צור קשר
אודות30 אפריל 2020
עורך דין מומלץ
ת”א 5801-07-17 פלוני נגד הפול חברה לביטוח בע”מ
כב’ השופטת הבכירה, רחל קרלינסקי
בית משפט השלום בכפר סבא
- התובע יליד 4.5.79 מוזיקאי בוגר תלמה ילין במגמת מוסיקה ולימודי מוסיקה בחו”ל, נפגע בשתי תאונות דרכים בשנת 2015 עת נהג על אופנוע.
הצדדים חלוקים בשאלת גובה הנזק ,כאשר לטענת הנתבעת תמונת חייו המוכחת של התובע בתיק זה שונה מאד מהתמונה המתוארת על ידו ובסיכומי בא כוחו .
הפגיעה והנכות הרפואית
- התובע פונה לאחר התאונה הראשונה שארעה ביום 2.8.15 לביה”ח איכילוב ואובחן אצלו בחדר המיון כי הוא סובל משבר פתוח באצבע 3 ביד ימין ושפשוף בברך ימין. עקב חבלה לגליל מרוחק של אצבע 4 עם המטומה עדינה מתחת לציפורן ,נותח בביה”ח תל השומר ביום 3.8.15 לשחזור פתוח וקיבוע פנימי של שבר בגליל הדיסטלי ,ולאחר מכן בוצע לו קיבוע ותפירת הגידים.
במקביל להמשך הטיפול בכף ידו של התובע הופנה למרפאה לבריאות הנפש.
- בחלוף כ- 3 חדשים לאחר התאונה הראשונה ,נפגע התובע פעם נוספת ופונה לביה”ח הדסה בירושלים כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית. אובחנו אצל התובע חבלת כתף ימין ,שברים ב- 6 צלעות ,שבר בקלביקולה דיסטלית עם תזוזה, שבר בסקפולה מימין וכן חבלת ריאה מימין והמופנויומוטורקס מימין. במסגרת הטיפול בו הוכנס נקז חזה מימין, וביום 25.11.15 עבר ניתוח לקיבוע פנימי של שבר הקלביקולה באמצעות פלטה וברגים. בהמשך החל טיפולי פיזיותרפיה והמשיך בביקורים אצל פסיכיאטר ואובחן כסובל מ PTSD.
- התובע חזר לנגן ב 10.1.16 עם מפרט ובשל עיוות עם סטייה רדיאלית של גליל 3 הותאם סד תומך שהוסר ב 30.3.16 .כחצי שנה לאחר פציעתו השנייה נמצא כי קיים שיפור במסת שריר סביב הכתף, אולם עדין היה מוגבל בנגינה. אף לאחר 9 חדשים לאחר התאונה השנייה כשהשבר בקלביקולה מחובר עוד מ 29.3.16 עדיין נמצאה בבדיקה רפואית חולשה ביד .
- שני מומחים מונו בעניינו של התובע .
ד”ר אבשלום כרמל מצא בבדיקתו נכות באצבע 3 “שמשולה כמעט לקטיעת גליל סופי עקב שבר עם עוות ציר ” .כמו כן מצא אבדן תנועה ואובדן תחושה חלקי והעריך נכות צמיתה בגין כך בשיעור של 4% . בנוסף בגין הגבלת תנועת כתף ימין קבע נכות בשיעור של 10% וכן 5% בגין פגיעת שריר טרפזיוס בצורה קלה ו-5% בגין הפגיעה בשריר חגורת הכתף בצורה קלה.
המומחה ציין שהתובע מוגבל ביכולת נגינה בגיטרה עקב הפציעה באצבע והנזק לתחושה בה ומוגבל בעבודה גופנית מאומצת עקב חולשת שרירי הכתף והגבלת תנועת הכתף.
לסיכום : 19% נכות בכתף ו- 4% נכות באצבע – סה”כ 22% .באשר לנכויות זמניות קבע כדלקמן:
אי כושר מלא של 3 חדשים לאחר כל תאונה, ולאחר התאונה השנייה נכות זמנית בין 3-6 חדשים בשיעור כולל של 45% נכות.
מומחה בית המשפט בתחום הנפשי פרופ’ פנינג הזכיר את העובדה שהתובע שוחרר מצה”ל על רקע נפשי ,אולם ציין שלא הייתה עדות לנכות קודם לתאונות מושא התביעה . לאחר קרות התאונות הנ”ל התפתח אצל התובע דיכאון עם סימפטומים פוסט טראומטיים ובעת בדיקתו ע”י המומחה ,התסמונת הנ”ל הייתה חלקית. עוד צוין שהתובע החל בתהליך שיקומי פורמלי ומנסה לחזור לנגן, אולם לא בהופעות פומביות וכן מתחיל ללמד . בפועל לאורך השנים יש עליות וירידות במצבו אך אינו נעזר בטיפול תרופתי משום החשש שלו לתופעות לוואי. על פי הערכת המומחה התהליך השיקומי מוצלח, אם כי התובע חש אובדן המתייחס יותר לתפיסה העצמית ולמקומו בעולם.
פרופ’ פניג קבע כי שתי התאונות תרמו לנכות הנפשית של התובע כשנכותו הכוללת מגיעה לכ 20% עם משקל גבוה יותר לתאונה ראשונה, כך שתרמה ל 15% נכות והתאונה השנייה תרמה ל 5% .הגם שהנכות שמצא היא לצמיתות המליץ על טיפול פסיכותרפי דינמי בהיקף של 40 פגישות נוספות.
אף לא אחד מהמומחים נחקר על חוות דעתו על כן יש לאמצן במלואן.
- ב”כ התובע ביקשה להשוות את התובע לכנר מקצועי ששתי אצבעותיו נפגעו ,ושעליו נאמר בע”א 237/55 סטוצינר נ’ פומרנצ’יק פ”ד י’ עמ’ 1050 (1956), שתוצאות הפגיעה של אי יכולת לכופף חלק מאצבעותיו, גם אם אינן מהחמורות , קשות עבורו יותר מאשר לנפגע אחר שעיסוקו בתחום אחר. יתר על כן לטענתה היות שאצל התובע מדובר בשילוב של מספר פגיעות הן באצבעותיו הן בכתף ידו הדומיננטית ובנפשו ,אין הוא יכול לשוב למסלול חייו כמוסיקאי וירטואוז מחונן.
כאמור, הנתבעת חולקת על מידת ההוכחה של טענות התובע ולשיטתה הראיות שהוצגו מעידות על רווק שלמעלה מ 17 שנה חי בחלום שטווה לעצמו בצעירותו , ללא הצלחה ,ללא פרנסה ,וללא יציבות ומבלי שימצא כיוון אמיתי בחייו . על כן תביעתו וטענותיו מבוססים רובם ככולם על דבריו ,שאינם נתמכים בתיעוד מתאים או למצער נתמכים במסמכים בלתי קבילים וחסרי משקל.
- המחלוקת בין הצדדים והפער הגדול בין טיעוניהם מחייבים בחינת הראיות שהוצגו וסקירת התמונה העובדתית המוכחת שלאורה יש לקבע את הפיצוי שלו זכאי התובע.
לפיכך לצד כל טענה עובדתית שהעלה התובע תועמד הראיה הרלבנטית ככל שהוצגה.
הנתונים העובדתיים שעלו בעדות התובע :
- א. התובע סיים לימודיו בביה”ס התיכון תלמה ילין בהצטיינות ולמד ב – Royal Danish Academy בדנמרק וסיים לימודי תואר באומנויות בהצטיינות ב New School בניו יורק על מלגות הצטיינות.
ב. עת שהתגורר בניו יורק במשך 6 שנים בהן למד הופיע בכל רחבי ארה”ב ואירופה.
ג. התובע התמחה עובר לתאונות בנגינת ג’אז מודרני בגיטרה ונגן גם מוסיקה קלאסית ויצר סגנון ייחודי בתחום.
ד. במשך שנים הופיע עם השמות הגדולים בתחום המוסיקה בעולם ,ואף בארץ הופיע במקומות נחשבים כמו האנגר 11, זאפה ואחרים לרבות בפני נשיא המדינה בשנת 2009 , ראש הממשלה בנימין נתניהו ליום הולדתו ובערוצי טלוויזיה.
יוטעם כי כל העובדות המפורטות בסעיפים א-ד הנ”ל מתבססות על עדות התובע ללא תיעוד מלבד הזמנת עבודה להופעה בפסנתר לערב הפתיחה מקבוצת פרומרקט מתל אביב (מיום 15.10.09 ) תמורת 2500 ₪.
ה. במשך השנים יצר התובע קשרים מקצועיים , אומנותיים וחברתיים עם גורמים וגופים בענף וביניהם יועץ עסקי בשם מייקל ווייטס ,( להלן- מייקל) אותו הכיר עוד משנת 2005 ואליו פנה לאחר מספר שנים שיילווה אותו מבחינה עסקית ויזמית לקדום עסקיו המוסיקליים.
זאת ועוד במהלך השנים הופיע עם התזמורת הפילהרמונית בהמבורג, קונצרטהאוס ברלין, פסטיבל מונארה בשוויץ ובאולם הבלו נוט בניו יורק.
בשנת 2011 החל לגבש תכנית יזמית עם מייקל שמטרתה הייתה למצוא נותן חסות עולמי שיחשוף אותו מחוץ לגבולות המדינה ,ויממן את הפקות הפרסום באירופה וארה”ב תוך שהתובע ישמש כפרזנטור של אותו נותן החסות. המועמד המתאים והמוביל לכך הייתה חברתBMW ובמשך שנתיים התקיימו פגישות עם נציגיה בגרמניה וספרד. כמו כן BMW השקיעו כסף וזמן בפרויקט , נתנו בידיו אופנוע BMW והחלו צילומי סטילס לקטלוגים.
לתמיכה במהלך יזמי זה צרף התובע תמונות בהן צולם לקטלוג וכן הסכם מיום 9.12.14 בדבר הופעותיו הצפויות במהלך שנת 2015 .
ו. התובע הופיע בשנת 2014 עם מאיר שלו, דן אריאלי, מרב מיכאלי ואומנים נוספים במסגרת הרצאות ודואטים מאולתרים שהוא פיתח. אין תיעוד מלבד עדות התובע.
ז. בנוסף התובע עבד עם מייקל על פיתוח יכולת ההרצאה שלו לפני קהל והתמקצע במספר הרצאות, כשהמטרה הייתה שיוכל להגיע לרמה של נואם בינלאומי מוביל בין היתר על אודות המלחין יוהן סבסטיאן באך.
לתמיכה בעדות זו הוצג פרסום הרצאה אחת ב TED של 23.10.14 ומייקל העיד כמו גם הכין מסמך, המתאר את סגולותיו של התובע כנגן וירטואוזי . כמו כן צורף מכתבו של מר Steve Mccreary מחברת קולינגס גיטר מטקסס מיום27.2.17 המאשר מלבד הקשר ארוך השנים עם התובע אף את נגינתו הייחודית בשילוב מוסיקה של המלחין באך עם מוסיקת גז’ מודרנית ומאשר שראה את התובע מופיע עם הגיטרות שלהם בהרצאות במסגרת TED .יש להדגיש שמלבד מייקל אף נציג החברות הנ”ל לא הובא לעדות.
ח. מעבר לשני הפרויקטים הנ”ל היה התובע מעורב בפרויקט של אלבום חדש עם סולני הפילהרמונית הישראלית . ההכנסות מסיבוב הופעות בעקבות האלבום הוערכו לגרסתו בכ- 100,000 דולר .התובע צרף לתצהירו 2 תמונות של כריכות דיסקים של האלבומים שלגרסתו הוציא עובר לתאונות. כן צרף מכתב של מר רוברט סאדין, שהיה מפיקו בין היתר של הזמר סטינג ,המתאר את מערך הקשר מול התובע להפקת אלבום החל ממרץ 2015 בו מושמעת נגינת התובע ואלתוריו יחד עם הפילהרמונית, ושסיומו נגדע עקב התאונות הנ”ל. גם העד הנ”ל לא הובא לעדות.
ט. בחדשים פברואר – מאי 2015 התובע קיים 6 הופעות ברחבי הארץ עם נגני הפילהרמונית כשכל הכרטיסים נמכרו ובנוסף במשך 5 ימים הקליט אלבום באולפן עם סולני הפילהרמונית לרבות נגן הצ’לו מיכה הרן . ההכנסות הפוטנציאליות בעקבות האלבום הוערכו בכ 100,000 דולר אך האלבום לא הושלם בגלל הפגיעה בתאונה הראשונה.
הוצגו פרסומים של ההופעות ותמונה נגינת התובע באולפן עם הנגן מיכה הרן מהפילהרמונית.
י. בחודש יולי 2015 התקיים פסטיבל של כ 100 הופעות בארץ בחסות עירית תל אביב, סודהסטרים ואופנועי דוקטי. במהלך הפסטיבל הנ”ל נפגע התובע בתאונת דרכים הראשונה בידו הימנית הדומיננטית .
הוצג פרסום של עירית תל אביב בדבר פסטיבל ” לילות של JAZZ ” עם תמונות התובע.
י”א. בתחילת 2015 החל פיתוח סרט שאמור היה ללוות את התובע ברכיבה על אופנוע בכפרים נידחים באפריקה ונגינה עם התושבים המקומיים.
הוצג מכתב מנשיא חברת Blue ice ,מטורנטו קנדה, המציין שמינואר 2015 החל שיתוף פעולה בין התובע לחברה הנ”ל ליצירת סרט שיזם התובע בשם Coltranes Africa .
תקציב הסרט הועמד על סך 800,000 דולר ואילו שכרו של התובע היה אמור להגיע ל – 80,000 דולר. התאונה הראשונה ( באוגוסט 2015) מנעה את המשך פיתוח הסרט ואילו התאונה השניה (בנובמבר 2015) הביאה להפסקת הפרויקט. עורך המסמך לא הובא לעדות.
י”ב. התובע קיבל הצעה של חברת כלמוביל לסדרת הופעות בהן שכרו של התובע היה אמור לעמוד על סך של 376,000 ₪ + מע”מ וכן נוהל מו”מ עם בית ההשקעות פיוניר על קיום אירוע לקוחות שעלות הפקתו עמדה על 80,000 ₪+ מע”מ.
לתמיכה צורף מכתבו של מר רועי קורן מנכ”ל משרד פרסום Vitality המאשר את קבלת ההצעה הנ”ל מחברת כלמוביל הכולל 8 הופעות של התובע . העד לא הובא לעדות הגם שמשרד הפרסום מצוי בישראל.
י”ג. התובע קיבל הצעה לקיים פסטיבל לילות של ג’ז בברלין בשכר של 180,000 יורו .
צורף מכתב של מר אריק סמוטני שמתאר יצירת עניין לשיתוף פעולה בין אמנים עם התובע בברלין ואת הערתו של התובע שתקצב את עמלת הכותב והתובע בסך הנ”ל. גם העד הנ”ל לא הובא לעדות ואף פרטיו נותרו עלומים.
- התובע חשף בחקירתו פרטי עברו האישי והמקצועי באופן מלא.
כך העיד כי שוחרר מצה”ל בפרופיל 21 , היות שלא יכול לנגן במהלך הצבא סבל מדיכאון קשה, והופנה לשיחות אצל הקב”ן לפסיכולוגית. בהמשך טופל במרפאת חוץ בתה”ש למשך מספר חדשים , לא יותר מחצי שנה ,ולאחר מכן נסע ללמוד באוניברסיטה בדנמרק לאחר שקיבל מלגת לימודים ושהה שם כשנה. התובע חזר ארצה למספר חדשים בהם לטענתו הופיע בארץ, השתתף בחזרות, כתב שירים התאמן ולמד לבחינות הכניסה לאוניברסיטה בניו יורק, כשהוא גר אצל ההורים . בתקופה זו לא היו לו הכנסות. בשנת 2008 חזר ארצה והחל בשנים 2011-2013 להופיע בברים, מסעדות ובתי קפה בתל אביב, כל השנה. התובע הודה כי אין בידו להוכיח הכנסות בשנים אלו .
התובע הסביר בעדותו כי הוא פיתח סגנון מוסיקה ונגינה ייחודי, באופן שחיבר ושילב בין מוסיקת ג’ז מודרני משנות ה 50-60 ,שלמד ממוסיקאים ומבצעים ידועים בתחום שאיתם הופיע וניגן, לבין המוסיקה הקלאסית, עליה גדל בביתו שעה שאביו היה ראש קבוצה בתזמורת הפילהרמונית . כמו כן יצר שיתופי פעולה ייחודיים ,שלא היו קיימים בעבר עד לרעיון שגיבש להופיע עם אנשים לא מוזיקאים . בנוסף, ביצע מוסיקה קלאסית על גיטרה, תוך כדי שילוב טכניקת אצבעות מתאימה לביצוע יצירות קלאסיות ,כמו של באך .כך הופיע בשנים 2014- 2015 בארץ עם הפילהרמונית ובחו”ל בהרכבי ג’ז בביצוע יצירות קלאסיות הנחשבות קשות לנגינה בכלל ועשה כן על גיטרה בפרט.
במקביל החל לקדם את שיתוף הפעולה עם חברת BMW . התכנית הנ”ל משולה לדידו לתכנית הזנק בעולם ההייטק ונדרשות שנים של מחשבה , תכניות ומציאת משקיעים להגשמתה. לדבריו ציפייתו הייתה כי בטווח של שנתיים שלש , היו יכולים לקצור פירות ההשקעה. לפי הערכתו היה אמור להרוויח סך של 25,000-15,000 דולר להרצאה בנוסף להוצאות הטיסה והלנה תוך צפי ל3 הרצאות בחודש. ההכנסה שלו מהפרויקט מול BMW הייתה צריכה להיות בכ 200,000 יורו לשנה.
על פי ההסכם מיום 9.12.14 צוין תשלום של 20,000 דולר לכל הופעה שתתבצע בנוכחות התובע במהלך שנת 2015 .
התובע הודה שהגם שלא נזקפו הכנסות באותה שנה( 2014) ,לימד תלמידים באופן פרטי לסירוגין, ואף הופיע בחתונה ,הכל בשביל להתקיים.
התובע הצהיר עוד שהיה מעורב בפרויקט של אלבום חדש עם סולני הפילהרמונית הישראלית שהופק ע”י STING כמפיק אומנותי ורוברט סאדין כמפיק ומלחין המתגורר בניו יורק. התובע הוסיף בעדותו פרטים שלא בא זכרם בתצהיר ,בדבר הסכמה על חלוקת אחוזים מההכנסות של האלבום , אם כי לגרסתו הוא היה היוזם , הוא אירגן את ההופעות ושילם לאולפן . לדבריו ” מדובר בעשרות חשבוניות” – שלא הוצגו והוא כשלעצמו לא זכר בכמה הסתכמה ההכנסה.
- העד מייקל חיזק את עדות התובע בכל הנוגע לרמת שיתוף הפעולה ביניהם והעובדה שלתכנית יזמית כנ”ל נדרש פרק זמן ארוך .
לדבריו שיתוף הפעולה בינו לבין התובע החל בשנת 2011 כשהתכנית הייתה לקשר ארוך טווח של 8-10 שנים. בחקירתו נזכר להעיד שההתקשרות עם התובע לא הניבה הסכם בכתב וסוכם בע”פ שיקבל 5% מהכנסות התובע מכל פעילויותיו. תפקידו התמקד בייעוץ לתובע והכנתו לקראת פגישות עסקיות כשהמטרה הייתה לדאוג לפרסומו של התובע .
ברם מלבד שבחים ניכרים שחילק לתובע ,לא היה בעדותו כדי לשפוך אור על היקף ההכנסות של התובע באף אחד מהפרויקטים עליהם העיד . הוא לא ידע לפרט דבר בעניין הכנסות שהיו או אלו הצפויות, הן משום העדר מעורבות באספקטים הפיננסיים, והן בהעדר ידיעה. הוא הפנה למקורות מידע שלא הוצגו ,והסתמך על צפי שלמד מהתובע עצמו שלא היה לו כל יסוד מוכח משל עצמו.
ליתר דיוק גם הוא סיכם את עדותו בתיאור תחילתם של הליכי יוזמה ורעיון ,שגיבושם טרם הגיע, ואמר ( עמ 24 לפר’) :
“אולי זו סמנטיקה, אבל בענף הבידור דברים מתחילים עם רעיון שאתה שולח רעיון, מציג רעיון, בוחן נגישות איפה ואצל מי, ואנשים מתחילים לגלות עניין .”
- לנוכח המחלוקת בין הצדדים נדרשו באי כחם לשאלת קבילות ומשקל של כל מסמך שהוגש כאשר ב”כ הנתבעת חוזרת ומדגישה את טענותיה שאין בהם כדי לשמש תמיכה או סיוע חלף עדות קבילה.
דומה שלא יכול להיות ספק שמשקל מסמכים שנערכו ע”י צדדי ג’ ,מבלי להעידם ובמיוחד בנסיבות כאן ,כשכל מכתב שהוצג על אודות פעילות התובע עובר לתאונות ,נוטה באופן מובהק לטובתו, הוא נמוך.
התובע ניסה לתת הסברים להעדרן של ראיות נוספות הן לנוכח חלוף הזמן ,הן בהעדר מסמכי התקשרות בכתב והן לאור אופי התמורה כמו קבלת חסויות כעזרה כלכלית .לחלק אחר של חסר ראייתי לא היה לו הסבר מניח את הדעת ( כמו כשהבטיח לפנות לפילהרמונית לבקש רישום מועדי הופעותיו והתשלום בגינן) והפנה לדוחות הכספיים שהגיש. עם זאת העלה טענות בדבר עבודה חלקית בהתנדבות, וחלק בקבלת הכנסות ללא דווח.
בהתייחס לכל האמור ,אני סבורה כי צבר המסמכים שהציג התובע מצביע על רקע שבמסגרתו פעל עובר לתאונות לבניית קריירה ,שטרם הגיעה לשיאה ,אולם חלק מהבנייה נעצר, הופסק או נקטע וההשלכות לכך יבואו במנין השיקולים בקביעת הפיצוי ככל שהתובע עמד בעול ההוכחה.
הגריעה מכושר ההשתכרות
- לטענת ב”כ התובע עלה בידי התובע לעבור את רף ההוכחה במשפט האזרחי בהצגת עדויות
ואסמכתאות לרב ,מהן יש ללמוד כי אין המדובר בנגן גיטרה רגיל אלא על בחור צעיר ומוכשר, למעשה -וירטואוז שהופיע ברחבי העולם ,קיבל חסויות בשווי מאות אלפי דולרים ועבד על מיזמים גדולים וייחודיים.
מול הטענה בדבר נכות תפקודית בשיעור של 60% טענה הנתבעת כי תפקודו של התובע , במומו, לאחר התאונות עולה על מצבו טרם התרחשותן באשר חזר לנגן , להתאמן ולהפיק.
לדברי התובע לאחר התאונה הוא עובד בקושי .
לדבריו ההקשר הרגשי נפשי קשור מאד למוזיקה ולכן הקושי שלו לחזור למה שהיה בעבר הוא גדול. הוא הודה כי לפני התאונה נזקק לשיחות תמיכה עם פסיכולוגית על מנת לאזן בין חייו המקצועיים לחייו האישיים אולם לאחר התאונה מצבו הורע. הוא ניסה אחרי התאונה לחזור למסלול חייו , התחיל לעשות ספורט בהמלצת רופאיו וניסה לעבוד . כך השתתף בפרסום של מכונת קפה , וקיבל 1000 ₪. התחיל בניסיון לחזור לנגן כל יום , ניסה גם לכתוב מוסיקה, לעבד, ולהפיק אולם נחל כישלון. התובע הודה ששימש כמנהל אומנותי בפסטיבלי ג’ז בחולון וירושלים תוך שהוא מגייס נגנים ובוחר את החומר המוסיקלי. בשנת 2017 פנה לחברת הפקות של אירועים עסקיים , ואף נערך פיילוט עם דן אריאלי אולם נכשל בו .כך גם פנה לביה”ס תלמה ילין קיבל בתחילה עבודה ל 4 שעות שבועיות אך אין הם מעוניינים בהמשך העסקתו לאור מצבו והפסיק במאי 2019 . כמו כן ניסה ללמד נגינה בשיעורים פרטיים בהתנדבות אך התקשה לגייס משאבים נפשיים גם לכך. חבריו שראו את מצבו בקשו להטיב עמו וסייעו לו כספית לנסע מספר נסיעות לחו”ל. לבסופו של מצב ובהעדר הצלחה החליט לעזוב לחו”ל והוא מתגורר מאז 16.8.19 בברלין .
- ההלכה הפסוקה נותנת משקל להשכלת התובע, גילו, יכולתו לשוב ולעסוק באותו מקצוע, סיכוייו להתפתח ולהיות מועסק בתחום .
ניתן לקבל את הטענה שפגיעה באצבעות יד וכתף של נגן גיטרה מקצועי היא בעלת השפעה גבוהה כשלעצמה , לא כל שכן עת שהקדיש חייו למקצוע הנ”ל.
בעדותו תיאר התובע באמירה רצופה ומובנת, חלקה בבכי ,שתוכנה מעיד על אכזבה אמיתית ממימוש חלום שהחל לרקום את אדניו , וגם אם לא עלה בידו להוכיח ברמה הנדרשת את הווירטואוזיות שאפיינה את נגינתו הוא הותיר רושם אמין של הכוונת מסלול חייו העקבי לבניית קריירה בתחום הנגינה .
אמנם כל אחת מהפגיעות האורתופדיות אינן קשות . כך ההגבלה המתבטאת באובדן תנועה ואובדן תחושה חלקי באצבעות שכימותה הרפואי נקבע ע”י המומחה לנכות בשיעור 4% .אף בנוגע לשרירי הכתף הפגיעה בכ”א מהם היא קלה ובשיעור של 5% , אם כי תַצרף הנכויות בכתף מגיע לשיעור נכות של 19% .
בתחום הנפשי ראינו שפרופ’ פניג הצביע על תהליך שיקומי פורמלי מוצלח שהתובע עבר תוך שהוא מנסה להשתקם בעצמו, חוזר לנגן כסוג של תרפיה חזר לתפקוד זוגי ומקצועי ומתחיל ללמד.
הנה כי כן בחינת תפקודיות התובע תעשה כנקודת מוצא מהנכות הרפואית כמתואר, אולם אין ספק שהיא עולה על נכותו הרפואית.
בסיס השכר
- הצדדים חלוקים בנוגע לבסיס השכר של התובע כאשר אין חולק שהנתונים העולים מהמסמכים החשבונאיים מעידים על תקבולים ומחזור הכנסות גם בשנים עברו . באשר לשנים 2012-2014 התובע הציג הפסדים לצרכי המס ועל כן לא נקבעה בשנים אלו הכנסה חייבת .
אמת בשנים 2015-2018 שלאחר התאונה ניכרת מגמת שיפור.
ההכנסה החייבת בשנת 2015 עמדה על סך של 31,294 ₪ , בשנת 2016 סך של 15,033 ₪ בשנת 2017 סך של 82,764 ₪ ובשנת 2018 סך של 49,267 ₪ .
ב”כ התובע בסיכומיה מאשרת מסקנה זו ,אולם לטענתה אין בכך כדי להעיד על הכנסת התובע בפועל מכמה טעמים:
ראשית, הצלחתו הכלכלית של התובע עמדה בפתח והייתה מגיעה לשיאה אלמלא התאונות.
שנית, התובע קיבל הטבות שוות כסף כמו מימון טיסות, קסדות, אופנועים, וגיטרות שלא באו לידי ביטוי במחזור הכספים העסקי שלו.
שלישית, בשנים שלפני התאונות החל התובע בבניית המותג והתובע היה עסוק בכך ולא בגריפת הכנסות ,מה גם שחלקן נטמעו בהוצאות הרבות לפרסום, יח”צ והפקה.
משכך נטען כי יש לחשב את נזקו על בסיס הפסד בפועל ועל פי פוטנציאל ההשתכרות.
מנגד ראינו שהנתבעת נצמדת למידת ההוכחה של התובע ולאורה טוענת כי ההפסד לעבר לא הוכח ואילו לעתיד יש לפסוק סכום גלובאלי נוכח העמימות הקיימת באשר לשכרו.
מצאתי הגיון רב בטענות ב”כ התובע בניתוח גרף ההכנסות המדווחות של התובע.
למרות שהמחזור העסקי שופר כביכול לאחר התאונה, הרי ההוצאות לצרכי מס הצביעו על היקפים לא מבוטלים המשתנות גם הן כנראה בהתאם למיזם הרלבנטי. יתר על כן בשנים 2017-2018 מוכחת פעילות לרבות הופעות ובכל זאת ההוצאות הכרוכות בכך מהוות מרכיב עיקרי בסעיף ההוצאה.
אני סבורה כי כל האמור אינו מעיד דווקא על מזעור השפעת פגיעתו של התובע אלא על הכנסות הנובעות מפרי השקעתו עובר לתאונה ושלולא התאונה היו מביאים אותו למחוזות רחוקים עוד יותר. על כן יש לטעמי להעמיד את בסיס השכר על פי השכר הממוצע במשק.
הפסד לעבר
- התובע מבסס את הטענה להפסדיו בפועל על 5 פרויקטים שלטענתו ירדו לטמיון כדלקמן:
א. פסטיבל 100 לילות של ג’אז, ב. אלבום ההקלטות עם הפילהרמונית, ג. הפקת סרט עם חברת Blue ice ד. הפסד הופעות עבור חברת כלמוביל ,ה. פסטיבל 100 לילות של ג’ז בברלין. סה”כ 520,000 ₪.
ההלכה הפסוקה מלמדת שבכל הנוגע לנזק מיוחד על התובע הנטל להוכיחו ונראה כי התובע לא הצליח לעמוד בעול ההוכחה באופן מלא . גם אם מכסת הראיות הכמותית לא הייתה דלה, הרי היא לקתה לא רק בעמימות והעדר מסוימות באשר לנתונים הוודאיים ,אלא גם בחסר מובהק של עדים רלבנטיים שיכלו לתמוך בחלק מהמפורט במסמכים שהוצגו.
כל האמור מתייחס לכל הפרויקטים שנמנו במסגרת זו כאמור לעיל , ואפרט.
בנוגע לפסטיבל 100 לילות של ג’ז ,אין חולק שעל פי ההסכם שהוצג בין התובע לבין חברת שרונה בירגארדן היה אמור להשתלם לתובע סך של 2000 ₪ + מע”מ עבור להקה של 3 נגנים וזמרת כנגד חשבונית.
מקובלת עלי טענת הנתבעת בדבר חסר ראייתי בדבר ההפסד כתוצאה מפציעתו, שהרי על מנת שהתובע יהיה זכאי לסך של 2000 ₪ + מע”מ * 57 הופעות, בהן לא הופיע ,היה עליו להצביע למצער על התקבולים שהתקבלו בגין ההופעות בהן נכח , ההתקשרות עם הנגנים האחרים שהחליפוהו כביכול. התובע נחקר בעניין זה והעיד שהיה משלם לנגנים סך של 500 ₪ אולם מלבד לוח הופעות לא הציג ביטוי חשבונאי רלבנטי. כשל ההוכחה בנוגע להכנסות התובע מפסטיבל הגז’ יורד לשורשו של עניין ואינני סבורה כי קשה הייתה לו המלאכה להוכחה.
התובע לא שינה איכות ראיותיו גם בנוגע לפרויקטים האחרים שמנה כאמור, אם כי הוצגו ראיות על התקשרות שיכולה הייתה להניב הכנסה, שגובהה המדויק לא הוכח.
יתר על כן, התובע העיד כי חלק מההכנסות לא דווחו משום התשלום המקובל בענף במזומן ללא תיעוד. הטענה לא עלתה בסיכומי באת כוחו ולכן ,למעלה מן הצורך יצוין, כי בעניין זה עול ההוכחה שרובץ לפתחו של התובע הוא כבד עוד יותר.
בע”א 2664/05 מנורה חברה לביטוח בע”מ נ’ המנוח א. צוקרניק (26.12.06 ) ( פסקה 5) הובהר:
הלכה היא כי בית המשפט בבואו לבחון את הפסד כושר ההשתכרות בעקבות תאונה, שומה עליו לבחון את הכנסתו בפועל של הנפגע עובר לתאונה, וזאת כנגזרת מהעיקרון הכללי העומד בבסיס הפיצוי הניתן, והוא החזרת המצב לקדמותו. הדיווח לרשויות בדבר ההכנסה יהווה ראיה וחזקה כנגדו של המדווח, אך ניתן לסתור חזקה זו באמצעות ראיות משכנעות. כמו כן נקבע כי במקרים מעין אלו יש לנכות מסכום ההכנסה החודשי המוערך מס הכנסה כפי השיעור החל ביום פסק הדין, ועד לגובה של 25% (ע”א 5794/94 אררט, חברה לביטוח בע”מ נ’ בן שבח, פ”ד נא(3) 489, 495 ואילך (1995)). “
[ראה גם ע”א 8639/96 אריה חברה לביטוח בע”מ נ קרדוניס (18.8.98) וע”א 9813/07 נעים נ’ אבנ”ר איגוד לביטוח (16.8.09 ) ]
מן המקובץ , לאור כל המפורט לעיל מצאתי יסוד לקביעת בסיס השכר שצוין לעיל, אם כי בהתחשב בכשלי ההוכחה של ההפסד לעבר, שוכנעתי כי מקרה זה יפה לפסיקת הפסד גלובאלי ואני סבורה כי פיצוי בסך של 100,000 ₪ יהיה הולם.
הפסד שכר לעתיד
- לטענת התובע ההצלחה למשל בגיוס חברת BMW כספונסר היא הצלחה אדירה והקימה בסיס לציפייה להצלחה בינלאומית בתוך שנתיים –שלולא התאונות היה מצליח להשיק את התכנית בשלמותה.
ב”כ התובע טענה כי למרות שדוחות ההכנסה של התובע אינם משקפים את פעילותו העניפה, אזי טיב עיסוקו שנפרש על תקופה ארוכה יכול להעיד על פוטנציאל ההשתכרות של פי שילוש השכר הממוצע במשק.
אינני מקבלת את טענת הנתבעת שתפקודו של התובע לאחר התאונה השתפר עד כדי תפקוד מלא. עם זאת ,בכל הנוגע לפגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד ניתן לומר שנשזרה הפרזה בטענות התובע.
כל האמור מביאני למסקנה שאין יסוד לפסיקתו של שילוש השכר הממוצע במשק ,אולם המסקנה בדבר בסיס שכר שלא יפחת משכר ממוצע במשק , לא משתנה.
בהתחשב בכל הנאמר בעניין בסיס השכר, ההשפעה התפקודית ובשנות העבודה שלפני התובע עד לגיל 70 , שיקומו המוצלח והודאתו כי הוא מבקש לחזור למסלול חייו במטרה לשחזרו , אני פוסקת פיצוי גלובאלי בסך של 810,000 ₪ .
עזרת הזולת
- התובע שהה בבית הוריו לאחר התאונות וכפי שהצהיר נעזר בהם ואך נזקק לעזרה בשכר לצורך ניקיון הבית עד לעזיבתו את הארץ.
מלבד הצהרתו לא טרח התובע להעיד מי מבני המשפחה או אחרים שסייעו לו . בת זוגתו שחידשה את הקשר עמו באוגוסט 2018 לא סייעה בנושא משום שלא התגוררה עמו אלא משעברו לגור בחו”ל.
עם זאת אין להתעלם מהיקף הפציעות ותקופות אי הכושר וניתן להניח כי בסמוך לתאונות נזקק לסיוע חריג בניגוד לעתיד . על כן אני פוסקת לתובע בראש נזק זה סך של 30,000 ₪.
הוצאות רפואיות
- התובע הציג קבלות על הוצאות שבהן נשא ולטענת באת כוחו מדובר בקבלות חלקיות שמשקפות רק במעט את ההוצאות בגין תרופות, נסיעות וטיפולים כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק , דיקור סיני ושחייה. בנוסף על פי קביעת פרופ’ פניג בחוות דעתו התובע יזקק ל – 40 פגישות טיפוליות.
בהתחשב באפשרות התובע לקבל את הטיפולים שהומלצו במסגרת הציבורית בהיותו זכאי למימון מלא של כל הטיפולים ישירות דרך קופת חולים , כנטען ,ובהוצאות שנשא והוכחו בחלקן אני פוסקת לו פיצוי בסך של 10,000 ₪.
כאב וסבל
- הפיצוי על פי התקנות המגיע לתובע בגין התאונה הראשונה על פי נכות משוקללת בשיעור של 18.4% ובהתחשב ב 5 ימי אשפוז מגיע לסך של 33,736 ₪ ולאחר ניכוי השתתפות עצמית לסך של 8736 ₪.
בגין התאונה השנייה זכאי התובע לפיצוי על פי נכות משוקללת של 22.83% ובהתחשב ב 13 ימי אשפוז בסך של 44,240 ₪ ובניכוי השתתפות עצמית סך של 19,240 ₪.
לסיכום
- לאור כל האמור אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 977,976 ₪ . לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרת בית משפט וכן שכ”ט עו”ד בסך של 148,750 ₪.
ניתן היום, ו’ אייר תש”פ, 30 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.
