ההחלטה להתגרש: שלב ראשון בגירושים

עורך דין מומלץ

ההחלטה להתגרש היא אחד השלבים הקריטיים בחיים הזוגיים. רבים מתארים אותה כרגע של בחינה עצמית עמוקה: האם באמת מיצינו את הקשר? האם טוב לנו להמשיך ביחד? מהן ההשלכות על הילדים והמשפחה המורחבת? ברוב המקרים, ההתלבטות מלווה בלבטים רגשיים וכלכליים, ולעיתים קודמים לה חודשים ואף שנים של תסכול מתמשך. בשלב זה חשוב מאד לפנות לייעוץ ראשוני – גם אם לא בטוחים לחלוטין שצעד הגירושין הוא סופי. ייעוץ משפטי התחלתי אצל עורך דין גירושין או עורכת דין לגירושין יכול לפתוח את העיניים לגבי הזכויות, החובות והמשמעות המלאה של פרידה. פעמים רבות, אנשים שמגיעים לפגישת ייעוץ מגלים שמה שנדמה להם כהליך פשוט וקצר טומן בחובו אתגר משפטי וכלכלי לא קטן. כבר פה עולה השאלה: מה עדיף – עורך דין שהוא גבר או עורכת דין שהיא אישה? יש כאלו הסבורים שעורכת דין תגלה יותר אמפתיה ורגישות לצד הנשי שבתיק. אחרים טוענים שעורך דין גבר יכול להקרין סמכותיות מול הצד השני. בפועל, זה תלוי מאוד באישיות המקצועית של כל אחד מהם ולא דווקא במגדר.

שלב 2 – הפן הרגשי: הכנה נפשית וסביבה תומכת

גירושין אינם רק פרוצדורה משפטית. הם הליך טראומטי מבחינה רגשית, במיוחד אם מעורבים ילדים, נכסים משותפים, או מרירות שהצטברה לאורך שנים. בשלב מוקדם זה, ההמלצה היא לארגן “רשת ביטחון” רגשית. לעיתים כדאי להיוועץ בפסיכולוג משפחתי, מטפל זוגי, או להצטרף לקבוצות תמיכה למתגרשים. בנוסף, לצד ההתלבטות אילו צעדים משפטיים לנקוט, עולה גם השאלה באיזו נקודה לערב ילדים (אם ישנם) ואיך. מבחינת בחירת איש מקצוע מלווה, יש מי שמחפש עורך דין רך וסבלני שעוזר להתמודד עם ההיבטים הרגשיים, ויש מי שמעדיף גישה קרה ועניינית. לעיתים גברים מתארים שבעבודה עם עורכת דין, הם חשים שהיא מקנה להם פרספקטיבה רגשית נוספת, בעוד נשים עשויות לחוש שעורך דין גבר משיג להן עוצמה “גברית” מול הבעל. אך האמת היא ששני המגדרים יכולים להציע תמיכה רגשית, תלוי באופיו של האדם יותר מאשר במגדר.

שלב 3 – בחינת מצבה של מערכת הנישואין: סופית או ברת תיקון?

לאחר שההחלטה הראשונית עולה, מקובל לשאול: האם הנישואים באמת אבודים או שאפשר לנסות שלום בית או טיפול זוגי? בישראל, וגם במדינות מערביות אחרות, קיים מושג “הסכם שלום בית לחילופין גירושין” הנחתם לרוב אצל עורך דין לגירושין או בבית הדין הרבני. הסכם זה מעניק לזוג תקופה של ניסיון תיקון, ולעיתים – זה יכול להציל את הקשר. כאן נכנס גם ההיבט של איזו עזרה משפטית נחוצה אם בוחרים בנתיב הזמני של שלום בית. עו”ד מנוסה, בין אם הוא גבר ובין אם היא אישה, יידע להכין הסכם ברור שמסדיר מה עושים אם המאמץ “להציל את הקשר” ייכשל. בגזרה הזו לא תמיד יש יתרון למגדר מסוים של עורך דין – מה שחשוב זו המקצועיות והניסיון בעריכת הסכמים כאלו.

שלב 4 – בחירת ייעוץ משפטי ודילמת עו”ד גבר מול עו”ד אישה

בשלב זה, עוד לפני תחילת משא ומתן רשמי או פנייה רשמית לערכאות, אנשים רבים מתלבטים: האם לבחור עו”ד גבר או עורכת דין אישה? ההחלטה יכולה לנבוע משיקולים מגוונים: תחושת נוחות, הזדהות מגדרית, המלצות מחברים, ואפילו דעה קדומה שלפיה “עו”ד אישה תיטיב עם אישה” או “עו”ד גבר ייצג טוב יותר גבר”. בפועל, יש 15 פרמטרים לפחות שכדאי לשקול (נפרט בהמשך בפרק מיוחד). בשלב הזה, כדאי לערוך פגישות היכרות עם שני עורכי דין – גברים ונשים – להתרשם מהמקצועיות, היכרות עם חוקי משפחה, סגנון עבודה, ועלויות שכר הטרחה. עלות עורך דין לגירושין יכולה לנוע בין 1,000-2,000 ש”ח לפגישת ייעוץ חד-פעמית ועד עשרות אלפי שקלים ואף מעבר לכך לייצוג מלא. עורכת דין לגירושין לאו דווקא גובה פחות או יותר – זה מאד תלוי בוותק, במשרד, במוניטין ובמורכבות התיק. יש גם אפשרויות של ייעוץ חינם, למשל דרך עמותות, קליניקות משפטיות באוניברסיטאות, או לשכות סיוע משפטי של המדינה עבור מי שעומדים בתנאי הזכאות.

שלב 5 – משא ומתן מקדים: בחינה של גירושין בשיתוף פעולה או גירושין בסכסוך

בשלב החמישי, כשההחלטה להתגרש התגבשה, נכנסים לעובי הקורה: האם נרצה לעשות גירושין בשיתוף פעולה, או שמא ניכנס למאבק (“גירושין בסכסוך”)? גירושין בשיתוף פעולה משמעותם ניהול משא ומתן מרצון טוב, חתירה להסכמות הדדיות, פנייה מגשרת או מגשר גירושין, וחיסכון זמן ועלויות. לעומת זאת, גירושין בסכסוך הם המהלך שבו כל צד רואה באחר יריב, ומנסה “לנצח” במשפט. במקרה של גירושין בהסכמה, לעיתים בוחרים עורך דין אחד שיכתוב את ההסכם וייצג את שניהם (אם כי רצוי לכל צד שיהיה יועץ משפטי מטעמו). בגירושין בסכסוך, ברור שכל צד לוקח עורך דין משלו. אבל האם יש יתרון לעו”ד גבר במאבקים? או שדווקא עו”ד אישה היא אגרסיבית יותר? אין תשובה אחת. יש עורכות דין מהסוג “לוחמות” ויש עורכי דין שמעדיפים גישה פייסנית, ולהיפך. כאן נכנסת החשיבות של התרשמות אישית ושל המלצות.

שלב 6 – הסכם ממון, הסכם גירושין וההבדלים ביניהם

פעמים רבות, כבר בשלב המקדמי של משא ומתן, מתברר שלבני הזוג אין הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין או במהלכם. המשמעות היא שכעת, בעת הגירושין, צריך לערוך חלוקת רכוש לפי חוק יחסי ממון או לפי חזקת השיתוף. ניתן לערוך הסכם גירושין מפורט שיעגן את כל הסוגיות: משמורת הילדים, מזונות, חלוקת דירה, מכירת עסק משותף, ואף קביעת מנגנון לעתיד. עורך דין גבר מול עורכת דין אישה – אין כאן משנה סדורה שנותנת למגדר יתרון, אך בהחלט כדאי לבחור איש מקצוע שניסה וערך הסכמים רבים ושמבין את המורכבות הרגשית והעסקית. לדוגמה, יש זוגות ששותפים בעסק הייטק משגשג או שהם אנשי עסקים ובבעלותם כמה נכסים. חשוב שעו”ד הגירושין יכיר את החומר, ידע להעריך שווי מניות, ויביא בחשבון השלכות מס. עורך דין גירושין מנוסה בתחום המסחרי או עורכת דין בעלת ידע בדיני חברות יכולות (ויכולים) לתרום מאוד להסכם ריאלי והוגן.

שלב 7 – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?

בישראל, ישנה חלוקה ייחודית בין בית המשפט לענייני משפחה (הדן בכל נושאי הגירושין ומזונות, למעט עצם מתן הגט) לבין בית הדין הרבני (שלו סמכות בלעדית על הגט, ומקביל יש לו סמכות מקבילה בכמה נושאים). חלק מהמתגרשים מעדיפים בית הדין הרבני ומגישים בו את תביעות הגירושין, אולי מתוך מחשבה ש”בית הדין מיטיב עם הגברים” או “בית המשפט לענייני משפחה מיטיב עם הנשים”. לא פעם זהו מיתוס. בפועל, הרבה תלוי בהרכב הדיינים, בזהות השופט/ת, ובנסיבות התיק. אפשר להתייעץ עם עורך דין גבר שצבר ניסיון דווקא בבית הדין הרבני, או עם עורכת דין לגירושין בעלת רקורד של הצלחות בבית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה, לפני “מרוץ הסמכויות” רצוי לוודא שהמהלך הזה מתאים לאינטרסים שלך. אם מצאת עו”ד שכבר ייצג בהצלחה עשרות מקרים בערכאה מסוימת – הדבר חשוב יותר ממגדרו.

שלב 8 – בקשה ליישוב סכסוך: חובה חוקית

מאז 2016, בישראל לא ניתן להגיש תביעות גירושין באופן מיידי. ראשית, יש חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהגיע לפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. במספר מקרים, בני הזוג מצליחים להגיע להסדר, אך במקרים אחרים אין מנוס מהמשך הליכים משפטיים. יישוב סכסוך יכול להתבצע גם במסגרת “מהו”ת” (מפגש מידע, היכרות ותיאום) או בגישור גירושין אצל מגשר מוסמך. לגבי השאלה עו”ד גבר או עורכת דין אישה, הרבה תלוי אם אתם נכנסים למשא ומתן לגירושין בשיתוף פעולה או נערכים לסכסוך מר. לעיתים נשים מרגישות נינוחות יותר לפתוח נושאים אישיים, כגון אלימות במשפחה או בגידה, מול עורכת דין. מצד שני, יש נשים החוות “יציבות” ברורה יותר עם עו”ד גבר קשוח. בשלב יישוב הסכסוך, דווקא האישיות חשובה מכל – למצוא עו”ד אמפתי ותקשורתי.

שלב 9 – ניהול משא ומתן: דרכים, טקטיקות והבדלי גישה

במשא ומתן של גירושין, כולל גישור, מתברר שלכל עורך דין יש “סגנון” מובהק. חלקם בוחרים בהפחדות משפטיות והגשת תביעות במקביל. אחרים מאמינים בשיחות שקופות ושאיפה להגיע להסכמות ידידותיות במהירות. מבחינת בחירת עורך דין גבר או עורכת דין אישה, ייתכן שהגורם המשפיע ביותר הוא הטמפרמנט האישי. לדוגמה, עורכת דין מסוימת עשויה להיות “מתווכת דיפלומטית” מעולה, בעוד עורכת דין אחרת תהיה בעלת אופי לוחמני ותקיף. כנ”ל לגבי עורכי דין גברים: יש עו”ד גירושין שידועים בסגנון פייסני וכאלו שניגשים ל”מלחמת עולם” בכל תיק. במהלך המשא ומתן עצמו, חשוב לסקור נושאים כמו משמורת, חלוקת רכוש, שווי העסק המשותף, מזונות, דירת מגורים, נושא פירוק השיתוף וכו’. עבור אנשי עסקים או אנשי הייטק, יכול להיות חיוני שעו”ד הגירושין יכיר סוגיות כמו אופציות, מניות, מיזוגים אפשריים או שווי חברות הזנק. במצב כזה, ייתכן שעו”ד גבר עם רקע בפיננסים ייתן יתרון, או עורכת דין המתמחה בחוזים מסחריים שתתרום מאוד.

שלב 10 – משמורת הילדים: בין משמורת מלאה לאחריות הורית משותפת

אחד הנושאים הרגישים ביותר בכל הליך גירושין הוא שאלת המשמורת. האם תחול “משמורת משותפת” או שצד אחד יקבל משמורת עיקרית והצד האחר זמני שהות מורחבים? ביסוד העניין עומד טובת הילדים ומסוגלות הורית של ההורים. בפועל, גברים טוענים לפעמים שעדיין קיימת נטייה לתת לאם יתרון, ואימהות חוששות מאובדן דמי מזונות או מריחוק מהילדים אם המשמורת המשותפת מלאה. בשנים האחרונות הולכת וגוברת מגמת שוויון במשמורת. עורכת דין לגירושין יכולה להיות מצוינת לאב שמעוניין להיאבק להשגת משמורת משותפת, ובמקביל עורך דין גבר יכול לייצג אישה בהצלחה. אין כאן כללים מוחלטים, אך לפעמים ההזדהות המגדרית משפיעה על מהלך הטיעון. במיוחד בתיק גירושין מורכב, חשוב לבחור עו”ד בעל ניסיון רחב והבנה מעמיקה בדיני משמורת ובפסיקות העדכניות של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

שלב 11 – מזונות ילדים ומזונות אישה: שינויי החקיקה והפסיקה

שאלת תשלום המזונות, הן מזונות הילדים והן מזונות האישה, יכולה להכריע את עתידם הכלכלי של שני הצדדים לשנים רבות. עד 2017, היה נהוג שחובת המזונות חלה ברובה על האב, אך בעקבות הלכת בע”מ 919/15 השתנו הכללים כך שמגיל 6, שני ההורים נדרשים להשתתף במזונות, על פי יחס הכנסותיהם וחלוקת זמני השהות. עורכת דין שהיא אם לילדים עשויה להביא רגישות מיוחדת לגבי צרכי הילד היום-יומיים, אך בה במידה עורך דין גבר בעל מודעות לנושא יכול להילחם למען אבות במקרים של משמורת משותפת ושכר דומה. אין כאן יתרון אוטומטי לאף מגדר, אלא בעיקר מקצועיות והיכרות עם התקדימים. לגבי מזונות אישה, הדין הדתי קובע זכאותה של האישה למזונות אם הבעל לא מקיים חובות כלפיה, עד הגט. עורך דין מנוסה ידע להציג טענות או הגנות בהתאם. בנושא העלויות, שכר טרחת עו”ד יכול לנוע בין 10,000 ל-50,000 ש”ח ואפילו יותר, תלוי במורכבות תביעות המזונות ובמשך ניהול ההליך.

שלב 12 – סידור הגט בבית הדין הרבני והחשש מסרבנות

נושא הגט שייך לבית הדין הרבני באופן בלעדי. גם אם בחרתם לנהל את נושאי המשמורת והמזונות בבית המשפט לענייני משפחה, עדיין את הגט עצמו יש לקבל דרך הדיינים. אם יש הסכמה לגט – תהליך הסידור לרוב קצר. אלא שיכולות להופיע בעיות כמו סרבנות גט (לצערנו, גם נשים וגם גברים יכולים לסרב). כדי להתמודד עם מצב כזה, נדרשת מומחיות ספציפית בדין העברי, הבנת העילות לגירושין, והיכרות עם הדרכים להפעיל סנקציות. כאן השאלה של עו”ד גבר לעומת עורכת דין אישה לא פעם מהדהדת – נשים מסורבות גט לעיתים מרגישות בטוחות יותר ליד עורכת דין שמבינה את הפגיעה. מנגד, יש נשים שדווקא עו”ד גבר ידוע כ”קשוח” יותר מול הדיינים ולכן הן בוחרות בו. מה שמשנה הוא עד כמה איש המקצוע פעיל בבית הדין הרבני, מבין את הפרוצדורה, ומסוגל להשיג את התוצאה בזמן סביר.

שלב 13 – גישור מהו”ת, מהות, יישוב סכסוך ומשמעויות כלכליות

הכינויים “מהו”ת”, “מהות” או “פגישות הסדר” מתייחסים כולן למפגש או למספר מפגשים שיכולים לקדם הסכמה. ההליך נולד כחובה חוקית לצמצום עומס בבתי המשפט ולעודד גישור. גישור גירושין הוא מסלול פופולרי, מאחר שהוא מקטין עלויות עו”ד, מונע סכסוך ארוך ומפחית מתח רגשי. חלק מהזוגות מגייסים מגשרת חיצונית, אחרים פונים ליחידת הסיוע. אם בני הזוג בוחרים במגשרת, האם יעזור לקחת עורכי דין מלווי משני צדי המתרס? לעיתים כן, כדי לוודא שלא חותמים על הסכם מקפח. עורך דין גבר לא בהכרח “נצמד” לטקטיקת אגרסיה, ועורכת דין אישה לא בהכרח “פייסנית”. הכול תלוי באדם הספציפי. יתרון של גישור: העלויות נוטות להיות זולות משמעותית לעומת ניהול תיק גירושין מלא בבית המשפט. מדובר בסדר גודל של 500–1,000 ש”ח לשעה למגשר פרטי, לעומת אלפי שקלים לדיונים משפטיים ארוכים.

שלב 14 – טיוטת הסכם גירושין: סעיפים עיקריים

בין אם מגיעים אליו בתום משא ומתן פרטי, גישור או אפילו בתיווך עורכי דין, הסכם גירושין מסדיר: חלוקת רכוש, מכירת דירה משותפת, העברת עסק, הסדרי משמורת, מזונות ילדים, מזונות אישה (אם בכלל), חובת תשלומים שונים, סנקציות במקרה של הפרה ועוד. זהו הסכם מכריע שיישפיע על חיי כל הצדדים למשך שנים. כיצד באה לידי ביטוי הבחירה בעו”ד גבר או עורכת דין אישה? ייתכן שעורכת דין תשים דגש על ניואנסים הנוגעים לאישה (נושאי מדור, מעונות ילדים, היבטי רגש), ואילו עו”ד גבר בעל רקע כלכלי מעמיק יעדיף לחדד היבטי מיסוי או התנהלות פיננסית ארוכת טווח. אך הכול תלוי באמת באדם, לאו דווקא במגדר. חשוב לבחון ניסיון בעריכת הסכמים קודמים, הצלחות, והמלצות מלקוחות עבר.

שלב 15 – הגשת ההסכם לאישור ערכאה משפטית

אחרי ניסוח הסכם סופי, חובה להגישו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני כדי שיקבל תוקף של פסק דין. שני בני הזוג צריכים להתייצב ולאשר מרצונם שהבינו את ההסכם. אם הכל מקובל, תוך זמן קצר מתקבל “תוקף של פסק דין” וההליך הופך רשמי. עורך דין גבר או עורכת דין אישה יכולים ללוות אתכם לדיון הזה ולהסביר לכם איך להתנהל מול השופטים/דיינים. בשלב זה, לרוב כבר אין עניין של ייצוג “אגרסיבי” – זה שלב טכני יחסית. עדיין, חשובה המקצועיות של מי שליווה אתכם: לוודא שהנוסח נכון, שאין בו פרצות שעלולות לפגוע בכם בעתיד, ולוודא שתנאי ההסכם מובהרים היטב. אגב, מי שמחליט להתגרש בגיל מאוחר, אולי בפרק ב’ של חייו, כדאי שייעזר בעו”ד שמבין גם בהסכמי ממון ונושאי צוואות וירושות. אם בן הזוג הלך לעולמו בטרם היה גט, יכולות להתעורר שאלות ירושה מורכבות.

שלב 16 – גירושין בפרק ב’: שילוב הסכמי ממון, צוואות וירושות

בישראל, ובכלל בעולם המערבי, יש מגמת עלייה במספר פרק ב’ בנישואין – אנשים נישאים בשנית או even בשלישית. במקרים כאלה, ההסכמות המשפטיות מורכבות יותר: יש ילדים מנישואים קודמים, נכסים שכל אחד מביא עמו, חובות או זכויות ממערכת זוגית קודמת, ועוד. עורך דין או עורכת דין לגירושין המעורים בתחום זה ימליצו לרוב על הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש העתידי למקרה של פרידה חוזרת, וייתכן שגם יכניסו סעיפים הנוגעים לעיזבון עתידי ולירושה. כך, ניתן למנוע מצב שהילדים מנישואין קודמים יימצאו בסכסוך מורכב עם בת הזוג החדשה ולהיפך. בסוגיות אלו, לפעמים נשים מרגישות שעורכת דין אישה מבינה היטב את הרצון לשמור על הרכוש האישי לילדיהן. אבל מצד שני, יש עורכי דין גברים שבנו מומחיות נרחבת בדיוק בנושאי צוואות, ירושות ומזונות אישה. כל מקרה לגופו.

שלב 17 – חלוקת רכוש מורכבת: דירה, עסק, מוניטין ואופציות

לצד זוגות שמתגרשים ללא רכוש משמעותי, יש זוגות עם נכסים רבים, כמו דירת מגורים (או כמה נכסים), עסק משפחתי, חשבונות בנק והשקעות. כאשר הצדדים מתגרשים, עליהם להחליט: האם מוכרים את הדירה ומחלקים את התמורה? או שמי מהצדדים “קונה” את חלקו של האחר? ומה לגבי עסק? לעיתים, אחד מבני הזוג פעיל בעסק יותר מהשני. עולה שאלת שווי העסק, חלוקת מניות, או מכירתו לצד ג’. במקרים של אנשי הייטק, יש סעיפים הקשורים לאופציות ומניות RSU, שאלו “נכסים” מורכבים. החשיבות כאן היא מומחיות עוה”ד בדיני פירוק שיתוף ומיסים, ופחות תלויה במגדר. עם זאת, עו”ד גבר שעבד שנים בסביבה עסקית עשוי להביא יתרון, כשם שעורכת דין בעלת ניסיון בחברות הזנק עשויה להכיר טוב יותר את נושא האופציות. בשורה התחתונה, צריך לשאול בפגישת הייעוץ כמה תיקים מורכבים עורך הדין כבר ניהל, האם יש לו או לה רקע חשבונאי, האם המשרד נעזר ברואה חשבון, וכך הלאה.

שלב 18 – מכירת דירה משותפת: ניהול מו”מ ויתרונות של משרד בוטיק

בישראל, הדירה המשפחתית היא לרוב הנכס העיקרי. לא פעם, המתח הגדול בהליך הגירושין revolves סביב הדירה: מי נשאר לגור בה, מי קונה את הצד השני, האם למכור בשוק החופשי? אם יש משכנתה, איך מחלקים את ההחזרים? לעיתים, במשרדי עורכי דין גדולים (פירמה רחבת היקף), יש מחלקה ספציפית המתמחה בנדל”ן ויכולה לטפל בחוזה המכירה או העברת הזכויות בטאבו. במשרד בוטיק, אתם מקבלים יחס אישי יותר וייתכן שהעו”ד בעצמו (או בעצמה) יבצע את כל החלקים הללו. יש מתגרשים שאוהבים את “העוצמה” של פירמה, אחרים מעדיפים משרד בוטיק קטן ואינטימי. אין נוסחה אחידה. עלות עורך דין לגירושין יכולה לכלול גם תשלום נפרד לטיפול בנדל”ן, לכן חשוב לוודא מראש את מבנה העלויות. לא בהכרח יש יתרון לעו”ד גבר או עורכת דין אישה בעניין זה, הכול עניין של ניסיון והתמחויות.

שלב 19 – סעדים זמניים: צווי הרחקה, עיקולים וחשבונות בנק

בלא מעט גירושין עולה חשש שאחד הצדדים יבריח נכסים או ישתלט על חשבונות הבנק. ניתן לבקש סעדים זמניים מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני, כמו צו עיקול על החשבון, צו מניעה למכירת הדירה, או צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הילדים. יש מי שסבורים שעו”ד גבר יהיה “תקיף יותר” בבקשות כאלו, אבל תופתעו לדעת שיש עורכות דין שלא מהססות להגיש צווים דרסטיים לטובת הלקוח. חשוב בעיקר לפעול מהר, ביעילות, ולהראות שיש יסוד סביר להניח שהצד השני עלול להבריח נכסים. בעלי עסקים שמפחדים שבן הזוג ישתלט על החברה שברשותם מוטב שיבחרו עו”ד שמבין בדיני חברות ובדיקת מצבת הנכסים. אנשי הייטק החוששים ממכירת מניות או החלפת אופציות צריכים ייצוג רלוונטי. בשורה התחתונה, עיקר היתרון טמון בהתמצאות המשפטית, לאו דווקא במין עוה”ד.

שלב 20 – תביעות נזיקין בגירושין: לשון הרע או תלונת שווא

תופעת תלונות השווא בהליך גירושין מוכרת במערכת המשפט. לעיתים, אחד מבני הזוג מגיש תלונת שווא על אלימות כדי להשפיע על המשמורת. אפשר להגיש תביעה נזיקית בגין לשון הרע או עוגמת נפש. גם כאן, לא תמיד יש חשיבות אם עוה”ד הוא גבר או אישה. מה שבאמת נחוץ זה מישהו שיודע לנהל תיק הוכחות, להביא ראיות, לחקור עדים ולשכנע את בית המשפט. בנוסף, מי שמגיש תביעת נזיקין צריך לקחת בחשבון שתיק כזה עלול לעלות עשרות אלפי שקלים בשכר טרחה, כי הוא מורכב ודורש זמן. אגב, יש עורכי דין שמציעים הסדרי שכר טרחה חלקיים המבוססים על הצלחה (success fee), בעיקר בתביעות רכוש גדולות או נזיקין. גם בהקשר זה, מוטב לבדוק מראש את תנאי שכר הטרחה ולוודא שאתם מבינים את הסיכון.

שלב 21 – התמודדות עם תיק גירושין מהיר לעומת תיק גירושין מורכב

חלק מהזוגות מגישים הסכם מאוזן מהר מאוד ומסיימים את תהליך הגירושין בחודש-חודשיים (תיק גירושין מהיר), ואחרים נקלעים למאבק מורכב ומתיש שנמשך אפילו שנים (תיק גירושין מורכב). כל שלב מצריך מיומנות שונה מעט. בתיק מהיר, עורך דין גירושין מוצלח אמור לגבש הסכם ענייני מהר, להגישו לאישור ולסיים. בתיק מורכב, יידרשו יכולות ליטיגציה, ניהול דיונים, הגשת ראיות, חקירות עדים – תהליך ארוך יותר ויקר. פה ההעדפה האישית לעו”ד גבר או לעורכת דין עלולה להתגמד ליד השאלה החשובה יותר: “האם הוא או היא ליטיגטורים מנוסים?” עוה”ד חייב לדעת להתבטא בכתב באופן חד ומשכנע, ולהופיע מול שופטים ודיינים בצורה כריזמטית. שאלת המין חשובה פחות.

שלב 22 – מגמות בעולם המערבי ובישראל, סטטיסטיקה וכמה מתגרשים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל יש כ-10,000–15,000 זוגות שמתגרשים מדי שנה (המספר משתנה לפי הגדרות שונות). אחד מכל שלושה או ארבעה זוגות צפוי לסיים בנקודה מסוימת את הנישואים. בעולם המערבי, שיעורי הגירושין דומים או אף גבוהים יותר, בפרט בארה”ב. המגמות של שוויון מגדרי ובהשפעת “מלחמות” או משברים כלכליים (יש שהזכרתם “בערבות המלחמה חרבות באזל” – רמיזה למלחמות או משברים גלובליים שמשפיעים כלכלית וחברתית) מגבירות את הלחץ על התא המשפחתי ויכולות להעלות את שיעור הגירושין. במציאות זו עולה השאלה מי ייצג אותנו בתהליך? כמעט חצי מהעוסקים בעריכת דין בישראל הן נשים, והחצי האחר גברים. גם בקרב עורכי דין לגירושין קיים היום איזון די טוב בין גברים לנשים. כך שאין מחסור במגדר כזה או אחר, אלא המשמעות היא שאפשר באמת לבחור את האדם המתאים מכל הבחינות.

שלב 23 – כמה מרוויח עורך דין וכמה מרוויחה עורכת דין?

שוק עריכת הדין לתחום המשפחה הוא מגוון מאד. יש עורכי דין שמרוויחים שכר חודשי כעובדים שכירים במשרדים, בסביבות 10,000–20,000 ש”ח לחודש ברמות הראשונות. השמיים הם הגבול לשותפים במשרדים גדולים או לעורכי דין ותיקים ובעלי שם. עורכי דין המתמחים בגירושין בלבד עשויים לגבות שכר טרחה של עשרות או מאות אלפי שקלים לתיק מורכב. ההבדל בין גבר לאישה אינו אמור לשנות בשוק חופשי. בפועל, יש עדיין פערי שכר מגדריים לפעמים, אך בתחום הגירושין הדבר פחות מורגש מאשר בתחומים אחרים (למשל, הייטק). עורכת דין מצליחה ובעלת מוניטין יכולה לדרוש שכר טרחה גבוה מעו”ד גבר מתחיל, ולהיפך. לכן, אל תניחו שעורך דין גבר יהיה בהכרח יקר יותר או זול יותר מעורכת דין אישה. הכול תלוי במשרד, בניסיון ובדרישות שלהם.

שלב 24 – איך לבחור עורך דין או עורכת דין?

ישנם לפחות 15 פרמטרים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת עו”ד גבר או עורכת דין אישה בתחום הגירושין:

1. ניסיון מעשי ספציפי בגירושין.
2. התמחות בנושאים פיננסיים, דיני חברות, או ניהול עסק, אם רלוונטי.
3. התמחות בנושא משמורת ילדים ומזונות.
4. היכרות וניסיון עם בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
5. סגנון אישי: אגרסיבי מול פייסני, דיפלומטי מול “לוחמני”.
6. רמת האמפתיה שאתם חשים בפגישה.
7. המלצות מלקוחות קודמים, ותק וניסיון בשנים.
8. זמינות – כמה זמן יוכל עוה”ד להקדיש לתיק שלכם?
9. גובה שכר הטרחה והאם יש אפשרויות פריסה נוחות.
10. האם הוא/היא עובדים במשרד גדול (פירמה) או משרד בוטיק – יתרונות וחסרונות.
11. כימיה אישית איתכם ועם בני משפחתכם.
12. נכונות לשלב גישור או שלום בית אם הדבר עולה על הפרק.
13. מקצועיות בהכנת הסכמים מפורטים ומותאמים.
14. תודעת שירות ושקיפות לגבי התהליך והעלויות.
15. מגדר: האם חשוב לכם להרגיש שיודעים להזדהות עם הצד הנשי/גברי, או שאין בכך חשיבות מבחינתכם?

אף אחד לא יכול להחליט בשבילכם מהו השיקול העיקרי. יש מתגרשות שמרגישות שעורכת דין אישה “מבינה אותן מבפנים”, ויש גברים החושבים שעו”ד גבר יבין טוב יותר את קשיי האב. אחרים מתעלמים לחלוטין מהשיקול המגדרי ומבקשים את מי שהכי מתאים מקצועית. בכל מקרה, שווה לעשות לפחות פגישת ייעוץ אחת עם עו”ד גבר ואחת עם עורכת דין, וכך ללמוד מה מתאים לכם יותר.

שלב 25 – קבלת הגט והחיים שאחרי הגירושין

השלב האחרון והמכריע הוא סידור הגט בבית הדין הרבני, אלא אם מדובר בזוג ידועים בציבור שאינם צריכים טקס גט דתי. לאחר שמקבלים את הגט, סופית “נפרדים” מהנישואין. רבים מתארים תחושת הקלה בצד כאב או צער מסוים. כעת צריך להתחיל פרק חדש בחיים, הכולל לרוב הסתגלות לכללים כלכליים חדשים, הסדרי ראייה עם הילדים, ולעיתים מציאת מגורים חלופיים. אם נותרו תחושות עוינות, הדבר יכול לסבך את התקשורת ההורית. לכן, במקרים רבים, כדאי לשקול טיפול משפחתי או הדרכת הורים כדי להפחית מתחים לטובת הילדים. מבחינה משפטית, אפשר להתייעץ עם עורך הדין או עורכת הדין גם לאחר הגט, למשל לגבי שינויים במזונות או משמורת, צוואות וירושות, נישואים פרק ב’, ועוד. החיים אחרי גירושין יכולים להיות אופטימיים יותר אם הפרידה הוסדרה בהגינות. אם התיק נוהל באופן עוין, ההשלכות מורגשות לפעמים שנים קדימה.