עורך דין רשלנות רפואית בלידה מומלץ

בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב נשים בהריון ומשפחותיהן בכל הנוגע לנושא של רשלנות רפואית בלידה. במילים כלליות, רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מסטנדרט הטיפול הסביר אשר גורמת לנזק ליולדת או ליילוד. כאשר אנו מדברים על רשלנות רפואית בלידה, אנו מתייחסים למקרים בהם הצוות הרפואי (רופאים, מיילדות, אחיות, מרדימים וכל אנשי המקצוע הרלוונטיים) לא פעלו כנדרש במהלך ההיריון, הלידה או אחריה, וכתוצאה מכך נגרם נזק משמעותי. נזק זה יכול להיות פיזי או נפשי, זמני או קבוע, וחשוב לדעת שישנן דרכים משפטיות להתמודד עמו ולקבל את הפיצוי המגיע.

עורך דין מומלץ

בעולם הרפואה המודרני, נשים בהריון עוברות לרוב מעקב רפואי קפדני, הכולל בדיקות שגרתיות כמו בדיקות דם ושתן, בדיקות אולטרסאונד לאיתור בעיות גדילה והתפתחות בעובר, מעקב לחץ דם, ניטור מצב האם ועוד. כמו כן, משרד הבריאות בישראל וכן ארגוני בריאות ברחבי העולם מנפיקים הנחיות ופרוטוקולים להתנהלות רפואית נכונה במהלך ההיריון והלידה. הנחיות אלו נוגעות לאופן האבחון של בעיות רפואיות, דרכי הטיפול בהן ומועד ההפניה לניתוח קיסרי בעת הצורך. אולם בפועל, עלולים לקרות כשלים בטיפול בלידה או טעויות רפואיות בלידה שעלולות להוביל לנזקים כבדים.

נשים רבות, ובפרט מי שחוות הריון בסיכון גבוה או שיש להן בעיות רפואיות מוקדמות (כגון סוכרת הריונית, בעיות בלחץ הדם, מצוקה עוברית ועוד), זקוקות למעקב רפואי מדוקדק אף יותר, ולעיתים קרובות, החלטה רשלנית או עיכוב בהחלטה מצידו של הצוות הרפואי, עלול לגרום לסיבוכים קשים. דוגמה מובהקת לכך היא אי אבחון בזמן של מצוקת עובר, דבר שעלול לגרום לנזק מוחי לעובר ואף למוות, אם לא מטפלים בזמן על ידי זירוז לידה, שימוש זהיר בכלים כמו ואקום או מלקחיים, או הפנייה לניתוח קיסרי באופן דחוף.

במסגרת מאמר מקיף זה, נפרט באופן מעמיק וארוך על נושא הרשלנות הרפואית בלידה, נציג דוגמאות למקרים נפוצים של כשלים רפואיים בלידה, נרחיב על סוגי הנזקים האפשריים, נבחן את תהליך הגשת התביעה בגין רשלנות בלידה, נסביר מדוע הליווי המשפטי של עורך דין רשלנות רפואית הוא כה חיוני, ונראה כיצד ניתן למנוע ככל הניתן מצבים של רשלנות רפואית בלידה מראש. כמו כן, נשלב תתי-נושאים חשובים כגון שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית, מה צריך לעשות במקרה של רשלנות רפואית בבתי חולים ומרכזים רפואיים שונים ברחבי הארץ, איך עורך דין רשלנות רפואית מומלץ יכול לסייע, מהן העלויות והמשמעויות הכלכליות של הגשת תביעה, ועוד שלל סוגיות חיוניות.

ראוי גם להסביר את היבטי הפיצויים: ישנן תביעות בגין רשלנות רפואית שעלולות להגיע לפיצויים של עשרות ומאות אלפי שקלים, ובמקרים חמורים במיוחד – גם מיליוני שקלים. היקף הפיצוי תלוי בחומרת הנזק, בהשפעתו על איכות חיי התובע (או התובעת), בהוצאות הרפואיות והשיקומיות הנדרשות, בהפסדי שכר עתידיים ועוד. לבסוף, ניתן לומר כי התחום המשפטי של רשלנות רפואית הוא מורכב ביותר, וכולל שילוב בין דינים משפטיים, ידע רפואי וחוות דעת של מומחים. לכן, במידה ואתם חוששים כי נגרם לכם עוול בלידה, הדרך הטובה ביותר לממש את זכויותיכם היא לפנות בהקדם להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית בלידה אשר בקי בכל ההיבטים המקצועיים והמשפטיים.

להלן נפרט בהרחבה, שלב אחרי שלב, ונתאר מגוון נסיבות אפשריות של רשלנות רפואית בלידה, כמו גם את הדגשים המשפטיים: איך מגישים תביעה, מתי פונים למומחה, מה נדרש להוכחת עילת התביעה, כמה זמן אורכת התביעה, והיכן אפשר לקבל ליווי מקצועי וצמוד.

מהי רשלנות רפואית בלידה
כאשר אנו מדברים על רשלנות רפואית בלידה, הכוונה היא לסיטואציה שבה הצוות הרפואי – רופא נשים, מיילדת, אחיות, רופא מרדים או כל גורם אחר האחראי על מהלך הלידה והמעקב – פעל באופן שאינו עולה בקנה אחד עם סטנדרט הטיפול הסביר. פירוש הדבר, מה היה מצופה מאיש מקצוע מיומן ומנוסה לעשות באותן נסיבות. אם פעולה זו או מחדל כלשהו, או צירוף של השניים, גרמו נזק לאם או ליילוד, הרי שיש כאן פוטנציאל לעילת תביעה של רשלנות רפואית.

בין המצבים השכיחים העלולים להיחשב לרשלנות רפואית בלידה אפשר למנות:

  • אי אבחון בזמן של בעיה רפואית חמורה, למשל רעלת הריון, שהיא מצב רפואי מסכן חיים לאם ולעובר.
  • טיפול רפואי לא מספק בשל לחץ, עומס או חוסר זהירות, למשל במהלך מעקב לידה שגרתי, כאשר הצוות החמיץ איתותים מדאיגים במוניטור העוברי.
  • שימוש שגוי בכלים רפואיים: מלקחיים או ואקום, הגורמים לפציעות ראש או צוואר אצל התינוק ולפעמים פוגעים גם ביולדת.
  • הימנעות מביצוע ניתוח קיסרי במועד למרות הופעת סימנים המורים על כך שחייבים לנתח באופן דחוף.
  • תכנון לקוי של מהלך הלידה, כגון החלטה על זירוז לידה מבלי לבחון כראוי את גודל העובר, מצבו הרפואי של העובר ומצבה הרפואי של האם.

כדי להוכיח קיומה של רשלנות רפואית בלידה, נדרשת חוות דעת רפואית מקצועית של רופא מומחה בגניקולוגיה ומיילדות (או תחום רלוונטי אחר), אשר יבחן את נסיבות המקרה לגופם, יצליב את המידע הרפואי הקיים, את התיעוד מתיק היולדת ואת הפרקטיקות המקובלות בעולם הרפואה. אם המומחה קובע שחלה חריגה חמורה מהנהלים המקובלים, ושהחריגה הזו גרמה לנזק, הרי שניתן לגבש עילת תביעה מבוססת.

דוגמאות למקרי רשלנות רפואית בלידה
בתוך העולם הרחב של רשלנות רפואית, ישנם מקרים נפוצים במיוחד הקשורים לתחום הלידה. נביא להלן כמה מהמצבים הנפוצים:

אי אבחון מצוקה עוברית בזמן
הצוות הרפואי אינו מזהה קצב לב לא תקין במוניטור העוברי.
הרופא לא מבחין בסימני זיהום המופיעים אצל האם שמשפיעים על העובר.
חוסר תשומת לב לתנועה מופחתת של העובר על רקע סיבוך אפשרי כגון כריכת חבל טבור.
במקרים אלו, אם לא מטפלים בבעיה מיידית (למשל על ידי זירוז לידה, מתן אנטיביוטיקה בהקדם או ניתוח קיסרי דחוף), העובר עלול לסבול מפגיעות קשות, כולל נזק מוחי בלתי הפיך.

שימוש לא נכון בכלי לידה
שימוש לא תקין במלקחיים כשהעובר לא ממוקם כיאות בתעלת הלידה.
משיכה חזקה מדי של ראש התינוק בואקום, דבר העלול לגרום לשברים בגולגולת, שטפי דם או נזק עצבי בצוואר.
גרימת קרעים חמורים בתעלת הלידה לאם עקב מניפולציה שגויה של הכלים הכירורגיים.
קרעים בנרתיק או בצוואר הרחם יכולים להוביל לדימומים מסוכנים. כמו כן, התינוק עלול לפתח דימומים מוחיים קשים ופגיעות נוירולוגיות קבועות.

הימנעות מביצוע ניתוח קיסרי במקרים דחופים
כאשר הלידה איננה מתקדמת כלל והעובר בסכנת חיים.
מצג עובר בעייתי (מצג עכוז, חבל טבור כרוך) המחייב ניתוח מיידי.
חשד לזיהום חמור ברחם המצריך הוצאת העובר במהירות כדי למנוע סיבוך קשה לאם ולעובר.
הימנעות מביצוע הניתוח או עיכוב מסוכן בהחלטה, עלול לגרום למשל ללידת תינוק עם נזק מוחי כתוצאה מחוסר חמצן.

בחירת שיטת לידה לא נכונה
החלטה על לידה וגינלית רגילה במקרה שבו העובר גדול מדי והאם בסיכון לקרעים דרמטיים או לאיבוד דם נרחב.
לידה טבעית מבלי לנטר את האם באופן קפדני, דבר העלול לגרום להחמצת מצבים מסוכנים כמו רעלת הריון או היפרדות שליה.
במקרים אלו, התינוק עלול להיתקע בתעלת הלידה, ותהליך חילוצו בדרך שאינה נכונה עלול לגרום לנזק עצבי חמור.

טעויות בהרדמה במהלך הלידה
מתן אפידורל במינון שגוי או במקום לא נכון בגב, דבר העלול לגרום לשיתוק זמני או נזק עצבי לאם.
תגובות אלרגיות לחומרי הרדמה ללא טיפול במועד, העלולות לגרום לאיבוד הכרה או הפסקת נשימה.

בכל אחד מהמקרים לעיל, אם נגרם לאם או לעובר נזק משמעותי, ואם ניתן להראות כי רופא סביר אחר היה נוקט גישה שונה ובכך מונע את הנזק, ייתכן שקיימת עילת תביעה כנגד הצוות הרפואי, בית החולים או קופת החולים האחראית.

השלכות רשלנות רפואית בלידה
הנזקים שעשויים להיגרם בעקבות רשלנות בלידה נעים על טווח רחב מאוד, החל מנזקים קלים וזמניים וכלה בנכויות מורכבות וקשות:

נזקים ליילוד
פגיעות נוירולוגיות שיכולות להוביל לשיתוק מוחין (CP).
פגיעות עצביות בגפיים או בצוואר, העלולות לגרום לחוסר תפקוד ביד או רגל.
נזק מוחי עקב חוסר חמצן ממושך במהלך הלידה, דבר העלול להוביל לנכות שכלית התפתחותית.
פגיעות פיזיות חיצוניות, כגון שברים בגולגולת, צלקות או דימומים פנימיים.

נזקים ליולדת
קרעים משמעותיים בתעלת הלידה, ברחם או ברצפת האגן, המובילים לצורך בניתוחי שיקום מורכבים.
דימומים מאסיביים המצריכים העירוי דם וטיפול רפואי חירום.
טראומה נפשית חמורה אשר יכולה להתפתח לפוסט-טראומה (PTSD), חרדה או דיכאון לאחר לידה.
פגיעות בלתי הפיכות במערכת הרבייה, העלולות לפגוע בסיכוי ללידות בעתיד.

השפעות על המשפחה כולה
צורך בהשגחה וטיפול סיעודי מתמיד ביילוד בעל צרכים מיוחדים.
נטלים כלכליים כבדים בשל עלויות שיקום, טיפולים, נסיעות וביקורות אצל מומחים.
מתח נפשי גדול בין בני הזוג ובני המשפחה, שעלול להוביל לקשיים בזוגיות ולבעיות רגשיות, הן אצל ההורים והן אצל האחים.

אחד הנזקים השכיחים והחמורים ביותר הנובע מרשלנות רפואית בלידה הוא שיתוק מוחין (CP). ילדים הנולדים עם שיתוק מוחין נזקקים לטיפול פיזיותרפי, ריפוי בעיסוק, סיוע בלימודים ולעיתים גם לטיפול תרופתי ושיקום לכל ימי חייהם. במצבים כאלו, כאשר מוכח שהגורם לשיתוק המוחין הוא רשלנות במהלך הלידה, יכול בית המשפט לפסוק פיצויים בסכומי עתק, לעיתים מיליוני שקלים, כדי לכסות את צורכי הטיפול של הילד עד תום חייו. מכאן החשיבות הרבה של מודעות ומעקב אחר איכות השירות הרפואי, כמו גם הפנייה לייעוץ משפטי במידה שיש חשש כי נגרם לכם נזק מסוג זה.

תהליך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה
למי שחושד שנפגע מרשלנות רפואית במהלך הלידה, חשוב להכיר את תהליך הגשת התביעה. מדובר בהליך משפטי מורכב, המחייב איסוף מסמכים, קבלת חוות דעת רפואית ופנייה לעורך דין רשלנות רפואית מומלץ ומנוסה:

איסוף תיעוד רפואי
יש לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים, כולל תיק מעקב ההיריון, מסמכי חדר לידה, בדיקות אולטרסאונד, תוצאות מעבדה, דיווחי ניטור עוברי, תיאור הטיפול הרפואי שניתן טרם הלידה, במהלכה ולאחריה.
פנייה לבתי החולים השונים או למרכזים הרפואיים כדי לקבל סיכומי מחלה ותיק רפואי מלא. במדינת ישראל, זכותו של המטופל לקבל העתק של מלוא התיק הרפואי.

התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית
מומלץ לפנות לאיש מקצוע בעל ידע וניסיון בתחום הרשלנות הרפואית בלידה, כדי שיוכל לבצע הערכה משפטית ראשונית של המקרה.
עורך דין רשלנות רפואית מומלץ יבחן את נסיבות המקרה, יאתר את הנקודות המהותיות וינחה את הלקוח כיצד להתקדם, למשל באיזה מומחה להתייעץ, אלו מסמכים חסרים, כמה זמן נותר עד להתיישנות, ועוד.

קבלת חוות דעת רפואית
יש לאתר רופא מומחה לגניקולוגיה ומיילדות או רופא נוירולוג ילדים (במקרה של נזק ליילוד), או כל מומחה אחר הרלוונטי למצב.
המומחה יסקור את הטיפול שניתן ואת המסמכים הרפואיים ויחווה את דעתו אם התבצעה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר.
חוות הדעת צריכה להצביע גם על הקשר הסיבתי בין החריגה לבין הנזק.

הגשת כתב תביעה לבית המשפט
לאחר קבלת חוות הדעת, אם עורך הדין סבור שהמקרה מבוסס דיו, תוגש תביעה נגד הגורמים האחראיים: הרופא המטפל, בית החולים או קופת החולים.
כתב התביעה יכלול תיאור מפורט של כל ההתרחשויות, הנזקים שנגרמו ודרישת פיצויים כספית שנובעת מאופי וחומרת הנזק.

הליך משפטי
המשפט עשוי להימשך מספר שנים, כולל שלבי גילוי מסמכים, הגשת חוות דעת מומחה נגדית מטעם הנתבעים, וחקירות נגדיות של הרופאים והמומחים.
במקרים רבים, הצדדים מגיעים לפשרה לפני פסק הדין, במטרה לקצר הליכים ולצמצם עלויות. הפשרה יכולה לכלול סכומי פיצויים משמעותיים, לפי הנזק שנגרם ולפי הערכות כל מומחה.
אם אין פשרה, בית המשפט מכריע לפי הראיות וחוות דעת המומחים, ופוסק האם הייתה רשלנות, ובהתאם לכך קובע את גובה הפיצוי.

עלות התביעה ומה חשוב לדעת
בהגשת תביעות רשלנות רפואית, ההוצאה המשמעותית ביותר עבור התובע היא לרוב עלות חוות דעת רפואית. עלותה משתנה בין 7,000 ש”ח לכ-20,000 ש”ח (ולעיתים אף יותר) למומחה מוביל.
אם יש צורך במספר חוות דעת (למשל, גם גניקולוג וגם נוירוכירורג להערכת נזק מוחי), העלויות עשויות להיות כבדות.
רבים חוששים מההוצאות, אך במידה וזוכים בתביעה – בית המשפט לרוב מחייב את הנתבעים בהוצאות המשפט, כך שהלקוח מקבל החזר משמעותי על העלויות.
זמן התביעה יכול להימשך שנים, אך ברוב המקרים מסתיים בפשרה שאותה אפשר להשיג לאחר משא ומתן, ובכך לחסוך זמן ומשאבים לכולם.

בהקשר זה יש להזכיר את נושא התיישנות התביעות, שלרוב עומדת על 7 שנים מיום האירוע. עם זאת, כאשר הנזק נגרם ליילוד, מניין השנים מתחיל לרוץ בעת הגיעו של הילד לגיל 18. כלומר, במצבים של נזק ארוך טווח, ניתן להגיש את התביעה עד שהילד מגיע לגיל 25. למרות זאת, מומלץ לא לחכות, אלא לפנות מוקדם ככל האפשר, כדי לשמר ראיות, למצוא עדים רלוונטיים ולנצל את זיכרון הרופאים והאחיות שעודנו טרי.

חשיבות הייעוץ המשפטי במקרי רשלנות רפואית בלידה
ההליכים המשפטיים הכרוכים בהוכחת רשלנות רפואית בלידה אינם פשוטים ודורשים זמן, משאבים וידע מקצועי נרחב. כאן נכנסת לתמונה החשיבות של ליווי מקצועי מטעם עורך דין המומחה בתחום:

ניסיון ומומחיות
עורך דין רשלנות רפואית מומלץ הוא מי שכבר טיפל בעבר בתיקי רשלנות מורכבים, מכיר את התחום לעומקו, יודע כיצד לבחור את המומחים הנכונים ולהציג את הטענות המשפטיות המתאימות.
כאשר אתם מיוצגים על ידי עורך דין ותיק, יש סיכוי גבוה יותר לקבל פיצויים התואמים באמת את היקף הנזק שנגרם.

השגת פיצויים
הליך הגשת התביעה והתמודדות בבית המשפט או במשא ומתן מול חברות הביטוח ומוסדות הרפואה יכול להיות מתיש. עורך הדין ידאג לאינטרסים של התובע, ייצג אותו מול הצד השני ויבחן באלו פיצויים מדובר, לרבות הוצאות רפואיות, שיקום, הפסדי שכר עתידיים, כאב וסבל ועוד.

חיסכון בזמן ומשאבים
בהתחשב בעומס היום-יומי, המשפחה הנפגעת צריכה להשקיע את זמנה בטיפול בילד הנפגע או בהחלמת היולדת, ולכן נדרשת דמות מקצועית שתנהל את ההליך המשפטי באופן מלא.

ייצוג במקרים מורכבים
לעיתים עשויים להיות קשיים מיוחדים כמו צורך בהוכחת קשר סיבתי מורכב, נוכחות של מספר צוותים רפואיים שייתכן שאחראים לנזק, או ערעור על חוות דעת מומחים מטעם הנתבעים. עורך הדין יידע כיצד לטפל בכל הסוגיות הללו באופן מיטבי.

פנייה לעו”ד בשלב מוקדם מקלה על איסוף המידע ובניית התיק. חשוב להדגיש כי רצוי לשמור על ריכוז כל המסמכים והבדיקות הרפואיות הקשורות למקרה, לרבות תאריך ביצוע כל בדיקה, זהות הרופא שביצע אותה, תיעוד חדר לידה וכיוצא באלה. כל פרט קטן עלול להתברר כבעל חשיבות במהלך המשפט.

מניעת רשלנות רפואית בלידה
למרות שמאמר זה מתמקד בהיבט המשפטי של רשלנות רפואית בלידה, חשוב לא פחות לדעת כיצד ניתן להפחית את הסיכון למקרי רשלנות. ישנם מספר עקרונות מפתח:

בחירת צוות רפואי מיומן
כדאי לבחור לעבור את מעקב ההיריון והלידה אצל רופאים ומיילדות בעלי מוניטין וניסיון רב, בין אם מדובר בבית חולים ציבורי או בשירות פרטי.
בבתיה”ח הגדולים והמרכזיים ברחבי הארץ, כגון מרכז רפואי שיבא בתל השומר, מרכז רפואי איכילוב, הדסה עין כרם, מרכז רפואי רמב”ם בחיפה, מרכז רפואי סורוקה בבאר שבע, מרכז רפואי לגליל בנהריה, מרכז רפואי פוריה בטבריה, מרכז רפואי כרמל ועוד – יש בדרך כלל צוותים מנוסים מאוד. אולם גם שם עלולות לקרות טעויות. לכן, יש לברר תמיד עם מכרים ובני משפחה לגבי חוויותיהם, ולבחון את זמינות הצוות ואת רמת השירות.

מעקב רפואי קפדני
במהלך ההיריון, מומלץ לא לוותר על אף בדיקה שמוצעת במסגרת קופת החולים או בצורה פרטית, כגון בדיקות דם שגרתיות, סקירות מערכות, בדיקות גנטיות במידת הצורך, העמסת סוכר ועוד.
יש להקפיד לדווח לרופא בכל מקרה של שינויים חריגים (דימומים, כאבים חזקים, שינוי בתנועות העובר וכו’) כדי שיוכל לטפל או לאבחן בזמן.

מודעות אישית וזכות לשאול
אין תחליף לשמירה עצמית: אם אתם מרגישים שמשהו לא כשורה, דרשו להיבדק, להתייעץ ולקבל הסברים מלאים.
כל יולדת זכאית לידע מלא לגבי מצבה הרפואי ולגבי הטיפול המוצע לה, וכן לחוות דעת נוספת אם מתעורר חשש.
אל תחששו להעלות שאלות קשות לרופאים או לצוות הרפואי אם אתם סבורים שיש סיכון לעובר או לאם.

שמירה על זכויות היולדת
לכל יולדת הזכות לסרב לטיפול מסוים או לדרוש לבצע בדיקות נוספות, בכפוף להסכמה מדעת. צוות רפואי מקצועי אמור לכבד זכויות אלה ולהסביר את ההשלכות במלואן.

לצערנו, גם הקפדה על כללים אלו אינה מבטיחה לחלוטין כי לא תתרחש רשלנות, אך היא מצמצמת את האפשרות. מעבר לכך, במקרה שנגרם נזק בגין טיפול לא תקין, המידע והמעקב המדויק יהיו חיוניים להוכחת הרשלנות בבית המשפט.

עורך דין רשלנות רפואית מומלץ
אנשים רבים המחפשים עורך דין רשלנות רפואית בלידה תוהים כיצד לבחור את בעל המקצוע המתאים. בדרך כלל עולה הביטוי “עו”ד רשלנות רפואית מומלץ” – ומה הופך עו”ד לכזה?

  • עו”ד מומלץ הוא מי שיש לו ניסיון מוכח בניהול תיקים מורכבים הקשורים לרשלנות רפואית בלידה, לרבות הצלחות קודמות וקבלת פסקי דין לטובת לקוחותיו, או השגת הסדרי פשרה עם פיצויים משמעותיים.
  • מומלץ לבדוק היכן למד את התחום, כמה שנים הוא עוסק בו, האם הוא מופיע תדיר בבתי משפט (ולא רק מספק ייעוץ כללי).
  • כדאי לקבל המלצות אישיות ממטופלים קודמים, לעיין בחוות דעת באינטרנט או באתר המשרד, ולשוחח עמו כדי להתרשם מרמת המקצועיות והשקיפות שהוא מציג בנוגע לסיכויי התביעה.

עו”ד רשלנות רפואית טוב יישמע כנה: הוא לא יבטיח “שמים וארץ” בשיחה הראשונה, אלא יסביר את הסיכונים והסיכויים בתביעה, את האפשרויות המשפטיות, את משך הזמן המשוער ואת העלויות הכרוכות בהגשת התביעה.

שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית
השאלה “כמה יעלה לי לשכור עורך דין רשלנות רפואית?” מורכבת מכמה פרמטרים:

ישנם משרדים העובדים לפי אחוזים מהפיצוי – כלומר, עורך הדין לא גובה תשלום משמעותי מראש (מלבד הוצאות בסיסיות, דוגמת הגשת כתב תביעה, תשלום לאגרה ועלות חוות דעת רפואית), אלא מקבל שכר טרחה רק אם זוכים בתביעה או משיגים הסדר פשרה. במקרה כזה, לרוב האחוזים נעים בין 20% ל-30% מהפיצוי.
ישנם משרדים הפועלים לפי שכר טרחה שעתי או סכום גלובלי, ובנוסף, ייתכן גם שילוב בין שני המסלולים: דמי פתיחת תיק + אחוז מסוים מהפיצוי.
במקרים גדולים ומורכבים מאוד (למשל כאשר נגרם נזק רפואי עצום לילד שיש לו צרכים סיעודיים לכל חייו), עורך הדין עשוי להשקיע הרבה שעות עבודה ומתן ייעוץ מקצועי לצד העלויות הרבות של המומחים. לכן עלות שכר הטרחה צפויה להיות גבוהה יותר.

חשוב להסדיר את סוגיית שכר הטרחה מראש בהסכם עם עורך הדין, ולוודא שיש שקיפות מלאה סביב ההוצאות הצפויות. רבים יעדיפו תשלום לפי אחוזים מהפיצוי כדי שלא להיכנס להוצאות כבדות במהלך התביעה. כך גם האינטרס של עורך הדין ושל הלקוח מתלכדים – שניהם מעוניינים להשיג פיצוי מקסימלי. עם זאת, במודל האחוזים יש להביא בחשבון שככל שהפיצוי גדול יותר, שכר הטרחה גדל בהתאמה.

עורך דין רשלנות רפואית בצפון
בצפון הארץ פזורים בתי חולים מרכזיים ומרכזי בריאות המקבלים יולדות ממגוון אזורים. ביניהם:
מרכז רפואי רמב”ם בחיפה.
מרכז רפואי לגליל בנהריה.
מרכז רפואי העמק בעפולה.
מרכז רפואי פוריה בטבריה.
מרכז רפואי כרמל בחיפה.

לכל אחד מהמרכזים הרפואיים הללו מחלקת נשים ויולדות אשר מטפלת באלפי לידות בשנה. למרבה הצער, גם שם עלולות להתרחש טעויות אנוש או כשלים מערכתיים. בשל המרחק הפיזי של צפון הארץ ממרכזי הרפואה הגדולים במרכז, עשויים להיווצר מצבים שבהם נשים בהריון בסיכון גבוה אינן מופנות בזמן למרכז רפואי מתאים, או שאמצעי הניטור אינם משוכללים דיים.

לכן, אם את או בן/בת משפחתך סבורים כי נגרמה לכם רשלנות רפואית בצפון הארץ, חשוב לפנות לעורך דין המכיר את בתי המשפט באזור ואת המומחים המקומיים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות. עורך דין רשלנות רפואית בצפון עשוי להיות בעל היכרות עם גורמי הרפואה המחוזיים ועם הנהלים המקומיים, ולדעת כיצד להתנהל מול הנהלת בתי החולים באיזור. הדבר לא פוסל כמובן שכירת עו”ד מהמרכז, אך לעיתים יש יתרון בקרבה גיאוגרפית ובהיכרות רבת שנים של עורך הדין עם המערכת המקומית.

עורך דין רשלנות רפואית תל אביב
אזור המרכז הוא העמוס ביותר בישראל, הן מבחינת מספר היולדות והן בכמות התביעות המשפטיות בתחום רשלנות רפואית בלידה. תל אביב והסביבה מתגאות בבתי חולים גדולים כגון איכילוב, בילינסון, שיבא (תל השומר), אסותא, וולפסון בחולון, מרכזי לידה פרטיים ועוד. כאשר מתעוררת בעיה בלידה באחד המקומות הללו, הורים רבים מחפשים משרד עורכי דין המתמחה בתביעות נגד אותם מוסדות.

משרדי עורכי דין בתל אביב נהנים לרוב מקרבה לרוב הערכאות המשפטיות החשובות (בית המשפט השלום והמחוזי בתל אביב, בית המשפט העליון בירושלים במרחק לא רב), וגם ממאגר גדול של רופאים מומחים העובדים באזור. לעיתים קל יותר לאתר מומחה רפואי מוביל ולקבל ממנו חוות דעת כשאתם ממוקמים באזור המרכז. אם אתם מחפשים עורך דין רשלנות רפואית בתל אביב, כדאי לשאול על ניסיונו בעבודה מול בתי החולים המרכזיים, האם יש לו קשר ישיר לרופאים בכירים, וכיצד הוא מתמודד עם תביעות מורכבות.

עורך דין רשלנות רפואית בלידה
כפי שהדגשנו לאורך המאמר, עורך דין רשלנות רפואית בלידה מתמחה באופן פרטני בדיוק במקרים בהם הצוות הרפואי שביצע את הלידה התרשל בתפקידו, או במקרים בהם הצוות לא השתמש באמצעים הרפואיים הנדרשים. עו”ד מסוג זה מביא איתו את הידע הדרוש הן בתחום הרפואה המיילדותית (באופן חלקי, כמובן – הוא אינו רופא, אך מחזיק בידע משפטי-רפואי משולב) והן בתחום המשפטי, לרבות היכרות עם חקיקה ועם פסקי הדין המנחים.

עו”ד זה אמור לדעת כיצד לנהל חקירות נגדיות של רופאים ואחיות בבתי המשפט, להתכתב בשפה המקצועית עם מומחים רפואיים, להעריך איזה מומחה רפואי נחוץ בדיוק לכל מקרה, וגם להפנות את הלקוח לטיפולים או לבדיקות משלימות שעשויות לחזק את טענת הרשלנות.

תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית בלידה הוא קריטי, מכיוון שבפועל תיקים מסוג זה דורשים מידה גבוהה של הוכחת הקשר הסיבתי (שנקרא לפעמים “קשר של סיבה ותוצאה”) בין הטעות הרפואית לבין הנזק שנגרם. כמו כן, לעיתים מתעוררות שאלות האם הנזק נוצר בשל סיבוך רפואי טבעי שאינו קשור ברשלנות, או שמא נבע מהתנהלות לא תקינה של הצוות. אלו סוגיות מורכבות שרק עו”ד מנוסה יכול לסייע בהן עד להכרעה או פשרה הולמת.

עורך דין רשלנות רפואית שיניים
אמנם מאמר זה עוסק בעיקר ברשלנות רפואית בלידה, אך כדאי להזכיר שגם תחום רפואת השיניים נמצא תחת הגדרת “טיפול רפואי”, ולכן טעויות או כשלים בתחום זה עשויים להוביל לתביעות רשלנות רפואית. אם רופא השיניים לא אבחן זיהום רציני בזמן, נתן חומר הרדמה לא נכון, ביצע פרוצדורה מסובכת מבלי שזו הייתה מומחיותו (למשל השתלות שיניים מורכבות או ניתוח לסת) וגרם לנזק חמור, עלול להיווצר בסיס לתביעה.

מדוע נכלל כאן? משום שלעיתים במהלך ההיריון, נשים זקוקות לטיפולי שיניים דחופים ומורכבים, ולעיתים גישות הרדמה או תרופות מסוימות עלולות להיות אסורות לנשים בהריון. כך עלול להיווצר סיבוך ייחודי המשלב גם את המצב ההריוני. במצב זה, כדאי להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית שיניים או אחד שבקיא גם בלידות וגם בטיפולי שיניים, כדי להבין האם אכן התרחש כשל רפואי שמצדיק תביעה, ומה גובה הפיצוי הריאלי שניתן לדרוש.

איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית
שאלת הבחירה מורכבת, ולכן ריכזנו כמה פרמטרים מרכזיים שיכולים לעזור:

ניסיון והצלחות קודמות
רצוי לבחון את הרקורד המקצועי של המשרד או עורך הדין. כמה שנים עוסק בתחום? באילו תיקי רשלנות רפואית טיפל ואיזו תוצאה הושגה (פסק דין, פשרה, גובה פיצוי וכדומה)?

התמחות ספציפית
אם אתם מתמודדים עם רשלנות רפואית בלידה, מומלץ לבחור בעורך דין שיש לו הכשרה וניסיון משמעותיים דווקא בתחום המיילדות והגניקולוגיה, ולא אחד שמתמחה בעיקר ברשלנות כללית כמו תאונות דרכים או נזקי גוף אחרים.

כימיה ואמון
חשוב להתרשם אישית מהעו”ד בפגישה ולראות אם יש כימיה, האם הוא קשוב לצרכים שלכם, האם הוא מוכן להסביר ולהשיב לכל שאלה.
הליך משפטי עשוי להימשך שנים, ולכן רצוי לעבוד עם בעל מקצוע שאתם סומכים עליו ומרגישים שיש ביניכם תקשורת טובה.

קשר לרופאים מומחים
לעו”ד מקצועי צריכה להיות גישה לבסיס רחב של רופאים מומחים, שיכולים לספק חוות דעת בתיקים משפטיים. חוות הדעת היא עמוד השדרה של התביעה.

שקיפות לגבי עלויות
עו”ד הגון יציג לכם מראש את עניין שכר הטרחה ואת העלויות הנלוות (אגרות, חוות דעת וכו’). יש להיזהר מעורכי דין שמבטיחים הבטחות בלתי מבוססות.

אם אתם מתקשים למצוא איש מקצוע מתאים, אפשר להיעזר בהמלצות של חברים ומשפחה, או להיעזר באתרים ייעודיים המדרגים עורכי דין לפי חוות דעת של לקוחות קודמים. יש לזכור שכל מקרה רשלנות רפואית הוא סיפור אישי וייחודי, ולכן כדאי שמי שמלווה אתכם בהליך יהיה אדם מסור ומיומן שינסה להשיג עבורכם את הפיצוי המירבי בהתאם לנסיבות.

עורך דין רשלנות רפואית באר שבע
הדרום, ובפרט באר שבע, משרת אלפי יולדות המגיעות למרכז הרפואי סורוקה ולמרכזים רפואיים נוספים באזור, כגון ברזילי באשקלון, אסותא באשדוד, יוספטל באילת וכו’. גם שם אנו עדים למקרים שבהם נשים טוענות לרשלנות רפואית בלידה, כגון אי זיהוי בזמן של בעיה במוניטור העוברי או טעויות במעקב הדופק העוברי. לא כל היולדות יכולות לנסוע עד מרכז הארץ לקבלת טיפול, וכך עלולות להתרחש טעויות גם בהקשרים לוגיסטיים או מחסור בכוח אדם.

אם נגרם נזק בלידה לאם או לעובר בבית חולים בדרום, מומלץ לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית באר שבע או עו”ד דרומי, המכירים את המערכת הרפואית באזור ואת שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. הם יוכלו ללוות אתכם יד ביד, החל משלב הגשת התביעה ועד פסק הדין או הסדר הפשרה. לעיתים, בשל העומס הכבד ואי-זמינות רופאים מסוימים, דרושים פתרונות יצירתיים כדי להשיג חוות דעת או עדויות מספקות לטובת התיק, והיכרות העו”ד עם אנשי רפואה מקומיים יכולה לסייע מאוד.

הערכת פיצוי ברשלנות רפואית בלידה
אחת השאלות הנפוצות בתחום רשלנות רפואית בלידה היא “כמה פיצויים אפשר לקבל?”. התשובה משתנה ממקרה למקרה בהתאם לגורמים רבים:

חומרת הנזק
נזק חמור המלווה בנכות צמיתה כמו שיתוק מוחין אצל היילוד עשוי להביא לפיצויים במיליוני שקלים, המיועדים לממן טיפולים שיקומיים, עזרים רפואיים והפסד כושר השתכרות עתידי של אותו ילד.
אם מדובר בנזק זמני, שהשפעתו תחלוף בתוך מספר חודשים, הפיצוי כמובן יהיה נמוך יותר.

גיל הנפגע
כאשר הנפגע הוא תינוק שזה עתה נולד, השפעות הנזק ילוו אותו לכל חייו, ולכן רכיב הפסדי ההשתכרות העתידית עשוי להיות עצום.
במקרה בו הנפגעת היא היולדת, תלוי כיצד הנכות משפיעה על חיי העבודה שלה ועל יכולתה להשתכר.

ממד הנזק הנפשי
בית המשפט מכיר בנזקים נפשיים כדוגמת פוסט טראומה, חרדות ודיכאון, אך אמדן הפיצוי בגין נזקים אלו יכול להיות מורכב יותר.

סוגיית האשמה התורמת (אם קיימת)
לעיתים נטען כי גם היולדת לא פעלה כהוגן (למשל לא הופיעה לבדיקות מעקב חיוניות, לא פעלה לפי הוראות הצוות הרפואי). אם בית המשפט מקבל טענה כזו, הוא עלול להפחית מסכום הפיצוי הכולל.

הוצאות רפואיות ואחרות
בית המשפט בוחן הוצאות בפועל (כמו רכישת תרופות, טיפולים, נסיעות) אך גם הוצאות עתידיות (טיפולי שיקום, עזרת צד ג’ בבית, מטפלים שונים, ניתוחים חוזרים, אביזרי עזר וכו’).

לאור זאת, סכום הפיצוי יכול להתרחב או להצטמצם באופן דרמטי. בתביעות בעלות היקף נזק רב, עורך הדין יסתייע במומחים רפואיים, כלכלנים ויועצי שיקום שיוכלו לכמת את הנזקים לעשרות שנים קדימה ולהציג את זה לבית המשפט. הנתבעים (בית החולים, קופת החולים או חברת הביטוח שלהם) עשויים לנסות לערער על היקף הנזק כדי להפחית את גובה הפיצוי או לטעון כי הנזק נובע מגורמים אחרים ולא מטיפול רשלני.

מסמכים הדרושים לתביעה ולמומחים
כאשר ניגשים להכין תיק משפטי בתחום רשלנות רפואית בלידה, יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים והמסמכים הרלוונטיים האחרים:

  • תיק מעקב ההיריון מקופת החולים (מהרופא המטפל, אחיות טיפת חלב, מכון אולטרסאונד וכו’).
    מסמכי חדר הלידה, לרבות דוחות מוניטור עוברי, פרטי החומרים שהוזרקו לאם, דיווח על פרוצדורות כגון חיתוך חיץ (אפיזיוטומיה), שימוש בכלים כמו ואקום או מלקחיים, ועוד.
  • מסמכי אשפוז לאחר הלידה, פירוט הטיפול שקיבלה האם במחלקת יולדות, תוצאות בדיקות דם וכו’.
  • סיכומי מחלה ושחרור מבית החולים, כולל דיווח מפורט של סיבוכים אם היו.
  • מסמכים נוספים הקשורים ללידת העובר – אם נדרש טיפול מיוחד לפגיה (פגייה), ציון סוג הנזק לעובר, דו”חות אולטרסאונד אחרי הלידה, רישומים על נזק מוחי או בדיקת MRI וכו’.
  • כל מסמך המצביע על הוצאות בפועל: קבלות על רכישת תרופות, נסיעות, שיקום, טיפולים רגשיים או נפשיים, עוזרת בבית, בייביסיטר נוספת וכדומה.

כל אלו יובאו בשלב הרלוונטי למומחה הרפואי או לעורך דין רשלנות רפואית, שיעבדו את המידע לטענות משפטיות ויחדדו את הראיות המוכיחות את הנזק ואת הקשר לאירוע הרשלני. זהו נדבך מרכזי להצלחת התביעה, ולכן מומלץ לארגן את החומר בצורה מסודרת ככל האפשר.

סקירת בתי החולים ומרכזי הלידה בישראל
ישראל היא מדינה מפותחת מבחינה רפואית, אך עדיין, בכל שנה נולדים למעלה מ-180,000 תינוקות, ובמספרים כאלה, התרחשותן של תקלות וליקויים היא בלתי נמנעת. בכל זאת, במידה והטיפול ניתן כיאות – לא תהיה עילת תביעה. אך במידה והטיפול חרג מסטנדרט המקובל, עלולה לקום עילת תביעה כנגד בית החולים או הצוות הרפואי. לפניכם רשימה חלקית של מרכזים רפואיים בישראל בהם מתקיימות לידות:

מרכז רפואי שיבא (תל השומר)
מרכז רפואי איכילוב (תל אביב)
מרכז רפואי בילינסון (פתח תקווה)
מרכז רפואי מאיר (כפר סבא)
הדסה עין כרם (ירושלים)
שערי צדק (ירושלים)
מרכז רפואי רמב”ם (חיפה)
מרכז רפואי לגליל (נהריה)
מרכז רפואי העמק (עפולה)
מרכז רפואי כרמל (חיפה)
מרכז רפואי פוריה (טבריה)
מרכז רפואי סורוקה (באר שבע)
מרכז רפואי ברזילי (אשקלון)
מרכז רפואי יוספטל (אילת)
מרכז רפואי וולפסון (חולון)

כל בית חולים מחזיק מחלקת יולדות בעלת מומחים ונוהלי טיפול משלה. עם זאת, ההנחיות המגיעות ממשרד הבריאות מחייבות את כולם לעמוד באותם סטנדרטים בסיסיים של טיפול, הכוללים בין היתר זמינות של מוניטורים עובריים, רופאים זמינים 24/7, ערכות ואקום ומלקחיים במצב תקין, יכולת לבצע ניתוח קיסרי דחוף בתנאי חדר ניתוח ראויים, צוות של מרדימים ועוד. כאשר מתעורר חשש לגבי אי-עמידה בסטנדרטים הללו, יכולות לעלות טענות לרשלנות רפואית.

מה קורה אם התינוק נפטר במהלך הלידה או אחריה
לצערנו, ישנם מקרים טרגיים שבהם אם או תינוק נפטרים במהלך הלידה או זמן קצר לאחריה. במצב כזה, המשפחה זכאית במקרים רבים להגיש תביעה בגין עוגמת הנפש הקשה והנזקים שנגרמו, אם ניתן להוכיח שהרופא או הצוות פעלו ברשלנות שהביאה למוות. לעיתים, עורך דין רשלנות רפואית בלידה ינחה את המשפחה לגבי אפשרות לבצע נתיחה שלאחר המוות (במקרים קשים בהם יש חשש לפלילים אפילו), או לכל הפחות לאסוף תיעוד רפואי מלא כדי לבחון האם התקיים כאן מחדל.

מן העבר השני, יש לזכור שישנם מקרים שבהם התוצאה הטרגית הייתה בלתי נמנעת למרות כל המאמצים הרפואיים. לכן, חשוב שהמשפחה תתייעץ עם מומחה רפואי אובייקטיבי ועם עורך דין כדי לדעת אם קיימת עילה אמיתית לתביעה או לא.

סוגיות משפטיות נוספות
הסכמה מדעת: בכל טיפול רפואי, ובפרט בניתוחים הקשורים ללידה (כגון ניתוח קיסרי, אפיזיוטומיה וכו’), הצוות הרפואי אמור לקבל את הסכמת היולדת לאחר שהסביר לה את הסיכונים, החלופות והמשמעויות. אי הסכמה מדעת עשוי להוות עילת תביעה עצמאית של פגיעה באוטונומיה.
חיסיון רפואי: ישנה חובה לסודיות רפואית על פרטיה של היולדת ותינוקה. דליפת מידע ללא רשות עלולה להוביל לפיצויים בגין פגיעה בפרטיות, אך אין לכך קשר ישיר לרשלנות הרפואית עצמה, אלא לפן אחר של אחריות המוסד הרפואי.
התיישנות: כאמור, ברוב המקרים מדובר ב-7 שנים מיום האירוע, אולם בכל הנוגע ליילוד הנפגע – ההתיישנות מתחילה רק עם הגיעו לגיל 18, ולכן אפשר להגיש תביעה עד גיל 25. למרות זאת, מומלץ שלא להמתין זמן רב כי איכות הראיות והעדויות פוחתת עם השנים.

כמה מילים על גישור ופשרה
ההליכים המשפטיים ארוכים. הרבה פעמים, הצדדים מעדיפים לסיים את המחלוקת באמצעות משא ומתן ולהגיע להסכם פשרה. יתרונות הגישור:

  • חוסך זמן ועלויות משפט.
  • מונע חשיפה תקשורתית אפשרית, מכיוון שהתיק נשאר חסוי מחוץ לכותלי בית המשפט.
  • מאפשר הצדקה הדדית כלשהי – המוסד הרפואי עשוי לשלם פיצוי גם בלי להודות במפורש באחריות, והמשפחה מקבלת סכום שיכול לעזור להם להתמודד עם צרכי הטיפול בילד.

לרוב, במסגרת הפשרה התובע מקבל פיצוי מוסכם, ובתמורה הוא מוותר על טענות נוספות או על זכותו להמשך משפט. השאלה אם להעדיף פשרה או לפנות לפסק דין תלויה בנסיבות התיק, בסיכויי ההצלחה ועלויות המשך המשפט. עורך הדין שלכם ינחה אתכם בהתאם לניתוח המקרה ולסיכויים המשפטיים כפי שהוא מעריך אותם.

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בתחום הלידה היא נושא כבד משקל. מעבר לפן הכספי, בוודאי יש משמעות גדולה לפן המוסרי ולשאיפה להגן על זכויותיהם של נשים ויילודים לקבל טיפול רפואי איכותי, מקצועי וללא פשרות. באותה עת, חשוב לזכור כי לא כל טעות בלידה פירושה רשלנות. על מנת להוכיח רשלנות יש להראות שישנו סטנדרט רפואי סביר ושבפועל הצוות הרפואי חרג ממנו. אם מתברר שהנזק נגרם עקב סיבוך טבעי שאי אפשר היה למנוע, או שהתעורר באופן פתאומי שלא ניתן היה לצפות, לא תעמוד עילת תביעה.

אולם כאשר ניגשים למקרה בו יש הוכחות לכך שהצוות הרפואי התעלם מסימני מצוקה ברורים, התנהל בצורה לא בטיחותית, השתמש בכלים בצורה שגויה או דחה ניתוח קיסרי חיוני – אזי נראה שמדובר ברשלנות רפואית בלידה. מטרת התביעה היא, בראש ובראשונה, להשיב לנפגעים את זכותם לקבל פיצוי הולם על הנזקים שנגרמו להם, ולעיתים גם להעביר מסר חשוב למערכת הרפואית שתנקוט באמצעי זהירות משודרגים בעתיד.

עם או בלי קשר לתביעה, השאיפה היא שבתי החולים והצוותים הרפואיים יבחנו את עצמם ללא הרף, ישפרו נהלים, וילמדו מטעויות כדי לצמצם את שיעור הנזקים הקשים שעלולים להיגרם לאם ולעובר בזמן הלידה. משרד הבריאות מנסה לקדם תוכניות בטיחות מטופל, הכשרה נוספת לצוותים, בדיקות איכות, ואפשרויות לייעוץ גנטי מורחב, במטרה להפחית מקרים של רשלנות שעלולה להסתיים באסון.

לכן, אם מצאתם את עצמכם במצב שבו נגרם לכם או ליילוד נזק חמור ואתם סבורים שהוא נבע מטיפול רפואי לקוי – חובתכם היא לפחות לבדוק זאת בצורה מקצועית. גשו להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית מומלץ, אשר בעל ניסיון במסלולים דומים, תוכלו להבין את סיכויי התיק שלכם, לבחון את הדרכים להוכיח קשר סיבתי וללמוד על האפשרות לקבל פיצויים הולמים. לעיתים, עצם היכולת להגיש תביעה ולקבל פיצוי כספי הוגן מקלה על ההתמודדות הכלכלית בעתיד ומאפשרת למשפחה לקבל מענה טיפולי לילד שנפגע בצורה מיטבית.

מילות סיום
אם הגעתם עד לכאן, ודאי כבר הבנתם שרשלנות רפואית בלידה אינה עניין של מה בכך. היא יכולה ללבוש צורה של טעויות באבחון, שימוש לא נכון בכלי לידה, הימנעות מניתוח קיסרי בזמן, חוסר מעקב רפואי, טעויות בהרדמה ועוד. הנזקים האפשריים עשויים להיות כבדים, הן לאם הן ליילוד, וחלקם ילוו את המשפחה לשארית חייה.

בתוך מארג זה של עולמות הרפואה, המשפט והחיים האישיים, עומד עורך הדין לרשלנות רפואית כגורם המקשר בין הצורך לטפל במצב הרפואי הקיים לבין הרצון לקבל את הזכויות המשפטיות והפיצוי המגיע. זהו תהליך לא קצר, אך בעזרת עורך דין בעל ידע, התמדה ורצון להילחם למען לקוחותיו, יש סיכוי להגיע לתוצאות מספקות ולפחות לבסס עבור המשפחה אפשרות כלכלית להמשך טיפול ושיקום.

בין אם אתם גרים בצפון הארץ ומחפשים עורך דין רשלנות רפואית בצפון או בבאר שבע וזקוקים לעורך דין רשלנות רפואית באר שבע, בין אם אתם מתמודדים עם רשלנות בלידה, רשלנות בשיניים או כל תחום רפואי אחר – חשוב שתדעו שהאפשרות המשפטית קיימת, וכי ישנם אנשים ומשרדים שיודעים כיצד לסייע לכם לעמוד על זכויותיכם. הקפידו לבצע בירורים יסודיים, ללמוד לעומק את מצבכם, לגשת לרופאים מומחים, לאסוף מסמכים ולשמור על קור רוח בכל שלב משלבי ההליך.

תזכרו: אסור להזניח את האופציה של קבלת פיצוי, משום שהוא יכול לשפר משמעותית את איכות חיי הילד והמשפחה. אל תאפשרו לעצמכם להישאר עם הסבל והנזק לבד. עולם המשפט הרפואי כאן כדי להגן עליכם ולדאוג לכך שמקרים של רשלנות רפואית בלידה – אם אומנם התרחשו – לא יעברו ללא תגובה הולמת.

 

 

רשלנות רפואית בלידה – שבעה מקרים נפוצים וסיפורי הצלחה

מקרה 1: משפחת ל’ – ניתוח קיסרי שהתעכב יותר מדי

רקע המקרה:
האם י’ הייתה בשבוע ה-41 להיריון. במהלך הלידה היא קיבלה זירוז עקב חוסר התקדמות, אך בד בבד נרשמה עלייה בדופק העוברי. הצוות הרפואי נמנע מלהפנות אותה לניתוח קיסרי שעות ארוכות, ורק בשלב מתקדם בוצע הניתוח, לאחר שהעובר הראה סימני מצוקה חמורים.

תיאור הנזק:

  • הילוד נולד עם פגיעה מוחית חלקית (HIE בדרגה בינונית) עקב מחסור בחמצן.
  • האם סבלה מקרעים משמעותיים ברחם ובצוואר הרחם.

תהליך הטיפול המשפטי:
משפחת ל’ פנתה למשרד העורך דין המומלץ של ג’אסטיס כחודשיים לאחר הלידה. הצוות המשפטי של המשרד אסף את כל התיעוד הרפואי – יומן חדר לידה, מוניטור עוברי והחלטות הרופאים – ובשיתוף מומחה בגינקולוגיה ומיילדות איתר כשלים בהבחנה המוקדמת של מצוקת העובר.

עיקרי הפעולות:

  • הופקה חוות דעת רפואית של פרופ’ בכיר למיילדות, שקבע כי היה צורך בניתוח קיסרי מיידי לפחות ארבע שעות קודם.
  • הוכח קשר סיבתי בין העיכוב לבין הנזק שנגרם ליילוד.
  • הצוות של עורך הדין המומלץ של ג’אסטיס ניהל מו”מ עם חברת הביטוח של בית החולים טרם הגשת תביעה.

תוצאה ופיצויים:

  • הצדדים הגיעו לפשרה עוד לפני שלב ההוכחות בבית המשפט.
  • משפחת ל’ קיבלה פיצוי של כ-1,800,000 ₪ עבור נזקי הילוד והאם.
  • ההליך הסתיים בתוך כשנה וחצי מרגע פתיחת התיק.

“אנחנו מודים לצוות העורך דין המומלץ של ג’אסטיס על המסירות המוחלטת. הם הסבירו כל שלב והשיגו פיצוי חשוב שישמש אותנו לטיפולי שיקום. מרגישים שצדק נעשה.”

מקרה 2: משפחת א’ – רשלנות באבחון רעלת היריון

רקע המקרה:
האם נ’ סבלה במהלך ההיריון מלחצי דם גבוהים וחלבון בשתן (פרוטאינוריה). בשבוע ה-35, התלוננה על כאבי ראש חמורים ועל טשטוש ראייה – תסמינים ברורים לרעלת היריון חמורה. בפועל, היא שוחררה לביתה בלי בדיקות מעבדה מורחבות ולא הומלץ על מעקב תוך 24 שעות.

תיאור הנזק:

  • החמרת הרעלת גרמה להתקפים קשים ואף לקריסת מערכות זמנית.
  • הילוד נולד במשקל נמוך ונזקק לטיפול בפגייה.

תהליך הטיפול המשפטי:
לאחר הלידה, משפחת א’ שמעה על מקרים דומים שבהם נפסקו פיצויים, ופנתה להעורך דין המומלץ של ג’אסטיס. הצוות המליץ על חוות דעת מרופא מומחה לרפואה פנימית והפרעות היריון, ואסף את התיעוד מקופת החולים ותיק היולדות המלא.

עיקרי הפעולות:

  • המומחה קבע שהיה על הצוות לאשפז את האם למעקב צמוד וייצוב לחץ הדם.
  • האיחור באבחון הוביל לנזק שהיה ניתן למנוע.
  • בשלב הגישור, עוה”ד של עורך הדין המומלץ של ג’אסטיס הציגו עמדת פשרה אך דרשו סכומים גבוהים עקב הנזקים.

תוצאה ופיצויים:

  • לאחר מו”מ עיקש, הושגה פשרה בסך 1,250,000 ₪.
  • התיק נסגר תוך כשנתיים וחודשיים מאירוע הלידה.
  • המשפחה מימנה בעזרת הפיצוי טיפולים התפתחותיים ליילוד וסיוע לאם.

“צוות העורך דין המומלץ של ג’אסטיס לא ויתר על שום פרט ודאג שנקבל חוות דעת מבריקות. הם נלחמו עבורנו גם כדי שנקבל פיצוי מהיר יחסית. אנחנו אסירי תודה.”

מקרה 3: משפחת ב’ – שימוש לא נכון בוואקום שגרם לשברים בגולגולת התינוקת

רקע המקרה:
בלידה ממושכת בשבוע 39, החליט הצוות הרפואי לנסות חילוץ בעזרת ואקום. הרופא התורן לא היה מנוסה מספיק, ולאחר מספר ניסיונות כושלים נגרם לתינוקת שבר בגולגולת ודימום מוחי. האם סבלה מקרעים קשים בתעלת הלידה בשל משיכות חוזרות.

תיאור הנזק:

  • שברים בגולגולת ודימום מוחי מסוכן, ואשפוז ממושך בפגייה.
  • האם סבלה מקרע בדרגה רביעית ונזקקה לניתוח תיקון.

תהליך הטיפול המשפטי:
משפחת ב’ פנתה למשרד העורך הדין המומלץ של ג’אסטיס כשבעה שבועות לאחר הלידה. הצוות המשפטי צירף חוות דעת ממומחה בניהול לידה ומיילדות בסיכון גבוה, אשר קבע כי הרופא התורן חרג מהנהלים המקובלים לשימוש בוואקום והתעלם מהמלצות המיילדת להפסיק.

עיקרי הפעולות:

  • הוגש כתב תביעה נגד בית החולים ועובדיו בגין חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל.
  • עוה”ד מטעם העורך דין המומלץ של ג’אסטיס הביאו לעדות מומחה בתחום הנוירוכירורגיה של ילדים לחיזוק הטענה על הנזק.
  • הודגשה גם הפגיעה הנפשית של האם והקשיים התפקודיים ארוכי הטווח.

תוצאה ופיצויים:

  • הדיון נמשך כשנה וחצי בבית המשפט המחוזי, ללא פשרה מראש.
  • נפסקו 2,300,000 ₪ פיצויים, מתוכם 1,400,000 ₪ לטובת התינוקת והיתר לאם ולהוצאות המשפט.
  • מהירות הטיפול נחשבה טובה יחסית לתיק כה מורכב.

“כבר בפגישה הראשונה הבנו שיש לנו על מי לסמוך. לא חשבנו שנקבל סכום כה גבוה, אבל בזכות העורך דין המומלץ של ג’אסטיס זכינו לתקווה.”

מקרה 4: משפחת ד’ – אפידורל במינון שגוי וגרימת נזק עצבי ליולדת

רקע המקרה:
הלידה החלה כשגרה, ובשלב מתקדם ביקשה האם אפידורל. המרדים השתמש במינון גבוה מדי של חומר הרדמה, וכתוצאה מכך סבלה היולדת משיתוק חלקי בגפיים התחתונות למשך מספר ימים, הפרעות תחושתיות וכאבים עצביים לאורך חודשים.

תיאור הנזק:

  • פגיעה תחושתית בפלג הגוף התחתון, צורך בפיזיותרפיה ושיקום ממושך.
  • עייפות והפרעות שינה עקב כאבים עצביים בעמוד השדרה.

תהליך הטיפול המשפטי:
המשפחה פנתה לעורך הדין המומלץ של ג’אסטיס לאחר השחרור מבית החולים. חוות דעת של מרדים בכיר ממוסד רפואי אחר הצביעה על טעות במינון ובחוסר בדיקה מספיקה של מצב היולדת (משקל, מצב בריאותי).

עיקרי הפעולות:

  • התביעה הופנתה נגד המרדים עצמו (באמצעות ביטוח האחריות המקצועית) ונגד בית החולים, עקב העסקתו כשכיר.
  • עוה”ד טענו שהייתה הפרה של נהלים בסיסיים לבקרה נוירולוגית בזמן אמת.
  • במקביל, דאג הצוות של העורך דין המומלץ של ג’אסטיס שיולדת תעבור בדיקות נוספות לחיזוק הקשר בין הנזק לטיפול.

תוצאה ופיצויים:

  • בתום הליך גישור הוסכם על פיצוי של 850,000 ₪ לאם.
  • המשרד דאג לקבל מקדמה של 100,000 ₪ לצרכים רפואיים דחופים.
  • התיק נסגר בתוך כעשרה חודשים בלבד.

“לא האמנו שניתן להשיג פיצוי כה גבוה בלי להיגרר למשפט ארוך. עורך הדין המומלץ של ג’אסטיס היה זמין לכל שאלה וסייע להשיג אישורים רפואיים במהירות.”

מקרה 5: משפחת ח’ – חוסר מעקב אחר היריון בסיכון גבוה והולדת תינוק עם שיתוק מוחין

רקע המקרה:
האם ש’ הוגדרה בסיכון גבוה עקב סכרת הריונית וחוסר יציבות בלחץ הדם. חרף זאת, היא לא הופנתה למעקב בבית חולים מתאים. בשבוע 37 חלה הידרדרות ברמות הסוכר, והטיפול התעכב. העובר נולד בסופו של דבר עם שיתוק מוחין (CP) בדרגה בינונית.

תיאור הנזק:

  • הילד אובחן עם שיתוק מוחין בדרגה בינונית.
  • האם סבלה בלידה מאובדן דם רב וסיבוכים נוספים.

תהליך הטיפול המשפטי:
לאחר הלידה, משפחת ח’ פנתה לעורך הדין המומלץ של ג’אסטיס. התברר מהרשומות כי הרופא בקופה התעלם מתלונות על ירידה בתנועות העובר. המשרד אסף את כל פרוטוקולי הבדיקות והציג אותם למומחה בהיריון בסיכון גבוה.

עיקרי הפעולות:

  • חוות הדעת הרפואית הבהירה שברמת סיכון כזו יש לבצע אשפוז מעקב כבר בשבוע 36.
  • גובש כתב תביעה נגד קופת החולים ובית החולים במקביל.
  • הוכן תחשיב נזק רחב, שכלל הוצאות שיקום, פיזיותרפיה, עזרת צד ג’ והתאמות דיור לילד.

תוצאה ופיצויים:

  • בית המשפט מינה מומחה שלישי, אך קיבל את רובן המכריע של טענות המשפחה.
  • נפסקו פיצויים בסך 3,750,000 ₪, כולל הוצאות משפט.
  • הסכום אמור לכסות חלק ניכר מהצרכים הרפואיים והטיפוליים של הילד למשך חייו.

“עורך הדין המומלץ של ג’אסטיס הבטיח שיעשה הכול כדי להשיג פיצוי מקסימלי – והצליח. עכשיו אנחנו יכולים לדאוג לעתיד של הבן שלנו בצורה מכובדת.”

מקרה 6: משפחת י’ – דלקת שהתפתחה לאחר לידה ולא אובחנה בזמן

רקע המקרה:
הלידה הסתיימה לכאורה בשלום, אך האם החלה לחוות חום גבוה וכאבי בטן כעבור 36 שעות. למרות התלונות, שוחררה לביתה כעבור יומיים מבלי לערוך בדיקות דם מעמיקות. הסתבר שמדובר באנדומטריטיס (דלקת ברחם) שהובילה לזיהום ממוקד והתפשט.

תיאור הנזק:

  • האם אושפזה שוב במצב קשה, סבלה מקרישי דם וזיהום חריף.
  • היה צורך בניתוח חירום ובהחלמה ממושכת של למעלה מ-4 חודשים.

תהליך הטיפול המשפטי:
משפחת י’ גילתה בדיעבד שהצוות לא ביצע בדיקת CRP או תרבית דם כנדרש, ולא התייחס לתלונות האם ברצינות. העורך דין המומלץ של ג’אסטיס הסתמך על חוות דעת של מומחה למחלות זיהומיות וגינקולוג, שהדגישו כי זיהוי הדלקת מוקדם יותר היה מונע את סיבוכיה.

עיקרי הפעולות:

  • הוצגו עדויות שהאם התלוננה על חום וכאבי בטן תחתונה בפני כמה אחיות.
  • נשלפו נהלים הממליצים לא לשחרר יולדת עם חום ללא בדיקת דם, במיוחד עם תלונות כאב.
  • הוכח שבית החולים וקופת החולים המבטחת אחראים יחד למחדל.

תוצאה ופיצויים:

  • הצדדים הגיעו להסדר פשרה בפיצוי של 700,000 ₪ תוך כשנה.
  • הילוד בריא, אך הפיצוי ניתן לאם על הנזק הגופני והנפשי.
  • המשפחה הופתעה לטובה ממהירות התיק ותשלום המקדמה למימון טיפולים.

“שמחנו שמישהו הקשיב לנו כשבית החולים לא הקשיב. העורך דין המומלץ של ג’אסטיס טיפל בנו במקצועיות והראה לנו צעד אחר צעד מה לעשות.”

מקרה 7: משפחת כ’ – קרע ברחם עקב לידה נרתיקית אחרי ניתוח קיסרי קודם

רקע המקרה:
האם עברה בעבר ניתוח קיסרי, אך בבוא הלידה הנוכחית הוחלט לנסות VBAC (לידה נרתיקית לאחר קיסרי) – מה שעלול להעלות את הסיכון לקרע ברחם. הופיעו סימנים לכאבים חריגים ודופק עוברי לא יציב, אך הצוות המשיך במעקב שגרתי. בשלב מאוחר נגרם קרע ברחם, והאם הובהלה לניתוח חירום.

תיאור הנזק:

  • נזק משמעותי לרחם (עד כדי כריתה חלקית) ונזק לעובר עקב החייאה ממושכת.
  • סיכון מוגבר לפגיעה בפוריות האם בעתיד.

תהליך הטיפול המשפטי:
משפחת כ’ נפגעה קשות מכריתת הרחם החלקית ומהעובדה שהעובר סבל מהיפוקסיה רגעית. העורך דין המומלץ של ג’אסטיס הסתייע במומחים ברפואת אם ועובר (MFM), שקבעו כי היו סימנים מקדימים לקרע ברחם שהצוות אמור היה לזהות ולבצע ניתוח קיסרי מיידי.

עיקרי הפעולות:

  • התמקדות בהוכחת סטייה מסטנדרט הטיפול – הצוות לא הגיב בזמן לסימנים החריגים ולא הזהיר כראוי את האם.
  • הוצגו ראיות שהאם לא קיבלה הסבר מלא על סיכוני VBAC.
  • אחיות מחדר הלידה העידו שהיו סימנים מקדימים לקרע שהרופאים התעלמו מהם.

תוצאה ופיצויים:

  • בית המשפט פסק שהייתה הפרת חובת ההסכמה מדעת ורשלנות בזיהוי הקרע.
  • נפסקו פיצויים בסך 2,600,000 ₪ בגין פגיעה באם ונכות קלה בתינוק.
  • הסכום סייע למשפחה לממן טיפולים ושיקום לאם וליילוד.

“הצוות של העורך דין המומלץ של ג’אסטיס העיר אותנו למציאות: מסתבר שהיו נהלים ברורים, והצוות הרפואי פשוט התעלם מהם. הם נתנו לנו ביטחון מלא לאורך התביעה.”

 

עורכי דין מומלצים בתחום