בית המשפט לענייני משפחה

הסכמי ממון, ירושות וצוואות, הליכי גירושין וענייני אפוטרופסות, הם רק חלק מן הסוגיות בהן דן בית המשפט לענייני משפחה. בשל רגישות הנושאים בהם היא מכריעה, לערכאה זו ניתנו בחוק סמכויות מיוחדות, על מנת לייעל את הדיון, להגיע לחקר האמת ולהביא לסיומו של הסכסוך בהקדם האפשרי.

בית המשפט לענייני משפחה – מחוז תל אביב

חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995
כל ערכאה משפטית בישראל פועלת מכוחו של חוק הקובע באלו נושאים היא תדון ומהן סמכויותיה. כך גם לגבי בית המשפט לענייני משפחה, הפועל מכוחו של החוק שבכותרת. החוק מונה את הנושאים השונים בהם דנים בתי המשפט למשפחה וכן מקנה להם סמכויות מיוחדות כפי שנסביר מיד.

מרביתנו מכירים את בית המשפט לענייני משפחה בעקבות הליך גירושין או סכסוך ירושה, אך ערכאה זו דנה בנושאים רבים נוספים הנוגעים לענייני המעמד האישי ויחסי המשפחה, ביניהם: תביעת אבהות, הסכמי ממון, החזרת ילדים חטופים, ענייני אפוטרופסות, אלימות במשפחה, אימוץ, פונדקאות ועוד.

נציין, כי סמכותם של בתי המשפט לענייני משפחה לדון בכל אחד מהנושאים הללו, אינה תלויה בסכום התביעה, ככל שמדובר בעניין כספי. זאת בשונה מבתי משפט השלום והמחוזי, שם הסמכות לדון בתביעה כספית תיקבע בדרך כלל על פי גובה התביעה.

סמכויות מיוחדות
ככלל, בתי המשפט בישראל מחויבים לסדרי ראיות אשר על פיהם עליהם לנהל את התיקים המגיעים לפתחם. מדובר בסט של כללים הקובע את קבילות הראיות ואת משקלן. כלומר אלו מסמכים ועדויות יכולים הצדדים להציג בפני בית המשפט ומהו המשקל שייתן בית המשפט לכל ראיה בבואו להכריע בתיק.

בתי המשפט לענייני משפחה עוסקים בדיני נפשות ומשכך, קיימת חשיבות גדולה מאוד להגיע לחקר האמת ולסיים את הדיון באופן היעיל ביותר. כדי להגשים מטרה זו, קבע המחוקק כי בסמכותה של ערכאה זו לסטות מדיני הראיות המקובלים. למשל, לקבל ראיה כקבילה, כאשר על פי סדרי הדין הרגילים, היא לא הייתה מתקבלת ככזו. סמכות זו מעניקה לבית המשפט מרחב פעולה גדול כדי לרדת לעומקו של הסכסוך ולהכריע בו בצורה צודקת יותר.

כמו כן, כדי להגן על פרטיותם של בעלי הדין, דיונים בבתי המשפט לענייני משפחה נערכים בדלתיים סגורות. זאת בניגוד לעקרון פומביות הדיון, המאפשר לכל אדם להיכנס לאולמות בתי המשפט ולהקשיב לדיונים המתנהלים בו. בהתאמה, כאשר מתפרסמים פסקי דין של בתי המשפט למשפחה, הם מפורסמים ללא שמות הצדדים.

הגשת ערעור
כאשר מי מבעלי הדין אינו מרוצה מפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, נתונה לו הזכות להגיש עליו ערעור לבית המשפט המחוזי. חשוב לציין, כי לערכאת הערעור תהיינה את כל הסמכויות המיוחדות של בית המשפט לענייני משפחה, למרות שמדובר בבית המשפט המחוזי, אשר ככלל, כפוף לסדרי הדין הרגילים. הרציונל לכך הוא שהמעבר לערכאה אחרת, לא שינה את מהותה של התביעה.

עדיין מדובר בדיני נפשות ולכן הצורך להכריע באופן צודק ומהיר בתביעה נותר בעינו. על הכרעתו של בית המשפט המחוזי, רשאים בעלי הדין לערער ברשות בלבד. פירוש הדבר הוא כי אין זכות ערעור אוטומטית כמו בפעם הראשונה, אלא יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. הוא יחליט אפוא האם לקבל את הבקשה ולדון בערעור או לדחות את הבקשה, אז פסק הדין של בית המשפט המחוזי יהיה פסק דין חלוט וסופי.