ש. האם יש לך עוד חשבון בנק ממנו העברת?

ת. לא, אני לא זוכר איך הייתה הפרוצדורה אבל את הבית אני שילמתי. את כל הכסף שאני שילמתי לבנק מעבר להלוואת המשכנתא אני שילמתי מכיסי כולל את השיק שאשתי נתנה לי בהסכם גירושין.

ש. של כמה?

ת. נדמה לי ש200,000 ₪.

ש. וכל זה, אנו לא רואים שום דבר במסמכים. תראה לי שהעברת לטובת המוכרים סכום כסף?

ת. יש בחוזה שקנינו את הבית רשום שם מתי אני מעביר כל סכום בזמן שלו.

ש. ואם לא העברת מהחשבון שלך?

ת. אין משהו אחר.

……

ש. ב…. מיד עם רכישת הנכס גם בחודש X, יש פה העברה מ… מבנק לאומי לחשבון שלך על סך 36,000 ₪?

ב”כ האישה: אני מפנה את חברי ואת בית המשפט לעמ’ של דף חשבון מהבנק שהתאריך הרשום עליו למעלה הוא …

ש. אתה מאשר לי זאת?

ת. אני לא זוכר.

ש. יש תדפיס תנועות נוסף מה-…. גם בסמוך לרכישת הדירה כ-35,000 ₪, זיכוי מבנק לאומי. אני אומרת לך שזה סכום שהועבר אליך מבנק לאומי מהחשבון של …, לטובת החשבון שלך וזה בנוסף ל-36,000 ₪ אליהם התייחסתי שהועברו ב …חודש לפני כן.?

ת. אין לי מושג על מה את מדברת

ש. יכול להיות שההעברות עליה היו גם לטובת ההון העצמי לרכישת הדירה?

ת. לא

ש. אז לשם מה היו העברות?

ת. לא יודע, אולי היא קבלה הלוואות מאמה.

ש. אני אומרת לך ש20,000 דולר מאותו תקופה זה היה 92,000 ₪ וזה בהתאם לשער הדולר שצירפתם…?

ת. שער הדולר היה 3.8.

ש. אתה צירפת במסמכים ששער הדולר היה 4.6 ואני אומרת לך שיש פה שיק שלך של 55,000 ₪ מופיע שיקים במשמרת, מיום ה-2.4.06 וזה בדיוק 55,000 ₪ ועוד 36,000 ₪ ש… העבירה וביחד שווה 91,000 ₪ שזה לטענתי 20,000 דולר ששילמו במועד חתימת החוזה. נכון?

ת. לא. תסתכלי על ה-55,000 ₪, אין כיסוי מספיק.

ש. אתה ו… ביחד ניסיתם לשלם את הסכום הראשוני?

ת. אני אומר לך באחריות שכל שקל שהלך לבית זה היה מהכסף שלי.

ש. אז איך אתה מעביר את ההעברות כספים של …?

ת. בתקופה שיצאתי עם …, אני לא רוצה לפגוע בכבוד שלה, לא חשבתי שאני אגיע לזה שיצאתי איתה לא היה לה שקל, ושלא היה לה 20 שקל או 10 שקלים בארנק , דאגתי שיהיה לה כסף בארנק שהיא תוכל לקנות. מאיפה היה לה? אמא שלה לא עבדה. מהכסף שהיא הרוויחה, ואני לא יודע כמה היא הרוויחה, לא היה לה כסף לעזור לי במשכנתא ולקחתי הלוואה של עוד 150,000 ₪ מהבנק כדי להשלים את המשכנתא.

…..

ש. האם זה נכון שגם את הכספים מהברית של … הכנסת לחשבון שלך?

ת. יכול להיות.

1. בעניין דקר שהוזכר לעיל נקבע בדומה למקרה דנן ביחס לטענת הנתבע כי הוא תרם את חלק הארי של הכספים לרכישת הדירה, כי גם אם נכונה טענה זו, אין די בכך כדי לשלול את זכויותיה של התובעת. כאשר הסכם לרכישת נכס נעשה על-ידי שני בני-זוג, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא. ישנם מצבים תדירים, בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על-ידי צד אחד בלבד, לפיכך, מטעם זה בלבד יש די כדי לדחות את טענות הנתבע. עם זאת למעלה מן הצורך אבחן את טענות הצדדים ביחס לכספים שתרם כל אחד מהם לרכישת הדירה.
2. מעיון בדפי חשבונות הבנק שצירף הנתבע לא נצפו העברות תשלום על סך של … ₪ או 200,000 ₪ כפי שטען הנתבע. ביחס לכך ענה בחקירתו שפורטה לעיל: ” לא, אני לא זוכר איך הייתה הפרוצדורה אבל את הבית אני שילמתי“, משנתבע לא הציג כל אסמכתא המאשרת כי העביר כהון עצמי סך של … ₪ מכספים שקדמו לנישואים או אסמכתא המעידה כי העביר סכום של 200,000 ₪ שהיה בידיו מהסדר הגירושים. מצאתי לקבל את טענת הנתבעת כי לא עלה בידיו להרים את הנטל הדרוש להוכחת טענותיו (ראה עמ’ 31-33 לפרוטוקול, חקירת הנתבע).
3. הנתבעת טענה לסכומים שהיא העבירה כהון עצמי לרכישת הדירה. באמצעות העברה של 35,000 ₪ וסכום נוסף על סך 36,000 ₪ והמחאות בסך 55,000 ₪ שנחסכו בתקופת היות הצדדים ידועים בציבור ובסה”כ לכל הפחות סך של 91,000 ₪.
4. חוזה המכר נחתם ביום …, התשלום הראשון נקבע על סך של 20,000$ ומועד התשלום היה צריך להיות במועד חתימת ההסכם, בהתאם לנספח ת/3 בתצהיר הנתבע שער הדולר ביום .. עמד 4.6 ₪ (יומיים לפני חתימת הסכם המכר, בדיקה העלתה כי לא נקבע שער יציג ביום … היות ובימי ראשון אין מסחר), על פי שער הדולר הנטען סכום התשלום הראשון בשקלים עמד על 92,000 ₪.
5. מדפי החשבון שצירפו הצדדים לחודש … נצפית ביום …
6. העברה על סך 36,000 ₪ מחשבון התובעת לחשבון הנתבע, בנוסף נצפה בחשבון הנתבע סירוב המחאה ממשמורת על סך של 55,000 ₪ בגין “אין כיסוי מספיק”, לטענת התובעת התשלום הראשון שולם מהסך של 36,000 ₪ שהעבירה לתובע וההמחאה על סך של 55,000 ₪ על חשבון כספים שצברו יחד עוד בטרם הנישואים.

דף חשבון הבנק מחשבונה של התובעת

דפי חשבון הבנק של הנתבע

1. בעדותו עמד הנתבע בתוקף על טענתו כי הוא שילם לבדו את כל התשלומים עבור הדירה “אני אומר לך באחריות שכל כסף שהלך לבית זה היה מהכסף שלי” (שם, עמ’ 32 שורה 27). עם זאת הוא לא הצליח להסביר מדוע לא רואים העברות כספים מחשבונו למוכר ולמה שימשו הסכומים שעברו מחשבונה של התובעת לחשבונו “אין לי מושג על מה את מדברת” (ראה: שם, עמ’ 31 שורה 13 ושורות 23-30)

ש. בתדפיסי חשבון בנק שצירף חברי לפני מספר ימים, היית אמור לשלם במועד חתימת הסכם המכר ב-…. שיק בנקאי של 20,000 דולר. לשיטתך 20,000$ (תיקון טעות במקור א.ו) לאותה השנה זה יוצא 92,000 ₪ מפנה אותך לדף חשבון מ … ?

ת. יכול להיות שהוא קיבל זאת במזומן.

ש. תראה לי משיכה במזומן?

ת. יכול להיות שזה היה מהמשכנתא.

ש. אבל אני אומרת לך שלא קיבלת אז במועד החתימה על ההסכם משכנתא מה יש לך לומר?

ת. כן קיבלתי.

1. בהעדר הסבר אחר המניח את הדעת, תוך שנלקחים בחשבון מועדי ההעברות, מועד ביצוע התשלום שנקבע בהסכם המכר ועדותו של הנתבע כי ייתכן והתשלום בוצע במזומן וכן לעובדה שהלוואת המשכנתא ניטלה רק כחודש לאחר מכן, מצאתי לקבל את טענת התובעת כי היא השתתפה בתשלום הראשון של רכישת הדירה בסכום של 36,000 ₪ לכל הפחות ויתרת התשלום בוצעה על ידי הנתבע ככל הנראה במזומן. בהמשך אדרש להעברה בסך 35,000 ₪ מחשבונה של התובעת לחשבון הנתבע שבוצעה בחודש ….
2. עם זאת, אני סבורה שאף אם היה עולה בידי הנתבע להוכיח כי מלוא תשלום ההון הראשוני לרכישת הדירה שולם מכספים שצבר לפני הנישואים, הרי שבהעברת הכספים לצורך רכישת הדירה ורישום הדירה על שם שני הצדדים בחלקים שווים יש משום הטמעתם של כספים אלו ברכוש המשותף ומכך שלא עומדת לנתבע יותר הזכות לטעון ביחס לתרומת היתר שלו לרכישה. (ראה: עמ”ש 61008-06-13 נ.מ.א. נ’ נ.י.א. (פורסם בנבו):

“סבורני, כי הן לפי דוקטרינת עירוב ומיזוג נכסים והן לפי דוקטרינת דיני המתנה, מקום שנרשמת דירת מגורים משותפת על שם שני הצדדים בחלקים שווים ואין הסכם ממון הקובע אחרת, אין זה משנה כיצד נרכשה ו/או מומנה והיא שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים”.

1. לנוכח האמור לעיל, טענות הנתבע נדחות, אף ככל שמרבית/מלוא ההון הראשוני לרכישת הדירה שולמו מכספי הבעל שנצברו לפני הנישואין יש לראותם כמתנה או ככספים שנטמעו ואין הדבר משנה ביחס לחלוקת הזכויות בדירה בחלקים שווים בהתאם לרישום וגם מטעם זה אין להורות על חלוקה לא שוויונית וקיזוז כספים מחלקה של התובעת.

טענת הנתבע לתרומה לא שווה למאמץ המשותף בתשלום הוצאות הבית והמשכנתא

1. לטענת האישה, במהלך כל החיים המשותפים הצדדים חלקו בהוצאותיהם המשותפות לרבות תשלומי המשכנתא שהתחלקו באופן שהנתבע משלם את המשכנתא ואלו התובעת את תשלום ביטוח החיים של המשכנתא. יתר הוצאות הבית כגון חשמל, מים ארנונה ועוד נהגו להסדיר ביניהם בהתאם ליכולת.

.

1. לטענת הנתבע טענת התובעת שהוצאות אחזקת הדירה והמחייה שולמו על ידה לאורך שנות הנישואים, שקרית ולראיה התובעת הציגה דף אשראי בודד משנת … להוכחת טענה זו. מנגד מדפי האשראי הרבים שצירף הנתבע עולה באופן חד משמעי כי עד לפירעונה המלא של המשכנתא הוא זה ששילם את ההחזרים ובנוסף לכך שילם את כל הוצאות אחזקת הבית השוטפות (ארנונה, מים , חשמל, אינטרנט), הוצאות רכישת המזון והוצאות הבן …. מנגד משכורתה של התובעת שימשה אותה לצרכיה בלבד.
2. מעדויות הצדדים שניהם עולה כי אין מחלוקת שהמשכנתא שולמה מחשבונו של הנתבע ואילו ביטוח החיים על המשכנתא שולם על ידי התובעת. הוגשו אסמכתאות המעידות כי במועדים שונים ההוצאות שולמו על ידי מי מהצדדים, מעדותם עולה כי התשלומים לעיתים בוצעו על ידי התובעת והנתבע היה מעביר לי כסף במזומן על מנת לעזור לה. עם זאת ניכר כי הצדדים הלכו זה לקראת זה וניהלו מאמץ משותף לטובת משק הבית. לעניין זה אפרט בהרחבה בהמשך.
3. בעניין אבולוף, כמפורט להלן, נקבע כי חזקת השיתוף הינה עיקרון שנקבע על-ידי בית המשפט ובבסיסה ההשקפה, כי בני זוג החיים בצוותא תוך קיום חיים הרמוניים, ותורמים, איש איש בדרכו, לצבירת הרכוש במהלך השנים, הינם ביחסיהם ההדדיים בעלים משותפים של רכוש זה, בהמשך לכך אף נקבע ביחס לדירת מגורים הנרכשת בסמוך לנשואים בדומה לנסיבות שהובאו בהליך דנן כדלקמן:

“אם נרכשו הנכסים זמן קצר לפני הנישואין ויש מקום להנחה שמטרת הרכישה הייתה השימוש המשותף בהם, או אם המדובר ברכישת דירת מגורים המשמשת לאחר מכן בתור ביתם המשותף של הזוג הנשוי, אזי סתירת החזקה לא תהיה משימה קלה”

(ראה: ע”א 2280/91 רחמים אבולוף נ’ … אבולוף, פ”ד מז(5) 596, עמ’ 603 פיסקה 4).

1. בשים לב לפער הגילאים בין הצדדים במועד תחילת חייהם המשותפים – התובעת כבת .. זמן קצר לאחר שחרורה מהצבא מועסקת כ… ומצויה בתחילת חייה הבוגרים והתעסוקתיים ומנגד הנתבע, בוגר ממנה ב- 28 שנים, גבר כבן X גרוש פעם שנייה אב ל-X ילדים בגירים מתפרנס כ…. בחברה ובעל וותק מקצועי הגדול בעשרות שנים ביחס לתובעת ואשר שכרו בגובה של פי שלושה משכר התובעת. אני קובעת כי הבדלי השכר ויכולת התרומה של כל אחד מהם לניהול הכלכלי של הבית היו ברורים לכל אחד מבני הזוג במועד רכישת הדירה.

“כאשר בני-זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, הרי ההנחה היא, שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד האחר. תרומה כזו קשורה עם הנישואין, והיא מוצאת את ביטויה בהסכמה על רישום הבעלות המשותפת.” (שם, דקר)

1. הצדדים ניהלו זוגיות כמעט 20 שנה מתוכן היו נשואים כ-14 שנה. נקבע בפסיקה ביחס לנישואים ארוכים ותרומת הצדדים למאמץ המשותף בניהול משק הבית כי כאשר נכס משותף נרכש בחלקים כספיים לא שווים בתחילת הקשר עם חלוף השנים מתערבבים כל המשאבים. משכך, לא ניתן לסובב את הגלגל אחורה ולחלק את הרכוש לפי ההשקעה הראשונית שהשקיע כל צד וטענת ההפרדה הופכת למלאכותית ובלתי אמינה:

“נסיבות של נישואים ארוכים במשך עשרות שנים בהן מקיימים שני בני הזוג את המשק המשפחתי במאמץ משותף, בין על-ידי עבודה בבית ובין על-ידי עבודת חוץ, מיטשטשים הגבולות ומתערבבים המשאבים. חזקת השיתוף איננה פרי של אירוע נקודתי אלא עולה מתוך תהליך שביטויו בחיים המשותפים ובמאמץ משותף, וככל שמשך הנישואין מתארך, הופכת טענה מאוחרת בדבר המשך קיומה של הפרדה למלאכותית יותר ולבלתי אמינה יותר. כאשר בני הזוג מקיימים מאמץ משותף כל אחד בתחומו וכאשר כל משאביהם משותפים, הופך במשך הזמן גם נכס שלא נרכש בחלקים כספיים שווים, למשותף; הרכוש המשפחתי משתלב ומתערבב, ואחרי עשרות שנים אין מסובבים את הגלגל אחורה כדי לחלק רכוש לפי ההשקעה הבסיסית במועד רחוק בעבר”.

(ראה: שם, יעקובי לעיל, עמוד 573 פיסקה 31)

1. לפיכך, גם אם היה עולה בידיו של הנתבע להוכיח כי הוא שילם את חלק הארי ברכישת הדירה, דבר שלא מצאתי לקבוע שעלה בידו, לא היה בכך לטעמי להצדיק סטייה מהפסיקה המנחה הקובעת כי כאשר הסכם רכישה נעשה על שם שני הצדדים יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את זכויותיהם באופן שווה גם אם ההשקעה ברכישה לא הייתה שווה. חיזוק לרצון זה אף נלמד מחקירת הנתבע שצוטטה בסעיף 34 לעיל וכן מפסק דין יעקובי לעניין חוסר היכולת לסובב את הגלגל אחורה לחלוקת הרכוש בהתאם להשקעה הראשונית בנישואים ארוכים. לנוכח כל האמור, לא מצאתי כי עלה בידיו של הנתבע לסתור את חזקת השיתוף ואיזון המשאבים השוויוני וטענתו לעניין זה נדחית.

טענה להחמרה במצב כלכלי וחוסר יכולת להשתקם לאחר הגירושין

1. לטענת הנתבע כיום לנוכח גילו הוא אינו יכול לרכוש דירה שכן אף בנק לא יעניק לו משכנתא, בוודאי אין בגדר יכולותיו את האפשרות לרכישת דירה בלי משכנתא לאחר העברת מחצית משווי הזכויות לאישה ולאחר שכל כספי הזכויות שצבר שימשו לפירעון המשכנתא המשותפת, כך גם לא נותרו לו שנים רבות בהן יוכל לעבוד ולחסוך עקב מצבו הבריאותי. כיום עומדים לרשותו כספי חסכונות בסכומים נמוכים והפנסיה לה יהיה זכאי עומדת על סך של 3,000 ₪. במצב זה לא תהיה לו האפשרות להשכיר דירה ולקיים את צרכי מחייתו או לעבור לדיור מוגן והלכה למעשה פירוק השיתוף באופן שווה יוביל להשלכתו לרחוב.
2. לטענת התובעת, אין בכוונתה להשליכו לרחוב והיא אף הציעה לו לגור עד סוף ימיו בתנאי שירשום את הדירה על שם הקטין, לעומתה הנתבע מתגורר בדירה נוחה ללא משכנתא, לא משלם לה דמי שימוש ראויים, ניסה להבריח כספים תוך העברת סכום של 50,000 ₪ לבתו. מחזיק בכל המיטלטלין בדירה ומרוויח כ- 20,000 ₪ בחודש.
3. מכלל החומר שהונח בפניי לא מצאתי לקבל את טענות הנתבע, מעיון בתלושי השכר שצורפו עד לחודש דצמבר X שכרו הממוצע של הנתבע עמד על 17,800 ₪ (ברוטו בקיזוז ניכוי חובה), בנוסף הוא מקבל קצבת זקנה בסך 4,590 ₪ כך שהכנסתו החודשית הממוצעת עומדת על מעל 22,200 ₪. מעבר לכך הוא מתגורר בדירתם המשותפת מעל 4 שנים מבלי שרובצת עליה משכנתא או משולמים לתובעת דמי שימוש ראויים, מתלושי השכר שלו עלה כי מידי חודש מופקד ממשכורתו לטובת חסכון סך של 900 ₪ על חשבונו וסכום נוסף של 1,000 ₪ מופקד לחסכון על ידי המעסיק. לזה יש להוסיף את חלקו (1/7) בדירת אמו שתבדל”א ואת העובדה כי על חלקו בירושת אביו ויתר לאחיו. לעניין טענתו כי בעתיד הפנסיה שלו תעמוד על סך 3,000 ₪ משלא הומצאה כל אסמכתא לעניין זה לא ניתן לבחון טענה זו. על כך אוסיף גם שנטל המזונות יפחות משמעותית עם הגיעו של … לגיל 18, בעוד כשנתיים וחצי (… יליד X).
4. להפך, בניגוד לטענות הנתבע, מצאתי כי מצבו הכלכלי של הנתבע טוב משמעותית ממצבה של התובעת, אשר היא אף הנושאת באופן מלא במלוא נטל הגידול של …, כלכלית ואחרת. על כך יש להוסיף כי נכון הדבר שהנתבע מבוגר משמעותית מהתובעת, עם זאת, מצבה הרפואי של התובעת אינו מהמשופרים, ובניגוד לנתבע, זולת הבן …, שעודנו קטין אין לה כיום מי שיסעד אותה.

טענות הנתבע לחוסר תום לב מצד התובעת

1. עיקר טענות הנתבע נסובות על התנהלותה חסרת תום הלב של התובעת אשר זנחה הבטחותיה לסעוד אותו עד אחרית ימיו והציגה לטענתו מצג שווא לאורך שנות הנישואים. מצג שווא זה הביא לטענתו הלכה למעשה למצב בו הוא שרוי כעת, מצב בו חוסר השוויון הזועק לשמיים. הנתבע מבקש כי בית המשפט לא יאפשר מצב זה. בסעיף 4 לסיכומיו מפנה הנתבע לפסיקה רחבה המדגימה כי בבואו של בית המשפט לקבוע שוויון הזדמנויות כלכלי הצופה פני עתיד הוא מוודא שהצדדים יצאו מן הנישואים בעמדה כלכלית שווה ולכן יש מקום להורות על חלוקה לא שוויונית של הזכויות בדירה על אף שכיום היא רשומה על שם הצדדים בחלקים שווים.
2. זאת ועוד, לטענת הנתבע מעבר לחוסר תום ליבה של התובעת בשל מצג השווא שהציגה לפיו בכוונתה לטפל בו בזקנתו, היא מבקשת כעת בחוסר תום לב להשליכו לרחוב. זאת ועוד, לטענת הנתבע בבעלות התובעת מצוי כיום נכס ב… אותו ירשה במשותף עם שתי אחיותיה. הנכס מושכר על ידי התובעת ואחותה ולמרות הכחשתה כי היא מקבלת את דמי השכירות, מדפי חשבון הבנק שלה בבנק לאומי עלה כי לחשבונה מופקדים אלפי שקלים במזומן מידי חודש. מכאן שבו בזמן שהיא משליכה את הנתבע לרחוב יהיו בידיה מחצית שווי דירה ב… וזכויות בנכס ב….
3. לטענת הנתבע חוסר תום ליבה של התובעת אף עולה שבעתיים בשל שמחצית הזכויות בדירת אמה המנוחה ברחוב … ב… נרכשו באמצעות כספים שנצברו במהלך הנישואים. לטענת הנתבע בחודש נובמבר … רכשו התובעת ואחותה מחברת .. את הנכס האם אשר לאחר פטירתה ביום … הועבר על שמן. לשיטתו רכישת הנכס התבצעה באמצעות הלוואה שלקחה התובעת בסמוך למועד הרכישה והיא שולמה במהלך תקופת הנישואים מכספים שנצברו במהלכה. טענתה של התובעת כי כספים אלו הועברו לתשלום לבאת כוחה עו”ד … אך לטענה זו לא צורפה בדל ראיה והיא נסתרה אף בחקירת הנתבע בה העיד כי הוא ביצע את התשלום לעו”ד … (ראה עמ’ 35 לפרוטוקול שורות 24-29).
4. לטענת התובעת היא מעולם לא שילמה ולו שקל לרכישת דירת אמה המנוחה, דבר זה נתמך לטענתה אף בנספח ד’ למסמכים שצירף הנתבע עצמו ביום 16.5.22 שמראים כי כל התשלומים שולמו על ידי האם המנוחה עצמה. בעמוד 35 לפרוטוקול חוזר בו הנתבע מטענה זו ומודה כי לא יכול להיות קשר בין הפיצויים שקיבלה בשנת .. בזמן שהדירה נרכשה על ידי אמה כשלוש שנים קודם לכן בשנת …
5. ביחס לטענת מצג השווא – מצאתי את עדותה של התובעת מהימנה וכנה, אינני סבורה כי התובעת הציגה לנתבע מצג שווא בכדי לקבל במרמה זכויות שאינן שייכות לה, אני מקבלת את גרסתה כי סלחה לנתבע ובאמת רצתה והאמינה כי יצליחו להתגבר על המשבר לאור אהבתם ארוכת השנים (ראה, שם עדות התובעת, עמ’ 35 שורות 30-35).

ש. אם בשנת … היה משבר גדול עם לידה שקטה, … ביקשה להתגרש למה בכל זאת בשנת …, אתה מפקיד כספים טובת המשכנתא אם זה לא מכוונה משותפת של שניכם שיהיה לכם רווח כלכלי, אתה עשית זאת במודה כי ידעת שאולי … תעזוב אותך ובכל זאת הפקדת את הכספים?

ת. על סמך זה שהשלמנו, וזה היה מצב כלכלי קשה. והמקרה עם הלידה שקטה לא עבר, הייתי חייב לקחת משכנתא בשביל שיהיה לנו רוגע ונוכל לכלכל את עצמנו. המשבר שהיה זה בגלל הלידה שקטה וביקשתי ממנה כמה פעמים בואי תלכי טיפול אולי זה יעבור לך.

(שם, עדות הנתבעת, עמודים 16-17, 21, 22, 26)

ש. תאשרי לי שהייתה ביניכם אהבה גדולה?

ת. כן, זאת באמת הייתה אהבה מהסרטים.

ש. זה היה קצת כמו אבא ובת?

ת. ממש לא, לא ראיתי אותו בתור אבא ראיתי אותו בתור בן אדם טוב.

…

ש. היחסים ביניכם היו הרמוניים לא היו בעיות מיוחדות?

ת. לא, יכול להיות שהיו היה לשנינו נוח.

ש. זאת בעצם הייתה נקודת המשבר שלכם?

ת. נכון.

ש. גם בפטירה של אמא שלך ב…?

ת. מחלתי לו, ועדיין הייתי ישנה איתו.

ש. אז מה קרה?

ש. בתחילת הדרך, שהכל היה בסדר את אמרת ל… וגם ציינת את זה בכתבי ההגנה, שאמרת שתישארי איתו תמיד גם אם הוא ילך על מקל ?

ת. גם אם הייתי צריכה להחליף לו חיתולים, הייתי הולכת איתו אם הוא היה אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו.

ש. האם אמרת ל… כשהזמנים היו טובים, שגם אם הוא ילך על מקל וגם הוא יזדקן את תהיי איתו עד הסוף?

ת. כל עוד הוא יצטרך אותי בוודאי.

ש. תאשרי לי ש… נשא אותך על כפיים?

ת. אני נשאתי אותו על כפיים.

ש. שניכם נשאתם אחד את השני?

ת. לא, אני נשאתי אותו. תתאר לך מישהי בת .. עם מישהו בן קרוב ל-… מי נראה לך נושא את מי על כפיים? אני הייתי איתו מגיל …

….

ש. אני אומר לך ש… גם בשנת … פדה זכויות שנצברו על שמו בחברת .. לפני הנישואין ופדה את מלוא המשכנתא, ידוע לך?

ת. בוודאי כי אני הייתי משלמת עליו 1500 ₪ ביטוח בגלל הגיל שלו. אז … רצה להקל עליי קצת מה5,500 ₪ שהרווחתי, שיישאר לי קצת. … פדה את מלוא הסכום של המשכנתא בגלל שאני הייתי משלמת עליו 1500 ₪ כל חודש, ביטוח חיים בגלל הגיל שלו. התחלתי מ800 ₪. וזה הגיע ל-1500 ₪. שעל עצמי שילמתי ביטוח חיים 80 ₪ . הוא הוריד את הביטוח הזה כדי שיהיה לי אוויר ואוכל לשלם חשבונות של חשמל ארנונה ומים. אני שלימתי את הפרמיה של הביטוח חיים, כי זה היה הסיכום בינינו שאני משלמת את כל הוצאות הבית כולל הפרמיות על ביטוח החיים והוא משלם את המשכנתא.

ש. אז איך את מסבירה את זה ש… לוקח את כל הונו שנצבר מלפני הנישואין וב-… מכסה את המשכנתא?

ת. זה לא מכספו האחרון. החיים הם כמו הר, פעם אחת אתה מדווש מהר ופעם פחות. לא ידעתי שאני אתגרש ממנו, וגם הוא עצמו לא ידע שהוא הולך לזרוק את הצלחת על הרצפה לשבור אותה ומקלל אותי, לעשות ברוגז…..

ש. השאלה ששאלתי לא קשורה למה שענית?

ת. למה לא?

ש. את הגבת על אירוע שהיה בקורונה במרץ 2020, ואני שאלתי שאלה פשוטה, איך יכול להיות ש… עם כספו האחרון פודה את החלק האחרון של המשכנתא ואת מבלי להסתמך על אמירה שלך שתישארו ביחד עד הסוף . זה לא הגיוני. הוא אומר שאת הבטחת לו שתהיי איתו עד הסוף?

ת. לא הבטחתי לו.

ש. אז איך הוא פדה את המשכנתא?

ת. איך הוא פדה? הוא פדה. איך אתה רוצה שאני אמשיך שאחרי 5 חודשים הוא נהיה בן אדם זבל, סליחה שאני אומרת ככה מי היה יכול לדעת שהוא ישנה את עורו.

ש. זאת אומרת שלפני ש… כיסה את החלק האחרון של המשכנתא, עדיין נתת לו את ההרגשה שתישארי איתו עד הסוף?

ת. הייתי איתו במערכת יחסים של אהבה והכל. הייתי רואה אותו ואת … לפניי.

ש. שילמת קרוב ל-100,000 ₪ לעו”ד מתחום דיני המשפחה ב-…?

ת. כן. עד סוף הלידה. עד שנגמרה הלידה השקטה ואז סלחתי לו.

…

ש. ו… חרף זאת ב-… סוגר את החלק האחרון במשכנתא , איך את מסבירה זאת?

ת. תשאל אותו.

ש. למה שהוא יעשה כזה דבר?

ת. כי אף אחד לא נתן לנו מה שהולך להיות חמר, ומה שהוא עשה 3 חודשים אחר כך הביא אותי למצב שאני לא רוצה לחיות איתו.

ש. אבל הגשת כבר ב-… וסלחת לו נכון?

ת. נכון, מכל הלב. נתתי הזדמנות נוספת לנישואין ולבית.

טענה לקיזוז כספים ששילם הבעל לסילוק המשכנתא משווי מחצית זכויות האישה

1. לטענת הנתבע יש להורות כי לתובעת אין חלק בכספים אשר נצברו לפני הנישואים על אף שהוכנסו לרכוש המשותף ולהורות על ניכוי סך של 500,000 ₪ שנפרעו מכספים חיצוניים משווי הדירה טרם ביצוע האיזון. לשיטתו, רק לאחר ניכוי סכום זה תהיה התובעת זכאית למחצית השווי.
2. לטענת התובעת לפירעון המשכנתא שימשו כספים משותפים של הצדדים שהועברו לחשבונו של הבעל כגון מתנות החתונה והברית, בהתאם לפסיקה מקור הכסף וההיסטוריה אינה רלוונטית שעה שקיים רישום בפועל של שני הצדדים. עוד לפני רכישת הדירה חיו כידועים בציבור וחלה עליהם חזקת השיתוף בה כל אחד תרם את תרומתו לניהול משק הבית, בנוסף לזאת לטענתה לא עלה בידיו של הבעל להוכיח כי הכספים ששימשו לפירעון המשכנתא נצברו עוד לפני הנישואים וגם ככל והיה עולה בידיו להוכיח זאת הרי בהתאם להלכת ואלס הכנסת כספים שמקורם לפני הנישואין למשכנתא דינם כדין מתנה, כך גם נקבע בהלכת דקר כי הטמעת כספים שמוזגו והוטמעו ברכוש המשותף דינם שיתוף. לפיכך, יש לדחות את טענת הקיזוז של האיש ולהורות על חלוקת הנכס בחלקים שווים בהתאם לרישום.

1. לטענת הנתבע עלה בידיו להוכיח כי יתרת המשכנתא נפרעה מכספים שהיו בחשבונו ונצברו בטרם התחתנו באופן הבא: 145,000 ₪ מחברת … בחודש נובמבר …, ני”ע בשווי 297,000 ₪ בחודש פברואר …, 302,000 ₪ מחברת … בחודש ינואר … מנגד סכום בגובה של 124,000 ₪ ששולמו לתובעת כפיצויים מחברת … בשנת … הופקדו בחשבונה הנפרד ולא שימשו לפריעת המשכנתא.
2. לטענתו, פדיון מוקדם זה נעשה על יסוד הקשר ההרמוני בין הצדדים ומצג השווא של התובעת כי תהיה עמו בזקנתו ותסייע לו כדבריה: “גם אם תלך על מקל אלך איתך, אני תמיד אטפל בך” (ראה תצהיר התובע, סעיף 41 לכתב הגנתה ועדותה בעמוד 16 שורות 20-21 ו33-34). לטענתו בעקבות סיכום זה חש בטוח לרשום מחצית מהזכויות על שמה ולפרוע את המשכנתא מכספים חיצוניים שצבר טרם הנישואים שכן לו סבר שהוא יוותר לעת זקנה ללא הזכויות הצבורות ויידרש לחלוק במחצית זכויות הדירה הנקייה ממשכנתא לא היה עושה כן.
3. התובעת הכחישה את טענת הנתבע כי כל הלוואות המשכנתא נפרעו מכספיו, סך של 145,000 ₪ מחברת … בשנת 2013, סך של 302,000 ₪ מחברת … בשנת 2018 וסכום נוסף שפדה מניירות ערך שהיו בחשבונו האישי בשנת 2019.
4. לעניין ניירות הערך הנתבע אף הודה כי אלה נרכשו מכל כספי החתונה בסך 120,000 ₪ שהוכנסו לחשבונו (עמוד 33 לפרוטוקול), הנתבע אף הודה כי גם כספי הברית הועברו במלואם לחשבונו (עמ’ 34), מכל האמור עולה כי גם הכספים האלה שהוכנסו לפירעון המשכנתא הינם כספים משותפים שנצברו במשותף ונטמעו בנכס המשותף. התובעת מפנה להלכת אבולוף (סעיף 34 בסיכומיה) הקובעת כי גם כאשר מדובר בכספים חיצוניים, עצם הכנסתם לתא המשפחתי מעיד כי נטעמו והפכו למשותפים.
5. סבורני כי אין מחלוקת כי הנתבע העביר כספים מכספיים חיצוניים לטובת פירעונה המוקדם של המשכנתא בשלוש פעימות באופן הבא: 145,000 ₪ מחברת … בחודש נובמבר 2013, ני”ע בשווי 297,000 ₪ בחודש פברואר 2014, 302,000 ₪ מחברת … בחודש ינואר 2019. יחד עם זאת לטענת התובעת, הנתבע לא צירף אסמכתא כי כספים אלו נחסכו לפני שנת … בה החלו להיות ידועים בציבור, לטענתה גם במידה והיו אלה כספים חיצוניים מרגע שהוכנסו לתא המשותף הם נטמעו בו.
6. ביחס לכספי ניירות הערך מצאתי כי לפחות 120,000 ₪ נרכשו במועד סמוך לחתונת הצדדים, הנתבע בעדותו לא זכר מאיזה שנה החל ברכישת ניירות הערך אך לא הכחיש כי ייתכן כי חלקם נרכש מכספי החתונה, כך גם לא הכחיש כי כספי הברית של הקטין הועברו לחשבונו. יחד עם זאת טען שהוא שילם על כל החתונה ולכן הכספים הועברו לחשבונו
7. ביחס לכספים מחברת …, מדפי חשבון החיסכון עולה כי ישנם מספר אפיקים כאשר חלקם התחילו בשנת 1991, חלקם בשנת 1998 וחלקם בשנת 2002, ביחס לכספים מ… על פי האסמכתאות שצורפו התוכנית התחילה בשנת 1987.
8. בחקירתו נשאל הנתבע מדוע לא צירף אסמכתא המעידה כי הכספים נצברו לפני שהצדדים היו ידועים בציבור או התחתנו דהיינו שנת … או …. במענה לכך ענה כי התוכנית נסגרה ב-1984 .

לבקשה שיראה שב”….” וגם ב”…” הכספים נחסכו לפני הנישואין – השיב הנתבע שמדובר בכספים מ-11.11.2013 וכי לא היה נשוי במועד זה. סבורני כי תשובה זו נתנה ככל הנראה בשגגה והנתבע התכוון לשנת …. למרות שהנתבע לא צירף שום אסמכתא לתקופה בה נצברו הכספים, מסמך שאני מעריכה ניתן להשיג בקלות מחברות הביטוח לא אזקוף זאת לחובתו ואניח כי הכספים נצברו ברצף מהמועד שנרשם במועד פתיחת התוכנית בדפים שצורפו.

1. לאחר שעיינתי בתשומת לב רבה באסמכתאות שהונחו בפניי, מצאתי כי אכן לפחות חלק מהכספים שנצברו ב… ו… התחילו להיצבר לפני שנת … ולכאורה אינם חלק מהכספים שנצברו בתקופת בה היו הצדדים בני זוג. עם זאת, כפי שקבעתי כבר קודם לכן, בהתייחס לטענות אחרות של הצדדים, משהנתבע בחר במודעות שלמה ובאופן מפוקח להכניסם לתא המשפחתי המשותף וזאת על אף שבשנת .. כבר התרחש משבר גדול בין הצדדים ואף קודם לכך בשנת … התובעת פתחה בהליך גירושים נגדו וחזרה בה, וזאת תוך שהוא מקווה שבמעשה זה יזכו לרווחה כלכלית שתאפשר להם להתגבר על המשבר ולחזור למנוחה ולנחלה שקדמה למשבר, הרי שבמעשה זה הפך אותם לכספים משותפים שנטמעו בחשבון המשותף והוא מנוע מלהלין בגינם.

“כאשר מדובר ביחסי משפחה – קיימת חזקה, שאף היא ניתנת לסתירה, כי העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה יחד עם זאת, יש להדגיש כי חזקה זו מצומצמת רק לקשרים אשר בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל, כאשר מדובר ביחסים שבהם המעביר מחויב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר.

(ראה, ע”א 3829/91 אבינועם וואלס נ’ נחמה גת, מח (1) 801 (10.2.94)

1. החזקה היא כי העברת כספים לצאצא או בן זוג כאשר בני הזוג חיים חיי שיתוף, הינה בגדר מתנה לבן הזוג. חזקה זו ניתנת לסתירה, נטל ההוכחה מוטל על הצד הטוען אחרת, כגון: כי מדובר בהלוואה או מתנה בתנאי, מעדותו של הנתבע עולה כי למרות המשבר בחר להפקיד כספים לפירעון המשכנתא מתוך תקווה כי בזכות הרווחה הכלכלית החיים בינו לבין התובעת יחזרו למסלולם.
2. לנוכח כל המפורט בקשת האיש לביצוע קיזוז בסך של 500,000 ₪ מחלקה של האישה בדירה נדחית.
3. לסיכום – לא עלה בידי הנתבע להוכיח במקרה שבפני כי מתקיימות “הנסיבות המיוחדות” המצדיקות סטייה מחזקת השיתוף ושימוש בחריג של סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון המאפשר חלוקה בלתי שוויונית וטענות הנתבע לעניין זה – נדחות. כך גם נדחות כל טענותיו אשר לביצוע קיזוז מחלקה של התובעת בגין כספים ששילם לכאורה ממקורותיו.
4. בנוסף ובבחינת למעלה מן הצורך, יובהר כי לא שוכנעתי שלאחר הגירושים ופירוק השיתוף בדירה מצבו הכלכלי הורע באופן בלתי הפיך המותיר אותו בזקנתו בחוסר כל לאחר פירוק השיתוף בדירה. לא מצאתי כי קיימים פערים משמעותיים בכושר ההשתכרות בין בני הזוג וככל שהם קיימים כיום הם לטובת הנתבע באופן מובהק, כך שלא מצאתי כי לאישה קיים יתרון ביכולתה להשתקם כלכלית לאחר הגירושין, על אף גילה הצעיר לנוכח מצבה הבריאותי והעדר השכלה אקדמאית או מקצועית פוטנציאל השתכרותה אינו גבוה.
5. אשר לטענות הנתבע ביחס לגובה התרומה של כל צד למאמץ המשותף וקיום הוכחה לתרומה לא שווה של בני הזוג לרכישת הדירה או תשלום המשכנתא- אומנם הוכח בפניי כי החלק הארי בדירה שולם על ידי הנתבע, אך בהתאם לקביעתי המפורטת לעיל ולרוח הפסיקה טענת תשלום יתר אינה משמשת עילה לביצוע איזון לא שוויוני.

“אף טענת אחד הצדדים כי שילם מכיסו ביתר לרכישת הדירה המשותפת, אינה יכולה לסייע בידו כדי להשיג חלוקה לא שוויונית בדירה בעת פירוק השיתוף בה או בזמן עריכת איזון המשאבים. הטעם לכך נעוץ באותו שיתוף הנשלט על ידי דיני השיתוף ואותה מערכת הסכמית שבין בני הזוג שהסדירה את שיעור חלקו של כל אחד מהם בדירה, בהתעלם מגובה השקעתו של כל אחד מהם במסגרת הרכישה“.

(ערעור שהוגש נדחה בבע”מ 4480/14 פלונית נ’ פלוני, מיום 30.07.2014 פורסם בנבו).

איזון כספים וזכויות בהתאם לחוות דעת האקטואר

1. לטענת התובעת, לתיק הוגשה חוות דעת מומחה בית המשפט, הנתבע שלח למומחה שאלות אשר נדחו על ידי המומחה אך חרף זאת הוא לא דרש את חקירתו, לפיכך, יש לתת תוקף לחוות הדעת ולהורות על העברת מלוא הזכויות המגיעות לתובעת בהתאם לחוות הדעת מתוך כספי העיקול שהוטלו על חשבון הנתבע לטובתה בבנק פועלים במסגרת הליך הי”ס.
2. לטענת הנתבע, במועד הקרע היו בחשבון הבנק על פי דו”ח האקטואר סך של 379,784 ₪ עם זאת במהלך הנישואין החשבון היה מצוי ביתרת חובה בסך של 181,224 ₪. לפיכך, התובעת זכאית למחצית מההפרש בלבד. על אף שהתובעת עותרת למחצית מן הכספים והזכויות שנצברו במהלך הנישואים, הוכח כי היא כלל לא הייתה שותפה בחשבון הבנק ומעולם לא הפקידה אליו כספים. לעניין זה הוגשה לאקטואר שאלת הבהרה מטעמו של הנתבע והמומחה הבהיר כי עניין זה נתון להכרעה שיפוטית.
3. עוד ביקש הנתבע להחשיב במסגרת הכספים לצורך האיזון את הכספים שהיו בשליטת התובעת כגון פיצויים מסיום עבודתה ב…, פיצויים בסך 96,364 ₪ מ… וייתכן שברשותה כספים נוספים שנצברו במהלך הנישואים אשר אינם בידיעת הנתבע והוא זכאי למחציתם.

מיטלטלין ורכב

1. התובעת מעריכה את שווי המיטלטלין בסך של 40,000 ₪ ומבקשת כי הנתבע יעביר לה מחצית משווי המיטלטלין בקיזוז שווי רכב ה… אשר היא מחזיקה בבעלותה בשווי של 5,000 ₪.
2. מנגד, הנתבע מבקש לאזן את רכב ה… שברשותה בהתאם לשוויו במועד הקרע על פי מחירון מתאים, את פריטי תכולת הבית שנותרה לאחר עזיבת התובעת לטענתו שילם הנתבע בלבד ולכן התובעת אינה זכאית לפיצוי בגינם. עם זאת בניגוד להצהרת התובעת שווים אלפים בודדים ולא 40,000 ₪. מנגד התובעת נטלה בעת שעזבה את הבית פריטים רבים השייכים לה.

דיון והכרעה בעניין איזון המשאבים

1. הצדדים נישאו בשנת … וכאמור לעיל, לא ערכו הסכם ממון. טענות הנתבע לאיזון לא שוויוני בהתאם לסעיף 8 לחוק יחסי ממון נדחו ועל כן יש להחיל את הוראות חוק יחסי ממון תשל”ג – 1973 (להלן: “החוק”) הקובע את אופן איזון המשאבים בין הצדדים עם פקיעת הנישואים, באופן שכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט החריגים המפורטים בסעיף 5 לחוק כדלקמן:

“(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן הזוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2)   גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3)   נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.”

1. המועד שנקבע לצורך איזון המשאבים בהתאם לסעיף 19(א) לחוק הינו מועד פקיעת הנישואין אם באמצעות גט ואם בפטירת אחד מבני הזוג. במקרה שלפנינו מועד הקרע נקבע כיום ….
2. מעיון בעמדות הצדדים לא צוינה שיטת החלוקה המועדפת לאיזון הזכויות. הנתבע הגיש למומחה שאלות הבהרה עליהן ניתן מענה, הבעל לא ביקש לזמנו לחקירה דבר המעיד על הסכמתו לחוות הדעת. ביחס לשאלתו על הכספים הנזילים בחשבונו אליו לא הייתה שותפה התובעת ולא הפקידה מעולם כספים, השאיר המומחה את ההכרעה לשק”ד בית משפט, עוד מבקש הבעל לאזן את כספי הפיצויים שקיבלה התובעת מ… ו….
3. בהתאם לפסיקה נקבע כי דרך המלך הינה איזון זכויות על פי מועד גמילתן. (ראה: ע”א 809/90 לידאי נ’ לידאי, פד”י מ”ו (1) 602, ונפסק כי בהעדר הסכמה אין לכפות איזון זכויות שטרם הבשילו.
4. לפיכך, ניתן תוקף לחוות הדעת של המומחה מיום 7.12.21 (שיטה ב’). התשלום יועבר מתוך כספי העיקול שהוטלו על חשבון הנתבע לטובתה בבנק פועלים במסגרת הליך הי”ס.
5. תביעת האיש לשיתוף בדירה בירושה שקיבלה האישה מאמה נדחית.
6. ביחס לשיתוף בכספי הפיצויים, מצאתי לדחות את טענת האיש ולקבל את טענת האישה בסעיף 42 לסיכומיה כי הפיצויים משנת .. נכנסו למשק הבית המשותף ושימשו לתשלום הלוואה וטיפולים רפואיים ויש לראותם “ככספים שנאכלו” ביחס לפיצויים מחברת … ככל שסכום זה נצפה במסגרת המסמכים שהועברו לאקטואר ודפי חשבון הבנק של האיש, לרבות המסמכים שנתנו במסגרת הפסיקתא לדפי חשבון משנת X הרי הם אוזנו במסגרת חוות הדעת.
7. ביחס לבקשת הנתבע להחרגת הזכויות שנצברו בחשבונו אשר האישה אינה רשומה כבעלים בו ומעולם לא העבירה אליו כסף, לאור חוק יחסי ממון וקביעתי כי בין הצדדים לא התקיימה הפרדה רכושית והצדדים ניהלו משק בית משותף, כלל הזכויות, הנכסים והכספים שנצברו בתקופת הנישואים יאוזנו בהתאם למצבם ביום הקובע.
8. ביחס למיטלטלין נקבע בפסק דין יעקובי (לעיל) החזקה היא שמיטלטלין הנרכשים במהלך החיים המשותפים על-ידי אחד מבני הזוג ומוכנסים למסגרת השימוש המשותף והשוטף, שייכים, בחלקים שווים, לשני בני הזוג. לעניין זה, בהיעדר ראיות סותרות, אין חשיבות לשאלה מי מבני הזוג רכש את הנכס פיזית, ומכיסו של מי יצאה ההוצאה.
9. בענייננו, מדובר במיטלטלין שנרכשו במהלך החיים המשותפים. אין ראיות לטענת האיש כי המיטלטלין נרכשו על ידו ומכספו ולשם שימושו שלו בלבד לאחר עזיבת האישה את הבית.
10. לפיכך, מצאתי להורות כי המיטלטלין יחולקו בעין בהסכמה, וככל שלא תושג הסכמה על פי שתי רשימות אותן יכין הנתבע בסמוך לאחר פירוק השיתוף בדירה, הרשימות יהיה מאוזנות ככל הניתן בשווין והתובעת תבחר את הרשימה שברצונה לקבל. ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות יפנו ב”כ הצדדים במשותף לשמאי רכוש לשום את שווי המיטלטלין במועד הקרע, ותבוצע העברת מחצית השווי לתובעת. שכ”ט השמאי תשלום על ידי הצדדים בחלקים שווים.
11. ביחס לרכב, שווי הרכב יקבע בהתאם לשווי הקבוע במחירון הרכבים לוי יצחק נכון ליום הקרע, … ויאוזן בין הצדדים באופן שהאישה תמשיך להחזיק ברכב ותעביר לנתבע מחצית משוויו במועד הקרע.

התביעה בעניין הקטין

1. לטענת האם, במסגרת דיון ההוכחות הוסכם כי לא יתקיים דיון בסוגיה זו לפיכך מבוקש מבית המשפט ליתן פסק דין המורה כי האחריות ההורית ואחזקת הקטין תהיה בידי האם יחד עם זמני השהות אשר נקבעו לאב הכוללים שהייה של הקטין בכל סוף שבוע שני משישי – מוצ”ש כולל לינה בשישי.
2. לטענת האב, הוא מעוניין בהרחבת זמני השהות עם הקטין ומבקש את עזרת בית המשפט על מנת לרתום את התובעת לכך שהם והקטין יופנו לטיפול והדרכה שתביא לשיפור מערכת היחסים בינו ובין ….
3. ביום 16.5.21 הוגש לתיק תסקיר מפורט מאת עו”ס לסדרי דין אשר המליץ כי משמורתו של … תהיה בידי האם וכן הומלצו זמני שהות של מספר שעות בשבוע עם האב ולינה כל סוף שבוע שני לסירוגין.
4. במהלך ניהול ההליך נפגשתי עם הקטין ושמעתי את אשר על ליבו. כך גם הוגשו לי מספר עמדות מאת האפוט’ לדין.
5. ביום 15.11.24 הוגש עדכון אחרון מאת האפוט’ לדין ממנו עלה כי על אף הסכמת ההורים לפנות להדרכה הורית שתסייע לשיקום מערכת היחסים בין הקטין לאב, מיום מתן ההחלטה ביום 22.5.22 לא עשו כן. אומנם האב הביע תסכול בפניי האפוט’ לדין כי רק האם יכולה לקדם נושא זה הן מבחינה טכנית והן מבחינת השפעה על הקטין אך גם מצדו לא נרשמה שום יוזמה לאיתור גורמים מקצועיים או פנייה לבית משפט למתן החלטה שיפוטית נוספת.
6. האפוט’ לדין התרשמה כי הנתבע אינו מבחין בין מערכת היחסים שלו עם הקטין ובין מערכת היחסים של עם התובעת. נראה כי הוא עדיין מצר מאוד על הפרידה הזוגית וסבור כי ככל והוא והתובעת היו משקמים את מערכת היחסים הזוגית שלהם ושבים להתגורר יחד היה בכך הפתרון לחיזוק הקשר שלו עם הקטין. האפוט’ לדין סבורה כי הנתבע אינו פועל מול … ללא שיתוף פעולה של התובעת וזאת על מנת שלא להסלים את מערכת היחסים עמה. מנגד התובעת סבורה כי אין זה מתפקידה לעשות מאמצים במקומו של הנתבע.
7. מעדכון האפוט’ לדין עולה כי אכן מערכת היחסים בין ההורים משליכה על יחסי האב עם הקטין ולתדירות המפגשים עם הקטין. כך בתקופות בהן היה בין ההורים קשר קרוב יותר תדירות המפגשים של האב עם … עלתה. עוד צוין בעמדת האפוט’ לדין כי גורם נוסף שהוביל ככל הנראה לחוסר קידום טיפול ריגשי לקטין והדרכה הורית היה מצבם הרפואי של שני ההורים שהיה מורכב ובגינו אף אושפז האב לתקופה ממושכת.
8. נכון להיום זמני השהות מתקיימים בממוצע אחת לחודש ללא לינה, … אשר מתגורר עם האם בעיר … מתארח אצל האב בארוחת שישי ולאחר מכן חוזר לבית האם, בנוסף האב והקטין מנהלים שיחות טלפוניות בתדירות שאינה נהירה לאפוט’ לדין.
9. מבחינת הקטין מדובר בהיקף קשר מספק, הוא מביע אכזבה מהתנהלות האב עוד מהתקופה שקדמה לעזיבת האם את הבית, לתחושתו האב אינו מצליח לנהל עמו שיחות עמוקות וכנות ואינו מספק לו תנאים בסיסיים שיאפשרו את הרחבת השהייה אצלו שכן האב מסרב לרכוש לקטין מחשב טוב ואיכותי. זאת על אף שהאפוט’ לדין התרשמה כי הקטין מבלה מדי יום זמן רב במשחקים אינטראקטיביים עם חברים “מרחוק”. בעוד שהאב סבור כי הוא עושה מאמצים רבים לשמח את … בזמן שהותו אצלו, מכין לו אוכל שאוהב ונותן לו דמי כיס, … מציין כי הוא משתעמם במהלך השהות אצל האב אך מסרב להצעות האב לפעילויות מחוץ לבית ולהרחבת והעמקת הקשר.
10. לסיכום מציינת האפוט’ לדין כי מאחר ומתוקף תפקידה היא מחויבת לרצונו של הקטין אשר מבחינתו מסתפק במצב הנוכחי ומאחר וההורים לא פעלו לקידומה של ההחלטה מיום 22.5.22 אין מקום להכריח את … להרחיב את היקף המפגשים עם האב או לעמוד בתדירות שנקבעה בעבר. לאור גילו של … אין מקום לפעולות הכרחיות או מבוקרות על ידי בית המשפט. עם זאת, האפוט’ לדין סבורה כי הדבר הנכון היה ועודנו שההורים יקבעו את היקף ותדירות המפגשים בהסכמה ביניהם ויעמדו שניהם יחד מול … ליישום ההסכמות כאשר במקביל ידאגו לטיפול רגשי לקטין וקבלת הדרכה הורית שניהם.
11. עמדת האם כפי שנלמדת מעדותה בדיון מיום 22.5.22 “מרשתי לא מתנגדת להרחבת זמני השהות, אנו כן נרצה שזה יהיה בפיקוח סמכויות למשך שנתיים… … הולך פעם בשבועיים… באמצע שבוע הוא לא רואה אותו” . עוד נלמד מעדותה כי האם סבורה כי ל… דעות משלו ואם ברצונו של … לפתור את הבעיות ביניהם ולקחת את … לטיפול עליו לעשות זאת והדבר באחריותו ואין זה תפקידה להילחם את מלחמתו של האב, עוד טענה האם כי על אין ביכולתה הכלכלית לממן טיפול זה:

“אני אעשה הכל כדי של… תהיה מערכת יחסים טובה עם …. לילד יש את הדעות משלו ויש לו כעסים על אבא שלו וזה משהו שהוא צריך לפתור בעצמו, לא אני. אם … רוצה שייקח את … לטיפול” (עמוד 11 שורות 24-26).

1. מנגד האב מעוניין להרחיב את זמני השהות “אני מבקש שבית המשפט ייתן סמכויות ויקבע טיפול משפחתי” עוד מבקש האב את עזרת בית המשפט בהפעלת הסמכויות:

“אני מבקש להסתכל על העתיד, יש אפשרות להשלים עם המצב הקיים שהוא לא טוב לאף אחד. יש ארגז כלים גדול ואני מבקש שבית המשפט יפעיל אותו ואני גם מקבל את המלצת האפוטרופה לדין, שזקוק טיפול ולראות את טובת הילד” (עמוד 17 שורות 17-19).

1. משהצדדים הסכימו שלא יתקיים דיון בסוגיה זו ובית המשפט התבקש ליתן פסק דין על סמך המצוי בפניו אני מוצאת לקבל את המלצת האפוט’ לדין במלואה.
2. למרות הסכמת ההורים על הרחבת זמני השהות והצורך בטיפול רגשי לקטין וקבלת הדרכה הורית בחלוף שנתיים וחצי אף אחד מההורים לא עשה דבר על מנת לקדם את ההחלטה ולא נעשתה אף לא הפעולה הראשונית של איתור גורם מקצועי. אינני מקבלת את טענת האב כי היכולת לקידום טיפול מצוי רק בידיה של האם וסבורה אני שלו היה מעוניין היה בידיו לאתר גורם מקצועי מתאים, לתאם מועד למפגש וככל והאם והקטין לא היו משתפים פעולה, היה באפשרותו לבקש כי בית המשפט ייתן החלטה בעניין זה.
3. מנגד גם אינני מקבלת את עמדת האם ששיפור יחסי הקטין עם האב נתון אך ורק לאחריותו של האב בלבד, אך מששני הצדדים נקטו בחוסר מעש ביחס לטיפול אני סבורה כי לא תופק כל תועלת ממתן החלטה שיפוטית נוספת וזהה בחלוף שנתיים וחצי מהחלטה הקודמת.
4. בשים לב לגילו של הקטין, מצאתי לקבל את המלצת האפוט’ לדין במלואה ולהורות כי האחריות ההורית ואחזקת הקטין תהיה בידי האם יחד עם זמני השהות המתקיימים היום של ארוחת ערב אחת לחודש אצל האב ללא לינה. כך גם מצאתי לקבל את עמדתה של האפוט’ לדין כי אין מקום להכריח את … להרחיב את היקף המפגשים עם האב או לעמוד בתדירות שנקבעה בעבר ואף אין מקום לפעולות הכרחיות או מבוקרות על ידי בית המשפט.
5. ככל והצדדים מעוניינים בהרחבת והעמקת הקשר בין … לאביו כפי שכבר התרחש בתקופות מסוימות, לא נדרשת התערבות בית המשפט. לפיכך, ככל וההורים מעוניינים הם יקבעו את היקף ותדירות המפגשים בהסכמה ביניהם ויעמדו שניהם יחד מול … ליישום ההסכמות כאשר במקביל ידאגו לטיפול רגשי לקטין וקבלת הדרכה הורית שניהם.
6. משניתנה הכרעתי מצאתי להודות לאפוט’ לדין על טיפולה המסור בקטין לאורך ההליך ולהורות על סיום תפקידה.

תביעת המזונות

עיקר טענות האם

1. לטענת האם הקטין בעל צרכים מיוחדים הסובל מהפרעת קשב וריכוז ברמה גבוהה וכן צרכים פייסים ונפשיים רבים, הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מעל הממוצע ורכשו לקטין כל שביקש לרבות מחשב, טלוויזיה, אוזניות, טלפון נייד, משחק מחשב וכו’.
2. הכנסות – לטענת האם שכרו הממוצע של האב לאחר ניכויים עומד על סך של 14,000 ₪ נטו לחודש והכנסה נוספת בסך של 5,000 ₪ מקצבת זקנה של הביטוח הלאומי ובסה”כ כ- 20,000 ₪ נטו. מחקירתו אף עלה כי הנתבע קיבל ועודנו מקבל בונוסים רבים מעבודתו (עמוד 30 ו- 35 לפרוטוקול).

מנגד שכרה של התובעת עומד על ממוצע של 5,500 ₪ נטו לחודש ובשל מחלתה והצורך לטפל בקטין אינה יכולה להגדיל הכנסה זו. לפיכך יחס ההכנסות בין הצדדים הינו 25% לתובעת מול 75% לנתבע. ביחס לטענות הנתבע בסעיף 8 לתצהירו כי היא מחזיקה בחסכונות, משיבה התובעת כי החסכונות משנת 2016 שימשו לטובת הלוואה אותה נטלה בתקופת הנישואין.

1. צרכי הקטין – הנתבעת העמידה את צרכי הקטין בסך של 4,700 ₪ לחודש. עוד לטענת התובעת צרכי הקטין הולכים וגדלים לנוכח התבגרותו.
2. זמני שהות – הקטין שוהה בחזקת האם 24/7 למעט שהות מצומצמת אצל האב בסופ”ש אחת לשבועיים.
3. המזונות הזמניים שנפסקו, 1,500 ₪ מזונות בתוספת 1,600 ₪ מדור ובתוספת 400 ₪ אחזקת מדור ו75% מהוצאות בריאות וחינוך אינם מספיקים להוצאותיו של … והאם מבקשת להורות על הגדלת סכום המזונות. לטענתה סכום זה אינו מספיק לכיסוי מחייתו של הקטין, דבר שאף לא הוכחש בתצהיר הנתבע. האם מבקשת מבית המשפט לקבוע כי לנוכח פערי ההשתכרות הנתבע יישא במלוא הוצאות החינוך והבריאות של הקטין.

עיקר טענות האב

1. לטענת האיש, התובעת זנחה את תביעת מזונות האישה, לפיכך, המחלוקת הינה ביחס למזונות הקטין … בלבד.
2. הכנסות – הכנסות הנתבע כפי שעלו מתלושי השכר שצורפו עומדים על סך של 13,000 ₪. הוא אינו מקבל בונוסים וקיימת לו הכנסה נוספת בסך של 4,600 ₪ מקצבת זקנה.

נושא בהוצאות אחזקה הדירה והכלכלה וכן בהוצאות … בזמני השהות שלו בביתו.

בהתאם להחלטה למזונות זמניים מיום 11.3.21 הוא משלם דמי מזונות בגובה 3,500 ₪ ו-75% מהוצאות החינוך והבריאות של …. כך שהכנסתו הפנויה נמוכה.

לעומת זאת הכנסות התובעת בין השנים …-…. עמדו על סך של 6,700 ₪ נטו ואך יותר מכך, בהמשך ירד שכרה בחברת … לגובה של 5,000 ₪ נטו, גם בחברת … אליה עברה לאחר … עמד שכרה על סך של 5,000 ₪ נטו. לאחר מכן תקופה מסוימת לא עבדה, ולאחר שחזר לשוק העבודה שכרה כיום עומד על סך של 5,500 ₪ וזה כאשר היא עובדת במשרה חלקית. למרות החיוב להציג תלושי משכורת התובעת לא עשתה כן, אך גם מבלי הצגתם ברור כי אין כל מניעה שתעבוד במשרה מלאה ותמצא את מלוא פוטנציאל ההשתכרות שלה וזאת בשים לב לגילו של … (כבן X שנה).

1. לטענת הנתבע, לתובעת הכנסה נוספת של אלפי שקלים מדמי שכירות הנכס של אמה. טענתה למחסור מופרכת היא בעלת רכוש וכספים, חשבונה אינו מצוי ביתרת חובה, לזכותה פיקדון בגובה 15,000 ₪ וכן כספי פיצויים בסך 105,000 ₪ משנת 2017 מחברת … ופיצויים נוספים מחברת … ששווים אינו ידוע לנתבע. עוד הוכח כי במהלך חיי הנשואים התנהלו הצדדים ברמת חיים ממוצעת וצניעות.
2. צרכי הקטין – התובעת העמידה את צרכי הקטין בגובה של 4,700 ₪, לטענת הנתבע גובה הצרכים להם טוענת התובעת מופרך ואינו תואם את המציאות, לטענת הנתבע צרכיו של … נאמדים על פחות ממחצית הסכום הנטען. לא בכדי התובעת לא צירפה ולא בדל ראיה להוכחת טענה זו ועל כך יש לדחות אותה על הסף.
3. … נער מתבגר בריא, אינו סובל מבעיות קשב וריכוז ואין שום הוצאה חריגה בגינו למעט מחיה שוטפת מזון וביגוד. הוא אינו רשום בחוגים, לא מקבל שיעורי עזר.

לטענת הנתבע הוא מקיים עמו קשר חם ושוטף והסיבה בגינה … אינו לן בביתו גם באמצע שבוע הוא בשל שהתובעת מונעת ממנו לעשות כן משיקולי הגדלת המזונות. כעת היא עותרת למזונות מוגדלים בדיוק מסיבה זו ואסור כי “חוטא ייצא נשכר”, כך גם לנתבע יש הוצאות על … בזמן שהוא בביתו, יש לו מחשב בביתו, הוא נותן לו 200 ₪ דמי כיס כל סוף שבוע שהוא אצלו ודמי כיס כאשר טס לחו”ל עם התובעת.

1. לטענת הנתבע סכום המזונות הזמניים שנקבע הינו על הצד הגבוה, כך גם סכום המדור וסכום אחזקת המדור שנקבעו בנפרד. כך גם חיובו של התובע ביחס של 75% מהוצאות החינוך והבריאות של … בשעה שהקצבאות המתקבלות עבורו מתקבלות בחשבונה של התובעת.
2. הנתבע מבקש להורות על הפחתת סכום דמי המזונות בשים לב לגילו של …, לקיום הסדרי שהות סדירים אצל האב וכן לגילו של האב שעתיד לצאת בפנסיה בקרוב והכנסתו תצטמצם לסך של 3,000 ₪ ולא תהיה בידיו כל הכנסה פנויה.

החלטות שנתנו עד כה ביחס למזונות

1. החלטה בעניין מזונות זמניים שנתנה בבית הדין הרבני – ביום 12.7.20 נתנה החלטה בבית הדין הרבני הקובעת עי האב ישלם לאם את מזונות הקטין בסך של 1,300 ₪ בחודש, בנוסף האב התחייב להמשיך ולשלם את הוצאות אחזקת הבית השוטפות כפי שעשה עד כה ולרכוש מזון עבור כל בני הבית, דהיינו הבעל, האישה והבן.
2. החלטה בעניין מזונות זמניים – ביום 11.3.21 נתנה החלטה למזונות זמניים שקבעה כי ככל שיופרדו המגורים האב ישלם לאם דמי מזונות בסך 1,500 ₪ בתוספת 30% מדור (שלא יעלה על 1,600 ₪ ואחזקת מדור בסך של 400 ₪. ביחס להוצאות חינוך ורפואה כי האב יישא ב-75% והאם ב-25%.

דיון והכרעה

1. ההלכה בפרשת פלונית (בע”מ 919/15, 1709/15 מיום 19.7.17) השוותה את המצב המשפטי וחובת האב במזונות קטינים בגילאי 6-15, לסיפוק צרכי קטינים שהנם למעלה מגיל 15. כיום שני ההורים חבים מדין צדקה, בסיפוק צרכיהם עד כדי רמת החיים בה הורגלו הקטינים ערב הפירוד, מדין צדקה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור העומד לרשותם.
2. צרכי קטין בכללותם (צרכים הכרחיים ושאינם הכרחיים) נאמדו בפסיקה המנחה לאחר בע”מ 919/15 על-סך 2,250 ₪ לחודש לקטין, למצער. סכום זה על-פי אותה פסיקה אינו כולל הוצאות מדור והוצאות חינוך ורפואה של הקטין. (ראו לעניין זה רמ”ש 59918-10-18 נ. נ’ נ. (25.10.18).
3. הכנסות הצדדים –

התובעת לא צירפה תלושים או אסמכתאות, לטענתה מרוויחה 5,500 ₪ על עבודה בחצי משרה + מקבלת הבטחת הכנסה. מצאתי לקבוע כי פוטנציאל ההשתכרות של האם למשרה מלאה מעבודה 6,500 ₪ -7,000 ₪. על כך יש להוסיף הכנסה נוספת משכירות מדירת האם או סיוע ממקור אחר בסך של בין 1,200 ₪ ל- 3,000 ₪. לפיכך אני מעמידה את הכנסתה הפנויה של האם על סך של כ- 3,000 ₪ (הכנסה בניכוי שכירות).

הנתבע צירף תלושי השכר בממוצע של כ- 17,800 נטו +4,590 ₪ קצבת זקנה, כמו כן מקבל רכב מהעבודה. משהנתבע מתגורר בדירת הצדדים ללא משכנתא הרי שאין לו כל הוצאת מדור.

1. יחס זמני שהות – האם 100%, הקטין הולך לאב לארוחת שבת ללא לינה אחת לחודש.
2. צרכי הקטין – עומדים על כ- 2,500 ₪.
3. לאור כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את נסיבותיה של המשפחה שלפני, את זמני השהות ואת הכנסות הצדדים מכלל המקורות כמו גם את החלוקה הרכושית, מצאתי לקבוע כי יש להותיר את דמי המזונות הזמניים שנקבעו על כנם:

1. האב ישלם לידי האם עבור מזונותיו של הקטין סך  של 1,500 ₪ בחודש (כשהם צמודים למדד נכון למדד הידוע ביום 11.3.21 ). המזונות ישולמו עד הגיע הקטין לגיל 18 או סיום כיתה י”ב המאוחר ביניהם ולאחר מכן ישולם 1/3 עד סיום שירות צבאי סדיר או שרות לאומי או עד הגיע הקטין לגיל 21 – המאוחר ביניהם.
2. לעניין המדור כולל הוצאות מדור מצאתי לחייב את האב בסך של 2,000 ש”ח לחודש (כשהם צמודים למדד הידוע ביום 11.3.21).
3. הוצאות חינוך ורפואה – כאמור בהחלטתי למזונות זמניים מיום 11.3.21 האב ימשיך ויישא ב-75% מהוצאות החינוך והבריאות של הקטין. ככל שתהיה מחלוקת ביחס להוצאה בריאותית י/תכריע רופא/ת הילדים או הרופא/ה המקצועי/ת לפי העניין. ככל שתהיה מחלוקת ביחס להוצאה חינוכית י/תכריע בדבר המורה המחנך/ת או יועץ/ת ביה”ס לפי העניין.
4. תוקף החיוב בתשלום המזונות הינו מיום מתן פסק הדין. עד למועד זה עמדה החלטתי למזונות זמניים מיום 11.3.21.
5. סכום המזונות צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום והוא ימשיך ויעודכן כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.
6. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי וכל תשלום ומענק אחר המשולמים על ידי מוסד ממוסדות המדינה או הרשות המקומית ישולמו לידי האם בנוסף לסכום המזונות שנפסק והאם תיחשב ל” משמורנית” לצורך כל עניין והטבה.

סוף דבר

הדירה

1. ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בדירת הצדדים.

ככל שמי מהצדדים מבקש לרכוש את חלקו של הצד השני בדירה יפנו הצדדים במשותף בסיוע ב”כ לשמאי והצד המעוניין ברכישת הדירה יממן את הכנת חוות דעת השמאי. שווי הדירה לצורך העברת מחצית הזכויות בה אגב גירושין יהיה בהתאם לחוות הדעת. ככל שכך יפעלו הצדדים תתבצע העברת הזכויות כנגד ביצוע תשלום בהתאם לחווה”ד בתוך 3 חודשים מהיום אלא אם הסכימו הצדדים בכתב על מועד אחר.

1. ככל שאף לא אחד מהצדדים יבקש לרכוש את חלקו של השני בדירה יעמידו הצדדים את הדירה למכירה לכל המרבה במחיר והדירה תימכר בתוך 4 חודשים, אלא אם הסכימו הצדדים בכתב על מועד אחר.
2. ככל שלא הייתה הסכמה על מועד מאוחר יותר והדירה לא נמכרה בתוך 4 חודשים ימונו ב”כ הצדדים ככונסי נכסים לצורך מכירת הדירה והליך הכינוס יתבצע בפני ראש ההוצאה לפועל.
3. תמורת הדירה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים בהתאם לבעלות הצדדים בדירה.

המיטלטלין

1. הנתבע המתגורר בדירה ועושה שימוש במיטלטלין יערוך 2 רשימות שוות ככל הניתן בערכן והתובעת תבחר רשימה אחת מתוכן. הנתבע יעביר את שתי הרשימות לידי התובעת בתוך 30 יום.
2. ככל ולא תועברנה 2 הרשימות בתוך 30 יום התובעת תפנה לשמאי אשר יעריך את שווי המיטלטלין נכון ליום מועד הקרע (X) והנתבע יעביר לתובעת מחצית משווי המיטלטלין בהתאם לחוו”ד השמאי בתוך 7 ימים מיום שהועברה לו חווה”ד. עלות חווה”ד תתחלק בין הצדדים בחלקים שווים.
3. הרכב – כאמור בסעיף 131 לפסק הדין לעיל.

כספים וזכויות

1. ניתן בזאת תוקף לחוו”ד המומחה מיום 7.12.21. איזון המשאבים יהיה בהתאם לאפשרות ב’ אלא אם יסכימו הצדדים בכתב על איזון בהתאם לאפשרות א’. ככל שהאיזון יהיה בהתאם לאפשרות ב’ תועברנה לחתימתי פסיקתאות מתאימות אשר יוכנו על ידי המומחה.
2. לצורך איזון הזכויות ייעשה שימוש בכספים המעוקלים והסכום הנדרש יועבר לידי האישה. ככל שתידרש השלמת סכום יועבר הסכום המשלים על ידי הנתבע בתוך 60 יום ממתן פסק הדין.

מזונות

1. כמפורט בסעיף 169 לעיל.

הוצאות

בנסיבות העניין וחרף שהתקבלה מלוא תביעת התובעת ונדחו כלל טענות הנתבע מצאתי לפסוק הוצאות מדודות. משהתקבלו טענות התובעת ונדחו טענות הנתבע, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪ וזאת בתוך 60 יום.

פסק הדין ניתן לפרסום בהיעדר פרטים מזהים.

תואיל המזכירות לשלוח את פסק הדין לצדדים ותסגור את כלל התיקים שבכותרת.

ניתן היום, כ”א כסלו תשפ”ה, 22 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.