צור קשר
אודותאסטרטגיית ליטיגציה היא התהליך שבאמצעותו עורך דין של צד אחד לתביעה מתכוון לשלב את פעולותיו עם אירועים ותגובות צפויים כדי להשיג את מטרת העל של התביעה. המטרה האסטרטגית עשויה להיות פסק הדין, או הפיצויים או העונש שנפסק בתיק. לחלופין, במקרה של ליטיגציה להשפעה (המכונה גם ליטיגציה אסטרטגית) המטרה עשויה להיות מרחיקת לכת, כגון יצירת תקדים משפטי, השפעה על סטנדרטים של בטיחות הצרכן, או עיצוב מחדש של תפיסת הציבור לגבי סוגיה חברתית. מטרות רחבות יותר ותיקים מאתגרים יותר דורשים אסטרטג בעל הבנה רבה יותר של הכלים של אסטרטגיית ליטיגציה ויכולת גישה רבה יותר.
עורך דין מומלץ
עורכי דין המיישמים תפיסות אסטרטגיות מתקדמות, שאינם נלמדים ברוב בתי הספר למשפטים, עשויים להשיג יתרון מכריע על פני עורכי דין שאינם בקיאים במערך המיומנויות ואשר בגלל חוסר היכרותם יכולים להיות מבלי משים לתמרן לפעולות שליליות. חוסר האיזון שנוצר הוביל לביקורת אקדמית על השימוש בטכניקות אסטרטגיות מתקדמות.
טיעון ביקורתי במיוחד הוא על השימוש באסטרטגיות על ידי תובעים, שכבר מחזיקים בכוחה האדיר של המדינה כנגד נאשמים בעלי משאבים דל. הטענה הנגדית היא שהאסטרטגיה יכולה לתקן חוסר איזון שכבר קיימים במערכת, לאפשר למשרד עורכי דין יחיד או שניים עם לקוח חלש כלכלית להשוות את הסיכוי מול משרד עורכי דין גדול עם לקוח תאגידי עשיר, ולאפשר לעורכי דין עם מעט ניסיון משפטי כדי לנסות ביעילות תיקים נגד עורך דין יריב מנוסה הרבה יותר.
מהי אסטרטגיה משפטית
אסטרטגיה היא תהליך של עיצוב והשגת התוצאה הסופית הרצויה. אסטרטגיות ליטיגציה בסיסיות מנהלות תיק כך שיהיה לו מיקוד מלוכד. אסטרטגיות מתקדמות יחזו ואף יעצבו אירועים, ויובילו באופן מכריע את המצב לתוצאה הרצויה. אסטרטגיות ליטיגציה הן ישירות או עקיפות בעיקרן, אם כי הן כוללות בדרך כלל אלמנטים של שניהם.
בליטיגציה, אסטרטגיות ישירות טוענות:
1) מה החוק אומר או לא אומר;
2) מהן העובדות או לא; או,
3) למי יש את העדים היותר אמינים.
אסטרטגיות עקיפות, לעומת זאת, משנות את נקודת הקונפליקט, משנות את התפיסה של מה שמרכזי, או מערערות את הטיעון של עורכי הדין המנוגדים ללא עימות ישיר, לעתים קרובות באמצעות הונאה, הפתעה או הכוונה שגויה של היריב – אם כי אף פעם לא של השופטים.
ברמה המעשית, אסטרטגיית ליטיגציה כוללת בדרך כלל הערכת משאבים של כל הצדדים לסכסוך, שיכולה להתייחס לשיקולי שחיקה ויחס סביר לסיכון, בקשות טקטיות לבית משפט כגון בקשות לצו מניעה או הליכים טקטיים אחרים שמטרתם להשיג יתרון על היריב. או אפילו מכה מכרעת וסיום המחלוקת. תזמון הוא גם בדרך כלל חלק חיוני בכל אסטרטגיית ליטיגציה.
כלים של אסטרטגיית ליטיגציה
בעזרת כלי פרקטיקה מיטבית, עורכי הדין מפרטים את מרכיבי התיק שהם נדרשים להוכיח (או מתכוונים להפריך) ולאחר מכן מפרטים את כל הראיות שהם מתכוונים למנף לתמיכה בכל מרכיב. המטרה היא להבטיח שהם יתייחסו לכל נושאי התיק ולוודא שעמידה במרכיב אחד לא מחייבת חריגה מהראיות התומכות באחר.
נושא ותיאוריה
כלי העברת מסרים אלו מביאים כוח והכוונה גדולה יותר לראיות. הנושא הוא נראטיב שמכיל את ההיגיון או הכוח הרגשי גרסת עורך הדין. התיאוריה של המקרה היא תיאור הגיוני של אירועים שעורך הדין רוצה שהשופטים יאמצו כתפיסה שלהם לגבי המצב הבסיסי. התיאוריה באה לידי ביטוי לעתים קרובות בסיפור שאמור להיות סביר ומציאותי.
נושא ותיאוריה הופכים לכלים אסטרטגיים כאשר הם משמשים כרציונל לארגון התיק. כלים אלו יעילים כאשר כל היבט של המשפט, לרבות פעולותיו ותגובותיו של היריב, מאורגנים ומשולבים בתמיכה בהם. בפועל, עורך דין טוב כותב תחילה את טיעון הסיום ולאחר מכן עובד אחורה כדי לתכנן את הטיעון.
אסטרטגיית תמרון
תמרון היא פילוסופיה אסטרטגית הממנפת את הגישה העקיפה דרך ההתמקדות בקבלת החלטות ותפיסה אינדיבידואלית. זה מתאים באופן אידיאלי לליטיגציה, שבה הגישה השיפוטית קובעת את התוצאה.
מודל זה מתבסס על ההנחה כי בקבלת החלטות, יחידים (עדים, עו”ד יריבים, שופטים) עוברים תהליך של התבוננות (קבלת מידע), התמצאות (החלטה מה המידע אומר עבורם ומה הם עשויים לעשות בנידון), החלטה (בחירה). דרך פעולה מבין האפשרויות), ולאחר מכן פעולה (נקיטת דרך הפעולה).
בעוד ליטיגציה מציגה הזדמנויות לשלילת מידע באמצעות כללי הפריבילגיה ותוצר העבודה, עוד יותר הזדמנויות לעצב את התנהלותם של עורכי דין של הצד שכנגד ועדים עוינים מתעוררות בשלב ההתמצאות. הפסיכולוגיה מציעה תובנות עמוקות לגבי האופן שבו אנשים תופסים מידע ותופסים אותו בצורה שגויה. יתרה מכך, תפיסת המצב של אדם משפיעה על האופן שבו הוא ממסגר את החלטותיו.
על ידי שינוי תפיסות, ליטיגטורים יכולים לעצב את ההחלטה שהצד יקבל. בשילוב הבנה זו של פסיכולוגיה עם תורת התועלת / תורת המשחקים הכלכלית, עורכי דין יכולים להוות את הבמה עבור צדדים יריבים לנקוט בפעולות המשרתות את תוכנית עורכי הדין.
יחד עם זאת, על עורכי הדין להגן על קבלת ההחלטות שלהם תוך שמירה על מידה של שליטה על המצב המתפתח. השיטות להגנה על קבלת ההחלטות עצמיות כוללות ביצוע תחזיות מדויקות (באמצעות כלים מפסיכולוגיה ותורת המשחקים), אימות פעולות מתוכננות, מיקוד ברור של מאמץ וזרימת מידע, ובניית תוכניות תקינות, חזקות וגמישות, כפי שניתן לעשות באמצעות טיעונים עקביים.
קווי מאמץ
קו מאמץ יכול לארגן את הפעולות המתוכננות של עורכי הדין באופן שבו תרשים תיק מארגן את הראיות שלהם. בגלל חוסר הוודאות הגלום בפרקטיקה במשפט, התוכנית האסטרטגית של הליטיגטורים חייבת להיות חזקה, אך גמישה, כדי להישאר אפקטיבית. קו המאמץ מייצר את הכוח והגמישות הדרושים על ידי מבנה התוכנית סביב המטרה ומצב קצה בר השגה המממש את המטרה, המטרות (האלמנטים הנחוצים, או שנבחרו להשגת המצב הסופי), והמנופים או ההשפעות (הפעולות שעו”ד יכול לנקוט שעשויות להביא למטרות היעד).
האופי הוויזואלי כביכול של קו המאמץ מאפשר לעורכי הדין המשתמשים בו לראות את מכלול המשפט, מבטיח שהתוכנית שלהם נותנת מענה מקיף למצב, ומזהה נקודות של אי ודאות שבהן הכנת תוכניות אלטרנטיביות תהיה נבונה. זה עוד מאפשר לעורך הדין לנצל הזדמנויות בלתי צפויות מתוך הבנה של אילו מרכיבים בתוכנית שלו/ה ישופרו ואשר ידרשו התאמה נוספת, מה שהופך את הפעולה האופורטוניסטית לא רק לצלולה, אלא ממוקדת ויעילה.
במצב נזיל, כל המנופים או המטרות שהתיישנו כתוצאה משינויים במצב מוחלפים, תוך שמירה על עיקר התוכנית שניתחה ואומתה בעבר, ומספקת מיקוד ברור לתוכנית ב או לפעולות החלופיות.
