דיני נזיקין

עורך דין מומלץ

דיני נזיקין – מגדירים מהי פגיעה משפטית ולפיכך האם ניתן להטיל על אדם אחריות על פגיעה שגרם.
פגיעות משפטיות אינן מוגבלות לפגיעות פיזיות.
הם עשויים לכלול גם פגיעות רגשיות, כלכליות או מוניטין, כמו גם הפרות של פרטיות, רכוש או זכויות חוקתיות.

<strong>סוגי נזיקין </strong>
<strong>עוולות נגד האדם </strong>
עוולות (הסגת גבול) כלפי אדם – קטגוריית עוולות המתארת ​​עוולה אזרחית הגורמת נזק פיזי למתלונן:

תקיפה (עוולה) – גרימת מכוון ומרצון לחשש סביר ממגע מיידי מזיק או פוגעני.

תקיפה (נזיקין) – יצירת מגע מזיק או פוגעני שלא בהסכמה עם אדם או למשהו הקשור קשר הדוק לאותו אדם (כגון פריט לבוש). היא שונה מתקיפה בכך שהיא דורשת מגע ממשי.

מאסר שווא – אדם מרותק בכוונה ללא סמכות חוקית.

גרימת מצוקה רגשית מכוונת – התנהלות מכוונת הגורמת למצוקה רגשית קיצונית.
עוולות רשלנות
רשלנות – אי נטילת הזהירות שאדם נבון סביר היה נוקט בנסיבות דומות

הפרת חובה – לא יכולה להיות אחריות ברשלנות אלא אם התובע קבע כי חלה עליו חובת זהירות על ידי הנתבע וכי הייתה הפרה של חובה זו.

קשר סיבתי או ריחוק משפטי – הרעיון שהאחריות עשויה להיות כה רחוקה מהנתבע עד שהרשלנות לא הייתה ניתנת לחיזוי או למנוע על ידי אותו צד.

גרימת מצוקה רגשית ברשלנות – הרעיון שיש לאדם חובה חוקית לנקוט בזהירות סבירה כדי להימנע מגרימת מצוקה רגשית לאדם אחר.

רשלנות או רשלנות מקצועית – רשלנות במתן שירות מקצועי הגורמת נזק לתובע. הזנים הנפוצים כוללים רשלנות רפואית ורשלנות משפטית
רשלנות כשלעצמה – התנהגות אשר מעצם מהותה מולידה חזקת רשלנות.
עוולות רכוש
הסגת גבול לקרקע – מתבצע כאשר יחיד נכנס בכוונה לארץ של אחר ללא תירוץ כדין. היא ניתנת לתביעה כשלעצמה, ולפיכך הצד שהקרקע שלו הוכנסה רשאי לתבוע גם אם לא נגרם נזק ממשי.

הסגת גבול למיטלטלין – מתבצע כאשר אדם מתערב בכוונה ברכושו האישי של אחר. חסך קל, כמו הנחת יד קצרה על המכונית של מישהו אחר, אינו בר פעולה.

גיור (דין) – עוולה מכוונת לרכוש אישי בה התערבותו המכוונת של הנתבע במיטלטלין שוללת מהתובע את החזקה בו.

מטרד – שלילת הנאה שקטה לבעלי נכסי מקרקעין.
מטרד פרטי הוא הפרעה בלתי סבירה, בלתי מוצדקת או בלתי חוקית לשימוש הפרטי ולהנאתו של אדם אחר מרכושו; ואילו מטרד ציבורי הוא הפרעה לזכויות הציבור בדרך כלל.
המבחן לקביעה האם הפרעה סבירה הוא האם חומרת הנזק עולה על התועלת החברתית של המטרד.

<strong>עוולות פגיע בכבוד</strong>
עוולות פגיעה בשם טוב- קטגוריה ספציפית של עוולות מכוונות שבהן עילת התביעה נתונה לסוגים מסוימים של גנאי.

לשון הרע – העברת הצהרה הטוענת טענה שקרית, שנאמרה במפורש או משתמעת כעובדתית, העלולה לפגוע במוניטין של ישות.
לשון הרע – לשון הרע בכתב

<strong>לשון הרע – לשון הרע מדוברת</strong>
מצג כוזב – עוולה ייחודית לפסיקה האמריקנית המכסה הצהרות מכפישות אשר, למרות שהן נכונות, יכולות להוליד תפיסות שליליות כוזבות של התובע.

פגיעה בפרטיות – חדירה בלתי חוקית לחייו האישיים של אדם אחר ללא סיבה מוצדקת.

הפרת אמון – מגן על מידע פרטי המועבר בסודיות; בדרך כלל מחייב שהמידע יהיה בעל אופי סודי, יועבר בסודיות, ונחשף לרעת התובע.

שימוש לרעה בהליך – שימוש לרעה או עיוות זדוני ומכוון בהליך בית משפט שהוצא באופן קבוע שאינו מוצדק על ידי הפעולה המשפטית הבסיסית.

העמדה לדין בזדון – דומה לשימוש לרעה בהליך, אך כוללת כוונה, רדיפה ללא סיבה סבירה ופיטורים לטובת הקורבן. בתחומי שיפוט מסוימים, העמדה לדין זדונית שמורה לפתיחה שלא כדין של הליכים פליליים, בעוד ששימוש זדוני בהליך מתייחס לפתיחה לא נכונה של הליכים אזרחיים.

ניכור חיבה – מובא על ידי בן זוג כנגד צד שלישי, אשר בן הזוג סבור שהפריע לו לנישואיו. אין דרישה שכל החיבה בנישואין תושמד, רק שחלה ירידה מסוימת באהבה ובחיבה בין בני הזוג הנשואים.

<strong>עוולות כלכליות </strong>
עוולות כלכליות – עוולות המספקות את כללי הדין המקובל באחריות הנובעות מעסקאות עסקיות כגון הפרעה לקשרים כלכליים או עסקיים ועשויות להיות כרוכות בהפסד כלכלי טהור. נקראים גם עוולות עסקיות.

הונאה – הצגת מצג שווא על ידי צד אחד מתוך כוונה לגרום לגורם אחר לבצע מעשה ביצוע או מחדל שבגללו נגרם לצד המאוחר נזק. הצד הראשון עשוי להפיק תועלת מהנזק שנגרם לצד השני או לא. כמו כן, הצד הראשון לא צריך להיות בשיתוף פעולה עם מישהו שבאמת הרוויח.

התערבות נזיקית – אדם אחד פוגע בכוונה בקשרים העסקיים החוזיים או האחרים של התובע.

קונספירציה (אזרחית) – הסכם בין שני צדדים או יותר לשלול זכויות משפטיות מצד שלישי או להונות צד שלישי להשגת מטרה בלתי חוקית.

הגבלת סחר – התחייבויות חוזיות שלא לסחור הינן הסכמים בלתי חוקיים משיקולי תקנת הציבור, אלא אם הם סבירים לאינטרסים הנוגעים לשני הצדדים ולציבור בכללותו; הדבר משפיע בעיקר על אמות מידה מגבילות לאחר סיום חוזי עבודה.

הפסקה – עוולה של מכירת מוצרים או שירותים באופן שגורם ללקוחות להאמין שמקורם במותג או ספק אחר.

<strong>עוולות אחריות קפדנית ומוחלטת </strong>

אחריות מוצר – תחום המשפט בו יצרני מוצרים, מפיצים ומוכרים נושאים באחריות לפגיעות שנגרמו ממוצריהם. בדרך כלל, תביעת אחריות למוצר מבוססת על פגם עיצובי, פגם בייצור או אי אזהרה. נושא זה קשור קשר הדוק לרשלנות, הפרת אחריות והגנת הצרכן.

פעילות מסוכנת במיוחד – פעילות מסוכנת עד כדי כך שאדם העוסק בפעילות כזו יכולה לשאת באחריות מוחלטת לפגיעות שנגרמו לאדם אחר, ללא קשר לשאלה אם ננקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת פגיעת אחרים או לא.

אחריות מוחלטת – הכלל במשפט MC Mehta v. Union of India בדיני הנזיקין ההודיים הוא פועל יוצא של דוקטרינת האחריות הקפדנית לפעילויות אולטרה מסוכנות. לפי עיקרון זה של אחריות מוחלטת, מיזם אחראי ללא יוצא מן הכלל לפצות את כל מי שנפגע מכל תאונה הנובעת מהפעלת פעילות מסוכנת.

<strong>אחריות, הגנות, סעדים </strong>
<strong>אחריות </strong>
מטרד אטרקטיבי – בעל קרקע עשוי להיות אחראי לפגיעות של ילדים המסיגים גבול לקרקע אם הפגיעה נגרמת מחפץ מסוכן או מצב על הקרקע עשוי למשוך ילדים.
חובת זהירות – אחריות נוצרת כאשר מזיק אינו מקיים חובת זהירות כלפי התובע. לגבי אחריות לבעלי קרקע, החובה למבקרים בדיני הנזיקין תלויה באופן כניסת התובע למקרקעין:
מסיג גבול – אדם שמסיג גבול לנכס ללא רשות הבעלים. לעומת זאת, מעמדו של מבקר כמסייג גבול מקנה זכויות מסוימות למבקר אם הוא נפגע עקב רשלנות של בעל הנכס.

בעל רישיון – מי שנמצא בנכס אחר, חרף העובדה שהנכס אינו פתוח לציבור הרחב; באופן היסטורי, עובדי חירום נחשבו לבעלי רישיון.

מוזמן – אדם המוזמן לקרקע על ידי בעל הקרקע, בין כאורח ובין כדי לנהל עסקים.

רשלנות השוואתית – הגנה חלקית המפחיתה את סכום הנזק שיכול התובע לתבוע בהתבסס על המידה שבה רשלנותו של התובע עצמו תרמה לנזקים. רוב תחומי השיפוט אימצו דוקטרינה זו; מי שלא מאמצים אותו הם אלבמה, מרילנד, צפון קרוליינה, וירג’יניה וושינגטון די.סי
רשלנות תורמת – הגנה המבוססת על רשלנות של התובע במסגרתה גרמו מעשיו של התובע לאירוע שגרר את התביעה. דוגמה לכך היא הולך רגל שחצה כביש בחוסר זהירות ונפגע מנהג שנסע בחוסר זהירות.

הזדמנות ברורה אחרונה – דוקטרינה לפיה תובע יכול להתאושש מפני הגנות רשלנות השוואתיות ותורמות אם יוכלו להוכיח כי לנתבע הייתה ההזדמנות האחרונה להימנע מהתאונה.

גולגולת דקה – דוקטרינה לפיה אדם אחראי לכל ההשלכות הנובעות ממעשיו, גם אם נגרם לנפגע רמות גבוהות מהרגיל (כלומר, פגיעות או מצב רפואי קיים). המונח מגיע טענה לדוגמה שאם לאדם הייתה גולגולת עדינה כמו קליפת ביצה, ותוקף לא היה מודע למצב זה פגע בראשו של אותו אדם והוא נשבר לאחר מכן, הצד האחראי צריך להיות אחראי לכל הנזק הנובע מהתוכן.

אחריות שילוחית – סוג של אחריות משנית קפדנית הנובעת מ- reponteat superior. אחריות הממונה על מעשיהם של הכפופים להם, לפיהם, הם אחראים למעשים רשלניים שביצעו עובדיהם במהלך עבודתם.
<strong>תרופות </strong>
הסעדים הזמינים משתנים בהתאם לסוג העוולה שבוצעה וכוללים:

פיצויים – פיצוי כספי או השבת פיצויים לתובע על פי עקרון ההשבתה.

צו מניעה – צו בית משפט המחייב או אוסר על אדם או ישות לנקוט/מנקוט דרך פעולה מסוימת.

איתור – תהליך שבו בית משפט מזהה את התמורה בגין עוולה לצורך הערכת הפיצויים.

מעצר – פעולה למעצר שלא כדין של טובין, שיזם אדם הטוען שיש לו זכות גדולה יותר להחזקתם המיידית מאשר המחזיק או המחזיק הנוכחי.

השבה- מסמל שחזור על ידי אדם של סחורה שהוצאה מרשותו שלא כדין בהליך משפטי.

Trover – סוג של תביעה להשבת פיצויים בגין לקיחת רכוש אישי שלא כדין.

<strong>הגנות </strong>
הסכמה – תירוץ אפשרי כנגד אחריות אזרחית או פלילית במסגרת ההגנה שאין להטיל עליהם אחריות שכן הפעולות לא נעשו ללא רשותם.

Volenti non fit injuria – בלטינית עבור “לאדם מרצון, לא נגרם פגיעה”, דוקטרינת המשפט המקובל היא שאם מישהו מציב את עצמו מרצון במצב שבו עלול להיגרם נזק, הוא לא יכול לתבוע אם מתרחש נזק. כלומר, מתאגרף מסכים להיפגע, ולכן הפגיעות הקשורות לאיגרוף אינן ניתנות לפעולה (אם כי אם יריבו היה מכה אותו במוט ברזל, זה יהיה בר פעולה מכיוון שהוא לא ידע שדברים כאלה יתרחשו).

צורך (עוולה) – הגנת הצורך מעניקה למדינה או לפרט רכוש של אחר; בדרך כלל מופעל רק נגד העוולות המכוונות של הסגת גבול למטלטלין, הסגת גבול לקרקע, או הסבה (חוק). זה מתבטא בלטינית כ- necessitas inducit privilegium quod jura privata, “הכורח מעורר פריבילגיה בגלל זכות פרטית”.

הגנה עצמית – אזרחים הפועלים מטעמם כדי לעסוק באלימות למען הגנה עצמית על חייו או על חיי אחרים, לרבות שימוש בכוח קטלני. שונה מן ההכרח בכך שבדרך כלל מדובר בתגובה לסכנה מיידית.