צור קשר
אודותהגירושין בישראל במספרים: ישראל אמנם ידועה בקשרי המשפחה החזקים שלה, אך שיעור הגירושין נמצא במגמת עלייה מתמדת. בשנת 2024 התגרשו בישראל 11,542 זוגות, לעומת 10,838 זוגות בשנת 2023, עלייה של כ-6.5% בשנה אחת. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשליש מהזוגות הנשואים בישראל בסופו של דבר מתגרשים. ישנן הערכות שלפיהן אף אחד מכל שניים עד שלושה זוגות ייפרדו במהלך חייהם. כלומר, תהליך הגירושין הפך למציאות נפוצה, ומכאן החשיבות של הבנת העלות הכספית הכרוכה בו. השאלה “כמה עולה להתגרש?” מטרידה כמעט כל מי שעומד בפני פירוק הנישואין. התשובה אינה פשוטה, שכן העלויות משתנות מאוד בהתאם לנסיבות: ישנם מקרים של גירושי בזק בהסכמה שעלו כמה אלפי שקלים בלבד, ולעומתם מאבקים משפטיים מרים שעלותם המצטברת עלולה להגיע למאות אלפי שקלים.
מרכיבי העלות העיקריים בהליך גירושין: העלויות בגירושין מתחלקות למספר סוגים של הוצאות ישירות ועקיפות. כדי להבין ממה מורכב המחיר, נפרוט קודם כל את המרכיבים המרכזיים:
- אגרות ושירותי בתי המשפט/בתי הדין, תשלומים רשמיים עבור פתיחת תיק גירושין בערכאה (רבנות או בית משפט) ועבור הגשת תביעות ספציפיות (מזונות, רכוש, משמורת וכו’).
- שכר טרחת עורכי דין, עלות הייצוג המשפטי על ידי עו”ד או טוען רבני, שעשויה להיגבות בשיטות שונות (גלובלי עבור התיק, לפי שעה, או אחוזים מהתוצאה) ובהיקפים שונים מאוד בהתאם למוניטין, לניסיון ולמיקום הגיאוגרפי.
- הוצאות על הליכי אלטרנטיביים (גישור, בוררות, גירושין בשיתוף פעולה), במקרים שבהם בני הזוג בוחרים במסלול פחות ליטיגטיבי, העלויות יכולות להיות שונות (לרוב נמוכות יותר) מתיק גירושין בבית משפט.
- בקשות ביניים וצווים שונים, עלות הגשה וניהול של בקשות דחופות או זמניות (כגון צווי הגנה, צווי עיכוב יציאה מהארץ, צווים לעיקול נכסים וכו’), כולל אגרות לבית המשפט ועבודת עוה”ד הכרוכה בכך.
- תשלומים למומחים ויועצים, שכירת אנשי מקצוע נלווים לפי הצורך: חוקרים פרטיים (לחשיפת בגידה או נכסים מוסתרים), שמאי מקרקעין ואקטוארים (להערכת שווי נכסים, מוניטין עסקי, זכויות סוציאליות ופנסיות), פסיכולוגים או עובדים סוציאליים פרטיים (לייעוץ בנושא משמורת או להכנת חוות דעת על טובת הילד), וכן יועצים פיננסיים, יועצי מס וכדומה.
- הוצאות עקיפות הנובעות מהגירושין, הוצאות מחיה כפולות (שכן עם הפרידה על כל צד לממן משק בית נפרד), תשלומי מזונות ילדים ומזונות אישה (אם נפסקים), עלויות תמיכה רגשית וטיפול (למשל טיפול בילדים שחווים את הפרידה, או תמיכה נפשית להורים), הפסד ימי עבודה וזמן, ועוד גורמים כלכליים פחות מובנים מאליהם.
כל אלה יחד מרכיבים את “מחיר הגירושין”. כעת נצלול לעומק כל אחד מהמרכיבים הללו, ונציג טווחי מחירים, דוגמאות, השוואות והמלצות מעשיות לחיסכון בעלויות. חשוב לזכור: אין שתי התדיינויות גירושין זהות, תיק גירושין בהסכמה עם מעט מאוד סוגיות במחלוקת יהיה מהיר וזול לאין שיעור ממאבק משפטי רב-שנים על רכוש, משמורת ויתר הנושאים. לכן, נביא הן את התרחישים הזולים והפשוטים ביותר, והן את התרחישים היקרים והמורכבים, כדי שתוכלו למקם את מצבכם המשוער על הסקאלה.
מחירון מקיף לשירותי גירושין ומשפחה (2025)
עדכון 2025: מחירון זה סוקר שירותים בתחום דיני המשפחה והגירושין, כולל טווחי עלויות משוערים והשוואת מחירים בין משרדי עורכי דין מובילים לעומת עורכי דין קטנים/פחות מנוסים. לכל שירות ניתן תקציר, טווח מחיר (במטבע ₪) וכן הערות מועילות (⭐ דירוגים וחוות דעת קצרות). המידע מסתמך על מקורות עדכניים ומייצג הערכה כללית בלבד, בפועל המחירים יכולים להשתנות לפי מורכבות התיק, מוניטין המשרד, מיקום ועוד. תמיד מומלץ לקבל הצעת מחיר מותאמת אישית.
המחירים בטבלאות אינם כוללים מע״מ, אלא אם צוין אחרת. במקרים מסוימים קיימות אגרות משפטיות (fees) בנוסף לשכר טרחת עו״ד, אלו צוינו בהערות הרלוונטיות.
ייעוץ והליכי גירושין (Consultation & Divorce Proceedings)
| 🔹 שירות | 💰 טווח עלויות משוער | 💡 הערות (⭐ דירוג וחוו״ד) |
|---|---|---|
| ייעוץ משפטי ראשוני (Initial Legal Consultation) | משרד מוביל: ₪750-1,500 עו”ד פחות מנוסה: ₪300-600 | ⭐⭐⭐⭐☆ פגישת ייעוץ של ~שעה עם עו”ד לענייני משפחה. לעיתים מוצע ייעוץ ראשוני חינם (שיווקי אך מוגבל). מומלץ להגיע מוכנים עם מסמכים ושאלות כדי למצות את הזמן. |
| ניהול תיק גירושין מלא (Full Divorce Case Litigation) | משרד מוביל: ₪20,000-50,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪10,000-25,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ניהול מקיף של תיק גירושין מתחילתו עד סופו (תביעות, דיונים, הסכם/פסק דין). תיקים מורכבים עם רכוש רב או סכסוך חריף עלולים לחצות את ₪80-100 אלף בחריגים. ניתן לעיתים לחסוך בעלויות ע”י פשרה מוקדמת במקום מאבק ממושך בבית משפט. |
| ניסוח והגשת תביעת גירושין (Drafting & Filing Divorce Petition) | משרד מוביל: ₪5,000-10,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪2,500-5,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ עריכת כתב תביעה לגירושין והגשתו לערכאה המתאימה (בית דין רבני או בית משפט למשפחה). פעמים רבות תביעת הגירושין מוגשת יחד עם תביעות נוספות (רכוש, מזונות, משמורת) ולכן המחיר לעיתים נכלל כחלק מ”חבילה” לניהול כל התיק. הקדימות בהגשה עשויה לתת יתרון טקטי (“מירוץ סמכויות”). |
| ייצוג בהליך גישור גירושין (Divorce Mediation Representation) | משרד מוביל: ₪500-1,000 לשעה עו”ד פחות מנוסה: ₪300-600 לשעה | ⭐⭐⭐⭐⭐ ליווי בני זוג בהליך גישור במטרה להגיע להסכם גירושין מוסכם ללא מאבק משפטי. עלות הגישור לרוב נמוכה משמעותית מניהול הליך בבתי משפט. עו”ד מגשר ניטרלי (שני הצדדים) יגבה ~₪500-1,000 לשעה, לעומת עו”ד מייצג צד אחד ~₪300-600 לשעה. לעיתים מוסכם מראש על מחיר גלובלי (למשל ₪5,000-10,000 לכל תהליך). חשוב לוודא אם העו”ד הוא מגשר מוסמך ונייטרלי. |
| עריכת הסכם גירושין (Divorce Settlement Agreement) | משרד מוביל: ₪7,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪4,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ ניסוח הסכם גירושין מקיף בהסכמת שני בני הזוג, המסדיר את חלוקת הרכוש, המשמורת, המזונות וכו’. כולל פגישות משא ומתן וייעוץ עד לאישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. אם בני הזוג כבר שוחחו והגיעו להסכמות מראש (או יש טיוטה), העלות עשויה להיות נמוכה יותר בהתאם. מומלץ לכלול בהסכם מנגנון לגישור עתידי במקרה של מחלוקת חדשה. |
| גירושין בהסכמה (מהיר) (Uncontested “Fast-Track” Divorce) | משרד מוביל: ₪6,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ הליך גירושין מזורז כאשר שני הצדדים מסכימים על כל התנאים מראש ורוצים לסיים במהירות וללא מאבק. כולל הכנת הסכם גירושין פשוט ואישורו הסופי בפני שופט. העלות הכוללת בישראל נעה סביב ₪7,000-18,000 לשני בני הזוג יחד, כולל אגרות משפט של כ-₪2,000-3,000 לאישור ההסכם בבית הדין/משפחה. כאשר הכול מוסכם באמת, ניתן לחתוך משמעותית בזמן ובעלויות. (נקרא גם “גירושין בהסכמה” או “גט בהסכמה”) |
| גירושין בשיתוף פעולה (Collaborative Divorce) | משרד מוביל: ₪8,000-20,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪5,000-12,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ מודל בו שני הצדדים ועורכי דינם מתחייבים לא לפנות לבית משפט, אלא לנהל משא ומתן בשקיפות ובשיתוף פעולה. לרוב כולל סדרת פגישות צוות (עם עורכי הדין ולעיתים מטפל זוגי או מומחה פיננסי). היתרון: מפחית עימותים ושומר על יחסים סבירים לטובת הילדים. החיסרון: אם התהליך נכשל ואין הסכמה, הצדדים יצטרכו לשכור עורכי דין חדשים לליטיגציה (כי עורכי הדין השיתופיים פסולים מלייצג בהמשך). |
משמורת ומזונות ילדים (Custody & Support)
| 🔹 שירות | 💰 טווח עלויות משוער | 💡 הערות (⭐) |
|---|---|---|
| תביעת מזונות ילדים (Child Support Claim) | משרד מוביל: ₪8,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪4,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג הורה בתביעת מזונות ילדים (בד”כ האם כתובעת, או אב המבקש הפחתה). כולל הגשת תביעה, חישוב הוצאות ילדים, הופעה לדיונים. חישוב המזונות מושפע מהלכות עדכניות (כגון בע”מ 919/15), עו”ד המכיר פסיקה חדשה יכול לחסוך זמן וכסף ללקוח. אם ההורים מגיעים להסכמה בנושא המזונות במסגרת הסכם גירושין כולל, ניתן לחסוך את הצורך בהתדיינות נפרדת. |
| תביעת מזונות אישה (Spousal Support (Alimony) Claim) | משרד מוביל: ₪8,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ תביעת מזונות אישה (הזנת האישה עד מתן הגט הסופי) בבית הדין הרבני או בבית המשפט. השירות כולל הגשת תביעה או הגנה וניהול ההליך המשפטי. לפי הדין העברי, כל עוד בני הזוג נשואים, הבעל חייב במזונות אשתו אלא אם תוכח סיבה לשלילת המזונות. נושא זה מורכב מבחינה דתית, לכן חשוב שעו”ד יהיה מנוסה במיוחד בדיונים בבית הדין הרבני. לעיתים הבעל ימהר לתת גט כדי להפסיק חיוב מזונות ממושך. |
| תביעת משמורת ילדים (Child Custody Litigation) | משרד מוביל: ₪10,000-20,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪5,000-12,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג בסכסוך משמורת על ילדים, למשל הורה שתובע משמורת בלעדית, או דיון על זמני שהות (הסדרי ראייה). כולל הגשת בקשות, ייצוג בדיונים, ולעיתים הזמנת תסקיר רווחה או חוות דעת מומחה (פסיכולוג ילדים, עו”ס). תיקים רגישים הכוללים טענות של ניכור הורי או חשד לאלימות/הזנחה מייקרים את ההליך עקב צורך במומחים ועדויות נוספות. במקרים מתוחים במיוחד, בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס לדין לילדים. מומלץ לנסות להגיע להסכמה לטובת הילדים כדי לחסוך עוגמת נפש והוצאות מיותרות. |
| הסכם משמורת והסדרי שהות (Child Custody & Visitation Agreement) | משרד מוביל: ₪5,000-10,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-6,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ ניסוח הסכם משמורת ילדים המסדיר באופן ידידותי את זמני השהות של כל הורה עם הילדים (לוחות זמנים, חגים, חופשות), כולל חלוקת אחריות והחלטות. מתאים להורים שמסוגלים לשתף פעולה. אם הסכם זה נערך כחלק מהסכם גירושין כולל, לעיתים העלות היא חלק מה”חבילה” ואין חיוב נפרד. בני זוג שנפרדים ומכינים מראש טיוטת הסדרי ראייה יכולים לחסוך זמן ועלויות בעריכת ההסכם המשפטי. |
| שינוי גובה מזונות (Modify Child Support Payments) | משרד מוביל: ₪5,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ תביעה להפחתת או הגדלת מזונות ילדים קיימים עקב שינוי נסיבות מהותי (למשל: אחד ההורים פוטר מעבודה, שינוי במשמורת הילדים, צרכים רפואיים חדשים). יש להוכיח לבית המשפט שאכן חל שינוי מהותי כדי שיפתח את פסק המזונות הקודם. בלי הוכחת שינוי נסיבות משמעותי, בתי המשפט לא ימהרו לשנות סכום שנקבע בעבר. אם ההורים מגיעים להבנות בעצמם על עדכון המזונות, רצוי לעגן זאת בהסכמה ולהימנע מהליך משפטי נוסף. |
| משמורת משותפת (Joint Custody Arrangement) | משרד מוביל: ₪6,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ ייעוץ וסיוע בעריכת הסדר משמורת משותפת, כאשר שני ההורים מסכימים לחלוק באופן שווה (או כמעט שווה) בזמני השהות ובאחריות ההורית. מאז פסיקת בית המשפט העליון בשנת 2017, המגמה היא לעודד משמורת משותפת כאשר התנאים מתאימים. להסדר כזה יש השפעה גם על חישוב המזונות (לרוב מפחית את סכום המזונות בשל חלוקת הזמן השווה). ⭐ חוות דעת: הסדר משותף, כאשר הוא אפשרי, זוכה לשביעות רצון גבוהה מהורים רבים, שכן הוא משרת את טובת הילדים ומגביר את המעורבות של שני ההורים בגידול הילדים. |
| זכויות ילד עם צרכים מיוחדים (Special Needs Child Support) | משרד מוביל: ₪6,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג הורים לילד עם צרכים מיוחדים בהסדרת מזונות מוגדלים או הסדרי שהות מותאמים לאחר גירושין. ילדים בעלי מוגבלויות דורשים משאבים נוספים (טיפולים, השגחה וכו’), ולעיתים צריך לקבוע מזונות מוגדלים לטובתם. במסגרת ההליך ייתכן צורך בחוות דעת רפואיות או מקצועיות להוכחת הצרכים. אם ההורה השני מבין ומסכים מראש לתנאים מיוחדים עבור הילד, ניתן לעיתים לחסוך את ההתדיינות המשפטית. חשוב לדאוג שהסכם הגירושין מתייחס במפורש לצרכי הילד המיוחד כדי למנוע סכסוכים בעתיד. |
| זכויות ביקור לסבים (Grandparents’ Visitation Rights) | משרד מוביל: ₪5,000-10,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-6,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ טיפול בבקשה של סבא/סבתא לקביעת זמני ביקור עם נכדיהם, במקרים שהקשר נותק עקב סכסוך משפחתי או גירושין. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לסבים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כדי לבקש זכויות ביקור עם נכדיהם. ההליך כרוך בהגשת בקשה מנומקת ובהוכחת טובת הקטינים. לעיתים הליך כזה מסתיים בגישור פנימי במשפחה. ⭐ חוות דעת: פתרון זה אמנם קיים בחוק, אך מומלץ לנסות הסדר וולונטרי בתוך המשפחה לפני פנייה לערכאות, בשל הרגישות הרבה. |
| שינוי שם משפחה לילד (Child’s Surname Change) | משרד מוביל: ₪5,000-10,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ הליך משפטי שבו הורה מבקש לשנות את שם המשפחה של ילדו הקטין (למשל לאחר גירושין, האם רוצה להחזיר את שם נעוריה לילד). אם ההורה השני אינו מסכים, יש צורך באישור בית המשפט. כרוך בהגשת בקשה מנומקת והתחשבות בטובת הילד ובהשלכות השינוי. בית המשפט ישקול גם את עמדת הילד עצמו (אם הוא גדול דיו). ההליך דורש גם עדכון הרישום במשרד הפנים. במידה ושני ההורים מסכימים על שינוי השם, ההליך יהיה פשוט ומהיר יותר. |
חלוקת רכוש ונכסים (Property & Asset Division)
| 🔹 שירות | 💰 טווח עלויות משוער | 💡 הערות (⭐) |
|---|---|---|
| תביעת חלוקת רכוש (Marital Property Division) | משרד מוביל: ₪15,000-35,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪7,000-18,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ תביעה לחלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג מתגרשים, נכסי נדל”ן, חשבונות בנק, רכבים, זכויות סוציאליות, מניות, חסכונות וכד’. לרוב מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה (אלא אם יש הסכמה לפצל בערכאות דתיות). ככל שיש יותר נכסים מורכבים, כגון חברות, אופציות בהייטק, נכסים בחו”ל, כך עולה היקף העבודה והעלות, בשל הצורך בהערכות שווי, מומחים (שמאים, רו”ח) ודיונים מרובים. ניתן לחסוך זמן אם בני הזוג מחליפים גילוי מסמכים מלא מוקדם ומגיעים לעו”ד עם כל הנתונים מוכנים. |
| פירוק שיתוף בנכס (Partition of Shared Property) | משרד מוביל: ₪8,000-20,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪4,000-10,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ פעולה משפטית של מכירת נכס משותף או העברת חלקו של אחד לבן הזוג השני, כאשר בני הזוג מחזיקים יחד בנכס (לרוב דירה) ואחד מעוניין “לפרק את השיתוף”. עו”ד יגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט אם אין הסכמה. לעיתים פירוק השיתוף מנוהל בנפרד או במקביל לתביעת הגירושין העיקרית. אם אחד הצדדים יכול ורוצה לרכוש את חלקו של האחר, ניתן לחסוך זמן ועלויות של מכירה בשוק הפתוח. הערה: במכירת דירת מגורים עקב גירושין יש לעיתים פטור ממס שבח לפי החוק (מה שמקל על התהליך). |
| תביעה על הברחת רכוש (Hidden Asset & Fraudulent Transfer) | משרד מוביל: ₪10,000-30,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪6,000-15,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ תביעה למניעת הברחת נכסים, מוגשת אם אחד מבני הזוג חושד שהשני מסתיר רכוש, מעביר כספים לחשבונות אחרים, מוכר נכסים טרם הגירושין במכוון וכו’. במצב כזה ניתן לבקש צווים זמניים דחופים להקפאת מצב: צווי מניעה ועיקולים על הנכסים החשודים. תיקי הברחת רכוש לעיתים דורשים שכירת חוקר פרטי ואיסוף ראיות פיננסיות, מה שמייקר את העלות. בתי המשפט רואים בחומרה הברחת נכסים ויכולים לפסוק פיצוי לצד הנפגע. חשוב לפעול מהר בתחילת ההליך כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים. |
| חלוקת חובות משותפים (Division of Marital Debts) | משרד מוביל: ₪6,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ טיפול בחלוקת חובות שהצטברו במהלך הנישואין, כגון משכנתא, הלוואות בנקאיות, כרטיסי אשראי, חובות למס הכנסה וכד’. בעת הגירושין יש לקבוע כיצד יחולקו ההתחייבויות. במקרים מסוימים אחד מבני הזוג מנסה להתנער ולהשאיר את החובות על השני. כדי לטעון שחוב מסוים הוא משותף, כדאי להציג מסמכים בנקאיים והסכמים שנחתמו בזמן הזוגיות. אם החוב רשום רק על שם אחד מבני הזוג, יתכן צורך להוכיח שההלוואה שימשה לצרכים משותפים כדי לחייב גם את האחר. לעיתים קרובות סוגיה זו נכללת במסגרת תביעת הרכוש הכללית. |
| חלוקת זכויות פנסיה (Division of Pension Rights) | משרד מוביל: ₪5,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ טיפול בחלוקת כספי פנסיה וגמל שנצברו במהלך הנישואין. לפי החוק בישראל (חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג), בן זוג זכאי לחלק היחסי שנצבר לטובת בן הזוג העובד בתקופת הנישואין. בפועל, עו”ד מגיש בקשה או תביעה למתן צו לחלוקת הפנסיה או ניסוח סעיף מפורט בהסכם הגירושין. חלק מהמוסדות הפיננסיים (קרנות פנסיה, קופות גמל) דורשים לראות פסק דין או הסכם ממון/איזון משאבים רשמי כדי לבצע העברה לחשבון נפרד. לרוב מומלץ לעגן את חלוקת הזכויות הפנסיוניות בהסכם, מה שחוסך הליכים עתידיים. |
| זכויות סוציאליות אחרי גירושין (Post-Divorce Benefit Claims) | משרד מוביל: ₪5,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ תביעות של בן זוג לגרוש/ה שלו לקבלת חלק בזכויות סוציאליות של הצד השני שנצברו במהלך הנישואין, למשל חלק מקצבת פנסיה תקציבית, זכויות ביטוח לאומי, פיצויי פרישה, קרן השתלמות. סוגיות אלו לעיתים חופפות לתביעת רכוש רגילה. מומלץ להסדיר מראש בהסכם הגירושין את אופן החלוקה של זכויות פנסיוניות וסוציאליות כדי למנוע הליכים נוספים בעתיד. אם לא הוסדר, עו”ד יגיש תביעה ויצרף את המסמכים הרלוונטיים (תלושי שכר, דוחות קרנות וכו’). |
| נכסים בחו”ל (רכוש בינלאומי) (Overseas Assets Dispute) | משרד מוביל: ₪15,000-40,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪8,000-20,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ סכסוך רכוש הכולל נכס מעבר לים (נדל”ן או חשבונות בחו”ל). במצב כזה יש מורכבות משפטית: ייתכן צורך בהגשת תביעה גם במדינה הזרה או אכיפת פסק חוץ. העלות תלויה בהיקף הנכס ומיקום המדינה. לרוב יהיה צורך במסמכים מתורגמים נוטריונית, ואף בחוות דעת מומחה על הדין הזר במדינת היעד. כדי לצמצם עלויות, אם קיימים נכסים מקבילים בארץ, לעיתים עדיף להגיע להסדר איזון שבמסגרתו מקזזים את הנכס בחו”ל מול נכס בישראל. עבודה עם עו”ד מקומי במדינה הזרה היא כמעט בגדר חובה בתיקים כאלה. |
| רכוש משפחתי מורכב במיוחד (Complex High-Value Assets Case) | משרד מוביל: ₪30,000-80,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪15,000-35,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ניהול תיק חלוקת רכוש גדול ומורכב במיוחד, למשל כשיש לבני הזוג נכסי נדל”ן מרובים, אחזקות בחברות, השקעות רבות, אופציות הייטק, עסק משפחתי וכד’. בתיקים כאלו חובה לשלב מומחי הערכת שווי: רואי חשבון, אקטוארים, שמאים, כדי להעריך שווי כל נכס, דבר שמגדיל את ההוצאות. לעיתים ישנו צורך גם ביועצים משפטיים מתחומים משיקים (דיני מיסים, דיני חברות) לשם פירוק חברה משפחתית או העברת מניות. ⭐ חוות דעת: בתיקים של “הכל כלול” (ALL IN) העלויות גבוהות אך ניהול נכון עם מומחים עשוי לחסוך מחלוקות אינסופיות בהמשך. מומלץ לנסות להגיע לפשרה מוסכמת כדי להימנע מהוצאות אסטרונומיות. |
| סכסוך עסק משפחתי (Family Business Dispute) | משרד מוביל: ₪15,000-40,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪8,000-20,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ מקרה בו בני משפחה (בני זוג או אחים) מנהלים יחד עסק משפחתי, מסעדה, חנות, חברה פרטית, וכעת בעקבות סכסוך משפחתי צריכים לפרק שותפות או לחלק מניות. עו”ד ייצג את אחד הצדדים בתביעה לחלוקת ההון או לרכישת חלקו של השני. לעיתים נדרש הליך פירוק חברה רשמי, רישום מניות מחדש או מינוי כונס נכסים זמני. ניתן לחסוך עלויות אם במקום מאבק משפטי מגיעים לפתרון גישור עסקי: למשל, צד אחד קונה את חלקו של האחר לפי הערכת שווי מוסכמת. |
| סכסוך שותפות (עסק משפחתי) (Family Partnership Feud) | משרד מוביל: ₪10,000-30,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪5,000-15,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ דומה לסעיף הקודם אך מתייחס באופן כללי לכל שותפות עסקית בין קרובי משפחה (לאו דווקא עסק בבעלות בני זוג נשואים). לדוגמה: אחים שירשו יחד נכס ומפעילים בו עסק, וכעת חלוקים בניהול. גם כאן, אם מגיעים לבית משפט, העלויות משמעותיות. לעיתים עדיף לפנות לבורר מסחרי המומחה גם בדיני משפחה כדי שיכריע. ⭐ טיפ: תמיד כדאי לערוך הסכם שותפות מפורט מראש, כולל מנגנון יציאה, כדי להימנע ממאבקים יקרים במקרה של סכסוך במשפחה. |
| חלוקת דירה משותפת (Sale or Transfer of Marital Home) | משרד מוביל: ₪5,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ טיפול בסכסוך סביב דירת המגורים המשותפת, הנכס המרכזי שלרוב בבעלות שני בני הזוג. לעיתים ההסכמה היא למכור את הדירה ולחלק את התמורה, ולעיתים אחד מבני הזוג מעוניין לרכוש את חלקו של השני ולהמשיך לגור בדירה. שירות עו”ד כאן כולל ניהול מו”מ על מחיר הדירה, סיוע במכירה (בשיתוף מתווך אם צריך) וטיפול במסמכי העברת הזכויות בטאבו (לשכת רישום המקרקעין). ⭐ חוות דעת: מכירת דירה בגירושין היא תהליך אמוציונלי; עו”ד מיומן יסייע לצדדים להתמקד בהיבט הכלכלי והמשפטי ולא לתת לרגשות לשבש את העסקה. |
| החזרת מתנות אירוסין (Return of Engagement Gifts) | משרד מוביל: ₪3,000-8,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪2,000-5,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ תביעה להחזרת מתנות אירוסין יקרות, כגון טבעת אירוסין, מתנות כספיות או נדוניה, כאשר אירוסין מתבטלים. מבחינה משפטית, הדין הישראלי (וההלכתי) אינו חד-משמעי: החזרת המתנות תלויה בנסיבות ביטול האירוסין ובמנהגי הצדדים. בקרב חלק מהעדות המסורתיות, מקובל לדרוש את הנדוניה חזרה, אך בבתי משפט אזרחיים מתייחסים בעיקר לשאלת ההבטחה לנישואין והסתמכות הצד המקבל. ⭐ בפסיקה נפסק שמתנות אירוסין יוחזרו אם הביטול היה ללא הצדקה, אולם כל מקרה לגופו. מומלץ לנסות הסכמה פרטית (למשל חלוקת עלות המתנה) כדי להימנע מהליך משפטי על סך יחסי קטן. |
הסכמים, צוואות וירושה (Agreements, Wills & Inheritance)
| 🔹 שירות | 💰 טווח עלויות | 💡 הערות (⭐) |
|---|---|---|
| עריכת הסכם ממון (לפני נישואין) (Prenuptial Agreement Drafting) | משרד מוביל: ₪7,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ ניסוח הסכם ממון בין בני זוג לפני החתונה, המסדיר את חלוקת הרכוש במקרה פרידה עתידית. כולל ייעוץ והתאמת החוזה לצורכי הצדדים, ולאחר מכן הפניה לאישור ההסכם כדין. הסכם ממון סטנדרטי יעלה כ-₪7K-15K, אך אם קיימים נכסים מרובים או מורכבים מאוד, העלות יכולה להגיע גם לכ-₪20K בחריגים. חשוב לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה (או בפני נוטריון, לזוגות לא נשואים), אחרת אין לו תוקף חוקי. רבים חוששים לעלות את נושא ההסכם, אך הוא חוסך מאבקים יקרים בעת גירושין ומומלץ לזוגיות בריאה. |
| עריכת הסכם ממון (אחרי נישואין) (Postnuptial Agreement) | משרד מוביל: ₪7,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ הסכם ממון לאחר הנישואין (כשבני זוג נשואים מחליטים לערוך הסכם רכושי בשלבים מתקדמים יותר). לעיתים נעשה כשחל שינוי במצב הכלכלי, למשל אחד ירש נכסים, או בני הזוג רוכשים דירה ורוצים להבטיח חלוקה מסוימת. התהליך דומה להסכם לפני נישואין, אך כאן חובה שבית המשפט (או בית דין רבני) יאשר את ההסכם כדי שיקבל תוקף. יש לקחת בחשבון אגרת בית משפט (ראו להלן). הסכם אחרי הנישואין כרוך לעיתים ביותר רגישות, אך עדיין יתרונותיו בהגנה על נכסי בני הזוג לעתיד גדולים. |
| אישור הסכם ממון בבית משפט (Prenup Approval by Court) | משרד מוביל: ₪2,000-5,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪1,000-3,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ ליווי בני הזוג בהליך אישור הסכם ממון בפני בית המשפט לענייני משפחה (או בית דין דתי). אם עו”ד אחר כבר ניסח את ההסכם, ניתן לשכור שירות רק לאישור. מדובר בדיון קצר בפני שופט, שנועד לוודא ששני הצדדים מבינים את ההסכם וחתמו מרצון חופשי. לעיתים עלות האישור כלולה במחיר ניסוח ההסכם אם אותו עו”ד מטפל בכל. 🔸 אגרה: פתיחת תיק לאישור הסכם ממון בבית משפט כרוכה בתשלום אגרה בסדר גודל ~₪450 למדינה (נכון ל-2025), אז יש לקחת גם זאת בחשבון. |
| תביעה להפרת הסכם ממון (Breach of Prenup Enforcement) | משרד מוביל: ₪8,000-20,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪5,000-10,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ כאשר אחד הצדדים מפר סעיפים בהסכם ממון (למשל מסתיר נכסים שהוסכם לחלוק, לא מעביר סכומים לפי ההסכם וכו’), ניתן להגיש תביעה לאכיפת ההסכם ולקבלת סעדים כגון פיצויים או צו עשה. תיקי הפרות חמורות, למשל טענות על הברחת נכסים בניגוד להסכם, עלולים לדרוש חקירות פיננסיות וחוקרים פרטיים, מה שמקפיץ עלויות. במקרי קיצון, עו”ד יבקש צווי מניעה זמניים לעיכוב פעולות בנכסים עד להכרעה. ⭐ חוות דעת: בתי המשפט אוכפים הסכמי ממון כלשונם, לכן כדאי לנסח הסכם ברור מלכתחילה כדי למנוע פרצות ופרשנויות שגוררות התדיינות יקרה. |
| הסכם הורות משותפת (Co-Parenting Agreement) | משרד מוביל: ₪6,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ הסכם בין שני הורים שאינם בני זוג זוגיים (למשל ידידים שהחליטו להביא ילד במשותף, או זוג שנפרד טרם הילד אך רוצים לשתף פעולה כהורים). ההסכם מגדיר את חלוקת האחריות ההורית, משמורת, מזונות, חינוך, הסדרי שהות, וקובע מנגנונים ליישוב מחלוקות. זהו מסמך קריטי המונע סכסוכים עתידיים, במיוחד כשאין נישואין המגדירים זכויות בחוק. עורכי דין מנסחים הסכמים כאלה באופן שיכלול התייחסות מקיפה לכל תרחיש (למשל מעבר מגורים של אחד ההורים, חשיבה על טובת הילד אם אחד חולה וכו’). מומלץ שכל צד יקבל ייעוץ משפטי נפרד לוודא שההסכם הוגן עבורו. |
| הסכם תרומת זרע/ביצית (Sperm/Egg Donation Agreement) | משרד מוביל: ₪10,000-25,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪6,000-12,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ עריכת הסכם תרומת זרע או ביצית, מצב שבו זוג או יחיד/ה מסתייעים בתרומה להולדת ילד. ההסכם המשפטי מגדיר את זכויות וחובות הצדדים: ההורים המיועדים והתורם/ת (אם ידוע/ה). עו”ד מוודא שההסכם מקיף סוגיות כמו ויתור התורם על זכויות הוריות, שאלת ידיעת זהות התורם, האחריות לגידול הילד וכו’. במקרים של תרומה מחו”ל או דרך סוכנות, יש לעו”ד עבודה מול המרכז הרפואי או הסוכן הבינלאומי. תבניות הסכם בסיסיות קיימות, אך מומלץ להתאים אישית עם עו”ד מקצועי כדי לכסות כל תרחיש עתידי (למשל תביעת אבהות מפתיעה בעתיד). |
| עריכת צוואה (Will Drafting by Attorney) | משרד מוביל: ₪3,000-7,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪1,500-4,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ ניסוח צוואה פרטית בעזרת עורך דין. הצוואה קובעת כיצד יחולק עיזבונו של אדם לאחר פטירתו, ויכולה למנוע סכסוכי ירושה יקרים. עלות עריכת צוואה בסיסית ע”י משרד מוביל היא ~₪3K-7K. אם מדובר בצוואה מורכבת (למשל אדם אמיד מאוד עם עיזבון גדול, נכסים מעבר לים, נאמנויות, יורשים חלופיים וכו’), המחיר יכול להגיע גם ל-₪15K-20K. עו”ד פחות מנוסה יגבה ~₪1.5K-4K לצוואה סטנדרטית. ⭐ חוות דעת: זהו סכום קטן ביחס לתועלת, צוואה כתובה היטב חוסכת יורשים מסכסוכים משפטיים עתידיים. מומלץ לוודא שהצוואה חתומה כראוי ומאושרת (נוטריונית או בעדים) כדי לחזק את תוקפה. |
| צוואה הדדית / יורש אחר יורש (Mutual or Subsequent Heir Will) | משרד מוביל: ₪3,000-6,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪2,000-4,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ צוואה הדדית, צוואה משותפת של בני זוג בה כל אחד מוריש לשני, ולאחר שניהם ליורשים מוסכמים (בד”כ הילדים). הוראת יורש אחר יורש, סעיף בצוואה הקובע שיורש ראשון נהנה מהרכוש לכל חייו, ואז לאחר פטירתו הרכוש (או מה שנותר ממנו) עובר ליורש שני מסוים. בשני המקרים הללו, יש משמעות משפטית מורכבת ולכן חשוב שעו”ד ינסח בצורה חד-משמעית את כוונת המצווה. העלויות דומות לעלות צוואה רגילה, לעיתים מעט גבוהות יותר אם ההסכם כולל תנאים מיוחדים. ישנה חובה חוקית לאשר צוואה הדדית בהסכמת שני בני הזוג (ויש אפשרות לחזור ממנה בהודעה מראש לפי חוק הירושה). |
| ניהול עיזבון (Estate Administration Service) | משרד מוביל: 2%-4% משווי העיזבון עו”ד פחות מנוסה: 1%-2% משווי העיזבון | ⭐⭐⭐⭐☆ במקרים בהם יש צורך למנות מנהל עיזבון (זמני או קבוע) לניהול רכושו של נפטר, עו”ד משמש כמנהל העיזבון ומטפל בכל העניינים הפיננסיים: שמירת הנכסים, תשלום חובות, מימוש רכוש (כגון מכירת נכסים) וחלוקת היתרה ליורשים על פי צוואה או דין. שכר טרחת מנהל עיזבון נקבע בתקנות בהתאם לגודל העיזבון: מקובל ~%2-4 משווי העיזבון עבור משרד מוביל, וכ-%1-2 לעו”ד קטן. לחלופין, בית המשפט עשוי לקבוע תעריף שעתי (למשל ₪500-1,000 לשעה למנהל מקצועי). ⭐ הערה: יש לבדוק שלמנהל העיזבון יש ביטוח אחריות מקצועית מתאים. תפקיד זה רלוונטי בעיקר כשיש סכסוך בין יורשים, יורשים קטינים או כשקיים חשש לניהול לא תקין של העיזבון ע”י היורשים עצמם. |
| בקשה למינוי מנהל עיזבון (Appointment of Estate Executor) | משרד מוביל: ₪3,000-6,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪2,000-4,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ שירות הגשת בקשה לבית המשפט למינוי מנהל עיזבון. מצב זה מתעורר כשיש צורך בדמות ניטרלית שתנהל את עיזבונו של נפטר, למשל אם היורשים רבים ביניהם, או כאשר היורשים הם קטינים/פסולי דין. עו”ד מכין את הבקשה, הכוללת את פרטי הנפטר, רשימת יורשים ונימוקים למינוי גורם חיצוני. לרוב מתקיים דיון קצר לאישור זהות המנהל. ⭐ טיפ: אם כל היורשים מראש מסכימים על זהות מנהל העיזבון (נניח אחד היורשים הבגירים, או עו”ד מסוים) ומצהירים זאת, ההליך יעבור חלק ומהר יותר. עלות השירות היא בעיקר עבור הכנת המסמכים והופעה חד-פעמית לאישור המינוי. |
| סכסוך ירושה בין יורשים (Inheritance Dispute Litigation) | משרד מוביל: ₪12,000-30,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪5,000-15,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג יורש או קבוצת יורשים בסכסוך ירושה, למשל: מחלוקת על תוקף צוואה (טענה שהמצווה לא כשיר, השפעה בלתי הוגנת), מחלוקת על פרשנות סעיפי צוואה, או תביעה של קרוב משפחה הטוען שיש לו זכויות בירושה אף שאינו מוזכר בצוואה. בתיקים מורכבים עם ירושה גדולה וסכסוך מר בין צדדים, העלויות יכולות להגיע גם ל-₪50,000 ומעלה, במיוחד אם נערכים דיונים ארוכים וחקירות עדים מומחים (גרפולוג, פסיכיאטר וכו’). בפועל, חלק ניכר מהתיקים מסתיימים בפשרה באמצע ההליך, דבר שחוסך לשני הצדדים זמן וכסף. מומלץ לשקול גישור ירושה לפני הסלמה לבית משפט. |
| ייעוץ: יורש אחר יורש (Subsequent Heir Clause Advice) | משרד מוביל: ₪3,000-6,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪2,000-4,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייעוץ משפטי בעריכת סעיף “יורש אחר יורש” בצוואה, כאשר אדם מעוניין להורות שאחרי שיורש מסוים מקבל את נכסיו, ולאחר שהיורש הזה ילך לעולמו, מה שנותר יעבור ליורש שני (למשל: הבעל מוריש לאשתו, ולאחר פטירתה היתרה תעבור לילדים). ניסוח נכון של סעיף כזה חשוב כדי למנוע בלבול. עו”ד יוודא שההגדרות (“יורש ראשון” ו”יורש שני”) ברורות לחלוטין ואין כפל יורשים. השירות לרוב מוצע במסגרת עריכת צוואה כוללת, אך אם מתייעצים נקודתית בנושא זה, העלות דומה לזו של ייעוץ צוואה רגיל. הכנה טובה מראש יכולה למנוע התנגדויות עתידיות לצוואה ע”י מי שירגיש מקופח. |
| ניהול תיק עיזבון מורכב (Complex Estate Litigation) | משרד מוביל: ₪20,000-60,000+ עו”ד פחות מנוסה: ₪10,000-25,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ טיפול בעיזבון של נפטר בעל רכוש רב ומורכב במיוחד, כשיש סכסוכים בין יורשים, טענות על השפעה בלתי הוגנת, צוואות סותרות וכו’. תיקים כאלה דורשים עבודה נרחבת: איסוף מסמכים רבים, מינוי מומחים (לעיתים חקירות פרטיות להוכחת זיוף או השפעה בלתי הוגנת), ולעיתים מינוי מנהל עיזבון זמני לנכס עד ההכרעה. העלויות בהתאם, בבתי משפט לעיתים מתנהלים מאבקים של שנים. ⭐ חוות דעת: כדי למנוע הידרדרות לסכסוך מר, כדאי לפנות למגשר משפחתי בתחילת הדרך. ניהול נכון של תיק ירושה יכול לחסוך עלויות ענק ולהביא להסכמות במקום קרע משפחתי. |
| תביעת אבהות (Paternity Claim) | משרד מוביל: ₪8,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪4,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ תביעה להכרה או הכחשה של אבהות, לדוגמה: אם טוענת שאדם מסוים הוא אבי בנה ותובעת מזונות/הכרה, או גבר הנשוי לאם הטוען שאינו האב הביולוגי של הילד. התיקים מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה ולעיתים כרוכים בבדיקת רקמות (בדיקת DNA) בהסכמת הצדדים או בצו בית משפט. עלות ההליך כוללת הכנת תצהירים, בקשה לבדיקת רקמות, ודיון או שניים. אם כל הצדדים מסכימים מרצון לבדיקה, ניתן לחסוך עימות ממושך ולהגיע לתוצאה מהירה. בתי המשפט נוטים לאכוף בדיקה אלא אם יש חשש לנזק לילד (בענייני יוחסין דתיים וכו’). |
| הליך אימוץ (Adoption Process Representation) | משרד מוביל: ₪15,000-30,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪8,000-15,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג משפטי לזוג או יחיד/ה בתהליך אימוץ ילד. כולל ייעוץ לגבי תנאי אימוץ בישראל או בחו”ל, סיוע בהגשת בקשה לאימוץ, הדרכה במילוי טפסים (לוועדת אימוץ, לשירותי הרווחה), וייצוג בוועדות ובבית המשפט לענייני משפחה לאישור האימוץ. הליך אימוץ בישראל מפוקח וקפדני, ודורש מן המבקשים לעמוד בקריטריונים (גיל, מצב בריאותי, כשירות הורית). עו”ד מוודא שכל האישורים והבדיקות (רקע פלילי, רפואי) הושלמו. אימוץ בינלאומי (ממדינות חוץ) מורכב ויקר יותר, ודורש תיאום מול מדינת המוצא של הילד. לרוב, שכר טרחה של אימוץ חו”ל יהיה בקצה העליון של הטווח ואף מעבר בשל מעורבות גורמים זרים. |
| הליך פונדקאות (Surrogacy Legal Process) | משרד מוביל: ₪20,000-40,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪10,000-20,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייעוץ וייצוג משפטי להורים מיועדים בתהליך פונדקאות, בארץ או בחו”ל. עורך הדין מלווה את ההורים בכל שלבי ההליך: התקשרות עם הפונדקאית (או סוכנות), ניסוח חוזה פונדקאות מפורט, קבלת אישורים מוועדת אישורי פונדקאות במשרד הבריאות, הכנת צו הורות/אימוץ לאחר הלידה, ורישום התינוק כבנם של ההורים המיועדים. עלות הליווי המשפטי בישראל ~₪20K-40K. אם מדובר בפונדקאות בחו”ל, ההליך הרבה יותר מורכב (משפטית ולוגיסטית) ולכן העלות עולה בהתאם, לעיתים אף מעבר לטווח זה. ⭐ הערת מומחה: בתהליך רגיש ויקר זה, חשוב במיוחד חוזה ברור להגנת זכויות כל הצדדים, וחשוב גם לחשוב צעד קדימה (למשל, לערוך צוואה מסודרת להורים המיועדים, כדי להבטיח את עתיד הילד במקרה אסון). |
הליכים מיוחדים ובית משפט (Special Cases & Court Proceedings)
| 🔹 שירות | 💰 טווח עלויות | 💡 הערות (⭐) |
|---|---|---|
| פרידת ידועים בציבור (Common-Law Couple Separation) | משרד מוביל: ₪8,000-20,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪4,000-10,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג בני זוג ידועים בציבור (חיים יחד ללא נישואין) בעת פרידה. על אף שלא היו נשואים רשמית, חוק יחסי ממון ובפסיקה נקבע שגם לידועים בציבור עשויות להיות זכויות רכושיות הדדיות הדומות לגירושין. התהליך המשפטי דומה לחלוקת רכוש בגירושין, תביעה להכרה ב”נכסים משותפים” שנצברו תוך ניהול משק בית משותף, הסדרת משמורת ילדים משותפים (אם יש), ומזונות ילדים. ⭐ טיפ: לזוגות לא נשואים מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים מראש; זה יכול לחסוך סכסוך יקר בעת פרידה. |
| פרידה ללא נישואין (Separation of Unmarried Partners) | משרד מוביל: ₪5,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ מקרה בו זוג חי יחד זמן רב (לעיתים שנים) מבלי להינשא וללא סטטוס רשמי של ידועים בציבור, וכעת נפרדים. יתכנו סוגיות של חלוקת רכוש שנרכש במשותף, משמורת ילדים ומזונות ילדים, ללא “תביעת גירושין” פורמלית. התביעה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שיצטרך לקבוע אם הייתה כוונת שיתוף ביחסים. למשל, תיתכן תביעה להצהרה על זכות במחצית דירה הרשומה רק ע”ש אחד (בטענה שנרכשה בכספים משותפים). ⭐ חוות דעת: זוגות כאלו נמצאים במצב משפטי פחות ברור, לכן חשוב במיוחד לתעד השקעות פיננסיות משותפות במהלך החיים יחד. הסכם כתוב מראש היה מונע אי-בהירות. בהיעדרו, ייתכן הליך משפטי אך לעיתים בהיקף קטן יותר מגירושין מלאים. |
| גירושין חד-מיניים (Same-Sex Divorce) | משרד מוביל: ₪10,000-30,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪6,000-15,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג זוג חד-מיני (להט”ב) בפירוד. בישראל נישואין חד-מיניים אינם נערכים רשמית, אבל זוגות רבים נישאים אזרחית בחו”ל ואז מוכרים כידועים בציבור. בפירוק הקשר, יידונו ענייני רכוש, משמורת ילדים (אם יש, לעיתים נולדו בפונדקאות או אימוץ) ומזונות. יש להתחשב בסוגיות ייחודיות כמו מעמד הורה לא-ביולוגי, או צו אימוץ פנימי. בהיעדר מסגרת חוקית מובהקת, רוב העניינים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, לא ברבני. ⭐ הערה: בתי המשפט נוטים להחיל על זוגות חד-מיניים עקרונות דומים לדיני המשפחה הכלליים, אך עדיין קיימים אתגרים משפטיים (למשל ירושה, ראו להלן). |
| נישואים אזרחיים, הכרה/גירושין (Civil Marriage Issues) | משרד מוביל: ₪8,000-20,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪4,000-10,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ שירות משפטי לבני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בחו”ל: הן ברישום והכרה בנישואין בישראל, והן בהסדרת פרידה/גירושין. בישראל, זוג יהודי שנישא אזרחית בחו”ל עדיין זקוק לגט ברבנות כדי להתיר את הקשר (ליתר ביטחון הלכתי, למנוע בעיות “ממזרות”), אך את ענייני הרכוש, המזונות והמשמורת ניתן להסדיר בבית המשפט לענייני משפחה. העלויות כוללות ייצוג בהליך יישוב הסכסוך הרגיל, ולעיתים גם הליך רבני פורמלי (של מתן גט סמלי). ⭐ חוות דעת: מאחר והליך הגירושין הפורמלי במקרה זה פשוט יותר (אין תביעת כתובה וכד’), העלויות לרוב בצד הנמוך יותר של הטווח. תמיד כדאי לוודא שכל המסמכים מהנישואים בחו”ל מתורגמים ומאושרים כנדרש. |
| גירושין בין-דתיים (Interfaith Divorce) | משרד מוביל: ₪15,000-40,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪8,000-20,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג בני זוג מעורבים דתית, למשל יהודי עם לא-יהודייה, נוצרי עם מוסלמית, או אתאיסט עם יהודייה, בהתרת הנישואין. בישראל הסמכות לענייני נישואין וגירושין דתיים היא ברבנות/שריעה/כנסייה, אך במקרה של נישואי תערובת יש מורכבות משפטית רבה: ייתכן שלא ניתן “להתגרש” ברבנות כי לא שני בני הזוג יהודים. לעו”ד יש תפקיד קריטי בניווט בין הערכאות: בדרך כלל יהיה צורך בפניה לבית המשפט לענייני משפחה להתרת נישואין אזרחית, ולעיתים במקביל הליכים בבתי דין דתיים (למשל משמורת ומזונות ילדים ליהודי/ה). העלות גבוהה כי נדרשת מומחיות גם בדין הדתי וגם באזרחי. מומלץ לנסות לתאם מראש באיזו ערכאה יידונו העניינים כדי לחסוך “מירוץ סמכויות”. |
| ביטול נישואין (Marriage Annulment) | משרד מוביל: ₪12,000-25,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪5,000-15,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ביטול נישואין הוא הליך הצהרתי הקובע שנישואי בני הזוג לא היו תקפים מלכתחילה (בניגוד לגירושין, שמסיימים נישואין תקפים). עילות אפשריות: אחת הצדדים הוטעה או נכפה להתחתן, התברר קרבת משפחה אסורה, קטין שהתחתן ללא אישור וכו’. בישראל, ביטול נישואין בדת היהודית בסמכות בית דין רבני וניתן במקרים נדירים לפי כללים הלכתיים מחמירים. בדתות אחרות (נצרות למשל) יש מושג של הכרזת nullity. ההליך דורש עו”ד הבקיא הן בהלכה הרלוונטית והן במשפט האזרחי, כי יתכנו השלכות גם על סטטוס הילדים (למשל ילד מנישואין שבוטלו, דינו כאילו הוריו לא היו נשואים). ⭐ חוות דעת: מדובר בהליך יוצא דופן, שרוב הזוגות לא יבחרו בו (למעט מקרים של תרמית חמורה). העלויות בהתאם גבוהות, מאחר ומדובר במאבק משפטי-הלכתי מורכב מאוד. |
| ירושת בני זוג להט”ב (LGBT Partners Inheritance Rights) | משרד מוביל: ₪8,000-25,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪5,000-10,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייעוץ וייצוג בנושא ירושת זוגות חד-מיניים. כאשר בני זוג מאותו מין חיו יחד כידועים בציבור או שנישאו בחו”ל, עלולות להתעורר מחלוקות כשאחד נפטר, למשל בני משפחה של הנפטר עשויים לערער על זכאות בן הזוג הנותר בירושה. עו”ד מסייע לבן הזוג הנותר להוכיח את מעמדו כיורש לפי חוק הירושה (הידוע בציבור יורש כמו בן זוג נשוי). תיקים כאלו כוללים איסוף ראיות לקיום משק בית משותף, ואף עדים מהקהילה. ⭐ טיפ: לזוגות להט”ב מומלץ מאוד לערוך צוואה מפורשת שמורישים אחד לשני, מאחר והסתמכות רק על סטטוס ידועים בציבור עלולה להיות מאותגרת ע”י משפחת המנוח. העלות המשפטית עשויה להיות גבוהה אם מתפתח סכסוך ארוך. |
| ייצוג בהליכי אלימות במשפחה (Domestic Violence Case) | משרד מוביל: ₪8,000-15,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪4,000-8,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג משפטי במקרי אלימות במשפחה, הן ייצוג הקורבן המבקש הגנה והן ייצוג הנאשם/חשוד בהליך (למשל, צו הגנה, צו הרחקה מבית). עורכי דין בתחום המשפחה עוסקים לעיתים קרובות גם בבקשות דחופות לצווים, בתיאום עם משטרה ורווחה. במקרי אלימות חמורים ניתן לקבל סיוע משפטי מהמדינה ללא עלות (בכפוף לעמידה בקריטריונים סוציו-אקונומיים). עלות ייצוג פרטי מושפעת ממספר הדיונים ומהאם התיק מקביל לתיק גירושין (לעיתים הדיונים בצווי הגנה נערכים במקביל להליכי גירושין). ⭐ חוות דעת: התמודדות עם אלימות במשפחה מחייבת טיפול משפטי מהיר ורגיש. עורכי דין מדווחים שלקוחות בסיטואציה זו זקוקים גם להפניה לתמיכה נפשית בנוסף לסיוע המשפטי. |
| צווי הגנה וצווי הרחקה (Protective/Restraining Orders) | משרד מוביל: ₪4,000-8,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪2,000-5,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ הגשת בקשות דחופות לצו הגנה מפני בן משפחה אלים או מאיים, וייצוג בדיון. צווים אלה (לפי חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת) ניתנים תחילה במעמד צד אחד לזמן קצר, ולאחר מכן מתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים בתוך 7 ימים. לכן, עו”ד יאסוף ראיות מהר במהירות (צילומים, מסרונים, עדים) ויכין את הלקוח/ה לדיון. ההליך מהיר וקצוב בזמן, ויש להיערך היטב כדי שהצו יהפוך לממושך יותר. לעיתים, לאחר רגיעה ראשונית בעזרת צווי הגנה זמניים, מפנים את המשפחה לגישור או טיפול. ⭐ חוות דעת: הצווים מצילי חיים במקרים חריגים, ועלותם אינה גבוהה יחסית, הם בהחלט שווים את ההוצאה כדי להבטיח בטחון מיידי. |
| חטיפת ילדים בינלאומית (International Child Abduction) | משרד מוביל: ₪20,000-50,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪10,000-25,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג בהליך לפי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) כאשר הורה אחד לקח/לא החזיר את הילדים למדינה אחרת ללא הסכמת ההורה השני. עו”ד בישראל יגיש מיד בקשה לבית המשפט להחזרת הילדים לישראל ויפעיל את מנגנון האמנה. תיקים אלה מורכבים מאוד ורגישים לזמן, יש לפעול מהר תוך שיתוף פעולה עם הרשות המרכזית לאמנת האג. לרוב נדרש עו”ד גם במדינה הזרה במקביל, ולכן העלויות גבוהות. אם ההורה החוטף מעלה טענות הגנה (כגון סכנה לילד בארץ המוצא), התיק מסתבך עוד. ⭐ חוות דעת: לא ניתן להפריז בחשיבות המהירות, כל יום שהילד במדינה אחרת מסבך את החזרתו. העלויות גבוהות אבל מוצדקות נוכח דחיפות המקרה. |
| ערעור בענייני משפחה (Family Court Appeal) | משרד מוביל: ₪15,000-40,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪8,000-20,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ הגשת ערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה או פסק דין של בית הדין הרבני (בערעור לבית הדין הגדול). ערעורים דורשים הכנת כתב ערעור מפורט המציג טעויות משפטיות או ראייתיות בפסק הדין המקורי. עורכי דין מנוסים בליטיגציה ערעורית יגבו 15K-40K (ואף יותר בתיקים תקדימיים). עו”ד קטן יותר: 8K-20K. יש להביא בחשבון שבערעור האגרה גבוהה יותר (לעיתים אלפי ש”ח), ובית המשפט המחוזי עלול לפסוק הוצאות כבדות אם הערעור נדחה. ⭐ חוות דעת: יש לשקול היטב סיכויי ערעור בעצת מומחה, כי זוהי הוצאה משמעותית נוספת. ערעור מוצלח יכול להפוך את התוצאה, אך אם הסיכוי קלוש, עדיף לחסוך את העלות והזמן. |
| אכיפת הסדרי ראייה (Enforcement of Visitation Order) | משרד מוביל: ₪5,000-10,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ טיפול במקרה שבו הורה אחד מפר את הסדרי הראייה ולא מאפשר להורה השני לממש את זמני השהות שנקבעו. עו”ד יגיש בקשה דחופה לבית המשפט לאכיפה (למשל, למצוא את ההורה המפר בביזיון בית משפט) ואולי אף תביעה לפיצוי כספי על ההחמצות. במקרים חמורים ייבחנו סנקציות כמו העברת משמורת זמנית. לעיתים נדרשת מעורבות פקידת סעד (עובדת סוציאלית לסדרי דין) כדי לבחון את מצב הילדים. מומלץ לנסות גישור או הידברות לפני שהמצב מסלים לבית משפט, זה יכול לחסוך הוצאות ונזק רגשי. לרוב בתי המשפט ייתנו סעד מהיר כי נושא הילדים רגיש וזמני הילדות קצרי מועד. |
| גביית מזונות (הוצאה לפועל) (Child Support Enforcement) | משרד מוביל: ₪5,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ כאשר חייב במזונות (בדרך כלל האב) אינו משלם כסדרם, ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל לצורך גביית החוב. עו”ד מסייע בפתיחת התיק, ומפעיל אמצעי גבייה כמו עיקול משכורת, חשבון בנק, רכב, ואף בקשה לשלילת רישיון נהיגה או צו מאסר במקרים קיצוניים. חלק מהעורכי דין גובים אחוז מהגבייה במקום שכר טרחה רגיל, מקובל ~10%-20% מסכום החוב עבור משרד מוביל (אצל עו”ד קטן לרוב אחוז נמוך יותר). חשוב לדעת: קיימת אפשרות גבייה דרך ביטוח לאומי (מסלול מזונות), אך הוא מוגבל בתקרה חודשית ולא תמיד מכסה את מלוא הסכום. ⭐ חוות דעת: שירות זה הכרחי כדי להבטיח את זכויות הילדים. לעיתים איום בהוצאה לפועל מדרבן את החייב לשלם לפני שיינקטו הליכים קשים נגדו. |
| מינוי אפוטרופוס (Guardianship for Incapacitated Person) | משרד מוביל: ₪5,000-12,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪3,000-7,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג מבקש בבקשה למינוי אפוטרופוס על אדם, קטין שהוריו לא יכולים לשמש כאפוטרופסים, או מבוגר חסר כשירות (למשל קשיש דמנטי, חולה נפש). עורכי דין מכינים את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, לרוב בצירוף חוות דעת רפואית או תסקיר סעד המאשרים שהאדם אינו יכול לדאוג לענייניו. העלות תלויה אם הבקשה מוגשת בהסכמה (כל המשפחה מסכימה מי יהיה האפוטרופוס, הליך פשוט יותר), או שיש התנגדויות שדורשות דיון. במדינת ישראל כיום מעודדים גם פתרונות כמו “תומך החלטות” או ייפוי כוח מתמשך (ראה להלן) במקום אפוטרופסות מלאה, כשאפשר. עם זאת, במקרים שאדם כבר אובדן כשרות, אפוטרופסות היא חיונית לניהול ענייניו הכספיים/הרפואיים. |
| אפוטרופוס לדין (קטין/חסוי) (Guardian ad Litem Appointment) | משרד מוביל: ₪4,000-10,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪2,000-5,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ אפוטרופוס לדין הוא עו”ד שממונה ע”י בית המשפט לייצג את ענייניו של קטין או חסוי בתוך הליך משפטי מסוים, כאשר ההורים בניגוד עניינים או לא יכולים לייצג את טובתו. למשל, בסכסוך משמורת קשה בית המשפט ימנה עו”ד עצמאי לקטין. שכר הטרחה משולם לעיתים ע”י אוצר המדינה במסגרת העזרה המשפטית (במקרים בהם בית המשפט יוזם את המינוי), או ע”י הצדדים לפי קביעת ביהמ”ש. העלות דומה לתיק משמורת בינוני (ראו לעיל). ⭐ הערה: מדובר בתפקיד רגיש בו עו”ד צריך להיות ניטרלי ולקדם את טובת הקטין בלבד. במקרים מורכבים במיוחד, התפקיד עלול להתארך ולכן השכר עולה בהתאם. |
| ייפוי כוח מתמשך (Durable Power of Attorney) | משרד מוביל: ₪4,000-8,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪2,000-5,000 | ⭐⭐⭐⭐⭐ הכנת ייפוי כוח מתמשך, מסמך חדשני המאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו (האישיים, הרפואיים והרכושיים) אם וכאשר יאבד את כשירותו בעתיד (למשל עקב מחלה או תאונה). נדרשת לכך הסמכה מיוחדת של עורך הדין מטעם האפוטרופוס הכללי, ולכן לא כל עו”ד רשאי לערוך יפמ”ש. המחיר משתנה לפי מורכבות המסמך: תכנון פשוט (ממנה בן זוג וילדים, ללא תנאים מיוחדים) מול תכנון מורכב (הנחיות ספציפיות לטיפולים רפואיים, הוראות לגבי עסק, חלוקת כספים). ⭐ חוות דעת: ייפוי כוח מתמשך הפך לכלי חיוני בעידן של תוחלת חיים ארוכה, הוא מונע סכסוכים משפחתיים עתידיים ונותן שקט נפשי לאדם ולמשפחתו. עלותו סבירה ביחס לערך שלו, ולעיתים אף פחותה מהתמודדות עם הליך אפוטרופסות בדיעבד. |
| ייצוג בבית הדין הרבני (Rabbinical Court Representation) | משרד מוביל: ₪10,000-30,000 עו”ד פחות מנוסה: ₪5,000-15,000 | ⭐⭐⭐⭐☆ ייצוג בהליכים בפני בית הדין הרבני, למשל תביעת גירושין (סידור גט), תביעת כתובה, מזונות אישה, ולעיתים משמורת ומזונות ילדים אם נדונו ברבני. ההליך הרבני שונה מהאזרחי ודורש ידע בפסיקה דתית, דיני כתובה ותנאי הלכתיים (כגון עילות גט). משרדים מובילים גובים ~₪10K-30K לתיק רבני מלא (כולל הופעות רבות), ועו”ד קטן: ₪5K-15K. ניסיון בבית הדין הוא יתרון משמעותי לעו”ד, הבקיאות בפרוצדורה הדתית והיכרות עם הדיינים יכולות להשפיע. הערה: לעיתים, ניהול ההליך בשני הערכאות (רבני ואזרחי) במקביל מייקר את העלויות, אך הוא נדרש כשיש “מירוץ סמכויות” בין הצדדים. |
אגרות פתיחת תיק והתביעות הנלוות, כמה זה עולה רשמית?
תשלום האגרה בפתיחת הליך גירושין: הצעד הפורמלי הראשון בגירושין הוא פתיחת תיק. בישראל, חייבים לפתוח תיק ברבנות לצורך קבלת גט (גם אם בהמשך ננהל עניינים מסוימים בבית משפט לענייני משפחה). פתיחת תיק גירושין ברבנות כרוכה בתשלום אגרה קבועה. בשנת 2021, למשל, אגרת פתיחת תיק ברבנות עמדה על 750 ₪ כאשר הבקשה מוגשת בהסכמת שני בני הזוג, או כ-400 ₪ כשהתביעה חד-צדדית (על ידי אחד הצדדים בלבד). בקשה לשלום בית (ניסיון פיוס דרך הרבנות) עולה סכום סמלי של 300 ₪. נתונים אלו מתעדכנים מעת לעת, נכון ל-2023, אגרת פתיחת תיק ברבנות עמדה על 450 ₪ (ו-300 ₪ לשלום בית), אך הסדר הגודל דומה.
אגרות בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט: מלבד פתיחת התיק הראשי, כל תביעה נפרדת כרוכה בתשלום אגרה משלה. מערכת המשפט מבחינה בין סוגי התביעות, וזהו פרט חשוב משום שבמקרה של גירושין שלא בהסכמה, בני הזוג ינהלו מספר תביעות בו-זמנית (גירושין, מזונות ילדים, מזונות אישה, חלוקת רכוש, משמורת ילדים, הסדרי ראייה ועוד). להלן דוגמאות לאגרות (נכון לשנים האחרונות):
- בבית הדין הרבני: תביעת גירושין, כ-400 ₪; תביעה בענייני הילדים (משמורת והסדרי שהות), כ-360 ₪; תביעת כתובה, כ-280 ₪; בקשת ביניים בהליך, כ-280 ₪. גם תביעה לגירושין בהסכמה ברבנות מחויבת באגרה של 750 ₪ כפי שצוין. יש לשים לב שאם מגישים ברבנות תביעת גירושין “כרוכה” (כלומר הכוללת כריכה של נושאים כרכוש ומזונות), האגרה תגבה לפי כל רכיב בנפרד כמו בבית המשפט, אך לעיתים היא מעט נמוכה יותר לכל רכיב בהשוואה לבית המשפט לענייני משפחה.
- בבית המשפט לענייני משפחה: אגרת פתיחת תיק גירושין בהסכמה, 251 ₪ בלבד; אגרת הנפקת תעודת גירושין (כשמתגרשים בהסכמה), 251 ₪ לכל אחד מבני הזוג; ואילו אגרת פתיחת תיק גירושין שלא בהסכמה, 438 ₪. לאחר פתיחת התיק הכללי, הגשת כל תביעה נוספת בבית המשפט כרוכה גם היא באגרה: תביעת מזונות (ילדים או אישה) או תביעת “מדור” (זכות למדור, כלומר מגורים) עולה בערך 240 ₪; תביעת משמורת ילדים, כ-360 ₪; תביעה כספית בסכום קצוב (למשל תביעת חוב או פיצוי במסגרת סכסוך הגירושין), אגרה של 1% מהסכום הנתבע; תביעה לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף רכוש, אגרה גבוהה יחסית, בסביבות 3,000 ₪. אגרות אלה נקבעות בתקנות בתי המשפט ומתעדכנות מדי פעם, ולכן תמיד יש לוודא את התעריף העדכני בעת הגשת התביעה.
חשוב לדעת: האגרות הן רק קצה הקרחון של העלות. מדובר בתשלומי חובה למדינה עבור עצם פתיחת ההליכים. אך חלק הארי של ההוצאה המשפטית הוא שכר הטרחה לעורכי הדין והעלויות הנלוות, עליהם נדון בהמשך. עם זאת, מי שמתכנן מאבק משפטי מרובה תביעות צריך לקחת בחשבון שמדובר בכמה אלפי שקלים טובים רק באגרות. למשל, תיק גירושין עם שלוש-ארבע תביעות בבית המשפט יגרור בקלות אגרות בסדר גודל של 4,000-5,000 ש”ח ויותר רק עבור הגשת הניירת (לדוגמה: 438 ₪ לפתיחת תיק, 240 ₪ למזונות, 360 ₪ למשמורת, 3,000 ₪ לרכוש, סך כ-4,000 ₪). במידה וצד אחד גורר את השני להתדיינות על נושאים שניתן היה להסכים עליהם, הרי שההוצאות הללו מתנפחות שלא לצורך. בהמשך נדבר על דרכים לצמצם זאת, למשל באמצעות הסכמות מוקדמות ויישוב סכסוך בהסכמה.
פטור והנחות: חלק מהזוגות עשויים להיות זכאים לסיוע משפטי מטעם המדינה או להנחה באגרות, אם מצבם הכלכלי קשה. בישראל פועל מערך הסיוע המשפטי שמעניק ייצוג בחינם או בעלות סימלית למי שעומד בקריטריונים (בדיקת הכנסה ונכסים). עם זאת, ברוב המקרים רק אחד מהצדדים יוכל ליהנות מסיוע משפטי, והצד השני ייאלץ לשכור ייצוג פרטי. גם באגרות בית המשפט, קיימים מנגנונים להגיש בקשה לפטור מאגרה מטעמי חוסר יכולת, אך נדרשת הוכחה ממשית של העדר אמצעים. נושא זה רלוונטי במיוחד כאשר צד אחד “נתקע” ללא משאבים בגלל הפרידה, למשל עקרת בית ללא הכנסות הניצבת מול בעל מבוסס, מקרים כאלה בהחלט מקבלים התחשבות מסוימת על ידי מערכת בתי המשפט, בדמות סיוע משפטי ופטור מחלק מהאגרות, כדי לא לפגוע בזכות הגישה לערכאות.
שכר טרחת עורך דין: פערי מחירים בין סוגי עורכי דין ומורכבות התיק
ההוצאה המרכזית, עורכי דין: ברוב המקרים, המרכיב היקר ביותר בהליך הגירושין הוא שכר הטרחה שמשלמים לעורכי הדין המייצגים. החוק הישראלי אינו מחייב ייצוג על ידי עו”ד (ניתן לטעון בעצמך בבית המשפט או למנות טוען רבני ברבנות), אך במציאות המורכבת של דיני המשפחה, כמעט כולם שוכרים ייצוג מקצועי. עלות זו תלויה מאוד בהחלטות בני הזוג: גירושין בהסכמה עם עורך דין אחד המנסח את ההסכם עבור שניהם, יעלו הרבה פחות מאשר גירושין במחלוקת שבהם כל צד מיוצג על ידי משרד עורכי דין נפרד וכל טענה נדונה בבית המשפט.
- במקרה הפשוט של גירושין בהסכמה, העלות הכוללת (לשני הצדדים יחד) יכולה להסתכם בכ-7,000 עד 18,000 ₪. סכום זה כולל גם את שכר טרחת עורך הדין (שלרוב מייצג את שני הצדדים יחד בתהליך גישור/הסכמות) וגם את כל האגרות. פירוט לדוגמה: שכר טרחת עו”ד להסכם נע בין 5,000 ל-15,000 ש”ח, ואגרות בית המשפט לאישור ההסכם כ-2,000-3,000 ₪. במקרים מאוד פשוטים (ללא ילדים, ללא רכוש משמעותי) היו זוגות שהתגרשו גם בסביבות 7,000 ₪ סך הכל. לעומת זאת, אם יש בכל זאת כמה נכסים או נושאים להסדיר, המחיר מתקרב יותר לרף העליון (15-18 אלף).
- במצב של ניהול תיקים משפטיים מרובי מחלוקות, העלות קופצת בעשרות מונים. הליך משפטי מלא שמנוהל בבית הדין או בית המשפט, במחלוקת, עולה בממוצע 50,000, 100,000 ₪ לכל צד! ובמקרים מסוימים אף הרבה יותר. אותם “מקרים מסוימים” הם למשל סכסוכי גירושין בין בעלי הון, או תיקי גירושין שהתמשכו שנים רבות. למעשה, אין תקרה אמיתית: היו מאבקים משפטיים שעלו לכל אחד מהצדדים מאות אלפי שקלים עד שהסתיימו. אך חשוב להדגיש שסכומים גבוהים כאלה מאפיינים מיעוט של תיקים יוצאי דופן (בדרך כלל כשמדובר במשפחה אמידה במיוחד או בתיק עקרוני שהגיע לערעורים ותקדימים). רוב תיקי הגירושין ה”רגילים” שנחשבים מורכבים (עם רכוש, משמורת ומזונות במחלוקת) מתומחרים על ידי עורכי דין בטווח של עשרות אלפי שקלים, לא מאות אלפים. כך למשל, ניהול תיק גירושין מורכב עשוי להיות מוצע במסגרת חבילה גלובלית של נניח 70,000 ש”ח לכל ההליך, או על בסיס שעות בהיקף משוער דומה. יש עורכי דין שמעדיפים לחייב לפי שעות עבודה (ואז שכרם יכול לנוע בסביבות 800-2,000 ₪ + מע”מ לשעה, תלוי בניסיון ובמוניטין), ויש שנוקבים במחיר גלובלי לכל התיק. בשני המקרים, העלות משקפת את היקף העבודה: תיק גירושין יכול לדרוש עשרות ומאות שעות עבודה משפטית, החל מפגישות ייעוץ, עבור בבניית אסטרטגיה, הגשת כתבי טענות רבים, השתתפות בדיונים והוכחות, ועד ניהול מו”מ אינטנסיבי לקראת הסדר פשרה. כל אלה עולים כסף, ולכן ככל שהתיק סבוך וארוך יותר, כך גם חשבון שכר הטרחה מטפס מעלה.
פערי מחירים בין עורכי דין שונים: שוק עורכי הדין בדיני משפחה מגוון מאוד, ויש תחרות גבוהה. כלל האצבע הידוע הוא ש”ככל שהעו”ד מנוסה ומפורסם יותר, כך התעריף גבוה יותר”. אכן, עורכי דין מובילים בתחום הגירושין, בעלי ותק של עשרות שנים ותדמית של “כרישי גירושין”, גובים שכר טרחה נכבד. לפי סקר שוק, שכר טרחה שעתי של עורך דין בכיר לדיני משפחה עשוי לנוע סביב 1,200-2,000 ₪ לשעה (לא כולל מע”מ), בעוד עורך דין צעיר יחסית עשוי לגבות גם 400-800 ₪ לשעה בלבד. אך שימו לב שזהו טווח מאוד כללי. בנוסף, התמחור משתנה גאוגרפית: קיימים הבדלים בין מחירי עו”ד במרכז הארץ (תל אביב וגוש דן) לבין עו”ד בפריפריה. עורכי דין ידועים במרכז, המטפלים בקהל אמיד, נוטים לגבות יותר מעמיתיהם בערים קטנות או באזורי פריפריה. בהתאם, הצעת מחיר לקבלת ייצוג משפטי לתיק גירושין עשויה להיות גבוהה בעשרות אחוזים אם הפנייה היא למשרד צמרת תל-אביבי לעומת משרד משפחתי קטן בעיר בפריפריה. כמובן, יש יוצאים מן הכלל לכל כיוון, אך המגמה קיימת.
כדי לסבר את האוזן, הנה דוגמה מספרית: בני זוג עומדים להתגרש ויש ביניהם מחלוקת על משמורת הילד והרכוש. בני הזוג ניגשים כל אחד לעו”ד אחר לקבל הצעת מחיר. עורך דין מנוסה בתל אביב עשוי להעריך שכר טרחה כולל של 80,000 ₪ עבור ייצוג אחד הצדדים עד סיום ההליכים, בעוד עו”ד צעיר בחיפה עשוי לבקש 20,000 ₪ בלבד על אותו תיק, אך ייתכן שלא יספק את אותה רמת שירות או מומחיות. הפער דרמטי, ולכן המחיר כשלעצמו לא יכול להיות השיקול היחיד בבחירת עו”ד (נדון בכך בהמשך בסעיף הטיפים לבחירת עורך דין). כפי שמנסחים זאת מומחים: “זול עלול לעלות ביוקר“, אם תבחרו בהצעה זולה באופן קיצוני מהמחירי השוק, ייתכן שהשירות המשפטי יהיה בהתאם. ואכן, בשוק מוצף בעורכי דין חדשים ותחרותיים, לעיתים יש המפתים במחיר נמוך במיוחד, אך חוסר הניסיון שלהם עלול לפגוע בניהול התיק ולהוביל להפסד זכויות ששוות כסף רב בעתיד. לכן, יש לאזן בין התקציב לבין איכות ומקצועיות הייצוג.
מה כולל שכר הטרחה? גם מודל החיוב משפיע על העלות הכוללת. חלק מעורכי הדין עובדים בחיוב גלובלי, למשל סכום קבוע שמכסה את כל העבודה בתיק (עד גבול מסוים). אחרים פועלים במודל מדורג, גובים סכום בסיס עבור הכנת תביעות והגשתן, ועוד סכום עבור כל דיון, תוספת עבור הליכי הוכחות, וכן הלאה. יש גם מי שקובעים מחיר לכל תביעה בנפרד (נפוץ כשצד אחד מגיש מספר תביעות, העו”ד עשוי להגיד: X ₪ למזונות, Y ₪ לרכוש, Z ₪ למשמורת). וישנם, כאמור, מי שעובדים רק לפי שעות. לפי סקר באתר מקצועי, תעריף שעתי מקובל הוא בטווח 800-2,000 ש”ח + מע”מ לשעה לעו”ד בכיר, וכ-400-800 ₪ לשעה לעו”ד פחות מנוסה. לכל שיטת חיוב יתרונות וחסרונות, תעריף שעתי נותן גמישות אבל יכול להפתיע בסכום סופי גבוה אם היו התפתחויות בלתי צפויות; תעריף גלובלי מעניק ודאות אך עלול לגרום לעו”ד לנסות לסיים מהר כדי לא לחרוג בשעות. בכל מקרה, חשוב לקבל מראש פירוט ברור מה כוללת הצעת המחיר: האם היא כוללת את כל הדיונים עד גמר התיק? מה לגבי ערעור אם יהיה? האם כולל כתיבת הסכם או רק ניהול משפט? האם המחיר כולל מע”מ? וכמובן, האם האגרות כלולות או שהלקוח משלם אותן בנפרד (בד”כ בנפרד). שאלות אלו יחסכו הפתעות לא נעימות.
שכר טרחה בהסכמי גירושין: נפרט כי עבור עריכת הסכם גירושין (כשאין משפט והולכים ישר להסכם), המחירים נמוכים בהרבה. טווח מחירי השוק לעריכת הסכם גירושין נע בערך בין 5,000 ₪ ל-15,000 ₪ במרבית המקרים. מחיר זה תלוי במורכבות ההסכם, אם יש דירת מגורים, ילדים קטינים, עסק משפחתי, וכו’, אלה דברים שמעלים את מחיר ההסכם אל עבר הטווח העליון (והלאה, אם ממש מורכב). הסכמי גירושין “סטנדרטיים” ללא מחלוקות מיוחדות אפשר למצוא גם סביב 6-8 אלף ש”ח אצל משרדים רבים, במיוחד בפריפריה או אצל עורכי דין בתחילת דרכם. כך או כך, אפילו הצד היקר של טווח זה נמוך בהרבה מהוצאות של ניהול תיק בבית משפט, ולכן מבחינה כלכלית גרידא, יש תמריץ ברור להגיע להסכמות ולנסח הסכם במקום להיגרר לבית משפט. נדגיש שגם אם בחרתם לנסות לנסח הסכם גירושין בעצמכם או בעזרת מגשר, לא לוותר על בדיקה של עו”ד מקצועי לפני שחותמים, זה שווה את ההוצאה הנוספת, כדי למנוע טעויות גורליות שעולות אחר כך עשרות מונים בניסיון לתקן או להתדיין.
ערך מוסף של עורך דין מנוסה: לעיתים קרובות עולה השאלה, האם שווה לשכור את שירותיו של “כוכב” בתחום ולשלם שכר גבוה, או להסתפק בעורך דין זול יותר? התשובה תלויה כמובן במורכבות המקרה. מומחים מדגישים שאם המקרה כולל למשל חלוקת רכוש מסועפת (כמה נכסי נדל”ן, עסק או חברה, זכויות סוציאליות גבוהות), או טענות מורכבות במשמורת (למשל חשד לניכור הורי, רילוקיישן עם הילדים), כדאי מאוד להשקיע בעורך דין בקיא ובעל ניסיון ספציפי בתחום ולא לבחור בהצעה הכי זולה. עורך דין מיומן אולי יעלה כפול, אבל עשוי להציל לך הרבה יותר בטווח הארוך, בין אם בקבלת חלק גדול יותר מהרכוש, קביעת מזונות הוגנים יותר, או מניעת טעויות בלתי הפיכות בהסכם. יתרה מכך, ידע בפסיקה עדכנית הוא דבר שממש מתורגם לכסף: למשל, עו”ד שמתמצא בפסיקת העליון החדשה בעניין מזונות משמורת משותפת (נעסוק בכך מיד) יוכל לחסוך ללקוח שלו תשלומים של אלפי שקלים בחודש, לעומת עו”ד שאינו “מעודכן” וימשיך לטעון לפי כללים ישנים. לכן, אל תתביישו לשאול את העו”ד המועמד על ניסיונו בתיקי גירושין דומים לשלכם, ואפילו על הצלחות קודמות או תקדימים שהוא היה מעורב בהם. למשל, עו”ד מאיה רוטנברג, ממשרדי עורכי הדין המובילים בתחום הגירושין, יצגה את הבעל במקרה תקדימי בפני בית המשפט העליון (בע”מ 919/15) ששינה את כללי המשחק של מזונות במשמורת משותפת לטובת אבות. בפודקאסט הסבירה רוטנברג שהפסיקה ביטלה למעשה את החיוב האוטומטי שהיה על אבות לשלם מזונות מלאים גם במשמורת שווה, ובזכות הידע והטיעונים הנכונים ניתן להפחית את נטל המזונות על אבות במצבים של חלוקת זמנים שווה. דוגמה זו מראה שידע משפטי עדכני הוא כוח: לקוח עם עו”ד שמכיר תקדים כזה עשוי לשלם 1,500 ש”ח מזונות במקום 7,000 ש”ח כפי שהיה לפני כן, חיסכון של עשרות אלפי ש”ח בשנה.
גישור ובוררות: חלופות זולות יותר?
לא כל הליך גירושין חייב להתנהל כקרב בבית משפט. למעשה, כיום יותר ויותר זוגות בישראל מבינים שכדאי לנסות קודם כל את אפיק הגישור או הליך שיתופי לפני שפונים לליטיגציה. גישור גירושין הוא תהליך שבו בני הזוג נפגשים עם מגשר ניטרלי (לרוב עו”ד בהכשרתו) שעוזר להם לגבש הסכם גירושין מוסכם, במקום שכל אחד ילחם על שלו בערכאות.
היתרונות הכלכליים של גישור משמעותיים: הליך גישור אורך בממוצע רק 3–4 מפגשים על פני חודש-חודשיים, עולה כרבע עד עשירית ממחיר הליך משפטי, ומוביל להסכם הוגן שמקובל על שני הצדדים (מה שמקטין גם את הסיכוי לחזור להתדיינויות אחרי הגט). במונחים כספיים, עלות הגישור עצמו נעה בדרך כלל בין 5,000 ₪ ל-10,000 ₪ לכל צד, סה”כ 10,000–20,000 ₪ לשניהם. זאת לעומת 50-100 אלף בהליך משפטי, כאמור. מעבר לכך, ישנה עלות לכתיבת ההסכם הסופי בצורה משפטית, מגשרים רבים מפנים לעו”ד לצורך ניסוח ההסכם. כתיבת הסכם גירושין ע”י עורך דין במסגרת גישור עולה עוד 6,000–10,000 ₪ (תלוי מורכבות), אך לעיתים המגשר עצמו הוא עו”ד שמכליל את הניסוח במחיר. לכן, בסך הכל תהליך גישור מלא עד הסכם מאושר יכול להיות בסביבות 15,000 ₪ לכל צד במקרה המורכב, או אפילו פחות מזה בפשוטים. כפי שמרכז הגישור “מוסכם” מדגיש: “מחירו של גישור בערך עשירית מהליך משפטי”, וזה עוד לפני שמתחשבים במחירים הבלתי מוחשיים כמו עוגמת נפש וזמן.
בנוסף לגישור הקלאסי, קיימת גם שיטת “גירושין בשיתוף פעולה” (Collaborative Divorce), מסלול שבו כל צד כן שוכר עו”ד, אבל שני עורכי הדין מחויבים לעבוד בשיתוף פעולה ולא כיריבים, ולהגיע להסכם בדרכי שלום. זה מעין שילוב של ייעוץ משפטי פרטני עם אווירה של גישור. עלות הליך כזה מוערכת ב20,000–30,000 ₪ לכל צד, יקר מגישור רגיל (כי כאן משלמים בעצם לשני עורכי דין במקום למגשר יחיד), אבל עדיין זול משמעותית מניהול תביעה בבית משפט לכל אורכה. מודל זה מתאים לזוגות שרוצים תמיכה של עו”ד משל עצמם אך מוכנים להתחייב מראש שלא לפנות לבית משפט אלא לסגור עניינים סביב שולחן. בישראל זה עדיין לא נפוץ מאוד, אך מתחיל לחלחל.
אפשרות נוספת היא בוררות משפחתית: למנות גורם נטרלי (למשל עו”ד ותיק או שופט בדימוס) כבורר שיכריע במחלוקות. הליך כזה מתנהל כמעט כמו משפט, רק מחוץ לבית המשפט, ויתרונו בכך שהוא מהיר יותר (אין תלות ביומן העמוס של השופטים) ולעיתים זול יותר. מרכז “מוסכם” מציין כי בוררות בגירושין יכולה לעלות סביב 20,000 ₪ סה”כ (חד-פעמי לבורר). בפורמט זה, חוסכים את שכר הטרחה הגבוה של ניהול תיק לאורך שנים, אך כן משלמים לבורר עבור זמנו. ישנם בוררים שהם עצמם עורכי דין מנוסים בתחום, ולעיתים בוררות היא פתרון טוב כשיש צורך בהכרעה חיצונית אבל בני הזוג רוצים להימנע מחשיפה פומבית בבית משפט ולהאיץ תהליכים. כמובן, בוררות דורשת הסכמה של שני הצדדים, ובדרך כלל קובעים מראש שהחלטת הבורר תהיה סופית ומחייבת כפסק דין. עלות של ~20 אלף ₪ כפי שנאמר כוללת מספר ישיבות ואת כתיבת פסק הבוררות, ואם רוצים לערער על הבורר צריך היתר מיוחד, לרוב לא מאפשרים אלא בטעויות חריגות.
מתי גישור לא יתאים? יש להבין שלא כל זוג יכול לפתור דברים בגישור. במקרים של אלימות במשפחה, יחסי כוח מאוד לא שוויוניים, או כאשר צד אחד לא מעוניין באמת להתגרש ומשתמש בגישור רק כדי למשוך זמן, הגישור לא יהיה יעיל ואף עלול להזיק. כמו שהמגשרים עצמם מודים: במצב של אלימות חמורה או בגידה שגרמה למשקעים קשים, קשה לשני הצדדים לשבת ולדבר בתום לב. במקרים כאלו, אין מנוס ממסלול משפטי (או לפחות פתיחה בהליך של יישוב סכסוך פורמלי, ראה בהמשך). אך עבור רוב הזוגות המתגרשים, בפרט אלו שיש להם ילדים ורוצים לשמור על מערכת יחסים סבירה כהורים, כדאי מאוד לנסות גישור לפני שפוצחים במלחמה. בתי המשפט בישראל אף מעודדים זאת: כיום חובה להתחיל תהליך גירושין בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, שבמהלכה מפנים את בני הזוג לפגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט כדי לבדוק אפשרות של הסכמות (הליך קדם-משפטי זה הוא ללא עלות כמעט, אגרה בסביבות 100 ש”ח, ואם מצליח לחסוך תביעות זה רווח נקי לשני הצדדים).
חשוב גם להזכיר שישנם מקרים שבהם הצדדים מתחילים בגישור אך נאלצים לעבור בסוף לבית משפט, למשל, אם בגישור נחשפת פתאום תרמית (אחד הסתיר נכסים מהשני) או שצד אחד מנסה לכפות תנאים לא הוגנים. הגישור דורש רצון טוב ונכונות לפשרה משני הכיוונים. אם תנאים אלו לא קיימים, עדיף אולי לא לבזבז זמן וכסף בגישור כושל, אלא ללכת ישר להליך משפטי, אף שהוא יקר יותר, כדי לקבל הכרעה מחייבת. בהתאם, לעיתים ממליצים: נסו גישור, אבל אל “תשרפו” את כל התקציב עליו, קבעו לכם גבול של מספר מפגשים או פרק זמן, ואם רואים שזה לא מתקדם, עברו לתוכנית ב’. היתרון הוא שגם אחרי שהתגלעו מאבקים משפטיים, אפשר בכל שלב לעצור ולפנות לגישור (אפילו באמצע משפט ניתן בהסכמת הצדדים לצאת להפסקת גישור ולהגיש הסכם פשרה). כלומר, הגישור והמשפט הם לא מסלולים שננעלים, אפשר לשלב ביניהם.
גישור מוצלח הוא הדרך הזולה ביותר להתגרש. בתי המשפט לענייני משפחה עצמם מצהירים ש”נכון וכדאי לנסות אותו לפני שבוחרים כל אלטרנטיבה אחרת”. זה מהיר יותר, זול יותר, בריא יותר לנפש של כולם, ובעיקר מאפשר לכם להחליט על גורלכם בעצמכם, במקום למסור את השליטה בידיים של שופט זר.
עלויות מיוחדות בסכסוכי רכוש, מזונות, משמורת ועוד, פירוט לפי נושא
כעת נבחן שורה של סוגיות מפתח המתעוררות כמעט בכל גירושין, ונסביר את ההשלכות הכלכליות של כל אחת מהן. חלק מהנושאים הללו יכולים להיפתר בקלות ובזול בהסכמה, או להפוך למערכה יקרה בבית משפט, תלוי בדינמיקה בין בני הזוג. נציג גם דוגמאות ופסיקות חשובות בכל תחום, על מנת להמחיש כיצד הדברים עובדים בפועל.
1. חלוקת רכוש וזכויות פיננסיות: זהו אחד המוקדים העיקריים של עלויות. ראשית, אם יש לבני הזוג רכוש משותף רב, למשל דירת מגורים, חסכונות ניכרים, עסק משותף או מניות, עצם הצורך להעריך את שווי הנכסים יכול לייצר הוצאה. פעמים רבות שוכרים שמאי מקרקעין להערכת שווי הדירה, או רואה חשבון/אקטואר להערכת שווי עסק, מוניטין מקצועי, קרנות פנסיה וכד’. שכר טרחת מומחים כאלה נע בדרך כלל בין 2,000 ל-10,000 ₪ לכל הערכה, תלוי במורכבות. לדוגמה, שמאי דירות גובה אולי 2-3 אלף ₪ לחוות דעת סטנדרטית, אבל אקטואר המתבקש לחשב זכויות פנסיה של עובד מדינה במשך 30 שנה עשוי לבקש 5-7 אלף ש”ח. אם יש חשד שאחד הצדדים מסתיר נכסים או הבריח רכוש (נושא שכיח בגירושין מורכבים), הצד השני אולי ישכור חוקר פרטי כלכלי כדי להתחקות אחר רכוש מוסתר. חוקרים פרטיים בתחום זה גובים בד”כ לפי שעות מעקב או פרויקט: שעת מעקב אופיינית עולה 400-700 ₪, וחקירה כלכלית מקיפה יכולה להגיע גם ל-10,000-20,000 ₪ תלוי בהיקף. לדוגמה, משרד חקירות מציין ש”חקירת בגידה דורשת מעקבים וצילום, במחיר 300-700 ₪ לשעה, ואילו חקירה כלכלית מעמיקה עשויה לעלות 3,500-10,000 ₪”. אלו כמובן עלויות וולונטריות, אין חובה לשכור חוקר, רק אם הצד חושד ומעוניין בהוכחות.
ברמה המשפטית, בישראל חל חוק יחסי ממון שקובע עקרון של איזון משאבים, כלומר חלוקה שוויונית של הרכוש שנצבר במהלך הנישואין (למעט חריגים כמו נכסים מלפני הנישואין, ירושות ומתנות אישיות וכו’). לרוב, המחלוקות המשפטיות בנושאי רכוש נסובות סביב שאלת החריגים: האם נכס מסוים הוא משותף או לא, איך להעריך שווי של נכס לא מוחשי (כגון כושר השתכרות עתידי), האם אחד הצדדים זכאי ליותר בגלל “נסיבות מיוחדות” וכו’. תיקים כאלה, כאשר הם מתנגשים בבית משפט, כרוכים בהרבה ימי דיון, מומחים (כפי שציינו) ולעיתים גם כינוס נכסים (כשצריך למכור נכס, ממנים כונס נכסים בתשלום). למשל, פירוק שיתוף בדירה עשוי לכלול שכר טרחה לכונס (עו”ד חיצוני) בסך אחוזים משווי הנכס. בהחלט היו מקרים שבהם זוגות “איבדו” חלק משמעותי מהרכוש לסעיפי עלות: בין שכ”ט עו”ד, שמאים, כונסים ומסים, נוגסות עלויות התהליך בעוגת הרכוש הכוללת. זהו אחד המניעים לכך שבתי המשפט מעודדים להגיע לפשרות רכושיות במקום להתכתש עד הסוף המר.
נספר כדוגמה מקרה שאירע: זוג חתם על הסכם גירושין לפני 21 שנה, שבו חילקו את כל הרכוש. למרות זאת, כעבור שנים ניסה הבעל לתבוע חלוקת רכוש מחדש בטענה שההסכם “לא תקף כי נשארנו לגור יחד אחרי הגט”. בית המשפט למשפחה בירושלים דחה מיד את התביעה, כי ההסכם המקורי אושר בזמנו בבית משפט ויש לו תוקף של פסק דין שלא בוטל. השופט אף קבע שהבעל נהג בחוסר תום לב כשהסתיר את ההסכם הזה וניסה לפתוח מחדש את נושא הרכוש, וחייב אותו לשלם 6,000 ₪ הוצאות, 4,000 לאשתו ועוד 2,000 לאוצר המדינה, על השימוש לרעה בהליכי משפט. מקרה זה ממחיש שבתי המשפט לא אוהבים “מקצי שיפורים” אחרי הסכמים, וינסו לחסום מהלכים כאלו עם חיוב בהוצאות. עבורנו, הנקודה היא שכל ניסיון לתבוע בענייני רכוש מעבר למה שכבר סוכם רק מוסיף עלויות (כאן 6,000 ש”ח קנס לבעל), ולכן עדיף לפתור היטב מראש את הסוגיה הרכושית בצורה סופית, מאשר לחזור אליה כעבור שנים.
עוד פסיקה מעניינת: בפסק דין בעמ”ש (ערעור משפחה) 10884-03-16 נדונה שאלה לגבי בית שנרכש לפני הנישואין על שם אחד מבני הזוג, האם הוא נכנס לחלוקה או לא. עו”ד מאיה רוטנברג, שכתבה על מקרה זה, הסבירה שבית המשפט התייחס לסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון וקבע כללים לגבי נכס חיצוני שהשביחו יחד. בלי להיכנס לכל הפרטים, רק נדגיש שמי שלא בקי בסעיפי החוק והחריגים עלול לוותר או לדרוש רכוש לא לו, ושוב, זה עולה כסף. במילים אחרות: סוגיית הרכוש היא לעיתים “משחק סכום אפס”, מה שצד א’ יקבל צד ב’ יפסיד, ולכן שני הצדדים שוכרים את מיטב עורכי הדין לטפל בה. אם זה מתפתח לקרב משפטי, זה הופך לחלק היקר ביותר של הליך הגירושין.
2. מזונות ילדים ומזונות אישה: נושא המזונות משפיע על עלויות הגירושין בשני אופנים, גם כנושא משפטי מרכזי שמצריך התדיינות (ולכן עלות ייצוג), וגם כתוצאה כספית לטווח ארוך (סכומי המזונות עצמם, שאמנם לא “עלות התהליך” אלא תשלומים לאחר הגירושין, אך בהחלט חלק מהתמונה הכלכלית).
בהקשר של עלות ההליך: תביעת מזונות היא אולי התביעה הנפוצה ביותר לצד הגירושין עצמו. אגרת הגשתה, כאמור, כ-240 ₪, נמוך יחסית, אבל שכר טרחת עו”ד עבור ניהול תביעת מזונות יכול להיות משמעותי. יש עורכי דין שגובים אחוזים מסכום המזונות שייפסק לטובת הלקוח (מודל “אחוזים מהתוצאה”), או סכום גלובלי דומה לתביעות רכוש. משום כך, לעיתים צד אחד תובע סכום מזונות מופרז (לכאורה), מה שמוביל את הצד השני להילחם בכל הכוח להפחתת הסכום. מאבקים אלה עולים כסף רב לשני הצדדים.
דיני המזונות בישראל עברו טלטלה גדולה בפסק דין בע”מ 919/15 (ביהמ”ש העליון, 2017) שהזכרנו. עד אז, הכלל היה שאב חייב במזונות הילדים הקטינים ללא תלות בזמני השהות או בהכנסות האם (לפחות לגבי ילדים מעל גיל 6, מתחת לגיל 6 בכל מקרה האב חייב לפי הדין האישי). בפסיקה זו נקבע שבמשמורת משותפת ובכנסות דומות, שני ההורים יחלקו במזונות הילדים באופן שוויוני, והחיוב על האב יופחת משמעותית. תוצאת הפסיקה: אבות רבים החלו לפתוח תיקי משמורת משותפת כדי להפחית מזונות, ואמהות מצדן נאלצו להתגונן משפטית יותר כדי לא לספוג ירידה בתמיכה. התחוללה “מלחמת מזונות” חדשה. עו”ד מאיה רוטנברג, כאמור, ייצגה את אחד האבות בפרשה תקדימית זו, ופרסמה הסברים על המשמעויות הכוללניות שלה: למעשה בוטל “החיוב האוטומטי” שהיה על גברים לשלם את מלוא מזונות הילדים מעל גיל 6. כיום, כל מקרה נבחן פרטנית, בהתאם לחלוקת הזמנים והכנסות ההורים, מה שהוסיף מורכבות לחישוב המזונות בכל תיק ותיק.
כמה מזונות משלמים? תלוי במצב. במדינות אחרות יש נוסחאות ברורות, בישראל פחות. בכל זאת, נהוג לדבר באופן גס על סכומים של 1,200–2,000 ₪ לחודש לכל ילד כמינימום מקובל (הכולל מדור והוצאות מדור חלק יחסי). כמובן, בבתים עמידים יותר נפסקים גם 3,000 ו-4,000 ₪ לילד ואף יותר, במיוחד כשהאב בעל הכנסה גבוהה מאוד. למשל, במקרה שפורסם, אב עשיר מאוד נדרש לשלם מזונות גבוהים כדי לשמר לילדיו רמת חיים גבוהה. מן העבר השני, יש מצבים של משמורת משותפת שבהם האב משלם סכום מזערי, נאמר 500 ₪ לילד, או אפילו אפס, אם ממש חולקים שווה בשווה והכנסות שוות. נשים רבות חוששות מהפחתת המזונות, ולכן הנושא הזה טעון רגשית וכלכלית.
מבחינת עלות ההליך, חשוב לציין שגם אחרי הגירושין, אם יש שינוי נסיבות, הצדדים עלולים לחזור להתדיין על המזונות (למשל אם האב מפוטר מעבודתו ומבקש להפחית מזונות, או להיפך, אם הכנסתו קפצה והאם תובעת העלאה). כל “סיבוב שני” כזה הוא למעשה תיק משפטי נוסף, שוב עו”ד, שוב אגרות. אגרה לבקשה לשינוי מזונות אינה גבוהה (כמה מאות ש”ח), אבל שכר טרחה בהחלט יכול להיות כמה אלפי שקלים גם כן. לכן, רצוי לנסות מלכתחילה לקבוע סכום מזונות הוגן ובר-קיימא כדי להימנע מחזרה לבית משפט.
לבסוף, נזכיר את מזונות האישה: לפי הדין העברי, בעל חייב במזונות אשתו כל עוד הם נשואים (אם היא “זכאית” לכך ועומדת בחובותיה). עם הגשת תביעת גירושין, נשים רבות מגישות גם תביעת מזונות אישה, לפחות עבור התקופה עד שיגיע הגט. סכומים אלו תלויים ברמת החיים שהייתה, בהכנסות האישיות של האישה וכו’. כיום ברוב הבתים שני בני הזוג עובדים, כך שפחות מקרים של מזונות אישה משמעותיים מגיעים לבתי משפט. אך עדיין, אם האישה הייתה עקרת בית, יש מצב לפסיקת מזונות אישה שיכולים להגיע לכמה אלפי ש”ח בחודש לתקופה זמנית. גם פה, כמו במזונות ילדים, יש נטייה לצדדים להשתמש בכלים טקטיים: אישה יכולה לתבוע מזונות גבוהים כדי ללחוץ על הבעל בגט, בעל יכול מנגד לטעון שאשתו “מורדת” ולא זכאית למזונות כלל. וכל זה, מניב עוד דיונים ועלויות.
בקיצור, מוטב לנסות להגיע להסכמות במזונות אם אפשר. זה נושא שקל יחסית לבצע בו חישוב מתמטי פשוט של צרכים והכנסות, ולחסוך את עלות הוויכוח בבית משפט. יש היום כלים כמו מחשבון מזונות (באתר הנהלת בתי המשפט או הביטוח הלאומי) שנותנים הערכה. וחשוב לזכור: מזונות ילדים ניתנים לשינוי בעתיד אם הנסיבות משתנות, אז גם אם התפשרתם כעת, תמיד אפשר לעדכן בהמשך בהסכמה או בפנייה חוזרת לבית משפט, במקום להשקיע הון בריב עכשווי.
3. משמורת וזמני שהות (הסדרי ראייה): סוגיה זו קשורה בקשר הדוק למזונות, אבל יש לה היבט משלה. המונח “משמורת” מתייחס להורה שאצלנו הילדים גרים באופן עיקרי, ו”הסדרי שהות”, כמה זמן הילדים עם כל הורה. כיום מאוד רווח המודל של משמורת משותפת (זמני שהות שווים או קרובים לכך), במיוחד עבור ילדים מעל גיל 6.
מבחינת עלויות ההליך, נושא המשמורת יכול לגרור תסקירי רווחה ובדיקות מסוגלות הורית. בתי המשפט נוהגים למנות עובד/ת סוציאלי/ת לסדרי דין שיערוך תסקיר על המשפחה, זה שירות שנעשה דרך הרווחה הממלכתית וללא עלות ישירה לצדדים. כלומר, בניגוד לחוות דעת מומחה פרטית, התסקיר ניתן “בחינם” (ממומן על ידי המדינה). במקרים מסובכים מאוד או כאשר התסקיר לא מכריע, בית המשפט יכול למנות פסיכולוג קליני או פסיכיאטר כמומחה פרטי לבדיקת המשפחה, ואז שכר טרחתו משולם על ידי הצדדים בחלקים שווים, ולרוב עומד על סדר גודל של 10,000–20,000 ₪. זה נדיר יחסית, שמור למקרי קיצון של מחלוקת חריפה (כמו טענות לניכור הורי, או מצב נפשי בעייתי של אחד ההורים).
עוד זווית היא מקרים של מרכז קשר: כאשר הורה לא מתפקד זקוק לפיקוח בעת המפגשים עם הילד, יש מרכזי קשר של הרווחה (ללא עלות לצדדים), אך אם רוצים סידור פרטי (מטפל צמוד למשל), זו עלות שההורה עשוי לשלם פר שעה. ברוב המקרים לא נוקטים בכך אלא משתמשים בשירות הציבורי.
אם ההורים מסכימים על משמורת ומשתפים פעולה, אין הוצאה מיוחדת, רק עלות ניסוח ההסכם שכולל את הסדרי המשמורת (כחלק משכר הטרחה הכולל). אך אם לא, עלולות להיות הרבה הופעות בדיונים (כל דיון = עלות), לעיתים מינוי אפוטרופוס לדין לילדים (עורך דין נפרד שמייצג את הקטינים, שירות שעלותו משולמת מקופת המדינה לרוב, או במקרים פרטיים נדירים הצדדים משלמים).
נדגיש פה היבט חשוב: רילוקיישן (הגירת קטינים לחו”ל), כאשר אחד ההורים רוצה לעבור למדינה אחרת עם הילדים, וההורה השני מתנגד, זה אחד הסכסוכים היקרים והקשים ביותר. הוא כולל בדרך כלל חוות דעת מומחים על ההשפעה על הילדים, דיונים רבים בכל הערכאות, ולעיתים גם עימות עם מערכות משפט זרות (אם למשל אחד ההורים כבר לקח את הילד לחו”ל בניגוד להסכמה, נכנסים לאמנות בין-לאומיות, אמנת האג וכו’). מקרה רילוקיישן טיפוסי יכול לעלות לכל צד עשרות אלפי שקלים בקלות, משום שמעבר להליכים בארץ ייתכן וצריך לערב גם עו”ד במדינת היעד, מתרגמים, טיסות לחקירות ועוד. זהו תחום שבו למומחיות עו”ד חשיבות מכרעת, עורך דין שמתמחה ברילוקיישן ידע אולי למנוע את המשבר לפני שיקרה, על ידי צעדים משפטיים מהירים (כמו צו עיכוב יציאת קטינים מהארץ, שמנפיקים מיד כשעולה חשש לחטיפה). אגרה לבקשת צו עיכוב יציאה היא מינימלית, אולי כ-50 שקלים (סמלית), אבל אם החמצתם את המועד והילד הוטס לחו”ל, אז העלות להפוך את הגלגל היא עצומה. לכן, בתחום המשמורת, לפעמים החלטות מונעות בזמן הנכון שוות הרבה כסף.
4. בגידה והשלכותיה הכספיות: בגידה של אחד מבני הזוג היא לא רק דרמה אישית, לעיתים יש לה גם משמעות משפטית, במיוחד ברבנות. חשוב לדעת: בבית המשפט לענייני משפחה, בגידה כשלעצמה אינה קריטריון בחלוקת רכוש או משמורת (למעט אם ההורה הכניס הביתה בן זוג חדש שפוגע בטובת הילדים, מקרים נדירים). כלומר, אין “פיצויי ניאוף” בחוק האזרחי. אולם, בבתי הדין הרבניים, אם אישה בגדה בבעלה (קיימה יחסים עם אחר), היא מאבדת את זכותה למזונות אישה ולכתובה. מאידך, לבעל שבגד אין סנקציה ממונית מיוחדת (פרט לכך שאישה יכולה לעתים לדרוש גט מיידי). לכן, אם התיק נדון ברבנות, סוגיית הבגידה יכולה להפוך לדיון הוכחות: הבעל מנסה להוכיח שאשתו נאפה כדי לא לשלם כתובה (שלעיתים הסכום שלה מגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים), והאישה מכחישה. או להפך, אישה מנסה להוכיח שבעלה בגד כדי לקבל גט ללא תנאים (למשל כדי שלא יצטרכו שלום בית). הוכחת בגידה יכולה להתבסס על עדויות, צילומים, תכתובות, וכאן כאמור נכנסים לפעמים חוקרים פרטיים לתמונה. חוקר פרטי המתמחה ב”תפיסת בן זוג בוגד” יעקוב, יצלם ויאסוף ראיות, בעלות שכבר ציינו קודם (כמה אלפי שקלים למעקב בימי חשד). יש זוגות ששופכים על זה הון, רק כדי להוכיח נקודה עקרונית בביה”ד הרבני. האם זה משתלם? תלוי: אם לאישה יש כתובה על סך 500,000 ש”ח, אולי הבעל ישקיע 10,000 ש”ח בחוקר כדי להתחמק מתשלום הכתובה בהוכחת בגידתה. אם הכתובה בסיסית ( למשל 18,000 ש”ח), המאבק פחות “כדאי” כלכלית. לפעמים זה יותר עניין של עיקרון או רצון לחשוף את האמת, ואז העלויות פחות רציונליות.
בנוסף, יש תופעה של תביעות נזיקין בגין בגידה: בעל או אישה שתובעים את המאהב/ת של בן הזוג על “פגיעה בקשר הנישואין”. בעבר בתי המשפט נמנעו מלתת סעדים כאלה, אך היו מקרים שבהם נפסק פיצוי על עוגמת נפש כאשר הוכח שהצד השלישי הרס משפחה ביודעין. תביעות כאלה הן חריגות, אך כשקורות, שוב זה עוד הליך משפטי שמצריך עורך דין והוצאות. לעיתים משתמשים באיום של תביעה כזו כקלף מיקוח: “אל תדרשי X ואני לא אתבע את הבוגדת”. בהקשר זה, מעניין להזכיר כי במדינות כמו ארה”ב (במדינות דרום מסוימות) יש ממש עילה חוקית של “Alienation of affection” שמאפשרת לבעל לתבוע את המאהב. בישראל זה לא מוסדר בחוק, אבל בפסיקה נפתח פתח מצומצם.
בגידה בעיקר משפיעה על העלויות אם הצדדים מחליטים להפוך אותה לקלף משפטי. הרבה זוגות, במיוחד חילונים, בוחרים פשוט להשאיר את הנושא מחוץ לדיון המשפטי ולסיים יפה כמה שאפשר, ואז חוסכים את “משפטי הבגידה” היקרים. אחרים, מסיבות ערכיות, לא מוכנים לוותר, ואז משלמים על העיקרון. ההמלצה הכללית של מומחים היא: אל תתנו לרגשות הנקם לייקר לכם את הגירושין שלא לצורך. אם הבגידה לא משפיעה על ענייני רכוש וילדים באופן ישיר, מוטב להתקדם הלאה ולא לנהל משפט הוכחות יקר ומתוקשר סביבה.
5. ידועים בציבור, פרידה ללא נישואין: מה לגבי זוגות שחיו יחד שנים כלא-נשואים (ידועים בציבור) ונפרדים? מבחינת ילדים משותפים, הדין זהה, צריך להסדיר משמורת, מזונות, הסדרי שהות, בדיוק כמו אצל זוג נשוי שמתגרש, כולל אפשרות לתבוע בבית משפט אם אין הסכמה. ההבדל הוא שאין “גט” דתי, ואין רבנות מעורבת, כך שחוסכים את החלק הזה (ואת אגרת הרבנות וכו’). אך לעניין רכוש, לידועים בציבור אין חוק אוטומטי כמו חוק יחסי ממון, אלא הם כפופים לדיני הוכחות, צריך להוכיח שנכסים מסוימים היו משותפים או כוונת שיתוף. במילים אחרות, הרבה פעמים פרידה של ידועים בציבור הופכת לתיק מורכב יותר בענייני רכוש, כי אין ברירת מחדל ברורה בחוק. זה עלול דווקא לייקר הליכים, כי צריך לתבוע ולהוכיח בעלות בכל נכס. מצד שני, יש זוגות לא נשואים שדאגו מראש להסדיר בחוזה מה של מי, או שבפועל שמרו רכוש נפרד, ואז הפרידה יכולה להיות מאוד פשוטה (כל אחד לוקח את שלו).
נקודה נוספת היא שלידועה בציבור אין זכות למזונות אישה (כי לא נשואים), אבל בפסיקה התפתחה דוקטרינת “מזונות שיקומיים” או פיצויי הסתמכות שאישה לא נשואה יכולה לעתור אליהם אם נפרדה מבן זוגה ללא כלום אחרי שנים. התביעות הללו לא תמיד מצליחות, אבל זו עוד חזית אפשרית.
מצד טוב, ידועים בציבור לא צריכים לעבור ברבנות, אז אין סיכון של סרבנות גט, ואין כתובה, שני נושאים שיכולים להיות יקרים עבור נשואים. למעשה, יש עורכי דין שטוענים בחיוך ש”להיות ידוע בציבור זה הביטוח הזול ביותר נגד עלויות גירושין“. ואכן, ראינו בתקופת הקורונה עלייה בזוגות החיים יחד בלי להתחתן רשמית, בין היתר כדי להימנע מהביורוקרטיה והעלויות הכרוכות בפירוק נישואין. כמובן, גם לידועים בציבור כדאי לערוך הסכם ממון/לחיים משותפים מראש, כדי למנוע סכסוכים, הוצאה קטנה מראש (כמה אלפי שקלים לעריכת הסכם כזה) שחוסכת הון עתק בהמשך.
6. סרבנות גט ועגינות: סוגיה זו מיוחדת ליהודים הנשואים כדת משה וישראל. במצב שבן זוג אחד מסרב לתת גט, או נעלם, ההליך עלול להיתקע שנים. מבחינת עלויות, הדבר גורר התדיינות מתמשכת ברבנות, דיונים, בקשות חוזרות, הטלת סנקציות (כמו מאסר לסרבן), וכל אלה דורשים ייצוג משפטי לאורך זמן. יש נשים (ולעיתים גברים) שעברו שנים של הליכים בסרבנות, ושילמו לעו”ד לאורך כל התקופה. חלקן פנו גם לתביעות נזיקין נפרדות נגד הסרבן, בדרישה לפיצוי כספי על הנזק שנגרם מעיגונן. פסיקות מהשנים האחרונות אכן פסקו לעגונות פיצויים של מאות אלפי שקלים מהבעל הסרבן. אבל כדי לקבל זאת, האישה צריכה לממן תביעה אזרחית בערכאה אזרחית (בנוסף להליך ברבנות). ברור שלא כל אחת יכולה ולא לכל אחד יש ממילא מאיפה לשלם (אם הסרבן חסר נכסים, פסק דין נזיקי הוא תיאורטי). כך שסיטואציית סרבנות גט היא מהיקרות והכאובות שיש, לא רק כלכלית אלא נפשית. בממוצע, הערכה היא שתיק סרבנות מתמשך יכול להוסיף עשרות אלפי שקלים בהוצאות משפטיות. למרבה המזל, הנהלת בתי הדין הרבניים מדווחת על הגברת האכיפה והטלת סנקציות יעילות: בשנת 2024, למשל, התקבל חוק שמחריף צעדים נגד סרבני גט וכולל שלילת רישיון נהיגה, פרסום שמם ברבים, הגבלת כרטיסי אשראי ועוד. סנקציות אלו אמורות לצמצם את התופעה ולזרז מתן גטים, מה שיחסוך גם את הצורך בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים.
נסיים חלק זה באמירה: ככל שהנושא שבמחלוקת “נדיר” או חריג יותר, העלויות המשפטיות עולות. חילוקי דעות סטנדרטיים על כסף וילדים יש לכל זוג שני כמעט, ולכן יש פסיקה ונהלים די ברורים, והטיפול בהם ממוסד. אבל נושאים כמו סרבנות גט, חטיפת ילדים לחו”ל, אלימות קשה, עגינות, דורשים התערבות רבה יותר של מערכת המשפט ומומחים, והטיפול בהם ממושך ויקר. זאת סיבה נוספת שבגללה כדאי, עד כמה שאפשר, להימנע מהחרפת הסכסוך למקומות הקיצוניים הללו.
טיפים לחיסכון בעלויות וכיצד לבחור עורך דין מתאים
לאור כל מה שתואר, אין ספק שהליך גירושין עלול להיות כבד מבחינה כלכלית. אולם החדשות הטובות הן שבידי בני הזוג במידה רבה היכולת לשלוט ולהפחית את ההוצאות. בחלק זה נציג טיפים ועצות פרקטיות שיעזרו לכם לחסוך כסף (וזמן), וכן נתייחס לשאלת בחירת עורך הדין, איך לעשות זאת בחוכמה, תוך התייחסות למדריכי דירוג והמלצות.
טיפים לצמצום הוצאות בהליך גירושין:
- לנסות הליך חלופי לפני בית משפט: ההמלצה מס’ 1 של כל מומחה היא פניה לגישור תחילה. במקום לרוץ לתביעות, נסו לפתור את המחלוקת עם מגשר ניטרלי. גישור מוצלח יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים. גם אם לא תגיעו להסכם כולל, לעיתים סוגיות מסוימות נפתרות וחוסכות לפחות חלק מהדיונים. לחלופין, ניתן לנסות ייעוץ זוגי/טיפולי לפני ההחלטה על גירושין, היו מקרים שבהם שיקום הנישואין חסך את הגירושין כליל (והרי אין חיסכון גדול מזה).
- להגיש תביעה בהסכמה (אם אפשר): בישראל, כאמור, פתיחת תיק גירושין “בהסכמה” הן ברבנות והן בבית המשפט עולה פחות מחצי מאשר תיק ללא הסכמה. אם אתם מסוגלים לשתף פעולה לפחות בשלב הראשוני, הגישו יחדיו בהסכמה, זה חוסך אגרות כפולות. בנוסף, תביעה ללא סעיפי “אשם” (כלומר לא להטיח האשמות קשות בכתב התביעה) עשויה ליצור אווירה טובה יותר למו”מ ולחסוך הסלמה שמייקרת הכל.
- עורך דין אחד לשניכם: זה נשמע נגד האינסטינקט, אבל במקרים פשוטים וידידותיים ניתן לשכור עו”ד אחד נייטרלי שינסח את ההסכם, במקום שכל צד יביא עו”ד משלו. כך משלמים שכר טרחה אחד במקום שניים. כמובן, זה אפשרי רק כשהרמה הבסיסית של האמון עדיין קיימת. כמו כן, עו”ד יחיד לא יוכל לתת יעוץ פרטני מוטה לכל אחד מכם (כי הוא צריך להישאר נייטרלי), אבל הוא כן ידאג שההסכם יהיה חוקי ומאוזן. בהרבה גירושין בהסכמה עושים זאת וכך חוסכים לפחות 50% מעלות הייצוג.
- סגירת נושאים מחוץ לכותלי בית המשפט: נסו להסכים מראש על כמה שיותר נושאים עוד לפני שמעורבים עורכי דין גדולים. למשל, אם כבר החלטתם איך לחלק את הרכוש באופן כללי, תבואו עם זה כתנאי פתיחה. ככל שיש פחות מחלוקות “על השולחן”, התיק המשפטי יהיה ממוקד יותר וזול יותר. אפילו הסכמה על עניין אחד, נגיד ששניכם רוצים משמורת משותפת, תחסוך דיונים ומומחים בנושא הזה.
- לשמור על תקשורת עניינית ולהימנע מהסלמה: מלחמות אגו ועקרון הן יקרות! אם שומרים על כבוד הדדי וממוקדים בעיקר (עתיד הילדים, למשל) אפשר למנוע הרבה הליכים מיותרים. דוגמאות נפוצות: במקום לריב על חפצים וכספים קטנים, ותרו, תחסכו את שכר הטרחה שהיה גדול מערכם. במקום לרוץ לבית משפט לכל ריב קטן על זמני שהות, דברו, גמישו עמדות, פשרה קטנה תחסוך הליך יקר. זכרו שכל דיון משפטי עולה לכם כסף, אז תשקלו: האם המאבק הזה “שווה” 5,000 ₪ הוצאות עו”ד? אם לא בטוח, אולי יש פתרון זול יותר.
- התנהלות שקולה כדי לא לגרום להליכים מיותרים: דוגמה לכך, אל תעלימו כספים ואל תבצעו פעולות שיאלצו את הצד השני לבקש מיד צווים ופתיחת הליכים. למשל, אם בעל חושד שאשתו תבריח כסף ומיד רץ לבקש צו עיקול לנכסים, זה פותח חזית עם עלויות. עדיף לשתף פעולה בגילוי מסמכים ובשקיפות פיננסית, וכך אין צורך בצווים כפויים. שקיפות וחלוקת מידע תמנע “מרוץ סמכויות” והליכים דחופים שכולם עולים כסף.
- יעילות בהליכים עצמם: אם כבר בבית משפט, אפשר לחסוך בעלויות ע”י ייעול התהליך: להגיש מסמכים בזמן כדי למנוע דחיות, לא להתיש בבקשות סרק שיביאו רק הוצאות לחובתכם, לנסות להתכנס לפשרות ביניים (למשל הסכמה זמנית על מזונות זמניים כדי לא לקיים דיון שלם על כך). גם משך הזמן חשוב, הליך קצר עולה פחות. לפעמים שווה להתגמש ולהתפשר עכשיו, מאשר לקבל אולי עוד 10% בזכויות אחרי משפט של 3 שנים שעל הדרך שרף 30% על שכ”ט.
- בדיקת זכאות לסיוע משפטי או הנחות: כפי שציינו קודם, אם מצבכם מקשה על מימון עו”ד, אל תהססו לפנות ללשכה לסיוע משפטי. יש סיוע לגברים ולנשים כאחד, בקריטריונים מסוימים. כמו כן, ארגוני סיוע לעגונות, לנשים נפגעות אלימות, וכד’, מעניקים ייעוץ וייצוג חינם או מסובסד. גם חלק מלשכות הרווחה מפנות לפרו bono. ניצול משאבים אלה יכול literally לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים.
- חשיבה לטווח ארוך: אל תחסכו על מה שחשוב באמת!, זה אולי נשמע סותר לחיסכון, אבל הכוונה היא: אם יש עניין קריטי (למשל בטיחות הילדים, או זכויות לפנסיה גדולה), שווה להשקיע בעו”ד טוב ובהליכים הדרושים כדי לקבל פתרון נכון. חיסכון במקום הלא נכון עלול להביא להפסד עתידי גדול יותר. החוכמה היא לזהות היכן אפשר לחסוך (הוצאות מיותרות) והיכן ממש לא.
איך לבחור עורך דין לגירושין בצורה חכמה:
בחירת עו”ד משפחה היא החלטה חשובה שמשפיעה לא רק על הכיס אלא גם על תוצאות ההליך. הנה כמה דגשים:
- התאמת העו”ד למקרה: כפי שהסברנו, אם יש בתיק דגש מיוחד, למשל חלוקת רכוש מורכבת, בגידה הדורשת התייחסות הלכתית, או רצון לגישור, בחרו עו”ד שיש לו ניסיון ספציפי בתחום הזה. יש עורכי דין שמתמחים במיוחד בהיבטים פיננסיים של גירושין (רואי חשבון בהכשרתם, או כאלה שטיפלו בתיקי היי-טק, חברות וכד’). אחרים מצטיינים בעיקר בענייני ילדים ורווחה. ויש מי שידועים בסגנון גישורי יותר ומעדיפים שלא להתנצח בבית משפט. לכן, ראיינו את העו”ד ואל תתביישו לשאול: “האם ניהלת תיקים דומים לשלי? מה הייתה התוצאה?” עורך דין בכיר לא יתחמק משיתוף בניסיונו.
- מוניטין ודירוגים: אפשר להיעזר במדריכי דירוג מקצועיים כדי למצוא את השמות הבולטים בתחום. למשל, מדריך Dun’s 100 מדרג מידי שנה את משרדי עורכי הדין המובילים במשפט המשפחה והירושה. ברשימת 2024 ניתן למצוא בין השאר את המשרדים של עו”ד מאיה רוטנברג, ואחרים כ”דאנסטארס”, העילית של התחום. גם דירוג BDI Code מדרג משרדים על פי איכות וקבלת המלצות ממשרדים עמיתים. כמובן, לא חובה לשכור משרד צמרת, המחיר בהתאם, אבל הכרת השמות המובילים חשובה. לפעמים ניתן להתייעץ חד-פעמית עם בכיר כדי לקבל כיוון, ואז לנהל בפועל את התיק עם עו”ד זול יותר. יש גם פרקטיקה של שיתוף פעולה: לשכור עו”ד יקר יותר כ”יועץ מאחורי הקלעים” ועו”ד זול כ”מבצע” בבית משפט, כדי לחסוך עלויות, זה דורש תיאום, אבל קיים.
- המלצות מלקוחות עבר: אין חכם כבעל ניסיון. קראו ביקורות וחוות דעת על עורכי הדין ברשת. פורטלים כמו jus-tice.co.il או מידרג מרכזים אלפי המלצות אמיתיות של לקוחות. חפשו דברים ספציפיים: האם העו”ד זמין ללקוח? האם הוא נלחם עבורו? האם השיג תוצאה טובה? לדוגמה, לקוחה אחת תיארה את עורכת הדין שלה כך: “עו״ד חכמה, רגישה וממוקדת מטרה, הידע והיעילות שלה ושל צוות המשרד חסכו לי הרבה זמן ועלויות בהליך גירושין. היא תומכת ומרגיעה…”, עדות כזו יש לה משמעות כשהמילה “חסכה עלויות” יוצאת מפי לקוח. לקוח אחר כתב על עו”ד שלו: “תותח! שועל קרבות רציני! מכיר את השפה המשפטית, חכם וממולח!”, סימן שמדובר בליטיגטור מנוסה שלא מפחד מקרבות. מצד שני, אם תראו המלצות שכולן מדברות רק על “יקר אבל שווה כל שקל”, תדעו לפחות למה לצפות כלכלית. אגב, אפשר גם לבקש מהעו”ד עצמו להפנות אתכם ללקוח לשעבר שלו לשיחה (אם הלקוחות הסכימו לשמש כממליצים). יש משרדים שנותנים רשימת ממליצים בשמחה.
- כימיה וסגנון עבודה: מעבר למחיר ולמקצועיות, חשוב מאוד שתהיה כימיה ביניכם לבין עורך הדין. תהליך הגירושין כרוך בחשיפה של פרטים אישיים מאוד, בעבודה צמודה תחת לחץ. אתם צריכים עו”ד שאתם סומכים עליו ומרגישים איתו בנוח. גם סגנון העבודה צריך להתאים: האם אתם רוצים לנהל מלחמה וזקוקים ל”פייטר” אגרסיבי? או שחשוב לכם לנסות דרך שלום ולכן עדיף עו”ד ישוב דעת ורגוע? לכל עו”ד יש סגנון, ראו הופעות שלו בסרטוני יוטיוב או ראיונות, זה ייתן מושג. יש עורכי דין כריזמטיים שיודעים להלהיב אך אולי פחות דקדקנים בפרטים, ולהפך. חשבו מה מתאים לכם.
- שקיפות לגבי שכר טרחה: חזרנו לכסף, כבר בפגישה הראשונה בקשו מהעו”ד להסביר בפירוט איך הוא גובה, מה הצפי לעלות כוללת, ואפילו שייתן דוגמאות מתיקים דומים. עו”ד הגון יודה שיש אי ודאות, אבל ינסה לכמת. למשל הוא יכול לומר: “אם נגיע להסכם עד חצי שנה, שכר הטרחה הכולל יהיה 20,000 ₪; אם נלך למשפט מלא, צפוי 60,000 ₪” וכדומה. דרשו לחתום על הסכם שכר טרחה מפורט שבו כתובים הסכומים או התעריפים, כדי שלא תהיינה “הפתעות” אחר כך. משרד רציני גם לא יתחיל לעבוד לפני שתדעו בדיוק איך תחויבו.
- מתי להחליף עורך דין? אם שגיתם בבחירה והעו”ד לא מתפקד כמצופה, למשל גורר אתכם להוצאות מיותרות, או לא זמין לשאלותיכם, או לוחץ ללכת לבית משפט כשאינכם מעוניינים, זכרו שתמיד אפשר להחליף ייצוג. נכון שזה לבדו יכול לעלות עוד (צריך לשלם לפי שעות שבוזבזו, ועו”ד חדש ילמד את התיק בתשלום), אבל זה עדיף מלהיתקע עם ייצוג גרוע. באחד המדדים נמצא שרבים מהלקוחות הלא מרוצים הם כאלה שלא החליפו עו”ד בזמן ונגררו להליך יקר מדי או כושל. אז היו ערניים: אם היחסים עם העו”ד מדרדרים, דונו בכך איתו, ואם אין שיפור, בחנו אופציות חילופיות.
ידע הוא כוח וכסף בכל הנוגע לגירושין. ככל שתיכנסו להליך מוכנים יותר, מבחינת הבנת זכויותיכם, העלויות הצפויות, והבחירות הנכונות (מסלול, עו”ד, וכו’), כך יש סיכוי טוב שתצמצמו את הנזק הכלכלי. אמנם גירושין הם לעולם אירוע לא זול, אבל עם מודעות וטיפים נכונים אפשר לחסוך עשרות ואף מאות אלפי שקלים, למנוע עוגמת נפש, ולסיים את הפרק הזה בחיים בצורה מתונה יותר. כמו שכתב לנו אחד הלקוחות: “5 כוכבים לא מספיק, הוא צריך לקבל 1,000,000 כוכבים! בנאדם מדהים, מרגיע, חכם, באמת זכיתי בעורך דין 🥰”. שילוב של עו”ד טוב, גישה משתפת פעולה, ומיקוד בעיקר, זו הנוסחה הכי קרובה ל”להתגרש בזול” שאפשר למצוא. אנו מאחלים לכם הצלחה, ושבסוף התהליך תצאו לדרך חדשה באופן יציב ככל הניתן, הן רגשית והן כלכלית.
