עורך דין מומלץ

על פי תובנות משרד הבריאות ועל פי מאמר שפורסם לאחרונה[1], בשאלת פתיחת בתי הספר יש להתייחס לשלושה נושאים – האם ילדים נדבקים, האם אפשר לזהות ילדים שנדבקו, ומה מאפייני ההתנהגות של ילדים שיכולים להשפיע על הדבקה.

תקציר

תוצאות עיקריות

  1. מאז ביצוע הבדיקה הראשונה לילדים בישראל ב-27.1.20 ועד 24.9.2020 נערכו 677,982 בדיקות RT-PCR בקרב ילדים. מתוכם (8%) 55,288 היו חיוביים. בהשוואה, היו 157,229 מתוך 2,548,273 (6%) חיוביים בקרב מבוגרים. ממצא זה מוכיח ששיעורי התחלואה גבוהים יותר בילדים מאשר במבוגרים.
  2. תוצאה זו נתמכת גם ע״י ממצאי הסקר הסרולוגי הלאומי שנערך ע״י משרד הבריאות בתאריכים 14/9-28/6 בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. [2] נמצא שיעור חיוביים בקרב ילדים של 7.1% לעומת 1.7%-4.8% בקבוצות גיל המבוגר.
  3. מהנתונים עולה כי בקבוצות הגיל השונות, 51%-70% מכלל הילדים המאומתים הינם חסרי תסמינים. ילדים חסרי תסמינים מהווים מאגר להדבקה בקרב ילדים ובכלל האוכלוסייה.
  4. על פי נתוני החקירות האפידמיולוגיות, ילדים שדיווחו על מקור ההדבקה, נדבקו ברובם עקב מגע עם מבוגר (80% מהמקרים הידועים) ו-20% נדבקו עקב מגע עם ילדים, בעיקר בני גילם או קרובים אליהם בגיל.
  5. ניתוח שרשרת ההדבקה מלמד כי הדבקת ילדים מאפשרת יצירת דורות נוספים, דבר המתבטא בקבוצות גיל שונות והעברה בין אזורים גיאוגרפים שונים. נמצאו 17 מקרים של ילדים שהדביקו לפחות 10 איש.
  6. ניתוח נוסף הכולל נתונים מתאריך פתיחת מערכת החינוך (1.9.20), מראה עליה ניכרת בשיעור המאומתים הן בגילאי מערכת החינוך והן באוכלוסיית הבוגרים מהם, כאשר סגירת מערכת החינוך עקב העלייה במדדי התחלואה הצביע על ירידה ניכרת בשיעורי המאומתים הן בגילאי מערכת החינוך והן באוכלוסייה הכללית. העלייה בתחלואה הייתה שונה בין קבוצות גיל שונות כך שעם עליית הגיל הסיכון לתחלואה היה גבוה יותר.

מסקנות

  1. על פי הניתוח שמובא לעיל, ילדים בהחלט נדבקים ומדבקים. מאחר ומרביתם אינם מציגים תסמינים, קשה לזהות חלק ניכר מהילדים הנושאים את הווירוס והם עלולים להוות מקור הדבקה לאחרים.
  2. המצאות ילדים במסגרות החינוך, במיוחד בזמן של תחלואה נרחבת, עלולה לזרז את התפשטות המחלה, הן בקבוצות גיל שונות והן באזורים גיאוגרפיים שונים.
  3. נודעת חשיבות רבה לחזרה הדרגתית של מערכת החינוך לפעילות ובהתאם לרמת התחלואה בקבוצות גיל שונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים.

מבוא

1 . הדיווחים הראשונים בספרות מצביעים על שוני בהיבטים של הדבקה, הופעת תסמינים וחומרתם בקרב ילדים (0-17, כולל) ביחס לאוכלוסייה הבוגרת (מעל 18 שנים). ניתוח מגמות תחלואות ילדים חשוב בהיבטי גיבוש מדיניות וקבלת החלטות המסייעות בהתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה.

 

  1. 2. ב-5.10.2020 פורסם דו״ח על תחלואה בילדים בישראל בהקשר לפתיחת מערכת החינוך.[3] הדו״ח הנוכחי מתאר את מגמות ההידבקות בילדים מאז תחילת המגיפה ומרחיב ומעמיק בחשיבות ההדבקה בקרב ילדים ומשמעות הדבקה זו להפצת נגיף הקורונה באוכלוסייה הכללית כולל השפעת פתיחת שנת הלימודים לאור נתוני התחלואה גבוהים. [4]

מאפייני תחלואה – תסמינים

  1. מהנתונים עולה כי בקבוצות הגיל השונות, 51%-70% מכלל הילדים המאומתים הינם חסרי תסמינים. יש לציין כי המידע על התסמינים מבוסס על הדיווח בחקירה האפידמיולוגית. במקרים שלא דווח על תסמינים או במקרים שפותחו תסמינים לאחר החקירה, הם נחשבו כנטולי תסמינים בניתוח זה.
  2. בתרשים 1א מוצגים סוגי תסמינים המאפיינים ביטוי קליני של המחלה ושיעורם בילדים לפי קבוצות גיל. החישוב בוצע מתוך כלל המאומתים באותן קבוצות גיל. התסמינים השכיחים ביותר, ללא קשר לקבוצת גיל, הם: חום, כאב ראש ושיעול.

 

תרשים 1א. שיעור התפלגות התסמינים אצל מאומתים לפי קבוצות גיל
שנים 6-8
ללא תסמינים■5110
תסמין אחר0554 7.3%
שינוי בחוש הטעם1.4% 104־1
שינוי בחוש הריח94      1.2%
כאבי שרירים|176 2.3%
נאב ראש■700 9.3%
נאב גרון|344 4.6%
כאבי בטן|348 4.6%
שלשולים|157 2.1%
הקאות|124 1.6%
תסמינים נשימת” ם אחרים
שיעול|442 5.8%
קוצר נשימה|27     0.4%
צמרמורת|40     0.5%
חום■1270 16.8%

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3. בתרשים 1ב. מוצגים התסמינים של המאומתים בכל קבוצת גיל (0-17, כולל).
תרשים 1ב. קבוצות גיל לפי תסמינים של מאומתים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. חוסר תסמינים בקרב ילדים מאומתים הוא תופעה המדווחת גם במחקרים אחרים בספרות[5]. ממצאים בדו״ח זה תומכים בשכיחות התופעה.

מאפייני התחלואה – דרגת חומרה

1 . משרד הבריאות הגדיר את מצב חומרת המחלה במטופלים מאושפזים בנוהל שפורסם ב-12 ביולי 72020.

  1. רוב מוחלט של הילדים המאומתים בעלי תסמינים של מחלת הקורונה חוו את המחלה באופן קל. מבין הילדים המאומתים בעלי התסמינים,31 ילדים חוו ברמה בינונית ו-28 ברמה קשה.
  2. בתקופת הדו״ח, 494 ילדים אושפזו, מספר זה מהווה פחות מ-1% מכלל הילדים המאומתים.
  3. תרשים 2 מציג את מספר המאושפזים לאורך תקופת הדו״ח לפי קבוצת גיל וחומרת מצב רפואי. ניתן לראות כי במרבית המקרים, מצב המאושפזים הוא קל. מספר המקרים בקבוצת הגיל 0-2 שנים הוא גבוה מיתר קבוצות הגיל בשל מדיניות האשפוז בקבוצת גיל זו.

תרשים 2. מספר מאושפזים לפי קבוצת גיל וחומרה רפואית

 

מאפייני תחלואה – מחלות רקע

1 . במסגרת החקירה האפידמיולוגית דווח על 1,461 ילדים, שהם 2.5% מכלל הילדים המאומתים, כבעלי מחלת רקע כלשהי. על פי הדיווח, מחלות הרקע השכיחות הן: אסטמה 0.53% (294), מחלת ריאה כרונית 0.21% (114), ומחלת לב 0.12% (69).

האם ילדים נדבקים?

ביצוע ותוצאות בדיקות RT-PCR

1 . מאז ביצוע הבדיקה הראשונה לילדים בישראל ב-27.1.20 ועד 24.9.2020 נערכו 677,982 בדיקות RT-PCR בקרב ילדים (0-17 שנים, כולל). מתוכם ב-(8.3%) 55,288 התוצאה הייתה חיובית. בתרשים 3 ניתן להשוות את אחוז הבדיקות החיוביות בארבע קבוצות גיל. אחוז הבדיקות החיוביות של כלל הילדים גבוה מקבוצות הגיל של מבוגרים.

תרשים 3. השוואה בין אחוז הבדיקות החיוביות לפי קבוצות גיל (תאריכים 27/1-24/9(

  1. בתרשים 4 מוצגים מספר ואחוז הילדים מתוך כלל האוכלוסייה בישראל (2019), מספר ואחוז הבדיקות שנעשו בילדים מכלל הבדיקות שנעשו, מספר ואחוז הילדים המאומתים מתוך הילדים באותה שכבת גיל באוכלוסיה.

תרשים 4. השוואה בין מאפיינים לפי קבוצות גיל (תאריכים 27/1-24/9(

 

  1. בדיקות RT-PCR נעשו בעיקר בקרב ילדים שעונים על קריטריונים המחשידים לתחלואה ב19- COVID. לאור המספר הגבוה של ילדים ללא תסמינים, מספר המאומתים האמיתי באוכלוסייה גבוה יותר.

סיקור סרולוגי

משרד הבריאות ערך סיקור סרולוגי לאומי בתאריכים 14/9-28/6 בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל. 8 הסיקור בוצע בבדיקות דם בקופות החולים בקרב מי שהגיע להיבדק מכל סיבה שהיא.

הסקר כלל 4,874 ילדים (0-17 שנים, כולל), מתוכם 345 נמצאו חיוביים, קרי, שיעור של 7.1% חיוביים מתוך הנבדקים. ממצא זה תומך במסקנה שההדבקה בקרב ילדים גבוהה יותר ממה שניתן להניח עפ״י בדיקות RT-PCR בלבד.

האם ילדים מדביקים?

  1. בחקירה אפידמיולוגית, הנדבק מתושאל לגבי מקור הדבקתו. מתוך 212,304 מאומתים בכל הגילאים בתאריכים 24/9-27/1, החקירה האפידמיולוגית הכילה מידע לגבי המדביק ב-67.3% מהמקרים ומתוכם יש מידע בנוגע לגיל המדביק והמודבק ב-87.8%.

תרשים 5א. מי מדביק את מי? קבוצות גיל של מדביקים לעומת קבוצות גיל של נדבקים.

14.8%

(840}

17%            16.6%           16.2%

(1072)           (1262)           (1435)

28%

(3040)

46.5%

(7459)

45.7%

(71422)

48.1% (75453)

69.5%

(3989)

63.6%           61.2%           60.2%

(4020)          (4624)           (5311)

51.5%

(5572)

37.3%

(5973)

 

 

2.4%

(3818)

9.8%

(1577)

6.7%

(725)

5.3%

(465)

3.7%

(279)

2.9%

(185)

2%

(115)

־שנים 15-17
1.2%3.1%6.3%5.4%4.1%2.5%2.1%־שנים 12-14
(1932)(498)(677)(481)(307)(159)(123)£3 -ן
0.8%1.6%3.7%5.6%4.8%3.3%2.6%־שנים 9-11b
(1327)(258)(403)(491)(360)(207)(151)
0.6%0.9%2.1%3.7%4.6%4%2.8%־ שנים 6-8
(992)(139)(224)(328)(345)(250)(162)
0.6%0.5%1%2.2%3.3%3.7%3.4%־ שנים 3-5
(876)(74)(106)(194)(251)(235)(196)
0.6%0.3%0.7%1.4%1.7%3%2.8%־ שנים 0-2
(972)(46)(78)(122)(132)(188)(160)
שנים 18-120שנים 15-17שנים 12-14שנים 9-11 נדבקיםשנים 6-8שנים 3-5שנים 0-2

 

https://www.gov.il/he/departments/news/08102020-01 8

  1. תרשימים 5ב, 5ג, ו-5ד בוחנים דפוסי הדבקה בתוך המגזר לפי מגזר.

תרשים 5ב. מי מדביק את מי? קבוצות גיל של מדביקים לעומת קבוצות גיל של נדבקים במגזר הכללי

49.1%43.3%31.2%22.8%24.7%28.8%24.5%
(43412)(2884)(1420)(912)(937)(1000)(697)
45.6%37.9%48.6%56.3%55.3%55.6%62.2%
(40294)(2528)(2212)(2268)(2104)(1925)(1766)
1.9%13.3%6.6%4.1%2.4%1.5%1.2%
(1690)(887)(301)(167)(90)(51)(35)
0.9%2.9%6.8%4.2%3.1%1.4%1.4%
(770)(193)(311)(171)(119)(49)(39)
0.7%1.3%3.4%5.8%4.1%2.3%1.9%
(586)(90)(157)(233)(154)(80)(54)
0.6%0.7%2.2%3.7%5.5%3.5%2.3%
(523)(49)(99)(151)(211)(121)(65)
0.6%0.4%0.8%2.1%3.3%4.3%3.5%
(508)(29)(35)(84)(126)(148)(100)
0.6%0.2%0.4%1%1.6%2.6%3%
(492)(11)(18)(41)(61)(89)(84)
שנים 18-120שנים 15-17שני□ 12-14שני□ 9-11שני□ 6-8שני□ 3-5שנים 0-2
נדבקים

 

תרשים 5ג. מי מדביק את מי? קבוצות גיל של מדביקים לעומת קבוצות גיל של נדבקים במגזר החרדי.

וורדי

11.1%

(202)

5.4%

(99)

10.8%              14%

(273)               (454)

32.7%

(1449)

59.6%             60.7%

(4166)            (22813)

67.5%

(1230)

65.8%

(1197)

60.9%              57.4%

(1514)             (1876)

45.9%

(2040)

27.4%             31.1%

(1922)            (11674)

 

2.9%

(1073)

5.7%

(403)

7.1%

(315)

7.2%

(235)

6.3%

(156)

6%

(109)

3.2%

(59)

-שנים 15-17
2.1%3.5%5.5%7.4%6.5%4.9%3.4%-שנים 12-14
(795)(247)(243)(242)(161)(89)(62)Q rl
1.3%1.8%4.3%5.6%6.3%5.5%4.1%-שנים 9-11□
(485)(127)(193)(182)(156)(100)(74)
0.8%1.1%2.3%4.1%3.5%5.5%4.1%־שנים 6-8
(289)(80)(102)(135)(86)(100)(74)
0.5%0.5%1.2%2.4%3.6%3%3.9%־שנים 3-5
(197)(38)(55)(79)(89)(54)(71)
0.6%0.4%1%1.9%2.1%3.9%2.7%-שנים 0-2
(240)(27)(45)(63)(53)(71)(49)
שנים 18-120שנים 15-17שנים 12-14שנים 9-11שנים 6-8שנים 3-5שני□ 0-2

 

ערבי

19%

(205)

24.4%

(251)

24.8%

(315)

24.7%

(381)

30.6%

(559)

37.9%

(886)

43.3%

(13397)

70.9%63.3%61.3%59.8%55.8%51.5%51.1%
(762)(655)(779)(917)(1022)(1206)(15809)

 

 

2.7%

(841)

6.7%

(157)

4.5%

(83)

3.4%

(52)

2%

(25)

1.7%

(18)

1.5%

(16)

־שנים 15-17
0.8%1.7%4.2%3.5%1.9%1.4%1.6%־שנים 14־12
(261)(41)(76)(53)(24)(14)(17)S3 r
0.7%1.5%2.7%3.7%3.3%2.3%1.6%-שנים 9-11□
(205)(35)(50)(57)(42)(24)(17)
0.4%0.3%1.1%2.5%3.5%2.2%1.5%־ שנים 6-8
(134)(8)(20)(38)(44)(23)(16)
0.4%0.3%0.7%1.6%2.3%2.6%1.8%־ שנים 3-5
(127)(7)(12)(24)(29)(27)(19)
0.6%0.1%0.4%0.8%0.9%2.1%2.1%־שנים 0-2
(177)(3)(8)(12)(12)(22)(23)
:׳ם 18-120שנים 15-17שנים 12-14שנים 9-11 נדבקיםשנים 6-8שנים 3-5שנים 0-2

 

  1. רוב הילדים שבהם גיל המדביק והנדבק היה ידוע, נדבקו ממבוגר ( 73.4% מהמקרים). ב- 26.6% מהמקרים הילדים נדבקו מילדים אחרים (בעיקר מבני גילם או מהקרובים אליהם בגיל). נתונים אלו עומדים בהלימה עם מחקרים אחרים. [6] [7]
  2. במגזר הכללי ובמגזר הערבי, ההדבקה של ילדים לרוב מתרכזת בקבוצות בני גילם ובקבוצות גילאים סמוכים. במגזר הכללי ההדבקה של בני 15-17 שנים היא גבוהה יחסית ועומדת על 14%.

 

במגזר החרדי קבוצות הגיל הבוגרות יותר מדביקות את קבוצות הגיל הצעירות מהן. ניתוח זה לא מתייחס לקשרים בין המגזרים.

  1. בבדיקת מספר אנשים שהדביקו לפחות 10 אנשים כה נמצאו 350 כאלו בכל הגילאים. מתוכם 17 הם ילדים עד גיל 17 שנים: 7 מהם הדביקו 10 איש כל אחד, 3 ילדים הדביקו 12 איש כל אחד ואף ילד אחד הדביק 24 איש.

שרשרות הדבקה

1 . השלכות הדבקה שמתחילה בקרב הילדים, ניתן ללמוד מניתוח שרשרות הדבקה. ניתוח זה מציג תמונה של השפעה נרחבת במסגרות לימוד.

  1. ‘שרשרת הדבקה’ היא דרך תצוגה גרפית של הקשרים בין המדביקים למודבקים בהתאם למשתנים שונים ולאורך זמן. שרשרת הדבקה נבנתה באופן ממוחשב בכלי ייעודי על בסיס מידע מחקירות האפידמיולוגיות. בסעיף זה מתוארת דוגמא לשרשרת הדבקה אשר החלה בבית ספר יסודי. בדרך זו אפשר לראות את התפתחות ההדבקה בין קבוצות הגילאים וישובים השונים בציר הזמן.
  2. שרשרת הדבקה זו התפתחה בפרק זמן של כשבועיים והיא כוללת 79 מעורבים, לרבות 5 אנשי הוראה ו-20 תלמידות ותלמידים.
  3. תרשים 7א מציג את שרשרת ההדבקה לפי קבוצות גיל. טווח הגילאים נע בין 0 ל-64 שנים כאשר הממוצע הוא 27 שנים. ניתן לראות כי חלק מההדבקה מתרחש בקבוצות הגיל עצמן וכן את המעבר בין קבוצות גיל.
  4. בדור 0 מקום ההדבקה הוא בית הספר. לאחר מכן השרשרת ממשיכה לבתי הנדבקים ולמשפחותיהם. תיאור שרשרת ההדבקה, נכון לתאריך 17/9 :
  • בדור 0 (המקרים הראשונים שאותרו בבית הספר ללא מקור הדבקה ידוע קודם) התגלו 11 אנשים. רוב המאומתים הם תלמידי כיתה ה’.
  • בדור 1 (הדבקה מדור 0) נדבקו 18 אנשים. תקופת ההדבקה נעה בין 1 ל-6 ימים (3 ימים בממוצע).
  • בדור 2 (הדבקה מדור 1) נדבקו 20 אנשים. תקופת ההדבקה נעה בין 1 ל-12 ימים (5 ימים בממוצע).
  • בדור 3 (הדבקה מדור 2) נדבקו 21 אנשים. תקופת ההדבקה נעה בין יומיים ל-37 ימים ( 7 ימים בממוצע).
  • בדור 4 (הדבקה מדור 3) נדבקו 9 אנשים. תקופה ההדבקה נעה בין יומיים ל-17 ימים (4 ימים
  1. סך ימי ההדבקה מדור 0 לדור 4 נע בין 7 ימים ל-23 ימים (9 ימים בממוצע)
  2. תרשים 7א מציג את שרשרת ההדבקה לפי קבוצת גיל.

תרשים 7א. שרשרת ההדבקה לפי קבוצות גיל

 

Q מקום הדבקה של דור 0          זמן אירוע חשיפה של דור 0 —לכיוון הדבקה

$> זכר         $ נקבה

קבוצת גיל (ומספר המאומתים ששייכים לאותה קבוצת גיל):

  • 0-4 (5) * 5-8 (5)                                                   * 9-12 (13)

*13-17(8)                                             *13-24(10)                                                * 25-34(13)

  • 35-44 (9) * 45-54 (13)                                             * 55-84 (3)
  1. תרשים 7ב מציג את שרשרת ההדבקה לפי ישובים. אפשר לראות כיצד ההדבקה עוברת מאשדוד לקריית מלאכי, אשקלון ועוד.

תרשים 7ב. שרשרת ההדבקה לפי יישובים

3 זכר            $ נקבה
“שובים (ומספר המאומתים ששייכים לאותו “שוב):

£ קרית סלאכי (33)£ אשדוד (20)£ אשקלון 61)
קרית 4) ru)£ עפרה (4)אורות (4)
11 אפרת (2)גדרה (2)A ראשון לצ*ון (1)
אזרחיו־.(1)> ברקת (1)ירושלים (1)
Q רתומות (11)

 

  1. ניתוח שרשרת ההדבקה מלמד כי זמן יצירת הדורות (מדור קודם לדור הבא של מודבקים) הוא מספר ימים בודדים. בזמן זה מתאפשרת יצירת דורות נוספים.

10 . ההעברה מתרחשת בין קבוצות הגיל השונות ובין אזורים גיאוגרפים שונים.

11 . הדוגמא של שרשרת הדבקה שמוצגת בדו״ח מחזקת ממצאים שהוצגו לגבי הדבקה הן של ילדים והן

של צוותי הוראה. 11

השפעת פתיחת וסגירת מערכת החינוך על מספר מאומתים בקרב ילדים

1 . על מנת לבחון את מידת ההשפעה של פתיחה וסגירה של מערכות החינוך על מגמות התחלואה בילדים, בוצעה בדיקה על ציר הזמן של מגמות התחלואה בקבוצות הגיל השונות בחלוקה לחמש תקופות:

  • טרום סגירת בתי הספר (27/1-15/3);
  • ״סגר הגל הראשון״ בין סגירת בתי הספר לפתיחתם באותה שנת הלימודים (16/3-4/5);
  • לאחר פתיחת בתי הספר ועד לסיום שנת הלימודים תש״פ (5/5-30/6) ;
  • חופשת קיץ (1/7-31/8);
  • פתיחת שנת הלימודים תשפ״א ועד לסגירת בתי הספר בסגר השני (1/9-12/10)

תרשים 8. אחוז מאומתים בני 0-17 מתוך כלל האוכלוסיה

https://www.themarker.eom/news/education/1.9174310 11

  1. 2. תרשמים 9א-ו מראים את השוני במספר המאומתים על ציר הזמן לפי קבוצת גיל. ניתן בכל קבוצת גיל לראות עליה עם פתיחת שנת הלימודים וירידה לאחר החל הסגר, וככל שעולה הגיל העליה תלולה יותר.

תרשים 9א . מספר מאומתים בני 0-2 על ציר הזמן

 

בקבוצת גיל 0-2 מספר המאומתים עלתה פי 3 מהשוואה לממוצע של השבועיים האחרונים לפני פתיחת
שנת הלימודים.

 

תרשים 9ב . מספר מאומתים בני 3-5 על ציר הזמן
בקבוצת גיל 3-5 מספר המאומתים עלתה פי 2.9 בהשוואה לממוצע של השבועיים האחרונים לפני פתיחת
שנת הלימודים.
תרשים 9ג . מספר מאומתים בני-6-8 על ציר הזמן
בקבוצת גיל 6-8 מספר המאומתים עלתה פי 3.5 בהשוואה לממוצע של השבועיים האחרונים לפני פתיחת שנת הלימודים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרשים 9ד. מספר מאומתים בני-9-11 על ציר הזמן

 

בקבוצת גיל 9-11 מספר המאומתים עלתה פי 3.6 בהשוואה לממוצע של השבועיים האחרונים לפני
פתיחת שנת הלימודים.

תרשים 9ה . מספר מאומתים בני- 12-14 על ציר הזמן

 

בקבוצת גיל 12-14 מספר המאומתים עלתה פי 3.9 בהשוואה לממוצע של השבועיים האחרונים לפני
פתיחת שנת הלימודים.

תרשים9ו . מספר מאומתים בני-15-17 על ציר הזמן

 

בקבוצת גיל 15-17 מספר המאומתים עלתה פי 4.5 בהשוואה לממוצע של השבועיים האחרונים לפני
פתיחת שנת הלימודים.

  1. 3. תרשימים 10א-ב מראים השינוי מספר ושיעור המאומתים ומבודדים בקרב התלמידים ובקרב הצוות החינוכי. ניתן לראות שפתיחת שנת הלימודים הביאה לעליה וסגירת מערכת החינוך הביאה לירידה בשיעורי החיוביים ומבודדים בקרב הילדים והמורים.

תרשים 10א . תחלואה במוסדות החינוך לפי שבוע – תלמידים

 

תרשים 10ב. תחלואה במוסדות החינוך לפי שבוע – אנשי צוות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרשים 11. אחוז שינוי באחוז מאומתים בילדים (0-17שנים, כולל( ומבוגרים (בני 18+)

 

בתרשים 11 ניתן לראות איך פתיחת השנה הביאה קודם לעליה בילדים ואיך הסגירה הביאה קודם לירידה בילדים. אחר כך המבוגרים עוקבים אחרי מגמה זו.

 

סיכום ומסקנות

1 . משרד הבריאות מתמודד עם מצב מתמשך של מגפת קורונה שמחייב הערכת רמת ההדבקה ותחלואה בקרב ילדים וההשלכות על כלל האוכלוסייה במדינה בדומה למדינות אחרות.[11]

  1. על פי הניתוח שמובא כאן, ילדים נדבקים ומדבקים ואף עלולים להיות מפיצי על. מאחר ומרביתם אינם מציגים תסמינים, קשה לזהות חלק ניכר מהילדים הנושאים את הווירוס והם עלולים להיות מקור הדבקה לאחרים.
  2. המצאות ילדים במסגרות חינוך, במיוחד במצב תחלואה נרחבת בזמן ובמקום, עלולה לזרז את התפשטות המחלה ממקום למקום ובקרב מספר קבוצות גיל שונות, בעיקר עקב היותם מקור הדבקה בקרב בני בית. ההשפעה יכולה להיות הן בקבוצות גיל שונות והן באזורים גיאוגרפים שונים.
ד״ר שרון אלרעי-פרייס

ראש שרותי בריאות הציבור (בפועל)

בכבוד רב,
ד״ר אמיליה אניס מנהלת האגף לאפידמיולוגיה
  • ישנה חשיבות שמערכת החינוך תחזור לפעילות בצורה הדרגתית ובהתאם לרמת התחלואה בקבוצות הגיל השונות ובאזורים גיאוגרפים שונים.

ד״ר דינה צימרמן
מנהלת המחלקה לאם ולילד

 

https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Documents/mr-294754420.pdf

 

ל׳ בתשרי, התשפ״א

18 אוקטובר 2020

400844120

7

Davies, N.G., Klepac, P., Liu, Y. et al. Age-dependent effects in the transmission and control of COVID-19 2

epidemics. Nat Med 2020;26: 1205-1211

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/research-report-n183-youth-morbidity-increase 4

the link in the transmission chain. Lancet Infec Dis 2020; 20;633-634 Kelvin AA, Halperin S. Covid-19 in children: 5

DeBiasi RL, Delaney M. Symptomatic and Asymptomatic Viral Shedding in Pediatric Patients Infected With Severe 6 Acute Respiratory Syndrome Coronavirus 2 (SARS-CoV-2): Under the Surface. JAMA Pediatr. Published online August 28, 2020. doi:10.1001/jamapediatrics.2020.3996

Posfay-Barbe KM et al Covid 19 in Children and the dynamics of infection in families. Pediatrics 146 2020:e20201576 9

https://www.princeton.edu/news/2020/09/30/largest-covid-19-contact-tracing-study-date-finds-children-key- 10 spread-evidence

Davies, N.G., Klepac, P., Liu, Y. et al. Age-dependent effects in the transmission and control of COVID-19 12 epidemics. Nat Med 2020;26: 1205-1211

 

400844120

עורך דין מומחה

עו"ד ישראלי 24/7 

 

הפוסט הקודם
הפוסט הבא