כנסת ישראל

עורך דין מומלץ

רשימת בעלי תפקידים ומחלקות בכנסת:

משכן הכנסת, קריית בן־גוריון, ירושלים, מיקוד 9195016

המבנה הארגוני של הכנסת

הכנסת היא בית הנבחרים של העם. 120 נבחרי ציבור, חברי הכנסת, החברים במפלגות שונות, מייצגי□ את כלל הציבור. תפקידיה העיקריים של הכנסת הם: חקיקה, פיקוח על פעולות הממשלה וקיום דיון בנושאים שעל סדר-היום הציבורי.

הכנסת כרשות מחוקקת היא בעלת הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים. כמו כן, הכנסת מפקחת על הממשלה באמצעות עבודת ועדות הכנסת, וכן נתונים לה תפקידים מעין-שיפוט״ם. במליאה ובוועדות הכנסת מתק״מים דיונים בעניין חקיקה, פיקוח על הממשלה ונושאים שעל סדר- היום הציבורי.

שנת 2020, נשוא דוח זה, הייתה שנה ייחודית מבחינת היקף הפעילות ואופי הפעילות בכנסת. בשנה זו התקיימה מערכות בחירות:

הכנסת ה-22 כיהנה מיום 3.10.2019 עד 16.03.2020

הכנסת ה-23 כיהנה מיום 16.03.2020 ועד 23.03.2021

מאפייניה ה״חוד״ם של שנה זו השפיעו על היקף הפעילות בכנסת ועל אופייה.

שדנזה סיקסט

חלק גדול מעבודת הכנסת מתנהל בוועדות הכנסת. הנושאים שנדרש בהם דיון מקצועי ומקיף מועברים לוועדות על פי תחומי עיסוקיהן. בכנסת 12 ועדות קבועות: ועדת הכנסת; ועדת הכספים; ועדת הכלכלה; ועדת החוץ והביטחון; ועדת הפנים והגנת הסביבה; ועדת החוקה, חוק ומשפט; ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות; ועדת החינוך, התרבות והספורט; ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הוועדה לענייני ביקורת המדינה; הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי; ועדת המדע והטכנולוגיה.

תפקידי הוועדות הקבועות: לדון בהצעות חוק שמליאת הכנסת מפנה אליהן לפי תחומי עיסוקיהן ולהכינן לשלוש קריאות במליאת הכנסת (הצעות חוק שהתקבלו בקריאה השלישית הופכות לחוקים של מדינת ישראל); ליזום חקיקה; לדון בנושאים שעלו בהצעות לסדר-היום במליאת הכנסת והועברו אליהן ובנושאים שהועברו לדיון מהיר בעקבות החלטה של יושב-ראש הכנסת והסגנים ולנסח המלצות בנושאים אלו; לדון בתקנות שהממשלה קבעה שנדרש אישורן בוועדה; לדון בפניות של אזרחים שהוגשו לכנסת או שהועברו אליהן מהממשלה ולנסח המלצות בעניינן ולדון בכל עניין אחר שהעבירה הכנסת לוועדה או שהוועדה החליטה לדון בו.

עבודת החקיקה בוועדות דורשת היוועצות כמשפטנים ובכלכלנים. עובדי הלשכה המשפטית של הכנסת מלווים את תהליך החקיקה מהשלב שבו חבר הכנסת מעלה רעיון להצעת חוק, דרך הדיונים

בנושא בוועדות הכנסת ועד להגשת הנוסח הסופי של הצעת החוק להצבעה במליאה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת נותן לוועדות הכנסת ולחברי הכנסת שירות׳ מחקר ומידע לצודך מילוי תפקידיהם בתחומי החקיקה, הפיקוח על הרשות המבצעת והדיון בנושאים שעל סדר-היום הציבורי. לדיונים המקצועיים של הוועדות מוזמנים גם מומחים, המציגים את עמדותיהם בנושאים הנדונים. לעיתים הוועדה מזמינה בעלי תפקידים רשמיים כדי שימסרו לה מידע על פעולותיהם. על פי החוק, הוועדות רשאיות לחייב שרים, ואף את באש הממשלה, להופיע בפניהן. זהו אמצעי הנתון בידי הכנסת לפיקוח על הממשלה.

ועדות מיוחדות, שפעולתן דומה לפעולת הוועדות הקבועות, מתמנות רק לתקופת כהונת הכנסת שמינתה אותן. במהלך 2020 כיהנו ועדות מיוחדות אלו: הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול; הוועדה המיוחדת לזכויות הילד; הוועדה לפניות הציבור; הוועדה המיוחדת לדיון בחוק יסוד : הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים); הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד; הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה; הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקובונה ולבחינת היערכות המדינה למגיפות ולרעידות אדמה; הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית.

ועדה נוספת היא ועדת האתיקה. בוועדת האתיקה נבדקות קובלנות נגד חבב׳ הכנסת בנושאים הקשובים בכללי האתיקה של הכנסת ובחריגות בהתנהגותם. ועדת האתיקה רשאית להטיל על חבר הכנסת סנקציות, כגון נזיפה, הרחקה מישיבות הכנסת, שלילת רשות דיבור במליאה או בוועדות ואיסור הגשת הצעות חוק והצעות לסדר-היום בשל הפרת כללי האתיקה של הכנסת. כמו כן, הוועדה רשאית לשלול מחבר הכנסת שכר ותשלומים אחבים בשל היעדרויות בבות מישיבות הכנסת בלא הצדקה סביבה. בוועדה חברים ארבעה חברי הכנסת בלבד, והם נבחרים על ידי יושב-ראש הכנסת, בהתחשב בגודלן היחסי של הסיעות בכנסת.

בסעיף 22 בחוק-יסוד: הכנסת נקבע כי לכנסת יש סמכות חוקתית למנות גם ועדות חקיוה סולמנטויות בנושאים שהכנסת רואה בהם חשיבות לאומית מיוחדת, או למנות את אחת מוועדותיה לשמש כוועדה כזאת. הכנסת קובעת את סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה פרלמנטרית, וחבריה ימונו לפי גודלן היחסי של הסיעות בכנסת. במהלך שנת 2020 לא פעלה ועדת חקירה פרלמנטבית.

הוועדות הקבועות

ועדת הכנסת

תחומי עיסוקה של הוועדה: בהתאם לסעיף 100 לתקנון הכנסת, הוועדה עוסקת בתקנון הכנסת ועניינים הנובעים ממנו; חסינות חברי הכנסת ובקשות לנטילתה; סדרי הבית; המלאות על הרכב הוועדות הקבועות והוועדות לעניינים מסוימים, ויושבי-הראש שלהן; תיחום ותיאום עבודות הוועדות; העברת בקשות המוגשות לכנסת מן האיבור ליושב-ראש הכנסת או לוועדות המתאימות; דיון בתלונות על חברי הכנסת; תשלומים לחברי הכנסת; דיון בבקשות ובעניינים שאינם נוגעים לשום ועדה א1 שלא נכללו בתפקידי ועדה.

בשנת 2020 קיימה ועדת הכנסת את הישיבות הבאות:

ועדת הכנסת:

בכנסת ה-22: קיימה הוועדה 4 ישיבות;

בכנסת ה-23 קיימה הוועדה 103 ישיבות והכינה 3 האעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

הוועדה המסדות (1.1.2020 עד 31.12.2020)

בכנסת ה-22: קיימה הוועדה 3 ישיבות;

בכנסת ה-23: קיימה הוועדה 38 ישיבות.

תהומי עיסוקה של הוועדה: תקציב המדינה; כל סוגי המיסים; מכס ובלו; מלוות; ענייני מטבע חוץ; בנקאות ושטרי כסף; הכנסות והוצאות המדינה.

בשנת 2020 קיימה ועדת הכספים 246 ישיבות והכינה 31 הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

ועדת הכלכלה

יועץ משפטי עו”ד אתי בנדלר / עו״ד איתי עצמון

תחומי עיסוקה של הוועדה: בהתאם לסעיף 100 לתקנון הכנסת, תחומי ענייניה של ועדת הכלכלה הם: מסחר ותעשייה אספקה וקיצוב; חקלאות ודיג; תחבורה על כל ענפיה; איגוד שיתופי; תכנון ותיאום כלכלי; פיתוח; זיכיונות המדינה !אפוטרופסות על הרכוש; רכוש הערבים הנעדרים; רכוש היהודים בארצות האויב; רכוש היהודים שאינם בחיים; עבודות ציבוריות; שיכון. לשם הדגמה, במהלך השנים, ובמסגרת חלק מהמושגים והמונחים הכלולים באמור לעיל, עסקת ועדת הכלכלה, בין היתר, באלו: תחבורה יבשתית (כולל בטיחות בדרכים, תחבורה ציבורית, רכבת ארצית ומקומית, מערכות הכבישים לרבות כבישי אגרה, ביטוח רכב מנועי וכן תחבורה ימית וסיס), תקשורת ובכלל זה שידור׳ רדיו וטלוויזיה, טלפוניה נייחת וניידת, דואר, צרכנות, הגבלים עסקיים, היבטים צרכניים ושירות ללקוח בענפי הביטוח הבנקאות, ובכלל זה עמלות ומתן אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, זכויות יוצרים, פיתוח הנגב והגליל, אנרגיה – חשמל, דלק, גז, משאבי טבע (כגון מכרות, ים מלח ועוד), התייעלות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת, תיירות, רשות מקרקע׳ ישראל, דיור ציבורי, מכר דירות, פיקדון על מכלי משקה וחוקי מחזור וטיפול סביבתי בעלי היבטים כלכליים.

בשנת 2020 קיימה ועדת הכלכלה 172 ישיבות והכינה 11 הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

תהומי עיסוקה של הוועדה: פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה.

בשנת 2020 קיימה ועדת החוץ והביטחון 146 ישיבות והכינה 3 הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

ועדת הפנים והעת הסביבה

מספרי טלפון 02-6408815, 02-6408813, 02-6408812, 02-6408817

תחומי עיסוקה של הוועדה: שלטון מקומי; בניין ערים; כניסה לישראל ומרש□ האוכלוסין; אזרחות; עיתונות ומודיעין; עדות; ארגון הדתות של יהודים ושל לא-יהודים; משטרה ובתי-הסוהר; איכות הסביבה.

בשנת 2020 קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה 139 ישיבות והכינה 8 הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

תהומי עיסוקה של הוועדה: חוקת המדינה; חוקי-יסוד; חוקים וסדרי משפט.

בשנת 2020 קיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט 174 ישיבות והכינה 28 הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

תחומי עיסוקה של הוועדה: עלייה; קליטה; הטיפול ביורדים; חינוך יהודי וציוני בגולה; מכלול הנושאים הקשורים בעניינים אלו והנמצאים בתחום טיפולו של המוסד, בתיאום בין ממשלת ישראל להסתדרות הציונית העולמית ובין ממשלת ישראל לסוכנות.

בשנת 2020 קיימה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 101 ישיבות והכינה הצעת חוק 1 שאושרה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

תחומי עיסוקה של הוועדה: חינוך; תרבות; מדע; אומנות; שידור; קולנוע; ספורט.

בשנת 2020 קיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט 145 ישיבות והכינה הצעת חוק 1 שאושרה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

– הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך קיימה 22 ישיבות.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

תחומי עיסוקה של הוועדה: עבודה; ביטחון סוציאלי, כולל מערכת הבטחת הכנסה; המוסד לביטוח לאומי; בריאות; סעד; שיקום; נכים ושיקומם לרבות נכי צה״ל ומשפחות נפגעי מלחמה וכן נפגעים אחרים; עבריינים צעירים; גמלאות ותגמולים; חוקת התשלומים לחיילים.

בשנת 2020 קיימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 144 ישיבות והכינה 10 הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

תהומי עיסוקה של הוועדה: דיון בדוחות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור; סמכויות על פי חוק מבקר המדינה וחוקים אחרים; מעמדם וסמכויותיהם של מבקרים פנימיים; הוועדה לענייני ביקורת המדינה רשאית להורות על מינוי ועדת חקירה ממלכתית בעקבות דיון בדוח המבקר.

בשנת 2020 קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה 135 ישיבות.

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדר■

תחומי עיסוקה של הוועדה: קידום מעמד האישה לקראת שוויון בייצוג, בחימך ובמעמד האישי, וכן למניעת אפליה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים; להקטנת פערים בכלכלה ובשוק העבודה ולמאבק באלימות כלפי נשים.

בשנת 2020 קיימה ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדר׳ 92 ישיבות והכינה 2 הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

תחומי עיסוקה של הוועדה: מדיניות מחקר ופיתוח אזרחי בישראל, טכנולוגיות מתקדמות, מחקר ופיתוח סביבתי, מחקר מדעי באקדמיה הישראלית למדעים, מחקר מדעי שלא במוסדות להשכלה גבוהה, מכוני מחקר, מדענים ראשיים של כלל משרדי הממשלה, מועצה לאומית למחקר ולפיתוח, קרנות מחקר, מידע ומחשוב; והכול – בתחום האזרחי שאינו ביטחוני.

בשנת 2020 קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה 34 ישיבות והכינה 3 הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

– ועדה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) – קיימה 2 ישיבות.

ועדות מיוחדות

הוועדה המיוחדת למאבק בנגע■ הסמים והאלכוהול

תהומי עיסוקה של הוועדה: שימוש בסמים וסמים מסוכנים, לרבות לצרכים רפואיים, עבירות סמים ועבירות המבוצעות בשל שימוש בסמים מסוכנים, סיפול בנרקומנים ונפגעים מסמים ושיקומם, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, מדיניות ציבורית, הסברתית וחינוכית למניעת השימוש בסמים ושימוש לרעה.

בשנת 2020 קיימה הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול 37 ישיבות.

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד

תחומי עיסוקה של הוועדה: הגנה על ילדים וקידום מעמד ילדים ובני נוער, במטרה לממש את זכויותיהם ברוח האמנה הבין־לאומית לזכויות הילד, לרבות מימוש העקרונות של טובת הילד, אי- אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים, וזכות של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם בעניינים הנוגעים להם.

בשנת 2020 קיימה הוועדה המיוחדת לזכויות הילד 62 ישיבות.

– הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה קיימה 23 ישיבות.

תחומי עיסוקה של הוועדה: מתן מענה שוטף לפניות האיבוד שמתקבלות בוועדה מאזרחים ומארגונים שונים וטיפול בהן; קיום קשר שוטף עם משרדי הממשלה ועם נאיבי פניות איבוד בגופים שונים, באמאעות הבטחת זכויותיהם וסמכויותיהם בנושא טיפול בפניות האיבור במוסדותיה; הסדרת נושא הטיפול בפניות האיבור במוסדות הממשלתיים והאיבור״ם לשם קביעת נורמות טיפול אחידות ככל האפשר בין כל הגופים שעוסקים בנושא; שמירה והגנה על מקבלי שירותים ציבוריים; יצירת שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה וגורמים שונים בניסיון להיטיב את השירות הניתן לאזרח; קיום דיונים בנושאים מגוונים הנוגעים למאוקות הפרט, הארכנים ומקבלי השירותים.

בשנת 2020 קיימה הוועדה המיוחדת לפניות הציבור 44 ישיבות.

ועדת האתיקה

תחומי עיסוקה של הוועדה: ועדת האתיקה פועלת מכוח סעיף 13ד לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי”א-1951. ועדת האתיקה מכהנת מאז הכנסת העשירית. בוועדה חברים ארבעה חברי הכנסת, שממנה יושב-ראש הכנסת בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת – שניים מסיעות הקואליאיה ושניים מסיעות האופוזיציה. יושב-ראש הכנסת גם ממנה את היושב- ראש של הוועדה מבין חבריה. יושב-ראש הכנסת רשאי למנות גם ממלאי מקום לחברי הוועדה, לתקופה או לנושא מסוים. הוועדה עוסקת באופן שוטף הן בהנחיה אתית של חברי כנסת ובמתן חוות דעת ותשובות לשאלות של חברי הכנסת בענייני אתיקה, והן בשיפוט של חברי הכנסת בשל הפרת כללי האתיקה ובשל הפרה של הוראות מסוימות בחוק שמהותן אתית, ובכלל זה עיסוק נוסף שלא כדין, היעדרות מעבר למכסה שנקבעה בחוק, ואי-הגשת האהרת הון.

הוועדה מאשרת נסיעות של חברי כנסת לחו״ל, שאינן במימון הכנסת או במימון עאמי, כגון נסיעות לאורך מתן הראאות והשתתפות בכנסים. כל פרטי הנסיעות הללו מתפרסמים באתר האינטרנט של

ועדת האתיקה. כללי האתיקה, שנקבעים על ידי ועדת הכנסת, מחייבי□ את חבר הכנסת לשמור על כבוד הכנסת ועל כבוד חבריה, לנהוג בדרך ההולמת את מעמדו ואת חובותיו כחבר כנסת, להימנע משימוש בלתי ראוי בחסיונותיו, ולהקדיש למילוי תפקידו את כל הזמן הדרוש לכך. לפי כללי האתיקה, חל איסור על חבר הכנסת לקבל הנאה חומרית בעבור מעשה שעשה במסגרת תפקידו או מתוקף מעמדו ועל ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הכנסת לבין עניינו האישי. לפי כללי האתיקה, כל אדם רשאי להגיש קובלנה נגד חבר כנסת, כך שחלק מהקובלנות מוגשות על ידי חברי הכנסת נגד עמיתיהם, וחלק מוגש1ת על ידי אזרחים וגופים שונים. במסגרת אחריותה כאמור, רשאית ועדת האתיקה להטיל על חבר הכנסת סנקציות שונות, כגון: הערה, אזהרה, נזיפה ונזיפה חמורה. כמו כן, רשאית ועדת האתיקה לקבוע סנקציות על פעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, כגון הרחקה מישיבות הכנסת ואיסור הגשת הצעות חוק והצעות לסדר-היום.

בשל היעדרויות ממושמת מישיבות הכנסת ללא הצדק סביר או עיסוק חבר הכנסת בעיסוק נוסף שלא כדין רשאית הוועדה לשלול מחבר הכנסת שכר ותשלומים. ועדת האתיקה אינה רשאית להגביל את זכות ההצבעה של חבר הכנסת. ועדת האתיקה מניחה על שולחן הכנסת את החלטותיה העקרוניות ואת ההחלטות להטיל סנקציות על חברי הכנסת, ומפרסמת אותן באתר האינטרנט של הוועדה.

בשנת 2020 : בכנסת ה-22 לא התקיימו ישיבות בוועדת האתיקה ובכנסת ה-23 קיימה ועדת האתיקה 18 ישיבות.

הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולועידות האדמה

תחומי עיסוקה של הוועדה: הפקת לקחים מהמשבר שנגרם בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש ובהיערכות המדינה להתמודדות עם התפשטות חוזרת של הנגיף; היערכות המדינה להתפרצות מגיפות; היערכות המדינה לרעידות אדמה.

בשנת 2020 הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות האדמה קיימה 94 ישיבות.

הוועדה המיוחדת לענייני ההברה הערבית

מספר טלפון

02-6408831

02-6753779

תהומי עיסוקה של הוועדה: 1. מיגור הפשיעה והאלימות בחברה | 2. פיתוח כלכלי בחברה | 3. חינוך, השכלה, רווחה ובריאות בחברה | 4. תכנון ובנייה בחברה | 5. נושאים כללים הקשורים לרשיות המקומיות בחברה 61. סוגיות הנגב בהקשר החברה

בשנת 2020 הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית קיימה 33 ישיבות.

הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרח■ ישראל

תחומי עיסוקה של הוועדה: פיקוח ומעקב אחר הפעולות הנדרשות לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע”ד-2014, ובכלל זה פיקוח ומעקב אחר התקדמות הקמת הקרן והפעולות שנעשות להקמת מוסדות הקרן ומינוי נושאי המשרה בה; פיקוח ומעקב אחר הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט ואפי ההכנסות בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23; פיקוח ומעקב אחר ניהול נכסי הקרן על ידי בנק ישראל.

בשנת 2020 קיימה הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל 14 ישיבות.

המחלקות והגופים בכנסת:
עיקרי הפעילות של יחידות מינהל הכנסת

לשם קיום ההתנהלות השוטפת של הכנסת פועל מנגנון המופקד על יצירת התנאים המתאימים לעבודתה ותומך בה. מנגנון זה עומד בחלקו לרשות הציבור ומספק מענה על פניותיו בתחומים שונים. להלן החטיבות והגופים במנגנון הכנסת, הסברים על עבודתם ופירוט האמצעים ליצירת קשר עם עובדי הכנסת המופקדים עליהם:

האגף לקשרים בינלאומיים

בשנת 2020 ביקרו בכנסת 13 משלחות רשמיות ממדינות זרות וגורמי חוץ, ובהן 8 משלחות של נשיאי מדינה ויושבי ראש פרלמנטים. בנוסף, קיימה היחידה פעילות מקוונת ענפה הכללה 67 מפגשים בילטרליים, פעילות בארגונים בינ״ל ואספות פרלמנטריות. בנוסף על כך יזמה החטיבה כנס מקוון לראשי נציגויות זרות בישראל וכנס מקוון לראשי קבוצות ידידות בין פרלמנטריות בהובלת יו״ר הכנסת. מטעם הכנסת יצאו לחו”ל 2 משלחות של יושב ראש הכנסת וחברי כנסת לביקורים רשמיים !לכנסים בינלאומיים.

אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני

אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני עוסק בניהול ההון האנוש׳ בכנסת, ובכלל זה מיון, גיוס והשמה של עובדים במשרות נדרשות, העשרה והדרכה מקצועית של עובדים וקידום רווחת העובדים במספר תחומים.

מבנה האגף:

לאגף כמה מדורים ותחומי פעילות: מדור בכיר מיון, גיוס והשמה; תחום פרט; תחום משאבי אנוש ומיצוי זכויות; תחום בכיר רווחה וממונה על השוויון המגדר׳; מדור בכיר הדרכה והשתלמויות; מדור בכיר פרישה וגמלאות; תחום בכיר בטיחות; תחום פעילות הספורט וחדר הכושר; מטה האגף ובו תחום הפיתוח הארגוני.

תפקיד■ האגף;

מטה האגף משמש גורם מוביל בקיום יחסי עבודה תקינים בכנסת, עוסק בבקרה ובפיקוח על קיו□ נוהלי הכנסת ומתכלל את כלל פעילות האגף. במטה האגף נכלל גם תחום הפיתוח הארגוני, שתפקידיו הם קיום בחינות ארגוניות ביחידות הכנסת; תכנון מבנים ארגוניים והגדרת משרות ותיאורי תפקיד; בדיקת נחיצות כוח אדם ביחידות והקצאת עובדים על פ׳ האורך; פיתוח מסלולי קידום במשרות השונות; פיקוח על החלת הסכמי העבודה, ההוראות והנהלים בכנסת; גיבוש והטמעה של צורות העסקה מתקדמות, ועוד.

מדור בכיר מיון, גיוס והשמה אחראי לאיתור ולגיוס כוח אדם לכנסת. הגיוס נעשה לאור העקרונות הבאים: התאמה מרבית, גיוון תעסוקת׳ ושקיפות. בהליך איוש המשרות בכנסת נכללים כמה שלבים: פרסום משרה פנויה; הגשת מועמדות; הליכי מיון מקדמיים – בדיקת עמידה בתנאי סף; מבחן מקצועי; אבחון תעסוקתי; ועדת בוחנים.

תחום פרט ממונה על תהליך הקליטה של העובדים שגויסו ובכלל זה טיפול בחוזי העסקה וקביעת תנאי העסקה על פ׳ הכללים והנהלים של הכנסת. תפקידים נוספים של תחום פרט: מעקב אחר ביצוע הערכות עובדים בתקופת הניסיון; טיפול במקרים של סיום העסקה (פיטורים, תום חוזה וכדומה).

תחום משאבי אנוש ומיצוי זכויות ממונה על ניהול מערכת נוכחות העובדים; תפקידים נוספים בתחום: מעקב אחר החזרי הוצאות ועבודה נוספת, שיוך עובדים להסכמי עבודה, טיפול במימוש זכויות הוריות וכדי.

תחום בכיר רווחה וממונה על השוויון המגדר׳ ממונה על “שום החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998. בתחומי אחריותו נכללים טיפול בתלונות בנושא הטרדה מינית והתנכלות לעובדים; ארגון וביצוע של פעילויות הדרכה בנושא הטרדה מינית; ארגון וביצוע פעילויות הדרכה להעצמת נשים ובכלל זה ארגון פעילות יום האישה לעובדות הכנסת, תמיכה וליווי אישי לעובדים ולגמלאים במצוקה, ארגון פעילויות רווחה: טקסי פרישה, קייטנת ילדי עובדים.

תחום בכיר בטיחות מייעץ לקצין הכנסת ולמנהלי היחידות השונות בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים החלים עליהם בענייני בטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים בכנסת וזאת בהתאם להוראות חוק ארגון הפיקוח על העבודה והתקנות מכוחו, בשינויים המחויבים בכנסת.

מדור בכיר הדרכה והשתלמויות נותן מענה מקצוע׳ על צורכי ההדרכה של מחלקות הכנסת. מלבד תפקיד מרכזי זה, למדור תפקידים נוספים: עידוד עובדי הכנסת לרכוש השכלה אקדמית; פיתוח מקצועי וטיפוח של שכבת הניהול הבכיר ושכבת ניהול הביניים בכנסת; פיתוח והטמעה של תרבות שירות בקרב עובדי הכנסת; תכנון וביצוע של פעולות העשרה לחיזוק הממשקים בין העובדים והגיבוש החברתי שלהם.

מדור בכיר פרישה וגמלאות המדור מטפל במיצוי זכויות של עובדים לפני פרישה ובגיבוש ויישום של תוכניות פרישה מרצון. כמו כן, מסייע לעובדים באופן אישי בהתמודדות עם מצבי משבר, באמצעות ליווי ותמיכה אישית, ומסייע במצוקות אישיות ומשפחתיות של העובד. ברמה הארגונית המדור מקיים פעילויות רווחה כלליות, כגון ימי עיון בנושא בריאות וימי עיון בנושא התנהלות כלכלית.

תחום פעילות הטפורט וחדר הכושר אחראי לארגון ולתפעול של קבוצות הספורט הייצוגיות של הכנסת בליגה למקומות עבודה, לארגון חוגי הספורט בכנסת ולהשתתפות מאורגנת יציגה של עובדי הכנסת באירוע׳ ספורט ארציים (מרתונים וכדומה). חדר הכושר של הכנסת פועל בכנסת משנת 1997, ומתאמנים בו יחדיו חברי הכנסת, עובדי הכנסת, יועצים פרלמנטריים, אנשי משמר הכנסת, גמלאי הכנסת ועובדי חוץ ממגוון יחידות. בחדר הכושר כ-50 מתקנים.

מחיא1ן הכנסת

בעקבות קבלת חוק מוזיאון הכנסת, התש”ע-2010 הוקמה בכנסת יחידה חדשה – מוזיאון הכנסת.

בהתאם להוראות החוק, פועל צוות המוזיאון לשחזור משכנה ההיסטורי של כנסת ישראל בבית פרומין ושימורו. לבית זה חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה, ובו יוקם,למען הציבור, מוזיאון לתולדות הכנסת ולפועלה, מרכז חינוכי לתלמידים וחיילים ותתקיים פעילות תרבותית ברוח ערכי הכנסת. במוזיאון תוצג בצורה אור-קולית התפתחות הפרלמנטריזם והדמוקרטיה הישראלית ויסופר סיפורו של בית פרומין כתבנית שממנה נוצקה הדמוקרטיה הישראלית. לצד זאת, יוצגו תפקידי הכנסת ותוסבר הרלוונטיות והחשיבות של הכנסת לח” כל אזרח. מליאת הכנסת, חדרי הוועדות ומזנון הכנסת ׳שוחזרו וישמשו חללים לתערוכת קבע, לתערוכות מתחלפות ולסדנאות לפעילות קבוצתית.

בשנה האחרונה, לצד המשך איסוף החומרים והבנייה הפיזית של המוזיאון, ניתן דגש לבניית המוזיאון במרחב הווירטואלי: הוקם דף פ״סבוק המשתף תכנים היסטוריים עם הקהל הרחב, נערכו ראיונות וידאו עם אנשי מפתח הקשורים להקמת הכנסת ולפעילותה בעשורים הראשונים להקמתה, נפתחו ערוצי יוטיוב בעברית, אנגלית, ערבית ורוסית והועלו בהם קטעי ראיונות היסטוריים. בנוסף שודרגו ועודכנו הדפים של המוזיאון באתר הכנסת.

היחידה לפניות ציב1ר

היחידה לפניות הציבור בכנסת משמשת ערוץ תקשורת בין הכנסת ובין הציבור הרחב. צוות היחידה מנהל ממשקי עבודה הן עם יחידות הכנסת והן עם גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה וברשויות הממשל, ומטפל במתן מענה לפונים ובניתוב הפניות לגורמים הרלוונטיים. היחידה הוקמה במטרה לחזק את הקשר בין האזרח לבין הכנסת והיא פועלת בכפיפות ישירה למנכ”ל הכנסת.

ליחידה לפניות הציבור בכנסת ניתן לפנות בכתב בלבד באמצעות אחד מהערוצים הבאים: טופס מקוון באתר הכנסת, פקס, דואר ישראל. בנוסף לפניות שמגיעות אליה במישרין, מטפלת היחידה בפניות שמגיעות אל לשכות יו”ר ומנכ״ל הכנסת ואל מינהל הכנסת על אגפיו השונים. טרם משבר הקורונה עסקו רוב הפניות המטופלות (כ-60%) בבקשות סיוע, מידע, יוזמות והצעות הקשורות
בענייני הכנסת. בשנת 2020 חל גידול משמעותי במספר הפניות (4601 לעומת 2415 בשנת 2019) וחלק משמעות׳ מהן (55%) עסק בבקשות סיוע מול משרדי ממשלה ורשויות הממשל השונות.

לצורך שיפור השירות וייעול התיעוד, הוטמעה ביחידה מערכת ייעודית לניהול פניות ציבור (CRM).

כאמור, בשנת 2020 תועדו במערכת 4601 פניות.

להלן פילוח הפניות שטופלו על ידי היחידה לפניות הציבור בשנת 2020:

פניות שהועברו למשרד■ הממשלה 2537 מתוך 4601

אוצר

עבודה, חותה ושירותים תברת״ם ראש הממשלה ביסות לאומי

שוויון תברת•

בטתון פנים

תקשורת

ועדת הבתירות המרכזית לכנסת בסתון

רשות האכיפה והגביה משפטים

בנק ישראל

yin

מבקר המדינה תרבות וספורט משרד האנרגיה עליה וקליטה נשיא המדינה הגנת הסביבה תיירות

דת

משרד משאב• המיס והשכלה גבוהה מועצה לצרכטת קורונה

הנהלת בת• המשפט חקלאות כלכלה

המשרד להשכלה גסהה מפלטת

רשות מקרקע■ ישראל

הלשכה המשפטית

הלשכה המשפטית מעניקה “עוץ משפטי שוטף ליושב-ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה, לחברי הכנסת, לכנסת ולוועדותיה בראש הלשכה המשפטית עומדת היועצת המשפטית לכנסת.

תפקידי היועץ המשפטי לכנסת קבועים בסעיף 17(ב) לחוק הכנסת, התשנ”ד-1994, שבו נקבע כלהלן:

“(ב) היועץ המשפטי לכנסת:

“עץ ליושב-ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בענייני חוק ומשפט הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם;

“עץ לכנסת ולוועדותיה בכל עניין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם;

“עץ לחברי הכנסת בכל עניין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה;

“צג את הכנסת בערכאות; ואולם רשאי הוא, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבקש כ׳ הכנסת תיוצג על ידי פרקליטות המדינה או לייפות את כוחו של עורך דין אחר לייצג את הכנסת;

ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין.”

היועצת המשפטית לכנסת עומדת בראש הלשכה המשפטית של הכנסת, שלה חמישה תחומי פעילות עיקריים:

״עוץ המשפטי לוועדות הכנסת – לכל ועדה קבועה בכנסת יועץ משפטי אשר אחראי לליווי הליך החקיקה בכל שלביו, ולצידו עוזרים משפטיים ומתמחים – הייעוץ המשפטי לוועדות כולל, בין השאר, “עוץ משפטי לוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת, הכנת הצעות חוק לקראת הנחתן על שולחן המליאה (ניסוח הצעות החוק, בחינת ההסדרים הקבועים בהן, בחינת השאלות המשפטיות אשר עשויות להתעורר בהן, בחינת היבטים חוקתיים וכיו״ב), הכנת חוות דעת בתחומיה של הוועדה וטיפול בפניות משפטיות הנוגעות לעבודת הוועדה והכנסת;

יחידת נוסח החוק – המטפלת בניסוחן של הצעות החוק ובפרסומן ברשומות;

ייצוג הכנסת בערכאות משפטיות – “צוג הכנסת בכל הערכאות המשפטיות ובכלל זה בפני בג״ץ, וכן התייצבות בהליכים משפטיים שבהם עולה שאלה משפטית הנוגעת לכנסת.

הייעוץ המשפטי למינהל הכנסת – “עוץ משפטי בענייני מינהל לבעלי התפקידים השונים במינהל בכנסת, בין היתר בתחומים האלה: מכרזים והתקשרויות, דיני עבודה, וכן היבטים מנהליים הקשורים לפעילותו של משמר הכנסת.

תחום מחקר משפטי – הכנת חוות דעת וסקירות משפטיות משוות עבור חברי הכנסת, היועצים המשפטיים והוועדות השונות. מסמכי התחום מתפרסמים ברובם באתר האינטרנט של הכנסת, והם עוסקים בנושאים רבים ושונים.

בנוסף, הלשכה המשפטית מופקדת על הקמתו, פיתוחו ותפעולו של מאגר החקיקה הלאומי. מחודש דצמבר 2014 מוצג במאגר מידע על חוקי מדינת ישראל. המאגר הורחב בסוף שנת 2016, ומאז נכללות בו כל הצעות החוק מהכנסת הראשונה ועד היום. המידע על הצעות חוק בהליכי חקיקה בכנסת הנוכחית מתעדכן בזמן אמת. כמו כן, הכנסת הקימה שירות ODATA, החושף את המידע הגולמי שבמאגר החקיקה הלאומי לשימושם של חוקרים ומפתחים. בעתיד תוצג במאגר גם חקיקת המשנה שהותקנה מכוח החוקים מהלך חשוב שצפוי להתחיל להתממש בשנה הקרובה הוא הכנת הנוסח המלא והעדכני של חוק׳ מדינת ישראל לצורך הצגתם באופן פומבי וחינמי במאגר החקיקה הלאומי.

מרכז המחקר והמידע

תפקידי המרכז: מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ״מ) מספק לחברי הכנסת, לוועדות הכנסת וליחידות הכנסת מחקרים, מסמכי רקע, סקירות משוות ונתונים בתחומי העבודה הפרלמנטרית של הכנסת. המרכז מספק מענה לבקשות מחברי הכנסת (מוועדות הכנסת ומכין מסמכים ומחקרים המהווים תשתית לצורך סיוע לחברי הכנסת לממש את שלושת תפקידיה של הכנסת: חקיקה, פיקוח על הרשות המבצעת והעלאת נושאים על סדר היום הציבורי.

במרכז עובדים מנהלת; סגנית מנהלת; ארבעה צוותים רב-תחומ״ם המחולקים לאשכולות נושאיים שונים בהתאם לתחומי עיסוקה של הכנסת ומחלקה לפיקוח תקציבי (שבה מנהל מחלקה וראש צוות כלכלי), המספקת מחקר כלכלי, פיקוח על הכנת תקציב המדינה וביצועו, סקירות כלכליות ואומדני עלות של הצעות חוק המונחות על שולחן הכנסת.

כמו כן, במרכז פועלים שלושה תחומי רוחב: 1. תחום מחקר בין־פרלמנטרי האחראי בין היתר על הקשר עם המרכז האירופי למחקר ולתיעוד פרלמנטרי, ה- European Center of Parliamentary 2 ;Research & Documentation – ECPRD. תחום שירות׳ מידע, האחראי על ניתוב הבקשות ומספק לחברי הכנסת מידע ונתונים ראשוניים על פי בקשתם; 3. תחום יזמות ופיתוח קשרי מחקר, לחיזוק הקשר בין המרכז וגופי מחקר אחרים באקדמיה ומחוצה לה.

את המרכז מלווה דובר מטעם מערך הדוברות של הכנסת.
רוב רוב□ של מסמכי מרכז המחקר והמידע מתפרסמים באתר האינטרנט של הכנסת, בקישור “מרכז המחקר המידע”.

התוצרים העיקריים של המרכז הם מחקרים וסקירות משוות, מסמכים כלכליים (סקירות כלכליות, אומדני עלות ומסמכי תקציב), שירותי מידע (מידע המוגש במהירות ושלא דורש עיבוד מיוחד), העברת חומר קיים וזמין, דפי מידע, מתן “עוץ בעל פה, מצגות בנושאים שונים ומענים לארגון ה-

.ECPRD

סיכום פעילות מרכז המחקר והמידע של הכנסת לשנת 2020

בשנת 2020 התקבלו 687 בקשות מידע מחברי הכנסת, ועדות הכנסת ויחידות הכנסת. המרכז נתן מענה ל-571 בקשות: כ-44% מהמענים ניתנו לחברי הכנסת, כ-48% ניתנו לוועדות הכנסת, וכ-8% ניתנו ליחידות הכנסת, ובכלל זאת פרסומים שהוכנו ביוזמת המרכז. המענה ניתן בכמה דרכים, ובהן כתיבת מסמכים חדשים מסוגים שונים (מסמכי רקע, מחקרים במגוון תחומים, מסמכי נתונים, דפי מידע מעוצבים, אומדני עלות, סקירות כלכליות, מסמכי תקציב, סקירות משוות ועוד), “עוץ בעל פה, אספקת חומרים מוכנים ומסמכי ממ״מ קודמים. במהלך השנה נכתבו במרכז כ-335 מחקרים ומסמכים.

בינואר 2021, מעל 100 בקשות מידע נמצאו בשלבי עבודה שונים.

מבין הנושאים בהם עסקו בקשות המידע, בלט בשנה זו נגיף הקורונה: כ-30% מבקשות המידע ומהמסמכים שפורסמו עסקו בנושאים הקשורים להתפרצות מגפת הקורונה והשלכותיה.

כמו כן השיב המרכז ל-112 בקשות מידע מפרלמנטים בעולם, רובן באמצעות ארגון □-ECPRD.

פעילויות מרכזיות נוספות

לצד ליבת העשייה בממ”מ, שהוצגה לעיל, התקיימו בממ”מ בשנת 2020 פעילויות רבות נוספות, בהן ניתן למנות:

הצגת מסמכים בדיוני ועדות הכנסת בנושאים הנכתבים במרכז המחקר והמידע.

כחלק מעבודת המרכז הושם דגש על למידה כיצד פרלמנטים אחרים מתמודדים עם משבר הקורונה ובאילו כלים נעשה שימוש כדי לאפשר את המשך פעילותם. מידע זה שימש הן את חברי הכנסת בעבודתם והן את הנהלת הכנסת בבואה לערוך סל כלים שיאפשר את המשך תפקוד הכנסת גם בתנאים המאתגרים של משבר הקורונה.

חיזוק קשרים בין לאומיים עם גופים מקבילים ומתן מענה לפניות מגופי מחקר פרלמנטריים דרך ארגון ^ECPRD, באמצעות שיתוף פעולה עם יחידות הכנסת הרלוונטיות. נציגי המרכז קיימו מפגשים עם מקביליהם ממחלקות המחקר של הפרלמנט האירופי ושל הפרלמנט האוסטרלי, כמו גם מה־ם0£6 ומגופי□ נוספים, לצורך למידה הדדית והצגת עבודת הממ״מ.

הפצת מידעון (ניוזלטר) לכלל חברי הכנסת, יחידות הכנסת שלהן ממשקי עבודה עם הממ״מ ואנשי קשר חיצוניים. מטרת המידעון לעדכן באופן שוטף על העשייה בממ״מ, ובפרט על המסמכים שנכתבו לאחרונה ומסמכים שעל סדר-היום הציבורי של הכנסת.

השתתפות בפורומים מקצועיים בכנסת ומחוצה לה.

הנגשת מידע לציבור. במהלך השנה נעשו מאמצים רבים להציג את עבודת הממ״מ בפורומים שונים, לשפר את הנראות של תוצרי המרכז ולפתח אותם כך שישרתו באופן מיטבי את מקבלי ההחלטות ואת הציבור. במהלך השנה הושם דגש מיוחד, בעזרת דוברות הכנסת,
על שיפור הסיקור של פרסומי המרכז בתקשורת ועל תיווך המידע לעיתונאים באופן מדויק ומייצג ככל האפשר.

כחלק מהנגשת המידע, הרצו עובדי המרכז בפני משלחות, מכוני מחקר ומבקרים, על פעילות הממ״מ ותרומתו לעבודת הפרלמנט. בשל ההגבלות על מפגשים והתקהלויות, הרצאות כאלו התקיימו השנה באופן מקוון.

פיתוח תוצרים חדשים – “במבט ראשון”. מסמך בן שני עמודים המשמש להנגשת מידע באופן ידידותי לקורא בעקבות מסמך ארוך ומעמיק יותר, או כאמצעי להציג נושא חדש בשלבי התפתחות, שצפויות לו השלכות על המדיניות ועל הציבור, וטרם נכתב עליו מסמך מקיף; דוח מיוחד. המקיף נושא מורכב מסוגיות רבות, וכל פרק בו ממוקד בנושא מסוים ועשוי לעמוד כמסמך בפני עצמו.

במהלך השנה פורסמו דפי מידע ומסמכים מעוצבים במגוון תחומים כגון בחירות, הבדואים בנגב ונשים בכנסת. דפי המידע כוללים עיצובים גרפיים ואינפוגרפ״ם, בין היתר כדי לשפר את הנגשת המידע הכלול בהם.

במסגרת שיתוף פעולה עם משרד החינוך, הכינו חוקרי המרכז מגוון שיעורים מוקלטים הממחישים סוגיות בנוגע למדיניות מבוססת נתונים ואתגרים הנלווים לעבודתם, ששולבו במערכת הלימודים במגמה התיכונית בנושא מידע ונתונים.

בזמן פגרת הבחירות לכנסת ה-23 הוכנו במרכז מסמכים ודפי מידע לקראת הבחירות, ונעשתה עבודת הכנה כדי לסייע לחברי הכנסת החדשים בכניסה לתפקידם ובהכרת הנושאים העומדים על סדר היום הפרלמנטרי. עבודה זו כללה הכנת מסמכי מבוא, עדכון אוגדני מידע ומונחונים לוועדת הכנסת ועוד. עם כינון הכנסת, השתתפו מנהלת הממ״מ וראשי צוותים במרכז בימי עיון והדרכות לחברי הכנסת החדשים.

השתתפות חוקרי הממ”מ בימי עיון ובכנסים מקצועיים בארץ ובחו״ל.

תרגום ופרסום בשפות שונות: הרחבת היצע המסמכים הזמין בשפה האנגלית באתר האינטרנט.

יצירת קשר ומיסוד שיתופי פעולה בין המרכז לגופים בשירות הציבור׳, גופי מחקר באקדמיה ומחוצה לה וארגוני מגזר שלישי.

עיס1ק בנושא חדשנות בפרלמנטים: במהלך השנה המשיכה העבודה בכנסת לקדם פורום משותף לחדשנות במסגרת הארגון הבין־פרלמנטרי (IPU), בנושא “שקיפות – הדור הבא”. במסגרת עבודה זו, אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות בממ״מ, השתתפה במפגשי הצוות העוסק בנושא, בראשות מנהל חטיבת המידע מר שמוליק חזקיה, בשיחות עם גורמי מקצוע רלוונטיים ב־טקו ובתהליך החשיבה הנלווה. בנוסף, מסמכי ממ״מ הנוגעים בנושא היוו בסיס ידע לעבודת הצוות, ואחד מהם אף תורגם לאנגלית כדי לשמש את ה-11ק1.

ריכוז תוכנית ההתמחות של סטודנטים בלשכות חברי הכנסת ויחידות הכנסת. בשל מגפת הקורונה, תוכנית ההתמחות התקיימה מרחוק, כדי לאפשר לסטודנטים להשתתף בה בלי להגיע למשכן. עם היציאה לפגרת בחירות הופסקה תוכנית ההתמחות בלשכות חברי הכנסת.

ארכיון

* פנייה לארכיון בטלפון ובדואר אלקטרוני אפשרית בכל ימי פעילות הכנסת, אי-ה,; קבלת קהל בארכיון בתיאום מראש בלבד.

ארכיון הכנסת משמש הן ארכיון מינהל׳ והן ארכיון היסטורי. תפקידו העיקרי הוא לתעד ולשמר את כל המסמכים הנוצרים בארגון, להעריכם ולקבוע נהלים לשמירת החומר הדרוש לעבודה הפרלמנטרית השוטפת ולצרכים מחקריים ומשפטיים; הארכיון המינהל׳ משרת את כל מחלקות הכנסת, ועיקר פעילותו הוא תיעוד ושימור של המסמכים השוטפים ושל נוהלי העבודה של הארגון. בארכיון ההיסטורי נערך תיעוד ושימור של כל המסמכים הפרלמנטריים, לרבות פרסומים, תצלומים ותעודות מיוחדות;

הצוות המקצוע׳ של ארכיון הכנסת מארגן את המסמכים השוטפים של הכנסת, מעריך אותם וקובע תקופות שמירה וחשיפה, על פי חוק הארכיונים, התשט”ו-1955, ותקנות הארכיונים. בארכיון נקבעים נהלים לשמירת המידע הארגוני, וניתנת הדרכה ליחידות הכנסת בדבר ניהול הרשומות הפיזיות !האלקטרוניות.

הארכיון נמצא בתהליך של מעבר לארכיון דיגיטלי, ולצורך כך, בעשור האחרון מוביל פרויקט ו­ב­שנת׳ ורחב היקף של דיגיטציה של חומר פרלמנטרי למען הנגשתו לציבור. כמו כן, נעשות גם פעולות של הסבה וטיוב נתונים במאגרי הנתונים ההיסטוריים של הכנסת. עד עתה נסרקו ופוענחו פיענוח אופטי (OCR) עשרות אלפי מסמכים, חלק גדול מהם מונגש כבר לציבור באמצעות אתר האינטרנט של הכנסת.

בין החומרים שנסרקו:

פרוטוקולים של מליאת הכנסת מאז שנת 1948

פרוטוקולים של ועדות הכנסת מאז שנת 1948

פרוטוקולים חסויים של ועדת חוץ וביטחון מאז מועצת המדינה הזמנית – החומרים כעת בתהליך של חשיפה, על פ׳ כללי חוק הארכיונים ויעלו לאתר הכנסת בהדרגה.

הצעות החוק לקריאה ראשונה מאז שנת 1949

חוקים שהתקבלו (רשומות) מאז שנת 1949

פקודות מועצת המדינה הזמנית, 1948

פקודות מנדטוריות מאז 1936

ספרי חוקי תקציב 1953-2000

אוסף של כ- 50,000 תצלומים מהקמת המדינה ועד הכנסת השש-עשר

אוסף של כ – 3,000 פרסומים של הכנסת ופרסומים ממשלתיים שהוגשו לכנסת מכל התקופות,

עזבונות של יושבי ראש הכנסת לשעבר ועובדי כנסת לשעבר

בכל יום מתקבלות בארכיון עשרות בקשות לאיתור מידע, כגון מסמכים הקשורים לתהליך החקיקה, פרוטוקולים של מליאת הכנסת וועדות הכנסת, תצלומים, מידע רוחבי על חברי כנסת או נושאים שנידונים במשכן ועוד. חוקרים רבים מתעניינים בפעילות של חברי הכנסת ובסטטיסטיקות על הצעות לסדר־היום, שאילתות ודיונים יזומים שמטרתם חקר הרשות המחוקקת והדמוקרטיה הישראלית. לארכיון פונים בעיקר חברי כנסת ועוזרים פרלמנטריים, עובדי כנסת מכלל המחלקות, חוקרים וסטודנטים בתחום המשפטי והמדיני, משפטנים ממגזרים שונים, אמצעי התקשורת, גופים ציבוריים ופרטיים, אנשי עסקים, מוזמני ועדות ועוד.

בשנת 2020 התקבלו בארכיון כ-1300 פניות ציבור באמצעות דואר אלקטרוני או בטלפון, רובן טופלו באופן מיידי באמצעות שליחת קבצים סרוקים בדואר אלקטרוני. 31% מהפניות התקבלו מגורמים מהאקדמיה, סטודנטים, מרצים וחוקרים; 31% הגיעו מתוך הכנסת עצמה, עוזרים פרלמנטריים, חברי הכנסת ועובדי הכנסת, -11% התקבלו משרדי ממשלה 10%-1 מעורכי דין וממשפטנים המבקשים לברר את רוח המחוקק בכל חוק וחוק. שאר הפניות התקבלו מאמצעי התקשורת ומהציבור הרחב. כ-20% מכלל הפניות עוסקות באוסף התצלומים, שמאז סריקתו מבוקש מאוד בייחוד על ידי גורמים פנימיים: מרכז המבקרים, אתר האינטרנט של הכנסת ומוזיאון הכנסת. חלק מהפונים מוזמנים לביקור בארכיון כדי לעיין בתיקים בעותק קשיח שטרם נסרקו או לערוך חיפושים מורכבים, שמצריכים שעות רבות של חיפוש במערכות הפנימיות של הכנסת.

ספריית הכנסת

מנהלת הספרייה גבי גילה אלדר

בכנסת פועלת ספרייה פרלמנטרית גדולה, העומדת לרשותם של חברי הכנסת, של מחלקות הכנסת ושל הציבור הרחב. ספריית הכנסת הוקמה בשנת 1950. היא הוגדרה על פ׳ חוק פקודת העיתונות משנת 1953 כספר״ת הפקדה, וחוק זה למעשה היה הבסיס לבניית אוספי הספרייה.

הספרייה משרתת את כל באי הבית, ובהם חברי הכנסת ועוזריהם, עובדי הכנסת, עיתונאים פרלמנטריים וכן כל היחידות והגופים התומכים בעבודת הכנסת: מרכז המחקר והמידע, הלשכה המשפטית שבחזקתה ספרייה משפטית נפרדת גדולה, ארכיון הכנסת, ועדות הכנסת ויחידות נוספות בכנסת. כמו כן, ספריית הכנסת פתוחה בפני הציבור הרחב והיא מאפשרת גם למעונ״נים שאינם אנשי הבית לעיין בכל החומרים המצויים בספרייה, לרבות בחומרים הקשורים לפעילות הכנסת וועדותיה, ובארכיון העיתונות הגדול שברשותה.

באוסף הספרייה ספרים וכתבי עת מקצועיים במגוון נושאים, בדגש על צורכי העבודה הפרלמנטרית. בין מדורי האוסף נכללים נושאי חוק ומשפט ישראלי, פרלמנטריזם בדגש על הכנסת, מדיניות וממשל
בארץ ובעולם, יהדות וארון הספרים היהודי, היסטוריה יהודית וישראלית, כלכלה, חברה וחינוך בארץ ובעולם, אסלאם ונאה ת וכן אוסף גדול מאד של ספרות יפה עברית ומתורגמת.

בספריית הכנסת יש גם אוסף של כ-1,800 כתבים וספרים שנכתבו על ידי חברי הכנסת לדורותיהם ושל ספרים שנכתבו על אודות חברי הכנסת ועל פועלם. זהו אוסף יחיד מסוגו בעולם והוא מוצג על מדפים פתוחים בספריית הכנסת.

במחסני הספרייה נמצא ארכיון גדול של עיתונות ישראלית. בארכיון כל גיליונות העיתונים היומיים של העיתונים הגדולים שיצאו בארץ מאז שנותיה הראשונות של המדינה, חלקם עוד לפני הקמתה, ואפשר לעיין בהם או גם לסרוק אותם.

רוב הספרים וכתבי העת אינם מוצגים על מדף פת1ח והם מאוחסנים במחסני הספרייה. בספרייה מתאפשרת השאלה של ספרים וכתבים לחברי הכנסת ולעוזריהם !לעובדי הכנסת. לרשות חברי הכנסת ושאר המשתמשים בספרייה כמו גם הציבור הכללי עומד אולם קריאה המשמש לעבודה ולעיון בעיתונים היומיים. כמו כן, מותקנת בשטח הספרייה רשת אלחוטית, המאפשרת עבודה בחיבור לאינטרנט ללא צורך בחיבור לרשת הכנסת.

מערכת דברי הכנסת

מנהלת המחלקה גבי דקלה אברבנאל

מערכת דברי הכנסת, הפועלת בחטיבת המידע, עוסקת בעריכה של ישיבות מליאת הכנסת מכוח הוראות תקנון הכנסת. לאחר רישום פרוטוקול׳ הישיבה במחלקת הפרוטוקולים מתקבל החומר במערכת דברי הכנסת לעריכה, מפתוח פרסום והבאה לדפוס.

ישיבות המליאה הערוכות מתפרסמות בפורטל הכנסת ובאתר הכנסת ואף מופצות בחוברות דברי הכנסת, בצירוף נספחות – המסמכים הנדונים בכל ישיבת מליאה ואלו המונחים על שולחן הכנסת במהלכה.

עובדי מערכת דברי הכנסת עורכים וממפתחים מסמכים נוספים שמפיקים יחידות וגופים בכנסת: ועדות הכנסת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המחלקה המשפטית, אתר האינטרנט ויחידות המינהל בכנסת; העורכים אחראים לעריכת החומרים האמורים ולבקרה על תקינותם הלשונית, ומסייעים במתן תשובות על שאלות ועל פניות בענייני לשון. המתפתחים מופקדים על מתן מילות מפתח למסמכים והזנת המידע במערכת הרלוונטית.

אגף טקסים ואירועים

מספר טלפון     02-6753441

פקס     02-6496121

דואר אלקטרוני eruimd@knesset.gov.il

מנהלת האגף    גב’ליאת שמעוני קוניצקי

תפקידי האגף: האגף עוסק בתיאום, ארגון, ניהול ועריכה של טקסים, אירועים, תערוכות, תצוגות וארוחות במשכן הכנסת. במסגרת זו האגף מטפל באירוח אישי מדינה מחו״ל בדרג של ראשי מדינות, ראשי ממשלות, יושבי-ראש פרלמנטים, ראשי ארגונים רב-לאומ״ם (מזכ”ל האו״ם, נשיא האיגוד הבין־פרלמנטרי IPU, נשיא הפא״ר ואחרים) ומשלחות פרלמנטריות, אורחי המדינה או הכנסת. האגף אחראי גם לעריכת הלוויות ממלכתיות (חבצלת) לראשי המדינה (מעבר קהל על פני הארון וטקס אשכבה).

האירועים נערכים בתיאום עם גופי ממשל ומוסדות לאומיים, לפי העניין, כגון בית הנשיא, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד החוץ, משטרת ישראל, צה״ל ויד ושם, ועם מחלקות הכנסת כגון לשכת יושב-ראש הכנסת, לשכת המנכ״ל, מזכירות הכנסת, משמר הכנסת, חטיבת התפעול, החטיבה לקשרים בין לאומיים, חטיבת המידע, אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני, אגף טכנולוגיה ומחשוב, דוברות הכנסת, יחידת הסדרנים ומרכז המבקרים.

האגף אחראי לתיאום ההשתתפות של יושב-ראש הכנסת או נציג מטעמו (ממלא מקום, סגן או חבר הכנסת) בטקסים ואירועים ממלכתיים וציבוריים מחוץ לשטח חסינות הכנסת. נושאי האירועים משקפים במידה רבה את הנושאים והבעיות שעל סדר-היום הציבורי. המפגש הבלתי-אמצעי של הציבור שמשתתף באירועים בכנסת עם נבחריו משפיע על תדמית הכנסת בעיני הציבור.

באירועים משתתפים נציגים מכל הגילים ומכל שכבות האוכלוסייה: ילדי גנים, תלמידים, חיילים, עולים, אזרחים, תיירים, סגל א’ של המדינה ועוד, מהאזרח הפשוט ועד לאזרח מספר אחת במדינה, הנשיא. כמו כן, באגף קיים מערך תיאום אשר מרכז בתוכו ומטפל בכל הבקשות לקיום אירועים, מפגשים בנושא מסוים וישיבות שדולה מטעם חברי הכנסת. מערך התיאום מעניק שירות לחברי הכנסת ומסייע להוצאה אל הפועל של המפגשים בנושא מסוים וישיבות השדולה (שיריון האולמות, הליך כניסת המוזמנים, אישור ההזמנות וכלל החומרים לתצוגה, תיאום מול גורמי הכנסת השונים וליווי הפעילות).

נתונים על פעילות האגף בשנת 2020

בשנת 2020 התקיימו 58 טקסים, אירועים ומפגשים בנושא מסוים בטיפול האגף:

29 אירועים של גורמי פנים התקיימו בתוך משכן הכנסת;

29 אירועים וטקסים ממלכתיים וציבוריים בהשתתפות יושב-ראש הכנסת או נציג מטעמו התקיימו מחוץ לשטח חסינות הכנסת (ברחבי המדינה).

בשנת 2020 התקיימו 44 ישיבות שדולה.

בתק1פת הקן סנה האירועים, המפגשים 1ישיב1ת השד1לה מטעם חברי הכנסת התקיימן באמצע1ת הזום.

מרכז המבקרים

מספר טלפון     02-6753398

פקס     02-6496589

דואר אלקטרוני mevakrim(aknesset.gov.il ;tours@knesset.gov.il

מנהל המרכז     מנכ”ל הכנסת מר          סמי בקלש (מחודש יוני 2020)

מרכז המבקרים של הכנסת מאפשר למבקרים להכיר מקרוב את העשייה הציבורית היום-יומית בכנסת, המשפיעה על ח” כל אזרח במדינת ישראל. באמצעות פעילותו המרכז מחזק ערכים דמוקרטיים כגון שקיפות ושיתוף הציבור. מערך הפעילויות של מרכז המבקרים כולל כ-30 סיורים ופעילויות תוכן מגוונים. הסיורים מועברים בשמונה שפות: עברית, אנגלית, ערבית, רוסית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואמהרית. נוסף על הפעילויות במשכן מרכז המבקרים מפעיל תוכנית ייחודית: “מתחברים לכנסת”. במסגרת זו מדריכים של הכנסת מגיעים אל מוסדות חינוך ומעבירים בהם פעילות חווייתית על עבודת הכנסת. התוכנית מחזקת את הקשר בין הכנסת לפריפריה ומאפשרת גם למי שמרוחקים מהכנסת גיאוגרפית ולמי שמתקשים להגיע אליה ללמוד על עבודת הכנסת.

לפני התפרצות נגיף הקורונה מרכז המבקרים של הכנסת אירח כ-ססס,200 מבקרים בשנה.

נוכח התפשטות נגיף הקורונה בישראל נדרש מרכז המבקרים של הכנסת – בדומה למרכזי מבקרים ומוזיאונים אחרים – להתאים את פעילותו ולפתח מגוון פעילויות מקוונות לתיאור עבודת הכנסת והערכים שהיא מקדמת.

בפעילות המקוונת שעורך מרכז המבקרים יש כמה פרויקטים מרכזיים: א. מגוון סיורים מקוונים בהדרכת מדריכי מרכז המבקרים, המועברים בשידור ישיר באמצעות תוכנת שיחה מרחוק. הסיורים מוצעים במגוון שפות; ב. סיור וירטואלי קול׳ 360 מוצע בדף האינטרנט של מרכז המבקרים בשפות עברית, ערבית ואנגלית; ג. יחידות תוכך סרטונים ומשחקים מוצעות בדף האינטרנט של מרכז המבקרים בשפות עברית, ערבית ואנגלית.

סיווים מקוונים:

הסיורים המקוונים נערכים ב”שידור חי” באמצעות שני מדריכים ממרכז המבקרים, המלווים את המשתתפים בסיורם הווירטואלי אל נבכי הכנסת: טרקלין שאגאל, אולם המליאה, חדרי ועדות הכנסת ואפילו אל מקומות אחרים, שאי-אפשר להגיע אליהם בעת ביקור פיזי במשכן. הסיורים מיועדים לקהל הרחב ולמערכת החינוך והם עשירים בסרטונים, בתמונות, בהמחשות ובמשחקים, על פי הסיור המסוים שנבחר ועל פ׳ מאפייני הקבוצה. מכיוון שהכנסת שואפת להיות בית פתוח לכולם, מדור התוכן של מרכז המבקרים ממשיך לפתח סיורים מקוונים לקהלים נוספים.

סיורים מקוונים המוצעים לקהל הוחב:

סיור “הכנסת, נעים להכיר” הוא סיור מקוון בהדרכת מדריכי מרכז המבקרים, הנערך בשידור ישיר באמצעות תוכנת זום, בעברית, בערבית ובאנגלית. הסיור ממוקד בהיכרות עם הכנסת ועם תפקידיה בתור הרשות המחוקקת – אחת משלוש רשויות השלטון – עם מבנה משכן הכנסת, עם עבודת חברי הכנסת ועם יצירות אומנות בולטות המוצגות במשכן.

סיור “רבות” ההיסטוריה חוזרת” הוא סיור מקוון בהדרכת מדריכי מרכז המבקרים, הנערך בשידור ישיר באמצעות תוכנת זום, בעברית ובאנגלית. הסיור ממוקד בסיפורים היסטוריים; באבות המייסדים שעיצבו את פני הכנסת; באישים, בביקורים מיוחדים ובפרשות ואירועים, שהשפיעו על החברה הישראלית ועל המדינה.

סיור “מילים מן הדוכן” הוא סיור מקוון, הנערך בהדרכת מדריכי מרכז המבקרים בשידור ישיר באמצעות תוכנת זום, בעברית. הסיור ממוקד בהיכרות עם הכנסת ועם תפקידיה ומושם בו דגש על השפה העברית: כיצד נולדו מילים עבריות מרכזיות בתחום עבודת הכנסת; היכרות עם העברית הנשמעת בדיוני המליאה והתוודעות למונחים פרלמנטריים חדשים וישנים.

סיור אומנות הוא סיור שעודו בשלבי פיתוח. הוא יעסוק בארכיטקטורה וביצירות האומנות המוצגות במשכן הכנסת.

סיורים מקוונים למערכת החינור:

סיור יסודי – המשימה: הכנסת הוא סיור מקוון בהדרכת מדריכי מרכז המבקרים, הנערך בשידור ישיר באמצעות תוכנת זום לתלמידי בית הספר היסודי. הוא כולל היכרות עם הכנסת ועם תפקידי חברי הכנסת באמצעות “חדר בריחה” מקוון ובו מגוון משימות וחידות. אורך הסיור כ-45 דקות והוא מועבר בעברית ובערבית.

סיור “מחוברים לכנסת” הוא סיור מקוון בהדרכת מדריכי מרכז המבקרים, הנערך בשידור ישיר באמצעות תוכנת זום, בעברית ובערבית, ומותאם לתלמידי תיכון. הסיור כולל היכרות עם הכנסת ועם תפקידיה ומעמיק בדילמות שעימן מתמודדים חברי הכנסת במסגרת תפקידם. הסיור מועבר באמצעות מגוון מתודות הדרכה, ובכלל זה סקרים, חלוקה לחדרים ולמשימות וסרטונים.

יחידת תוכן בנושא מגילת העצמאות היא יחידה מקוונת בהדרכת מדריכי מרכז המבקרים, המועברת בשידור ישיר באמצעות תוכנת זום, ומותאמת לתלמידי תיכון. מדובר ביחידת העמקה במגילת העצמאות, באישים החתומים עליה, במיקומה של המגילה, בערכיה ובהשפעתה על החקיקה בישראל.

סיור חינוך מיוחד – הכנסת: נקודת מפגש הוא סיור מקוון בהדרכת מדריכי מרכז המבקרים, הנערך בשיד1ר ישיר באמצעות תוכנת זום, ומותאם לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. זהו סיור חווייתי, עשיר במשחקים ובהפעלות המותאמות לקהל היעד, שמתמקד בהיכרות עם משכן הכנסת ועם עבודת חברי הכנסת. את הסיור מדריכות מורות לחינוך מיוחד. הסיור מוצע בשני מסלולי תוכן, המותאמים למשתתפים : תלמידים מכיתה ה’ ומעלה ומבוגרים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ברמה קלה, אוטיזם בתפקוד בינוני-גבוה, מנת משכל גבולית, לקות למידה רב-בע״תית, נכות חושית, נכות פיזית, תפקוד שכלי גבול׳ וקשיים רגש״ם־נפש״ם

סיור חטיבת הביניים הוא סיור שעודו בשלבי פיתוח שיעסוק בכנסת כתמונת ראי של החברה הישראלית ובהעמקה בדרכים שבהן עקרון הייצוגיות בא לידי ביטוי בכנסת.

סיור וירטואלי קול■ 360

• סיור 360 הוא סיור ויבטואל׳ קול׳ בבחב׳ הכנסת המועבר בעבבית, בעבבית ובאנגלית. בסיור משולבים צילומי רחפן וצילומים ב-360 מעלות של 12 תחנות הדרכה. בין היתר אפשר לבקר באמצעותו בקומת חבב׳ הכנסת, במליאה, בחדב הממשלה ובמקומות נוספים, ואף בכמה מקומות שלא בכל סיור אפשר להגיע אליהם. כל משתתף יכול לבחוב את מסלול הסיוב שלו. הסיוב זמין לכולם בדף האינטרנט של מרכז המבקבים.

דף אינטרנט חדש למרכז המבקרים:

דף האינטרנט החדש של מבכז המבקבים בחודש דצמבב 2020 הושק. בדף זה אפשר למצוא יחידות תוכן, סרטונים ומשחקים.

הפקת סרטונים:

מבכז המבקבים של הכנסת מפיק שבעה סרטונים על עבודת הכנסת, והם ישולבו בפעילויות המגוונות המוצעות במבכז.

מוקד ההזמנות של מוכז המבקרים

בד בבד עם פיתוחם של הסיורים המקוונים נדרשו התאמות טכנולוגיות במוקד ההזמנות כדי שיהיה אפשב לתאם את הסיובים המקוונים במעבכת הקיימת. לצובך כך בשנת 2020 נעבך אפיון מעבכתי, אשב הסתיים בפבבואב 2021. מטבת האפיון היא לייצב שינויים במערכת CRM הפועלת, שינויים אשר יתאימו לפעילו הסיורים המקוונים, ובכלל זה הודעה אוטומטית בדואר אלקטבוני ביום שלפני הסיוב, שבו ״מסרו קישור לזום, מספר הפגישה וסיסמה לכניסה. נוסף על כך, מחודש יוני 2020 החל מוקד ההזמנות של מבכז המבקבים לעבוד באמצעות דף יומי מקוון, אשב נשלח אוטומטית לכלל המחלקות הרלוונטיות בכנסת.

כאמוב, הסיובים שנקבעו החל מחודש מרץ 2020 התבטלו בשל התפשטות נגיף הקורונה, ומרכז המבקבים שקד על הקמת מעבך סיובים מקוון. בחודשים ינואב- מרץ 2020 מספב המבקבים במבכז המבקבים של הכנסת היה 26,997. בגבף מס’ 1 שלהלן מוצגת התפלגות המבקרים לפי סוג סיור. כמו כן, בתקופה האמובה התקבלו 5,600 הודעות בדואר אלקטרוני לתיבת מוקד ההזמנות.

אתר האינטרנט

מספר טלפון     02-6753489

פקס

דואר אלקטרוני feedback@knesset.gov.il

מנהלת האתר   גבי רחל מלול

אתר האינטרנט של הכנסת הושק בשנת 1996 ונועד להציג לציבור הרחב את פעילות הכנסת. יש בו מידע רב על עבודת הכנסת, והוא מתעדכן ברציפות ובזמן אמת. כמו כן, מוצג בו מידע היסטורי על הכנסת, על הציונות ועל מדינת ישראל. במדורים של אתר האינטרנט אפשר לבצע חיפוש מידע ואחזור מידע.

באתר מידע בנושאים האלה:

דיווח שוטף על עבודת הכנסת ועל המתרחש בה: דיווחים יומיים ממליאת הכנסת ומוועדות הכנסת, הודעות לעיתונות בנושאים הקשורים לעבודת הכנסת ודיווחים ברשתות החברתיות שהכנסת מיוצגת בהן: פ״סבוק, טוויטר, ׳וטיוב ואינסטגרם.

חברי הכנסת: קורות חיים של חברי הכנסת, הצגת עבודתם הפרלמנטרית, אמצעי התקשרות עימם, קישורים לרשתות החברתיות שבהן הם פועלים, מידע על זכויותיהם וחובותיהם, פירוט הוצאותיהם מהתקציב, קשר עם הציבור, מידע על משלחות חברי הכנסת לחוץ לארץ ומידע על השדולות של חברי הכנסת.

מליאת הכנסת ועבודתה: מידע על עבודת המליאה; דברי הכנסת – קובצי דיוני הכנסת במליאתה מאז כינון הכנסת ועד היום, בקובצי טקסט בלבד או גם בקבצים מסונכרנים עם קטעי הווידאו של הישיבות; חיפוש מילולי בקבצים אלו; פרטי החקיקה שנדום בכל ישיבה והמסמכים הנוספים שהונחו על שולחן הכנסת במהלכה; נוכחות חברי הכנסת; הצבעות חברי הכנסת במליאה; מאגר של הצעות לסדר-היום.

הוועדות ועבודתן: פורטל לכל ועדה ובו מידע רב: שמות חברי הוועדה, ועדות המשנה של הוועדה, הוועדות המשותפות לוועדה ולוועדות אחרות, סדרי-היום של הוועדה, פרוטוקולים, החלטות וסיכומים, הודעות לעיתונות, דבר יושב-ראש הוועדה, מסקנות, נושאים יזומים, חומר רקע לדיונים, חקיקה ראשית וחקיקת משנה שבתחום סמכויות הוועדה, הצעות לסדר- היום ודיונים מהירים, היסטוריה ודוחות סיכום. אפשר לצפות באתר בזמן אמת כמעט בכל דיוני הוועדות, ואפשר לצפות בהם אחר כך בארכיון השידורים.

הסיעות: מידע על הסיעות המכהנות בכנסת – מידע כללי על הצוותים המינהל״ם של הסיעות ודרכי ההתקשרות עימן ומידע היסטורי על הסיעות.

החקיקה: המידע על החקיקה בכנסת מוצג במאגר החקיקה הלאומי, באתר הכנסת. במאגר מוצג המידע על הליך החקיקה של כלל הצעות החוק, החוקים המתקבלים בעקבותיהן וכלל חוק׳ מדינת ישראל. לכל הצעת חוק דף משלה, ובו מוצגים כל הפרטים וכן המעטפת הפרלמנטרית שנצברה בהליך החקיקה של הצעת החוק. מוצגים כל הנוסחים של הצעת החוק מתחילת הליך החקיקה ועד לנוסח החוק שהתקבל, אם אכן הגיע לכלל חקיקה. בכל דף מוצגים דברי הכנסת וקישור לפרוטוקול המסונכרן (צילום הישיבה המקושר לפרוטוקול הכתוב) והפרוטוקולים של הדיונים בוועדות הכנסת. כל חוק של מדינת ישראל
מואג בעמוד שבו מפורטת היסטוריית החקיקה, מאז נחקק החוק המקורי שיצר את החוק ועד לחוק האחרון שתיקן אותו. מאגר החקיקה אמור להתרחב בעתיד, כך שתואג בו חקיקת המשנה שהותקנה מכוח החוקים וכן נוסחי החוקים בנוסח מלא ומעודכן הכולל את כל התיקונים שנחקקו.

שידורים: שידורי ערוץ הכנסת ושידורי הוועדות באיכות טובה.

מידע גולמי – odata: כל הפעילות הפרלמנטרית במערכת הפנימית של הכנסת שמואגת באתר. אפשר להתחבר למידע הגולמי ולעשות בו שימוש חופשי באפליקאיות ובאתרים.

בחירות וממשל: מידע על שיטת הבחירות, תואאות הבחירות לכנסת מהכנסת הראשונה ועד היום, הסכמים קואליאיונ״ם וקווי יסוד של הממשלות משנת 1999, מידע על כל ממשלות ישראל ופרטים על נשיאי המדינה.

מחקר ומידע: מסמכי המחקר והמידע שמכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ״מ) לפי דרישות עבודת הכנסת; דוחות שנתיים של הכנסת הנכתבים על פ׳ חוק חופש המידע, התשנ”ח-1998.

היסטוריה של הכנסת ושל מדינת ישראל: הביוגרפיות הפוליטיות של חברי הכנסת ויושבי- ראש הכנסת לדורותיהם; מידע על ממשלות ישראל לדורותיהן; מידע על נשיאי המדינה לדורותיהם; מידע על תכנון הכנסת ובנייתה; מידע היסטורי מקיף, סקירות, תמונות וסרטונים בנושא פעילות הכנסת בשנות קיומה.

אתרי מועד וזיכרון: יום כינון הכנסת – מידע על משכן הכנסת ועל עבודת הכנסת, חידון מקיף וגלריית תמונות; מידע על יום כ”ט בנובמבר 1947, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום העאמאות ויום ירושלים; אתרי הנאתה ללוי אשכול, למנחם בגין, לדוד בן-גוריון, לבנימין זאב הראל, לרחבעם זאבי, לזאב זיבוטינסקי, לגולדה מאיר, ליאחק רבין וליאחק שמיר; מיזמים שונים לכבוד 70 שנה לכנסת ובהם סרטונים, ראיונותועוד.

מידע נוסף: לקסיקון מונחים בנושאי הכנסת, מידע על סיורים בכנסת, מידע על טקסים, אירועים ותערוכות בכנסת, מדריך טלפונים ופקסים, אתרי אינטרנט של מחלקות הכנסת ומשמר הכנסת.

אתר הכנסת נוכח ופעיל ברשתות החברתיות פ״סבוק, טוויטר, אינסטגרם ויוטיוב.

התכנים באתר האינטרנט מואגים בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית. בשנת 2020 הממואע החודשי של הדפים הנאפים באתר הוא כ-1.1 מיליון. על פי התגובות המתקבלות במערכת, המשתמשים באתר הם עובדים ברשויות השלטון, אנשי אקדמיה, עורכי דין, עיתונאים, סטודנטים ותלמידים, וכן אזרחים רבים בארץ ובעולם.

תחום האומנות בכנסת

תחום האמנות בכנסת כולל בתוכו את ניהול אוסף האמנות של הכנסת, אוצרות תערוכות של הכנסת וכן את ריכוז התערוכות שמתארחות בכנסת.

שנת 2020 הביאה לשינוי מאפייני הפעילות בתחום האמנות בעיקר בשל מגבלות הנובעות ממגפת קורונה (19-covid) וכן בשל תקופת מערכת הבחירות במחצית הראשונה של השנה, ומגבלות הפעילות בשנה ללא תקציב מאושר.

תערוכות אורחות: על אף השוני בפעילות הפרלמנטרית של הכנסת בשל מגפת קורונה, גם השנה התארחו בכנסת מספר תערוכות אורחות. תערוכות אלו מאושרות על פי נוהל אישור תערוכות, שעל פיו מוצגות בכנסת רק תערוכות המלוות אירוע פרלמנטרי, דיון מיוחד במליאת הכנסת או דיון באחת מוועדות הכנסת. תערוכות אלו מוגבלות בזמן (תערוכות בנות יום עד שבוע); יוזם האירוע הפרלמנטרי נדרש לפנות בבקשה לקיים תערוכה, ואם בקשתו מאושרת התערוכה מתקיימת בחסותו. כל התערוכות הללו הן תערוכות קבוצתיות, ומוגבלות לפורמט דו־ממד. בין התערוכות שהוצגו בשנה זו: תערוכה למניעת אובדחת, במסגרת דיון בנושא בוועדת החינוך התרבות והספורט; תערוכות במסגרת ימי דיונים מיוחדים של הכנסת – דיון הוקרה לפצוע׳ מערכות ישראל, ציון היום לחיזוק הקשר עם התפוצות, ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, יום הוקרה למורות ולמורים.

אוסף האמנות: בשנים האחרונות נקטה הכנסת צעדים משמעותיים להרחבת אוסף האמנות שלה. בעשור האחרון פרסמה הכנסת שלושה קולות קוראים לאמנים להציע מיצירותיהם לרכישה על ידי הכנסת. בהליך זה נעשתה לראשונה פנייה פומבית לקהל האמנים הישראלים.

בשל העדר תקציב מאושר לשנת 2020 ופעולה במסגרת של תקציב המשכי, צומצם התקציב שאושר לרכישה של יצירות אמנות. בשנה זו נרכשה עבודה אחת של האמן בני אפרת, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1972 (הדפסה חוזרת 2018), תצלום: הדפסת צבע.

עיקר הפעילות בשנה זו בנוגע לאוסף האמנות של הכנסת בתקופה זהו הוקדש לטיוב הרישום אודות חפצי האמנות במערכת “עודית.

התיעוד כלל לימוד, העמקה ועיון בחומרי ארכיון שונים ומגוונים הנוגעים ליצירות האמנות של הכנסת. במסגרת זאת התוודענו לפסל (פרוטומה) – דיוקן של יושב ראש הכנסת הראשון יוסף שפרינצק שיצר האמן חילי גורדון בשנות ה-50 והועבר למשמרת לבית הנכות בצלאל (לימים מוזיאון ישראל). יצירה זה הושבה בשנת 2020 לכנסת.

שימור: בשנת 2020 נעשו עב1דות שימור ורסטורציה ליצירות אמנות רבות באוסף הכנסת בהן תבליט של האמן קסטל, שיר תהילה לירושלים, 1966. דיוקן של הרצל מעשה ידי האמן ההונגרי ארפד יוסף קופאי, 1899. כמו כן הוחל בהערכות לעבודת שימור רחבת היקף לדלתות הכניסה לכנסת מעשה ידיו של האמן שרגא חייל. עבודה זו צפויה להסתיים במחצית הראש1נה של שנת 2021.

“עוד ומשימות מרכזיות של הארגון המינהל׳ של הכנסת

לספק, לפתח ולתכנן אמצעים ארגוניים, טכנולוגיים ומקצועיים לכנסת ולחברי הכנסת, לצורך פעילות הכנסת כבית נבחרים;

לפתח תשתיות פיזיות, טכנולוגיות ואחרות לחברי הכנסת לצורך פעילותם הפרלמנטרית המיטבית;

לאפשר לחברי הכנסת למלא את תפקידם בצורה מיטבית;

משימות נבחרות מתוך תוכנית העבודה של יחידות הכנסת

חטיבת המידע – טיוב התהליך הפרלמנטאר׳ במערכות המידע בכנסת.

הלשכה המשפטית – המשך הנגשת תהליכי חקיקה לציבור.

החטיבה לקשרים בינלאומיים – העמקת קשרי עבודה בין־פרלמנטאר״ם ברחבי העולם.

החטיבה לקשרי ציבור והסברה – הנגשת אתר האינטרנט של הכנסת לאנשים עם מוגבלויות; המשך קיום אירועי יום הזיכרון (שירים לזכרם), יום העצמאות (אירוח מדליקי משואות) ולכל איש יש שם בסימן 71 למדינה ולכנסת.

אגף בכיר טכנולוגיה ומחשוב – שדרוג והטמעת מערכות מידע בכנסת.

אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני – הפעלת שירות לאומי אזרחי בכנסת, קורס הכשרת יועצים פרלמנטריים.

חטיבת התפעול – “עודה של חטיבת התפעול לספק שירות׳ תפעול לכנסת לרבות שירות׳ בינוי, תחזוקה, רכש, דפוס, הסעדה, כשרות, תחבורה, תקשורת ואיכות הסביבה והכל ברמה ובזמינות גבוהים תוך הקפדה על מתן שירות מיטבי ורמת שירות גבוהה בכל תחומי פעילותה.

תקציב הכנסת

דוח ביצוע תקציב הכנסת לשנת 2020 ברמת התוכנית (במיליוני שקלים)

ת”כ      0          719,680,414  1,369,539      51,331,885    773,311,542  773,311,542

תקציב הכנסת לשנת 2019 ברמת התקנות (במיליוני שקלים)

* בשנת 2020 לא אושר תקציב המדינה ולכן התקציב ברמת התקנות הוא תקציב המשכי המבוסס על
תקציב משנת 2019

פרסומי הכנסת

דברי הכנסת

הפרוטוקולים הערוכים של ישיבות המליאה, ולאידם נספחות – המסמכים הנדונים בישיבה ואלו שמונחים על שולחן הכנסת במהלכה: האעות חוק (לדיון מוקדם, לקריאה ראשונה ולקריאה שנייה ושלישית, לרבות הסתייגויות ותיקונים להאעות !להסתייגויות), תיקוני טעות בחוק, החלטות בדבר אישור הוראות באו, האעות ועדת הכנסת לתיקון תקנון הכנסת, מסקנות דיוני ועדות, הודעות שרים בעקבות מסקנות, החלטות ועדת האתיקה שהונחו על שולחן הכנסת והסכמים שהונחו על שולחן הכנסת (למשל הסכמים קואליאיונ״ם והסכמי שלום) ועוד. חוברות דברי הכנסת נדפסות בדפוס הכנסת ומופאות למנויים.

הצעות pin מטעם תבר׳ הכנסת

נוסח האעות החוק המוגש לקריאה ראשונה על ידי חברי הכנסת – מאוקטובר 2002.

מדריך למבקרים

מדריך קאר על בית הנבחרים של מדינת ישראל, המודפס בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.

עלון מתנות

מידע על תאוגת המתנות המואגת בלובי הכניסה לכנסת.

רשימת החוקים שיושב-ראש הכנסת ממונה על ביצועם

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי”א-1951;

חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ”ח-1968;

חוק מוזאון הכנסת, התש”ע-2010;

חוק מימון מפלגות, התשל”ג-1973;

פרק י״ב לחוק הכנסת, התשנ”ד-1994.

תקנון הכנסת

תקנון הכנסת הוא קובץ תקנות, כללים והוראות שגיבשה הכנסת במחאת השנים, המסדיר את נוהלי עבודתה. ועדת הכנסת היא הגוף המוסמך לגבש תקנון לכנסת ולערוך בו שינויים. ב-30 במאי 2012, לאחר עבודה שנמשכה שלוש שנים בוועדת הכנסת, אישרה מליאת הכנסת תקנון חדש. בתקנון החדש נערכו שינויים מהותיים, המתאימים את עבודת הכנסת לעידן הנוכחי, והוא ערוך באופן התואם את מהלך העבודה במליאת הכנסת ובוועדות. עוגנו בו נהגים רבים שהתבססו בעבודת הכנסת ולא הופיעו בתקנון הקודם, וכן חוות דעת והנחיות של היועץ המשפטי לכנסת שניתנו בעשרות השנים האחרונות. התקנון עוסק בפרטי הפרטים של נוהלי עבודת הכנסת, ואלו מקובאים כולם במסמך מנחה אחד.

מאגרי המידע של הכנסת

מרכזיית טלפונים

משתמשי הכנסת AD

מערכת פיננסית לקוחות

מערכת כוח אדם

מערכת נוכחות

טלפונים

מערכת אח”מים סנהדרין

מערכת אישור׳ כניסה

מערכת אישור׳ כניסה קבועים (כרטיס חכם)

דיווח הממונה על “שום חוק תופש המידע בכנסת

הממונה על “שום חוק חופש המידע: מר שמוליד! חזקיה, מנהל חטיבת מידע

19DD טלפ1|: 02-6753543

פקס: 02-6408201

דואר אלקטרוני: froi(a) knesset.gov.il

פרטי התקשרות והנחיות להגשת בקשת חופש מידע אפשר למאוא באתר האינטרנט של הכנסת בכתובת: http://main.knesset.gov.il/Activity/lnfo/Pages/Freedorr10flnforrr1ation.aspx

הנשק בקשה למידע:

אפשר להגיש בקשות לפי חוק המידע גם באמאעות אתר היחידה הממשלתית לחופש המידע

בכתובת: https://foi.gov.il/he/inforequest

בקשות לפי חוק חופש המידע שהוגשו לכנסת בשנת 2020

מידע על בקשות שסורבו

9(ב)(8) – שיטות עבודה ונהלים שלרשות אכיפה

מספר הבקשות
שנדחו בשל עילה זו

14 – החוק אינו חל

20 – קיים הסדר אחר למסירת המידע

עילת דחייה אינה ידועה סך הכול

מידע על משך הטיפול בבקשות שנענו

סך הבקשות הרלוונטיות

סך האגרות שנגבו בשנה זו:

על פי חוק חופש המידע, התשנ”ח-1998

יוני 2021
תוכן העניינים
תוכן העניינים 2
רשימת בעלי תפקידים ומחלקות בכנסת: 4
המבנה הארגוני של הכנסת 6
ועדות הכנסת 7
הוועדות הקבועות 9
ועדת הכנסת 9
ועדת הכספים 10
ועדת הכלכלה 10
ועדת החוץ והביטחון 11
ועדת הפנים והגנת הסביבה 11
ועדת החוקה, חוק ומשפט 12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 12
ועדת החינוך, התרבות והספורט 13
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 13
הוועדה לענייני ביקורת המדינה 14
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי 14
ועדת המדע והטכנולוגיה 15
ועדות מיוחדות 16
הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול 16
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד 16
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור 17
ועדת האתיקה 17
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות האדמה
18
הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית 19
הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל 19
המחלקות והגופים בכנסת: עיקרי הפעילות של יחידות מינהל הכנסת 20
האגף לקשרים בינלאומיים 20
אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני 20
מוזיאון הכנסת 22
היחידה לפניות ציבור 22
הלשכה המשפטית 24
מרכז המחקר והמידע 25
סיכום פעילות מרכז המחקר והמידע של הכנסת לשנת 2020 26
פעילויות מרכזיות נוספות 26
ארכיון 28
ספריית הכנסת 29
מערכת דברי הכנסת 30
אגף טקסים ואירועים 31
מרכז המבקרים 32
אתר האינטרנט 35
תחום האומנות בכנסת 37
״עוד ומשימות מרכזיות של הארגון המינהל׳ של הכנסת 38
משימות נבחרות מתוך תוכנית העבודה של יחידות הכנסת 38
תקציב הכנסת 39
דוח ביצוע תקציב הכנסת לשנת 2020 ברמת התוכנית (במיליוני שקלים) 39
פרסומי הכנסת 45
דברי הכנסת 45
הצעות חוק מטעם חברי הכנסת 45
מדריך למבקרים 45
עלון מתנות 45
רשימת החוקים שיושב-ראש הכנסת ממונה על ביצועם 46
תקנון הכנסת 46
מאגרי המידע של הכנסת 46
דיווח הממונה על ״שום חוק חופש המידע בכנסת 47
הממונה על ״שום חוק חופש המידע: מר שמוליק חזקיה, מנהל חטיבת מידע 47
הגשת בקשה למידע: 47
בקשות לפי חוק חופש המידע שהוגשו לכנסת בשנת 2020 47