בתי הדין הרבניים דנים בענייני נישואין וגירושין של יהודים ובנושאים דתיים נוספים כגון גיור. ערכאה זו פוסקת על פי המשפט העברי וההלכה היהודית, בשונה מכל בית משפט אחר בישראל הפוסק על פי החוק האזרחי. ישנם מספר בתי דין רבניים אזוריים ברחבי הארץ וערכאת ערעור אחת, היא בית הדין הגדול לערעורים הנמצא בירושלים.

בית דין רבני

סמכויות בית הדין הרבני
ניתן לחלק את סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים לשלושה נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא ענייני נישואין וגירושין, כאשר סידור הגט מצוי בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, בעוד שיתר הנושאים מצויים בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה. הנושא השני הוא כל הנוגע להליכי גיור לדת היהודית והתחום השלישי הוא צוואות וירושות, אולם נדגיש כי בנושא זה רשאים בתי הדין הרבניים לדון רק בהסכמת כל הצדדים.

הליך הגירושין הוא אחד התחומים המרכזיים בהם עוסק בית הדין הרבני והוא חולק את סמכותו בנושא זה עם בית המשפט לענייני משפחה. בין שתי הערכאות קיימים הבדלים מהותיים, משהאחת פוסקת על פי הדין הדתי והאחרת על פי הדין האזרחי. משמעות הדבר הוא שניתן לקבל תוצאה משפטית שונה באותו העניין, בהתאם לערכאה הדנה בו. מצב זה יצר את התופעה של מרוץ סמכויות בין בית הדין לבית המשפט, כאשר כל אחד מבני הזוג מבקש להתדיין בערכאה אשר ממנה הוא צופה לקבל את התוצאה המטיבה עבורו.

ערעור על פסק הדין
ניתן להגיש ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי וזה יוגש אל בית הדין הרבני הגדול. אולם, זכות הערעור כאן שונה מאוד מזו שאנו מכירים במערכת המשפט. ככלל, פסק הדין של ערכאת ערעור, מחייב את הערכאה הנמוכה יותר. מצב זה נקרא תקדים מחייב ומשמעותו כי הערכאה הנמוכה לא תוכל לפסוק אחרת בעניין שבו פסקה ערכאה גבוהה יותר. כך, כאשר בית המשפט המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום, הכרעתו מחייבת את כל בתי משפט השלום באותה סוגיה.

לעומת זאת, הכרעותיו של בית הדין הרבני הגדול שהוא ערכאת הערעור, אינן מחייבות את בתי הדין האזוריים. הסיבה לכך היא שהמשפט העברי, על פיו פוסקת הרבנות, קובע כי אין דיין אחד עליון על האחר וכל דיין פוסק על פי הפרשנות שלו לראיות המונחות לפניו. הבדל נוסף לעניין זכות הערעור הוא כי על החלטות ביניים של בתי הדין הרבניים האזוריים, ניתן להגיש ערעור ברשות בלבד ולא בזכות, כפי שמתאפשר בהליך אזרחי.

ייצוג משפטי בבית הדין הרבני
למרות מאפייניו השונים, חשוב להבין כי בית הדין הרבני הוא בית משפט לכל דבר. על כן, בכל הליך משפטי המתנהל בבתי הדין הרבניים, יש צורך בייצוג משפטי מקצועי אשר ישמור על זכויותיהם של הצדדים. כאשר אדם מופיע לבדו בפני בית הדין, ללא ידע וניסיון משפטי, הוא יתקשה מאוד להציג את טיעוניו באופן מלא וכך, הסיכוי לזכות בהליך קטן מאוד. חשיבותו של הייצוג המשפטי גדלה ככל שמדובר בעניין כבד משקל. כך למשל, בהליך גירושין, מונחים על הכף עניינים הרי גורל כמו חלוקת הנכסים בין בני הזוג, משמורת הילדים ודמי המזונות.

לכן, כל אחד מהצדדים זקוק לעורך דין לגירושין אשר יתכנן בקפידה את האסטרטגיה לניהול התיק ויפעל לקבלת התוצאה האופטימאלית בכל נושא ונושא. לעניין זה נזכיר גם כי בהליכי גירושין, תכנון משפטי מוקדם הוא הכרחי, בין היתר בשל מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. כך, עורך הדין ידאג לכך כי כל אחת מסוגיות הגירושין תדון בערכאה המתאימה ביותר, זו שהכרעתה צפויה להטיב עם הלקוח.

מרוץ הסמכויות

 ככלל, לכל עניין משפטי יש את הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בו. אולם, כאשר מדובר...