צור קשר
אודות
עורך דין מומלץ
- לפני תביעה בדיון מהיר. בהתאם לתקנות, פסק הדין ינומק בתמציתיות.
- ביום 28.4.17 נחתם הסכם שכר טרחה בין התובע, שהינו עורך דין, לבין הנתבע 2 (להלן: “הנתבע 2 ” או “אורי”) אחיותיו ואחיו לטיפול בשלושה תיקי בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת תמורת שכר טרחה בסך של 50,000 ₪.
- התובע הגיש במקביל שתי תביעות. האחת זו שבפני,שהינה תביעה שטרית. במסגרת התביעה השטרית, התובע הגיש שיק לביצוע בלשכת הוצאה לפועל, ולאחר דיון בהתנגדות הועבר התיק לדיון בפני בית משפט זה (כבוד הרשמת פרבר) במסגרת דיון מהיר.
- בנוסף, הגיש התובע כתב תביעה בגין שכר הטרחה בסך של 57,000 ש”ח וזאת לאכיפת הסכם שכר טרחה מיום 28.4.17 בתיק בימ”ש השלום בחיפה תא”מ 51617-02-19. בתיק זה ניתן פסק דין(להלן: “פסק הדין”).
- במסגרת פסק הדין נדחו טענות הנתבעים שהועלו כנגד התובע. בית המשפט קבע כי הנתבעים רצו להתנער מהתחייבותם כלפי התובע לתשלום שכר טרחה והתביעה התקבלה במלואה.
- בעניין שלפני, לטענת התובע, המחאה בסך של 15,000 ₪ נמסרה לתובע על ידי נתבע 2שהוא אביו של הנתבע 1 שמעון לוי (להלן: “הנתבע 1 ” או “שמעון”). התובע מבקש להסתמך על האמור בפרוטוקול הדיון בהתנגדות מיום 16.10.18. בעמוד 1 לפרוטוקול טען שמעון, כי ייתכן שאורי מילא את פרטי השיק. לשאלה מדוע לא הגיש תלונה למשטרה, טען כי לא יגיש תלונה נגד אביו. לשאלה אם הוא מסייע לאביו ענה שלפעמים הוא מסייע לו.
- במסגרת כתב התביעה המתוקן שהגיש התובע ציין, כי במסגרת דיון בהתנגדות מינה בית משפט זה (כבוד הרשמת הבכירה פרבר) מומחית לכתבי יד בשם תמר שרביט. המומחית קבעה כי בסבירות גבוהה, השיקים שנבדקו לא נחתמו על ידי שמעון. המסקנה המתבקשת על ידי התובע היא ש”ברור שהנתבע 1 (שמעון) מסר לנתבע 2 (אורי) (שהיה בהליך פש”ר) פנקס שיקים. והנתבע 2 (אבי נתבע 1) מילא חתם ופיזר המחאות, שכולם כובדו על ידי נתבעים 1 ו-3″.
- התובע טוען, כי הטיעון המשפטי בתביעה זו הוא כדלקמן: השיק נשוא תביעה זו נמסר לתובע בידיעתו ו/או בהסכמתו, ו/או בהרשאתו, ו/או בשליחותו של שמעון שאישר לאורי לחתום על השיקים מחשבונו, ולפיכך שמעון חייב לשלם לתובע סכום השיק שנמסר על ידי אביו אורי לתובע. אי לכך, יש לומר כי שמעון כיבד את כל השיקים מאותו פנקס שיקים מבלי שחתם עליהם, שמעון סייע לאביו בעבירה או עוולה להשתמש בשיקים, שמעון מסר לאביו פנקס שיקים ללא פרטים כדי שאורי יעשה בו שימוש.
- לטענת התובע, אורי בעת מסירת השיק היה בהליך פשיטת רגל ולכן השתמש בשיק, מתוך פנקס שיקים, שנתן לו בנו שמעון. לטענת התובע, אורי חתם על כל השיקים בפנקס שקים שמסר לו בנו שמעון וזאת לשימוש אורי.
- מנגד, בתצהירו טען שמעון, כי אביו שכר שירותים משפטיים מהתובע. לטענתו, הוא לא ידע כי אביו אורי נתן שיק שלו לתובע. כאשר ראה את השיק בחשבון הבנק הורה לבטלו. הוא טוען, כי התובע לא יצר עמו קשר בעניין השיק. הוא מצהיר כי השיק לא מולא על ידו וכי לא חתם על השיק.
- לטענת שמעון, קיים פגם בכל השטר ואין המדובר בכתב יד שלו ולא מדובר בחתימתו. לא מדובר בחתימת שמעון ולא בחתימת אורי כפי שמסר לו אורי.
- לטענת אורי, התובע עשה שימוש לרעה ביודעו כי אורי מצוי בהליכי פשיטת רגל. ההמחאה נמסרה לביטחון כשהיא ריקה ללא פרטים וללא חתימה. התובע התייצב לדיון כשאינו מכיר כלל את התיק. בכל מקרה מדובר בכישלון תמורה.
- לטענת אורי, החתימה על השטר מזויפת. משכך השטר אינו תקף בהתאם לסעיף 23 (א) לפקודת השטרות. אי לכך יש לדחות את התביעה.
- יוער, כי התובע הגיש תביעה כנגד בנק יהב ואולם בהתאם להסכמת הצדדים נמחקה התביעה נגד הבנק.
- לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן אנמק מסקנה זאת;
- בראש ובראשונה עולה כי בהתאם לבדיקת מומחה מטעם בית המשפט, החתימה על השיק אינה חתימת המושך שמעון.
- בהסכמת הצדדים מונתה ביום 24.3.19 מומחית לכתבי יד גב’ תמר כהן שביט לצורך בדיקת חתימת הנתבע 1 ע”ג השיק נשוא התביעה. המומחית בדקה את חתימות נתבע 1 על גבי 15 המחאות (308-325) מפנקס השיקיםהמסוים שמתוכו מסר הנתבע 2 לתובע את השיק מס’ 315 על סך 15,000 ₪.
- חוות הדעת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 24.3.19 נועדה לשם מטרה אחת בלבד והיא “האם החתימה שעל גבי ההמחאה מושא תיק זה נחתמה על ידי הנתבע”.
ביום 22.9.19 נתנה המומחית חוות דעת. היא ציינה שלוש מסקנות בסבירות גבוהה ביותר:
החתימה בחזית השיק אינה של שמעון;
כתב היד בחזית השיק אינו של שמעון;
וכן כל 15 השיקים מהפנקס שנפרע בבנק ובחשבון נתבע 1, לא נכתבו ולא נחתמו ע”י הנתבע שמעון.
- התובע מבקש להסיק ממסקנות המומחית, כי השיק מחשבון של שמעוןשנמסר לתובע על ידי אורי,וכן כל השיקים מאותו פנקס לא מולאו ולא נחתמו על ידישמעון. מכאן מתבקשת “מסקנה חד משמעית”, כי שמעון נתן לאביו שהיה בהליך פשיטת רגל פנקס שיקים מחשבונו כדי להשתמש, למלא, לחתום ולמסור בידיעתו שיקים.לטענת התובע, לראיה, כל השיקים מהפנקס נפרעו וכובדו בחשבונו של שמעון. יודגש כי המומחית עסקה בעניין אחד והוא האם שמעון חתם על השיק ומסקנתה ששמעון לא חתם על השיק. מכאן, מסקנתו של התובע ששמעון נתן לאביו שהיה בהליך פשיטת רגל פנקס שיקים מחשבונו כדי להשתמש בהם לא הוכחה. עצם כיבוד השיקים אינה בגדר הוכחה כי אורי הוא שחתם על השיקים או שאורי הוא שהשתמש בשיקים אלה.
- יודגש כיכל מסקנות התובע, אשר הינו מבקש להסיק מדוח המומחית דינן להידחות מניה וביה. המומחית לא טענה דבר מהטענות שמבקש התובע להסיק מהדוח. המומחית סיכמה וטענה שלושה דברים: החתימה בחזית השיק אינה של שמעון; כתב היד בחזית השיק אינו של שמעון; כל 15 השיקים מהפנקס שנפרע בבנק ובחשבון שמעון לא נכתבו ולא נחתמו ע”י שמעון. משמע, המומחית ענתה לשאלה אחת בלבד והיא האם החתימה על השיק היא חתימתו של שמעון כן או לא. והתשובה היא לא. המומחית לא התבקשה ולכן לא התייחסה לכל הנקודות שהתובע מעלה. יתר על כן, כל מסקנה שאינה מענה לשאלת בית המשפט דינה היה להימחק. מסקנה: התובע בנה קונסטרוקציה משפטית שאין לה כל בסיס.
- במסגרת סיכומיו ציין התובע כי ניתן פסק דין בתביעה שהוגשה בתיק תא”מ 51617-02-19 והיא לשכר טרחה בגין שירותיו המשפטיים שנתן לאורי ואחיו. התובע טען כי יש בפסק הדין מעשה בית דין והשתק פלוגתא. כך, בפסק הדין נקבע שהתובע ראוי לשכר הטרחה שקיבל בתיק. בסעיף 48 לפסק הדין נאמר שהתביעה התקבלה במלואה ועל כן, “מכאן שקיים מעשה בית דין בתיק הזה לגבי זכאותו של התובע לסכום השיק (15,000 ₪)”. אני סבור שאין ממש בטענה זו ואם יש ממש, הטענה אינה מסייעת לתובע בתיק זה. אני סבור, כי גם אם נקבע שהתובע ראוי למלוא שכר הטרחה שדרש ובהתאם להסכם בין הצדדים, אין במסקנה זו לקבוע שהתובע זכאי לקבל את סכום השיק, שכן התביעה בענייננו היא שטרית והיא אינה קשורה לתביעה החוזית. יודגש כי הנתבע העיקרי בתביעה זו שלפני הוא שמעון, שאינו קשור כלל לתביעה החוזית.
- אני סבור גם שהתובע כשל בניסיונו להראות כי שמעון הסכים שאביו יזייף את השיק. כך לדוגמא, ציטט אמירה לפיה הוא מסר את השיק לאביו. הציטוט הרלוונטי הינו כדלקמן:
“השיק הזה הוא שלי. כתב היד לא. על שום חלק בשיק.
לשאלת ביהמ”ש מי כן כתב את הפרטים על השיק, אני משיב שאיני יודע. יכול להיות שעו”ד יכול להיות אבא, בטוח לא אני.
מסרתי את השיק לאבא, לשאלת ביהמ”ש האם ביקש את השיק, אני משיב שהוא לקח, שהוא לקח מהפנקס שיק אחד והלך איתו.
לשאלת ביהמ”ש אם הייתי עם אבא שלי כשהוא לקח את השיק, אני משיב שלא. ”
- במסגרת סיכומיו מדגיש התובע את המשפט הבא:
אני. מסרתי את השיק לאבא.
אלא שהדגשה זו יש בה כדי להטעות: המשפט הנכון הוא
“לשאלת ביהמ”ש מי כן כתב את הפרטים על השיק, אני משיב שאיני יודע. יכול להיות שעו”ד יכול להיות אבא, בטוח לא אני.
מסרתי את השיק לאבא. ”
- בניגוד לטענת התובע, שמעון לא אישר כי נתן את השיק הספציפי לאביו וכך אמר:
“ש. הגשת תלונה במשטרה?
ת. לא, לא אגיש נגד אבא שלי, מה שאסגור איתו ומולו זה משהו אחר.
ש. תאשר שאביך נמצא בהליך פשיטת רגל?
ת. כן.
ש. אתה מסייע לו כלכלית?
ת. מידי פעם כן.
ש. בעבר מאז שנמצא בהליך, נתת לו שיקים שיוכל לכלכל את עצמו?
ת. מידי פעם כן. אבל בקטע הזה, לא נתתי לו את השיק הוא לקח לבד ללא ידיעתי.
ש. מתי גילית שהוא לקח את השיק?
ת. שהתקשרו מהבנק ואמרו שחזר שיק, טכנית שהחתימה לא תואמת ושום דבר לא תואם לפרטי בבנק. ”
- בסיום הסיכומים ביקש התובע לקבוע כי יש לדחות את טענת הזיוף, שכן נתבע 2 חתם על השיקים וגם על השיק בסך של 15,000. בטענה זו יש סתירה פנימית. שכן מושך השיק הוא שמעון. באם ייקבע שאורי אביו חתם על השיק עדיין יש להתייחס לחתימה כחתימה מזויפת שכן החתימה על גבי השיק צריכה להיות של שמעון בלבד.
- סעיף 23(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כדלקמן:
“חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו”.
- העולה מהוראה זו הוא כי מקום בו החתימה על השטר הוכחה כמזויפת – אין השטר מעניק זכות לאוחז בו וזה אינו רשאי להיפרע על-פיו.על התובע מוטלת החובה להוכיח את תקינותו של השטר, לרבות אמיתות החתימה המתנוססת עליו, כל אימת שמועלית בגינו טענת זיוף. לעניין זה, ראה ע”א 5293/90 בנק הפועלים בע”מ נ’ שאול רחמים בע”מ :
“הכלל בכגון דא הוא, כי כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע (ראה: ע”א 355/63, 356 קרסינצקי נ’ נאמן בפשיטת-רגל של ש’ וינרב, בעמ’ 328, 331; ע”א 316/79 חמדאן נ’ ליאני, בעמ’ 316-315; י’ זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה ששית, 1991) בעמ’ 478). כלל זה נובע מכך שנטל השכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע”.
(ת”א (אשדוד) 394-98 מלון אורלי באשדוד בע”מ נ’ חוה חיימוביץ , תשס(3) 950 )
- בעניין פסק דין של בית משפט המחוזי מרכז ת”א (מרכז) 10629-02-10 זנוה (1984) בע”מ נ’ בנק הפועלים בע”מנאמר כדלקמן:
“שיק הוא הוראה של אדם המופנית אל תאגיד בנקאי, לשלם סכום כסף לצד שלישי. חתימה על גבי השטר היא תנאי להטלת חבות שטרית ובהיעדר חתימה – אין חבות [סעיף 22(א) בפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן: “הפקודה”)]. סעיף 23(א) בפקודה מוסיף וקובע כי חתימה על שטר שהיא מזויפת “אין כוחה יפה כלשהו”. ביחסי בנק-לקוח, חתימת הלקוח-המושך היא היוצרת את השיק. בהעדר חתימה או במקרה בו זויפה חתימת המושך, אין למסמך נפקות מבחינתו של הלקוח ועמדת המוצא היא שבנק אינו רשאי לחייב את חשבון לקוחו בגין שיקים שהלקוח לא משך.”
- עמדה עקרונית זו באה לידי ביטוי בדבריו של השופט ח’ כהן בע”א 550/66 שטאובר נ’ בנק המזרחי בע”מ, פ”ד כב(1) 240, 248 (1968):
“שיק אשר חתימת עושהו זויפה, אינו אלא פיסת נייר בעלמא, ואין שם של שיק ראוי שייקרא עליו כלל; ובנק המשלם כסף על פי פיסת נייר שכזאת, פשיטא שאינו יכול לחזור ולהיפרע ממי שלא חתם עליה כל עיקר”.
- בעניין זה ראה ספרו של השופט ד”ר יואל זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית): “זיוף חתימתו של אדם הוא פגם חפצי. על פי סעיף 22 (א) לפקודה, האדם שחתימתו זויפה אינו חב, גם לא כלפי אוחז כשורה. ולא זו בלבד שאין חבות, אלא באמצעות הזיוף אינה עוברת כל זכות בכלל” (שם, בעמודים 252-253); כן ראה בעניין זה ת”א 10629-02-10 ז’נוה (1984) בע”מ נ’ בנק הפועלים בע”מ וראה ע”א 550/66 שטאובר נ’ בנק המזרחי בע”מ, פ”ד כב (1) 240, 248 (1969).
- בהינתן שאין מחלוקת שהחתימה על השיק היא מזויפת ואינה שייכת למושך השיק הרי שמדובר כדברי חכמים: ב”פיסת נייר בעלמא”. אי לכך התביעה תידחה. שקלתי רבות בעניין ההוצאות ולנוכח אופן ניהול ההליך על ידי שני הצדדים והתוצאה, הגעתי למסקנה כי אין לחייב בהוצאות, וכי כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן היום, י”ט אייר תשפ”ב, 20 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בחיפה
י”ט אייר תשפ”ב, 20 מאי 2022
תא”מ14605-01-18מנחם נ’ לוי ואח’
תיק חיצוני: 5233131117
בפני כבוד הרשם הבכיר, בנימין בן סימון
תובע
עו”ד איל מנחם
נגד
נתבעים
1.שמעון לוי
2.אורי לוי
3.בנק מזרחי טפחות (נמחק)
פסק דין
