מרוץ הסמכויות

חוק ושרותים משפטיים

 

ככלל, לכל עניין משפטי יש את הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בו. אולם, כאשר מדובר על הליכי גירושין, מסורה הסמכות לשתי ערכאות שונות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. מצב זה יצר את התופעה הנקראת מרוץ הסמכויות. מהן המשמעויות שלה ואיזו ערכאה היא העדיפה יותר מבין השתיים?

מהו מרוץ הסמכויות?
זהו המונח המבטא את המצב המשפטי על פיו שתי ערכאות שונות מוסמכות לדון בהליכי גירושין בישראל. מדובר בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. בכל הנוגע למתן הגט עצמו, הסמכות נתונה אך ורק לבתי הדין הרבניים. אולם, ביתר ענייני הגירושין, ישנה סמכות מקבילה לשתי הערכאות. אמנם, סמכותו של בית הדין הרבני לדון בכל נושא תלויה בתנאים מסוימים והיא איננה אוטומטית, אך אם אלו מתקיימים הרי שהיא מוסמכת לדון.

במצב שבו לשתי הערכאות נתונה הסמכות, הערכאה שתדון בכל תביעת גירושין, היא זו אשר אליה הוגשה התביעה קודם. כלומר, אין כאן דיון מהותי איזה טריבונל הוא המתאים ביותר להכריע בסוגיה המשפטית, אלא מדובר בעניין טכני לחלוטין, מי מבני הזוג הקדים את האחר ופנה לאחת מן הערכאות.

מהי המשמעות של תופעה זו?
על פניו היה ניתן לחשוב כי מרוץ הסמכויות אינו עניין מהותי. לשתי הערכאות סמכות לדון בענייני הגירושין ועל כן, הראשונה שתוגש אליה התביעה, תהיה זו שתכריע בה. בפועל, לתופעה זו יש משמעות עצומה עבור בני הזוג והיא מעוררת קשיים רבים בהליכי גירושין. הסיבה לכך היא ההבדלים שבין שתי הערכאות.

בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי, בעוד שבית הדין הרבני פוסק על פי המשפט העברי, הוא הדין הדתי. מטבע הדברים, כאשר הפסיקה מתבססת על דין שונה, יהיו תוצאות משפטיות אחרות ואז, זהות הערכאה הופכת לקריטית. פירושו של דבר הוא כי תביעה אחת, בעלת אותן עובדות וטענות משפטיות, יכולה להסתיים בתוצאה אחת בבית הדין הרבני ובתוצאה אחרת לגמרי בבית המשפט לענייני משפחה.

מה בין מרוץ הסמכויות ובין בקשה ליישוב סכסוך
בשנת 2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה-2014 הקובע כי הליך גירושין ייפתח בבקשה ליישוב סכסוך. במסגרתה, בני הזוג לא יורשו להגיש תביעות לערכאות המשפטיות, אלא לאחר ניסיון גישור. בתחילה היה נדמה כי תחנת הביניים הזו תשים סוף למרוץ הסמכויות, אולם למעשה היא מהווה רק מעקף קל, מדוע?

אם הליך הגישור לא צלח ובני הזוג בוחרים בכל זאת לנהל את הליך הגירושין בערכאות, אזי, הראשון מביניהם שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, מקבל קדימות לבחור היכן הוא רוצה להגיש את תביעות הגירושין. לבן או בת הזוג יש 15 יום לקבל החלטה ורק אם לא פעלו במסגרת הזמן הזו, יוכל הצד השני לבחור את הערכאה המועדפת עליו ולהגיש אליה את התביעות השונות. לכן, בקשה ליישוב סכסוך לא פתרה את מרוץ הסמכויות. עם זאת ראוי לציין כי זוגות רבים מצליחים לגבש הסכם גירושין בעקבותיה ולהימנע מניהול הגירושין בערכאות.

לאיזו ערכאה עדיף לפנות?
מרוץ הסמכויות קובע כי הראשון בזמן המגיש תביעת גירושין לאחת הערכאות, מקנה לה בכך את הסמכות לדון באותו העניין. הבחירה לאיזו ערכאה לפנות יכולה להיות מורכבת מאוד והיא מוסיפה ללחץ בו נתון כל אחד מהצדדים, המבקש להקדים את הצד השני. בוודאי הנכם מכירים את המיתוס המוכר על פיו בית הדין הרבני הוא לטובת הגבר ועל כן עדיף לבן הזוג להגיש את תביעותיו שם, בעוד שהאישה, בת הזוג, צריכה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

על אף שיש אמת בבסיס הדברים, המציאות אינה פשוטה כל כך ובפועל, יכולים להיות מקרים בהם המצב המשפטי הוא בדיוק הפוך. אז, ייתכן כי האישה דווקא תרוויח מהגשת התביעה לבית הדין הרבני ואילו הבעל צפוי לקבל תוצאה טובה יותר אם יפנה לבית המשפט לענייני משפחה. כל מקרה חייב להיבחן לגופו וההחלטה היכן להגיש איזו תביעה, חייבת להתקבל בליווי עורך הדין אשר ייצג את בן או בת הזוג בהליך.