משרד המשפטים

שלום רב,

עורך דין מומלץ

דברי סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער בכנס יובל לסיוע המשפטי במשרד המשפטים:

״תכליתו של המשפט היא עשיית הצדק. עלינו לוודא מתן הזדמנות שווה וכלים מתאימים כדי לוודא שהנגישות לצדק תהיה מלאה, גם למי שלא שפר עליו גורלו.
תפקיד ראשון במעלה של מערכת המשפט הוא מתן הגנה על אלה שקולם לא נשמע. ולשם כך נוסד הסיוע המשפט לפני יובל שנים.
“בין שירותי הסעד שמדינה מתקדמת נותנת לנזקקים מצוי גם סעד משפטי, שהרי אין לך אדם שאינו נצרך לעיתים לייעוץ משפטי של עורך דין. יתר על כן, עצם עיקרון השוויון במשפט מחייב, שלכל אחד מהצדדים תהא אפשרות לפנות למערכת בתי המשפט לתבוע זכותו או להתגונן, וזכות זו לא תקופח רק מחוסר יכולת כספית”.
אלו הם דברי המבוא להצעת חוק הסעד המשפטי, מראשית נובמבר 1970, שנחקק כעבור שנתיים ימים.
באותם הימים פעלו רק שלוש לשכות “סעד משפטי” בשלוש הערים הגדולות. והיום, הסיוע ניתן בפריסה ארצית בכלל המחוזות, בהיקפים הולכים וגדלים.
במשך השנים הורחב הסיוע המשפטי, כך שאינו ניתן רק למעוטי יכולת כלכלית, אלא גם לאוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים, בנסיבות שיש בהן פגיעה קשה בליבת זכויות האדם ובהליכים שבין האזרח לרשות.
כך ניתן סיוע לקורבנות סחר ועבדות, למשפחות של נפגעי עבירות המתה ולמאושפזים בכפייה- ללא כל מבחן כלכלי.
מלאכת ההגנה על זכויות, וביצור מערכת משפט צודקת הן משימות קבועות שתמיד צריכות לעמוד לנגד עיני קברניטי המערכת.
בשנה האחרונה קידמתי הצעת חוק חשובה שתכליתה לסייע לנפגעות עבירות מין כבר משלב החקירה.
נפגעות אלו זקוקות להגנת יתר  מהחברה. יש לתת להן ייעוץ והכוונה קודם הדרישה להתייצב בפני חוקרי המשטרה, ובטרם עימות עם סנגור בעת המשפט.
גם בעת שעמלנו על הכנת חוק יסוד זכויות במשפט, חוק חשןב ביותר שיבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, עמדתי על כך שמקומם של נפגעי עבירה לא ייפקד. במסגרת חוק היסוד תינתן לנפגעי העבירה בהליך הפלילי זכות חוקתית על חוקית.
חשוב בימים אלו, ביתר שאת, שנזכור את תפקידה של מערכת המשפט להגן מפני הפליה. אין לאפשר הדרה של קבוצות ואוכלוסיות מסוימות, ויש לאפשר לכולם עמידה על זכויות הבסיס בהליך המשפטי.
תפקיד הסיוע המשפטי לוודא שכלל האוכלוסיות נהנות מזכות הגישה לערכאות. חוק הסיוע המשפטי הוא חוק מסגרת, שניתן לצקת לתוכו תוכן לפי הצורך והשעה.
ניכר מאוד עד כמה השירות המשפטי הניתן למעוטי היכולת, ולאוכלוסיות שונות בעלי מאפיינים המצריכים סיוע משפטי אף ללא נזקקות, הלך והתרחב, העמיק, ופתח לרווחה את דלתות בתי המשפט לכלל הנזקקים לסעד משפטי.
אני משוכנע כי היקף הסיוע המשפטי רק ילך ויגדל בשנים הבאות. אני תקווה כי הסיוע המשפטי ימשיך ביתר שאת לקדם מיצוי של זכויות, ביטול עוולות, וקביעת הלכות ראויות בפסיקה בתחומים אלו.
על משרד המשפטים בכללו להוביל את ההגנה על הצדק. לאחרונה אף הוקמה חטיבה חברתית, שנועדה לקדם את אחד היעדים העיקריים של המשרד במתן מענה למשימות לאומיות שלהן היבט משפטי-חברתי.
זו הזדמנות נאותה לברך את כלל העושים במלאכה כל השנים, ואת ראשת הסיוע הנוכחית, עו”ד נוחי פוליטיס.
תודה רבה לכם״.

שלום רב,

להלן דברי עו”ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים בכנס היובל לסיוע המשפטי:

“אני שמחה ונרגשת באירוע המיוחד הזה, שבו אנחנו חוגגים יובל שנים לחוק הסיוע המשפטי- משרד עורכי הדין החברתי הגדול בארץ, שמשקף באופן המוחשי ביותר את האג’נדה החברתית של משרד המשפטים בפעולתו היומיומית.
בהציגו את הצעת חוק הסעד המשפטי (בשמו המקורי) במליאת הכנסת בשנת 1970 אמר שר המשפטים דאז י’ שפירא “רבותי, לא פעם נזדמן לי להזכיר לחברי הכנסת את האימרה המפורסמת שנהפכה כעין קלישאה, זו האומרת ששערי בתי המשפט פתוחים לכל, ממש כמו שערי מלון ריץ. אפשר להיכנס, אבל צריך לשלם ביוקר. נגד אמיתותה של אימרה זו מנסה מדינת ישראל להיאבק”.
והמאבק הזה בהדרה, באפליה, בקיפוח זכויות, בתיוג שלילי- מנת חלקם של מי שחיים בשולי החברה שלנו, הוא מאבק ארוך וסיזיפי, אבל חשיבותו במדינה מתוקנת הוא ראשון במעלה. והוא גם מאבק נושא פירות. היום, בחלוף 50 שנים נראה שהמציאות עלתה על החזון המקורי שבדברי ההסבר להצעת החוק.
חוק הסיוע המשפטי הבהיר בעצם קיומו, שעמידה שוויונית בפני הערכאות השיפוטיות באמצעות ייצוג משפטי אין מקבלים בחסד, אלא בזכות.
זכות הנגישות לצדק הוכרה כ”זכות על” בפסיקת בית המשפט, כמו גם במשפט הבינלאומי, ובין היתר באמנות שישראל אישררה וחתמה עליהן. זו זכות המהווה חלק מהיסודות המהותיים של שלטון החוק, והיא הבסיס להבטחת ההגנה על זכויות האדם הבסיסיות, אכיפתן וקבלת סעד הולם בגין הפרתן. הנגישות לצדק אינה הכרחית רק לפרט אלא גם למדינה, שכן היא מסייעת בשמירה על השקיפות, הסדר החברתי, היא מחזקת את אמון הציבור ברשויות הציבוריות ומקדמת התנהלות תקינה של הרשויות.
השיח על נגישות לצדק מתמקד בדרך כלל בדיון בערכים ובנורמות הראויות במדינה מתוקנת. אך אני סבורה- וכך גם סוברים הארגונים הכלכליים הגדולים בעולם כגון הבנק העולמי וה –OECD, כי נגישות לצדק לא רק נדרשת מוסרית, אלא בעלת תועלות חברתיות כלכליות. למשל, מניעה של עלויות אשפוז כפוי שראוי להמירו בטיפול בקהילה; הובלת הליך של חדלות פרעון בדרך האפשרית הקצרה ביותר לקבלת צו הפטר; וייצוג טובתו של קטין נזקק ושל הוריו, בייצוג ייעודי נפרד, על מנת לאפשר הורות מיטבית- כל אלה מונעים ניהול הליכים משפטיים ארוכים ויקרים, ותורמים לרווחה האישית של הלקוחות.
לכן, סיוע משפטי חזק אינו רק סמן לערכיה הטובים של המדינה, אלא הוא גם, לא פחות חשוב מכך, גורם שמאפשר לנהל הליכים משפטיים מורכבים ורגישים ביתר יעילות עבור כל הצדדים ועבור המדינה.
גם המשפט העברי הכיר בחשיבות עקרונות השוויון וההליך ההוגן. הרמב”ם בהלכות סנהדרין פרק כ”א פסק בהתאם למצווה “בצדק תשפוט עמיתך”, כי “לא יהא אחד [מבעלי הדין] מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך'”. וכן דורש הרמב”ם “שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויין, אומר למכובד או הלבישהו כמותך עד שתדון עמו או לבוש כמותו -עד שתהיו שווין. אחר כך תעמדו בדין”. ובנוסף “לא יהיה אחד יושב ואחד עומד, אלא שניהם עומדים… ולא ישב אחד למעלה ואחד למטה אלא זה בצד זה וכו'”.
ללמדנו, שהצדק, על פי כללי המשפט, צריך גם להיראות- וגם להיעשות. ועל השופט לראות בעיניו ולחוש בליבו כי בעלי הדין המתדיינים בפניו הם שווים.
אך נסיון החיים מלמד אותנו שלעיתים, גם אם יולבשו שני בעלי דין באותם בגדים ממש, ויעמדו זה לצד זה, יהיו ניכרים פערי הכוחות ביניהם. בין אם מחמת התמודדות עם מוגבלות פיזית או מנטלית, או מחמת גיל צעיר, או היעדר הבנה ונסיון בהעלאת טיעונים משפטיים סדורים. לעיתים, גם אם לא ייאמר לבעל דין אחד “קצר בדברייך”, יהיה דיבורו לקוני, או נאמר בקול ענות חלושה. וגם אם יושיב בית המשפט זה לצד זה את שני בעלי הדין- נציג המדינה והאדם הפרטי, יהיה קולה של המדינה – לרוב שחקנית חוזרת בהליכים, קול רם וחזק, ואילו קולו של הפרט- קולו של איש יחיד. וליחיד כידוע אין את תשומות הכוח, הממון והזמן שיש למדינה.
הזכות לייצוג, מאפשרת, אם כן, שוויון לכל בפני הערכאות, היא מאפשרת ללקוחות הסיוע המשפטי להשמיע קול שכנגד ראוי מול הצד האחר, והיא מגבירה את הסיכוי לניהול הליך תקין.
הסיוע המשפטי טיפל בשנות פעילותו במאות אלפי נשים ואנשים, ילדים וזקנים. בתחילה קיבלו ייצוג משפטי רק מי שידם אינה משגת לשכור לעצמם ייצוג באופן פרטי, ובהמשך נוספו בהוראות חוק ובהחלטות ממשלה זכויות לייצוג של אנשים בעלי מאפיינים מיוחדים הזקוקים למעטפת הגנה מיוחדת. אך מאחר שישנה קורלציה בין התמודדות עם מגבלות שונות ובין עוני, מרבית לקוחותיו של הסיוע המשפטי הם אנשים החיים מתחת לקו העוני.

מספר הפונים השנתי הוא במגמת עליה עקבית. בתחילת דרכו פעל הסיוע המשפטי באמצעות 3 מחוזות, ומאז שנת 2017 פרוש מערך הייצוג בשישה מחוזות, המאורגנים במטה שבהנהלת הסיוע המשפטי.
נתוני מספרי הפניות מידי שנה מדברים בעד עצמם:
בשנת 2001 נפתחו בסיוע המשפטי כ- 20,000 פניות.
1בשנת 2021 נפתחו למעלה מ- 100,000 פניות.
אך נהוג לומר בסיוע המשפטי שאנחנו לא מטפלים בתיקים, אלא מייצגים אנשים.
בהמשך היום בפאנל שיתקיים ננסה לאחוז את הפאזל המרכיב את רוחב ואת עומק הפעילות המשפטית שלנו. הייצוג משתרע על פני מרבית אירועי החיים של אדם: החל מייצוג טובתו בהיותו עובר, המשך בסוגיות הנוגעות לקטינות, הורות, מעמד אישי, חובות, נפגעי עבירה ועוד, המשך בזיקנה וכלה במוות ואף בהליכים משפטיים המתנהלים לאחר המוות כגון ירושה וצוואות. מורכבות מערך הייצוג בסיוע המשפטי נוגעת גם לכך שלא אחת מיוצגים מספר בעלי דין, לעיתים בניגוד עניינים, וכל אחד מהם ייוצג באופן נפרד תוך ליווי נפרד של עו”ד מפקחים שונים.
חשוב לומר, שחרף המורכבות של מערך הייצוג, חובת הנאמנות של הסיוע המשפטי היא אחת והיא ברורה: עורך הדין של הסיוע המשפטי יהיה לעולם נאמן אך ורק ללקוחו, וייצגו בנאמנות ובמסירות כפי שדורשים כללי לשכת עורכי הדין מכל עורך דין, הן ציבורי והן פרטי. ולכן, למרות שמדובר בגוף שהוא אורגן של משרד המשפטים, שיקול הדעת של הסיוע המשפטי בהפעלת מערך הייצוג ובקבלת החלטות בתיקים, הוא עצמאי ואינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה.
פרט לייצוג בתיקים הפרטניים, הסיוע המשפטי, בכובעו הציבורי-חוקתי, פועל ללא לאות למען קידום מדיניות ציבורית ראויה בתחומים שונים ובשמירה על זכויותיהם של קבוצות ומגזרים אליהם משתייכים הלקוחות. תפקיד ציבורי זה בא לידי ביטוי במעורבות וביוזמות בהליכי חקיקה; בשותפות בוועדות ציבוריות; בשיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים במגזר הציבורי, הפרטי ובחברה האזרחית;  במחקר ובשותפות עם האקדמיה, ועוד.
קידום הנגישות לצדק נעשה הלכה למעשה בסיוע המשפטי לא רק באמצעות ייצוג של נשים ואנשים, ובאמצעות קידום מדיניות ציבורית ראויה, אלא גם על ידי יציאה לשטח ומפגש בלתי אמצעי עם הציבור הנזקק לסיוע. כך, למשל, בעמדות מיצוי זכויות בבתי חולים פסיכיאטריים; בעמדות “נגישות לצדק” בבתי משפט שלום ובתי משפט לענייני משפחה המהוות מעין “חדר מיון משפטי” לפונים בהליכים דחופים ביניהם בתחום האלימות במשפחה; ייעוץ משפטי לחייבים ברשות האכיפה והגביה; וואצפ לחיילים המאפשר להם לתקשר עם עורכי הדין מהשטח; הגעה של עורכי דין אל ניצולי שואה בבתיהם; ביקור לקוחות במקלטי הגנה לנפגעות סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות; ביקורים סדירים של קטינים בהשמה חוץ ביתית, ועוד.
זוהי נגישות לצדק במובן המילולי והפרקטי ביותר שלה, והיא חלק מהאתוס שלנו.
ייצוג משפטי הוא אחד האמצעים החשובים ביותר של הנגישות לצדק. אבל מינוי של עורכת דין או עורך דין אינו בהכרח ערובה לייצוג רצונו וקולו של הלקוח באופן האותנטי והנכון ביותר.
לכן התפתחה במהלך השנים בסיוע המשפטי פרקטיקה של ייצוג מותאם לקוח. עוצבו והוגדרו ארגזי כלים מקצועיים עבור עורכי דין למען תקשורת מיטבית עם הלקוחות.  לצד השתלמות להעמקת הידע המשפטי, רוכשים עוה”ד מיומנויות שיאפשרו להם, למשל, לייצג בבית המשפט את האינטרסים של ילדים, של אנשים הסובלים מדמנציה ושל אנשים שמחמת עוניים מתקשים לשתף פעולה עם באי כוחם.

ייצוג אנשים ונשים מאוכלוסיות מוחלשות דורש לא רק התמודדות עם סיטואציות משפטיות מורכבות במאבק המשפטי מול גופים רבי עוצמה, אלא אף יכולת ליצור בזמן קצר יחסי אמון עם הלקוחות. פעמים רבות מדובר באנשים שחייהם חיי דלות ומצוקה, והם חוו אכזבות רבות. הייצוג ההוליסטי הניתן בסיוע המשפטי, באמצעות מיצוי זכויות ותיווך של שירותי רווחה ושירותים אחרים עבור הלקוחות, מאפשר איפוא מענה מעמיק וארוך טווח, ומסייע בהיחלצות מחיי מצוקה, ולא אחת אף מהווה חוויה מתקנת ומחזקת אמון ברשויות הציבוריות.
בהקשר זה אציין כי בשנה אחרונה זכו מערך “עו”ד משלי” לייצוג קטינים, ומערך ייצוג כשרות משפטית וזיקנה, להכרה והוקרה בינ”ל לאור הישגיהם והכלים המקצועיים המותאמים ללקוחות שפיתחו.
ומאחורי ההישגים המשפטיים בתיקים, ועיצוב מדיניות ציבורית ראויה, עומדים האנשים והנשים היקרים של הסיוע המשפטי.
במערך הגדול הזה פועלים במסירות אין קץ עורכי הדין הפנימיים, אנשי ונשות המנהלה, המאבטחים -שלרוב כבר מכירים את הלקוחות החוזרים ומקבלים אותם בשערי משרדי המחוזות, המתמחים, הסטודנטים, בני ובנות השירות והעובדים שהם אזרחים ותיקים. ובחזית המערך ניצבים מידי יום בערכאות השונות ומול הרשויות הציבוריות, עורכות ועורכי הדין מהמערך המייצג, ונלחמים ללא לאות וללא מורא עבור הלקוחות. זו זכות לעבוד ביחידה של עשיית חסד, אך מדובר בעבודה קשה ותובענית. אני גאה מאד וחשה זכות לעמוד בראש יחידה שאלה הם אנשיה.

בכנס היום, לראשונה, יוענקו תעודות הוקרה לעורכי דין על הישגים משפטיים יוצאי דופן. הבחירה היתה קשה והמועמדים רבים, ומכל מקום זוהי תחילתה של מסורת שבה נבטא את ההוקרה של הסיוע המשפטי, למייצגים מטעמו במצויינות.
אני מבקשת להודות לסגן רה”מ ושר המשפטים גדעון סער, ולמנכ”ל המשרד מר ערן דוידי, על הגיבוי והתמיכה בפעילות סיוע המשפטי, תוך קידום נושאים חברתיים במשרד המשפטים לרווחת הציבור כולו. תודה רבה גם לכל יחידות המטה של משרד המשפטים שמעניקות לנו את המעטפת לפעילות, ותודה לכל שותפינו הנאמנים ביחידות המשרד, במשרדי הממשלה ובחברה האזרחית.

תודה למנהלות ולמנהלי הסיוע המשפטי, מנהלי המחוזות וסגניהם, הממונים הארציים והממונים המחוזיים, האחראים על ענייניהם של לקוחות רבים המתמודדים עם בעיות רבות, ובשותפות מלאה הם מסייעים לי ולסגניתי עו”ד בת שבע שרמן-שני לנווט את הספינה הגדולה הזו.
תודה גם לראשי הסיוע המשפטי לדורותיהם, שהניחו כל אחד במשמרת שלו קומה נוספת במפעל החשוב הזה.
ותודה רבה למנהלות, לעובדים והעובדות בצוות המארגן של הכנס המיוחד הזה.
כולנו יכולים להביט בסיפוק רב על 50 שנות עשיה מאומצת ועל פירותיה היפים, לשהות לרגע בהנאה, ואז להמשיך להפיק לקחים לגבי המשך הפעילות. כי הדרך עודנה נפקחת לאורך. ולאורכה של הדרך עליה בשיעורי העוני, עליה במספר נתמכי הרווחה ומקבלי הקצבאות, עליה בשיעור הזיקנה ואתגריה, עליה במספר נפגעי העבירות ועוד. וכגודל המצוקות כך גודל האתגרים המשפטיים. למען כל אלה ולמען חברה חומלת ושוויוניות יותר, נמשיך לפעול יחד, למצוא פתרונות מיוחדים לבעיות מיוחדות, תוך חיבור עם השטח ושילוב כוחות למען האדם, ולשאת קול רם וברור בפני הערכאות ובפני קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות.
כי זו מלאכת קודש, וזהו ייעודנו.
מזל טוב לכל עובדי הסיוע המשפטי ובהצלחה רבה לכולנו גם בהמשך.”