צור קשר
אודות
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 קובע כלל משפטי בשם חזקת הגיל הרך. על פיו, כאשר בני זוג נפרדים, יעברו הילדים עד גיל 6 למשמורתה של האמא. זאת אלא אם הגיעו ההורים להסכמה אחרת, או שהוכח כי האם איננה כשירה לטפל בילדים.
עורך דין מומלץ
מהי חזקת הגיל הרך?
בעת פרידתם של בני זוג, מעניק החוק באופן אוטומטי משמורת מלאה לאם, זאת כאשר הילדים הם מתחת לגיל 6. משמעותו של הכלל הזה הנקרא חזקת הגיל הרך הוא כי אב אינו יכול לקבל משמורת מלאה על הילדים שלו, אלא אם יקבל את הסכמת האמא לכך. לחילופין, בית המשפט יעביר את המשמורת לידיו אם יצליח להוכיח כי האמא אינה כשירה לטפל בהם. מדובר במקרים חריגים מאוד משום שאי כשירות במובן הזה צריכה לבוא לידי ביטוי למשל, בהתמכרות לאלכוהול או לסמים או במצב נפשי מאוד קשה.
חשוב לציין, כי אמנם מבחינת החוק היבש, חזקת הגיל הרך חלה רק על ילדים בני 6 ומטה, אך לרוב, על מנת שלא להפריד בין האחים בעת הגירושין, יורה בית המשפט להעביר את כל הילדים למשמורתה המלאה של האמא.הדעות לגבי כלל זה חלוקות, יש מי שחושבים כי הוא מבטיח שהילדים יעברו בעת הפרידה לחזקתו של ההורה המרכזי שהוא האמא. לצידם, יש מי שסבורים
כי ראוי לבחון כל מקרה באופן פרטני וכי חזקת הגיל הרך יוצרת אפליה מגדרית בלתי מוצדקת בין האב לאם.
סתירת החזקה
כאמור מעלה, חזקת הגיל הרך קובעת כי ילדים עד גיל 6 יעברו אוטומטית למשמורת האם כאשר ההורים נפרדים. נדגיש, כי מדובר הן במקרה של בני זוג נשואים שהתגרשו והן בזוגות ידועים בציבור אשר הביאו ילדים לעולם והחליטו להיפרד.פירוש הדבר הוא כי אב המעוניין לקבל משמורת מלאה על ילדיו, יידרש לקבל את הסכמתה של האם לכך. מטבע הדברים, זו תסרב בדרך כלל ותישען על הזכות המוקנית לה לקבל את הילדים לחזקתה.
במצב זה, החלופה היחידה שנותרה בידי האב היא לנסות ולסתור את חזקת הגיל הרך. כלומר, להראות לבית המשפט כי קיימת סיבה מיוחדת שלא להעביר את משמורת הילדים לאם אלא אליו. נסיבה שכזו נוגעת בדרך כלל לאי כשירות האם לדאוג לילדים, כאמור, אם בשל בעיית סמים או אלכוהול ואם בשל התעללות או הזנחה. ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יסכים לסטות מכלל זה גם כאשר הוכח לו כי האב הוא המטפל העיקרי בילדים.
ביטול חזקת הגיל הרך
לאורך שנים, קיימת ביקורת עמוקה על חזקת הגיל הרך ויש רבים הסבורים שיש לבטלה.הנימוק המרכזי לכך הוא כי חזקה זו קובעת על בסיס מגדרי בלבד מי יהיה ההורה המשמורן ולא על בסיס כישורי הורות. שהרי, על פיה, בעת פרידת ההורים, יעברו הילדים באופן אוטומטי לחזקתה של האמא. במקום חזקה זו יש אפוא לבחון בכל מקרה לגופו, מיהו ההורה בעל המסוגלות ההורית הטובה יותרולהפקיד בידו את החזקה על הילדים. הטענה היא כי רק כך ניתן ליישם למעשה את עקרון טובת הילד. נימוק נוסף שבגינו יש מי שחושב שראוי לבטל את חזקת הגיל הרך, הוא כי היא פוגעת בעקרון השוויון, משום שהיא מפלה בין אבות לאימהות מטעמים מגדריים בלבד ושוללת מאבות לקבל חזקה על ילדיהם רק משום היותם גברים.
ועדת שניט
בשנת 2005, הוקמה ועדת שניט, בראשה עמד פרופ’ דן שניט. תפקידה של הועדה היה לבחון את האחריות המשפטית של הורים גרושים לילדיהם. אחת ממסקנותיה הייתה כי יש לבטל את חזקת הגיל הרך משום שהיא אינה מממשת את עקרון טובת הילד. במקומה יש לקבוע קווים מנחים לקביעת המשמורת בכל מקרה שבו ההורים אינם מסכימים על זמני השהות.
למרות המלצותיה, ועדת שניט לא הובילה לביטולה של חזקת הגיל הרך והיא עודנה קיימת, אך מאז, גישתם של בתי המשפט לענייני משפחה השתנתה מעט באופן יישומה. כך ניתן לראות יותר מקרים בהם לבקשת האב, מאשר בית המשפט משמורת משותפת גם כאשר הילדים מתחת לגיל 6. זאת כאשר הוא שוכנע כי האב מעורב ופעיל מאוד בחיי הילדים וכי יש לו את המסוגלות ההורית המתאימה.
חזקת הגיל הרך – הגיע זמנך ללכת
[cite]עו”ד רוטנברג, מאיה. “חזקת הגיל הרך – הגיע זמנך ללכת.” כלכליסט – www.calcalist.co.il, 21 Jan. 2021,
[wpseo_breadcrumb]
