אחד הנושאים החשובים ביותר שיש להסדיר בהליך הגירושין הוא משמורת ילדים. הכלל המרכזי בעניין זה הוא חזקת הגיל הרך, על פיו אם לבני הזוג יש ילדים עד גיל 6, הם יעברו אל משמורת האמא בעת הפרידה. בני הזוג רשאים להתנות על הסדר זה ולקבוע משמורת אב או חלוקה שווה של זמני השהות, קרי משמורת משותפת.

הסכם משמורת או תביעת משמורת
שיקול הדעת בעניין משמורת הילדים נתון להורים ככל שיש ביניהם הסכמה בעניין. אז, יערכו בני הזוג הסכם משמורת ויגישו אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה, אשר יעניק לו תוקף של פסק דין. במרבית המקרים, בית המשפט יכבד את ההסכם בין ההורים, אלא אם סבר כי חלוקת זמני השהות אינה תואמת את טובת הילד. כך למשל, במקרה שבו קבעו ההורים משמורת משותפת, אולם הם מתגוררים רחוק זה מזה באופן שיקשה על קיום ההסדר לאורך זמן.

היה ויש מחלוקת בין בני הזוג בסוגיה זו של המשמורת, יש חשיבות רבה לגילאי הילדים. ככל שהם בני 6 ומטה, תחול עליהם חזקת הגיל הרך והם יעברו למשמורת האם. היה ולבני הזוג יש ילדים גדולים יותר, כאן יש לאב סיכוי גדול יותר לקבל משמורת מלאה או משותפת. בהעדר הסכמה, תוגש תביעת משמורת ילדים והערכאה המשפטית היא זו שתחליט. הכרעתה תתבסס על הנתונים שיוצגו לה על ידי בני הזוג בדבר הקשר שלהם עם הילדים ועל בסיס חוות דעת של עובדת סוציאלית בדבר המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים.

משמורת מלאה
אצל מרבית הזוגות הגרושים, האם מתמנה להורה המשמורן. לעיתים, בהסכמה מלאה של האב המכיר בכך כי היא המטפלת העיקרית בהם ולעיתים, שלא בהסכמתו אך בשל חזקת הגיל הרך. זו כאמור, מעניקה משמורת אוטומטית לאמא בכל מקרה של פרידת ההורים, כאשר הילד מתחת לגיל 6. בפועל, חזקה זו מיושמת לא פעםגם על ילדים גדולים יותר, על מנת שלא להפריד בין האחים.

חשוב לדעת, כי גם כאשר האם מקבלת את המשמורת על הילדים, אין היא מקבלת ההחלטות הבלעדית. האב נותר אפוטרופוס של הילדים ולכן,האם לא תוכל לקבל החלטות מהותיות הנוגעות להם ללא הסכמתו. כאשר יש מחלוקת בין ההורים בשאלה מסוימת והם לא מסכימים ביניהם, עליהם לפנות לבית המשפט על מנת שיכריע. האם, למרות היותה המשמורנית, לא תוכל לפעול באופן חד צדדי כנגד רצונו של האב.

משמורת אב
כאמור מעלה, לרוב, כאשר בני זוג נפרדים, הילדים יעברו למשמורת של האם בשל חזקת הגיל הרך. המשמעות של מצב זה הוא כי לאב גרוש יש סיכוי קטן מאוד להתמנות להורה המשמורן גם אם הנו הורה מעורב וקרוב מאוד לילדים. מתי בכל זאת יוכל האב לקבל משמורת על הילדים? למשל אם הושגה הסכמה כזו בינו לבין בת הזוג, או אם האב יוכיח כי האמא אינה כשירה להיות ההורה המשמורן.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי ככל שחולף הזמן, זוגות רבים יותר מסכימים על משמורת משותפת בעת גירושין, כלומר, חלוקה שווה של זמני השהות ביניהם. נזכיר כי כל הסכמה בין ההורים מחייבת את אישור בית המשפט כאשר ניתן לראות בשנים האחרונות כי אלו נוטים לאשר הסדר זה גם כאשר הילדים קטנים בשעה שחלה עליהם חזקת הגיל הרך.

משמורת משותפת
המונח המשפטי הנכון למשמורת משותפת הוא זמני שהות שווים. במסגרת הסדר זה, ההורים חולקים את הזמן עם הילדים באופן שווה או דומה מאוד. זאת להבדיל ממשמורת מלאה, בה הילדים שוהים רוב הזמן עם הורה אחד וההורה האחר פוגש אותם במסגרת הסדרי ראייה. משמורת משותפת יכולה להטיב מאוד עם הילדים כאשר מתקיימים התנאים המתאימים לכך.

החשוב מכל הוא כי לשני ההורים תהיה את המסוגלות הרגשית והכלכלית לדאוג לילדים חצי מהזמן. הורה שסבור כי הוא לא מסוגל לכך, עדיף שיתמוך במשמורת מלאה להורה השני. תנאי נוסף שצריך להתקיים הוא מגורים סמוכים, על מנת שהמעבר של הילדים מבית לבית יהיה קל ככל שניתן ולא יהיה כרוך בנסיעות ארוכות.

שינוי זמני שהות
חשוב לדעת, כי בכל עניין הנוגע לילדים קטינים, אף החלטה איננה סופית ואבסולוטית והיא ניתנת תמיד לשינוי כדי לשמור על טובת הילד. מדובר הן במשמורת הילדים והן בתשלום המזונות שלהם. מתי ייתכן שינוי בהסדר משמורת ילדים? לדוגמא, כאשר יש צורך לצמצם את הסדרי הראייה של האב משום שהוא אינו מגיע לפגוש את ילדיו. מצב זה יוצר אצל הילדים גלגל חוזר של ציפייה ואכזבה ולכן יש להקטין את היקף המפגשים שלהם עם האב.

מקרה אחר ומצער הוא של הזנחה מצד ההורה המשמורן, כך שיש צורך להעביר את המשמורת להורה השני או לקבוע משמורת משותפת במסגרתה יחלקו ההורים את הזמן עם הילדים ואת האחריות להם. נציין, כי האפשרות לשינוי משמורת ילדים קיימת הן כאשר ההסדר הוא תוצאה של הסכם בין ההורים והן כאשר זמני השהות נקבעו על ידי בית המשפט.

מידע נוסף

משמורת ילדים

תביעת משמורת בהליך גירושין