עורך דין

מה זה עו”ד?

הבנת תפקידם של עורכי דין: יועצים משפטיים ועוסקים בבתי משפט
עורך דין, המכונה לעתים קרובות עורך דין (עו”ד), הוא עורך דין מוסמך המוסמך להציע ייעוץ משפטי. הסמכה זו מתקבלת לאחר השלמת לימודי משפטים וקבלת הסמכה רשמית ממוסדות מוכרים.

תפקידים משפטיים מובהקים במדינות שונות: עורכי דין ועורכי דין
במדינות כמו אנגליה ואוסטרליה, העוקבות אחר החוק האנגלי, קיימת הבחנה בין עורכי דין (עורכי דין המייצגים לקוחות בבית המשפט) לבין עורכי דין (עורכי דין העוסקים בשירותים משפטיים כלליים). לעומת זאת, בישראל, הפרדה זו אינה שכיחה, כאשר עורכי דין עוסקים בדרך כלל הן בייצוג בתי המשפט והן בפעילויות משפטיות אחרות.

התמחויות בתחום המשפטי: מומחיות בתחומי משפט מגוונים
עורכי דין מתמחים לרוב בתחומי משפט ספציפיים, כגון משפט עבודה, מס, מסחרי או פלילי. משרדי עורכי דין גדולים עשויים להכיל עורכי דין בעלי התמחויות מגוונות כדי להציע שירותים מקיפים. עם זאת, חברות מסוימות בוחרות להתמקד אך ורק בתחומים משפטיים מסוימים.

ייצוג עצמי בבית המשפט: יתרונות וחסרונות
בישראל, יחידים רשאים לייצג את עצמם בבית המשפט, מושג המכונה ליטיגציה פרו-זה או ייצוג עצמי. השופט נועם סולברג מציין את הזכויות והאתגרים של ייצוג עצמי, ומדגיש את הצורך בהבנת הליכים משפטיים ואת ההשלכות האפשריות של טעויות פרוצדורליות.

שורשים היסטוריים של הפרקטיקה המשפטית: אסמכתאות מקראיות
שורשי מקצוע עריכת הדין ניתן לייחס לימי המקרא, עם דוגמאות בולטות ביחסים של אברהם עם סדום ואהרון עם משה. עם זאת, המונח “עורך דין” לא תמיד זוכה לקונוטציות חיוביות במקורות המשפט העברי ההיסטורי.

סודיות בפרקטיקה המשפטית: הרשאות עו”ד-לקוח
התחום המשפטי חולק את המאפיין הייחודי של חסיון עו”ד-לקוח עם מקצועות טיפוליים מסוימים. עורכי דין מחויבים לשמור על סודיות פרטי הלקוח, עיקרון שמאוחז על ידי רשויות המדינה במדינות רבות כדי להבטיח תקשורת פתוחה וכנה בין לקוחות לעורכי הדין שלהם.

הזכות לייעוץ משפטי: הכרה עולמית
הזכות להתייעץ עם עורך דין, במיוחד לפני חקירות משטרתיות, מוכרת ברבים, כולל באזהרת מירנדה של ארצות הברית ובחוק הישראלי. זכות זו שמה לה למטרה להגן על האינטרסים של הנחקר, למרות שלעתים היא מאותגרת על ידי טקטיקות אכיפת החוק.

מסלולי קריירה במשפטים: תפקידים עצמאיים ומוסדיים בישראל
עורכי דין ישראלים עובדים בתפקידים שונים, החל מעיסוק עצמאי במשרדיהם ועד לתפקידים במשרדי עורכי דין וייעוץ משפטי לחברות. הם מועסקים גם במחלקות משפטיות ממשלתיות, כמו הפרקליטות והפרקליטות הצבאית.

להיות עורך דין בישראל: דרישות השכלה ורישוי
כדי לעסוק בעריכת דין בישראל, יש לעמוד בשלוש דרישות עיקריות: השכלה משפטית גבוהה, השלמת התמחות אצל עורך דין או שופט ותיק ועמידה בבחינות לשכת עורכי הדין. התהליך כפוף לחוק לשכת עורכי הדין, עם תקנות מחמירות בנושא חברות ותקנים אתיים.

הגידול במספר עורכי הדין: השפעה על המקצוע
בישראל הייתה עדה לעלייה במספר עורכי הדין, המיוחסת להקמת המכללות למשפטים והעלייה בנגישות להשכלה משפטית בעקבותיה. עלייה זו הובילה לוויכוחים על איכות השירותים המשפטיים ולהצעות לרפורמות בחינוך וברישוי משפטי.

היבטים פיננסיים של שירותים משפטיים: שכר טרחה ועבודה פרו בונו
מקצוע עריכת הדין כרוך במבני שכר טרחה שונים, לרבות תעריפי מינימום מומלצים שנקבעו על ידי המועצה הארצית של הלשכה. לעתים נקבעים תעריפים מקסימליים עבור סוגים ספציפיים של תביעות. כמו כן, יוזמות כמו פרויקט “שחר מצווה” והסנגוריה הציבורית מספקות שירותים משפטיים פרו-בונו למי שאינו יכול לממן ייצוג משפטי.

עורך דין

מהו עורך דין?
מקצוע עריכת הדין נוגע בכל היבטי חיינו: עבודה, משפחה וכלכלה. לכן, כל אחד מאיתנו יפנה בשלב כלשהו בחייו לעורך דין, המעניק ייעוץ וייצוג משפטי. פוטרתם? עורך דין המתמחה בדיני עבודה יסייע לכם לקבל את זכויותיכם מהמעסיק. מעוניינים לערוך צוואה או שפניכם להליך גירושין, יש לפנות אל עורך דין לדיני משפחה. רוכשים או מוכרים דירה? עורך דין מקרקעין ילווה אתכם לכל אורך שלבי העסקה וישמור על האינטרסים הכלכליים שלכם.

עורכי דין הם אנשים המוסמכים לעסוק בעריכת דין ולספק ייעוץ משפטי לאחר לימודי משפטים וקבלת הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.

איך להיות עורך דין: מסלול ההכשרה של עורכי דין
בישראל, על מנת להיות עורך דין, יש לעבור מסלול הכשרה הכולל שלושה שלבים. ראשית, לימודי תואר ראשון במשפטים, במסגרתם לומדים את תחומי המשפט המרכזיים, לרבות, משפט פלילי, דיני חוזים, דיני משפחה, מקרקעין ונזיקין. לצד אלו, המהווים את קורסי החובה, יכול כל סטודנט לבחור קורסי בחירה, על מנת להרחיב את הידע שלו בתחומים המעניינים אותו. השלב השני, לאחר סיום התואר, הוא תקופת התמחות (סטאז’) אשר בה מתמקצעים באחד או בכמה מענפי עריכת הדין, על מנת שניתן יהיה לתת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי.

בשלב השלישי, בסיומו של הסטאז’, יש לעבור בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין. אז, מקבלים רישיון וניתן להתחיל לעבוד במקצוע. נדגיש, כי מי שאינו בעל רישיון עורך דין, אינו רשאי לעסוק במקצוע. הטעם לכך הוא כי לעורכי דין יש אחריות כבדת משקל כאשר הם מטפלים בענייניו המשפטיים של לקוחותיהם. לכן, מקצוע עריכת הדין הוא מותנה רישיון וכל עורך דין חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין, המהווה גוף מפקח על ציבור עורכי הדין בישראל.

מרבית עורכי הדין מתמחים בתחומי משפט ספציפיים, כגון דיני עבודה, נזיקין, דיני משפחה דיני מס, משפט מסחרי, משפט פלילי ועוד, ונוהג זה מקובל על רובם.

משרד עורכי דין גדול עשוי להעסיק מגוון רחב של עורכי דין ממגוון התמחויות, על מנת להעניק קשת מלאה של שירותים ללקוחותיו; עם זאת, ישנם גם משרדי עורכי דין גדולים המתמחים בתחום מסוים של משפט.

מה עושה עורך דין?
עורך הדין מעניק ללקוחותיו ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר עו”ד הגון ומקצועי מעניק שירותים משפטיים אך ורק בתחומים בהם הוא מתמחה. בפגישה הראשונה עם הלקוח, עליו לשמוע ממנו את השתלשלות האירועים ועל פיהם, להסביר ולפרט מהן האפשרויות המשפטיות העומדות בפניו.

כפי שנראה להלן, עריכת הדין מורכבת מקשת רחבה של תחומים. לכל אחד מהם, החקיקה, הפסיקה וסדרי הדין שלו. מכאן, כאשר עולה הצורך בקבלת ייעוץ משפטי, יש לפנות לעורך דין המתמחה באותו הענף ובסוג ההליכים הספציפי של הלקוח.

נדגיש, כי רישיון עו”ד איננו מוגבל לעיסוק בתחום מסוים ולמעשה, כלל אינו מציין באיזה תחום התמחה עורך הדין בתקופת הסטאז’ שלו. לכן, על הלקוח לוודא היטב כי עורך הדין אליו הוא פנה אכן מתמחה ועוסק באופן שוטף בנושא המשפטי בו מדובר.

כך, אם אנו מבקשים למנות אפוטרופוס להורה שלנו, עורך דין לדיני משפחה הוא הכתובת הנכונה. כאשר אדם חשוד בעבירה פלילית, עליו לפנות לעורך דין פלילי ואם רוצים להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש לפנות לעורך דין לנזיקין המתמחה בסוג זה של תביעות.

התחומים השונים של עריכת דין
מקצוע עריכת הדין מורכב מהרבה מאוד תחומים שונים ותתי תחומים. על כן, לפני ששוכרים את שירותיו של עורך דין, חשוב מאוד לוודא כי הוא מומחה ובקיא בתחום בו הלקוח זקוק לייעוץ. להלן סקירה קצרה של כמה מתחומי עריכת הדין:

• דיני משפחה: תחום זה עוסק בהליכי גירושין, בנושא צוואות וירושות, מינוי אפוטרופוס וייפוי כח מתמשך, זכויותיהם של ידועים בציבור, עריכת הסכם ממון, אלימות במשפחה ועוד.

• משפט פלילי: כדי ליצור חברה מוסרית ובטוחה, ישנם מעשים הנחשבים לעבירה פלילית, החל מהעלמת מס וכלה בתקיפה ואינוס. עורך דין פלילי יכול לשמש כסנגור ולהגן על אדם החשוד או נאשם בביצועה של עבירה והוא יכול לשמש כתובע, מי שמגיש מטעם המדינה את כתב האישום.

• דיני נזיקין: עורך דין המתמחה בענף זה מטפל בנזקי גוף ורכוש אשר יכולים לקרות בנסיבות שונות, למשל תאונת דרכים, תאונת עבודה או רשלנות רפואית. כמו כן, גם תביעות בגין הוצאת לשון הרע הן תביעות נזיקיות.

• דיני עבודה: עורך דין לדיני עבודה מייצג עובדים ומעבידים בתביעות והליכים משפטיים המתקיימים בין הצדדים, למשל לעניין הסכמי העסקה, פיצויי פיטורים, שכר עבודה, תשלום זכויות סוציאליות ועוד.

• מקרקעין: ענף זה עוסק בכל הנוגע לנכסי נדל”ן, החל מרכישה ומכירה של דירות או נכסים מסחריים, הליכי תמ”א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה ועוד.

יחסי עורך דין – לקוח
במסגרת היחסים בין עורך הדין ללקוח, על עורך הדין לפעול בכל עת לטובת הלקוח, לייצגו בנאמנות וללא ניגוד עניינים. כמו כן, הוא מחויב בחובת חיסיון וסודיות ללקוחותיו. במסגרתה, כל מה שנאמר בין הצדדים הוא חסוי לחלוטין אלא אם הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לעורך הדין להעביר את המידע לגורם שלישי.

חסיון עורך דין

חובת החיסיון של עורך הדין חולשת על כל אמצעי התקשורת באשר הם: שיחות טלפון, מיילים, הודעות ווצטאפ וכוללת גם כל מסמך וראיה שהעביר הלקוח לעורך דינו.מטרתה של חובת הסודיות היא לאפשר ללקוח מרחב בטוח לחלוטין, בו הוא יכול לדבר בחופשיות עם עורך הדין, לספר לו את השתלשלות האירועים וזה יוכל להעניק לו את ההגנה המשפטית הטובה ביותר.

אם לקוח היה צריך לחשוש כי הדברים שהוא אומר לעורך דינו יכולים לשמש כנגדו, הרי שהוא לא היה חושף בפניו את כל האמת. במצב זה, כאשר הלקוח אינו מגלה לעורך הדין את כל התמונה, היכולת שלו להגן עליו נפגעת מאוד.

לכן, יש חשיבות רבה לכך כי הלקוח יבטח באופן מלא בעורך דינו ולא יסתיר ממנו מידע. הלקוח צריך להרגיש מאוד בנוח עם עורך הדין, בפרט במקרים בהם הוא נדרש לשתף בפרטים אינטימיים מחייו כמו בהליכי גירושין למשל או כאשר מדובר על חשד בעבירה פלילית.

כמה עולה לשכור עורך דין?
לשכת עורכי הדין מפרסמת תעריפים מינימליים למתן שירותים משפטיים. עורכי הדין אמנם לא מחויבים לתעריפים אלו אך הם בהחלט יכולים לתת סדר גודל, אינדיקציה, ללקוח בדבר טווח מחירים סביר. עלות שכר טרחת עורך דין בסופו של דבר מושפעת מהמוניטין ומהוותק שלו, כמו גם ממורכבות המקרה והיקף העבודה הנדרש.

לכל תחום בעריכת דין ולמעשה לכל סוג של הליך משפטי, יש את העלויות המקובלות שלו. כך למשל בתביעות רשלנות רפואית, שכר הטרחה המקובל הוא בין 20-30 אחוז מסכום הפיצוי שמקבל הנפגע.

שכר עורך דין לפי חוק

לעומת זאת, בתביעת נזקי גוף מכוחו של הפלת”ד ( חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה- 1975) יש הגבלה בחוק באשר לסכום שכר הטרחה שרשאי עורך הדין לגבות בהתאם לשלב בתיק: עד8% מסכום הפיצוי במקרה של פשרה לפני הגשת תביעה, עד 11% אם הושגה פשרה לאחר הגשת תביעה וטרם מתן פסק דין ועד 13% אם נפסק לתובע פיצוי במסגרת פסק דין.

בתחום דיני המשפחה למשל, עלות עריכת צוואה יכולה לנוע בין 1,800 ש”ח לבין  10,000 ש”ח וייצוג בתיק גירושין יכול לנוע בין 50,000 ש”ח לבין 500,000 ש”ח.

בסעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין נקבע כי תינתן הזדמנות לחברי הלשכה להמליץ על שכר טרחה מינימלי עבור שכר הטרחה שיש לגבות עבור שירותיהם המקצועיים של עורכי דין, אולם ההמלצה לא תחייב. על החברים.

בעיסוקים אחרים, קביעת תעריף מינימום עשויה להחשב כקרטל, וזהו חריג שמותר למקצוע עריכת הדין.

תקנון לשכת עורכי הדין (תעריף מינימום מומלץ), תש”ס 2000 קבע תעריפי מינימום מומלצים למגוון פעולות עורכי דין, כתוצאה מסמכות המועצה הארצית של הלשכה.

ישנם סוגים מסוימים של תביעות שעבורן נקבע שיעור מקסימלי. כך למשל, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע סכום שלא יעלה על אחוז מסוים מהסכום ששולם לנפגע לאחר התאונה.

במקרים של רשלנות רפואית, מקובל גם שאחוז מסוים מהפיצוי הנפסק לנפגע ייחשב כשכר טרחת עורך הדין.

כאמצעי להבטיח כי מעוטי יכולת, שאינם יכולים לעמוד בתשלום שכר טרחת עורך דין, יזכו לייצוג משפטי בתביעות אזרחיות, מפעילה לשכת עורכי הדין את “שכר מצווה”, שהוא פרויקט המעניק סיוע משפטי לאנשים שידם אינה משגת..

משרד הסנגוריה הציבורית, המהווה חלק ממשרד המשפטים, אחראי על מתן ייצוג משפטי של מעוטי יכולת כלכלית בתביעות פליליות כאחד מתפקידיו.

כיצד בוחרים את עורך הדין המתאים?
אם כן ראינו כי מקצוע עריכת הדין בנוי מהרבה מאוד תחומים וכי נוכל לקבל הצעות שכר הטרחה שונות מעורכי דין לאותו עניין משפטי. אם כן איך בוחרים את עורך הדין המתאים? ראשית, חשוב מאוד לוודא כי האדם אליו פונים הוא אכן עורך דין מוסמך ובעל רישיון תקף.

ניתן לבדוק זאת בקלות באתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין, הכולל מנוע חיפוש של עורכי דין על פי שמם. שנית, פונים אך ורק לעורך דין המומחה בעניין שלשמו נדרש הייעוץ המשפטי.

כך, אם מדובר בענייני נדל”ן, הרי שיש צורך בעורך דין המתמחה במקרקעין. לעומת זאת, אם אדם נפגע בתאונת דרכים, עליו להיוועץ עם עורך דין לנזיקין. שלישית, עורך דין טוב הוא מי שנותן ללקוח חוות דעת עניינית וכנה לגבי מצבו המשפטי ולא מבטיח לו ניסים ונפלאות ומפזר הבטחות שווא.

רביעית, עורך הדין המתאים הוא מי שנוסך בלקוח תחושת אמון וביטחון וכי האינטראקציה בין הצדדים טובה. לקוח חייב להרגיש מאוד בנוח עם עורך הדין כדי שיוכל לספר לו את כל האמת ללא הסתרות, כך שעורך הדין יוכל לתת לו את ההגנה המשפטית המתאימה. לבסוף, יש לוודא כי שכר הטרחה שביקש עורך הדין עבור הטיפול בתיק הוא סביר ומקובל.

טיפ: הצעת שכר טרחה גבוהה באופן מופרז, אינה מעידה על כך כי עורך הדין הוא טוב יותר, אלא להפך, מעידה על חוסר יושרה. בד בבד, הצעות מחיר נמוכות משמעותית מהתעריפים המקובלים, צריכות לעורר חשד בדבר הניסיון והמקצועיות של עורך הדין.

רוב עורכי הדין בישראל עובדים כפרילנסרים במשרדיהם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין, וכן כאלו המספקים שירותי ייעוץ משפטי לחברות בהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה, בפרקליטות הצבאית ובמחלקות המשפטיות השונות של משרדי הממשלה ומחלקות התמיכה שלהן.

עורך דין מקרקעין
עורך דין פלילי
עורך דין עבודה
עורך דין אזרחי
עורך דין נדלן
עורך דין צבאי
עורך דין פירוש
עורך דין שכר

המלצות להתנהלות מקצועית לעורכי דין

עורכי דין העוסקים בליטיגציה צריכים לשאוף להליך מהיר, יעיל, אתי, הוגן וצודק של ליטיגציה. במילוי חובה זו על עורך הדין בסטנדרטים הנוהגים כמפורט להלן.

במילוי חובתו מודע לרצוי, על עורך דין להיות מודע תמיד לחובה הרחבה יותר כלפי מערכת המשפט המשרתת הן את עורך הדין והן את הלקוח.

עורך דין חייב למערכת המשפט גילוי לב, חריצות וכבוד מירבי.

חובתו של עורך דין להתייחס לעורך דין יריב באדיבות ובשיתוף פעולה, דבר החיוני לניהול יעיל של מערכת המשפט ולכבוד הציבור שהיא משרתת.

במהלך משפט, על עורך דין לעמוד ללא עוררין בחובות הבסיסיות של כבוד אישי ויושרה מקצועית.

על עורכי הדין לנהוג זה בזה, לצד שכנגד, לבית המשפט ולאנשי צוות בית המשפט באדיבות ובנימוס ולהתנהל באופן מקצועי בכל עת.

אין ללקוח הזכות לדרוש מעו”ד לפגוע בעל פה או בכתב בצד השני או לנהוג בהתנהגות פוגענית. עורך דין תמיד יתייחס לעדים ומומחים בהגינות ותוך התחשבות ראויה.

לקוחות הם בעלי דין בהליכים יריבים, ולמרות שעלולות להתקיים כוונות רעות בין לקוחות, זה לא אמור להשפיע על התנהגותו, יחסו או התנהגותו של עורך דין כלפי עורך דין מתנגד.

עורך דין לא צריך להשתמש בכל צורה של גילוי, או תזמון של גילוי, כאמצעי להטריד עורך דין מתנגד או לקוח של עורך דין.

עורכי דין יעמדו בזמנים בתקשורת עם אחרים ויכבדו פגישות שנקבעו, תוך הבנה שרשלנות ואיחור הם משפילים את עורך הדין ואת מערכת המשפט.

עורך דין לא יסרב באופן שרירותי או בלתי סביר לבקשות בהסכמה או לדחיית מועדים אם חבר לשכת עורכי הדין יגיש בקשה צודקת לשיתוף פעולה.

עורכי דין מקבלים מעת לעת ייעוץ כיצד להתנהל באמצעות הנחיות שמוציאה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין. הפרות של כללי האתיקה עלולות לגרור קנס כספי או הרחקה מהמקצוע לצמיתות או לתקופה מוגדרת (חודשים או שנים). חקירת הפרת כללי האתיקה מתבצעת במסגרת מוסדות הלשכה, על פי רוב, עם קבלת פנייה של מתלונן. בית משפט רשאי לערער על החלטת הלשכה.

האם פרסומות הן מקום טוב לחפש בו עורך דין?
במובנים מסוימים, כן, מודעות שימושיות. עם זאת, היזהר תמיד מלהאמין לכל מה שאתה קורא ושומע – ובשום מקום זה לא נכון יותר מאשר בפרסומות. מודעות עיתונים, ספרי טלפון, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט, יחד עם דיוור ישיר, יכולים לגרום לך להכיר את שמות עורכי הדין שעשויים להתאים לצרכיך המשפטיים.

מודעות מסוימות גם יעזרו לך לקבוע את תחום התמחותו של עורך דין. מודעות אחרות יציגו הצעות עבור טיפול בסוג מסוים של תיקים “פשוטים”. זכור כי למקרה שלך אולי אין פתרון פשוט. אם עורך דין מציע שכר טרחה, ודא שאתה יודע בדיוק אילו שירותים והוצאות החיוב כולל ואינו כולל.

שיטות עבודה מומלצות

המלצות לשיפור תאימות ושירות של עורכי דין

קוד התנהגות ומערכת נהלים שכולם בצוות מתחייבים אליהם יבטיחו ציות לרגולציה וישפרו את השירות.

בעמידה בדרישות הפרקטיקה המיטבית מובילה לכך שעורכי הדין זוכים לאמון הן על ידי גופים והן על אנשים פרטיים, לרבות חברות ביטוח, קרנות נדל”ן מוסדיות ויזמים.

עורכי הדין מקפידים על הסטנדרטים המשפטיים והאתיים הגבוהים ביותר ועוקבים אחר כל החוקים והתקנות החלים בתחומי השיפוט הישראליים שבהם הם מנהלים עסקים.

עורכי דין מומלצים מספקים דוחות מפורטים והערכות תיקים מוקדמות ושקופות. תהליך חיוב תשלום ללא לחץ מבהיר ללקוחות למה לצפות ולמה.

הגנת מידע היא בעלת חשיבות עליונה לעו”ד מומלץ, וננקטים צעדים מקיפים כדי להגן על המידע האישי והפיננסי של הלקוח. נהלי האבטחה מתעדכנים כל הזמן כדי לטפל באיומים חדשים כשהם מופיעים.

עורכי דין מתעדים בצורה ברורה את הצרכים והציפיות של לקוחותיהם לפני תחילת עבודה בתשלום. עורכי דין מביעים בבירור בפני הלקוחות את זכותם להשפיע על הבסיס שעליו תשלום העבודה המשפטית תחויב.

מה זה ייעוץ משפטי
הגדרת ייעוץ משפטי: הבנת היקפו והשלכותיו
ייעוץ משפטי כרוך בהנחיה לגבי התנהלות מתאימה בהתאם לחוק המקובל ולפסיקות האחרונות במדינה ספציפית. זהו היבט מכריע בניווט במערכות משפטיות והבנת חובות וזכויות משפטיות.

מי יכול להציע ייעוץ משפטי? נקודות מבט ותקנות גלובליות
הזכאות להציע ייעוץ משפטי רשמי משתנה בכל העולם. במדינות מסוימות, פריבילגיה זו שמורה אך ורק לעורכי דין המורשים לעסוק בעריכת דין. עם זאת, במקומות כמו הולנד, אפילו עורכי דין חייבים לקבל הסמכת ייעוץ ספציפית בתחום המומחיות שלהם כדי לספק ייעוץ משפטי.

יועצים משפטיים: המומחים המורשים בייעוץ משפטי
אנשים המורשים רשמית להציע ייעוץ משפטי מוכרים כיועצים משפטיים. תואר זה שמור בדרך כלל לאנשי מקצוע שעמדו בכישורים המשפטיים הדרושים ומוכרים רשמית על ידי מערכת המשפט במדינתם.

ייעוץ משפטי מעבר למשפטנים מקצועיים: ייעוץ בלתי פורמלי
ייעוץ משפטי לא תמיד מוגבל לעורכי דין או משפטנים מקצועיים. באופן לא רשמי, אנשים שונים, כולל לא עורכי דין כמו חקלאים או אפילו בני משפחה וחברים, עשויים להציע מה שנתפס כייעוץ משפטי. סוג זה של ייעוץ מתרחש לעתים קרובות באינטראקציות יומיומיות ועשוי להיחשב כסוג של עצה התנהגותית.

אילוצים משפטיים על מתן ייעוץ משפטי: ייעוץ פורמלי לעומת ייעוץ בלתי פורמלי
קיימת הבחנה משפטית בין ייעוץ משפטי פורמלי לבלתי פורמלי. בעוד שבתחומי שיפוט מסוימים עשוי להיות מותר לאנשים להציע ייעוץ משפטי מזדמן, לא מקצועי לקרובים או חברים, ייעוץ משפטי רשמי מוסדר בקפדנות. בעולם, חל איסור על מי שאינו מורשה רשמית כיועץ משפטי לספק ייעוץ משפטי רשמי. הגבלה זו נועדה להבטיח את הדיוק והאמינות של ההנחיות המשפטיות.

חקר תחום המשפט:
חוק לימוד בין-תחומי מקיף את חקר פרדיגמות משפטיות ושיטות אכיפה. בעוד שיש הרואים במשפטים תחום בינתחומי המצטלב עם מדעי החברה, מדעי הרוח ומדע המדינה, אחרים רואים בו דיסציפלינה מובחנת בפני עצמה.

פרספקטיבה היסטורית של משפט: מקודים עתיקים ועד לנורמות מודרניות
היסוד של החוק טמון ב”קודים של התנהגות” שנוסחו על ידי חברות אנושיות לאורך ההיסטוריה. חוקים אלה, שנועדו להסדיר אינטראקציות חברתיות המבוססות על עקרונות שונים, משקפים לעתים קרובות את נקודות המבט המוסריות של מנהיגים חברתיים. דוגמאות כוללות פקודות מוכרות ברחבי העולם כמו “לא תגנוב”, ברורות מטקסטים עתיקים כמו התנ”ך וחוקי חמורבי ועד למערכות המשפט של ימינו.

ההתפתחות של אכיפה משפטית: טיפול באי-ציות
מבחינה היסטורית, נצפה שלא כל האנשים מצייתים בעקביות לחוקים, מה שמוביל לפיתוח מערכות משפטיות על ידי גופים מחוקקים. מערכות אלו אוכפות סנקציות על פורעי חוק בהתאם למדיניות ספציפית, במטרה לצמצם אי ציות ולשמור על נורמות חברתיות.

מטרות המערכת המשפטית: יישוב סכסוכים והרתעה
המטרה העיקרית של מערכות המשפט היא להסדיר נורמות חברתיות ולפתור קונפליקטים. מטרה מרכזית נוספת היא הקמת מנגנון הרתעה, המשפיע על ניתוח עלות-תועלת של יחידים לגבי הפרת חוק, בהנחה של קבלת החלטות רציונלית בתרחישים כאלה. מערכת המשפט גם משקפת וגם מעצבת ערכים וסטנדרטים חברתיים.

עונשים בהיסטוריה המשפטית: מסנקציות גופניות לסנקציות כספיות
שיטות הענישה התפתחו באופן משמעותי עם הזמן. פרקטיקות קדומות כללו עונשים גופניים, כמו עקרון “שן תמורת שן” ועונש מוות. לעומת זאת, מדינות מתקדמות מודרניות משתמשות בעיקר בעונשי מאסר, המגבילים את חירותם של העבריינים, ובקנסות כעונשים כספיים.

משפט בעידן הגלובליזציה: עלייתם של בתי המשפט הבינלאומיים
תחום המשפט לא נותר ללא פגע בגלובליזציה. נערכים מאמצים להקים בתי משפט בינלאומיים בעלי סמכות שיפוט חוצת גבולות כדי לאכוף חוקים בינלאומיים ולטפל בעבירות משמעותיות בעולם כמו פשעי מלחמה. מוסדות אלה נפוצים יותר ויותר, במיוחד בתחומים כמו כלכלה בינלאומית.

סוגי עורכי דין נפוצים
עורך דין פלילי
לשכת עורכי הדין איתור עורך דין
עורך דין לענייני משפחה
עורך דין נדלן
עורך דין צבאי
עורך דין לענייני עבודה
עורך דין אזרחי
עורך דין נזיקין

רישיון עריכת דין: הדרך לעיסוק משפטי
רישיון עריכת דין הוא הרשאה פורמלית שהונפקה על ידי מדינה, המאפשרת לאדם לעסוק בעריכת דין באופן מקצועי. רישיון זה מוענק למי שסיים תואר אקדמי במשפטים ולאחריו התמחות וסיום בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין בהצלחה.

תנאים מוקדמים לעיסוק בעריכת דין בישראל
על מקצוע עריכת הדין בישראל חל חוק לשכת עורכי הדין, שחוקק בשנים 1961-5771. כדי להיות עורך דין, יש לעמוד בשלוש דרישות מצטברות:

השכלה משפטית גבוהה: לימודי משפטים בישראל נערכים באוניברסיטאות ובמכללות.
תקופת התמחות: עורכי דין שואפים עוברים התמחות בת שנה (המתארכת לשנה וחצי לסטודנטים חדשים מאוקטובר 2016). התמחות זו מונחית על ידי עורכי דין או שופטים מנוסים.
עמידה בבחינות לשכת עורכי הדין: בחינות אלו מכסות כתיבה משפטית, משפט פרוצדורלי ומשפט מהותי, הנערכים בדרך כלל בתום ההתמחות. מבחני לשכת עורכי הדין ידועים באופיים המאתגר, כפי שמעידים אחוזי כישלון גבוהים בשנים קודמות.
בהתקיים תנאים אלו, והיחיד הוא תושב ישראל בגיל חוקי, ניתן להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין. עם זאת, הלשכה רשאית לדחות מועמד כשיר אם הורשע בעבירה חמורה.

אתגרים לעורכי דין עולים בראשית ישראל
בשנים הראשונות למדינת ישראל, עורכי דין עולים רבים התמודדו עם קשיים בקבלת רישיון עריכת דין עקב בחינות מחמירות ודרישת התמחות ארוכה ללא תשלום.

הסמכה מחדש לעורכי דין שהוכשרו בחו”ל.
עורכי דין שסיימו את לימודיהם בחו”ל צריכים לעבור סדרת בחינות הסמכה כדי לעסוק בעריכת דין בישראל. בחינות אלו, הנערכות על ידי לשכת עורכי הדין, מקיפות נושאים משפטיים שונים, לרבות דיני עונשין, דיני קניין, סדר דין אזרחי ועוד. לסיוע בהכנה מוצעים קורסים וסמינרים לעולים ולהסמכה מחדש.

סקירת חוק לשכת עורכי הדין בישראל
לחוק לשכת עורכי הדין, שנחקק ב-22 ביוני 1961, והחל מיום 6.3.1962, תפקיד מכריע בהסדרת פעילות לשכת עורכי הדין בישראל. מקורו בהצעת חוק ממשלתית, חוק זה נועד להחליף את פקודת עורכי הדין ואת פקודת המועצה המשפטית מתקופת ממשלת המנדט.

הקשר היסטורי ותיקונים
החקיקה, שהתקבלה בכנסת החמישית, קבעה את הלשכה, תוך מיזוג של שתי ישויות קדם-מדינה: לשכת עורכי הדין בישראל והמועצה המשפטית. עם הזמן, חוק זה עבר 39 תיקונים, המשקפים את אופיו המתפתח בנוף המשפטי של ישראל.

הוראות מרכזיות בחוק לשכת עורכי הדין
פרק א’ בחוק מתווה את תפקידיה וסמכויות הלשכה תוך פירוט אחריותה ברישום ופיקוח מתמחים, הסמכת עורכי דין, ניהול פנקס עורכי דין זרים, קיום דיונים משמעתיים ומתן סיוע משפטי לנזקקים. .

תפקידים וסמכויות הלשכה
סעיף 2 לחוק מפרט את תפקידי הלשכה, לרבות פיקוח על התמחות, הסמכת עורך דין ופעולות משמעתיות. סעיף 3 מדגיש את סמכות הלשכה בענייני חקיקה, הליכי גישור, הגנה מקצועית על חברי לשכת עורכי הדין, הקמת מוסדות לעזרה הדדית, יוזמות מחקר משפטי ופרסום ספרות משפטית. החוק קובע שהלשכה כפופה לביקורות של מבקר המדינה.

ארגון מבני ותהליכי בחירות
הפרק השני של החוק מתמקד במסגרת המוסדית של הלשכה ובפקידיה. הוא מפרט את תהליך הבחירות לראש הלשכה, סמכויות והרכבה של המועצה הארצית ושיטת הבחירות. בנוסף, החוק מחלק את הלשכה לשישה מחוזות: ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון, דרום ומרכז, עם סעיפים ייעודיים לבתי דין משמעתיים ברמה הארצית והמחוזית כאחד.

מקצוע עריכת דין, הכשרה וקבלה
הפרקים האחרונים של החוק (4 ו-5) עוסקים בהיבטים הקשורים למקצוע עריכת הדין, לרבות הכשרה וקבלה ללשכת עורכי הדין. זה כולל קריטריונים להשכלה משפטית, דרישות התמחות וכישורים לחברות בלשכה.

סקירה של לימודי משפטים בישראל
הדרך להיות עורך דין נקבעה בחוק לשכת עורכי הדין, שהוקם בשנים 1961-5571. חוק זה קובע שלושה תנאים מרכזיים לעיסוק המשפטי: השכלה משפטית גבוהה, ביצוע תהליך התמחות במשרד עורכי דין ועמידה בבחינות לשכת עורכי הדין.

אוניברסיטאות ישראליות יוקרתיות המציעות השכלה משפטית
ישראל מתגאה במספר אוניברסיטאות מוערכות ללימודי משפטים, ביניהן האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן, לצד מכללות שונות. בוגרים מקבלים בדרך כלל תואר LL.B. תואר, ומוסדות רבים מציעים גם תארים מתקדמים כמו LL.M ו-LL.D, SJD או Ph.D.

הקשר היסטורי: חינוך משפטי בתקופות המנדט העות’מאני והבריטי
לפני הקמת המדינה, נלמד השכלה משפטית בחו”ל, בעיקר באוניברסיטת איסטנבול. בתקופת המנדט הבריטי הוקם בית ספר למשפטים בירושלים על ידי נורמן בנטיץ’, בעיקר להכשרת משפטנים שיסייעו למינהל המשפטי הבריטי. בנוסף, בית הספר הגבוה למשפטים וכלכלה נוסד בתל אביב בשנת 1935, תוך התמקדות במשפטים וחינוך כלכלי.

התפתחות בתי הספר למשפטים באוניברסיטאות בישראל
נוף ההשכלה למשפטים בישראל התפתח באופן משמעותי במהלך השנים, כאשר אוניברסיטאות גדולות הקימו פקולטות חזקות למשפטים. פקולטות אלו ידועות לא רק במצוינותן האקדמית אלא גם בתרומותיהן למחקר ולפרסום משפטי. הם מציעים מגוון תוכניות מיוחדות וקליניקות משפטיות, תוך שימת דגש על הכשרה מעשית ולימודים בין-תחומיים.

בידול ממכללות: הקצה האוניברסיטאי בהשכלה משפטית.
באופן מסורתי, פקולטות למשפטים באוניברסיטאות בישראל החזיקו בתפקידים יוקרתיים בדירוג האקדמי, הבולטים בקליבר הסטודנטים ובהשפעתם המחקרית. פקולטות אלו מושכות מרצים אורחים בינלאומיים ועוסקות בשיתופי פעולה מוסדיים, המציעות תואר דוקטור למשפטים באופן בלעדי.

עליית המכללות למשפטים בישראל
בתגובה לביקוש הרב להשכלה משפטית, בשנות ה-90 צמחו מכללות לא אקדמיות למשפטים. מכללות אלו, אף שהן יקרות יותר בשל אופיים הבלתי מתוקצב, הגדילו משמעותית את מספר בוגרי המשפטים בישראל. הם מציעים תוכניות מיוחדות ותרמו לגיוון נוף החינוך המשפטי.

גידול אוכלוסיית הסטודנטים למשפטים וגישות החינוך
מספר הסטודנטים למשפטים בישראל זינק במהלך השנים, כאשר חלק ניכר לומדים באוניברסיטאות ובמכללות כאחד. הגישה החינוכית עברה מהתמקדות בדוקטרינות משפטיות פורמליות לנקודת מבט בין-תחומית יותר, המשלבת גישות כלכליות וביקורתיות למשפט.

תכניות משולבות חדשניות במשפטים
המשקפות את האופי הבינתחומי של לימודי המשפטים המודרניים, אוניברסיטאות ומכללות בישראל מציעות כעת תכניות משולבות לתואר. תכניות אלו מאפשרות לסטודנטים לשלב לימודי משפטים עם דיסציפלינות אחרות, ומספקות חוויה חינוכית מקיפה הפותחת דלתות להזדמנויות קריירה מגוונות.

סטטיסטיקה עורכי דין

ניתוח המגזר המשפטי הישראלי: מגמות מרכזיות בהייטק, נדל”ן ודינמיקה של משרד עורכי דין