השופט בדימוס משה מכליס: שחרור מוקדם של אסיר שהורשע בגין ביצוע מעשה מגונה בקטינה

עורך דין מומלץ

האסיר מרצה את מאסרו הראשון לתקופה של 30 חודשים בגין ביצוע מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים.

ב״כ המשיבה מתנגדת לשחרורו המוקדם של האסיר.

ב״כ המשיבה מגישה ר.פ. בעניינו של האסיר.

ב״כ המאשימה מגישה עמדת מטא״ר המתנגדים לבקשה.

ב״כ המשיבה מגישה חוות דעת מב״ן המרכז להערכת מסוכנות.

ב״כ המשיבה מגישה חוות דעת וועדת אלמ״ב ואת החלק החסוי שבה, אך יש לציין כי הוגש רק עמוד אחד מתוך שלושה.

טוענת ב״כ המשיבה לחומרת העבירה.

• מצא עורך דין פלילי

טוענת ב״כ המשיבה שמתוך דוח העו״ס עולה שהאסיר הכחיש את ביצוע העבירה, התקשה להבין את המניע, לא הביע אמפטיה לקורבן ולאחר הטיפול חל שיפור קל ביחסו לעבירה.

מפנה ב״כ המשיבה לדוח העו״ס ממנה עולה ההתרשמות שיש תובנה חלקית ואין כוונה אמיתית וכנה. מפנה ב״כ המשיבה למסקנות וועדת גילוי העריות שהגיעה למסקנה שהאסיר ממזער ממעשיו ונעדר הבנה לגורמי סיכון.

טוענת ב״כ המשיבה שלמרות ההליך הטיפולי האסיר אינו מגלה אמפטיה בבתו וטוען כי לא נגרם לה נזק.

מציינת ב״כ המשיבה כי במהלך משפטו עת היה נתון במעצר בית הוא הפר את תנאי המעצר, במסמך אחר צוין כי הוא השתמש בסמים.

טוענת ב״כ המשיבה שחל שינוי לא מוסבר בעמדתה של רש״א שסותרת את התרשמות עו״ס הכלא.

ב״כ האסיר עותרת להורות על שחרורו של האסיר תחת תכנית רש״א.

טוענת ב״כ האסיר כי מדובר באסיר שהיה מכור שנים לסמים קשים, שעבר בכלא כל הליך טיפולי אפשרי.

טוענת ב״כ האסיר כי ניתן לראות מדוחות גורמי הטיפול את השינוי שחל באסיר עקב הטיפול.

טוענת ב״כ האסיר כי האסיר מודע לכך שהוא זקוק לטיפול בתחום ההתמכרות ועבירות המין.

טוענת ב״כ האסיר כי הערכת הסיכון מצומצמת.

טוענת ב״כ האסיר כי האסיר המשיך בהליך הטיפולי למרות שחלף תאריך השחרור המוקדם המנהלי.

הוועדה שמעה דברים מפי האסיר שטען שהוא מתחרט ומצטער על מה שעשה וביקש טיפול ייעודי.

באשר להתנהגותו של האסיר בכלא אין כל טענה.

באשר למידת המסוכנות לציבור באם ישוחרר האסיר, מונחים בפני חברי הוועדה דוחות רבים.

משטרת ישראל מתנגדת לשחרורו של האסיר.

עו״ס הכלא בחוות דעת מיום 16.2.21 מתארת את הרקע המשפחתי.

באשר ליחס לעבירה, מציינת העו״ס שלאחרונה האסיר החל לקחת אחריות חלקית על מעשיו וכי קיימת תובנה חלקית.

מתארת העו״ס את הקשר עמה ואת ההליך הטיפולי במחלקה להתמכרויות ולאחר מכן במחלקה לשיקום מונע לעברייני מין.

מתארת העו״ס את השתלבות האסיר בהליך הטיפולי.

מתרשמת העו״ס כי האסיר מפחית מחומרת מעשיו ומשתמש בעיוותי חשיבה להצדקת מעשיו.

מתרשמת העו״ס כי הוא החל לזהות באופן ראשוני את המניעים לזהות את מה שהוביל אותו לביצוע העבירות.

מעדכון עו״ס מיום 20.4.21 מתארת העו״ס את ההליך הטיפולי.

מעדכון עו״ס מיום 16.5.21 חוזרת העו״ס על ההליך הטיפולי.

מציינת העו״ס כי וועדת גילוי עריות מצאה כי התכנית שנבנתה איננה אינטנסיבית דיה ויש צורך בתכנית חזקה יותר.

מחוות דעת מב״ן מיום 6.5.21 יש תיאור של העבירה הנוכחית.

מצוין בחוות הדעת כי הוגשה חוות דעת ביום 30.9.20 על ידי מב״ן ושם הייתה התרשמות שלילית כאשר האסיר סתר את עצמו מספר פעמים לגבי עובדות המקרה.

בחוות הדעת החדשה מציינת הוועדה כי חל שינוי בעמדת האסיר והוא לוקח אחריות על ביצוע העבירה.

יחד עם זאת מתרשמת הוועדה כי האסיר לא מבטא תובנה בנוגע לחומרת מעשיו והשלכותיהם על בני המשפחה.

הוועדה בחנה את התכנית של רש״א והגיעה למסקנה שהאסיר נמצא בשלבים ראשוניים של הטיפול והוא זקוק להמשך טיפול בהליך.

מציינת הוועדה כי מומלץ שהאסיר ישולב בטיפול פרטני ייעודי במרכז מורשה לטיפול בעברייני מין. בחוות דעת וועדת גילוי עריות מיום 14.2.21 חוזרת הוועדה על מסקנות העו״ס.

גם כאן מגיעה הוועדה למסקנה שהאסיר חסר תובנה למניעים שהביאו אותו לביצוע העבירה, ממזער ממעשיו ונעדר הבנה לגורמי סיכון.

ב״כ המשיבה הגישה את החלק החסוי של וועדת גילוי עריות אך מסרה לוועדה רק את העמוד הראשון כששני העמודים האחרים לא היו ברשותה.

פתרון לבעיה זו מצאו בתסקיר נפגעת העבירה המפורט בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

רש״א במסמך מיום 1.11.20 לא מצאה את האסיר מתאים להכנת תכנית והיא חוזרת בחוות דעתה על מסקנות העו״ס שהאסיר מודה במיוחס לו באופן חלקי ואינו מביע נזקקות טיפולית ומביע מוטיבציה מילולית ופורמלית.

ביום 15.3.21 מגישה רש״א תכנית שיקום בעניינו של האסיר כאשר עתה היא מגיעה למסקנה שהאסיר מביע מוטיבציה להמשך טיפול אך גם כאן סבורה כי הוא נמצא בשלבים ראשוניים של הטיפול וזקוק להמשך טיפול מעמיק.

רש״א מציעה טיפול פרטני.

יש לציין כבר עתה כי אין בתכנית רש״א כל התייחסות להתמכרות של האסיר לשימוש בסמים.

לדעת חברי הוועדה האסיר לא רכש כלים כוללים מההליך הטיפולי שעבר בכלא וספק אם ההתרשמות שהוא לוקח אחריות ויש לו תובנה מבוססות על עובדות אלה.

חוות הדעת של גורמי הטיפול בכלא מלמדות על מסוכנות לציבור.

לדעת חברי הוועדה כאשר מומלץ על ידי גורמי הטיפול על טיפול אינטנסיבי הרי שהדבר מצביע לכל הפחות על טיפול בקהילה סגורה או בהוסטל, דבר שאיננו מוצע בתכנית המוצגת לוועדה.

הוועדה מביאה בחשבון את העובדה שמדובר במאסר ראשון.

הוועדה נתנה את דעתה גם לעובדה שהאסיר הפר את תנאי מעצר הבית במהלך משפטו והשתמש בסמים.

אשר על כן, מגיעים חברי הוועדה למסקנה כי האסיר לא הרים את הנטל המוטל עליו ויש לדחות את בקשתו.

ניתנה היום, י״ג סיוון תשפ״א, 24 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר אש״ל לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001
וש״ר 23854-05-20 פלוני נ׳ מדינת ישראל
בפני כב׳ השופט בדימוס משה מכליס
חברת ועדה – יהודית אבניאלי, חינוך
חברת ועדה – נאוה חג׳ג׳, עו״ס
נציגת שב״ס – רבקה עזרא
מזכיר וועדה – דרור פרידמן