בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עורך דין מומלץ
- 1. ביום 28.06.2021הניח האב בפני בית המשפט תובענה, בה ביקש קביעת אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שווים.
- 2. המילה “אחריות הורית משותפת” אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן לטעמי אחריות הורית משותפת אינה אלא עברית מודרנית יותר לאותה אפוטרופסות משותפת המוקנית להורים, וכלשונו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
- 3. המעיין בפסיקתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשנים האחרונות יגלה כי בית משפט העוסק בענייני משמורת יכול לפנות לאחד משלושה כיוונים:
לקבוע משמורת שהיא הזכות והחובה לנהל חיי שגרה של קטין (להבדיל מקבלת החלטות מהותיות) בידי אחד מיחידי ההורים;
לקבוע משמורת משותפת;
שלא לקבוע דבר.
- 4. אם מבין אני את תביעתו של האב נכונה על פסקי הדין שמצטט הוא (ולא רק עמ”ש -13008-0221), כיוונה עיקר התובענה למשמורת משותפת ולא רק לאחריות הורית משותפת, או להימנעות מפסיקה.
- 5. כך או אחרת, בליבת התובענה לזמני שהות שוויוניים “הסתתרה” אף דרישה אשר כשלה כאן
וכשלה גם בערכאת הערעור – לרתק את האם לאזור … ולמנוע ממנה לעבור להתגורר ב……………………………………………………………………………………………….
- 6. אמרתי כבר בעבר ואומר שוב – התרחקותו של מהעיר … ל….. ובוודאי כאן כאשר הסיבה לא היתה
ניתוק הקשר בין הקטין לבין האב, אינה התרחקות שיש בה הצדק ליתן צו מניעה ובכלל, נוחותו של הורה אינה באה לפני טובתו של קטין.
נוחותו של הורה המשמש כבית עיקרי אינה דומה לנוחותו של הורה העורך ביקורים.
ככל שזמני השהות רחבים יותר, אזי נוחותו של ההורה המבקר חשובה יותר וככל שזמני השהות מצומצמים יותר, מוטל נטל כבד יותר (כאן על האם) להכפיף את חייה ועבודתה לצורכי הקטין.
- 7. ההליכים נמשכו וביום 13.12.2021גם הוגש תסקיר בעניינם של הצדדים. והנה, בינתיים גם “התפזר הערפל” מעל רצונותיו של האב.
- 8. כאשר אומר האב כי מסכים הוא לחלופה 2אשר בתסקיר בבחינת פסק דין קבוע, אין הוא מכוון אלא למצב אשר ממילא נהג בין הצדדים עד הדיון היום ואולי אומר “הוכתב” על-ידי האב, לפיו מבקר הוא את הקטין למספר שעות בימי שלישי וכן ביקור נוסף ועד שני ביקורים ללא לינה: ביקור אחד הוא פעם בשבוע ושני ביקורים אחת לשבועיים.
אלו הם זמני שהות שהם למטה מן הרגיל, בוודאי שאינם זמני שהות רחבים.
אם תרצה, תאמר שהתובענה לזמני שהות שוויוניים לא היתה אלא משהו הנחזה כיום כ”מס שפתיים” בלבד.
- 9. והנה, הלך התיק והתמקד בשאלה האם צריכה הנתבעת באותם זמני שהות מצומצמים לא רק לבטל ימי עבודה בשל מגפת הקורונה, בשל מחלות הקטין או בשל צרכיו, שהרי היא-היא הבית העיקרי, אלא האם צריכה אף לסייע לאב בהסעות – לטעמי התשובה היא בלא רבתי.
- 10. אחריות הורית משותפת, אפוטרופסות משותפת, או הבאת קטין אל העולם, במיוחד כשמדובר בקטין רך בשנים, מטילה נטלים על ההורים שלא נכון יהא להסתכל על כל אחד מהם לחוד: הסעות לחוד, הלבשה לחוד ומזונות לחוד.
חייו של קטין הם “כלים שלובים” של צרכים, דרישות והענקת אהבה להוריו.
- 11. הואיל וכך, כאשר ביקורי האב אינם אלא שעות ספורות בשבוע, הדרישה מן האם גם להשתתף בהסעות היא בעיניי בלתי סבירה לחלוטין ויש בה חוסר צדק או חוסר הגינות, כמובנו של המושג בתקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 1-5).
- 12. בשיח הציבורי החל להיות נפוץ המושג “החפצה” והוא מופנה דרך כלל כנגד נשים.
אלא שהחפצה אין עניינה בתחום המיני בלבד. החפצה של אדם היא בעצם הפיכתו לבלתי חשוב וכמי שנועד לשרת את צרכי הזולת לפני צרכיו שלו.
- 13. העובדה שהאם היא בית עיקרי לקטין אינה הופכת אותה למי שצריכה לרצות את האב, שצריכה להתחשב בנוחותו של האב ולטפל בקטין תוך שצרכיה שלה כאדם (בין לפרנסה ובין למנוחה) נסוגים מפני אלה של האב.
- 14. עצם הראיה שבתובענה “רתקו את האם ל…” לנוחות האב ו”שתסיע האם גם כשזמני השהות הם פעוטים” וכו’ – היא עשיית שימוש בזכויות דיוניות שלא בתום לב.
- 15. נדמה לי שכבר מזמן עברנו את השלב בחיי החברה הישראלית בו אישה עובדת והמשמשת גם כאם, נחותה היא או צריכה לעשות יותר מאשר האב.
שוויוניות באחריות הורית אינה מטילה על האם נטל רב יותר מכפי שהיא מוכנה ליטול על עצמה, כאמור, בשמשה כבית עיקרי.
- 16. כאמור, השאלות אשר הונחו לפתחה של עורכת התסקיר נגעו לשאלת המשמורת, ההיסעים וזמני השהות והכל כנובע מהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 02.09.2021.
לא שבעתי נחת מן התסקיר, בלשון המעטה. כל החלופות שבתסקיר דיברו על אחריות הורית משותפת.
אלא שכאמור, עורכות התסקיר לא בחרו בין אי קביעת משמורן, לחילופין הענקת משמורת למי מהצדדים ובין קביעת משמורת משותפת ולא רק אחריות הורית משותפת.
- 17. אם בכך לא די ומוכן אני להניח שהכוונה היתה למעין משמורת משותפת, לא תמצא לך כל הסבר מה טעם סברו עורכות התסקיר כי הצדדים הסכימו למשמורת משותפת, להבדיל מאחריות הורית משותפת שהיא אפוטרופסות. גם לא תמצא לך הסבר מה טעם נבחר “נתיב” זה ללא קביעת משמורת, בראי טובת הקטין.
- 18. העובדה המצוינת בתסקיר כי מדובר בשני הורים אשר אוהבים את בנם והמצוי בחזקת הגיל הרך, אין בה די בבחירה ומבלי לקבוע משמורן, ללא כל מילת הסבר, שהרי הורים יכולים לאהוב את בנם בידם האחת ושלא להסתדר זה עם זו בידם האחרת.
- 19. שאלת ההסעות גם היא לא מצאה לה כל התייחסות בתסקיר.
- 20. ולבסוף, שירותי הרווחה המליצו על החלופה השלישית בתסקיר, אך הצדדים בפועל מתנהגים ונהגו לרוב על-פי החלופה השניה. גם אין בתסקיר כל התייחסות אשר לשוני בין חלופה 3לבין המציאות בשטח היא חלופה 2, ומה טעם נבחרה חלופה 3.
אולי הסיבה לבחירת חלופה 3היא כי המצב המשפטי שזכות האם להתגורר בעיר ….. כבר מקובעת
בהחלטות בית המשפט – לאמור, החלטת בית המשפט שלא לרתק את האם קשה היא.
- 21. כאשר מסבירים לי שירותי הרווחה לעניין חלופה 3כחלופה מועדפת, כדי לגשר או לפשר בין עמדות ההורים, אין זאת חזות כל. הרי המשקל העיקרי צריך להיות טובתו של הקטין ולא הסכמת ההורים.
ברור שההמלצות שבחלופה 3אינן מכובדות על-ידי ההורים וגם איש מן הצדדים אינו רוצה שיכובדו.
- 22. בכבדי את החלטות בית המשפט המחוזי אומר אני, כי יכול אני על נקלה “לחיות” עם בחירה של ההורים שלא ייקבע משמורן. הורים היו הצדדים קודם, הורים יישארו גם לאחר סיום ההליך המשפטי.
- 23. אשר לזמני השהות – אינני מתכוון לחייב את האב להרחיב את זמני השהות מעבר לרצונותיו. סבור אני כי כאשר כופים על אדם לקיים זמני שהות בהם אינו רוצה, רב הנזק מן התועלת. הורה אינו צריך לשהות עם ילדו כמי ש”קפאו שד”.
הואיל וכך זמני השהות הנוהגים בין ההורים כיום יימשכו על-פי חלופה 2, וישררו כפי הסכמת הצדדים.
- 24. מבהיר אני ברביעית, כי הבית העיקרי של הקטין הוא אצל האם, על כל המשתמע.
- 25. לבסוף, שב אני ומבהיר, כי האם אינה חייבת להשתתף בהסעות ואם תשתתף היא מדי פעם בהסעות בבחינת “מצוות אנשים מלומדה”, אין להטיל עליה חיובי הסעות לעתיד.
- 26. לאור התוצאה אליה הגעתי יישא האב בהוצאות האם בסך 5,000₪.
- 27. אני מתיר פרסום פסק דיני זה, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
- 28. המזכירות תסגור התיק.
ניתן והודע היום ה’ אדר א’ תשפ”ב, 06/02/2022במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
תלה”מ 64033-06-21ל. נ’ מ. 06פברואר 2022
לפני כבוד השופט ארז שני
התובע: א. ל.
נגד
הנתבעת: ל. מ.
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו