פורטוגל

נוטריון ציבורי או נוטריון עו”ד הוא משפטן, בעל אמון ציבורי אסמכתא, אשר אחראי, בהאצלה מכוח הציבור, לנסח באופן חוקי את רצון הצדדים, להתערב בפעולות המשפטיות ובעסקאות שהצדדים חייבים או רוצה לתת צורה משפטית או אותנטיות, לאשר את הכתיבה או ניסוח הכלים המתאימים, שמירה על המקור והנפקת עותקים מהימנים של תוכנם ועובדות אימות.

עורך דין מומלץ

בפורטוגל, נוטריונים הם פקידי ציבור, אך ניהול משרדי הנוטריון שהם נושאים בהם הוא פרטי.

בברזיל, הם מחולקים לנוטריונים של הערות, נוטריונים של מחאת בעלות ונוטריונים של חוזים ימיים. למרות שהם מבצעים את פעילותם באופן פרטי, הם כפופים לפיקוח של הרשות השופטת, של הפיקוח הכללי שלה לצדק, העשויה להטיל עליהם עונשים.

פעילויות נוטריון ורישום בברזיל מסופקות באמנות. 236 של החוקה הפדרלית של 1988 והוסדרו בחוק מס’ 8,935, מיום 18 בנובמבר 1994.

אביו של לאונרדו דה וינצ’י, פיירו דה וינצ’י; אביו של הפילוסוף הצרפתי וולטר ואביו של פוג’ו ברציוליני היו נוטריונים.

סמכות ציבורית היא מונח משפטי המציין זיכוי שיש לתת, מכוח חוק מפורש, למסמכים ותעודות שהונפקו על ידי חלק מעובדי ציבור או אנשים שהואצלו בסמכות ציבורית במילוי תפקידיהם, תוך הכרה בהם כאמינים.

לדוגמה, פקידי בית משפט ועובדי מדינה, עורכי דין, פקידי משטרה, פקידי בית דין, פקידי רישום אזרחיים, נוטריונים, פקידי רישום רכוש, עובדי ציבור פדרליים, בין היתר, הם בעלי סמכות ציבורית.

לפקידי משטרה ולפקידי בתי המשפט יש אמון ציבורי, כלומר, תעודותיהם נחשבות כנכונות, ללא כל צורך להוכיח כי הן תואמות את האמת, עד שיוכח ההפך חזקת juris tantum. עם זאת, למפקד המשטרה או לקציני המשטרה הצבאית בכל דרג אין אמון ציבורי, אלא רק חזקת אמיתות. אנשי מקצוע ליברלים, בהיותם מבצעים פעילויות בעלות אופי ואינטרס פרטיים, אינם יכולים להיות ניחנים בסמכות ציבורית, למעט עורכי דין, אשר במשרדם הפרטי ממלאים תפקידים חברתיים ומספקים שירותים ציבוריים רלוונטיים, ללא כל היררכיה או כפיפות עם שאר חברי המועצה. מערכת משפטית.

אמונתם הציבורית של עורכי דין מוגבלת למסמכים שהופקו על ידם ולאימות מסמכים שבאחריותם, כשהאחרונים מועלים בספק רק בצו בית משפט ובמהלך ההליך, תוך שמירה על תוקפו המלא להליכים מנהליים (לאור עקרון הרוב)., אד מינוס. לפיכך, רק השופט יכול לשלול אמון במסמכים שהציגו עורכי דין בחקירת תיקים. לפי הבנת סעיף 425, סעיפים IV ו-VI של חוק סדר הדין האזרחי משנת 2015.

משרד נוטריון מתייחס למשרד ציבורי או פרטי שיש לו משמורת על מסמכים (“מכתבים”) המעניק להם אמון ציבורי.

המילה “משרד הרישום” מקורה ב- charta הלטינית (“נייר”, “הודעה”, “טקסט”), בתוספת הסיומת שמקורה ב- orius, כאן כשם עצם, ומשמעותה במקורה “מי שעוסק בניירות”.

בפורטוגל
בפורטוגל, משרד נוטריון הוא מקום עבודתו של הנוטריון, הרשם או הנוטריון. במדינה זו, משרדי נוטריון מוגבלים לתפקידי נוטריון, כאשר סוגי סמכויות אחרים (כגון רישום אזרחי ומרשם) מטופלים על ידי משרדי הרישום.

בברזיל
בברזיל, המונח החל לייעד מגוון רחב יותר של סמכויות מעבר לנוטריון, לרבות רישום אזרחי של יחידים וישויות משפטיות, רישום נכסים, רישום כותרות ומסמכים, משרדי מחאת כותרות, וגם את הרישום השיפוטיים varas שבהם מתנהל הפורום מכל סוג שהוא מעובד. נוטריונים חוץ-משפטיים הם אלה שאינם קשורים ישירות לרשות השופטת, אשר בתורם נקראים “נוטריונים שיפוטיים”.

עד להכרזה על הרפובליקה, רישום אזרחי בברזיל בוצע על ידי הכנסייה, בשל משטר החסות. מאוחר יותר עבר התפקיד למשרדי הרישום.

עם החוקה הפדרלית (CF) של 1988, “השירותים החוץ-משפטיים” לשעבר החלו להיקרא באופן רשמי Notarial and Registration Services (סעיף 236). עם זאת, השם הבלתי פורמלי של “נוטריון” ללא משפט עדיין נפוץ.

בעבר נחשבו משרדי נוטריון לרכוש משפחתי וירושה שלהם הייתה תורשתית. החל מה-CF החדש, הכניסה לפעילות החלה לחייב בדיקה פומבית, אם כי יישום כלל זה לקח זמן עד שהתרחש בפועל.

נוטריון ישראלי פורטוגל

פעילות נוטריון ורישום הוסדרה בשנת 1994 בחוק הפדרלי מס. 8,935. מכאן ואילך פותחו בדיפלומה המשפטית הנ”ל נושאים כמו חידושי תקשורת, מחשוב, צורות ארכיון מסמכים, עצמאות אחראית של בעלות על השירות הציבורי, מתן שירות מספק.

על פי התקן, שירותים אלה מטרתם “להבטיח את הפרסום, האותנטיות, האבטחה והיעילות של פעולות משפטיות” (סעיף 1).

המחזיקים בשירותי נוטריון ורישום (סעיף 3) נקראים נוטריון (או נוטריון ופקיד רישום (או רשם), ועשויים להיכלל בקטגוריות הבאות (סעיף 5):

אני – נוטריונים ;
II – נוטריונים ופקידי רישום חוזים ימיים;
III – נוטריונים מחאת התואר;
IV – פקידי רישום נכסים ;
V – נושאי משרה שרושמים תארים ומסמכים ומסמכים אזרחיים של ישויות משפטיות;
VI – פקידי רישום אזרחים לאנשים טבעיים ואיסורים ואפוטרופסות;
VII – פקידי רישום הפצה.
נומנקלטורה
המונח משרד רישום נמצא בשימוש נרחב בברזיל לציון מקומות שבהם מבוצעות תפקידי מדינה. כך, בין היתר, אנו מדברים על נוטריונים (או משרדים) שיפוטיים ונוטריונים חוץ שיפוטיים, שהם משרדים שבהם תפקידים מבוצעים באופן פרטי על ידי נציג.

המינוח המשמש להתייחסות למשרדי נוטריון חוץ-משפטיים אינו אחיד, וכיום האזכור בחקיקה של שירותי נוטריון ורישום נפוץ יותר (סעיף 236, caput, של החוקה הפדרלית, וחוק מס’ 8,935/1994, סעיף 1st.

מונחים אחרים הנפוצים הם שירותים חוץ-משפטיים ואורגני סמכות ציבוריים, שהאחרון שבהם עוגן במאמר Orgams of public faith מאת João Mendes de Almeida Júnior.

שירותי אמון
אמון שירותים משפטיים הוא ביטוי המוצע לייעד “כל הפעילויות המנתחות את התאמתו של חפץ מסוים למערכת המשפטית, למען האינטרסים של החברה, ומעידות על התאמה זו, תוך חזקת אמיתות”. המושג מבטא שלושה מאפיינים עיקריים:

הגורם המוסמך המבצע ניתוח משפטי, דהיינו האם מעשה או חפץ מסויים הם בהתאם לחוק;
שהניתוח שבוצע הינו עצמאי, כלומר מבוצע על ידי גורם שאינו מעוניין, בכל מקרה, בשינוי המצב המשפטי; זה
סמכות ציבורית, שהיא החזקה המשפטית שהמעשה שנעשה הוא על פי חוק.

למרות שהביטוי מוחל בעיקר על משרדי נוטריון חוץ-משפטיים, מוצע כי הוא עשוי לכסות גם שירותים אחרים, כל עוד מתקיימים שלוש הדרישות המצוינות, כגון, למשל, רישום רכוש תעשייתי ורישום של כלי שיט בבית המשפט הימי.

פקיד הרישום, הרשם או הרשם הינו בעל מקצוע מתחום המשפט, בעל אמונת ציבור, אשר ביצוע פעולות הרישום מואצלות לו. הוא ידוע באופן כללי כנוטריון, מונח המכסה גם נוטריונים.

החקיקה קובעת את בעלי שירות הרישום כנוטריונים או פקידי רישום. אלו הם:

נוטריונים ופקידי רישום חוזים ימיים;
פקידי רישום נכסים;
פקידים הרושמים תארים ומסמכים ומסמכים אזרחיים של ישויות משפטיות;
פקידי רישום אזרחי של אנשים טבעיים ואיסורים ואפוטרופסות;
קציני רישום הפצה.
המעשים הפרטיים של נוטריונים, לרבות זה של הרשם, הם, לפי קווינטנס :

פורמליזציה משפטית של רצון הצדדים;

II – להתערב בפעולות משפטיות ובעסקאות שהצדדים חייבים או רוצים לתת להם צורה משפטית או אותנטיות, לאשר עריכות או ניסוח מסמכים מתאימים, שימור המקור והנפקת עותקים מהימנים של תוכנם;

III – לאמת עובדות;

IV – עריכת שטרות, צוואות ויפויי כח;

V – עריכת פרוטוקול נוטריוני; והנפוצים ביותר, מזהים חתימות ומאמתים עותקים.

הנוטריון או הרשם יכולים אף להפיק פעולות משפטיות, אך תפקידם להעניק להם פרסום, אותנטיות, ביטחון ואפקטיביות.