כ”ד באדר התש”פ
20 במרץ 2020

עורך דין מומלץ

ימ. 2020-779

תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש”ף-2020

הצעה להחלטה

מ ח ל י ט י ם,

מתוקף הסמכות הקבועה בסעיף 39 לחוק- יסוד: הממשלה, להתקין תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש”ף-2020, בנוסח שלהלן.

בהתאם להוראות סעיף 39 האמור, להניח את התקנות על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.

התקנות תיכנסנה לתוקפן ביום 22 במרץ 2020.

 

דברי הסבר

רקע כללי

במהלך דצמבר 2019 החל נגיף SARS-COV-2 את התפשטותו הראשונה בעיר ווהאן במרכז הסין, ולאחר מכן תוארה התפשטות של התחלואה לכל המחוזות בסין וכן למקומות אחרים בעולם, ישראל בכללם.

בהתאם להחלטת שר הבריאות מיום א’ בשבט, התש”ף (27 בינואר 2020) בהתאם לסמכותו לפי סעיף 20(1)  לפקודת בריאות העם, 1940  המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה החדש 2019 (covid-19) התווספה לרשימת המחלות המידבקות והמסוכנות שבתוספת השנייה לפקודת בריאות העם, 1940, בחלק א’, ברשימת מחלות בעלות חשיבות בינלאומית המחייבות הודעה מידית, לעניין תקנות הבריאות הבין-לאומיות (international health regulation, 2005) של ארגון הבריאות העולמי.

ההכרזה על המחלה כמחלה מידבקת מסוכנת, מקנה למנכ”ל משרד הבריאות, ראש שירותי בריאות הציבור וכן לכל רופא מחוזי או סגנו, סמכות לתת הוראות נרחבות ולהשתמש באמצעים שונים על מנת למנוע את חדירתה או התפשטותה של המחלה. בהמשך להכרזה זו, ננקטו על ידי משרד הבריאות מספר צעדים משמעותיים לצורך מניעת התפשטות המחלה, ובכלל זה, נחתם ופורסם צו בריאות העם (נגיף קורונה החדש 2019) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) התש”ף- 2020.

כחלק ממניעת התפשטות המחלה ושמירה על בריאות הציבור מוצע בזה לצמצם את מספר העובדים הנוכחים במקומות העבודה, על מנת לצמצם את התפשטות הנגיף מאדם לאדם שעובר בעיקר במגע ובהעברה טיפתית, וייתכן שגם באוויר(airborne).

בהתאם להוראות צווי מנכ”ל משרד הבריאות, במקום עבודה רשאי המעסיק להעסיק 10 עובדים או עד 30 אחוז ממצבת העובדים לפי הגבוה מבניהם בו זמנית תוך שמירה על סביבת עבודה של 2 מטר, במטרה להימנע ממפגש של עובדים רבים באותו מקום עבודה, ובכך לשמור על בריאותם ולהפחית את הסיכון של התפשטות המחלה בקרב העובדים ובקרב הציבור.

לאור החשיבות בשמירה על תפקוד המדינה והמשק מצד אחד, ובריאות העובדים והציבור נקבעה החרגה בהתאם לתחום העיסוק ועל בסיס הפרמטרים כדלקמן:

עובדי המדינה והמגזר הציבורי המבצעים פעילות חיונית.

עובדי מפעל למתן שירותים קיומיים כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ”ז-1967 (להלן – חוק שירות עבודה בשעת חירום), כנוסחו בתקנות שעת חירום (שירות עבודה בשעת-חירום), התש”ף-2020.

מקום עבודה שעוסקים בו בעבודות בינוי או בעבודות תשתית שאינן כוללות התקהלות במרחב סגור.

עסקים שיש חשיבות לרציפות פעילותם לצורך הבטחת המשך פעילותו של המשק.

עובדי מפעל חיוני העומד בעקרונות שנקבעו לעניין זה בחוק שירות עבודה בשעת חירום.

עובדי מפעלים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א – 1951, שניתן כדי שלא לפגוע בתהליך העבודה.

נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה

פגיעה בתוצר בהיקף של כ-7 מיליארד ₪.

תקציב

אין

השפעת ההצעה על מצבת כח האדם

צמצום כוח האדם במדינה

עמדת שרים אחרים שההצעה נוגעת לתחום סמכותם

אין

החלטות קודמות של הממשלה בנושא

אין

עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה

חוות דעתו של  היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה, או מי שהוסמך מטעמו, תצורף להצעה להחלטה.

סיווגים*

סיווג ראשי: חקיקה ממשלתית

תחום פעולה עיקרי: אחר

חתימת השר המגיש

שר האוצר

להלן נוסח התקנות:

תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש”ף-2020

בתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק-יסוד:הממשלה[1], מתקינה הממשלה תקנות שעת חירום אלה:
הגדרות1.בתקנות שעת חירום אלה –
“הוועדה לאנרגיה אטומית” – לרבות הקריה למחקר גרעיני (קמ”ג) והמרכז למחקר גרעיני (ממ”ג);
“חברה עירונית” ו-“חברת בת עירונית” – כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ”ה-1985[2];
“חברה ממשלתית” – חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-1975[3];
“מועצה דתית” – כמשמעותה בחוק שירות הדת היהודיים [נוסח משולב] התשל”א- 1971[4];
“הממונה” – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)           לעניין משרד ממשלתי – נציב שירות המדינה;
(2)           לעניין רשות מקומיות – המנהל הכללי של משרד הפנים;
(3)           לעניין מועצה דתית – המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת;
(4)           לעניין תאגיד – הממונה על השכר במשרד האוצר;
(5)           לעניין חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;
(6)           לעניין מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי”ח-1958 [5] – יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק האמור;
“מעסיק” – מי שמעסיק עובדים;
“מערכת בתי המשפט” – בתי המשפט, בתי הדין לעבודה והנהלת בתי המשפט;
“מפעל למתן שירותים קיומיים” – כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ”ז-1967[6], כנוסחו בתקנות שעת חירום (שירות עבודה בשעת-חירום), התש”ף-2020[7];
“מפעל תומך ביטחון” – מקום עבודה שאינו תעשייה ביטחונית, המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של כל אחד מאלה:
(1)           משרד הביטחון;
(2)           הוועדה לאנרגיה אטומית;
(3)           המטה לביטחון לאומי;
(4)           צבא הגנה לישראל;
(5)           המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(7)           שירות הביטחון הכללי;
(8)           משטרת ישראל;
(9)           שירות בתי הסוהר;
(10)      הרשות הארצית לכבאות ולהצלה;
(11)      הרשות להגנת עדים;
“מצבת עובדים” – כל העובדים המועסקים במקום עבודה;
“מקום עבודה” – מקום המוחזק בידי מעסיק, שבו מועסקים עובדיו, וכן כל מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, והכל בין שמקום העבודה כאמור כולל מבנה אחד ובין שהוא כולל כמה מבנים;
“עבודות בינוי” – לרבות פיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל  תשתיות הנוגעות למבנה ולשטחים ציבוריים;
“עבודות תשתית” – פעילות פיתוח, תחזוקה ובינוי של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב;
“עובד” – עובד המועסק בגבולות מדינת ישראל, לרבות שוטר וסוהר מתנדב, חייל, מי שמועסק, ומי שנותן שירות בחצריו של מעסיק מדי יום, בין שמתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין שלא מתקיימים, ואולם לעניין תקנות שעת חירום אלה –
לא יראו כעובד משרד ממשלתי  – שר וסגן שר ועובדי לשכותיהם, עובדי מינהל החירום במשרד הפנים, עובד משרד העלייה וקליטה אשר הוצב במקבץ יחידות דיור וכן עובדי אבטחה, הסעדה, ניקיון או מחשוב; לעניין;

בפסקה זו, “מקבץ יחידות דיור” –  מקבץ דירות המיועד למגורי עולים קשישים הזכאים לסיוע בדיור ציבורי, הבנוי במבנה אחד או בכמה במבנים סמוכים, הממומן על ידי משרד העלייה והקליטה;

(1)           לא יראו כעובד רשות מקומית  – רב עיר, עובד סוציאלי שמונה לפי חוק ומי שעיקר עיסוקו בפינוי אשפה או עובד במוקד עירוני לרבות מוקד חירום וחדר מצב;
(2)           לא יראו כעובד מועצה דתית – מי שעיקר עיסוקו בשירותי קבורה, כשרות או מקוואות;
(3)
“רשות מקומית” – לרבות חברה עירונית, חברת בת עירונית ואיגוד ערים;
“תאגיד” – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ”ה – 1985;
“תעשייה ביטחונית” – כל אחד מאלה:
(1)           אלתא מערכות בע”מ;
(2)           תעשיה אווירית בע”מ;
(3)           רפא”ל – מערכות לחימה מתקדמות בע”מ;
(4)           התקני מצב מוצק (המ”מ) בע”מ;
(5)           אלביט מערכות בע”מ;
(6)           תומר חברה ממשלתית;
(7)           חברה בת כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968[8] של חברה המנויה בפסקאות (1) עד (6) וחברה קשורה כהגדרתה באותו חוק לחברה המנויה בפסקאות האמורות.
הגבלת מספר העובדים במקום עבודה2.(א)          במקום עבודה לא ישהו בו זמנית יותר מ-10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם (להלן – מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית).
(ב)           על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית בגופים המפורטים להלן יהיה כמפורט לצידם, ובלבד שהגופים צמצמו ככל האפשר את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית:
(1)           משרד הבריאות ובכלל זה יחידות הסמך של משרד הבריאות, המכון למחקר ביולוגי במשרד ראש הממשלה, החברה הישראלית לחקר מדעי החיים ומשטרת ישראל  – 100 אחוזים ממצבת העובדים;
(2)           שירות בתי הסוהר והמטה לביטחון לאומי – 95 אחוזים ממצבת העובדים;
(3)           הרשות הארצית לכבאות והצלה, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – 90 אחוזים ממצבת העובדים;
(4)           הרשות להגנת עדים – 80 אחוזים ממצבת העובדים;
(5)           משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים למעט זרוע העבודה – 75 אחוזים ממצבת העובדים;
(6)           מערך הסייבר הלאומי – 70 אחוזים ממצבת העובדים;
(7)           משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, המדפיס הממשלתי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א-1981[9] ומפעל תומך ביטחון – 60 אחוזים ממצבת העובדים;
(8)           המשרד לביטחון הפנים, משרד האנרגיה, משרד החוץ, הוועדה לאנרגיה אטומית, תעשייה ביטחונית, ומקום עבודה המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של התעשיות הביטחוניות או של המכון למחקר ביולוגי במשרד ראש הממשלה – 50 אחוזים ממצבת העובדים; ולשכת הפרסום הממשלתית – 40 אחוזים ממצבת העובדים;
(9)           משרד ממשלתי שאינו מנוי בתקנות משנה (1) עד (8)  – 30 אחוזים ממצבת העובדים, ואולם רשאי המנהל הכללי של משרד ממשלתי להורות על העלאת מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית באותו משרד ממשלתי עד לשיעור של 35 אחוזים ממצבת העובדים, אם מצא כי העלאה כאמור נדרשת לצורך הבטחת פעילותו החיונית של המשרד; הורה המנהל הכללי של משרד ממשלתי כאמור, ומצא הממונה כי לשם הבטחת פעילותו החיונית של אותו משרד נדרשת העלאה נוספת של מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית, רשאי הוא להורות על העלאת השיעור האמור מעבר ל-35 אחוזים ממצבת העובדים, ובלבד ששיעור התוספת הכוללת של העובדים בכלל משרדי הממשלה שהוראות פסקה זו חלות עליהן, לא יעלה על 2 אחוזים מכלל העובדים במשרדי הממשלה האמורים;
(10)      חברה ממשלתית שאינה תעשייה ביטחונית, אינה מפעל תומך ביטחון ואינה גוף המנוי בתקנת משנה (ג)(1), וכן תאגיד ומוסד להשכלה גבוהה – 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם, ואולם רשאי הממונה להורות כי מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית בכל אחד מהגופים האמורים יעלה על 30 אחוזים ממצבת העובדים ובלבד ששיעור התוספת הכוללת של העובדים בכלל החברות הממשלתיות, התאגידים או המוסדות להשכלה גבוהה, לפי העניין, שהוראות פסקה זו חלות עליהן, לא יעלה על 5 אחוזים מכלל העובדים בחברות הממשלתיות, בתאגידים או במוסדות להשכלה גבוהה, האמורים, לפי העניין;
(11)      רשות מקומית ומועצה דתית – 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם, ואולם רשאי הממונה להורות כי מספר העובדים המותר לשהייה בו זמנית ברשות מקומית או במועצה דתית יהיה 35 אחוזים ממצבת העובדים, וברשות מקומית המונה פחות מ-10,000 תושבים – 50 אחוזים ממצבת העובדים.
(ג)            על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית בגופים המפורטים להלן יהיה כמפורט לצידם:
(1)           מקום עבודה שעוסקים בו בעבודות בינוי או בעבודות תשתית, שאינן כוללות התקהלות במבנה סגור – 100 אחוזים ממצבת העובדים; לעניין זה, “מבנה סגור” – מבנה שהותקנו בו 70% ממספר החלונות והדלתות;
(2)           מפעלים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א – 1951[10], שניתן כדי שלא לפגוע בתהליך העבודה – מספר העובדים שהותרו בהיתר או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם.
(ד)           על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית בגופים המנויים להלן יהיה כמפורט לצידם ובלבד שצמצמו ככל האפשר את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית:
(1)           המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995[11] – 85 אחוזים;
(2)           שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי”ט-1959[12] – 90 אחוזים;
(3)           התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי פרק ו’1 לחוק הרופאים הווטרינריים, התשנ”א-1991[13] – 100 אחוזים;
(4)           הרשות לשיקום האסיר לפי חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ”ג-1983[14] – 50 אחוזים;
(5)           אגודת מגן דוד אדום לפי חוק מגן דוד אדום, התש”י-1950[15] – 100 אחוזים;
(6)           תאגיד השידור הישראלי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע”ד-2014[16] – 100 אחוזים;
(7)           בנק ישראל – 40 אחוזים.
(ה)           מעסיק לא יאפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית כאמור בתקנות משנה (א) עד (ד), לפי העניין.
(ו)             בנוסף לאמור בתקנת משנה (ה), מעסיק בגוף מהגופים המפורטים בתקנת משנה (ב), לא יאפשר כניסה של עובד למקום העבודה ושהייה של עובד במקום העבודה, אם לא ניתן אישור, לגבי אותו עובד, מאת מנכ”ל הגוף, שלפיו עבודת העובד חיונית לפעילות השוטפת של אותו גוף.
(ז)            עובד שמעסיקו הודיע לו כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל המגבלות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ו) לא יגיע למקום העבודה.
(ח)           כלל מקום עבודה כמה מבנים, יפעל המעסיק, ככל האפשר, לפריסת העובדים ששהייתם בעבודה מותרת לפי תקנה זו, בין המבנים השונים, באופן שיצמצם ככל האפשר את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה החדש, ובלבד שאין בפריסה כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש ביכולתו של מקום העבודה להבטיח את המשך פעילותו.
(ט)(1)           לעניין תקנה זו יראו יחידת סמך של משרד ממשלתי כגוף נפרד מהמשרד הממשלתי ועובדי יחידת הסמך לא יובאו בחשבון בחישוב מצבת העובדים של המשרד הממשלתי; מספר העובדים המרבי לשהייה בו זמנית שיחול לגבי יחידת הסמך יהיה כאמור בתקנת משנה (ב)(9) או מספר עובדים מרבי אחר שנקבע לגביה במפורש בתקנה זו.
(2)           על אף הוראות פסקה (1), יראו במשרד ממשלתי המפורט להלן ובגופים המפורטים לצידו כמשרד ממשלתי אחד:
(א)          משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויחידות הסמך שלו;
(ב)           משרד התחבורה ויחידות הסמך שלו;
(ג)            משרד האוצר ויחידות הסמך שלו למעט המדפיס הממשלתי ולמעט רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ;
(ד)           משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(ה)           משרד האנרגיה, רשות החשמל ורשות הגז הטבעי כמשמעותה בחוק משק הגז הטבעי, התשס”ב- 2002 [17].
(י)             הוראות תקנה זו לא יחולו על הגופים המפורטים להלן, אלא אם כן הם מנויים בתקנת משנה (ב)(1) עד (9) ו-(11) או בתקנת משנה (ד):
(1)           מפעל למתן שירותים קיומיים שאינו חברה ממשלתית או תאגיד;
(2)           מקום עבודה שתחום פעילותו מפורט בתוספת, ובלבד שצמצם ככל האפשר את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותו החיונית.
עונשין3.מעסיק שאיפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית, בניגוד לתקנה 2(ה), דינו – מאסר שישה או חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977[18]; לעניין זה, “מעסיק” – למעט חברה עירונית, חברת בת עירונית, הוועדה לאנרגיה אטומית, משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, תאגיד, בנק ישראל, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א-1981, רשות מקומית, מועצה דתית, שירות בתי הסוהר והמכון למחקר ביולוגי במשרד ראש הממשלה.
אי תחולה4.(א)          תקנות שעת חירום אלה לא יחולו על כנסת ישראל, מערכת בתי המשפט, בתי הדין הדתיים, משרד מבקר המדינה, לשכת נשיא המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
(ב)           תקנות שעת חירום אלה לא יחולו על צבא הגנה לישראל, ואולם ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל ייתן הנחיות שמטרתן לצמצם את הפעילות בצבא לפעילות חיונית בלבד.
שמירת דינים5.אין בתקנות שעת חירום אלה כדי לגרוע מהוראות אלה:
(1)           תקנות שעת חירום (שירות עבודה בשעת-חירום), התש”ף-2020[19];
(2)           הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה), התש”ף-2020[20];
(3)           הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(הגבלת פעילות מוסדות חינוך)(הוראת שעה), התש”ף-2020[21];
(4)           הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית)(הוראת שעה), התש”ף-2020[22];
(5)           תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה), התש”ף-2020 [23].
תחילה ותוקף6.תחילתן של תקנות שעת חירום אלה ביום כ”ו באדר התש”ף (22 במרץ 2020) והן יעמדו בתוקפן עד יום כ”ב בניסן התש”ף (16 באפריל 2020).

 

 

תוספת

(תקנה 2(י)(2))

נושאתחום פעילות
מגזר פיננסיבנקאות:
(1)           תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א-1981[24] (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
(2)           תאגיד עזר כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);
(3)           סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), וחברות בת של סולק כאמור;
(4)           מערכת מבוקרת כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס”ח-2008[25];
(5)           לשכת אשראי כהגדרתה בחוק נתוני אשראי, התשע”ו-2016[26];
(6)           חברות לשינוע מזומנים וחברות לשינוע מעות;
(7)           ספק שירות של מערכת ליבה בנקאית;
(8)           תאגיד המפעיל מכונה אוטומטית לביצוע פעולות במטבע כהגדרתה בכללי בנק ישראל (כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע), התשע”ז-2017[27].
שוק ההון:
(1)           גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א-1981[28] (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח);
(2)           מערכת סליקה פנסיונית מרכזית כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס”ה-2005[29];
(3)           מורשה לוידס – בעל פטור לפי הוראות סעיף 86 לחוק הפיקוח על הביטוח;
(4)           הפול כהגדרתו בתקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), התשס”א-2001[30];
(5)           מאגר המידע הסטטיסטי ומאגר המידע לאיתור הונאות ביטוח כהגדרתם בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס”ד-2004[31];
(6)           בעל רישיון למתן אשראי כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו-2016[32] (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים), שצבר האשראי שלו כהגדרתו בסעיף האמור, עולה על 200 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה יראו כעומדים בתנאים האמורים גם מספר בעלי רישיונות למתן אשראי הנשלטים בידי אותו אדם ואשר סך צבר האשראי שלהם עולה על 200 מיליון שקלים חדשים;
(7)           בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שצבר האשראי שלו כהגדרתו בסעיף האמור, עולה על 200 מיליון שקלים חדשים; לעניין  פסקאות (6) ו-(7), “בעל רישיון למתן אשראי” ו”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי” – לרבות מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי או לקבלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, וטרם קיבל רישיון כאמור, אך רשאי להמשיך בעיסוקו בהתאם להוראות סעיף 115 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, או בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס’ 4), התשע”ז-2017[33], לפי העניין.
(8)           מוקד טלפוני לטובת מענה לפניות הציבור המופנות אל רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון;
(9)           תאגיד שהוא נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו בפרק ה’1 לחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968[34] (להלן – חוק ניירות ערך);
(10)      חברה הרשומה במרשם החתמים לפי תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס”ז-2007[35];
(11)      תאגיד שהוא מפיץ כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;
(12)      תאגיד שהוא רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) לחוק ניירות ערך;
(13)      הבורסה לניירות ערך בתל אביב;
(14)      תאגיד שהוא חבר בורסה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, למעט בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התש”ע-2010[36] (להלן – בנק ישראל);
(15)      תאגיד שהוא מסלקה כהגדרתה בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך;
(16)      תאגיד שהוא חבר מסלקה כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;
(17)      חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז’3 לחוק ניירות ערך;
(18)      תאגיד שהוא בעל רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה-1995[37], ותאגיד העוסק בעיסוק של בעל רישיון, ללא צורך בקבלת רישיון לפי הוראות החוק האמור;
(19)      תאגיד שהוא מנהל קרן ונאמן כמשמעותם בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ”ד-1994[38];
(20)      חברת דירוג כהגדרתה בסעיף 1 לחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע”ד-2014[39];
(21)      תאגיד שהוא עושה שוק או עושה שוק סטטוטורי כמשמעותם בפרק ט’ ובפרק ט’1 לחלק השלישי של תקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך;
(22)      תאגיד שעוסק במתן ייעוץ לגוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, בנושאי הצבעות באספות של מחזיקים בניירות ערך, ממשל תאגידי, ניהול סיכונים והוראות חקיקה;
(23)      תאגיד שעיקר עיסוקו הוא השקעה או תיווך עסקאות בניירות ערך;
(24)      נותני שירותים בתחום הדיווח לתאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך.
אנרגיהחשמל:
(1)           בעלי רישיונות לפי חוק משק החשמל, התשנ”ו-1996  (להלן – חוק משק החשמל);
(2)           מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיות קונבנציונאלי וקוגנרציה;
(3)           מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת;
(4)           כל מי שעוסק בחלוקה כמשמעותה בהגדרת “רישיון חלוקה” בחוק משק החשמל;
(5)           חברה בבעלות מלאה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 60א לחוק משק החשמל, העוסקת ביבוא פחם ומכירתו לבעל הרישיון האמור;
גז טבעי:
(1)           מפעיל כהגדרתו בתקנות הנפט (עקרונות פעולה לחיפושי נפט והפקתו בים), התשע”ז-2016, לגבי חזקה אשר ביחס אליה התקבל אישור הפעלה מאת הממונה על ענייני הנפט;
(2)           בעל רישיון מכוח חוק משק הגז הטבעי, התשס”ב-2002  (להלן – חוק משק הגז הטבעי);
(3)           מי שעוסק בשיווק כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי;
(4)           בעל רישיון ספק גז טבעי דחוס לפי סעיף 9 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ”ט-1989  (להלן – חוק הגז (בטיחות ורישוי)).
נפט גולמי ומוצריו:
(1)           פריקה, טעינה, אחסון, הזרמה בצנרת, ניפוק, שיווק, ייצור, זיקוק ושינוע של נפט גולמי ומוצריו, ושירות תדלוק בתחנות דלק, בנמלי תעופה ונמלים.
גפ”מ:
(1)           בעל רישיון ספק גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי);
(2)           בעל רישיון לעיסוק בעבודות גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), או שהוא פטור מרישיון כאמור לפי תקנה 3(א) לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ”מ), התשס”ו-2006 .
מים(1)           בעלי רישיון הפקה או רישיון הספקה כמשמעותם בסעיף 23 לחוק המים, התשי״ט-1959[40];
(2)           אספקה של שירותי מים וביוב.
זכויות ניצולי שואה(1)           טיפולים רפואיים ונפשיים לניצולי שואה;
(2)           שירותי תיאום טיפול, הפעלת מתנדבים להפגת בדידות, וביקורי בית נדרשים;
(3)           מוקד מרכז מידע לניצולי שואה;
(4)           סיעוד בקהילה לרבות נותני שירותי סיעוד פרטיים ושירותים הניתנים על ידי גורם שלישי;
(5)           שירותים ייחודיים לניצולי שואה כולל אביזרים רפואיים ולחצני מצוקה;
(6)           שירותים סוציאליים לניצולי שואה;
מזון ומשקאות(1)           ייצור, ייבוא, עיבוד, הובלה, אחסנה, אספקה, חלוקה, אריזה, שיווק, הפצה, מכירה קמעונאית וסיטונאית, של מזון ומשקאות.
שירותי הובלה, אחסנה ועמילות מכס(1)           שירותי שינוע מטענים והובלה בתחבורה יבשתית, אווירית וימית ומסופי המטען המשמשים אותם;
(2)           שירותי אחסנה, לרבות בתי קירור וממגורות;
(3)           סוכן מכס כהגדרתו בחוק סוכני המכס, התשכ”ה-1964[41] (להלן- חוק סוכני המכס);
(4)           משלח בינלאומי כהגדרתו בסעיף 24א לחוק סוכני המכס;
(5)           מחסן רשוי כהגדרתו בפקודת המכס[42];
(6)           מערכת שחרור מכסי מל”מ שער עולמי;
(7)           עמילות מכס ושילוח סחורות מקומי ובינלאומי.
חקלאות(1)           משקים חקלאיים בענפי החי והצומח, לרבות חומרי ריבוי;
(2)           קבלנים ונותני שירותי עיבוד למשקים חקלאיים, לרבות הדברה, האבקה, קטיף ואיסוף תוצרת חקלאית;
(3)           בתי אריזה ומפעלי עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית;
(4)           מפעלים ומרכזי מזון לבעלי חיים, מכוני תערובת, לרבות ייצור, שיווק ומכירה של מזון לבעלי חיים;
(5)           שירותי רפואה וטרינרית;
(6)           ייצור ושיווק תרופות וטרינריות, תרכיבים וערכות בדיקה לשימוש וטרינרי;
(7)           שירותי טיפול באירועי התפרצות של מחלות בעלי חיים ונגעים בצמחים;
(8)           שירותי פינוי וכילוי של פגרי בעלי חיים;
(9)           פינוי פסולת חקלאית;
(10)      שירותי ביקורת לתוצרת חקלאית, לרבות שירותי התעדה ומעבדה;
(11)      מחלבות;
(12)      מכוני מיון לביצים;
(13)      תחנות מיון ואריזה של דגים;
(14)      משחטות, בתי מטבחיים, מפעלי עיבוד ופירוק בשר ודגים;
(15)      אספקה ותחזוקה של ציוד ומיכון חקלאי;
(16)      ייצור ושיווק דשנים וחומרי הדברה לחקלאות;
(17)      שירותי הובלה של תוצרת חקלאית ותשומות לחקלאות;
(18)      שירותי תחזוקה וציוד למבנים חקלאיים;
(19)      מתקן להחזקת בעלי חיים.
טואלטיקה, ניקיון ותמרוקים(1)           ייצור, הובלה, אחסנה, אספקה, אריזה, ייבוא, שיווק הפצה ומכירה קמעונאית וסיטונאית של מוצרי פארמה, טואלטיקה, ניקיון, תמרוקים, חיתולים והיגיינה אישית.
נמלים וספנות(1)           תפעול הנמלים, לרבות פריקה וטעינה, אחסנה, שירותי תעבורה ימית, בתי מלאכה, ניהול הנמלים  ומסופים עורפיים, וכן סוכנויות ספנות, חברות ספנות וחברת הפיתוח והנכסים כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס”ד-2004[43].
תחבורה(1)           שירותי הסעה בתחבורה ציבורית וברכבות נוסעים, למעט שירותים מסוימים שיוגדרו על ידי מנכ”ל משרד התחבורה בתיאום עם משרד הבריאות;
(2)           שירותי מוניות;
(3)           פעילות תעופה, לרבות תפעול שדות תעופה ומנחתים;
(4)           בקרה אווירית;
(5)           מעברי גבול יבשתיים;
(6)           עבודות ניהול, תכנון, פיתוח, תחזוקה והפעלה של תשתיות תחבורה ובכלל זה תשתית מסילתית לרבות ציוד נייד, וכבישים לרבות כבישי אגרה;
(7)           עבודה דחופה הנדרשת לצורך מניעת חבלה או נזק לציבור;
(8)           מרכזי שליטה, בקרה וניהול תנועה בכבישים, באוטובוסים ובמסילות;
(9)           שירותי מטאורולוגיה;
(10)      השכרת רכב וליסינג;
(11)      מרכזי שירות (מוסכים) ושירותי דרך, לרבות שירותי גרירה וחילוץ.
המוסד לביטוח לאומי(1)           מערך הסיעוד בקהילה ובכלל זה המטפלים הסיעודיים לרבות מטפלים המספקים שירותים שלא דרך המוסד לביטוח לאומי;
(2)           ספקי שירותים לזכאי גמלת סיעוד דוגמת שירותי כביסה, מוצרי ספיגה, לחצני מצוקה;
(3)           נותני שירותים בתחום הסיעוד לרבות נותני שירותים המספקים שירותים שלא דרך המוסד לביטוח לאומי;
(4)           יועצים ומעריכי תלות לקביעת רמת התלות בסיעוד;
(5)           ספקי מוקד מידע לאזרח;
(6)           יועצים רפואיים המספקים למוסד לביטוח לאומי ייעוץ רפואי לצורך טיפול בתביעות;
 (7)           רופאים ונותני שירות לעניין קביעת דרגת נכות.
רשויות מקומיות(1)           פינוי אשפה;
(2)           מוקד עירוני, מוקד ביטחוני וחדר מצב.
תקשורת(1)           שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, שירותי בזק בין-לאומי, שירותי רדיו טלפון נייד לרבות ברשת אחרת, שירותי גישה לאינטרנט, שירותי תקשורת נתונים, שירותי תקשורת לוויינית, שירות זימון (“ביפר”), שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי, שירות איכון ואיתור כלי רכב;
(2)           שירותי דואר ושירות בנק הדואר;
(3)           שירותי שידורים ובכלל זה, טלוויזיה ורדיו;
(4)           שידורי חדשות, אתרי חדשות ועיתונים שעניינם חדשות, לרבות הדפסה וחלוקה;
(5)           שירותי אירוח שרתים (HOSTING);
(6)           שירות מיתוג אינטרנט;
(7)           איגוד האינטרנט הישראלי כאמור בפרט 26 בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ”ח-1998[44].
עבודה, שירותי

רווחה, עלייה

וקליטה

(1)           מסגרות חוץ ביתיות למעט מעונות ממשלתיים למוגבלים שכליים התפתחותית ומעונות ממשלתיים לנכים;
(2)           מרכזי יום טיפוליים וסיעודיים לבוגרים ומזדקנים עם מוגבלות;
(3)           שירותי תמיכה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ולמשפחות במצוקה;
(4)           מועדוניות ופנימיות יום לילדים בסיכון;
(5)           מרכזי היום ומועדונים לאזרחים ותיקים;
(6)           גופים מפעילים המטפלים בהשמות ילדים במשפחות אומנה ובליווין;
(7)           מוקדים טלפוניים שמפעיל משרד הרווחה ושירות התעסוקה באמצעות מיקור חוץ;
(8)           מרכזי יום לשיקום מונע לעברייני מין;
(9)           מרכזי יום לטיפול בגברים אלימים;
(10)      מרכזי הגנה ומרכזי טיפול בנפגעי תקיפה מינית;
(11)      מרכזים לטיפול ולמניעה של אלימות במשפחה;
(12)      דיור מוגן לאזרחים ותיקים;
(13)      בתי אבות;
(14)      גופים המספקים שירותי הסעה לאוכלוסיות שזקוקות לסיוע;
(15)      מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה;
(16)      ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות שזקוקות לסיוע;
 (17)      תאגידי אפוטרופסות וכל אדם המבצע עבורם את התפקידים שהם מחויבים בהם מכוח מינוים כאפוטרופסים, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962[45].
הגנת הסביבה(1)            מפעלים ואתרים לסילוק פסולת מכל סוג (להלן ­– פסולת) וטיפול בה;
(2)           מסופים לפינוי תמלחות;
(3)           תחנות מעבר לפסולת;
(4)           מערכי שינוע פסולת (משאיות או רכבות);
(5)           ביוביות;
(6)           אתרי קומפוסט;
(7)           מחסני חומרי הדברה;
(8)           מנחתים למטוסי ריסוס;
(9)           חברות הדברה;
 (10)      פעולות הקשורות באסבסט;
 (11)      ניטור ומדידה של זיהום אוויר ושל ימים ואגמים.
שוויון חברתי(1)           מוקד פניות ציבור האזרחים הוותיקים של המשרד לשוויון חברתי;
(2)           שירותי סיוע פסיכו-סוציאלי לאזרחים ותיקים ולמתנדבים;
(3)           יועצים לענייני אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות;
(4)           קמפוס IL – המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית;
(5)           הפעלת מערך סטודנטים מלגאים למען אזרחים ותיקים;
(6)           רכזי מעורבות חברתית ברשויות המקומיות;
(7)           מובילי ומנהלי מיצוי משאבים ברשויות המקומיות במגזר הערבי.
דת וקבורה(1)           שירותי קבורה, טהרת נפטרים והובלת נפטרים;
(2)           הפעלת מקוואות נשים;
(3)           שירותי כשרות.
שונות(1)           שירותי תחזוקת מבנים ובכלל זה בטיחות, מעליות, אינסטלציה, חשמלאות, ניקיון ותברואה;
 (2)           אספקת שירותים ומוצרים בתחומים אלה: טכנאות, תקשורת, מחשוב ובפרט שירותי תמיכה, תחזוקה, אחזקת בסיסי נתונים, דיגיטל ופיתוח הכרחיים שלא ניתן לבצעם באמצעות גישה מרחוק;
 (3)           אבטחה ושמירה;
 (4)           מוקדי שירות טלפוניים;
 (5)           שירותים תומכים בחישוב, חילול ותשלום שכר.
 (6)           מעבדות מאושרות לפי חוק התקנים התשי”ג-1953[46].
שליחות ובלדרות(1)           שירותי שליחות ובלדרות.
שיכון(1)           חברות לניהול בתי גיל זהב ומקבצי דיור;
(2)           חברות לדיור ציבורי כהגדרתן בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ”ח-1998, לצורך הפעלת מערך הדיור הציבורי;
(3)           חברות לניהול סיוע בשכר דירה.
שירותי בריאות, אופטיקה, פארמה(1)           בתי חולים לרבות בתי החולים הפסיכיאטריים, הגריאטריים ושיקומיים;
(2)           קופות חולים;
(3)           שירותי שיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש”ס-2000[47];
(4)           מרפאות, לרבות מרפאות לבריאות הנפש;
(5)           מכוני דיאליזה;
(6)           מרכזים רפואיים גריאטריים;
(7)           מוסדות סיעודיים;
(8)           בתי מרקחת;
(9)           מכוני אופטיקה;
(10)      שירותי רפואת שיניים דחופים;
(11)      שירותי חירום רפואיים – מגן דוד אדום לפי חוק מגן דוד אדום, התש”י-1950[48], טרם ודומיהם;
(12)      אמבולנסים פרטיים;
(13)      שירותי בריאות הציבור;
(14)      יצרני וספקי ציוד ואביזרי שיקום;
(15)      טיפות חלב;
(16)      יחידות התפתחות הילד;
(17)      מעבדות ושירותי דימות;
(18)      מחקר ופיתוח, ייצור, ייבוא, שיווק ואספקת ציוד רפואי, ציוד ואביזרי שיקום, תרופות ומכשור רפואי;
(19)      מרכזים לוגיסטיים ומעבדות;
(20)      עוסקים בתחום הקנביס לשימוש רפואי- חוות גידול וריבוי, מפעלי ייצור, בתי מסחר למוצרי קנביס ושינוע;
(21)      מוקד קול הבריאות;
(22)      מוקדי עזרה ראשונה נפשית;
(23)      ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות שזקוקות לסיוע;
(24)      עמותות שמסייעות בבתי חולים ובמרפאות.
 (25)      תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ”ה-1985[49].
תומך בינוי ותשתיות

 

כרייה, חציבה, ייצור והובלה של מלט, חצץ, פלדה, בטון, ברזל, אלומיניום ובלוקים, חומרי גמר ומוצרי גמר לבנייה, מוצרי בידוד ואיטום, מערכות בניין, מוצרי ריבוד (אספלט), ציוד הרמה ושינוע, אלמנטים טרומיים, רכיבים הנוצקים בבטון והובלת החומרים הנ”ל;
שירותי ניהול ופיקוח על בנייה;
שירותי מדידה ומכוני בקרה כמשמעותם לפי חוק התכנון והבנייה התשכ”ה-1965[50];
נותני שירותים לממשלהנותני שירותים לממשלה לצורך פעילות קרנות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה;
 (1)           מערכות ארגוניות לניהול נכסי ומשאבי המדינה.
מפעלים שהפסקת פעילותם עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק(1)           מפעל מועדף כהגדרתו בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי”ט-1959[51].
מיסוי(1)           ייצוג נישומים מול רשות המסים.
חינוך(1)           שירותי למידה מרחוק והוראה מקוונת הניתנים מכוח התקשרויות שביצעו משרד החינוך, רשויות מקומיות או בעלות על מוסדות חינוך לרבות התקשרויות בנושאי תמיכה טכנית ופדגוגית הנדרשת ללמידה מרחוק;
(2)           שירותים ועובדים הנדרשים לשם ארגון ותפעול בחינות הבגרות;
(3)           מרכזים חינוכיים בבתי חולים;
(4)           שירותים לחינוך המיוחד לרבות הפעלת ועדות זכאות ואפיון;
(5)           מועדוניות לילדים בסיכון;
(6)           מרכזי חירום לילדים ונוער בסיכון;
(7)           פנימיות לתלמידים בלא עורף משפחתי לרבות תלמידים שהופנו על ידי מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות או בצווי בית משפט ולתלמידי תכנית נעל”ה (תלמידי חו”ל);
(8)           פעילות חינוך בלתי-פורמלי בהפעלת מתנדבים לפי סעיף 5(4) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש”ף-2020[52];
(9)           פעילויות חינוך בלתי-פורמלי לילדי עובדים חיוניים לפי סעיף 5(1) בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש”ף-2020;
(10)      שירותי מענה חינוכי רגשי לניטור ההתמודדות ואיתור ילדים הזקוקים לתמיכה, טיפול במצבי לחץ, משבר וסיכון לאובדנות ולפוסט טראומה ומצוקות רגשיות;
(11)      היערכות חיונית לפתיחת שנת הלימודים התשפ”א – פעולות הקשורות לגיוס עובדי הוראה כולל מרכזי הערכה ומבחני בקיאות למגזר דוברי ערבית, מכרזים לבחירת מנהלי מוסדות חינוך, הליכי גמישות בהעסקה;
(12)      טיפול בבעלי חיים ויבולים במוסדות חינוך.
כללי – שירותי תמיכה(1)           אספקת שירותים או מוצרים הנדרשים לצורך המשך פעילותם התקינה של תחומי הפעילות המפורטים בתוספת זו ושל בנק ישראל;
(2)           בלי לגרוע משאר הוראות תוספת זו, אספקת השירותים או המוצרים המפורטים להלן אשר נדרשים לצורך המשך פעילותם התקינה של התאגידים המפורטים בתוספת השנייה, של המדינה ושל הגופים המפורטים בתקנה 2(ב) ו-(ד):
 (א)          שירותי הובלת מטענים והיסעים לעובדים;
 (ב)           גוף מוכר כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע”ז-2017[53], והגוף המתפעל של מערך מתנדבי השירות לאומי-אזרחי;
 (ג)            הדפסה.

 

 

4_6033055889705928071 [wpseo_breadcrumb]
הפוסט הקודם
הפוסט הבא