צור קשר
אודותבית המשפט המחוזי מרכז-לוד
עורך דין מומלץ
ת״א 53777-11-20 ביריאן ואח׳ נ׳ אהרון ואח׳
בפני כבוד השופט רמי אמיר
מבקשת עדנה אהרון
(תובעת שכנגד) ע״י ב״כ עו״ד רפי שדה
נגד
משיבים 1. אברהם ביריאן
)נתבעים שכנגד) ע״י ב״כ עוה״ד אלי שימלביץ׳ וניצן אפגין
2. ארז גוהר
3. יגאל גוהר
המשיבים 3-2 ע״י ב״כ עו״ד שי בבאי
4. רמי רחמים ברנס
5. יעקב פיראן
המשיבים 5-4 ע״י ב״כ עו״ד תמיר מריזן
- 1. בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד.
במסגרת התביעה שכנגד, טענה המבקשת (התובעת שכנגד), בין היתר, לזכות לקבל פיצוי על נזק שנגרם לה בשל תשלומי ארנונה לעירייה שביצע בשמה המשיב 1 (הנתבע שכנגד 1). לפי הנטען, תשלומים אלה מנעו מהמבקשת להגיע עם העירייה להסדר חובות בסכום כולל נמוך יותר מהסכום לו נאלצה להסכים בסופו של דבר; והפער הזה בסכומי ההסדר הוא הנזק הנטען.
עניין זה צוין במסגרת פירוט עילות התביעה שכנגד, אך נשמט מחלק הסעדים ולא נתבע באופן אופרטיבי. לפיכך עתרה המבקשת לתיקון המבוקש של התביעה שכנגד על ידי הוספת הסעד האופרטיבי הזה.
- 2. לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וממספר טעמים.
- 3. בבואי לשקול האם להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, עלי לבחון האם התיקון דרוש “לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג״, וראו: תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 (להלן: “התקנות“). במסגרת זאת, עלי להביא בחשבון את האינטרס של מבקש התיקון בבירור הטענה לגופה; את אינטרס המשיב, שהתיקון לא יביא לסרבול ולהארכת ההליך; ואת האינטרס הציבורי ביעילות הדיון בבית המשפט, כמו גם מניעת שימוש לרעה בהליך. בתוך כך, בית המשפט לא ייעתר לבקשה לתיקון, כשהתרת התיקון תביא לפגיעה באינטרס הציבורי, או כאשר מבקש התיקון בא בידיים בלתי נקיות. לעניין זה ראו: רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי – מורה נבוכים 271-270 (2021).
- 4. בענייננו, מדובר, לכאורה, בבקשה פשוטה לתיקון תביעה שכנגד, באופן שבו יתווסף סעד כספי שצוין במסגרת פירוט עילות התובענה, ונשמט מחלק הסעדים. כך אף נטען בבקשה לתיקון.
אלא שהדבר רחוק מלהיות תיקון פשוט ובקשה תמימה, ופועלו של התיקון המבוקש מזיק ופוגע במרבית האינטרסים המוגנים.
- 5. עניין תשלומי הארנונה והנזק שנגרם בשל כך לפי הנטען מצוי בליבם של הליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים בבית משפט השלום. המשיב תבע שם מהמבקשת השבה של תשלומי ארנונה ששילם בשמה לעירייה; והמבקשת התגוננה, בין היתר, בטענה שבעצם התשלום הזה הסב לה המשיב נזקים ביחסיה מול העירייה, ולכן היא פטורה מהשבה.
דא עקא, שזו בדיוק אותה טענה שטוענת המבקשת גם בתביעה שכנגד כאן: שבעצם ביצוע התשלום שהמשיב שילם בשמה לעירייה, הוא גרם לה לנזקים, באופן שפוטר אותה מהשבה ואף מזכה אותה בפיצוי בגינם. כך נטען בגוף התביעה שכנגד, וזהו הסעד האופרטיבי שהוספתו מתבקשת במסגרת בקשת התיקון.
מדובר בעניינים חופפים, שעלולים להביא לכפל דיונים מיותר ואף להכרעות סותרות.
ואם לא די בהתרשמותי זו, הרי גם המבקשת עצמה הודתה בקושי זה במסגרת ההליכים בבית משפט השלום. שם הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכים בתביעת המשיב נגדה באותו בית משפט; ושם היא טענה במפורש כי מדובר ב״אותן עובדות ומחלוקות“, ואף העלתה את החשש להכרעות סותרות באותם עניינים הקשורים לתשלומי הארנונה.
יצוין, כי בקשת המבקשת לעיכוב ההליכים נדחתה בבית משפט השלום, כיוון שההליכים שם מצויים בשלב דיוני מתקדם וקבועים כבר להוכחות. אלא שעצם טענתה זו של המבקשת שם מעידה על הבעייתיות בבקשתה כאן.
- 6. המשמעות היא, שמתן הרשות לתיקון התביעה שכנגד יביא לתוצאה שלילית מכל בחינה. ראשית, יגרום הדבר לניהול הליכים כפולים ומיותרים, ויפתח פתח להכרעות סותרות, כפי שהסברתי לעיל.
שנית, הדבר יכול לפתוח פתח לבקשה חוזרת (גם אם בלתי מוצדקת) לעיכוב הליכים בבית משפט השלום, בשל שינוי מצב (החלטת התיקון) ובשל מתן בכורה לערכאה הגבוהה יותר – אך זאת תוך פגיעה באינטרס הלגיטימי של המשיב, התובע שם, למיצוי זכויותיו בהקדם; ותוך פגיעה באינטרס הציבורי של הפסקת הליכים בשלב מתקדם, כפי שהגיעו שם.
שלישית, הדבר עלול להביא גם לבקשה (מוצדקת כשלעצמה), לעכב כאן את ההליכים באותו חלק של התביעה שכנגד שמקביל להליך שבבית משפט השלום, וזאת בשל השלב המתקדם בו מצוי אותו הליך מקביל בבית משפט השלום, ובהמתנה להכרעה שם. אלא שעיכוב חלקי כזה יגרום לסרבול נוסף של ההליך שבפניי בכללותו, כשעניין חופף זה של תשלומי הארנונה ונזקיהם הוא רק טיפה בים מתוך כלל העניינים נושאי התביעה והתביעה שכנגד שבפניי.
דברים אלו מצביעים על כך, שהתיקון המבוקש יפגע באינטרס של המשיב לבירור מהיר ויעיל של עניינו כאן ואף בתיק השני ללא צורך בהשקעת משאבים כפולים מצידו.
ואולם התיקון המבוקש יפגע גם, ובעיקר, באינטרס הציבורי כמשמעותו בתקנה 5 : “דיון משפטי צודק מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי“.
- 7. טעם נוסף שהביא אותי לדחיית הבקשה, הוא התנהלותה של המבקשת בחוסר תום לב דיוני, בניגוד לחובתה לפי תקנה 3(ב).
המבקשת כלל לא הזכירה בבקשת התיקון כאן את דבר בקשת עיכוב ההליכים שהגישה בבית משפט השלום. יש אמנם הפנייה למכתב של ב״כ המשיב המתנגד לתיקון, והמזכיר את ההליך בבית משפט שלום, אך ללא התייחסות לעיכוב ההליכים; ובוודאי שהדבר לא זוכה להתייחסות מפורטת מפי המבקשת. דא עקא, שהמבקשת עצמה ראתה בכך דבר משמעותי כאשר הסתמכה על עניין זה שבתביעה שכנגד כאן במסגרת בקשתה לעיכוב ההליכים בבית משפט השלום, וכטעם לאותו עיכוב הליכים שהתבקש שם!
זאת ועוד, המבקשת הגישה כאן את בקשת התיקון רק לאחר שנוכחה מתוך תשובת המשיב לבקשתה לעיכוב הליכים בבית משפט השלום במחדל שלה לכלול כאן סעד אופרטיבי בעניין תשלומי הארנונה ונזקיהם. ואף על פי כן, לא נזכר בבקשת התיקון דבר עיכוב ההליכים.
יש בכך משום הפרה של החובה לנהוג בתום לב דיוני, ולחשוף את הדברים שבהליך האחר, במיוחד כאשר אותם נושאים משמשים באופן נוגד בשתי ערכאות.
אינני מתעלם מהעובדה שהמבקשת ציינה את דבר ההליך בבית משפט השלום בראשית כתב התביעה שכנגד, כהליך אחר שמבוסס על אותה מסכת עובדתית. כך עשתה המבקשת כמצוות התקנות בעניין ניסוח כתב תביעה. אינני מתעלם אף מכך שהמבקשת ציינה במסגרת כתב ההגנה שהגישה, כי בכוונת הנתבעים לבקש את עיכוב ההליכים בשלום. ואולם אין באזכור כללי זה כדי לפטור את המבקשת מהחובה לפרט את הדברים בבקשת התיקון של התביעה שכנגד. כך במיוחד לאחר שהדבר יצא מגדר “כוונה” גרידא, ובקשת עיכוב הליכים כזו כבר הוגשה בפועל. וכל זאת, כאשר ברור שחפיפה זו של הנושאים היא עניין קריטי לצורך בחינתה של בקשת התיקון.
- 8. לפיכך, וכפי שכבר ציינתי, דין הבקשה להידחות.
- 9. המבקשת תשלם למשיב 1 את הוצאות הבקשה בסך 8,000 ₪. זאת לנוכח תוצאות הבקשה, שווי העניין, ואופן התנהלותה של המבקשת בקשר לבקשה.
התשלום תוך 14 יום מהיום לידי ב”כ המשיב 1.
אין הצדקה לחיוב בהוצאות כלפי שאר המשיבים, שאינם נוגעים בדבר.
- 1 בשים לב לכך שהבקשה נדחתה, וכתב התביעה שכנגד ידוע לנתבעים שכנגד מזה זמן רב,
ובשים לב למועד הדיון, הנתבעים שכנגד יגישו את כתבי ההגנה שכנגד עד ליום 30/6/21. ההגשה לבית המשפט בשני עותקים במקביל ובאותו מועד, האחד לנט, והשני עותק נייר מדוגלן לתיק השופט, ויש לוודא העלאה מידית ללשכתי.
ניתנה היום, ד׳ תמוז תשפ״א, 14 יוני 2021, בהעדר הצדדים.
חתימה
[wpseo_breadcrumb]
כתיבת תגובה