משפט פלילי

מהן עבירות מין?
בישראל, מרבית עבירות המין מוגדרות בפרק י’-פגיעות בגוף, סימן ה’-עבירות מין לחוק העונשין, התשל”ז- 1977 (להלן: “חוק העונשין”) וכן בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח- 1988. כמו כן, קיימים חוקים נוספים המתייחסים לטיפול הרשויות בעברייני מין, וביניהם חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים ועוד.

עורך דין מומלץ

אז מהי עבירת מין? הקטגוריה של עבירות מין היא קטגוריה רחבה וזו כוללת בתוכה מספר רב של עבירות. המכנה המשותף לכלל עבירות המין הוא אקטים מיניים הנעשים שלא כדין, ומבלי שניתנה הסכמתו החופשית של קורבן העבירה. כמו כן, הקטגוריה אינה מוגבלת למצבים של מגע בגופו של נפגע העבירה ומתייחסת גם למקרים של הצגת מראות מיניים בפניו (למשל, סרטונים או תמונות) או של שיח פוגעני ובעל אופי מיני.

מהם סוגי עבירות המין?
חוק העונשין מגדיר מספר עבירות מין, אשר כל אחת מהן מהווה עבירה פלילית חמורה כשלעצמה ומבצע חלוקה למספר קטגוריות עיקריות:

מעשה סדום: סעיף 347 לחוק העונשין, מגדיר את העבירה של מעשה סדום וקובע כי “העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים”. כמו כן, “מעשה סדום” מוגדר בחוק העונשין כהחדרת אחד מאברי הגוף או חפץ אל פי הטבעת של הקורבן, או החדרת איבר המין לפיו.

בעניין זה, חשוב לומר כי בעוד שעבירת האינוס מתייחסת להחדרת איבר או חפץ לתוך איבר המין של האישה ולכן נוגעת לנשים בלבד, עבירת מעשה סדום חלה כלפי נשים וגברים כאחד.

מעשה מגונה: לפי סעיף 348 לחוק העונשין, מעשה מגונה הוא “מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים” כאשר הקורבן לא מביע את הסכמתו להיות שותף לכך. העובר עבירה זו, צפוי לעונש מאסר שנע בין שנה אחת ל10 שנים, זאת כתלות בנסיבות בהן בוצעה העבירה. כמו כן, לעתים העבירה כוללת יחסי תלות בין קורבן העבירה למבצע, למשל רופא ומטופל, תלמיד ומורה, מעסיק ועובד וכיוצא בזה.

בעילה אסורה בהסכמה: העבירה מעוגנת בסעיף 346 לחוק העונשין, ועוסקת במצבים של החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה, כאשר זו נתנה הסכמתה, אך מדובר בהסכמה פגומה או פסולה, אם בשל גילה או בשל קיומם של יחסי מרות בין הקורבן לבין הנאשם.

החוק מבחין בין מספר מצבים, וקובע כי הנאשם צפוי למאסר חמש שנים במקרים שבהם הוא בעל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים אך טרם מלאו לה שש עשרה שנים, או כאשר הנאשם בועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי מרות, חינוך או השגחה או תוך הבטחת שווא לנישואין.

לעומת זאת, במקרים שבהם לאישה טרם מלאו שמונה עשרה שנים ומעשה הבעילה בוצע תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות הנאשם לפנוי למרות היותו נשוי, צפוי הנאשם לרצות שלוש שנות מאסר.

עבירת האינוס:סעיף 345 לחוק העונשין מגדיר את עבירת האינוס וקובע כך:”הבועל אשה –

(1) שלא בהסכמתה החופשית;

(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;

(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או

(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;

(5)תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים”.

יחד עם זאת, האונס צפוי לענישה מחמירה של עשרים שנות מאסר, במקרים בהם האינוס נעשה באחת מהנסיבות המנויות בתיקון מס’ 56, לדוגמא תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון, תוך איום בנשק חם או קר ועוד.

עבירת האינוס היא עבירת המין החמורה ביותר בספר החוקים. העבירה חלה כלפי נשים בלבד, היות והחוק מגדיר את מונח ה”בעילה” כהחדרת איבר מאברי הגוף או חפץ אל איבר המין של האישה. בנוסף, העבירה חלה רק במקרים של היעדר הסכמה חופשית מצדה של האישה, כאשר הסכמה צריכה להיות כזו שניתנה מדעת.

כמו כן, החוק מרחיב את האחריות וקובע חזקה כי ההסכמה שניתנה אינה חופשית, במקרים שבהם מדובר בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, במקרים שבהם ההסכמה הושגה במרמה ביחס למיהות העושה או למהות המעשה או תוך ניצול מצב של חוסר הכרה של הקורבן או מצב אחר המונע ממנה להביע הסכמה חופשית.

עבירות מין המתבצעות בתוך המשפחה
בשנים האחרונות, חלה עליה מדאיגה במספר המקרים של עבירות מין המתבצעות בתוך התא המשפחתי. במצבים רבים, מדובר על קטינים המנוצלים על ידי הורה, אח או ניצול יחסי התלות והמרות עם הקטין על ידי מבוגר אחר. בנסיבות אלה, של ביצוע עבירות מין בתוך המשפחה, רשויות האכיפה ובתי המשפט בישראל מחמירים עם מבצע העבירה, זאת בשל הפגיעה הקשה בקורבן ובקשר המתמשך גם לאחריה.

מי נחשב ל-“בן משפחה”? הורה, אב או אם, ללא תלות במעמדם של ההורים בינם לבין עצמם, בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, ללא תלות במעמדם או במעמדם של ההורים, אח או אחות, כולל אחים חורגים, גיס או גיסה ודוד או דודה, כל עוד מלאו להם 15 שנים בעת ביצוע העבירה. הפסיקה מרחיבה את ההגדרה של “בן משפחה” וקובעת כי בתוכה יבואו אף בני זוגם של הגיס או הגיסה ובני הזוג של הדוד או הדודה.

הנושא של עבירות מין בתוך המשפחה מוזכר במסגרת סעיף 351 לחוק העונשין, אשר קובע כי המבצע מעשה אונס או מעשה סדום בקטין שהוא בן משפחתו או תחת אחריותו, צפוי לרצות 20 שנות מאסר; הבועל אישה שמלאו לה 14 שנה אך טרם הגיעה לגיל 21 או העושה מעשה סדום בקטין באותם הגילאים והוא בן משפחתם, צפוי לרצות 16 שנות מאסר; המבצע מעשה מגונה בחסר ישע שהוא אחראי עליו או בקטין שהוא בן משפחתו צפוי לרצות בין 5 ל10 שנות מאסר; העונש שצפוי למי שמבצע מעשה מגונה בפני קטין שהוא בן משפחתו עומד על 4 שנות מאסר.

במקרים רבים של עבירות מין בתוך המשפחה, קורבנות העבירה נוטים להאשים את עצמם ולעתים נדרש זמן “עיכול” ארוך יותר. לאור כך, המחוקק קבע תקופת התיישנות ארוכה יותר מזו הקבועה ביחס ליתר המקרים והנאשם חשוף זמן רב בפני תביעה בגין המעשים. כך, למשל, המחוקק קובע כי בעבירת אינוס שנעשתה כלפי קטינה בתוך התא המשפחתי, ההתיישנות תקום רק כאשר הקורבן תגיע לגיל 38.