צור קשר
עורך דין
אודותפסק דין
עורך דין מומלץ
הרקע לעתירות וטענות הצדדים:
העותר הגיש שתי עתירות אסיר. במסגרת עתירה אחת (עת”א 66168-11-21) הוא מלין נגד החלטת המשיב שלא לאפשר לו לקיים מפגש עם עורכי דינו במתכונת פתוחה שלא מאחורי מחיצה וללא מצלמות אבטחה וסוהר נוכח בחדר. במסגרת העתירה השנייה (עת”א -29278-0122) הוא מלין נגד ההחלטה להעבירו לכלא “שאטה” מבית המעצר “קישון” (יצוין כי לבסוף הועבר העותר לכלא גלבוע ולא לשאטה). הדיון בשתי העתירות אוחד ונשמע בפני.
העותר, עצור עד תום ההליכים בגין כתב אישום במסגרתו מיוחסות לו עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ברכב, שיבוש מהלכי משפט ואיומים (תפ”ח 9375-05-21של ביהמ”ש המחוזי בחיפה). לטענתו, שהה מתחילת מעצרו בבית המעצר קישון ומאז יום מעצרו מלין על התנאים המונעים ממנו יכולת לקיים מפגשי עורך דין – לקוח באופן שיאפשר לו לממש זכות היוועצות תוך שמירה על פרטיות והגנה על החיסיון. נטען כי המפגשים מתקיימים מאחורי מחיצה, תחת מצלמות אבטחה ובאמצעות שפופרת טלפון כאשר סוהר נוכח בחדר. לכן נטען כי אינו זוכה לייצוג ראוי. באשר לטענת המשיב אשר נטענה לאחר הגשת העתירה, לפיה העותר אינו בעל תו ירוק ומסרב להתחסן ולכן עליו להיפגש עם עורך דינו מאחורי מחיצה טוען העותר כי נוכח גילו המתקדם ומצבו הבריאותי הקשה הוא סובל מדום נשימה ונמצא בקבוצת סיכון גבוהה ולכן סירב בתחילת מעצרו לקבל חיסון, אך נדבק בנגיף הקורונה והחלים. נטען כי גם כאשר העותר החזיק בתעודת מחלים עדיין המשיב סירב לאשר מפגש פתוח עם עורכי דינו. כמו כן, נטען כי הסכים להתחסן במנה השלישית, הבוסטר, ופנה פעם נוספת למשיב בבקשה לאפשר מפגש פתוח, אולם זה השיב כי לעותר אין תו ירוק, לא נמצאו בדיקות קורונה חיוביות כלשהן ואף נמצאו בדיקות סרולוגיות שליליות. נוכח כך סירבו גורמי הרפואה בכלא לאפשר קיום מפגש פתוח.
העותר טוען כי הזכות להיוועץ בעורך דין ולהיות מיוצג הינה זכות יסודית רבת חשיבות המהווה חלק בלתי נפרד מהזכות למשפט הוגן וכן זכות משלימה לזכות השתיקה ולחיסיון מפני הפללה עצמית. פגיעה שלא כדין בזכות זו עלולה לפגוע בזכותו החוקתית של העותר לחירות ובזכותו החוקתית לכבוד. נטען כי המשיב רומס זכותו של העותר להליך הוגן כאשר אין מאחורי המניעה כל נימוק ענייני המצדיק פגיעה בזכותו להליך הוגן.
כמו כן, במסגרת עתירתו השנייה טוען העותר כי החלטת המשיב להעבירו לבית סוהר אחר הינה שרירותית ולוקה בחוסר סבירות קיצוני. נטען כי אין הסבר להחלטה על העברת אסיר בן 65חולה לכלא שנמצא מרחק שעה נסיעה מבית המשפט בו מתקיים משפטו, כל זאת כשמגיפת הקורונה מתפשטת. כן נטען כי המרחק מביתו לכלא שאליו הוחלט להעבירו הינו כשעה מה שיגרום לבני משפחתו קושי רב לבקרו.
המשיב טען בתגובה לעתירה כי בתאריך 21.11.21קיבל העותר מרצונו החופשי את מנת החיסון השנייה לקורונה וכיום מחזיק בתו ירוק. לפיכך, ב”כ העותר רשאי לפנות בבקשה למפגש פתוח ובקשתו תיבחן בהתאם לנהלים וההנחיות המתעדכנים מעת לעת. נטען כי בהתאם להנחיות הקורונה אצל המשיב ניתן לאשר מפגשים פתוחים לבעלי תו ירוק בלבד. נטען כי מבדיקת גורמי הרפואה אצל המשיב ובתיקו המנהלי ובמערכת משרד הבריאות, העותר לא חלה בקורונה, לא נמצאו בדיקות קורונה חיוביות כלשהן ואף נמצאו בדיקות סרולוגיות שליליות. לכן העותר לא היה זכאי בעבר לתו ירוק. כן נטען כי לפני כל מפגש על ב”כ העותר לבקש אישור למפגש פתוח וכל בקשה תיבחן בהתאם לנהלים של אותה עת.
במהלך הדיון שהתקיים לפני טענו ב”כ העותר כי מדובר בהתעמרות וכי המשיב פוגע פגיעה אנושה בזכות ההיוועצות, החיסיון וההליך ההוגן. נטען כי גם לאחר שהעותר קיבל תו ירוק המשיב לא אפשר לעורכי הדין להיכנס למפגש פתוח עמו. באשר להעברת העותר לכלא אחר נטען כי ההחלטה התקבלה משיקולים לא ענייניים וכדי להתעמר בעותר ובאי כוחו.
המשיב טען כי העותר לא חלה בקורונה ולכן היה צריך לקבל את החיסונים כפי שקיבלו שאר האסירים והאזרחים במדינת ישראל, זאת לשם שמירה על שלומו ובריאותו. נטען כי המצב דינאמי מבחינת המחלה והנהלים. הייתה תקופה שהעותר לא יכול היה לפגוש בעורכי דינו משום שלא היה מחוסן אך כיום המתווה של ביקורי עורכי הדין הוא ביקורים סדורים בלבד, כלומר, עם מחיצות. נטען כי הסוהרים שעומדים בחדר אינם מקשיבים לשיחות של העותר עם עורכי דינו. נטען כי ניתן לקיים ביקורים פתוחים בתנאי שיהיה עורך דין אחד ולא צוות של עורכי דין, זאת כדי לצמצם סיכונים עקב התחלואה הגבוהה. נטען כי מדובר במגבלה לזמן קצר בשל התפשטות האומיקרון וההנחיות משתנות מעת לעת. באשר להחלטה להעביר את העותר מקישון לכלא אחר נטען כי מדובר בהחלטה שגרתית לחלוטין של פינוי עצורים מבית מעצר קישון לכלא אחר לצורך פינוי מקומות לעצורי ימים שנקלטים אך ורק בקישון וזאת בשל תפוסה מלאה בקישון והצורך בפינוי מקומות.
העותר עצמו טען כי הוא לומד במערכת החינוך של הכלא וכל יום נכנסות מורות וכן חונכים מהחוץ והוא נפגש עמם, אז זה לא ייתכן שלא יוכל לפגוש את עורכי הדין שלו. כן טען כי הסכים להתחסן ולסכן את חייו רק כדי לפגוש את עורכי דינו ובכל זאת מונעים ממנו לראות את עורכי הדין במפגש פתוח. לטענתו, הוא לא יכול לנהל כך את הגנתו ואין לו מושג מה קורה בתיק שלו.
דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב לעניין העברתו של העותר לכלא גלבוע (לשם הועבר העותר, ולא לכלא שאטה), שכן לא נפל בהחלטה פגם המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטה. גם בכל הנוגע להחלטה בעניין מפגשי העותר עם עורכי דינו לא מצאתי, לעת הזו, כי נפל בה פגם המצדיק התערבות, כפי שיפורט.
העתירה המופנית נגד ההחלטה שלא לאפשר לעותר מפגשים פתוחים עם עורכי דינו(עת”א 66168-11-21):
סעיף 45לפקודת בתי הסוהר ]נוסח חדש[, התשל”ב – 1971, שעניינו פגישת אסיר עם עורך דין, קובע כי:
“(א) אסיר זכאי להיפגש עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי.
(ב) פגישת אסיר עם עורך דין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות הדברים והמסמכים שיוחלפו בפגישה, אך באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של האסיר.
(ג) ביקש אסיר להיפגש עם עורך דין מסוים לשם קבלת שירות מקצועי, או ביקש עורך דין שהאסיר, אדם קרוב לאסיר, סניגור ציבורי מחוזי או ארצי, או בית המשפט, ייפה את כוחו את ימנהו, לענין זה, להיפגש עם אסיר לשם מתן שירות מקצועי, יאפשר מנהל בית הסוהר את קיום הפגישה כאמור בשעות העבודה הרגילות של בית הסוהר ובהקדם האפשרי, ואולם אם היה האסיר עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יאפשר מנהל בית הסוהר את קיום הפגישה בלא דיחוי.
(ד) הנציב יקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר את הדרך שבה יבורר רצונו של אסיר להיפגש עם עורך דין מסוים שאין בידו ייפוי כוח או מינוי כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את ההסדרים הנדרשים לשם כניסת עורך דין לבית סוהר לצורך קים פגישה עם אסיר לפי סעיף זה, וכן לקבוע הוראות המגבילות את מספר עורכי הדין שיורשו להיפגש עם אסיר בפרק זמן שיקבע, והכל בשים לב לסידורי הביטחון והאבטחה בבית הסוהר, ולסידורים הנדרשים לשם קיום פגישות אסירים עם עורכי דין בבית הסוהר.
(ו) בסעיף זה, “עורך דין” – כהגדרתו בסעיף 45א”.
סעיף 1לפקודה מבהיר כי “אסיר” הוא כל “הנתון כדין במשמורת בית סוהר”.
תקנה 29(א) לתקנות בתי הסוהר, התשל”ח – 1978, קובעת כי “פגישת אסיר עם עורך דין, שיש לה קשר עניני לשירות המקצועי שנותן עורך הדין לאסיר תיערך שלא בטווח שמיעה של אדם אחר“. כמו כן, מכוח סעיף 80א’ לפקודת בתי הסוהר הוציא נציב שירות בתי הסוהר הוראות ופקודות כלליות בעניינים אלו, לרבות פקודת נציבות 04.34.00, שעניינה “מתן שירות מקצועי לאסירים ועצורים על ידי עורכי דין”. במסגרת פקודה זו נקבעו תנאי הפגישה בין עצורים ואסירים לעורכי דינם, אשר יבטיחו סודיות באופן שיאפשר לעצורים ואסירים לנהל משפט הוגן.
עם זאת, גם בהתאם לדין החל והפסיקה, זכויותיו של האסיר אינן מוחלטות ויש לאזנן מול אינטרסים שונים. בשל התפשטות נגיף הקורונה ניתנות מעת לעת הנחיות חדשות על ידי המשיב גם לעניין זה ולשם שמירה על ביטחונם ובריאותם של האסירים/העצורים. לעת הזו קיימת הנחיה לפיה הביקורים של עורכי הדין יתקיימו במתכונת סגורה, מאחורי מחיצה. בהינתן כי קיימת פניה מנומקת מצד ב”כ האסיר/העצור המצביעה על צורך בקיום ביקור פתוח, הדבר נתון לשיקול דעת מפקד היחידה. כמו כן, בהינתן אסיר בעל תו ירוק ועו”ד בעל תו ירוק, ביקור עו”ד יבוצע כביקור פתוח לאוכלוסיית האסירים הפליליים. המשיב מוסיף עוד כי ביקור פתוח יינתן בעת הזו ולשם מניעת סיכון מיותר לעו”ד אחד בלבד ולא לצוות של מספר עורכי דין. הנחיות אלה, כאמור, הינן זמניות, לאור ההתפשטות המהירה של נגיף הקורונה, ומטרתן לשמור על בריאותם וביטחונם של האסירים, העצורים והסוהרים וכן על הניהול התקין של מתקני הכליאה.
סבורני כי לאור היותן של הנחיות אלה זמניות ולאור מטרתן כאמור לעיל, כאשר ידוע כי לאחרונה מתפשט וירוס הקורונה באופן מהיר במיוחד ואף קיימים אסירים וסוהרים רבים שהינם חולים מאומתים (כפי שפורסם לאחרונה על ידי המשיב), החלטתו של המשיב בעניין זה הינה סבירה ואין מקום להתערב בה לעת הזו. אכן, התייעצות העותר עם באי כוחו מאחורי מחיצה וכאשר בחדר נוכח סוהר אינה מיטבית, אולם בנסיבות העניין, כאשר מדובר בהנחיות זמניות לאור התפשטות הנגיף ולשם שמירה על ביטחונם ובריאותם של האסירים והסוהרים, לא ניתן לקבוע כי הנהלים או כי החלטת המשיב אינם סבירים או הינם בלתי חוקתיים. מדובר בנהלים זמניים שנקבעו לשם תכלית ראויה ושאלת החוקתיות שלהם לא זכתה להתייחסות של ממש בטענות הצדדים ואינה עומדת לדיון בפני. כמו כן, הנהלים מכירים באפשרות של חריגים וכעת כאשר העותר בעל תו ירוק, יוכל ב”כ העותר לפנות למשיב בבקשה למפגש פתוח בהתאם לנהלים.
אוסיף עוד לעניין זה כי שיקול דעתו של המשיב בעניינים אלה הוא ככלל שיקול דעת רחב. כמו כן, “הלכה מושרשת היא, כי בית המשפט אינו בא בנעליה של הרשות המנהלית, ובמקרה דנן של מפקד בית הסוהר, ולא יטה להתערב בשיקול דעתה, אלא במקרים חריגים בהם נפל פגם בהחלטתה, כגון : כאשר ההחלטה נתקבלה בשרירות, בחוסר תום לב, או תוך חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (רע”ב 7588/16רוזנשטיין נ’ שירות בתי הסוהר ]פורסם בנבו[ (24.4.2017);רע”ב 8326/16וידובסקי נ’ שירות בתי הסוהר ]פורסם בנבו[ (1.1.2017);רע”ב 509/15נחושתן נ’ שירות בתי הסוהר ]פורסם בנבו[ (12.4.2015);רע”ב 2416/05פלוני ז”ל נ’ שרות בתי הסוהר, פ”ד סב(3) 13 (2007)). החלטת גורמי שב”ס, המפעילים את סמכותם המקצועית, תימצא במתחם הסבירות ככל שההחלטה התקבלה לאחר בחינת השיקולים הרלוונטיים לעניינו של האסיר, ותוך עריכת איזון ראוי ביניהם (בג”ץ 4386/16טספהיוט מדיו נ’ נציבות בתי הסוהר ]פורסם בנבו[ (13.6.2017);רע”ב 5436/15אסור נ’ משטרת ישראל/ שב”ס ]פורסם בנבו[ (15.3.2016);רע”ב 2410/93מדינת ישראל נ’ לוי ]פורסם בנבו[ (02.08.1993);דפנהברק-ארז משפט מנהלי כרך ב 725(2010))“]רע”ב 4588/17מדינת ישראל נ’ פלוני (31.07.2017)[.
ב”כ העותר מצביע על הקושי לאפשר לעותר, העצור, לעיין במסמכים כאשר קיימת מחיצה שקופה בין העותר לבאי כוחו. בעניין זה ראוי הוא כי גורמי הכליאה יבחנו את האפשרות להסדיר מנגנון פשוט של החלפת מסמכים בין נאשמים לעורכי דינם באופן שמאפשר החלפת מסמכים תוך כדי המפגש, בלא הליך מסורבל של העברת מסמכים לבדיקה מוקדמת אצל רשויות שב”ס. נראה כי עניין זה ניתן להסדרה טכנית וראוי שגורמי שב”ס יבחנו את האפשרויות בנושא.
ב”כ העותר טען עוד כי במקרים רבים מתבצע המפגש בין סניגור לנאשם כאשר הם בחדר גדול שבו מתבצעים במקביל מפגשים של מספר עורכי דין ביחד עם נאשמים, כך שאין הפרדה מלאה ושמירה על פרטיות וסודיות של כל מפגש בין עו”ד לנאשם. גם עניין זה טעון בדיקה והסדרה. מפגש של סניגור עם נאשם שהוא עצור צריך להיות בתנאי בידוד ממפגשים של עורכי דין אחרים עם הנאשמים שהם מייצגים. ככל שהדבר לא מבוצע הרי שהוא טעון הסדרה.
אציין, מעבר לנטען בעתירה זו, כי סנגורים רבים טוענים בפני בית המשפט, בדיונים שונים, כי התנאים שהוחלו על בתי הכלא בתקופת הקורונה, תנאים שמטרתם מניעת הפצת תחלואה, פוגמים ביכולת של הסנגורים לתת ייצוג מיטבי לנאשמים עצורים. עניין זה ראוי לבחינה ע”י המחלקה המשפטית של שב”ס, האמונה גם על הגנת הזכויות המשפטיות והדיוניות של אסירים ועצורים. ראוי כי צוות משותף של המחלקה המשפטית בשב”ס, ביחד עם הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין, יבחן בעיות וקשיים המתעוררים על רקע תקופת הקורונה המתמשכת, שסופה אינו ידוע, ויבחן את האפשרויות לשפר את התנאים בהם פועלים סנגורים האמורים להיפגש עם לקוחותיהם העצורים והאסירים כדי להעניק להם ייצוג מיטבי, בהתאם לנדרש בחוק.
במסגרת עתירה זו לא מצאתי מקום להתערב, לעת הזאת, בנהלים בהיותם נוגדרים כזמניים, על רקע התחלואה. עם זאת, וכאשר המצב הזמני נמשך כבר קרוב לשנתיים, וסופו מי ישורנו, ראוי כי יעשה מאמץ להתמודד עם בעיית תנאי המפגש של עורכי דין עם עצורים ואסירים באופן המאפשר את מימוש הזכות לייצוג משפטי ראוי.
בכפוף להערות דלעיל, ובעיקר מהטעם שמדובר בהסדרים זמניים על רקע תחלואת הקורונה, אינני סבור כי נפל בהחלטת המשיב לעניין זה פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט במסגרת הליך ביקורת מנהלית. כעת משאוחז העותר בתו ירוק, ב”כ העותר יוכל לפנות בבקשה לביקור פתוח והדבר נתון לעת הזו לשיקול דעתו של מפקד היחידה. על כן, בנסיבות העניין ולאור המפורט לעיל, העתירה לעניין מפגשי העותר עם ב”כ נדחית.
העתירה נגד ההחלטה בעניין העברתו של העותר לכלא גלבוע/שאטה (עת”א 29278-01-22):למשיב מסורה הסמכות לקביעת מתקן הכליאה בו ישהה עצור או אסיר ורק במקרים חריגים יתערב ביהמ”ש בסמכויות שב”ס לעניין זה. למשיב שיקול דעת מרבי בכל הנוגע למקום מאסרו של האסיר/עצור, כגוף שאחראי על הביטחון, המשמעת והאבטחה בבית הסוהר ]רע”ב 8858/15סיבוני נ’ שב”ס (03.08.2016)[. לצד זאת יש לזכור כי על המשיב, ככל רשות שלטונית, מוטלת החובה להפעיל סמכותו באופן סביר ומשיקולים ענייניים בלבד ולאסיר/עצור, ככל אדם, יש זכות כי ההחלטה של הרשות בעניינו לא תתקבל משיקולים זרים ולא תפלה אותו לרעה ]רע”ב 8858/15הנ”ל[.
בענייננו, לא מצאתי בסיס לטענות העותר בדבר העברתו לכלא אחר לצורך התעמרות בו. יצוין כי רובם המכריע של הנאשמים העצורים שמשפטם מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה עצורים בבתי הכלא שאטה, גלבוע וצלמון. רק מיעוטם עצורים במתקן הכליאה קישון. כל זאת משורה של שיקולים מערכתיים המצויים בבסיס שיקול הדעת המקצועי של גורמי הפיקוד של שב”ס. השיקולים שציין המשיב להעברת עצורים לכלא גלבוע או שאטה, על מנת לפנות מקום לעצורים חדשים במתקן הכליאה קישון ידועים ומדובר בשיקולים שנמצאים בליבת שיקול הדעת של המשיב. לא מצאתי כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה שנפל בה פגם המצדיק התערבות. העתירה לעניין זה נדחית.
עם זאת ראוי לציין כי בהליך ביצוע העברת העותר לכלא גלבוע נפלו, ככל הנראה, פגמים הטעונים בחינה. העותר טוען כי חלק מהציוד האישי שהיה ברשותו לא הועבר עימו מכלא קישון לכלא גלבוע וזאת מהטעם שההחלטה להעבירו וביצועה נעשו בחופזה, בלא שניתנה האפשרות לארוז ולסדר את הציוד בצורה ראויה. עניין זה טעון בדיקה ותיקון. בהעדר אירוע של סיכון חיי אדם יש לאפשר לאסיר לאסוף את ציודו האישי ולהערך להעברתו לכלא אחר בצורה סבירה וראויה.
עוד יצוין כי לא נמסרה גם הודעה מסודרת לעורכי דינו של העותר, ואולי אף לעוןתר עצמו, על הכלא אליו מועבר העותר. עד לדיון בפני סברו באי כוחו של העותר, בטעות, כי העותר הועבר לכלא שאטה. בפועל הועבר העותר לכלא גלבוע. מדובר בבתי כלא סמוכים זה לזה ואולם שונים. יוער כי גם בטיעון בפני לא צוין במפורש ע”י ב”כ שב”ס כי העותר הועבר, למעשה, לכלא גלבוע. עניין זה התברר מצפיה במסך הדיון בויעוד חזותי כאשר בית המשפט הסב את תשומת לב ב”כ הצדדים כי על המסך רשום שהעותר מצוי בכלא גלבוע, ולא בכלא שאטה, כפי שנטען.
העברת המידע המוטעה לב”כ העותר מצביעה על ליקוי לכשעצמו. בנוסף, מערער העברת מידע מוטעה את האמון של ב”כ העותר ואסירים אחרים בדיוק המידע המועבר להם ע”י גורמי שב”ס. אמון ב”כ האסירים בדיוק המידע המועבר להם ע”י גורמי הרשות המנהלית הוא אבן יסוד בהליך ומצוי בליבת האינטרס המשותף של שני הצדדים. ראוי כי עניין זה יבדק ויוסדר, לעתיד לבוא.
סיכום:
אשר על כן, בכפוף להערות הטעונות בדיקה והסדרה, לא מצאתי כי נפל בהחלטות המשיב פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטות שהתקבלו בעניינו של העותר.
מהטעמים שפורטו – שתי העתירות נדחות.
המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לב”כ הצדדים וכן לעותר באמצעות שב”ס.
בשים לב להערות הרוחביות בענין בחינת מימוש הזכות לייצוג בתנאי קורונה וכן בשים לב להערה בעניין אי הדיוק בהעברת מידע על העברת העותר לכלא אחר תועבר ההחלטה, באמצעות המחלקה המשפטית במחוז הצפון של שב”ס, לבדיקת הגורמים המתאימים.
כמו כן תועבר ההחלטה גם לידיעת הסנגוריה הציבורית וראש לשכת עוה”ד בישראל. בית המשפט ישקול להפעיל סמכותו כמבקר רשמי כדי לבחון את הנושא במקביל ומקרוב וזאת במועד שיקבע, בין היתר בשים לב למצב התחלואה.
ניתן היום, ט”ז שבט תשפ”ב, 18ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
רון שפירא, נשיא
בית המשפט המחוזי בחיפה
18ינואר 2022עת”א 66168-11-21אבו עזיז (אביעוז)(אסיר) נ’ שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים ואח’
עת”א 29278-01-22אבו עזיז(עציר) נ’ שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים ואח’
בפני כב’ הנשיא רון שפירא
העותר דוד אבו עזיז (אביעוז) (אסיר)
נגד
המשיבים 1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים
- מדינת ישראל
עורך דין מומחה בינלאומי
